איך הופכים מוצר סאס למוצר אג׳נטי?

פרודקטיבי, פודקאסט המוצר של סטארטאפ פור סטארטאפ. שלום לכולם, אני רן ארז, ואתם הגעתם לפודקאסט שבו אנחנו מדברים מנהלי ומנהלות מוצר מחברות שונות על בעיות מוצרות שהם נתקלו בהן, איך הם נגשות לפתור אותן, ומה השיעורים שהם נולדו בדרך. ובפרק של היום אנחנו נדבר על האתגר המוצרי הב איך אנחנו הופכים את המוצר סאס שלנו למוצר אג'נטי. ומי שהולך לספר לנו על התמודדות שלו עם האתגר הזה הוא יר קסלר, ויפי פרודקט בג'יט. מה קורה יר? לן, מה המצב? מעולה, כיף ממש שאתה פה. כיף להיות פה, תודה על ההזדמנות. בשמחה, אז ככה, אולי תספר לנו קצת עליך וקצת על הג'יט. בטח. אז אני ויפי פרודקט בג'יט, אני בתחום של סייבר סקיוריטי כבר, לא יודע, 15 שנה, מאז שהשתחררתי מהצבא בערך, בחברות שונות. בג'יט אנחנו בסייבר סקיוריטי, ספציפית בתחום שנקרא אפליקיישן סקיוריטי. אנחנו עוזרים לחברות פשוט להבטח ממש את האפליקציות שהם מפתחים, קצה לקצה, מרמת הקוד, כשהם כותבים את הקוד, עד רמת הקלאוד, איפה שזה דיפלויד, וכל מה שיש ב צע. בוא נקרא לזה ככה. מדהים, אז ב ת הבאנו מוצר סייבר סקיוריטי כדי שב ת יקבלו את כל המנעד של התאימות שאפשר לקבל, ויכולים לספר לנו קצת על האתגר שאנחנו הולכים לדבר עליו היום ב ת לעומק? בטח. אז האתגר שאנחנו הולכים לדבר עליו הוא בעצם איך אנחנו יכולים לקחת מוצר, איך אנחנו, או איך כל אחד יכול לקחת את המוצר הקיים שלו, שהוא סאס קלאסי במובן הכי הכי קלאסי של המילה, ולראות איך אפשר להפוך אותו לאג'נטיק, אבל לא בצורה שהיא, בוא נגיד, רק על פני השטח. כי אני חושב שהרבה מאוד חברות מצליחות ומסוגלות וגם עושות מאוד מהר את המעבר הזה של להוסיף חלקים אג'נטיים למוצר, כשמוצר אג'נטי הוא מוצר שממש עושה את המעבר מלהיות פסיבי, שרק עוזר לך לעשות את העבודה שלך, להיות אקטיבי. איך אני יכול כמוצר לעשות את העבודה בשבילך? עכשיו זה שינוי פרדיגמה. זה ממש מרק לתמוך, לעשות. וזה קצת הופך את ה-job to be done שאתה תומך בו, את ה-need, שוב, לעזור לך לעשות, לפתור איזושהי בעיה, לממש להוריד לך אומס וממש לעזור לך לעשות סקייל בלי לגייס עוד אנשים. אוקיי, אז אולי זה הזמן להיכנס רגע לסיפור שלכם ובעצם מה היה הרגע הזה או מה היה לפני ואחרי ש רתם, אוקיי, הנה, יש פה ב ת שינוי פונדמנטלי. בטח. אז השינוי אצלנו התחיל ה ת, קודם כל, בשיחות עם לקוחות. אצלנו זה מקרה מאוד ספציפי שזה היה סיגנל מאוד חזק שאנחנו צריכים לעשות את המעבר הזה, יותר נכון להגיד. כמו ש רתי, אנחנו עושים אפליקיישן סקיוארטי או פרודקט סקיוארטי. זה אומר שככל שלחברות יש יותר פרודקט, יש יותר משהו שצריך to secure. מה שקרה לצוותי סקיוארטי זה שהמפתחים בחברות האלה התחילו לעבוד עם כלי AI. התחילו לפתח יותר קוד, יותר תשתית, יותר הכל, יותר אפליקציה, על אותו צוות קטן של סקיוארטי שצריך להתמודד עם הדבר הזה ולהבין איך הוא בעצם מאבטח את זה. וזה יצר בעיה מאוד מאוד קשה של סקייל ושמענו את זה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם והבנו שאנחנו פשוט רוצים להיכנס לשם ולראות איך אנחנו יכולים ממש להילחם באש עם אש, להילחם ב-AI עם AI. לתת לצוותי סקיוארטי כלי AI כדי שהם יוכלו לעבוד יותר מהר ולהתמודד עם האומס. אוקיי, אז ב ת רק אם אני מבין את הבעיה נכון, אז בעצם המהפכה הזאת שקורית בעצם גרמה לכל המפתחים בחברות שאתם כבר עובדים מולם לרוץ הרבה הרבה יותר מהר, לייצר הרבה יותר נפח עבודה, אבל צוותי הסקיוארטי בגודל לא השתנו ואז מתחיל בעיה שהם נהיים בוטנלק בסוף הרבה יותר משמעותי. ממש ככה. איזה נגיד סיגנלים אתם שמעתם כאילו בשיחות? כאילו מה נגיד עכשיו מנהלי מוצר יכולים לשמוע ולהגיד זה דומה למקרה של יר? אני חושב שכאילו אם עושים איזשהו דיסקאברי כללי, שזה בדרך כלל איך שאנחנו מתחילים שיחות, זה ממש עלה בצורה אקספליסית של אנחנו באומס, אנחנו לא עומדים ביעדים, אנחנו מגייסים, אנחנו צריכים יותר עזרה, אנחנו צריכים עזרה כאילו באזורים שלפני זה לא התבקשנו לעזור בהם, ממש ככה. אוקיי, אז אנחנו נמצאים עכשיו רגע באיזושהי סיטואציה שבה אתם רואים סיגנל מאוד מאוד מאוד ברור שהלקוח האידיאלי שלכם