צעדים ראשונים: גיוס כסף מקרנות ומאנג׳לים

היי כולם, אני רוני ערניב ואתם הגעתם לסטארטאפ פור סטארטאפ. והיום אנחנו בהשמעה חוזרת ומקוצרת של שני פרקים מתוך סדרת צעדים ראשונים. סדרה שבה בכל פרק דיברנו על נקודה מהותית אחרת שסטארטאפ פוגש בתחילת הדרך. בחלק הראשון נשמע גרסה מקוצרת של פרק בנושא גיוס כסף ראשון מקרן און סיכון. בפרק כתבה שישגל דיברה עם גיל בן ארצי, שותף מייסד בקרן אפווייסט, על הדברים הכי בסיסיים שכדאי לדעת כשיוצאים לגייס כסף בפעם הראשונה, איך קרנות און סיכון עובדות ומתי וכמה כדאי לגייס. בחלק השני נשמע גרסה מקוצרת של פרק בנושא גיוס כסף מאנג'לים. אז על הנעימה. סטארטאפ פור סטארטאפ. היי גיל. שלום שלום. אני רוצה שנתחיל בלהבין מה קרנות רוצות. מי משקיע בכם, מה מודל הרווח שלכם, למה אתם בכלל עושים את מה שאתם עושים. בהחלט. אז קרנות און סיכון זה גוף השקעה שגייס כסף ממוסדים, ממשפחות עשירות, מאוניברסיטאות בישראל, בעולם, ועושים את הכסף ואת להשקיע בדבר הטיפה מסוכן הזה, כשנקרא סטארטאפים. ולמעשה זה קרנות בדרך כלל מוקמות לתקופה של עשר, עשרה, שתים עשרה שנה, שלמעשה בשלוש, ארבע שנים הראשונות, זה התקופה שמשקיעים את ההשקעה הראשונית בחברה, ואז ממשיכים להשקיע בה עם השנים. עכשיו אתם בעצם סוג אחד של קרן, נכון? קרן יחסית גדולה, יש עוד כמה סוגים של השקעות שאפשר לקבל בשלבים הראשוניים האלו, נכון? נכון. למעשה אנחנו קרן נקראת פרי סיד וסיד, זה אומר שמשקיעים מכמה אלפים לכמה מיליונים, יש קרנות אולי יותר קטנות שמשקיעות בפרי סיד, אבל רוב הקרנות למעשה באות לנו הרבה יותר גדולות, הם משקיעות בסיריס A, סיריס B, בשלבי צמיחה יותר של חברות. ואיך לדעת למי כדאי לי לפנות? אז רמז חזק זה גודל הקרן. בדרך כלל קרנות מכמה מיליונים, עשרות מיליונים עד מ מאתיים בערך, זה נחשב קרנות סיד או פרי סיד שמשקיעות בשלבים המוקדמים של החברה. אז זה סימן אחד. סימן שני זה גם לקרוא באתר, חברות קרנות און סיכון אומרות ברש גלי באיזה שלבים הם משקיעים. ודבר אחרון זה פשוט לראות במי הם השקיעו. אפשר לחפש בעיתונות, בקוואנץ' בייס, ולראות ב ת שקרן X הובילה סיבוב של שלוש מיליון דולר בחברה, או מיליון דולר, או חמש. אז אפשר לדעת שאם זה הסכום שאתם מגייסים, למעשה זה יכול להיות התמה איתכם ועם הקרן, אם ב ת הם משקיעים בתחומים שלכם. זהו, אז אני רוצה להתעכב על עניין התחומים, כי זה לא רק הסכום, נכון? נכון. כאילו אני מנסה לדמיין, נניח אני עכשיו יזמת, ואני רוצה לגייס כסף, אנחנו יודעים שלגייס כסף זה קשה. האינסטינקט הראשוני שלי הוא מין לשלוח הודעות לכולם. להפיץ את זה, ואולי מישהו יחזור אליי. זה נכון, זה לא נכון? כן, אז דרך לחשוב על זה, זה בעצם סוג של חתונה. כי גם את שתצאי לגייס, את הולכת לחפש משקיע או משקיעה שיבדו איתך להרבה מאוד שנים. זה אירוע רציני. אבל זה גם אירוע מאוד רציני למשקיעה, בצד השני. כי גם הם לא עושים מ השקעות בשנה, הם עושים, תלוי בקרן, כמה השקעות פר שותף, פר שותפה. אז גם הם לוקחים את האירוע מאוד ברצינות. אז חשוב למצוא טעמה, וצריכים לבוא מוכנים. נדבר בהמשך מה זה אומר לבוא מוכנים. אבל לפני זה, לעשות שיעורי בית, למצוא את הקרנות המתאימות, זה סופר חשוב. למצוא את הקרנות המתאימות מבחינת התחומים, מבחינת השלב, וגם מבחינת מי אתם חושבים מתאימים לכם. כי כל קרן לפעמים יש לה ערך מוסף אחר. אנחנו באפוואסט מתמקדים ומתמחים ביעזמים שמכוונים לשוק ריקאי, רוצים לחיות הרבה על הקו למשל. ויש קרנות שנגיד מתמחות בסייבר סקיורת או בתחומים אחרים. הדרך הכי טובה לגלות את כל זה, מעבר למחקר כמובן שאפשר לעשות, זה לדבר עם יזמים אחרים. שגיסו כסף, שמגייסים כסף, שיש להם ניסיון בארץ, הרבה מכירים הרבה יזמים אחרים, וזה למעשה אחת הדרכים הכי טובות לדעת מי יכול להיות הקרנות שיתאימו לכם. איך אני פונה לקרן? רת, אתה אתר. לשלוח לך מודעה באתר? איך ליצור איתכם קשר? מעולה. אז בהחלט תחשבי שאם את רוצה, כמו ש רתי, להתחתן, בדרך כלל בעולם העסקי של סטארטאפים, אתה רוצה לקבל סוג של הפניה חמה, סוג של warm introduction. מספר אחד ברשימה של הדרך הכי טובה לגשת למשקיעים, זה דרך היזמים שהם השקיעו. כי הם כבר קיבלו כסף מאותו משקיעה, והם יכולים להגיד, וואו, אם בתם אותי, אולי ת בו גם את החבר שלי, חברה שלי, מישהו שאני מכיר. אז הפניי מחוות פורטפוליו של אותה קרן, זה כנר …

זה היה הדרך הכי טובה. זה אחד. לגשת דרך יזמים אחרים שאולי החברה לא השקיעה, זה גם בסדר, שהקרן לא השקיעה בהם, זה גם בסדר, וכל השאר זה אולי פחות טוב, אבל עדיין בסדר. הייתי אומר שלקבל הפנייה, אם גייסתם כסף מאנג'לים, ולקבל הפנייה לקרנות זה גם מצוין, אבל לקבל הפנייה ממשקיע שלא השקיע בכם למשקיע אחר, פחות הייתי ממליץ, כי תמיד השאלה תהיה קיימת, שנייה, למה אתה מפנה את הסטארט-אפ אלינו, אם אתה חושב שזה טוב, למה אתה לא משקיע בעצמך. אז לקבל הפנייה ממשקיע למשקיע, אני פחות, לפעמים, יש מקרים שזה יכול להיות בסדר, לרוב אני חושב שהכי עדיף זה לעבוד דרך היזמים. מה אני צריכה לצפות כשאני נכנסת לתהליך גיוס? מעולה. אז קודם כל צריך לחשוב גם האם אתה מוכן, האם הסטארט-אפ מוכן, אבל צריך לחשוב גם על הצד השני, כי הצד השני, המשקיע, שואל את עצמו, שואלת עצמה, האם אני רוצה לבלות את השבע שנים הקרובות בשיחות שבועיות או דו שבועיות או מה שלא יהיה עם אותו יזמים. זה החלטה משמעותית, אז בעצם הפגישה נדע לראות אם, קודם כל גם אם יש הת ה אישית בין היזם, מזמת למשקיע. נכון, יש את העסק ותכף נדבר על העסק, אבל זה הרבה כימיה פה בין אישית, במיוחד בארלי סטייג' שאין יותר מדי מה להראות, אולי יש כמה פיילוטים, יש מצגת יפה, אבל אין פה הכנסות שצומחות בקצב מסחרר. אז מה נשאר למעשה? נשארים שלושה דברים. נשאר דבר ראשון הצוות. איך אתה עובר מסך, הדינמיקה בין הפאונדרים, האם יש לך את השילוב הנכון של להיות קואוצ'אבל, אבל יש לך עדיין דעה שאתה הולך איתה ורץ איתה. זה נושא של הצוות, הנושא של השוק סופר חשוב, האם אתה הולך על שוק שהמשקיע מ ין שהוא יכול לעזור לכם? האם השוק מספיק גדול? האם יש פה דינמיקות מעוניינות בשוק והידע שאתה מביא לפתרון הבעיה היא מעניינת? ודבר שלישי מומנטום, אולי גיוסים מעניינים של עובדים, אולי כן יש כמה פיילוטים או דיזיין פרטנר, זה כל מיני דברים שהמשקיע מסתכל על זה בתחיית הדרך. וב ת זה לא משהו שאתה יכול לעשות ב45 דקות, בום וגמרנו. זה סוג של תהליך, נכון? אז בפגישה הראשונה צריך לראות בהיי לבל האם האלמנטיים שעכשיו דיברתי עליהם נמצאים. פגישה שנייה ושלישית אולי זה ייפגש עם שאר הצוות, עם שאר המשקיעים, עם שאר השותפים בקרן. בפגישה שלישית ורביעית עד שלמעשה רואים שב ת יש פה הת ה ורוצים ללכת למלחמה ביחד. את יודע, זה גם מתחבר לי למה ש רת קודם על נושא הגלים לקבוע שתי פגישות ואחר כך. זה העיקרון הזה של Perfection through iteration. נשמע שהפגישות האלה שאתה מתאר לא משנה כמה אני אתכונן עליהן מראש, אני לא ב ת אבין מה אני צריכה ואיך הן הולכות להיראות עד שאני לא יה באחת. אתם יכולים להתכונן לנצח ולתכנן ולבנות את המצגת ולשכלל אותה ולשלוח לעוד אנשים ולקבל עוד פידבקים. בסוף עד שלא תשבו מול משקיע ותבינו מה הוא רוצה לראות ואיפה זה לא עובד, לא תוכלו לשפר את זה. בדיוק ולפעמים אפילו ייתבק יכולת אחרי שלושה או ארבעה פגישות, אם כולם נגיד עושים ארבעה פגישות בהתחלה וכולם אחרי פגישה אחת אומרים לכם שמרו זה לא מתאים, מוקדם מדי משהו. יכול להיות שבמקרה פגשתם ארבעה משקיעים שנגיד הם מתאימים מבחינת השלב ומבחינת המיקוד שבשום מה יצא שאף אחד מהם ב ת לא ב את מה שאתם עושים. אבל יכול להיות שאולי משהו בסיפור לא עבר, אולי צריך עוד איזה חודש להביא עוד איזה משהו לשולחן. ואז שווה לעשות חושבים ולעצור שנייה ורק אז לצאת אולי לדבר עם עוד משקיעים. כי אני חושב שאם אתם מוכנים זה אומר שמתוך הארבע פגישות הראשונות לפחות שתיים מהארבעים לא שלוש אתם כן מגיעים לפגישה שנייה ושלישית. ולפעמים מה שיקרה פתאום יגידו לכם ומה עם המתחרים האלה והאלה. אולי שכחתם לשים את זה במצגת. מעולה להוסיף את זה למצגת ואז בפגישה הב שאתם תקשו הנה כל המתחרים פה על הסלייד. אז להשתמש בפגישות עם המשקיעים בשביל לשפר את המצגת. עוד טריק אני חושב מעניין זה בחלק גדול מהפגישות תגיעו נגיד שניים או שלושה פאונדרים. המנכן מנכלית זה זה שצריכים לדבר 70-80% מהזמן אבל הבן אדם השני צריך בעיקר להסתכל על כל הנוכחים בחדר ולראות מה ב ת עבר מה לא עבר. איפה היו קטעים קצת שלא היה ברור ואולי משקיע לא שאל שזה לא ברור אבל ראיתם שזה לא ברור. אז התפקיד של הוועדה השני בחדר היזם השני בחדר זה לרשום את כל הדברים שאפשר תקן כדי שבפגישה הב עם אותו משקיע או משקיע אחר אפשר גם את זה לתקן. אז ב ת דיברנו על מה שנקרא מה קרנות רוצות ואני רוצה עכשיו שניגע בצד של היזמים במה כדאי להם לדעת על השקעות. מתי כדאי לי לצאת לגיוס? כמה כסף אני צריכה לתכנן לגייס?

