102: בקצרה - איך מפחיתים סיכון בגיוס כספים ממשקיעים

בפרק הזה של בקצרה אנחנו חוזרים לפרק 12 ומביאים תובנות עיקריות לגבי ביטול סיכונים לגיוס הון ממשקיעים.

Meeting with investors and raising Capital is never easy. Every meeting is a mutual test where both sides study each other, to test if and in what form they want to expand their partnership. The founders face the challenge of trying to make themselves stand out from all the other companies the investor is meeting, while the investors are focused on finding the risks that this potential investment brings. There is not one correct way to handle this type of meeting - and maybe that is what makes it so challenging. With that, after several rounds of raising capital, there are a few points we managed to learn that are important to pay attention to while in the process.

In episode 12, Roy and Lior shared with us what they learned from raising $84 million in four rounds and five years.

In this recap episode, we bring the main insights from our 12th Episode - what questions should you ask the investor to create alignment , how to set up your valuation, and what should a good presentation look like?

---

You can view the presentation that accompanies the lecture Roy and Lior have on the subject: https://drive.google.com/file

You can listen to Episode 12 here- https://www.startupforstartup.com/how-to-de-risk-raising-capital-from-investors/

Episode transcript

Automatically transcribed — it may contain errors.

היי לכולם, אני עדווה שיסגל, המפיקה של הפודקאסט של סטארט-אפ פור סטארט-אפ, ואתם הגעתם לבקצרה. פרקים שבהם אנחנו מסכמים תובנות עיקריות מפרקים קודמים. תהליכי גיוס כספים תמיד מלווים בהרבה חוסר ודאות. כשהתחלתי לראשונה להתעניין בעולמות ההייטק, לא הצלחתי להבין איך משקיע שפוגש כל כך הרבה חברות, יכול להבין איזו מהן תהיה שווה השקעה. ואיך יזמים ויזמיות יכולים לבדל את עצמם מול המשקיעים ולא להפוך לעוד פגישה ביומן. הפעם בחרתי לחזור לפרק 12 ולהתמקד בפעולות שיעזרו לעשות בדיוק את זה. לבדל את עצמנו. להבין את נקודת המבט של המשקיעים וללמוד איך ניתן להפחיד את הסיכון שהם מזהים בזמן תהליך הגיוס. בפרק הקרוב נשמעת ליאור קרנחל, מנהלת קשרי משקיעים ומובילת יזמת סטארטאפ פור סטארטאפ, ואת רוי מן, מייסד ומנכ״ל משותף במאנדי.קום, שמשתפים בתובנות שגיבשו מגיוס של 234 מיליון דולר בחמישה סבבים. הפרק מבוסס על הרצ בנושא שרואי וליאור מעבירים, ולינג למצגת שמלווה אותה במהלך השיחה אפשר למצוא בתיאור הפרק באפליקציות או באתר שלנו. בואו נתחיל. לכל משקיע שמגיע לפגישה עם יזמים יש תמיד את אותה שאלה בראש שעליה הוא מנסה לקבל תשובה בשיחה. מהי נקודות הסיכון? משקיע יכול לזהות סיכון בפרודקט מרקט פיט, במערכת יחסים בין היזמים או בכל אספקט אחר של החברה, מה שישפיע