או הצוות האידיאל שאתם בונים עבורות המוצר נהיה עמוס מדי ויש פה סיגנל. מה עושים מכאן? מה הנקודה שאתם עשיתם מכאן? אוקיי, אז קודם כל ב ת אנחנו שנייה עוצרים וחושבים, כאילו איך אנחנו יכולים להתמודד עם הדבר הזה. אז הדבר הראשון שהבנו שאנחנו צריכים לעשות, חשבנו שאנחנו רוצים לעשות, זה ב ת ללכת על הכיוון הזה של אוטומציות. וה ת שהבנו שככל שהתעמקנו בבעיה וניהלנו יותר ויותר שיחות עומק עם לקוחות על זה, הבנו שזה לא הכיוון, כי זה לא בדיוק אוטומציה שאתה צריך, אתה צריך ממש שינוי פונדמנטלי של איך שאתה עובד. אז הייתה את הנקודה שאני לא יודע להגיד איפה בדיוק הייתה בזמן ש רנו רגע, AI, כאילו בשביל זה הדבר הזה קיים, בשביל זה יש לנו את הקונספט הזה של אג'נטים שבאים ועושים עבודה בשבילך, אז זה מתאים פה כפפה ליד. אז זו הייתה איזושהי נקודת החלטה. אבל אחרי זה יש את התהליך המאוד ארוך של ולידציה. אז…

קודם כל רת שקיבלנו סיגנל מהשוק, למרות שקיבלנו אותו מהשוק, היה לנו מאוד חשוב to reiterate it, to echo it, להגיד, חברים, זה מה שאנחנו שומעים, נכון? זה מה שאתם אומרים? עם כמה שיותר אנשים, עם כמה שיותר לקוחות, עם כמה שיותר משקיעים, אז קודם כל עשינו ולידציה לבעיה. השלב הבא היה להתחיל לעשות ולידציה לפתרון. לא קפצנו ישר לפתרון, תכל'ס עשינו פשוט מוקאפים וויירפריימס על איך משהו כזה יכול להיראות, איך אפשר לדמיין מערכת כזאת, ב ת, אני מקווה שאני אזכר איך זה נר בהתחלה, זה כל כך רחוק ואיך שזה היום, אבל איזושהי מערכת שזה בעצם מערכת של אג'נטים שעושה עבודת סיקיוריטי בשבילך, והתחלנו לעשות סשנים של ולידציה על הדבר הזה. מעניין אותי הטייק שלך על הדבר הזה דווקא בשלב של פרוטוטייפינג, כי בעצם אנחנו פותרים פה משהו שאנחנו אומרים ללקוחות, תקשיבו, אנחנו נביא לכם כלי שיפתור לכם את הבעיה, לא יעזור לכם לפתור את הבעיה. איך אפשר לעשות לזה בכלל פרוטוטייפינג שיוזר יבין? כי כאילו אתה אומר, פתרתי לך את הבעיה, כאילו הבעיה לא קרתה, כאילו לפני שידעת או בזמן שידעת הבעיה נפטרה. איך אתה מצליח לפצח את הדבר הזה בדיסקאבר? זה מה שאני נתקע איתו די הרבה. כן, אני מבין לגמרי למה אתה מתכוון. אני חושב שבכלליות בדיסקאברי, אבל אני חושב שבטח ובטח בעולם האג'נטי, הכל קם ונופל על שקיפות. כי אם אתה מפתח אג'נט שפשוט, אתה יודע, אתה קם בבוקר והוא אומר לך, היי, I did it, זה יוצר בעיית טראסט, זה יוצר בעיית, אתה יודע, פשוט כאילו, human in the loop שאנשים הרבה פעמים רוצים להיות חלק מזה. אז אם אנחנו רגע נעשה פרפרז על המילה בעיה, ונקח את זה כאילו ממש לאיזשהו טסק. אז מה שעשינו זה רנו, אוקיי, זה משהו שאנחנו יודעים שהם עושים כל יום, כל שבוע. עשינו ולידציה שזה לוקח הרבה מאוד זמן. אנחנו קוראים לזה workflow. אנחנו בעצם ננסה לייצר אג'נט שעושה את הworkflow הזה בשבילם, אבל מאוד שקוף לאורך הדרך לאיך הוא עשה את הworkflow הזה. ואז אתה בעצם בא לשיחה ואתה אומר, נכון יש את הworkflow הזה שאתה צריך לעשות כל שבוע? נכון בדרך כלל הצעדים זה 1, 2, 3? הנה תר איך האג'נט עשה את זה בשבילך, תר איך הוא עשה את כל הצעדים האלה, ויש לך את היכולת to customize it. אם אתה רוצה שהוא יעבוד טיפה אחרת, אתה יכול לעשות את זה. יש לך איזושהי דוגמה כזאת של איזשהו תהליך? כן, יש לי דוגמה, היא מאוד מאוד ספציפית כמובן לעולם שלי. ברור, למרות שcyber security וזה הכל ברור. כן, אז אני מקווה שאני לא אשם פה את מי שלא אוהב את זה, אבל בגדול יש תהליך שנקרא risk assessment, שבעצם אתה צריך לקחת, נגיד התגלתה איזושהי חולשה, איזושהי בעיה, איזשהו משהו בסגנון, איזשהו issue. אתה בעצם צריך לגלות האם הדבר הזה הוא ב ת מעניין או לא מעניין. כדי לוודא אם הוא מעניין או לא מעניין, יש סט מאוד ארוך של בדיקות שאתה צריך לעשות. אתה צריך להבין האם הדבר הזה בכלל יכול לקרות, כאילו האם זה איזושהי בעיה שהיא תיאורטית, או איזושהי בעיה שיש לה איזושהי מידה מסוימת של התכנות. אתה צריך להבין אם זה יקרה, האם זה ייצור ב ת אפקט מעניין על החברה. אתה רוצה להבין האם היום יש כל מיני controls, security controls in place, שימנעו מהחולשה הזאת