פרודקטיבי: מה למדנו מלהשיק מוצר בחודש (רן ארז ועמיחי אבן חן)

פריקשן של המשתמשים שב ת הם יבינו שהם רואים פה משהו שהוא שונה, שהוא דיפרנצ'ייטד ושברור להם שהם מסתכלים עכשיו על המון המון המון פרויקטים ולא על המון המון המון…

מסימות קטנות. אז זה היה הדבר הראשון של בעצם להבין רגע מה במירכאות הטעויות שנעשו בדרך או הדברים שעוד לא פוצחו ולהתרכז קודם כל בלהבין איך אנחנו מפצחים את הדבר הזה שהוא הקור של המוצר. זאת אומרת שהשלב הראשון הוא להבין מה התעכב עד עכשיו ואז למרות שהיו הרבה אתגרים טכנולוגיים והרבה אתגרים מסביב, אתה מבין בעצם להסביר ליוזרים מה מיוחד במה שאני בונה, למה כדאי לכם להשתמש בו, זה כאילו הנקודה שאם נצטרך לפצח אותה אז נוכל לצאת כבר. בדיוק. ההבנה היא שגם בתווח זמן קצר אי אפשר לעשות הכל. זה ברור לכל מיני מין מוצר, זה לא משהו חדש שאני המצאתי בוודאות, אבל ההבנה הזאת שחייבים חייבים חייבים להתמקד בדבר הראשון הזה ולחסום את כל הרעשים, זה הדבר המפתח. עכשיו חשוב להגיד בסיטואציה הזאתי שבעצם אנחנו משיקים משהו שהוא די גדול ודי משמעותי, זה משהו שהולך להיות מוכרז ללקוחות, זה הולך להיות בדוחות, זה משהו שהוא מאוד משמעותי, והדבר הכי חשוב מבחינתי לוודא זה בגלל שהצוות כבר עבד מאוד מאוד מאוד קשה, שהתהליך הזה של ריצה מאוד מהירה לא יסתיים במהפך נפש. איך קורה מהפך נפש? כשצוות עובד מאוד מאוד מאוד מאוד קשה ורגע לפני שהוא בא לשחרר אומרים לו זה לא בכיוון, זה לא מספיק טוב, זה לא נר מספיק טוב, זה לא שווה מספיק, ואז עוצרים אותם והדבר הזה גורם לצוותים ממש להישבר. אז היה לי חשוב בהתחלה לא רק להבין על מה אנחנו מתפקסים, אלא גם על זה שיש אליינמנט, גם אליינמנט עם ההנהלה לגבי מה בפועל הולך לצאת. והנקודה המרכזית שכזה עלתה מהדבר הזה לפני שבכלל התחלנו לבנות, זה לייצר אליינמנט של הנה ככה זה הולך להיראות ברגע שנסיים, ככה הולך להיראות ה-UI והנה כל ה-flowים אחד לאחד, ואני רוצה קודם כל שכולנו נסכים שזה הדבר שיוצא. ואת האליינמנט הזה עשינו מהר מהר מהר, בעצם היעד שלנו היה לשחרר ב צע פברואר, ובראשון לראשון אנחנו עושים פגישה שמציגים את כל ה-flowים שאנחנו רוצים לשחרר. כמו שזה תמיד קורה כשאנחנו פוגשים הנהלה, זה נר לנו זה נר מצוין, רק שלוש נקודות, וזה מכניס אותנו לתהליך של עוד שבוע של לדייק את ה-flowים, לחדד את כל ההבדלים ולבוא בשמיני בינואר עם flowים שאנחנו גאים בהם, מרגישים שאנחנו מ ינים בהם, ומקבלים את האישור שכן, כולנו מסכימים ורק עכשיו מתחילים לבנות. וזו נקודה מאוד חשובה, בעצם לא להתחיל לבנות לפני שיש את האליינמנט, כי המפח נפש הזה הוא גומר צוותים. ובזבזנו 20% מהזמן שלנו רק לוודא את האליינמנט הזה כי זה היה קריטי. בלי זה אי אפשר אחר כך להגיד לשמה אנחנו הולכים. אחרי שהחלטתם על מה אתם מתפקסים, ווידאתם שכולם בחברה מסכימים איתכם על החזון, מה הדבר הבא שעזר לכם כדי להוציא את זה? אז קודם כל אנחנו מבינים שזה לא משהו שהצוות שלנו יכול לעשות לבד. זאת אומרת אנחנו מדברים פה על פרויקט