מעולה, אז בוא נלך אחד אחד. מבחינת מתי לגייס. כשאתה רוצה לגייס, אתה רוצה שיהיה לך חודשיים, שלושה של רצף, מבחינת הזמן שאתה יכול לצאת לגיוס. אז כנר שוויין לפני ראש השנה לא הייתי מתחיל לגייס. צריכים שלושה חודשים שיהיה לך יכולת ליצור מומנטום עם משקיעים. אחד, כמות כסף לגייס. כמות כסף בדרך כלל, אתה רוצה לגייס ל-18 חודשים. בימינו אנו, אני חושב שיותר קרוב ל-24, זה יהיה חכם. אז לגייס ל-18-24 חודשים, ולדעת מה המיילסטונס שצריכים להגיע, מבחינת אולי לקוחות או הכנסות או כל דבר אחר, כדי שתוכלו לגייס את הסיבוב הבא. החברה כנר לא תהפוך לריווחית בחלק כסף הראשון, וזה בסדר גמור, אבל כן יש יעדים מאוד ספציפיים, שהמשקיע ישאל אתכם מה אותם היעדים, כי הוא ב ת מנסה לדמיין, אוקיי, אם תגיעו ליעדים האלה, אכן נר לי שתגייסו את הסיבוב הבא. אז עוד כשאתם בונים את המוצגת, צריכים לוודא שזה היעדים שב ת יעזור לכם לגייס את הסיבוב הבא. אוקיי, דיברנו ב ת על 18-24 חודשים, אבל גם אני רוצה שנדבר על, בתכלס, מה הכמות? איך אני מעריכה את הוולואציה של החברה שלי? איך אני יודעת לפי איזה שווי אני רוצה לגייס? איך אני יודעת כמה אחוזים בכלל כדאי לי להציע? כל הפרטים הטכניים שבסוף מופיעים בטרמשיט, אני מניחה שגם לי בתור יזמת כדאי לבוא עם איזשהו רעיון, נכון? אני לא רוצה לבוא כלולס לגמרי ולתת למשקיע להגדיר את זה בשבילי. נכון. אז מבחינת כמות הכסף, יש בגדול שני, מבחינת הכסף הראשון, לרוב היזמים יש שתי אופציות. אופציה אחת זה לגייס מה שנקרא פרי סיד, שזה אולי 500 אלף מיליון, מיליון וחצי, שלפעמים זה הכסף הראשון, לפעמים אחרי סיבוב אנג'ל קטן או פרנז'ן פ ילי. וזה סכום כסף שלאו דווקא יעזור לכם להגיע לסיריס A, שזה נגיד סירוב של 10, 15 מיליון, אבל זה מספיק בשביל לגייס את ה-2-3 העובדים הראשונים, לעשות הוכחת היתכנות, להביא איזה דיזיין פרטנר או שניים, שזה אחלה סטטגיה, וזו פונקציה של הרקע של היזמים, התחום שאתם נמצאים בהם. האופציה השנייה זה לגייס ישר מה שנקרא סיבוב סיד, שיכול להיות סיבוב של 4 או 5 מיליון או יותר מזה, שזה בדרך כלל מספיק לגייס יותר מ-2-3 אנשים, כן מחזיק ל-18-24 חודשים, והרף אחריו זה ב ת לגייס את אותו סיריס A של 10 מיליון דולר או יותר. תמיד השאלה זה אוקיי, אז מה אני צריך לגייס? כאילו לגייס 4 או לגייס מיליון, מיליון וחצי? אין תשובה לכך ב ת. אני חושב שזה נורא תלוי בתחום, נורא תלוי ברקע של היזמים, אולי יזמים פעם שנייה, שלישית, שמכרו חברה בעבר, יהיה יותר לגייס את ה-5-6 או יותר, אולי יזמים פעם ראשונה יהיה יותר קשה, אולי שווה להתחיל ממיליון, מיליון וחצי דולר. זה נורא תלוי וגם לזה אין תשובה. בדוגמה ש רנו מקודם, אחד הדברים שאפשר לשאול את החשב גשים שלושה ארבעה משקיעים ראשונים, זה זה. אם ב ת הפידבק שמקבלים זה, באתם לגייס 5 מיליון וכולם רו לכם, שמור זה way too much, אז אולי זה אחד הדברים של תקן, לגל הבא של משקיעים שתדברו איתם. ומה לגבי, אתה יודע, בסוף הציפייה שלך, אולי ברמה האישית, בתור משקיע, אני מניחה שהיא שונה כשאתה משקיע פרי סיד או כשאתה משקיע סיד. הציפייה שלך מהחברה היא משתנה גם, נכון? כן, אני חושב שההוכחות שסיבוב פרי סיד צריך להגיע עליו, הן שונות מסיבוב סיד, בהחלט. אז אתה ממליץ לי איזמים, כן לעבור דרך השלב הזה? פה אני חייב לציין, אני גם קצת משוחד בנושא. בעבאר שההיסטוריה של הפרויקסי כקרן סופר סופר אלי סטייג' פרי פרי סיד, אני מאוד אוהב את השלב של הפרי סיד, כי אני חושב שזה מכריח אותך לחשוב בצורה מאוד יעילה על מה שאתה עושה, להתמקד ממש במה שחשוב, אתה לא מתעסק בדברים שאולי, אוקיי, מה אני אעשה עם הכסף שגייסתי, אז אני מאוד אוהב את השלב של הפרי סיד, גם בתור משמעת ובתור תרגיל. אבל יש מקרים שאולי לגייס סיד זה הדבר הנכון, כי כבר יזמים פעם שנייה או אפילו ראשונה, שממש בתחום טכנולוגי קשה, שברור, מאוד מאוד ברור מה בונים ולמי, אז אני מבין איך אפשר לגייס או למה צריך לגייס את אותו 5 מיליון דולר בהתחלה. טוב, אז אנחנו עוברים לחלק המרגש של הפרק ולחלק המרגש של תהליך השקעה, שזו פגישה ראשונה, כי בעצם כל מה שדיברנו עד עכשיו היה סוג של בילדאפ לרגע הזה, איך צריכה מבחינתך לראות הפגישה הזאת? מי צריך להגיע? מי צריך לדבר? מה צריך להביא? כן, זו שאלה טובה. לכל משקיעה גם דרך אגב יש העדפה שונה. אני יכול לספר על עצמי ועלינו ולפעמים משקיעים אחרים אולי אוהבים ספרים טיפה שונה. מבחינתי אני…

פחות אכפת לי אם כל הצוות מגיע או רק המנכל או המנכלית. כל האופציות מבחינתי טובות. כמובן שהמנכל או המנכל צריכים לפגישה. גם כשמדובר בחברה מאוד טכנולוגית? אם החברה מאוד טכנולוגית, אז אני חושב שחשוב שהמנכל ידע לדבר על זה, אבל כן, אם החברה מאוד טכנולוגית כנר ה-CTO צריך להיות גם. אבל הייתי במספיק פגישות שנגמרו בסדר גמור והשארנו אולי עוד משהו לפעם הב שלפגוש את שאר הצוות. אני חושב שיש משקיעים שאולי התעקשו שכולם יגיעו בהתחלה. עבורי, עבורנו זה פחות. ואז אני שואל את השאלה, האם בעצם להציג מצגת או פשוט לדבר? ה ת פה אני, יש משקיעים, אני יודע שמאוד חשוב להם להציג את המצגת ואני מבין לחלוטין, זה הופך את הפגישה למאוד מסודרת ומובנית. מבחינתי אני מעדיף לתת את האופציה לאזמים. איך שמרגישים נוח, חלקם הרבה יותר טובים בפשוט לדבר ובלי מצגת ולעשות את זה סיפורי, וחלקם מאוד אוהבים את הסדר של הסליידים. אם אתם לא בטוחים, אז הייתי אומר תלכו עם המצגת. כאילו תראו מצגת כי זה יעזור לכם גם בהצגה. אבל מבחינתי זה יכול להיות או כך או כך. עכשיו בין אם יש מצגת ובין אם לב, כמובן יש אלמנטים של אותו סיפור צריך להיקלל. מעבר להציג את הצוות שכמובן זה יבוא בהתחלה, לאחר מכן לדבר על הבעיה שמנסים לפתור, על הפתרון, על החזון, ובערך בנקודה הזאתי של חמש עד שבע דקות לתוך השיחה, אני מאוד מ ין שרוב המשקיעים כבר יש להם נטיית לב או אינטואיציה חזקה לכאן ולכאן. כלומר, פשוט הצוות הבינו את הבעיה, הבינו את הפתרון, וזה לא שהם אומרים לעצמם טוב בוא נחליט עכשיו, אבל טבע האדם הוא כזה שאתה כבר מתחיל לקבל, מתחיל לפתח ונה לגבי לאן הפגישה הולכת, לגבי השוק, לגבי הצוות. מה שזה אומר עבור הזמים שחשוב להתחיל ממש חזק. זה לא סיפור מתח, זה לא נספר, אין בילדאפ של רבע שעה, פשוט להתחיל חזק בצוות, הבעיה והפתרון והחזון של החברה. זה חייב להיות בהתחלה, ואז אחרי זה ב ת מדברים על השוק, על התחרות, על הגול ומרקט, על המודל העסקי, אבל ממש להתחיל חזק. נקודה שנייה שהיא ממש חשובה, המנכ״ל הוא או היא זה שצריכים לדבר 