ב ת להתממש. יש כל מיני בדיקות כאלה. אז זה היה יוסקייס הראשון שאנחנו בחרנו, ואגב, אם אנחנו מדברים על להיות גנרים, אני ב ת מאוד מאוד ממליץ שאם רוצים לעבור למצב אג'נטי, קודם כל לבחור יוסקייס אחד, וממש to double down עליו, כי אחרת זה נהיה בלתי אפשרי. צריך למצוא יוסקייס שהוא time consuming, והוא כואב, וקשה לעשות אותו בלי AI, שזה בדיוק העניין הזה של הריסק אססמנט. ואז מה שעשינו, זה בעצם רנו, אוקיי, הנה הריסק אססמנט הזה, אנחנו יודעים שאנשים משקיעים בזה שעות בשבוע, אנחנו יודעים שזה ב ת כואב להם, ואנחנו יודעים שאג'נט יכול לעשות את זה, כי כל התהליך שתיארתי עכשיו הוא אינטגרציה של דאטה, הרבה פעמים טקסטואלי, שזה דברים שהאג'נטים טובים בהם. אז המוקאף שיצרנו הוא מוקאף של פשוט אג'נט שהולך ועושה את כל הבדיקות האלה, ובסוף חוזר ואומר לך, אלה הבעיות הכי חשובות, וזה הריזנינג, כאילו בהתאם למה שהוא מצא. אוקיי, אז בעצם, אני חושב שאתה שמת פה איזשהו זרקור על זה שצריך להתמקד רגע ביוסקייס ספציפי. טיים קונסיומינג, כואב, יתי, איך ניגשתם לזה רגע כשהסתכלתם? לפני שבחרתם רגע את הוורקפלור של ריסק אססמנט, היה לכם כאילו קנדידטים, איך תיידפתם את זה, מה איך ניגשתם לזה בכלל? ה ת שכחלק מהאקספלוריישן הכללי שעשינו, כשניסינו להבין האם העניין הזה של אג'נט ולעזור בעניין הזה של סקייל וכאילו של וורקפורס הוא מעניין, כחלק מאותו תהליך, שאלנו, מה היוסקייסים שהיום אתם חושבים שאם אג'נט היה עושה בשבילכם, היה יכול לעזור לכם. פשוט שאלנו את זה כל פעם, ובסוף זה היה ממש ברמת הטבלה. אלה כל היוסקייסים ששמענו, זה הקאונטר ליד כל אחד מהם, ופשוט הלכנו על הטופ וואן. ממש כאילו הכי סטרייט פוורט שאפשר. ואז בעצם, בסוף כשניגשתם לזה, אז ממש פירקתם את זה לשלבים, של כאילו כמו שבן אדם יתי היה עושה, ממש פירקתם את זה לשלבים. היו מקומות שזהיתם רגע שהיה אפשר כאילו לקצר, וניסיתם או ש רתם רגע קודם כל בואו ננסה עם לצ, כאילו ממש סטפ בי סטפ אותו דבר? זו שאלה מעולה, אנחנו ניסינו לעשות סטפ בי סטפ, אני חושב שהמיינסט…

שלנו היה מאוד, אנחנו רוצים להראות ללקוחות שלנו שאנחנו מחליפים להם אנשים. יכול להיות שהיינו יכולים לקצר דברים מסוימים ולעשות אותם כאילו לחשוב האם האג'נט יכול לעשות את זה יותר חכם, לגמרי אני מקבל את זה, יכול להיות שגם נעשה את זה עוד, זה אחלה רעיון, אבל המטרה הראשונה הייתה ב ת להראות איך נר מוצר שהוא במקום לעזור לך, הוא עושה בשבילך. אז ממש הלכנו על הפלואו. אוקיי, אז בעצם אנחנו אומרים רגע, סטפ ראשון, אקספלורציה לעולם הבעיה, זיהינו שב ת הצוותי סקיוריטי שלנו נהיים מאוד מאוד מאוד עמוסים בגלל השינוי החיצוני שקורה עם כל מהפכת הווייב קודינג, וב ת יותר קוד נכנס ועדיין קשה לצוות הזה. אחר כך רנו אוקיי, אנחנו נוסעים רגע ולידציה על הפתרון, ובוולידציה אנחנו בעצם לקחנו את מה שבן אדם היה עושה ופרטנו אותו לשלבים עם הריזונינג, זה בעצם היה הדרך שלנו לעשות ולידציה עם הפרוטוטייפ הזה. ואחרי שזיהינו את זה ו רנו אנחנו עושים את הליוסקייס ספציפי, אולי נחזור רגע צעד אחד אחורה, מה קרה בוולידציה הזאת? כאילו הרייתם רגע את הפרוטוטייפ של התהליך המלא של הריסק אססמנט הזה, מה הצד השני, מה הלקוחות אומרים, מה הפידבק על הדבר הזה? אז הפידבק הוא מאוד מאוד חיובי, הפידבק הוא גם חיובי בכליות שהדבר הזה יכול להיות מאוד helpful והוא מאוד valuable, וגם מה שניסינו לעשות בוולידציה זה לקבל את הסיגנל שזה יכול לחסוך להם זמן יתי. אז זה היה הדבר שהיה הכי חשוב לנו להתמקד בו. חשוב לי רק להדגיש משהו אחד שאולי לא מספיק הדגשתי אותו, התהליך הזה שדיארתי של הריסק אססמנט, העובדה שהאג'נט עושה אותו, חלק מהקסם זה שזה תהליך שהוא מאוד דינמי. זאת אומרת אם יש לקוח שרוצה שהאג'נט יעשה את הריסק אססמנט קצת אחרת, הוא פשוט מדבר עם האג'נט ואומר לו תעשה את זה אחרת. אם אחרי התהליך של הריסק אססמנט, הלקוח רוצה לשאול שאלות לגבי התהליך, הוא יכול לשאול שאלות, הוא יכול לבקש מהאג'נט לעשות פעולות בעקבות הריסק אססמנט, הוא יכול להגיד לו לך תדבר עם המפתח בסלק, לך תפתח לי ג'ירה טיקט, הוא יכול לחבר בתכלס