על המוכנות שלו להתקדם עם ההשקעה. אז מה זה נקודות הסיכון האלו? איך נדע לזהות אותן? ומה המשמעות שלהן עבור משקיע? בואו ניקח תמיד את הדוגמה הקלאסית. שני מתכנתים משמונה-מתיים יוצאים לעשות סטארט-אפ. עכשיו, הם באים ואומרים למשקיע, תן לנו כסף ואז נעבוד חצי שנה ונבנה משהו. מה הסיכוי שהם לא יוכלו לבנות את הדבר הזה שהם רצו לבנות בחצי שנה? והתשובה היא שהסיכון הוא מאוד נמוך. כלומר, זה מה שהם עושים, מתכנתים, הם טובים, זה מה שהם רוצים לבנות. הסיכוי שהם לא יצליחו לבנות את מה שהם רצו לבנות הוא מאוד נמוך. לעומת זאת, הסיכון שמישהו ישתמש במוצר שהם רצו הוא הרבה יותר גבוה, זה לא ברור. משהו כי יעשה, איך הוא יבין את זה? אז מה זה אומר בעצם? זה אומר שאם מישהו לוקח כסף כדי לבנות משהו, ואז בסוף הכסף שהוא בונה משהו, הוא חושב שהוא הגיע לחברה שהיא יותר טובה, אז התשובה היא שלא נכון. כלומר, הסיכון לא ירד. כלומר, בעיניים של משקיעה, זה חברה שהיא באותו מצב בדיוק. אז כשאומרים, נניח, וזו הפואנטה של הנקודות האלה, שצריך לראות איפה הנקודת סיכון הב שצריך להגיע אליה ומה צריך להגיע אליה. ואם הכסף שאנחנו מגייסים או הזמן שיש לנו לא מספיק כדי להגיע אליה, זה לא טוב. זה מה שאנחנו צריכים לכוון אליו, וזו הדרך חשיבה, וזה עדיין ככה אנחנו עובדים היום. כשאבן היסוד של הדבר הזה היא בעצם שבכל נקודה, בכל רגע שמגייסים כסף, יש נקודות סיכון שהן רלוונטיות לאותו הרגע שמציג עכשיו אותו הסטארט-אפ, נכון? אותם היזמים. הנקודות האלה משתנות בתקווה מגיוס לגיוס, אחרת לא התקדמנו. בדיוק. ושהאבלואציה ורה לעלות מסיבוב לסיבוב ככל שהסיכון בעצם משתנה ופוחט. נכון, והפואנטה הכי בסיסית זה שזה הדרך חשיבה. מה נקודות הסיכון שלנו? נניח, יש יזם שלא כל הצוות נמצא שם, נניח השר סיטיון. זה נקודת סיכון למשקיע, הוא בא ואומר, רגע, אין פה את הצוות שצריך כדי לבנות זה. יש את הצוות? האם יש לקוחות? יש לקוחות? האם יהיו עוד הרבה לקוחות? תמיד יש כאילו, וזה הקטע שפקושים משקיעים, תמיד הם רוצים את השלב הבא. נכון, אבל מה שחשוב להבין, שאנחנו תמיד אומרים פה, שהם רוצים את השלב הבא, אבל הם ממש לא רוצים את ה-end of the game. זאת אומרת, כשאתה רק מגייס עכשיו את הסיד, אף אחד לא מצפה שתהיה לך אסטרטגיה לאי-פי-או. ברור. זה לא ריסק שרלוונטי לשלב הזה. וצריך, כדי לגייס כסף, צריך גם להסביר למשקיעים ולעצמנו מהנקודת סיכון הזאת, מה צריך לעשות כדי להגיע לנקודת סיכון הב . אתן דוגמה. אנחנו עכשיו בנינו משהו, אנחנו נשיק אותו, נגיע למ לקוחות, עם הכסף הזה שהגייסנו, לא יודע, הגייס מיליון דולר, עם המיליון דולר האלה תוך שנה צריך להגיע למ לקוחות, ואז נגייס עשר מיליון דולר, ועשר מיליון דולר האלה כבר אנחנו נוכל להגיע לסקייל רציני, כבר לרווייניו של איקס. כלומר, הנקודות האלה שאנחנו בעצם, אני קורא לזה ללכת על הקרקע, זה הנקודות שקרובות אלינו, צריכים להסביר אותן טוב-טוב, כי זה מה שנותן ביטחון גם לנו. שוב פעם, אני חוזר, זה לא למשקיעים, זה לנו. אבל צריך תמיד למכור את החזון. לאן הדבר הזה, אם זה יצליח?