70% מהזמן, 80% מהזמן. חשוב מאוד אם יש אנשים אחרים בצוות אולי בהחלט לתרום ולחוות דעה, אבל הדינמיקה היא כזאת שהמשקיע צריך להבין שיש מנכ״ל בחברה. כי אחרת אם לא ברור מי המנכ״ל, אם יש דינמיקות מוזרות בין הפאנדרים, זה תמרור הזרה. כן, זה תמרור הזרה והמשקיעים קולטים את זה. קולטים את זה די מהר אפילו. אז הדינמיקה, האם יזמים מדברים אחד על השני, איך הם מתייחסים אחד לשני, זה דברים שרואים בפגישה הראשונה, וכשאין מספרים ושש שנים של הכנסות והוצאות לחברה, שאין כמובן בשלבים האלה, זה מה שיש לך לבחון כמשקיעה. והעניין הזה של תמרור הזרה קצת מרים לי להנחתה, יש עוד תמרורי הזרה שאתה שם לב אליהם, יש לך דוגמה לפגישה שלקחת בחלק שככה משהו מאוד קופץ לך חזק? אני חושב שהיו כמה פגישות אולי, וזה אולי זה טויות קלאסיות, זה לא טויות אזוטריות, זה טויות שדברים חוזרים. למשל, כשיש מוצר טכני והם מתמקדים רוב הזמן בטכנולוגיה, ועשיתי יום סביר את הטכנולוגיה ארוכות, ולא משנה כמה שאתם נסה לעבור הל לדברים העסקיים יותר כדי לחסות גם את זה, לא שטכנולוגיה לא חשובה, אבל אי אפשר שכל הפגישה נתמקד רק בזה. גם זה מאוד מפחית מהמנכ״ל שלא מדבר כמעט. אז זה אולי אינטראקציה אחת שהיא טיפה מוזרה. היו מקרים גם של יזמים שאתה רו שיש פה אולי פחות מכבדים אחד לשני, לא יודע איך לקרוא לזה, שפשוט מדברים אחד על השני, לא נותנים אחד לשני לדבר, זה די מוזר לראות, ורואים את זה לפעמים. עוד טועיות קלאסיות זה אם המשקיע מכיר את התחום הרבה יותר טוב מהיזמים. שיהיה ברור, אם אני מכיר את התחום יותר טוב מהיזמים, אז לא חושב שאני רוצה להשקיע. כאילו, אני צריך להכיר את התחום כדי לעזור להם, אבל לא יותר טוב מהיזמים, הם המומחים. אז אם אני פתאום אומר שלוש חברות מתחרות שלא שמעתם עליהם, זה בעיה. העלית את העניין הזה של לדבר על הטכנולוגיה, ודיברנו על זה שתהליך של השקעה מורכב מכמה פגישות. אז מה ב ת צריך להביא בכל פגישה? זאת אומרת, האם העניין הזה של הטכנולוגיה זה משהו ש…

יותר כדאי להעמיק בו בפגישה שנייה, ובפגישה הראשונה רק להביא אותו, אתה יודע, מאוד פלאט, משהו מאוד בסיסי. המטרה של הפגישה הראשונה זה שתהיה פגישה שנייה כמה שיותר מהר. אז אם החברה היא חברה סופר טכנולוגית שעושה משהו קיצוני, אינובייטיב, אז כן, שווה לדבר על הטכנולוגיה, אולי לא בעריכות גדולה, אבל בהחלט להתמקד בה. אבל תחשבו היטב מה יעזור לכם ליצור מומנטום, מה יגרום למשקיעה להתלהב. אז בדרך כלל בפגישה הראשונה צריך לדבר קצת על הכל. קצת על הכל זה התשובה, והכי חשוב ליצור מומנטום כדי שמחר בבוקר, או עוד יומיים, כבר יהיה פגישה. לנסות לצאת עם הפגישה הב כבר ביומן, זה המטרה של הפגישה הראשונה. אוקיי, מעולה, כי זה ממש ממש מביא אותי לשאלה הב . אנחנו מדברים פה הרבה על זה שבסוף הפגישה הראשונה, ונר לי שתהליך השקעה באופן כללי, זה הרבה סביב אנשים, נכון? משקיעים לומדים להכיר יזמים, אבל גם היזמים לומדים להכיר את המשקיעים. איך אני יכולה בתור יזמת לפרש את הפגישה? לדעת איך… כאילו תן לנו את מה שנקרא אינסייטס הסודיים לעולמם של המשקיעים. איך אני יכולה לדעת מה אתה חושב אם תהיה פגישה שנייה? כן. אז אני חושב שמשקיעים בהחלט רוצים לעזור ליזמים, גם אם הם לא משקיעים בהם. הם לא רוצים שהיזמים ימצאו בפגישה עצובים או מתוסכלים או כועסים על המשקיעה. אבל… אז לכן זה לא ש… אז אין מוטיבציה בהחלט להגיד דברים רעים, גם למה שתגיד דברים רעים, אתה רוצה לעזור לסטארט-אפ. המשקיע רוצה ב ת לתת פידבק יתי על החברה, אבל גם לא לגרום ליזמים שמולו ממש לאבד ונה. כי זה לא נכון. גם המשקיע יודע שזה מה שיקרה, כאילו, קשה מאוד לדעת בשלבים האלה. אז קשה לפעמים ליזמים להבין מה המשקיע בעצם אומר. כי הם שומעים פידבק, אבל גם ישמעו דברים מאוד חיוביים. אז יכול להיות לפעמים לבלבל, כי אתה אומר, בואנה, הם מאוד אוהבו אותנו. הם רו לנו שאנחנו צוות מצוין. ועליהם זה שאלה על גודל השוק, אבל בסך הכול מאוד בו. אבל הגודל השוק יכול להיות הסיבה שלא תהיה פגישה שנייה. לכן הדבר העיקרי שיכול להבין, שאתם יכולים להבין איך הייתה הפגישה, כמובן מעבר לפידבקים שתיארנו מקודם שצריכים לאסוף תוך כדי הפגישה, זה אם יש פגישה שנייה. כמה נהוג לשאול? כאילו, אנחנו מדברים, אתה יודע, שאלתי על ניואנסים קטנים, אבל גם יש לי איזה צעד שאומר, יהיה מאוד מאוד פשוט. אם פשוט יסתיים לפגישה ואני אוכל לשאול את המשקיעים, מה חשבתם? אתם תרצו להיפגש עוד פעם? מה הפידבק שלכם? זה נר לכם רלוונטי? זה משהו שנהוג לעשות? נהוג ומולץ, ואני לא חושב שמספיק יזמים שואלים את המשקיעים שאלות, גם עליהם, גם על המשקיעים, מה האסתטגיה שלהם? כמה משקיעים? מה הסכומים שהם עוברים להשקיע? וכדומה. אבל בהחלט בסוף פגישה אפשר לשאול. אני לא חושב שברוב המקרים תקבלו תשובה, כי לפעמים יש שני משקיעים בחדר, אולי שהם צריכים לדבר אחד עם השני. לפעמים אני רוצה, אני למשל רוצה לחלוק את המצגת עם השותפים שלי ולדון איתם לפני שאנחנו מקבלים החטא אם נפגש פעם שנייה. אז זה לאו דווקא תקבלו תשובה, לא בגלל שהמשקיע רוצה להסתיר, אלא ב ת הם לא יודעים אם עדיין תהיה פגישה שנייה. השאיפה זה שאתם כן יודעים. השאיפה זה שאתם אפילו לא צריכים לשאול את השאלה, כי אני למשל כבר רתי, היום או איך שאתם שולחים את המצגת, אני מחבר אתכם לשותף שלי בישראל, שותפה שלי בארה״ב ונמשיך לתהליך. ומה עוד כדאי לשאול? כי אתה אומר שמומלץ לשאול שאלות. יש שאלות שאתה יודע, בתור משקיע אתה אוהב לשמוע מייזמים, אתה אוהב שהם שואלים, או אפילו אם אתה רגע לובש את הכובע של היזם או היזמת, מה הם צריכים לבדוק אצלך? כי כמו ש רת, זה מערכת יחסים. אני אישית חושב ששאלות שגורמות למשקיע לחשוב על התחום, כמו איזה חברות אחרות ראיתם, או למשל לעלות נושא שכאילו לדיון, כאילו להגיד, הנה הגולו מרקט שלי, או הנה המודל העסקי שלי, אבל ה ת חשבתי אולי שהמחיר פה הוא גבוה מדי. מה אתם חושבים? למה זה מעניין? כי זה מר שאתם פתוחים לפידבק, וזה סוג של חיקוי של איך יר העולם ה יתי בינכם לבין המשקיעה, אחרי שתקבלו כסף השקעה, אז אוקיי, הנה אנחנו חושבים ביחד על בעיה. אבל לשאלתך, איך לגלות עוד מידע על המשקיעה? הדרך הכי טובה, כמו תמיד, זה לדבר עם יזמים אחרים שאותה קרן השקיעה בהם. עכשיו, אפשר כמובן לפנות לחברות הכי מצליחות, שגיסו הכי הרבה כסף, מעולה. ללכת גם ליזמים שאולי פחות הצליחו, שאולי החברה נמכרה במעט או נסגרה, כי אני חושב שמשקיעים נמדדים לא רק בהצלחות המצוינות, אלא אולי אפילו בעיקר כשהדברים לא הולכים יותר מדי טוב בחברה.