כמעט כל כלי שהוא רוצה לאג'נט והאג'נט גם יכול לבצע בשבילו פעולות. אז זה רק היה לי חשוב להדגיש כי רק לקחת תהליך קיים ולעשות לו אוטומציה, כ ור זה אוטומציה. כדי שזה ב ת ב ת יהיה אג'נטי, אתה חייב לאפשר גמישות ואקשנביליטי, כאילו שהאג'נט יוכל ללכת ולעשות בשבילך פעולות. אז זה ניואנס, אבל הוא ניואנס לדעתי מאוד חשוב. אני חושב שזה ניואנס שצריך להרחיב אותו, כי בעצם אנחנו אומרים, ההבדל הזה רגע בין אוטומציה לבין אג'נט, זה קודם כל אוטומציה היא תהליך קבוע תמיד, הוא יש לו התחלה וסוף מאוד מאוד מאוד ברורים, וכשאנחנו עושים את הקפיצת מדרגה הזאת לאג'נט, אז אנחנו מוסיפים כמה דברים. אחד אנחנו מוסיפים בעצם את הריזנינג, כאילו היכולת לנתב בצורה דינמית את התהליך, והדבר השני להבין שהתהליך הזה יכול להיות, כאילו להמשיך. זאת אומרת הוא לא חייב לייצר במקום שאנחנו דמיינו שהוא ייצר, אנחנו בעצם לא יודעים מתי הוא אפילו ייצר לפעמים באיזשהו מקומות, וזה נר לי שהוא מפתח, כי הרבה פעמים אנחנו רואים, אנחנו רואים בוא נעשה AI אג'נט ובסוף אנחנו בעצם עושים אוטומציה וקוראים לזה AI, אבל חשוב רגע ההבדל הזה פה בנקודות האלה. בדיוק, ממש ככה, ואני חושב שנגעת בדיוק בנקודות, בין אם זה בשלב הראשון, כשאנחנו עושים תהליך שהוא לכאורה מוגדר כאילו בצורה אוטומטית, הוא לא ב ת אוטומטי, יש בו דינמיות מסוימת בין של האג'נט עצמו שיכול להחליט לבד לנתב ימין השמאלה במקרים מסוימים, ובין של היוזר שיכול להכווין את האג'נט לעשות דברים אחרת, אבל בעיקר זה מה שקורה אחרי, וזו היכולת שלך to close the loop. כי אם אתה רוצה ב ת להוריד לאנשים אומס, אתה צריך לעזור להם לפתור את הבעיה עד הסוף. מה שיוזרים שלנו עושים בסוף תהליך risk assessment, הוא מאוד מגוון, ב ת חלקם אחר כך לוקחים את זה לג'ירה, חלקם אחר כך הולכים ופותרים את הבעיות במערכות, ועושים patchים ועושים פיקסים, חלקם רוצים לעשות עוד investigation ומחברים עוד מקורות דאטה, לא משנה מה הם רוצים לעשות, אתה צריך לתת להם את התמיכה הזאת, והאג'נט צריך לדעת לעשות את זה בשבילם. גם אם זה בתקשורת עם היוזר. אז זה ב ת נהפך להיות מפסיבי לאקטיבי, ומאוטומטי לאג'נט, כמו ש רנו. אוקיי, אז בעצם אנחנו בסוף שלב הדיסקאברי, אנחנו מבינים שיש לנו use case חזק, ה-risk assessment הזה הוא חזק, הוא עבר ולידציה על ידי לקוחות. עכשיו בואו ניכנס ל-execution, מה קורה עכשיו בשטח פנימה בתוך החברה? אוקיי, אז אני חושב שהדבר הראשון שאנחנו עושים, זה להבין שאם אנחנו, קודם כל אנחנו מבינים שאנחנו מ ינים בזה, אנחנו מבינים שאנחנו מ ינים בזה ברמה אסטרטגית, כשאנחנו נגיעים לנקודה הזאת, שאנחנו שלימים עם זה ברמה הארגונית, לפני שאנחנו רוצים לפתח, אנחנו דווקא מבינים שכדי להיות מוצר אג'נטי, אנחנו צריכים להיות חברה אג'נטית. זה ממש ממש ממש חשוב ובסיסי. אתה יכול להרחיב על זה? כן, אתה לא יכול לפתח אג'נט כמו שצריך, ולעשות את השיפט המחשבתי הזה, אם אתה לא, אתה לא יכול לצפות מהיוזרים שלך, בוא נקרא לזה ככה, להשתמש באג'נט, אם אתה בעצמך לא מורגל לזה ולא מבין איך הדבר הזה עובד. אז מה שאנחנו עושים זה שינוי across the board, של כל המחלקות, בין אם זה בצד היותר product engineering, וגם בצד של הgo to market, של איך אנחנו הופכים את הורנו והופכים את העבודה שלנו ליותר אג'נטית. אז לדוגמה בהנג'ינירינג…

הדבר הראשון שעשו זה קודם כל לסגור את הלייסנסים של כל IDE שהוא לא קרסר. אין כזה דבר שלא עובדים יותר עם קרסר. עכשיו מתוך הבנה שברור שלא כולם מורגנים לזה ולא כולם יודעים מה זה ואיך לעבוד עם MCPs והכל, אנחנו עושים איזשהו הקטון של שלושה ימים שאנחנו עוצרים את כל הפיתוח הרגיל, אנחנו מחלקים לצוותים, כל צוות מקבל פיצ'ר שבתחלס בתכנון המקורי שלו היה איזה שבועיים או אפילו יותר, וכל צוות מקבל את הפיצ'ר הזה, והם סוגרים אותו בשלושה ימים. מצליחים ב ת ב ת לסגור אותו. תמיד מדברים על זה שאיי איי עוזרים ולוסיטי, אז אני ראיתי את זה בעיניים, זה היה הנקודה ב ת שזה קרה. אז זה לדוגמה איך שהצוות אנג'ינירינג עשה את המהפך. גם בצד של הפרודקט, מן הסתם היינו חייבים להתאים את