חלק דרך הזאת, לאן היא תוביל אותנו, מה שנקרא הפסקה שלה עזר לך. מה שחשוב להבין זה שב ת כל משקיע מחזיק איזשהו סוג של רשימה בראש של כל הדברים שבשלב הספציפי הזה הוא מצפה לשמוע מאותו היזם שכרגע מדבר איתו. אגב, הדברים האלה חלילה לא מבוססים על מדע, על סטטיסטיקה, אלא על מה שכרגע קורה בחדר דקה לפני שנכנסתם ודקה אחרי שנכנסתם. כלומר, בהמשך לדוגמה שלך קודם, אם כל החברות שנכנסות לאותו החדר מגיעות עם סיטי אור, ואתה היזם היחיד שנכנס בלי סיטי אור, יש לך אחלה סיכון ברור והמשקיע עשה את הלוחיים מאוד קלים. מה ש רתל העון סיכון, הוא חותם על הצ'ק, היד שלו לא רועדת על הצ'ק כשהוא מ ין שאין סיכון. מה זה אומר מ ין שאין סיכון? הוא מ ין שיש אתגר כלשהו שהחברה בטוח תעמוד בו. לא רק שתעמוד בו, הכסף שהוא ייתן יעזור לה לעמוד בו, זה בכלל אידיאלי. כן. אחרי שזיהינו את נקודות הסיכון שלנו, הצעד הבא הוא להבין מה תהיה הדרך הכי נכונה להתייחס אליהן מול המשקיעים. יש שתי דרכים להגיע לזה שיש סיכון. אחת, שיזם יעלה אותה בפגישה, והשנייה היא שמשקיע יעלה אותה בפגישה. איזו מהן עדיפה? אז אתן את הדוגמה שלנו, נניח באחד הסיבובים, היה בעיה מאוד קשה שהיו לנו כבר 900 לקוחות משלמים, ושואלים אותנו, אבל השוק לא רבוי, אין מלא מתחרים, מה אתם עושים שהוא שונה? אבל לא משנה מה עשינו, זה לא עלה על החשש הזה שלהם. מה שעשינו זה בעצם לבוא ו… במקום עכשיו להם להיות הראשונים שאומרים שזה לא ברור במה זה שונה, הוספת שקר. פשוט הוספנו שקר בהתחלה. מה שקרה זה שנבנה להם נרטיב שאומר, אבל מה זה שונה? אבל מה זה שונה? אבל מה זה שונה? אז מה שעשינו זה ששמנו שקר בהתחלה ש רנו, אנחנו שונים לחלוטין. בסדר? ואז כל דבר שהסברתי באותו רגע… נכנס לבקשה. נכנס למקום של זה שונה. כי לפני זה הם פשוט לא הקשיבו לי. בסדר? עכשיו, אני חושב ש… ואגב, הם הקשיבו לך, כי חזרה שנייה לפרימוורק שלנו, כי זה היה נקודת ריסק שהיה להם ברור, כשהם שמעו פרויקט מנג'מנט, הם רו, או, הנה, אני יודע מה ריסק. שבע ריסקים, השקעתי באיזה שבע חברות כאלה שקרסו. ואז בעצם, ברגע שמאתך התייחסת לנקודה הזאת ועוד נתת על המענה, פתרת איזשהו ריסק מאוד משמעותי בחדר. נקודות הסיכון הן לא נושא היחיד שכדאי להעלות בפני משקיעים. איזה שאלות