ענק משמעותי גדול שצריך לצאת מהר. והדבר הראשון זה שב ת זכיתי בקולגות מדהימות, בשיר ומכל פי יות במאנדיי, שלוקחות אזורים שונים בדבר הזה ועוזרות לי להוביל ביחד. מתוך הבנה שאני לא יכול לקחת את הכל מקצה לקצה, וזו אומרת שאני כזה רגע גם מאבד שליטה על חלקים מסוימים בצורה מודעת, כי אני סומך עליהן. וההבנה הזאת שרגע שלושתנו מיושרים על לאן אנחנו הולכים עם צוותים שונים, זה גם היה משהו שכזה היה מאוד מאוד חשוב לייצר. ואנחנו בעצם בונים תוכנית בצוותים השונים שנוגעים באזורים האלה, כדי לוודא שב ת אנחנו מצליחים לעמוד בזמן, וקובעים כמה ימים אחרי הקטון של שבוע לצוות, שבו אנחנו אומרים אנחנו רוצים להביא את מה שתכננו, את ה-Happy Flow, זאת אומרת שהכל הדברים, המקרה הנפוץ עובד כמו שצריך, אנחנו רוצים להביא אותם תוך שבוע כדי להתחיל כבר לבדוק את הדבר הזה. וזה שם אותנו באתגר, כי בעצם אני רגע חוזר על זה, אחד הדברים שאנחנו רוצים לפני שאנחנו רצים לבנות, זה לעשות ולידציה. ואנחנו פה תחת לחץ זמן מאוד מאוד מאוד גדול, וברמה העקרונית אני לא הרגשתי בנוח לוותר על הוולידציה המוצרית, גם תוך כדי שאנחנו רצים. ואני חושב שזה נקודה שהיא מאוד חשובה. אתה יכול לתת דוגמה לאיזושהי החלטה שהתקבלה בלי שאתה בכל הפרטים, ו רת אוקיי, אני פשוט סומך עליכם, אני צריך שזה יעבוד, אני לא יכול להיות בכל מקום? אז היו הרבה מקומות שבהם רנו אוקיי, בזה אנחנו לא תומכים, זאת אומרת זה יותר מדי קשה. לדוגמה, בצורה ויזואלית העלמנו חלקים מהממשק משתמש בכוונה, וההבנה הזאת הייתה שאוקיי, אנחנו יוצאים מהדבר הזה שהוא לא שלם, ושאנחנו יכולים לקבל החלטות קשות, גם אם הם יפגעו בבאליו הראשוני. זאת אומרת היינו צריכים להגיד, כאילו שמחתי עליהם שיגידו אוקיי, בוא נשנה דברים מסוימים, שלא יביאו במוצר סופי, כי אנחנו לא מסוגלים לתמוך בדבר הזה. אבל קודם כל אנחנו נשארים על הקור פלואו זה הדבר המרכזי. הם באו אליך עם ההצעה? איך בעצם זה נר שאתה אומר?

אני סומך עליכם לקבל את ההחלטה הזו בלי שאני בפרטים. אוקיי, אז נגיד בוא ניקח לדוגמה את שיר, שיר מנהלת מוצר בגרוס, והיא בעצם אחראית על הכתיבציה של משתמשים בפעם הראשונה שהם נוחתים. לשיר יש המון המון המון למידות, מה נכון לעשות, איך נכון לעשות, איך יוזרים חווים את הפעם הראשונה, ובעצם הנחיתה בפעם הראשונה, הדבר הראשון שהתחלנו איתו היה משהו מאוד מאוד מאוד מורכב, עם המון המון שורות והמון עמודות, וייצר בעיה. ושיר בא ואומרת, יש פה יותר מדי אומס קוגניטיבי, בוא ננסה לפשט את הדבר הזה, ובנקודה הזאת אני סומך עליה, אני אומר אוקיי, אתה אקספרט לעולמות האלה, יש לך קונטקסט כמו שלי, בוא נר איך אנחנו מפשטים את זה, וב ת אם יצא איזשהו פתרון שהוא הרבה הרבה יותר פשוט, ואנחנו גם רואים שהוא עובד יותר טוב. אז זה נגיד דוגמה אחת. בוא נעבור לנקודה השנייה. זאת אומרת, הראשון רת לי, דיברנו על לסמוך על אנשים אחרים, ואז המשכנו לדבר טיפה על איך לעשות ולידציה כמה שיותר מהר, כמה שיותר לגעת במשתמשים. איך בעצם עשיתם את זה? זה