עצמנו. אם עכשיו כל האנג'ינירינג מפתחים הרבה יותר מהר, אז אנחנו הופכים להיות בוטלנק, פי ארדיז וכן הל אז אנחנו מפתחים גם בצד שלנו ב צעות קלוד וMCP סרברס, בעצם אייג'נטים שעושים הרבה מהעבודה שלנו בצורה אוטומטית. אז אני יכול לתאר, אצלנו אתה מתחיל מלדבר איתו על מה אתה רוצה לפתח, הוא עושה בשבילך את הקומפטיטור אנליסיס, ממש הולך לכל הקומפטיטורס, גם לכאלה שלא חשבת עליהם, רו מה הם עושים בתחום, מביא לך פרינטסקרינים, מביא הכל, כמובן כותב לך את הPRD, הולך לכל הדאטאבייסים שלנו של בקשות של לקוחות, מבין איזה לקוחות הפיצ'ר הזה יכול להיות רלוונטי אליהם, יוצר ווייר פריימס, כל מה שאפשר לעשות לאוטומציה בגדול עשינו לאוטומציה. גם ה-RND השתנה לגמרי, גם הפרודקט השתנה לגמרי שעכשיו התחיל לעבוד עם אייג'נטים, יש עוד דברים בחברה שהשתנו? אז כן, עוד אזור שמאוד מאוד חשוב לדבר עליו זה בעצם האזור של ה-UX, אז גם ה-UX שהוא חלק מהפרודקט, גם יכול להיות איזשהו בוטלנק, וזה לוקח הרבה מאוד זמן לעשות UX קצה לקצה, ווייר פריימס ופיקסל פרפקט ואת כל התהליך הזה, וגם שם בעצם רצינו לעשות שינוי, אז ההדאבי UX שלנו, ליטל, מה שהיא בעצם עשתה, היא עשתה שינוי אחד שהוא היה מאוד מאוד משמעותי, שבתכלס שינה הכל, היא פשוט עברה לעבוד מפיגמה לקרסר. וואו. כן, עכשיו היא לא נכנסת לפיגמה יותר. אז הרעיון של לעבור לקרסר, הוא תומן בחובו כמה דברים. קודם כל הוא תומן בחובו את העובדה שהיא עובדת בצורה מאוד אג'נטית, כי קרסר הוא בבסיס שלו, אתה מדבר איתו בפרומפטים, וזה כבר שינוי אחד שהיה ענק, אבל הדבר השני הוא שכל דבר שבעצם הדיזיין שלו, או ה-UX שלו קורה בקרסר, אחר כך בצורה אוטומטית כמעט, כאילו סימלס, עובר למפתחים. כי מה שקרסר עושה, הוא לא רק יוצר לך את הוויזואליזציה, הוא גם מן הסתם יוצר את הקוד שמאחורי זה. אז מה שקורה אצלנו עכשיו זה שנגיד ליטל עובדת על איזשהו משהו, היא עובדת עליו בקרסר, והיא פשוט שיפינג את למפתחים, והם לוקחים את הקוד כמו שהוא, כמובן שהם עושים לו אטמות, וכמובן שהם עושים לו את השינויים שצריך, אבל זה חוסך להם הרבה מהעבודה. זה תלוי, מן הסתם בעובדה שהקרסר שלה מחובר לקרסר של המפתחים, כאילו בעצם לקודבייס של המפתחים, אז מראש איך שקרסר בונה את הצד הזה, הוא כבר תואם לאיך שעובדים אצלנו מכל הבחינות, ובנוסף יש לה משהו שנקרא קרסר רולס, יש משהו שנקרא קרסר רולס, שהיא משתמשת בהם בעצם כמו בדיזיין סיסטם. כלומר, הקרסר רולס מכילים את כל הקונספטים, ואת כל החידודים. ברנד גיידליינס. כן, ברנד גיידליינס וכל מה שצריך, כדי שמה שייצא יהיה כבר תואם למוצר. זה חסך לנו ב ת כמות מטורפת של זמן, וזה אני חושב היה אחד השינויים הכי הכי משמעותיים. מעניין אותי להבין, ב ת כאילו זה שינוי די רדיקלי. זאת אומרת, כאילו המוצר קיים, יש לקוחות, הדברים רצים, התרגלתם לעבוד בצורה מסוימת, ואתם פתאום עוצרים את החברה ואומרים, אנחנו לא מפתחים אג'נט, אנחנו הולכים להפוך להיות חברה אג'נטית. זה דרמטי. איך מקבלים החלטה כזאת? נר לי זה מטורף. זה ב ת החלטה מאוד מאוד דרמטית. אני חושב שמקבלים אותה, תר אני עכשיו בנקודה בחיים, שאני חושב שאי אפשר לקבל החלטה אחרת. כאילו שב ת אם אתה מסתכל על תהליכים בצורה קצת יותר מקרו, התחושה שלי, ויכול להיות שאני סופר בייסט, כי אני כל כך עמוק בתוך הדבר הזה, זה שמי שלא יעשה את השיפט הזה, הוא יישאר מאחורה, במקרה הטוב. כאילו זה ב ת פשוט לאיפה שהעולם הולך. אני בטח ובטח לא הראשון ש ר, והרבה מאוד ציטוטים של בחירי התעשייה שאומרים, SAS is dying. כאילו אתם צריכים לעשות את המהפך הזה. אני חושב שפשוט, אתה יודע, הבנו את זה ופשוט עשינו את זה, כי הבנו שאין לנו ברירה. כאילו זה ממש הגיע משם. ואיך אתם בתור מנהלי מוצר ידעתם בכלל מה לבנות לכם, איך להגשת בכלל לבנייה הזאת של האג'נטים עבורכם. רת רגע, Competitive Analysis. איך בכלל רתם אוקיי, זה סטאפ שאני רוצה עכשיו לעשות Outsource לאג'נט, או אני בונה לי את האג'נט לדבר הזה. אז זה מעניין שאתה שואל את זה, כי אני חושב שהתהליך הזה היה תהליך שעזר לנו להבין יותר טוב את הלקוחות שלנו. כי מה בעצם שאלנו את הלקוחות שלנו?