נוספות כדאי לשאול למשקיעים בפגישה? ולמה בכלל חשוב לשאול שאלות? אם יש משהו אחד שאני תמיד אומר לצאת מההרצ הזאת, זה רדיוסינג ריסק, ולהגיע לישיבה עם משקיע, ולשאול, מה הקומפטובל צ'ק סייז? אני שואל אותך מה הצ'ק סייז שנוח לך לחתום עליו, ואת אומרת לי 2 מיליון ואני רוצה 5. אז אני ישר אגיד לך, טוב, אנחנו מחפשים סיבוב של 5, זה יהיה לך נוח להצטרף לעוד מישהו, אנחנו, את רוצה להוביל, את יכולה לא להוביל, כלומר ישר מתחילה שיחה על הדבר הזה כדי להבין לאן נכוון, וזה בדיוק הדברים שצריך לתקשר אליהם. זה מה שתמיד עשינו, כאילו, נפגשנו עם מישהו, שאלנו אותו מה הוא מחפש, איזה חברות הוא מחפש, מה הוא רוצה, ומה הקומפטובל צ'ק סייז. הם תמיד מביאים טווח, ממיליון עד 20 מיליארד, או משהו כזה. כל דבר בין חצי מיליון ל-5 מיליון, כן. ולפעמים זה נכון, הם עשו איזו השקעה באיזה 2 מיליארד, ועשו איזה זה, אבל זה לא הקומפטובל. פעם אחת ב-20 שנות חייה כן. אבל זה לא מה שנוח להם לעשות, זה לא מה שהם מבינים בו, זה לא המקום שהוא נוח להם, ולכן, אז אני תמיד ממשיך שואל, מה ההשקעה האחרונה שעשית? אני לא מוותר על הנקודה הזאת, כי זה הליימנט של אינטרסט, בסדר? כלומר, זה להגיע למצב שבו אתם יודעים מול מי אתם מדברים ומה הבעיות. גם אם תקבלו לאו, אז אתם תדעו למה, בסדר? הרבה פעמים אני שומע יזמים שהמשקיעים אומרים להם, תשמעו, אתם לא צריכים כל כך הרבה כסף לשלב הזה שאתם נמצאים בו, בואו תיקחו פחות, תתקדמו וזה. מה שהם בעצם אומרים, אני לא יכול להשקיע כל כך הרבה כסף, ואני מאוד רוצה להשקיע בכם, בסדר? אז לפחות לדעת, תרגם את זה, יכול להיות שזה בדיוק מה שבא לכם לעשות. אותי זה תמיד משגע, שיזם, יזמים מחפשים משקיע אחד, בכל שלב אחד בסוף, כן? יכול להיות אחד, שניים, אבל זה כסף אחד שיעזור להם לבנות את הדרך. ולמשקיעים יש, עוד פעם, לוי-סי יש כמה חברות בכל קרן, אז איך זה שאותו משקיע שואל שאלות עד בלי סוף, ואותו יזם שזה האחד שלו, לא שואל שאלה אחת לפעמים כל הפגישה? איך שהוא יזמים חושב שזה לא בסדר לשאול כמה צ'ק סייז? בסדר? שוב פעם, אני אחזר לצ'ק סייז, זה הכי חשוב בתוך כל השאלות האלה. אבל אז אפשר לשאול עוד שאלות, איזה חברות אתה מחפש? מה מעניין אותך לראות בחברה? איך אתה מודד חברה?