נקודה מעולה, ובעצם רנו לעצמנו, אוקיי, אנחנו הולכים לצאת, אנחנו נמצאים עכשיו חודש לפני השחרור, אנחנו רוצים לוודא שהדבר הזה פוגש לקוחות, ואנחנו מקבלים את הפידבק כדי שאפשר יהיה או לשנות מהר בזמן ת, או לפחות לדעת מה בגרסה הראשונה אנחנו צריכים לעשות, כדי לשנות כבר לגרסה השנייה מהר, כדי לפחות לדעת את הפערים. אז עשינו כמה דברים שמאוד עזרו לנו. אז דבר ראשון והכי בסיסי זה שימוש בכזה יוזביליטי האב ויוזר טסטינג, כדי לעשות טסטים על פרוטוטייפ כדי לראות שאנשים מבינים. והדבר האחרון שעשינו, והוא כזה התחזק גם לפני הרליס אבל גם אחרי הרליס, זה כשכבר המוצר היה לקראת הפייס, זאת אומרת שבוע לפני ששחררנו, התחלנו לעשות ביחד עם נדב ה-UX Researcher, מה שאנחנו קוראים לו די ריסטאדיז. מה זה די ריסטאדיז? זה תהליך של שבוע, שבהם אנחנו לוקחים לקוחות שנמצאים עכשיו בשלב ההתמ ומבקשים מהם להתמיע את המוצר החדש שאנחנו בונים. זאת אומרת לא רק שימוש ראשוני ולראות שהם מבינים על מה ללחוץ, אלא אוקיי, קחו עכשיו שבוע, תנסו להתמיע את הפתרון הזה אצלכם ב ת, וכל יום תדווחו לנו. כמובן שנתנו להם תגמול יפה, אבל הרעיון הוא לראות אותם, מנסים להתמיע ולראות איפה הם נתקעים. והדבר הזה שהוא יחסית לא טריוויאלי, פתאום פתח לנו את העיניים לגבי אוקיי, מה קורה אחרי הראשם הראשון? מה קורה בראשם השני ובשלישי? ואיפה האתגרים האלה של ב ת, לא רק אוקיי זה נר יפה וזה עובד סבבה, אלא אוקיי ניסיתי להתמיע את זה ופה נתקעתי. אז זה כזה, עשינו, אם אני זוכר, עשינו סדר גודל של מ פעולת ולידציה עם משתמשים, לקוחות, כל מה שדיברתי עליהם בחודש הזה, וזה הפוקוס שלי ושל רותם המעצב את שהיה בתקופה הזאת, ושל נדב כמובן. רק כמה אנשים, כמה כאלה היו לכם בו זמנית? או אתה יכול להגיד לנו משהו שלמדת ספציפית שהשתמשת בטכניקה הזו? כן, אז אנחנו, היה לנו בתקופה הראשונה שבעה, ואחר כך הגדלנו את זה, שבעה בעצם אנשים שעשו די ריסטאדיס, זה אומר בעצם הם מנהלים יומן, הם כל יום כותבים מה הדברים, יש להם סט של שאלות, שאלון כזה שאנחנו נותנים להם כל יום למלא, ומוסיפים גם את הווידאוים של הדברים שהם נתקלו בהם, ואז תחשוב שאתה כל יום בשבוע שאתה מתחיל, אתה מקבל שבעה לקוחות שניסו להתמיע, ואיפה הם נתקעו ביום הראשון, ביום השני, אתה יכול לעלות איתם לשיחה, הם מודעים לזה שאתה בתהליך, וזה נותן לנו תובנות מאוד עמוקות, כי בעצם הבן אדם משתפשף עם הפתרון שעות בסוף במצטבר. הדרך שבה אנחנו עשינו את זה, זה הלכנו, לצורך העניין נדב ה-UX Researcher, הלך עכשיו לצוות שבעצם מקבלים את כל הלקוחות החדשים, ומשם הם בחרו ביחד כאלה שהם כזה קצת יותר טק סאבי, קצת יותר כזה פתוחים לדבר, וממש בחרנו את הלקוחות האלה שהם בטרגט אודיונס, ודיברנו עם אותם אנשים, ו רנו להם אתם רוצים להשתתף ולעזור לנו, לעצב מחדש את החוויה הזאת שהיא חדשה, הם רו כן, חלק רו כמובן לא, אבל השבעה האלה ש רו כן והמשיכו איתנו, הם פשוט נתנו לנו זהב כל יום, ואני בתור מנהל מוצר יושב עכשיו רגע עם הצוות פיתוח, שכותב ממש