זה הדרך הכי טובה לשאול את אותם יזמים איך הייתה מערכת המחסים עם המשקיע, הם עזרו, הם לא עזרו, כי זה לא עניין של האם המשקיע הוא טוב או לא טוב. מה שאתה מנסה להבין זה האם המשקיע טוב או לא טוב עבורך. אם אתה יזם שמאוד אוהב להיות אנגייגד, אז אתה רוצה מישהו שיקדיש לך זמן. לפעמים יש יזמים שאומרים זה בסדר, אני רוצה את הבורד והכל, אבל לא צריך מישהו שישב עליי כל הזמן. דיברנו הרבה על מה קורה בפגישה משקיע מתוב ואיך אפשר לדעת, אבל גם אני יכולה לקבל לא. זו אפשרות שקיימת על הפרק, סטטיסטית זה אפילו אפשרות די ריאלית. מה לעשות אם קיבלתי לא? כן, אז הרוב הסיכויים הם מאוד גבוהים שתקבלי לא, נכון? כי משקיע רו מאות, לפעמים אלף פלוס, אלפי חברות בשנה, משקיעים במספר מעט מאוד. אני חושב שהם צריכים להבין מה לא, למה לא. עכשיו, לא בהכרח תקבלו תשובה סופר מפורטת, אבל כן אפשר להבין מה הכיוון. האם אין מספיק הוכחות יחסית לשלב? אולי סיגנלים כבר בתוך הפגישה שב ת או ששוב מהאימייל או מהתיחת טלפון אחרי שאתם מבקשים יותר מדי כסף. אז כן חשוב להבין למה לא. אם יש לכם מערכת יחסים כזאת עם אותו משקיע שאתם יכולים לפעיל ולבקש שיחת המשך של עשר דקות, גם יהיה מצוין. זה בסדר גמור לשאול באימייל, תודה על הפידבק, הבנתי שזה א' ב' ג', האם יש משהו נוסף או האם הבנתי לא נכון. כי כמה דברים, לפעמים זה לא עכשיו אבל זה יהיה כן אחרי זה, אולי עוד חודשיים, אולי בסיבוב הבא, אז זה שאומרים לכם לא זה בדרך כלל לא עכשיו, ברוב המקרים זה לא not now, not ever, כן? אם זה תחום שבמשקיע לא משקיע או קרה משהו ב ת קיצוני בפגישה, אבל בדרך כלל זה לא עכשיו. אז להבין למה לא עכשיו ולקחת את זה ולשנות ולראות אולי ב ת בסיבוב הבא זה יתאים. והלא הזה יכול להשפיע על פגישות אחרות שלי? זאת אומרת האם יכול להיות שאני אקבל לא מקרן אחת וזה יגרום לקרן אחרת לא לרצות להיפגש איתי או האם אני צריך כאילו להגיד שקיבלתי לא, אתה יודע קצת נגענו בזה בהתחלה. כן, משקיעים יודעים ומ ינים שאתם מדברים עם משקיעים אחרים, ויותר מזה זה מה שאתם צריכים לעשות, הם מניחים שזה מה שאתם עושים כי אתם רוצים לגייס כסף, אז זה בסדר גמור לדבר עם משקיעים אחרים, ההפך זה החלק מהעבודה. מה שלא מקובל כל כך זה להגיד עם מי אתם מדברים, כי אתם, זה לא עובד לטובת היזמים שמשקיעים מדברים אחד עם השני עליכם, שזה קורה בכל מקרה, אבל להגיד דיברתי עם קרן איקס וקרן וואי גורמים לחשוב שנייה בואו נתקשר להם או למה הם לא השקיעו בהם כסף, בסך הכל קרן איקס וקרן וואי קרנות טובות. זה יכול להשפיע על המשקיעה, אנחנו מאוד עובדים, מנסים שזה לא ישפיע, אבל זה כן באיזשהו מקום טיפה משפיע. אז לא הייתי מזכיר שמות של קרנות אחרות בפגישה, למרות שיש משקיעים ששואלים, אז לא הייתי אומר. מעולה, אז גיל תודה רבה. תודה לך. תודה שהזנתם. אוקיי, אז זה היה החלק הראשון של הפרק שלנו היום, ועכשיו נעבור לחלק השני, גיוס כסף באנג'לים. בפרק הזה בסדרת צעדים ראשונים, עדווה דיבריים עמיר שוואט, יזם ומשקיע אנג'ל בעצמו, שהשקיע ביותר משלושים סטארטאפים בשלבי פרי סיד וסיד. אז הנה נעימה. אני רוצה שנתחיל את הפרק בלהבין רגע מה זה אנג'ל. אוקיי, מעולה. אז אנג'ל הוא באדם שהחליט, באדם פרטי, שהחליט לקחת את הכסף שלו, ובמקום לשים אותו בבורסה או בתוכנית חיסכון, החליט להשקיע אותו בסטארטאפים. ובעצם לקחת את הסיכון ולהשקיע בסטארטאפ כדי לקבל אחזר כלכלי. עכשיו עוד כמה, אולי פרטים טכניים כדי שבכלל להבין את הקונספט הזה של אנג'ל, זה תמיד בשלבים מוקדמים האנג'ל? יש אנג'לים של סכומים, כמו שיש קרנות עם שקים קטנים יותר וקרנות עם שקים גדולים, יש גם אנג'לים של שלבים מתקדמים? כן, יש אנג'לים שיכולים לשים מיליון דולר, אבל רוב האנג'לים שמים בסביבות בין עשרת אלפים דולר למ אלף דולר השקעה, למה? כי הם שמים מהכסף של עצמם. והם רוצים גם קצת לפזר את הסיכונים. זאת אומרת, הם רוצים לשים בכמה סטארטאפים ולא רק בסטארטאפ אחד. אז אם אני רוצה לעשות עשר השקעות בשנה, עדיף לי לעשות השקעה של בין עשרת אלפים דולר למ אלף דולר מאשר עשר השקעות של מיליון דולר. בדרך כלל משקיעים בשלבים מאוד מאוד מוקדמים. למה? כי אז יש לך יותר סיכוי לקבל נתח יותר גדול מהחברה, ויש לך יכולת לקבל החזר יותר גדול על הכסף שלך. זאת אומרת, קרן יכולה להכניס כסף בשלב יותר מאוחר, ואולי לקבל שלוש איקס על הכסף.