זה לא time consuming, what's the bottleneck, איך אתם עושים את זה היום וזה פשוט מה ששאלנו את עצמנו, רגע, מה הרגע שאנחנו, מה שיש לנו פרוסס כזה בפיגמה שעשינו, מה הרגע שאנחנו מקבלים החלטה על איזשהו אייטם ברובד ממשיכים עליו, מה התהליך שאנחנו עושים וכל שלב התהליך שאלנו את עצמנו, אפשר או אי אפשר לעשות את זה אג'נטי? צריך פה human in the loop או לא צריך human in the loop ופשוט כמה שיותר הכנסנו לאוטומציה. אני אוהב את ה-reverse user journey הזה שזה בעצם אתה היוזר, כאילו כל הזמן אנחנו אומרים למנהל מוצר אתה לא היוזר, אתה כן היוזר. לפעם אתה היוזר בדיוק. אוקיי, אז אתה אומר רגע אבל בעצם אז היה פה שלב אחד של קודם כל רגע סוג של הקטון כזה של קודם כל שרפתם את הספינות, ניתקתם את כל ה-licenseים ואז אומרים הקטון בוא נרים רגע את הפיצ'רים וראיתם שהדבר הזה עובד, עשיתם את האג'נטים שלכם בתור פרודקט ואז כזה מה קורה? ועכשיו אנחנו צריכים להתחיל לשאול את עצמנו שאלות מאוד קשות כי מעבר לפשוט ללכת ולפתח את ה-workflow שזה בסדר אנחנו צריכים לשאול את עצמנו איך המוצר הזה ייר בעתיד. מה זה בכלל אומר להיות מוצר אג'נטי? אז אני יכול לתת סתם דוגמאות לכל מיני דילמות. אג'נט אחד או כמה אג'נטים? כאילו מה אנחנו בעצם עושים? אנחנו מוכרים איזשהו אג'נט שהוא איזה מין אוראקל יודע הכל שיודע לעשות הכל ואתה מדבר איתו או שאולי אנחנו עוזרים ליוזרים שלנו על ידי זה שאנחנו מפרקים את זה לכמה אג'נטים שכל אחד מתמחה במשהו. הוא מתמחה בריסק אססמנט, הוא מתמחה במשהו אחר ואז נשאל את השאלה מה היוזרים צריכים לזכור עם מי לדבר? איך מעל הדבר הזה, לא משנה לכמה אג'נטים החלטנו ללכת, איך אנחנו עושים על הדבר הזה פקאג'ינג ופרייסינג? וכמובן בראש ובראשונה מה תהיה החוויה? כי אנחנו בעצם אנחנו יכולים ללכת על כיוון שהוא בוא נגיד מאוד דומה למה שיש לנו היום שהוא עדיין דשבורדים שהם יחסית כאלה סטטיים אבל האג'נט איך שהוא משתלב בהם ואז בצד השני אנחנו יכולים ללכת לכיוון שהוא פשוט 100% צ'אט שיפיטית אתה נכנס ואתה רו פרומט אז איפה אתה ממקם את עצמך על הציר הזה? זה סוג השאלות שהיינו צריכים בעצם להכריע לגביהם אני חושב שיש פה ב ת הרבה מאוד זוויות שהן ב ת עמוקות אני חושב שאנחנו צריכים כל הזמן נורא קל לנו להגיד אוקיי הכל השתנה אז אוקיי אז משנים הכל אבל יש הרבה דברים שהם עדיין הלקוחות שלנו חווים דברים מסוימים, הארגונים עובדים עדיין בצורה מסוימת כאילו ככה הם מביאים את הvalue שלהם לעולם ואני חושב שב ת דווקא בנושא הזה של כאילו השבירה הזאתי זה בדיוק מייצר את הפריקשן הזה של כאילו אוקיי מי אותם הלקוחות שלנו? האם הם ב ת צוותים של בוטים כשהם פשוט אנשים כאילו או שב ת כמה אנחנו עושים אימולציה לתהליך העבודה הקיים? אני חושב שזו שאלה אחת שהיא כאילו האם זה עוד חבר צוות שמצטרף וממש ממש ממש טוב או שזה מלא מלא כלים ואני הופך להיות המנהל פתאום של המלא מלא כלים האלה ומעניין אותי לראות רגע קצת איזה דברים כאילו איזה טרייד אופים כן קיבלתם בכל זאת לאורך הדרך בהקשר הזה? אז אני חושב שהטרייד אוף הכי חזק שקיבלנו זה ב ת העניין הזה של הישן מול חדש הזה כי כמו שאתה גם רת ברגע שאתה מתחיל להתחכך עם השוק אתה גם מבין מה בעצם היוזרים צריכים ורוצים בתוך הדבר הזה כאילו בתוך התחום הזה בגלל שאנחנו עשינו שינוי כל כך קיצוני לנו זה היה יותר קל ללכת הכי רחוק שאפשר ולהפוך את זה ב ת לממש אג'נטי וכמעט ברמת הפרומפט ואז קיבלנו כפה ואני חושב שזה גם משהו שלא עשינו מספיק טוב ולא מספיק דיאקנו אותו לאורך הדרך שבסוף היוזרים שלנו לא כולם מ אחוז מבינים עדיין מה זה אג'נט והרבה מהם אולד סקול והרבה חברות הם גדולות ולוקח להם זמן להטמיע דברים כאלה והיינו צריכים למצוא דרך שהיא עדיין תומכת וכן ליכולת לייצר איזשהם דשבורדים בסדר נם הם דינמיים ו נם הם עוזרים לך לפתור את הבעיות אבל עדיין לתת את הדבר הזה וכאילו מין להיות במצב שאנחנו עם רגל פה רגל שם כדי שזה לא יהיה כאילו הזזנו את הגבינה יותר מדי אני חושב שהרבה פעמים כאילו כשאתה מסתכל רגע אתה אומר אוקיי אני עובר עכשיו בתור מנהל מוצר לחוויה אג'נטית אז אתה ישר חושב צ'ט וצ'ט הוא מדהים ברמת החוויה לטרנזקציה לתבצע לי את הפעולה הזאת תסגור לי את הפאצ' הזה תעשה פעולה