ממש את הדבר הזה, ואני רו שנכנס לי כל יום עוד כזה מידע עוד מידע, זה מטורף כמה שזה סוגר את הלופ מהר. אתה יכול לתת לנו דוגמה למשהו שלמדת בעזרת הטכניקה הזו, והיה מאוד קשה אולי בדרכים האחרות? כן, אז נגיד אחד הדברים שראינו שב ת אנשים נתקעים בהם, זה בעצם אנחנו במאנדי באופן כללי, יש יכולת על כל טבלה להוסיף views, זאת אומרת חיתוכים של המידע שמציגים את זה בצורה שונה, גם אם זה תחשבו על זה במקום טבלה בקנבן, או בקרטיסיות או בכל מיני צורות, אבל גם עם פילטרים, זאת אומרת רק הפרויקטים שמשוייכים לה מחי, וכדי להתמקד רגע בפוקוס הראשוני, רנו אוקיי, אנחנו לא עושים את הדבר הזה, לא תומכים בזה בכלל, לא מאפשרים, ובוא נר מה קורה, וב ת כשהסתכלנו על הפידבק הראשון או פידבק מלקוחות, אף אחד לא ב ת שם לב לזה שזה כזה לא קיים, אבל ברגע שנתנו את זה לאלה שמנסים להתמיע, אז הם אומרים רגע, אני רוצה לשים פה עכשיו view רק למנהל שלי, וview נוסף רק למחלקה שלי, ואני לא יכול

איך אני אשתף עם כל הצוות שלי? זה יתקע אותי מלגרום לדבר הזה ב ת להיות מאומץ בכל הארגון, סבבה, זה נחמד, אבל אני לא ב ת יכול להשתמש בזה. וזה היה אוקיי, רגע, אני מבין שיש פה איזשהו משהו שגם אם אין לי זמן עכשיו לטפל בו, זה הדבר הראשון שאני אעשה כשאני אצא לגרסה הב . בואו ניקח אותנו קצת למעלה, נכון? דיברנו על הבעיה, יש לנו מוצר חדש שאנחנו חייבים להשיק בלחץ זמן יחסית גדול. דיברנו על הדרכים לעשות את זה. קודם כל להיות בפוקוס מאוד מאוד גדול על מה הבעיה הכי גדולה שאנחנו צריכים לפתור. אחרי זה לעשות אליימנט עם האנשים בחבשר החברה כדי שלא נגיע למצב שכבר בנינו ואז אנחנו נצטרך לשנות, גם אם זה אומר לעשות שבועיים של פרוטוטייפים ועוד פגישות עם ההנהלה ולהזיז את הכול עד שהם איתנו. השלישי זה דיברנו על לסמוך לאנשים אחרים, נכון? לא כל הידע אצלנו, יש עוד אנשים מאוד חכמים בארגון, אנחנו חייבים לשחרר ולתת להם לעשות את מה שהם עושים הכי טוב, כי זו הדרך היחידה לעבוד מקבילית ולסיים קודם. ובסוף דיברנו על ולידציה כמה שיותר מהר. דיברנו על אחת הטכניקות המעניינות של דייר ריסטאדיז, של ממש לשלם למתמיעים של לקוח יתי להשתמש במוצר לאורך זמן ולהתאר לנו כל יום במים נתקעים, כדי שאנחנו נבין איך שימוש יתי כבד שאולי אם נסתם היינו שחררים את הפיצ'ר לא היינו מצליחים למצוא בקלות, איך הוא נר ומה הבעיות שלו. זה נשמע שזה שיטה מורכבת וגדולה ונותנת להגיע בזמן, אבל אני בטוח שהיית צריך לקבל איזשהו טרידוף רציני בדרך. משהו שהיית צריך לוותר עליו, משהו שאתה יודע כואב לך, אתה חותך בו בשר החי ואתה אומר אני חייב לעשות את זה כדי לעמוד בדדליין שלי. אתה יכול לתאר לנו סיטואציה כזו? כן אז היו המון כאלה שבעצם אני חושב שלפני שרגע נדבר על משהו קונקרטי אני חושב שרגע המיינסט זה יותר חשוב. והמיינסט זה אם אני לא יכול לצמוך בזה בצורה שזה יהיה מדהים אני לא עושה את זה. אני חושב שהרבה פעמים אנחנו בתור מנהלי מוצר רוצים לעשות פשרות בהמון מקומות כדי לצאת עם עוד ערך ועוד ערך, ופה