שאלה שזה בסדר, בגלל שמשקיע און סיכון אישי כמו אנג'ל, הרבה יותר עושה שכל להשקיע, בגלל שיש לך סכום קטן, להשקיע ממש ממש בהתחלה, ואז אתה יכול לקבל את ה-50x פוטנציאלית. הכסף הראשון בדרך כלל לא מגיע מחברה מוסדית, בדרך כלל לא מגיע מקרן און סיכון, הוא מגיע מאנג'לים. אוקיי, אני כן רוצה עוד שנעמיק קצת בתוך המסע שלך, מה זו השקעה הטובה מבחינתך? ברור שמדובר גם על יחזר בסוף איתון קומסטאון, זה האם החזרת את הכסף שלך או לא, אבל איך נראית השקעה הטובה מבחינתך? השקעה הטובה זה השקעה שאני יכול לא רק לתת כסף, אלא גם לתת ערך. זאת אומרת, אני בדרך כלל, השקעה הטובה זה השקעה שאני נותן את הכסף ליזם, אבל אחרי זה גם עובד איתו או איתה, כדי לעזור לסטארט-אפ להצליח. זאת אומרת, אני רו את עצמי כמשקיע שהוא עדד ואליו, בגלל זה אני גם משקיע בדברים שאני מבין אותם. ואז השקעה הטובה מבחינתי זה שעזרתי לסטארט-אפ גם בכסף וגם בערך, והבאתי אותו להשקעה הב ובסופו של דבר החזרתי את הכסף. יש לך דוגמאות להשקעות שלא בת מבחינתך, שהן לא היו השקעה טובה? כן. אני יכול אפילו לתת את הדוגמאות הטובות והדוגמאות הלא טובות. מעולה. כי קיבלתי למידה, זה קשה ללמוד מאנג'ל אינבסטמנט, כי זה לוקח הרבה זמן עד שאתה מבין שאתה נכשלת או שאתה מבין שהצלחת, אבל הצלחתי לזהות שני פרטנים. הפרטן הלא מוצלח הוא להשקיע בחברים שלי, שאני חושב שהם טובים, אבל הם לא מבינים את הדומיין. היה לי חבר, עבד איתי באיזושהי חברה, השקעתי בסטארט-אפ שלו, הוא נכנס לדומיין שהוא לא מבין בכלל, והיה לי תזה לא נכונה שהוא יצליח בכל דומיין שהוא יבחר. זה קורה, והוא לא הצליח, כי הוא לא הבין את הדומיין, והסטארט-אפ לא הצליח, וההשקעה שלי נמחקה. השקעה טובה, אז היה לי כמה השקעות במקומות שבהם היזם או היזמית עשו כבר את הדבר הזה בעבר. זאת אומרת, הם פטרו את הפרודקט מרקט פיטוד לפני שהם באים לקבל במחלת הכסף. אז ב ת אני רוצה שנעבור עכשיו למה היתרונות והחסרונות באנג'לים. מתי זה נכון, מתי זה לא נכון, איפה זה טוב ואיפה זה לא טוב? אוקיי, אז בדרך כלל הולכים לאנג'לים בשלב הראשון, בשלבים הראשונים, בשלב הסיד, בשלב הפריסיד, ולפעמים עושים גם לוקציה לאנג'לים בשלב ה-A. למה עושים את זה? קודם כל, בשלבים הראשונים, כי זה המקומות שבה אנג'לים אוהבים להשקיע, וזה גם הרוב הסיכויים להצליח להשיג כסף מאנג'לים. בשלבים יותר מאוחרים, את מביאים מה שנקרא אנג'לים אסטרטגיים. זאת אומרת, אם אני היום עושה בתחום של הערכה, אז אולי אני אביא את המנכ'ל של Airbnb שישקיע בי כאנג'ל אינבסטור, כי הוא משקיע אסטרטגי והוא יכול להביא לי הרבה מאוד ערך. אז משקיעים בשלבים מאוד מאוד מוקדמים רק אנג'לים, ובשלבים יותר מאוחרים מביאים אנג'לים אסטרטגיים. אוקיי, אז אנחנו ב ת התחלנו קצת ללכת יותר לכיוון של היזמים פה, נכון התחלנו את הפרק ולדבר על קצת מהצד של האנג'לים בעסקה, אבל אני רוצה לדבר על מהצד של היזמים. בואי נתחיל עם איך בכלל אני מוצאת אנג'ל רלוונטי? איך אני בכלל יוצרת קשר? יש איזה מאגר של אנג'לים? קודם רת תפנה לשותף אסטרטגי בתחום שלך, פשוט לשער שהמנכ'ל של Airbnb או המייסד הוא גם משקיע? איך אני בכלל מייצרת את הקשר הראשוני הזה? אז קודם כל, בהנחה שיש לך נטוורק טוב, אז יש אנשים שרוצים לתת לך… בוא נגיד שאני מבין ממצוין בכלי מפתחים. אז החברים שלי הם חבר'ה שיכולים להיות אנג'לים טובים, הם חברים המקצועיים שלי, כי הם גם בעולם של כלי מפתחים. אבל בוא נגיד שאני לא מעורה בעולם הזה לגמרי, ואני לא מכיר את כל האנשים שהכי טובים בתחום הזה. אז בדיוק מה ש רנו, ללכת למצוא את האנשים שהכי יכולים לעזור. אם אני בונת במשהו בתחום של הוסטפטליטי, של הערכה, אני אלך למנכ'ל של Airbnb, ואני אלך למנכ'ל של הילטון, אני אלך לאנשים שיכולים, שהם הכי מובילים בתחום הזה, ואני אבקש מהם שתי דברים. קודם כל, אני אבקש מהם פידבק. כי זה יכול להיות, אנשים שנמצאים בתחום הרבה מאוד זמן, אם הם יגידו לי שהרעיון הוא טוב או לא טוב, או ייתנו לי עזרה בלבנות את הרעיון, זה הרבה מאוד ערך. ובדרך כלל, אם הם מתלהבים מהרעיון, הם גם יבואו ויגידו שהם רוצים לעשות השקעת אנג'ל. צריך להניח שכל יזם בתחום הטק, שהוא מצליח, מתחיל לעשות השקעות אנג'ל, לפחות בסיליקון וואלי. זאת אומרת, אני עוד לא פגשתי מישהו שהוא C-Level, שהוא Chief משהו, באיזושהי חברת סטארט-אפ מצליחה, שהוא לא משקיע אנג'ל. אבל זה מין, מה זה קצת מתחת לפני השטח כזה? כאילו אני לא ב ואומרת בגלוי, איי, אתה משקיע אנג'ל, זאת אומרת, יש אנשים גם שזו ה-One Job שלהם?

יש אנשים שזה מה שהם עושים? כן, יש אנשים שזה התפקיד שלהם, שהם רוצים לעשות רק אנג'ל אינבסמנט. בדרך כלל רואים את זה בלינקטין או שמפרסמים את זה, ואז אפשר לפנות אליהם בצורה, עדיף למצוא מישהו שמכיר אותם שיכול לעשות לכם וורם אינטרו, אבל אם לא, גם קולד אינטרו, אני השקעתי בשתי חברות שפנו אליי בקולד אינטרו. אבל הרעיון הוא למצוא ולהתחיל בפידבק, ולראות האם יש כימיה, כי אם זה לא מישהי שאת מכירה, אז יכול להיות שהמשקיעה הזאת זה לא משהו שיתאים לך, אז עדיף להתחיל בשיחה, בדבר הראשון אני מתחיל שיחה ואומר מה יהיה אאוטקאם טוב לפגישה הזאת. יזם חכם אומר לי אני רוצה לקבל ממך פידבק, ואם זה נר לך בוא נדבר גם על השקעה. הבנתי, מול אז כן זה ב ת קצת שונה מקשרים מבייסיז, א. אני לא מכירה, או לפחות כמעט תמיד שומעים, לא כמעט ולא שומעים על השקעות דרך בייסיז שנעשו דרך קולד קול, אני מניחה בגלל שזה, אתה אולי פחות פונה למישהו פרטי שנמצא בסקשן שאתה זה, ויכול להניין אותו כאילו לשמוע פידבק. גם בייסיז הם לא בעולם של הפידבק, שלתת פידבקים. נכון. אני כאנג'ל מאוד מאוד, אני כבן אדם שמאוד אוהב מוצרים מפתחים, מבלה הרבה מאוד זמן לעזור ליזמים לפתח מוצרים מפתחים. אז אני יכול לבלות שלוש שעות עם יזם, רק לפתח מוצר מפתחים יחד איתו או איתה, בלי להשקיע בהם בכלל. וזה לא משהו שמישהו כביסי יכול לעשות או רוצה לעשות. אז ה ת שאולי זה הבדל מאוד גדול, כי הרבה פעמים אומרים כשמדברים על ביסיז, אז מדברים, מן הסתם אתה רוצה כימיה עם המשקיע, ואתה מחפש כן קרן שמכירה את התחום שלך, זאת אומרת אם זו קרן שהשקיעה בעיקר בפינטק, ויש לי משהו בתחום החקלאות, אולי אני לא ארצה לגשת אליהם. אבל תמיד אומרים גם צריך לדעת מה לשאול אותם, כי אתה לא טוב, ותגיד מה אתם חושבים על הרעיון שלי אם הוא טוב. ונשמע שפה זה דווקא כן מתקיים במערכת יחסים עם אנג'לים, אתה מחפש מישהו בתחום שלך, ואתה ממש יכול לבוא אליו עם שאלות של איזה הרעיון שלי מה דעתך. נכון, איך היית משנה את זה, הנה הבעיות שאני רו אלה אתגרים שאני מחפש, האם ראית דברים דומים. אנג'לים שמומחים בתחום, מה שנקרא subject matter experts, יכולים להביא לכם הרבה מאוד ערך שהוא לא קשור להשקעה. וזה מקובל להתייעץ עם אנג'לים גם בהמשך על השקעות עם ויסיז? בטח. כן, אין שם איזה ניגוד אינטרסים או… לא, להפך, משקיע אנג'ל מאוד מאוד רוצה שתלכו לוויסיב ותצליחו, כי זה הדרך היחידה שבה הוא יעשה את הכסף. אוקיי. אז המטרה של אנג'ל טוב זה להכיר לכם את הוויסיז הטובים שאוהב לעבוד איתם, ולעשות לכם אינטרו ולחבר אתכם ולשתת שתגייסו קצת עם גדובים. מעולה, זה אומר שזה גם יכולה להיות איזשהו צעי בהמשך הדרך, בצבאים קצת יותר מתקדמים, בשביל לי יצר קשר עם קרנות, גם לא דרך קולד קול, שאנחנו יודעים שזה… בטח. אני מאוד מאוד אוהב יזמים שכיזם, כאנג'ל, הם שולחים לי כל חודש את הדברים שאני יכול לעזור להם. בדרך כלל אני מתחיל שיחה ואומר מה יהיה האוטקאם טוב לפגישה הזאתי. יזם חכם אומר לי אני רוצה לקבל ממך פידבק, ואם זה נר לך, בוא נדבר גם על השקעה. הבנתי, מול אז כן, זה ב ת קצת שונה מקשרים מבייסיז, א. אני לא מכירה, או לפחות כמעט תמיד שומעים, לא כמעט ולא שומעים על השקעות דרך בייסיז שנעשו דרך קולד קול, אני מניחה בגלל שזה, אתה אולי פחות פונה למישהו פרטי שנמצא בסקשן שאתה זה, ויכול להניין אותו כאילו לשמוע פידבק. גם בייסיז הם לא בעולם של הפידבק, שלתת פידבקים. נכון. אני כאנג'ל מאוד מאוד, אני כבן אדם שמאוד אוהב מוצרים מפתחים, מבלה הרבה