אחת שהיא נגמרת וסיימת אבל הרבה פעמים צריך לחשוב רגע על אוקיי האם זה קודם כל זה לא בן אדם אחד בצוותים ושתיים זה פעילות שהיא מתמשכת שזה הרבה יותר אינסייטי וזה הרבה פחות טרנזקציה נכון אנחנו הרבה פעמים רואים שהפידבק הוא בעצם אוקיי אני רוצה לשמור את הפרומט שעבד לי ממש טוב ולשתף אותו עם כל הצוות זה בדיוק סיגנל לזה שזה לאו דווקא צריך להיות פרומט בטקסט וגם כמו שאתה רת הרבה מהיוזרים שלנו אולד סקול הם לא יודעים לכתוב את הפרומט שיביא להם את התוצאות הזאת אין להם את הסקיל הזה וגם הם לא צריכים לדעת את הדבר הזה כאילו צריך לזכור כל פעם שכשאנחנו בונים מוצר בין אם זה אג'נטי או לא מוצר אג'נטי אנחנו לא רוצים להעביר את הקושי של המערכת ליוזרים לא להקשות עליהם להגיד להם אוקיי אם אתה תדע להשתמש בזה מושלם אז אתה תקבל תוצ מושלמת לא זה האחריות שלנו

אני ממש ממש ממש מסכים ואני גם אגיד שיש פתרונות. אני יכול לתת דוגמאות לכל מיני פיצוחים קטנים כאלה שהיו לנו. אז אם נגיד אנחנו הגענו למצב, בוא ניקח שוב את הדוגמה של הריסק אססמנט שהיוזר יכול לשלוט באיך הריסק אססמנט מתבצע והוא יכול לשלוט באיך נראות התוצאות, ממש איך הווידג'טים נראים ואני מתכוון איך התוצאות נראות. הריפורט בסוף. כן, הריפורט בסוף והוא גם יכול לשלוט באיזה פעולות האג'נט יכול לעשות on top of that report, כאילו ממש מה שדיברנו עליו על כל החלק של האקשנס. ברגע שהוא יגיע לנקודה הזאת אנחנו כן נותנים לו אופציה של מין save this, save you, run this on a regular cadence ואתה יודע ופשוט להריץ לו את זה בצורה אוטומטית, לעשות לו כזה פרומפטינג בשבילו אם יש איזושהי בעיה שהיא מאוד מאוד חמורה והוא כמובן יכול כאילו לעשות את זה מחדש ואם הוא רוצה איזושהי גרסה אחרת. אבל זה נגיד איזושהי נקודה שהבנו אוקיי, כאילו אנחנו צריכים גם לתמוך בקייפביליטיז הישנים האלה, הקלאסיים, כדי שהוא לא יצטרך כל הזמן להסתבך עם פרומפטים ורק לחיות בתוך הצ'ט. כן, אני חושב שנקודת פיצוח טובה היא פה צ'ק פוינטים כמו במשחק מחשב, הגעת לנקודה הזאת, הכל עבד לך, זה כבר אתה יכול להמשיך מהנקודה הזאת ולא להתחיל הכל מאפס, כי זה ב ת מה שאנחנו, מה שאני לפחות רו זה שבגלל שהיה קשה לנו לעשות את הפעולה, אנחנו עושים אותה כל פעם מאפס, אנחנו לא יודעים לערוך אותה. היה לנו פרק מצוין עם רזי מפקן איי, שבדיוק דיברנו על זה, נתנו כל כך הרבה כלים למשתמשים, שהם לא ידעו כבר לערוך את זה. כאילו פתרנו להם כל כך הרבה בעיות שהם לא ידעו לערוך את זה, והם מייצרים עוד תהליכים ועוד תהליכים חדשים. כן. והפיצוח הזה של להגיד, אוקיי, עד לפה הבנתי מה קורה, בוא נמשיך מכאן, אני חושב שהוא פיצוח מאוד חשוב. הוא פיצוח חשוב, אני חושב שהוא לקח לנו זמן להגיע אליו, אבל אם הרגע מתחברים למקורות, היינו יכולים לצפות אותו. כי אם אנחנו בעצם מפתחים אג'נט שנועד להחליף בן אדם, אז ההגבלה הכי קלאסית היא שמגיע לך חבר צוות חדש, אתה רוצה שהוא יעבוד בצורה מסוימת, נגיד יעשה ריסק אססמנט בצורה מסוימת, אתה מלמד אותו, אתה מסביר לו, אתה אומר לו אלה אינטגרציות שאתה צריך לעשות, פה יש לך הרבה חופש פעולה, תקבל את ההחלטות שאתה רוצה, אלה הפעולות שאתה צריך לבצע על זה, אבל ברגע שסיימת את החלק הזה, אתה פשוט יכול להגיד לו, תקשיב, הדבר הזה צריך לקרות אחת לחודש. אז זה כל הזמן לדעתי החשיבה שאנחנו צריכים לשמר, של איך שזה עובד עם בני אדם, ככה אנחנו צריכים לנסות לשחזר את זה בעבודה עם אג'נטים. אז זה חוכמה ודיעבד. אבל אני חושב שזו נקודה חשובה שאנחנו בעצם אומרים, אנחנו צריכים לעשות, לעזור ליוזר שלנו לעשות אונבורדינג לפיצ'ר הזה, לקייפביליטי הזה, כאילו להבין שיש סטפ אונבורדינגי לתוך הארגון שלי, ואז סטפ של סטד יוס. אני חושב שזה, כאילו כשאם אנחנו בתור מנהל מוצר נחשוב רגע על שתי הסבביות האלה, זה יעזור לנו רגע לפתח, איך אנחנו עוזרים להם לעשות אונבורדינג יותר טוב, ואז איך אנחנו עוזרים לשמר את מה שפיצחנו, ולעשות אותו בקיידנס קבוע כמו שאתה מדבר. ממש. אגב עוד לרנינג, שבהתחלה אני חושב שהמרקטינג שלנו היה קצת יותר מדי לכיוון של אנחנו הולכים להחליף אתכם, כאילו זה אג'נטים שממש מחליפים אנשים, שזה יצר הרבה לחט. אגב לאו דווקא אצל אנשים שפחדו שיפטרו אותם, דווקא יותר אצל מנהלים