קיבלנו החלטה שבעצם אנחנו אומרים אם זה לא עובד מדהים זה לא בפנים וזה גרם לנו להיות מאוד מאוד מפוקסים. כי לדוגמה אני אתן דוגמה למשהו שוויתרנו עליו. לצורך העניין היכולת למחוק פורטפוליו. אוקיי אנחנו יכולים לייצר פורטפוליו אבל חסמנו את האפשרות למחוק פורטפוליו. זה היה אם אני אסתכל אחר כך על הטיקטים אחרי ששחררנו זה היה הטיקט מספר 2 אחרי איך אני מקבל גישה לפיצ'ר החדש היה איך אני מוחק את הדבר הזה. וחסמנו את זה למה חסמנו את זה לא בגלל שאנחנו אנשים רעים ולא בגלל שלמחוק זה לא חשוב אלא בגלל שפלואים כמו לעשות אנדול המחיקה או פלואים של מה קורה עם דברים אחרים כשאני מוחק איך זה מתנהג היו מצד אחד אדג' קייס במרכאות מצד שני אנחנו לא יכולנו לצמוך בהם בזמן הזה והם לא יעבדו מדהים אז חסמנו את היכולת הזאת. אותו דבר גם כשנתתי את הדוגמה מקודם על הוויוז גם כן לא יכולנו לתת את התמיכה עכשיו בכל הוויוז השונים אז חסמנו את זה במחיר שבו לקוחות לא יכולו להשתמש בדבר הזה גם אם זה ממש ממש ממש בבשר החי כי בסוף שוב המטרה היא להיות בחוץ ולקבל וליו מהשטח וללמוד מהשטח וכל דבר שמעריך את הזמן הזה פוגע בנו בהמשך אז זה רגע על המיינסט עכשיו נתתי רגע ב ת דוגמה עם הדלית הזה זה ב ת כאב זאת אומרת ב ת ראינו יוזרים אחרי יוזרים אומרים למה אי אפשר למחוק את זה למה אי אפשר יצרתי בטעות אני רוצה למחוק זה מעצבן ממש וזה היה נגיד דבר אחד שכזה לקחנו כטרייד אוף. מה החלטה יצה זאת אומרת לקחת ולהגיד אם זה לא מושלם אני לא מוציא את זה זה החלטה לא פשוטה למה החלטת ללכת דווקא על הגישה הזו? כאילו למה לא להוציא להם את הדלית ואתה יודע בסוף אתה מוציא את זה לאיזה קבוצת בטא תגיד להם שימו לב אנחנו לא תומכים בכל הפלואו. שאלה ממש טובה אני חושב שזה חוזר רגע לאיפה היינו לפני ששחררנו את הדבר הזה בעצם לפני ששחררנו אז היה לנו איזושהי בטא זאת אומרת היה לנו לקחנו את היכולות הטכניות שהצוות בעצם פיתח בחודשים שלפני שהגעתי וערזנו אותם באיזשהו אופן שאפשר לקבל וליו עבור הלקוחות וב ת נתנו את הפתרון הזה בתור איזשהו בטא אבל הרבה דברים היו שבורים שם בדיוק כמו שאנחנו אומרים בוא נעשה איזשהו משהו מהיר נלמד נר איך הדבר הזה קורה אבל הבעיה היא שכשאנחנו אומרים בטא וכשהלקוחות אומרים בטא זה לא אותו בטא מה הכוונה כשאני אומר בטא אני אומר אוקיי הדבר הזה לא אפוי יש פה פינות אנחנו נעבוד על זה נשפר את זה דברים השתנו מכאן ותקחו את זה בחשבון מה הלקוחות שומעים כשאומרים בטא הם שומעים איזה כיף קיבלתי גישה מוקדמת לפיצ'ר ש ור עוד מעט לבוא במוצר וב ת ראינו את הדבר הזה קורה שאנשים בעצם משתמשים בפתרון הישן ועכשיו הם סוף סוף מגיעים למצב שבו הם עולים לאוויר בארגונים ענקיים וזה בטא אי אפשר לסמוך על הדבר הזה נשבר הדבר הזה לא עובד יש לו פינות יש לו פריקשן מטורף מבחינת חוויית המשתמש כמו שדיברנו בפעם הקודמת והבנה