מאוד זמן לעזור ליזמים לפתח מוצרים מפתחים. אז אני יכול לבלות שלוש שעות עם יזם, רק לפתח מוצר מפתחים יחד איתו או איתה, בלי להשקיע בהם בכלל. וזה לא משהו שמישהו כביסי יכול לעשות או רוצה לעשות. אז ה ת שאולי זה הבדל מאוד גדול, כי הרבה פעמים אומרים כשמדברים על ביסיז, אז מדברים, מן הסתם אתה רוצה כימיה עם המשקיע, ואתה מחפש כן קרן שמכירה את התחום שלך, זאת אומרת אם זו קרן שהשקיעה בעיקר בפינטק, ויש לי משהו בתחום החקלאות, אולי אני לא ארצה לגשת אליהם. אבל תמיד אומרים גם צריך לדעת מה לשאול אותם, כי אתה לא טוב, ותגיד מה אתם חושבים על הרעיון שלי אם הוא טוב. ונשמע שפה זה דווקא כן מתקיים במערכת יחסים עם אנג'לים, אתה מחפש מישהו בתחום שלך, ואתה ממש יכול לבוא אליו עם שאלות של איזה הרעיון שלי מה דעתך. נכון, איך היית משנה את זה, הנה הבעיות שאני רו אלה אתגרים שאני מחפש, האם ראית דברים דומים. אנג'לים שמומחים בתחום, מה שנקרא subject matter experts, יכולים להביא לכם הרבה מאוד ערך שהוא לא קשור להשקעה. וזה מקובל להתייעץ עם אנג'לים גם בהמשך על השקעות עם ויסיז? בטח. כן, אין שם איזה ניגוד אינטרסים או… לא, להפך, משקיע אנג'ל מאוד מאוד רוצה שתלכו לוויסיב ותצליחו, כי זה הדרך היחידה שבה הוא יעשה את הכסף. אוקיי. אז המטרה של אנג'ל טוב זה להכיר לכם את הוויסיז הטובים שאוהב לעבוד איתם, ולעשות לכם אינטרו ולחבר אתכם ולשתת שתגייסו קצת עם גדובים. מעולה, זה אומר שזה גם יכולה להיות איזשהו צעי בהמשך הדרך, בצבאים קצת יותר מתקדמים, בשביל לי יצר קשר עם קרנות, גם לא דרך קולד קול, שאנחנו יודעים שזה… בטח. אני מאוד מאוד אוהב יזמים שכיזם, כאנג'ל, הם שולחים לי כל חודש את הדברים שאני יכול לעזור להם. היי, אנחנו מחפשים מנהל פיתוח, היי, אנחנו מחפשים עכשיו השקעה ומחפשים ויסיז בתחום הזה, היי, עכשיו אנחנו מחפשים פידבק על המוצר הזה, ובדרך כלל היזמים הטובים עושים את זה ברמה חודשית, זה הדיווח שלנו וזה מה שאנחנו צריכים מכם. ואיך נראית פגישה? אם אנג'ל רנו איך יוצרים קשר, אני מגיעה לפגישה הראשונה, מה אני צריכה להכין, מה כדאי לי לשאול, האם היא שונה מפגישה עם קרן? אז זה לא בדיוק שונה, אבל קודם כל צריך להבין, צריך להכיר את האנג'ל. אז הפגישה בדרך כלל מתחילה בהיכרות, להבין שהאנג'ל מבין בתחום שלכם. שתיים, מציגים את המוצר, אם זה דק או דמו או פיץ', כל הדברים האלה יכולים לעבוד טוב. אני מאוד מאוד מעריך יזמים שמשאירים זמן לשיחה. אחת התאויות הכי גדולות שאני רו בפגישות פיץ' שלי כאנג'ל, זה יזמים שמשאירים שתי דקות לשיחה בסוף. זאת אומרת, הם עושים איזשהו מצגת, באים עם האנגל. הפגישה היא חצי שעה, הם עושים 29 דקות מצגת, ואז אומרים טוב, נגמר לנו הזמן, ואז נתקעים. כן. אני מעדיף בהחלט שהם יעשו מצגת במשך עשר דקות, ו-20 דקות להשאיר לשיחה פתוחה, כי אז אני גם יכול להכיר אותם, אני גם יכולים להכיר אותי, לשאול אותי שאלות, ויש יותר זמן שלא למכור, כי אני לא קונה שום דבר, אני רוצה פשוט להיות, לחפש שותפים טובים. ומבחינת התהליך, הוא דומה לתהליך עם קרן שיש פגישה אחת, ואז אם זה הולך טוב, יש פגישה שנייה, זאת אומרת, לאיזה תהליך אפשר לצפות עם אנג'לים? בעיקרון תהליך הרבה יותר קצר. אני כאנג'ל מנסה לעשות כמה שפחות אומס על היזם, אז ה-Due Diligence, הבדיקת נאותות שלי, היא הרבה יותר קטנה מאשר בדיקת נאותות של חברה גדולה. במיוחד אם יש קר

קלאסית לתהליכים אינג'ל. סטארט-אפ פונה אליי, עדיף דרך אינטרו, ואומר לי, הנה המוצר שלנו, יש לנו קליק, נר שהמוצר הוא בדומיין שאני מבין, אני יכול להביא ערך. בפגישה הראשונה יש הרבה התלהבות, ואני אומר להם, כן, אני רוצה להמשיך, הנה מה התנאים של העסקה, מראים לי את התנאים של העסקה, העסקה עושה שכל, ואז אני אומר להם, סבבה, אני רוצה להביא עוד אינג'ל שמשקיע איתי, שרק ייתן בדיקה שהכל נר בסדר. ואז אני מציע להם כמה אינג'לים שעובדים איתי, אני נותן להם לעשות את ה… לבחור עם מי הם היו רוצים להיפגש, עושים עוד פגישה אחת, עם האינג'ל הנוסף או האינג'לית הנוספת, אומרים, מעולה, מדהים, זה נר אחלה, אז פשוט שולחים לי את הטרמס, ואני חותם על הטרמס ושולח צ'ק. זאת אומרת, זה הרבה פחות, נשמע פחות מסובך מקרן שיש טרמס שיט מאוד גדול, ודודיליג'נס לפעמים יש, לפעמים אין, זאת אומרת, לפעמים יש שלוקח את זה יותר זמן, לפעמים קצת פחות זמן, אבל התהליך הוא פחות מורכב. הרבה פחות מורכב. אני חושב שרוב ההשקעות שלי היו מקסימום שתי פגישות. ו רתי שיש קרן, זה משהו שקורה הרבה פעמים, שהסיבוב יש לי גם אנג'ל וגם קרן פה, זה משהו שאני מלכה רו לחיוב, נכון? כי זה אומר שיש עוד מישהו שנכנס. בהחלט. כאילו, משקיע אנג'ל רו תנאים טובים, וגם רו קרן טובה שמשקיעה, זה סימן מדהים. זאת אומרת, אם אתם אומרים, תשמעו, אינוביישן נבר משקיעים בנו, יש לנו אלוקיישן של חצי מיליון דולר לאנג'לים, וזה התנאים, והם תנאים טובים, זה גן עדן לאנג'לים. שמה האינטרס מבחינתי כיזם, לפנות גם וגם? זאת אומרת, זה רק אם אני רוצה צ'ק שהוא, זאת אומרת, אם יש לי קרן שיכולה לתת לי צ'ק קצת יותר גדול, אז למה לי בכלל ללכת גם עם אנג'ל? כי את רוצה את העזרה של האנג'לים. נכון. ואת היום, אם את מפתחת מוצר למפתחים, ואת לוקחת כסף מקרן, את רוצה את העזרה של אנשים שפיתחו דברים כאלה, ואת רוצה שלא רק עזרה והצלחה פעם איתך, את רוצה ש… נכון. והם יהיו מאוד מאוד וסטט בלעזור לך. כן, אני חושבת שזה ממש, לא הצגנו את זה עכשיו כטיפ, אבל אני חושבת שזו נקודה ממש ממש ממש חשובה, שזה לא רק גודל הצ'ק, זה ב ת לא רק לראות איפה אתם יכולים, נניח אתם רוצים לגייס 200 אלף דולר בסיבוב ראשון, או 100 אלף דולר, נניח משהו שאתם יכולים לקבל מ… ואם מצאתם קרן שתיתן לכם אותו, כן לשקול להכניס גם אנג'ל, גם אם זה אומר אולי לקחת צ'ק קצת יותר קטן מהקרן, או לקחת קצת יותר כסף ממה שתכננתם, ולהוסיף את הצ'ק של אנג'ל, בשביל לקבל אותו כיועץ בסוף, כמישהו שיכול לתמוך כאיזה דמות תומכת בהתחלה שלכם. כיועץ, כמנטור, אפשר לקבל מנטור בכסף או באקוויטי, אבל אם מישהו שם את הכסף שלו בחברה שלכם, האינטרס שלו הרבה יותר חזקים בלעזור לכם להצליח. ומהצד של הקרנות זה משהו שהוא משנה אם יש גם אנג'ל שיצטרף לחיוב או לשלילה? רוב הקרנות הטובות מוכנות לעשות הלוקציה של אנג'ל אינבסטורס, ואפילו יעזרו לכם. אנחנו ב-Innovation Devers עוזרים בזה שאנחנו מביאים אנג'לים שאנחנו אוהבים. זאת אומרת, כשאני מוביל לעסקה, אני גם מנסה להביא אנג'לים שאני אוהב לתוך העסקה הזאתי כקרן. אוקיי, מעולה. ואז בעצם, הרעיון הוא פה שאם אתה מביא אנשים שאוכלם לעזור לך לנצח, אז אתה תנצח, הסיכוי שלך לנצח הרבה יותר גבוה. אוקיי, אני אחזור למבחינת כמה אנג'לים צריך, ודיברנו על זה קצת קודם, נכון? יש איזשהו הרכב מועדף, הרכב נכון, האם כדאי לי אנג'ל וקרן, האם כדאי לי כמה אנג'לים, אם כן, אז כמה אנג'לים כדאי לי? אז קודם כל, זה מאוד שונה לכל מיני חברות. להביא המון המון אנג'לים זה פחות טוב. גם להביא הרבה מאוד ויסי זה לא טוב. יש מה שנקרא קאפ טייבל, זה בעצם הטבלה שמר מי החבר'ה שהשקיעו בתוך החברה. ואחד מהמחלות הכי גדולות והכי שקטות שאף אחד לא מדבר עליהם, זה קאפ טייבל שבור. אם הקאפ טייבל הזה לא מנוהל כמו שצריך, לחברה יהיה מאוד מאוד קשה להצליח. כי אז בעצם כל החלטה שאני ארצה להעביר בהמשך הדרך, אני צריך להחתים עליה הרבה מאוד אנשים שונים. לדוגמה, למשל שקנו אותנו, שטוויטר קנו את החברה שלי, הם רצו שכל מי שנמצא בקאפ טייבל, לא רק מי שנמצא בבורד, כל מי שנמצא בקאפ טייבל, יחתום על החוזה. זאת אומרת, יכול להיות שזה עקרונית, תאורטית, זה יכול להיות מישהו שפגשתם בשלב מאוד מאוד מוקדם, ששם מעט מאוד כסף, כאילו נניח 3,000 דולר בצ'ק, שהייתם צריכים בשביל לשלם זכירות על משרד הראשון, ופתאום אתם צריכים להביא אותו לחתום, הוא יכול להתקוע לכם מכירה. לגמרי, לגמרי. ולכן יש כל מיני מנגנונים שמגנים עליכם, יש מנגנונים שנקראים פרוקסי, יש מנגנונים שנקראים סינדיקט, אני חושב שנדבר על זה יותר מאוחר, אבל יש מנגנונים שעוזרים לך למנוע את זה שיש לך קאפ טייבל.