ש רו, רגע שנייה, אם לא יהיה לי אנטרי לבל, אז לא יהיה לי מי שביום אחד יהפוך להיות מיד לבל וסיניאר לבל, זו נקודה שהיא מאוד חשובה. אז אני חושב שהדרך הנכונה to market it וto position it, זה דווקא to supercharge the team, to enforce the team. בחיים לא רנו את המילה to replace, אבל גם שזה לא השתמע. כולם נשארים מהעבודה שלהם, אנחנו פשוט מורידים לכם חלק מהload. אז זה יותר מהgo to market, אבל זה נקודה שהיא חשובה. מעולה, ומה אתם רואים מאז השינוי? אז אנחנו כרגע עוד לא עשינו on-boarding ללקוח חדש של הדבר הזה, זה משהו שאנחנו עכשיו בתהליך. מה שאנחנו בעצם עשינו זה לקחת את הלקוחות הכי חשובים שלנו, ופשוט להתחיל להעביר אותם אחד אחד, ואנחנו רואים adoption, שזה דבר מאוד מאוד מגניב, ויצרנו לעצמנו גם KPI של early renewal, של בעצם לראות שהדבר הזה מביא להם מספיק ערך בשביל שהם יהיו מוכנים להתחייב מראש, גם אם הrenewal שלהם רחוק, כבר יהיו מוכנים להתחייב מראש שהם רוצים להמשיך איתנו. זה ה-KPI שבחרנו, וזה כבר משהו שאנחנו רואים, אז אני מאוד מחכה לראות איך זה ייר כשנתחיל למכור את זה ללקוחות החדשים. אני חושב שזה סיגנל מרתק להגיד, אוקיי, בוא נסתכל אם אנחנו אומרים לכם, זה היכולת, קיבלתם אותה, האם אתם מוכנים לחדש היום, גם אם החידוש שלכם הוא בדצמבר, הנה אתם ראיתם את ה-value, בואו תשימו קומיטמנט. זה בול מה שכיוונו אליו, אני חושב שאין סיגנל שאנחנו יכולים לעשות שהוא יותר טוב עם לקוחות קיימים, בסוף אתה רוצה to tie it to revenue, וזה הדרך היחידה לעשות את זה. כן, אבל ה-early renewal הוא מעניין, כי בדרך כלל הרבה חברות, הרבה צוותים אומרים, אוקיי, בוא נחכה לראות אם יהיה renewal וזה סיגנל, אז אומרו לו, בוא נגרום להם גם להכניס פה איזשהו forced function. בול. מה כזה, אם אנחנו דיברנו על די הרבה דברים, אני אוהב לשמור רגע, מה התובנות שלך מכל הדבר הזה, או מה היית עושה רגע אחרת? אני חושב שתובנה ראשונה היא שכל אחד צריך לשאול את עצמו, האם המוצר שלי כרגע יכול להפוך להיות אג'נטי, וכל הזמן לשאול את עצמו את השאלה הזאת ועל כל אחת מהיכולות, כי אם יש שם פוטנציאל, אני חושב שכדאי לעשות את זה. אני ממש חושב שזה…

ב ת, יש כאן פוטנציאל לכל חברה להתפוצץ ופשוט לתת הרבה יותר value ממה שהם מביאים היום. תובנה נוספת היא שאתה צריך להפוך את החברה לאג'נטיק, כאילו שזה משהו שדיברנו עליו, ואני חושב שעל זה לא הייתי מדלג. אני חושב שזה ב ת בלתי אפשרי, וכמו שאתה רת, אתה חייב להיות רגע יוזר בעצמך כדי להבין איך הדבר הזה עובד. אולי כאילו, תמיד אפשר להגיד את זה, אבל ללא שום ספק אם היינו עושים יותר ולידציה, בטח ובטח על האזורים האלה של הפוזישינים והפקג'ינג והאג'נטים, צריך לדעת שזה נקודה טורפה, וצריך גם להבין שאין הרבה מקורות השר . ממש. אין, כאילו אני ממש חיפשתי, קודם כל בסקירותי כמעט לא היה לי על מה להסתכל, אז הסתכלנו במקומות אחרים. כל אחד עושה משהו אחר לגמרי, אז אני חושב שהיינו צריכים לשים שם יותר דגש, ולשים יותר דגש ב ת על הוולידציה בטח ובטח מול לקוחות, to get it right the first time. כי זה נקודה טורפה שאף אחד עדיין לא יודע איך עושים את זה, אז לקחת את זה בחשבון. מה שאני לוקח גם מהפרק הזה, זה קודם כל אנחנו תמיד רוצים לפתור את הבעיות של המשתמשים, אבל מה שאנחנו בעצם עושים זה אנחנו נותנים להם כלים לפתור את הבעיות של עצמם, ופה בחוויה אג'נטית אנחנו ב ת פותרים להם את הבעיות. ואז התהליך של ולידציה משתנה, כשאנחנו רוצים רגע לשקף את הריזנינג לאיך פתרנו את הבעיה, ולעזוב על זה ולידציה ולא על זה שפתרנו את הבעיה. דווקא זה הנקודה שאני לוקח מאוד חזק לעולמות של דיסקאברי, והדבר השני זה ב ת ששינוי במוצר לא יכול לקרות בלי שינוי בחברה. אם אנחנו רוצים לעשות שינוי רדיקלי במוצר, אנחנו צריכים לעשות שינוי רדיקלי בחברה, אחרת ב ת זה פשוט לעשות אוטומציה ולקרוא לה AI, וזה משהו שבעיניי הוא מאוד מאוד חזק. אז יר, המון המון תודה. תודה רבה. ורגע לפני שנסיים אני אגיד שאם אתם רוצים לדעת בכל פעם שיוצא פרק חדש בתוכנית שלנו, אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בכל אחת מהאפליקציות. אז שוב, תודה רבה יר. ממש תודה על ההזדמנות. ותודה רבה לכם שהזנתם.