אז אני לא רוצה שנעשה את אותה טעות שוב. מאוד מעניין. כשאתה מסתכל על למה הפיצ'ר הזה לא הצליח לצאת קודם, למרות שהרבה מהיכולות היו קיימות, אתה אומר כי אנשים הרגישו שהוא לא מספיק יציב לשים עליו את העבודה ה יתית שלו. ולכן אתה אומר אני מוכן להוריד את כמות הפונקציונליות, יהיה פחות דברים שאפשר לעשות, כל מה שאתה עושה אבל אתה יכול לסמוך עליו לגמרי כי הוא בטוח יעבוד, ולכן אתה יכול לקחת עכשיו ביזנס יתי שיעלה לך הרבה מאוד כסף אם הוא לא יעבוד ולהניח אותו, ואז אתה יכול לדעת שהמוצר שלך הוא ב ת תופס, הוא ב ת פותר עבודה, הוא ב ת יכול להיות מוטמע. אז זה קצת מחבר למה שתיארת קודם, להיות בפוקוס מאוד חזק על איך נראית הצלחה, למה זה לא עבד קודם, ואז לקבל את ההחלטות הקשות, כמו שאתה אומר, לחתוך את היכולת פשוט למחוק את הפורטפוליו, כי אחרת אתה שוב תגיע ללקוחות שאומרים טוב זה לא מספיק כפוי בשביל להשתמש בזה. בדיוק, והנושא הזה של טראסט וראשם ראשוני קריטית בטח באדופשן של לקוחות אנטרפרייז, שאומרים אני לא יכול לבוא עכשיו להציג את זה לבוס שלי ושאולי הדבר הזה ישבר עוד שבוע, אין בעיה לעשות טסט בצד, הכל סבבה, אבל ב ת התחושת ביטחון הזאת היא המפתח לאדופשן, כי אם אנחנו שוברים את הביטחון הזה ואת הטראסט הזה בהתחלה, יהיה מאוד מאוד מאוד קשה אחר כך להחזיר, ואנחנו גם עדיין רואים את זה עם לנסות לשכנע את אותם אנשי מחירות ומתמיעים שהשתמשו בבטא כדי להטמיע את המוצר החדש, כי הם נחוו, הם נחוו מהבעיות האלה, ואנחנו אומרים לא, הפעם אנחנו רוצים שמה שאתם מקבלים הוא טוב, הוא עובד טוב ואתם יכולים לסמוך עלינו. עד עכשיו היינו ברן המוצלח, עשה את כל הפיתוח שיטות, לעשות פוקוס, לחקור משתמשים, לקבל ולידציה, אבל יש משהו שניסיתם והוא לא עבד? שאתה מתחרט שניסיתם או למדת ממנו המון דווקא כי הוא לא עבד? כן, אני חושב שיש כמה לקחים גדולים שאני לוקח מהדבר הזה שלא עבדו, ואני שיך לגעת בנקודה הזאת של הבטא, כי אני חושב שהיא נורא חשובה, ובעצם יש איזשהו משהו שהוא קצת עמק המוות של המוצר, והוא השלב הזה בין מה שיש לי היום לבין חברה אני הולך להשיג גרסה חדשה, אוקיי? אני הולך להשיג את המוצר החדש או גרסה חדשה, ויש טווח כזה של כמה חודשים בין הפתרון הקיים שיש היום, לא משנה כמה הוא גרוע אבל הוא קיים, לבין העתיד חברה הדבר הגדול הבא הולך לבוא, והטווח זמן הזה בין מה שקיים לבין חברה זה עוד רגע מגיע, הוא עמק המוות. מה זה עמק המוות? בטווח זמן הזה זה לא שהארגון בשקט, אתה מקבל פתאום שיחה שאומרים כן אבל יש איזשהו דמו סופר אסטרטגי ללקוח בוא נפתח את היכולת הישנה ונר להם, ויש איזושהי שיחה שאומרת אוקיי יש אסקלציה מאיזשהו לקוח גדול בואו רק ניתן להם את הדבר הזה, וכל מיני דברים של אני חייב בדיוק את היכולת שהייתה בדבר הקודם אני לא יכול בלי זה, וכל הדברים האלה כל הבקשות האלה אני לא חסמתי אותם, אני רתי אוקיי יש לנו את הפתרון הישן בואו תשתמשו בינתיים בפתרון הישן וזו הייתה טעות, למה זה הייתה טעות? כי עכשיו כמה חודשים אחרי הדברים האלה מתחילים פתאום לעלות לאוויר בסקייל מאוד מאוד גדול כי זה לא היה רק האסקלציה הקטנה הזאת אם ב ת השתמשו בדבר הזה כדי להטמיע את זה בכל הארגון ועכשיו