של המון המון המון אנשים. הדרך הטובה לבנות תמהיל זה קודם כל לחשוב כמה כסף אני צריך, האם הכסף הזה אני יכול לגייס אותו רק מאנג'לים או האם אני יכול לגייס אותו מקרן. אם אני מגייס אותו מקרן האם אני יכול, האם בזמן שאני רוצה להשקיע כמה מהר אני יכול להשקיע. כי להשקיע מקרן בדרך כלל יותר איטי מאשר להשקיע מאנג'לים. ובסוף לבנות תמהיל נכון שגם אם אני יכול להביא קרן זה מצוין ואם אני יכול להביא גם אנג'לים אסטרטגיים לתוך העסקה זה הדבר הכי טוב שיש. התמהיל הכי טוב שיש. כן רת סינדיקט ואני כן רוצה שניגע בזה עכשיו אז מה הכוונה זאת אומרת איך אני מפעילה את המנגנון הזה בשביל ב ת להגן עליי ואני חושבת שזה חשוב כי אני חושבת שבשלבים ראשונים כשאתה רוצה כסף כשצריך כסף למעשה לסטארט-אפ זה כל כך קשה לגייס זה אולי אתגר הכי קשה בטח בשלבים ראשונים אם אתה יזם או יזמת פעם ראשונה שגם אין לכם את הוולידציה של עשיתי את זה כבר שאני חושבת שיש לפעמים נטייה לא לראות איך מה שאני עושה עכשיו איך הצד הזה של הגיוס יפגוש אותי בהמשך הדרך וזה יפגוש אותך גם אם אתם ממש צריכים את הסרט אלפים האלה דולר עכשיו הסרט אלפים דולר אלו לקחת אותם מהבן אדם הלא נכון זה נורא זה נורא ואין לכם מושג גם איזה נורא זה נורא כמו נשואים לא טובים כי למצוא בן זוג כזה זה בן זוג שיכול ב ת להרוס לכם את החברה עוד לפני שהיא התחילה אז חשוב למצוא בן אדם נכון בן אדם שמבין את העסק שמבין שכבר עשה השקעת אנג'ל או שהוא מבין מאוד את התחום שלכם חשוב סינדיקט זה משהו שעוזר למשל סינדיקט זה כלי שנותן לכמה משקיעים להשקיע כגוף אחד מה זה אומר בוא נגיד לי ולעוד עשרה אנג'לים רוצים להשקיע בחברה שלך את אומרת לי סבבה אבל יש לי כבר חמישה אנג'לים אחרים אני לא רוצה שיהיה לי חמישה עשר איש בקאפ טייבל בוא תבוא כארגון אחד ואז יש מה שנקרא נקרא סינדיקט סינדיקט זה מין חברה שמקימים לצורך ההשקעה הזאתי כולם כל האנג'לים משקיעים בתוך החברה והבחור שמנהלת הסינדיקט הוא משקיעים את הכסף של החברה הזאתי בתוך החברה שלך תחשבי על זה כמו מיני ויסי זה ויסי שנוצר זה נקרא סינגל וייקל פרוסס או פלטפורם לא זוכר את הראשי תיבות באנגלית אבל זה מייצרים חברה שמשקיעה בך ובעצם האנג'לים לא משקיעים ישירות בך הם משקיעים בסינדיקט דוגמה קלאסית לסינדיקט זה אנג'ליסט ואני מניח שראית הרבה חברות שמקבלות השקעה דרך אנג'ליסט אז הם פותחים את הסינדיקט נקראי רגע אבל כן מה זה אנג'ליסט למקרה שמישהו לא מכיר אנג'ליסט זה פלטפורמה לסינדיקטים להשקעות בסטארטאפים יש גם סיידקאר זה עוד פלטפורמה לסינדיקטים ואז בעצם אנחנו מחליטים להשקיע אני ואת מחליטים להשקיע באיזושהי חברה נכנסים לאנג'ליסט אנג'ליסט יוצרים את החברה הקטנה הזאתי אנחנו משקיעים בחברה והחברה משקיעה בסטארטאפ שאנחנו רוצים להשקיע ואת בעצם בקו טייבל יש לי רק את החברה שורה אחת ואז אנחנו נצטרך כסינדיקט מי שמנהל את הסינדיקט הוא בקוחו של הסינדיקט ורק הוא או היא משקיעים וחותמים על הסכמים ועושים השקעות נוספות הבנתי זאת אומרת שבמקום שיהיה מצב שיש לי עשרה אנשים שונים וב ת אחד מהם יכול להחליט שהוא לא בעד נניח למכור את החברה ולשרב את זה פה גם אם הוא יחליט את זה והוא יהיה בדעת מיעוט בתוך העשרה ההחלטה כסינדיקט עדיין תהיה לאחרי למכור נכון יש עוד מנגנונים שכדאי להכיר כן חוזים סטנדרטיים אני נורא אוהב חוזים סטנדרטיים אני חושב שגם דיברו על זה כמה אינג'לים מאוד מאוד טובים בקהילה בפורום בפייסבוק דיברו על לא ללכת לחוזים לא סטנדרטיים זאת אומרת אם מגיע משקיע ואומר לך כן אני אשקיע בכם אבל אתם תקנו מהחברה שלי שירותי דיזיין וסבתא שלי תבוא ותנקה לכם את תעשה לכם הוגיות כל זה לא לחתום לרוץ לברוח מהדבר הזה צריך ללכת לחוזה הכי סטנדרטי יש חוזה השקעה מצוינים של Y Combinator שזה אחד מהאקסלרטורים הטובים בעולם והם עשו אופן סורס לחוזים מאוד מאוד סטנדרטיים של עבודה מול אנג'לים אם אנג'ל משנה את החוזה הסטנדרטי לרוץ כמו משריפה ויש משהו בחוזים מונחים שאני צריכה להכיר דגלים אדומים אולי נקרא להם ככה במקום שאני צריכה לחפש בחוזים כי לפעמים חוזה יכול לראות סטנדרטי ובאותיות הקטנות מגלים שהוא לא אז קודם כל צריך לבדק שגם באותיות הקטנות הוא סטנדרטי רוב החוזים הסטנדרטיים שנמצאים של Y Combinator ושל דומיהם הם חוזים ששווה לקרוא אותם ושווה שעורך דין יעבור עליהם אבל זה חוזים שמגנים עלייך בצורה די טובה יש סעיפים שצריך לחשוב עליהם שאת מבקשת

דוגמה לסעיף זה למשל פרורתה. פרורתה אומרת שאני כמשקיע אינג'ל משקיע בך עכשיו. בוא נגיד שקיבלתי אחוז. השקעתי בך עשרת אלפים דולר, קיבלתי אחוז מהחברה שלך. עכשיו מגיע משקיע חדש גדול ושם הרבה יותר כסף. האחוז שלי מדולל מאוד מאוד. אז פרורתה אומר, יהיה לי תמיד את הזכות להשקיע כדי לשמור על האחוז שלי. הבנתי. זאת אומרת, אתה אומר, אני לאורך כל הדרך תמיד רוצה עקרונית. אם אני ארצה להישאר אחוז אחד, אני תמיד אשאיר לי אחוז אחד, אני תמיד יכול להוסיף עוד כסף. נכון. ואפשר להגיד הפרורתה הוא לשני ראונדים הקרובים. בעצם חוזר, אתה יכול לכתוב מה שאתה רוצה שם, אבל הפרורתה זה למשל איזו דוגמה למשהו שאתה צריך לחשוב האם אתה רוצה לתת למשקיעים הראשונים את הזכות לשמור על ההחזקה שלהם. זאת אומרת, אם למשל מגיע אליי יזם אליך אנג'ל או קרן עוד סיכון ואומרת, אני לוקח מ אחוז מהעסקה הזאתי, אל תביא אף אחד, אני אגיד לו, תשמע, זה מצוין, אני מאוד שמח, תודה רבה שאתה משקיע בי, אני מאוד שמח שאתה עושה את זה. רק שתדע שיש לי פור רייטד רייטס עם האנג'לים הראשונים שלי. אז למה כן ללכת על חוזה, זאת אומרת, כן לחתום על חוזה בתור יזם, בתור יזמת, שיש בו את הפור רייט הזה, את הפור רטא. כאילו, ממה שאתה מתאר עכשיו, אני רו אני יכולה לדמיין איך זה יכול לפגוע בי בהמשך הדרך. למה לי כן לחתום על חוזה שזה קיים בו, למה לא תמיד לעשות איזה פושבק על זה? כי זה משהו שגורם למשקיעה להיות, לרצות יותר להשקיע בך. אני כאנג'ל, אם יש לי פרו רטא רייט, אני יודע שאם ההצלחה שלך יהיה גם לי הצלחה, ואני גם אעשה עוד השקעות פולו-אפ, זה גם סיגנל טוב. זאת אומרת, אם עכשיו עשית, אני גם, אני עשיתי כמה פעמים, עשיתי פולו-אפ. זאת אומרת, כשהחברה גדלה, ופעם ראשונה נתתי עשרת אלפים דולר, בפעם השנייה נתתי מ אלף דולר, כדי לשמור על האחוז שלי בתוך החברה. זאת