הבאגים האלה מתחילים לחזור ועכשיו זה מעט לי את הצוות, והיכולת שלנו בתור מנהל מוצר להגיד סטופ חברה חכו אני יודע שזה חשוב בואו נחכה עם הדבר הזה חודש גם במחיר של לאבד את הזמן הזה שהוא את העמק המוות הזה הוא קריטי כי בעצם כל ההחלטות האלה של הביניים שלה טוב רק הדמו הזה רק הלקוח הזה רק הדברים האלה זה מה שהולך לייצר לכם המון המון המון רעש כי בסוף אתם תצטרכו לתמוך בזה זה לא שאתה משחרר את זה וגם אם הלקוחות שלך אוקיי הם לא הבינו שבטא זה בטא הם הלקוחות שלך אתה צריך לסמוך בהם אתה צריך לתת להם מענה גם על הפתרון הפחות טוב וגם על הפתרון שלא עבד אתה צריך להסתכל ואתה צריך לנסות לתקן להם את זה ואתה צריך לתת להם חוויה של אתה איתם גם אם הדבר הזה לא מספיק טוב ואתה גם צריך לעזור להם לעבור כי בעצם בזמן הזה של עמק המוות של המוצר אתה פותח סוג של חוב מיגרציה כי כל הדברים שיכנסו בתקופה הזאת זה דברים שאתה יודע מראש שאתה תצטרך לשלם בלהעביר אותם למוצר החדש ולא בטוח שאתה תצליח כי יכול להיות שעדיין יהיו חסרות לך יכולות ויכול להיות שאתה נתקע עם הדבר הזה עכשיו גם כמה חודשים קדימה וזה מעט את הצוות, זה מעט את הפיתוח, זה מעט את הפרודקט וזה גם מאכזב את הלקוחות אני מאוד מתחבר, זה מאוד מאוד קשה בעיניי לעמוד ככה מול הארגון מאוד מאוד קשה לעמוד מול אנשים מחירות שאומרים לך תקשיב יש פה כסף על הרצפה, אתה פה בשביל המוצר הוא לא בשביל המוצר, המוצר הוא בשביל הביזנס וב ת לעשות את זה אני מרגיש שגם בכל מוצר גדול, כאילו כל חברה גדולה שיש לה הרבה מוצרי לגאסי ומוצרים חדשים עומדים בדיוק באותה סיטואציה אני לוקח את זה איתי אני לא יודע אם אני אצליח אבל יש לנו כמה מוצרים שנמצאים בעמק ברגעים אלו ממש אני חושב שב ת זה נקודה טובה כי זה קודם כל זה קשה, כן? כאילו ב ת זה קשה לבוא ולהגיד את זה אבל אני חושב שהרבה פעמים מה שעוזר לחשוב זה לא השאלה של כן לתת או לא לתת, אוקיי? הדוף הוא לא

בין כן לתת לבין לא לתת, אלא תיעדוף הוא בין המחיר שאני אשלם עכשיו לעומת המחיר שאני אשלם אחר כך. ואני חושב שאני לא הצלחתי להבין כמה הדבר הזה משמעותית הולך לעלות לי בהמשך. אני חושב שאם הייתי מבין את זה, היה לי הרבה יותר קל להתעקש על הדבר הזה. אבל היום שאני מבין שהמיגרציה אחד והאכזבה של הלקוח שתיים היא משמעותית. כי אם בסוף העניין, אם הלקוח יעזוב אותנו בגלל שאין את הדבר הזה וניתן לו את הפתרון הלא טוב, יש עדיין סיכוי שיעזוב אותנו כי הפתרון לא מה שהוא צריך, הוא לא טוב. והוא לא ירצה ל ץ עכשיו עוד פתרון אחרי שהוא השקיע את זה. ואני חושב שהמחיר פשוט הוא, לא הייתי מודע לכמה זה הולך להיות לי יקר לשלם את הדבר הזה. אז אני שנייה אסכם את החוויה שעברנו, נכון? היה לנו את הבעיה של להשיק מוצר בלחץ זמן עם הרבה אתגרים גם מוצרים וגם טכנולוגיים. דיברנו על זה שצריך להיות בפוקוס על מה הבעיות שלא נתנו למוצר לצאת עד עכשיו, להתפקס ספציפית עליהם. לעשות את ה-alignment עם ההנהלה ועם החברה כדי שלא יעצרו אותך ברגע האחרון. לעשות כמה שיותר ולידציה תוך כדי ולהביא את זה ליוזרים מ-prototype ועד ממש את ה-journaling שיתמיעו את זה כמה שיותר מהר. דיברנו לסמוך על מנהלי מוצר או אנשים אחרים בחברה שיעשו את החלק שלהם כמה שיותר טוב בלי לעשות את המיקרו-מנג'מנט. ובסוף שיתפת איתנו עם הטעות או ההצעה שהיית נותן לעצמך, נכון? של לעמוד על רגליים אחוריות וכשיש לך, אתה בעמק המוות של המוצר, כשיש לך את הגרסה הישנה והגרסה החדשה ולקוחות רוצים להשתמש בישנה, להתעקש שהם יחכו לגרסה החדשה כדי שלא תצטרך לשלם על זה פי עשר בהמשך. חוויה מאוד רצינית, הרבה מהדברים שאתה מתאר, אני חוויתי כמה וכמה פעמים, אני בטוח שהרבה מהמאזינים שלנו גם. יש עוד משהו שהיית רוצה לשתף או שורה תחתונה שהיית רוצה שאנשים יזכרו מהסיפור הזה? כן, אני חושב שאני רוצה לדבר קצת על שני צדדי המטבע של אקסקיושן. ובעצם אנחנו מבינים שאנחנו עכשיו צריכים להתפקס חודש ואיך אנחנו מוצאים את המקסימום מהצוות בזמן האקסקיושן בחודש הזה. אז אנחנו עשינו כל מיני דברים כמו למשל לעשות הקטון של שבוע ועוד המון המון דברים, אבל המיין תינג שאני רוצה שתזכרו זה לגרום לצוות להרגיש כמו רוק סטארים, שהם עובדים על הדבר הכי חשוב עכשיו בחברה בתקופה הזאת. זה להיות איתם כל הזמן, זה להעליב אותם, זה להזמין הוגות ולעשות הרמות כוסית על מיילסטונים משמעותיים בחודש הזה. לרמה שהמפתחים אומרים רגע כבר עשינו הרמת כוסית שבוע שעבר ואני אומר להם כן אבל בקצב ההתקדמות שלכם זה כמו כל ריבון זה מצדיק את זה. אז זה החלק החיובי בזה של בעצם אתם רוצים לגרום לצוות שלכם להרגיש כאילו הוא עושה את הדבר הכי חשוב עכשיו שקורה בחברה. והפליפסייד של הדבר הזה זה שיש מחיר לברנאוט הזה. אתם בעצם לוקחים את כל הצוות גם אתכם ואתם עובדים מאוד מאוד מאוד קשה ואתם מדלברים מהר אבל זה לא פתרון קסם. זה לא שאפשר לעשות את הדבר הזה כל ריבון כל ריבון. אז אתם צריכים להיות מסוגלים להבין שאתם הולכים לשלם בחוב המוטיבציה. זאת אומרת אחר כך יהיה קשה להרים את הצוות לעשות עוד דבר גדול בטווח זמן הקצר. וזה אומר שאת שאר הריבון אחרי ששחררתם אתם צריכים להתמקד עכשיו לחזור לבאגים שלא נגעתם בהם בשאר האזורים של הצוות ולדברים שהם אולי לא הכי זוהרים ומבאסים. ותכינו את עצמכם לזה כי נם זה מאוד עוזר לשחרר מהר וזה מביא המון המון ערך וחשוב לעשות את זה לפעמים. אבל יש מחיר גם בברנאוט וגם אחר כך שהולכים להתעסק בדברים שהם קצת פחות גל וריס. אז רק תזכרו את זה ותבינו שאי אפשר לתחון את הצוות ואת עצמכם עד דק. יש לזה גם מחירים אבל גם זה שווה את זה ובמצב הזה זה לגמרי שווה את זה. יפה מאוד. אחלה דבר לסיים איתו. לא פרודקט ולא פודקאסט עושים לבד. תמיד יש צוות ותמיד צריך לוודא שכולם מחוברים וכולם חלק מההצלחה. רגע לפני שנסיים אני רק רוצה להגיד שאם אתם המאזינים רוצים לדעת כל פעם שיוצא פרק חדש בתוכנית שלנו אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בכל אחת מהאפליקציות. וגם בעמוד הלינקטין החדש שלנו. תתחדש. תודה רבה. תודה רן. תודה רבה לכם שהזנתם. להתראות. ביי.