אומרת, זה יותר מגדיל ב ת את המחויבות של האנג'ל אליי, נכון? נכון, ויוצר תזרים חיובי של האנג'ל שישים עוד כסף. כן. אוקיי, מעולה. מה, דיברנו על זה קודם בהקשר של דגלים אדומים שאני יכולה לראות בחוזים. מה עם דגלים אדומים אצל אנג'לים שאני יכולה, שאני בפגישה בתור יזמת, אולי כדאי לי לשים… אז כתבתי על זה בדיוק פוסט עכשיו בקהילה. דגלים אדומים של משקיעים. נכון, ונגיד גם שהלינק לפוסט הזה וגם לינק לבלוג שכתבת לנו על אנג'לים, הם יהיו בתיאור של הפרק, אם מישהו רוצה. לא ממומן. לא ממומן, בדיוק. דגלים אדומים, אז קודם כל צריך שהבן אדם לא יהיה ג'רק. שיהיה בן אדם נחמד, שיהיה רצון לעזור. כמו אנג'ל, כמו שהוא יכול לעזור, והמילה אנג'ל ולהיות מלאך, הוא גם יכול להיות שטן ויכול להיות… יכול המון לעשות רעש ול… למשל, אם אתם לוקחים מה שנקרא דם מני, כסף ממישהו עשיר שמעולם לא עבד בתחום שלכם ולא מבין איך אנג'ל אינבסטור עובד, זה דגל מאוד אדום. למה? כי הבן אדם הזה לא מבין שזה השקעה ארוכת טווח. הבן אדם הזה לא מבין שזה השקעה שלא תחזור אחרי חמש או שבע שנים. אז הוא יכול לבוא אליכם אחרי שנה ולהגיד, שמתי מ אלף דולר, אני רוצה עוד זה חזרה. עכשיו, זה בסדר שהחוזה כתוב שאין חזרה, וההשקעה היא חד-כיוונית ויש בה הרבה מאוד סיכון. הוא עדיין יכול ללכת לבית משפט ולתבוע אתכם. כי אפשר לתבוע על כל דבר. ואז יש לכם חברה, שאחד המשקיעים תובע אתכם, זה פחות או יותר מה שנקרא Poison Pill. אף אחד לא ירצה להשקיע בחברה שנמצאת עכשיו בדיונים משפטיים עם אחד מהאנג'לים שלה. לכן מאוד מאוד חשוב לבחור אנג'ל שמבין, שמבין שהכסף הזה ב-90% ייזרק לפח. שמבין את התחום מספיק כדי שלא יגיד לכם מה פתאום אתם לא יכולים לעשות סאס, אתם חייבים לעשות און פרם. שמבין אתכם ויודע לעזור לכם שקשה. אני חושב שאחד מהדברים הכי חשובים לאנג'ל זה לעזור ליזם שקשה. כי הרבה פעמים קשה. דרך אגב, גם חשוב, מה שאני מאוד אוהב ומאוד ממליץ ליזמים, זה לעשות בדיקת נאותות על המשקיעה שלהם. תמיד חושבים ש-Due Diligence זה חד-כיווני, וזה ממש לא נכון. Due Diligence זה דו-כיווני. כשאני עשיתי השקעה גדולה דרך Innovation Endeavors, המנכל ביקש שאני אביא מנכלים אחרים שעבדתי איתם, שיגידו אם אני הייתי בסדר או לא בסדר, איך אני עבדתי שהיה קשה, האם הבאתי להם ערך, האם הצבנתי אותם. זאת אומרת, הייתי צריך להביא, כמו שעושים בריאיון עבודה שאתם מביאים ממליצים, הייתי צריך להביא ממליצים מיזמים שאני השקעתי בהם, שמוכנים להגיד שאני לא קקע שבנאדם. מה לגבי…

טעויות נפוצות, רנו טעות אחת למשל שאנשים הולכים לכסף טיפש, אבל זה יותר אולי בעולמות דגלים האדומים, טעויות שאתה רו שאנשים עושים בפגישות איתך, שיזמים, יזמות עושים בפגישות עם אנג'לים. לא לדעת כמה כסף אתה רוצה, מה התנאים. הרבה פעמים אני אומר אוקיי מה התנאים של העסקה, ואז היזם אומר אנחנו לא יודעים, אנחנו נר מה נקבל. וזה כמו ללכת לבנק, לבקש משקנתא, ובחור של המשקנתא אומר לכם כמה עולה הבית, הם אומרים לא יודע, כמה שתרצו לתת ואז אני אקנה בית על בסיס זה. זה לא הדרך לעשות את זה. הדרך לעשות את זה זה לחשב כמה כסף צריך, ולאן הכסף הזה ייקח אתכם, ואז להבין שבעצם משקיע מוסדי זה מאוד מאוד קל לחשב כמה אחוז הוא רוצה. משקיע מוסדים רוצה להחזיק בין 15% ל-25% בכל ראונד. זאת אומרת אם אני אעשה עכשיו ראונד A באיזושהי חברה, אני רוצה שההשקעה שלי תהיה שווה 15% עד 25% מהערך של החברה העתידית. וזה גם ברגע שאתה בא עם התנאים בצורה, או שאתה יכול להגיד אני לא יודע אבל יש לי סייף. והסייף הוא עם 30% דיסקאונט או קאפ של 16 מיליון דולר, אבל ברגע שאתה מר שאתה מבין את הנושא הזה ואתה יודע מה התנאים של העסקה, הרבה יותר קל מאשר אם אתה אומר אני לא יודע. עוד טעויות שאני רו רנו ניהול זמן מאוד מאוד נפוץ, לא להבין את התחום, טעויות של אגו. טעויות של כן אנחנו מביאים, אנחנו לא יודעים אם יש לנו מקום, אם יש לכם יותר מדי אגו או שאתם קולטים של המשקיעה, שעוד משקיעה בכם יש לזה מדי אגו, כדאי לא להיכנס לעסקה הזאתי. אגו זה לא רכיב בריא בהשקעות למרות שהוא נפוץ. ושוב וגם הוא יפגוש אתכם בהמשך הדרך בוודאות. בוודאות, בוודאות. אנחנו ככה ב ת מתקרבים לסיום, הסדרה הזאת היא מיועדת ליזמים ויזמות בתחילת הדרך. כנר שהרבה מהם עומדים לפני השלב הזה של הגיוס. טיפים שיש לך למי שעכשיו רוצה לפנות לאנג'לים, שרוצה לגייס כסף מאנג'לים, שנמצא בתהליך עם אנג'ל. אז אני חושב שזה קצת כמו דייטינג. אם אתם יותר מדי רוצים זה לא יקרה. זאת אומרת המטרה שלכם זה לא למכור לאנג'ל. המטרה שלכם זה למצוא שותף. אז אתם צריכים לבוא עם ההבנה שאתם, you're the shit, you're the thing. זאת אומרת המטרה שלכם זה להקים חברה מדהימה. ואם הבן אדם בצד השני יכול ומתאים להיות שותף טוב בשבילכם, אז תלכו על זה בדיוק כמו בדייטינג, עם כל הפאשן וכל ה בה. אבל אם זה לא מתאים, אל תיקחו את הכסף. ואל תיכנסו לעסקאות שאחרי זה הם משקנו את העתיד שלכם. הרבה פעמים אני רו יזמים שנתנו הרבה הרבה יותר מדי חלק מהחברה שלהם, נתנו 30 אחוז בשביל המיליון הראשון. זה כנר משהו שהורג את החברה. למה? כי זה גורם לזה ש30 אחוז מהחברה עכשיו לא נמצא בידיכם, ויש לכם בעיה עמוקה בלעשות גיוסים עתידיים. ולצערי אני רו הרבה מאוד חברות ישראליות בעיקר, שבהן היה משקיע לא חכם שלקח הרבה הרבה יותר מדי חלק מהחברה, בהרבה פחות מדי כסף, וכמו מטוס החברה פשוט לא מצליחה להתרומם, כי יש לה יותר מדי משקל שמושך אותה למטה. אז תמצאו את השותף הנכון, אל תמשקנו את העתיד שלכם, ותמצאו שותף יתי שיכול לעזור לכם בדרך. מולא, אז ממש רגע לפני שנסיים, אני אגיד שאם אתם מקשיבים לפרק הזה דרך הערוץ של פראסטארטאפ צעדים ראשונים, שבו יש רק את פרקי הסדרה הזאת, ואתם רוצים לשמוע פרקים שלנו שמיועדים גם לשלבים מתקדמים יותר, או פשוט בנושאים אחרים, אז זה מוטמעים לערוץ המרכזי שלנו, שנקרא סטארטאפ פור סטארטאפ בימי די, כל אחד מהאפליקציות. ואם יש לכם שאלות ל יר או אלינו, אז אפשר לשאול אותן בקהילת הפייסבוק שלנו, ש יר מקחב שם, או באתר למי שלא בקהילה, ואם אתם רוצים לדעת כל פעם שיוצא פרק חדש, אז אפשר לעקוב אחרינו בכל אחת מהאפליקציות. תודה יר, היה כיף מאוד. תודה רבה, איזה כיף היה לדבר איתך. ממש, ותודה רבה שהעזנתם. סטארטאפ פור סטארטאפ.

Hello