עכשיו, מה התהליך שאתם עוברים? מי מקבל החלטות בקרן? מה אתם צריכים כדי לקבל החלטה? מה אתם צריכים לקבל החלטה? כל מיני שאלות. כמה שאנחנו בסיבוב האחרון, כמה שאלות שאלנו אנשים, גילינו זה רבע שעה, עשרים דקות, רק לשאול אותם שאלות. בכל פגישה הקדשנו זמן? כן. עוד פעם, לא מגזע באופן טבעי בעיניי, אבל אולי אני מפתיעת מי שלא שואל שאלות, כשאנחנו שאלנו שאלות בסיבוב האחרון, לא רק ששמחו לענות המשכים, אפילו פתאום ככה בעצמם זזו בכיסא, והם מאוד רצו להרשים ולתת מעצמם, ולהסביר איך הם יכולים לתרום ואיך הם יכולים לעזור, וזה פתאום נהיה הדדי רק מעצם זה שהייתה להם הזדמנות לשתף. ההדדיות הזאת צריך ליצור אותה. נכון, ומה שמדהים זה שאני גיליתי אחרי כמה זמן, זה שמי שאנחנו באנו לדבר איתו, הפרטנר המוביל, בוא נ ר כך, באיזשהו שלב, בהתחלה אנחנו צריכים לשכנע אותו, ובאיזושהי נקודה, כשהוא היה צריך פתאום לשכנע את הקרן, הוא פתאום יושב איתנו. הוא פתאום מסתכל על מספרים, הוא נושא כאילו להסביר אותם, והוא פתאום ממש כאילו יושב איתי ומנסה למכור לקרן, לגמרי. כלומר, זה לא טוב, אל תר את זה וככה, ובסיבובים שעשינו אחרי זה, ניסינו להגיע לנקודה הזאת של שבירת הקרח מהשנייה הראשונה. כלומר, אני לא רו יותר את המשקיע כמישהו שהוא נגדי, או אני צריך לשכנע אותו, ואז הוא השתכנע. הוא בראש שלו רץ גם איך אני אשכנע את השותפים, ולכן זה חשוב להבין מול מי אתם מדברים, מה התהליך קבלת החלטות. אם מדברים עם ההד אוף דפן, מישהו שיודע לרוץ קדימה ולהחליט החלטות לבד, או שיש שם איזושהי ועדה שמחליטים בה ב ת, ולהבין את זה ב ת. כי יש קרנות שיש בהם ועדה שמחליטים בה, אבל בסוף מחליט בן אדם אחד. אז צריך להבין את כל הדינמיקה שם. וגם אני אגיד שלכל פוזיציה יש את היתרונות והחסרונות שלה. למשל, היו קרנות שפגשנו בהם דווקא מישהו צעיר יותר בקרן, אבל הוא היה כל כך מה שנקרא רעב, שהיה לו הרבה אינטרס לעשות את הדיל, והוא היה מאוד מאוד דדיקיידד גם בזמן, והיו לזה גם יתרונות. בכל שיחה עם משקיעה, אחת השאלות הראשונות שתעלה, היא מה השווי המוערך של החברה שלנו, או מה הוולואציה. המשך השיחה יושפע ישירות מהמספר שנגיד, ולכן חשוב לדעת איך קובעים וולואציה. שני פרמטרים. כמה כסף אתם רוצים לגייס, וכמה אחוזים אתם מוכנים לתת עבור זה. אז אם אני רוצה לגייס מיליון דולר, ולתת 15 אחוז, אז הוולואציה של החברה תהיה 6.6 מיליון דולר. זה לא דוגמה גבוהה. זה מיליון דולר לחלק ל-15 אחוז זה 6.6. בגדול, למה? כי בסוף, החלק היחסי של מיליון דולר מ-6.6 זה 15 אחוז, כי זה מה שנתתם בעצם. עכשיו, השאלה האם הם ישקיעו. זה מאוד פשוט. האם הסכום שביקשתם, הוא מתאים לסיכון שבו שהם רואים מזדמנויות אחרות, שזה דיברנו על זה. משקיעים אוהבים לקבל בין 15 ל-30 אחוז. לכל אחד מהם יש איזשהו מודל של כמה חברות הוא יר כמה השקעות הוא יעשה בשנה, כמה כסף יש לו, כמה אחוזים מהחברות ייקשלו, ואיזה אחזר הוא מצפה לראות מאלה שלא ייקשלו. ולפי זה, הם חייבים להגיע לאיזשהו אחוז החזקות מסוים מהחברה. שזה בצורה לא מדויקת, זה בין 15 ל-30 אחוז. שברור שהם שואפים ל-30 אחוז, והם שואפים ל-15 אחוז. נכון. ובגלל זה, גם כששואלים, הרבה פעמים שואלים בפגישות, מה הווליאציה שאתה רוצה. בגדול, התשובה היא פשוטה. אני תמיד עניתי להם חזרה בשאלה, או בנוסחה. אנחנו רוצים בין ככה לככה כסף, בין 4 ל-5 מיליון, אני איך בסיבוב ההוא, ואתם רוצים בין 15 ל-25 אחוז, ו רתי את ה-30. אז זה פשוט שם, הווליאציה. זרתי להם את הנוסחה הזאת, שזה ר, בין משהו שאני הכי נמוך שיש, לבין משהו שהוא הכי גבוה שיש, בוא נר . מה אני זוכרת בתקופה היא, מאז יש לי את הביטוי בראש, ש רת על זה הרבה פעמים, שזה בעצם קובע את גודל הסמיכה, עכשיו אפשר למשוך את הסמיכה הזאת לכאן או לכאן, אבל יש לה גודל קבוע, ולמידות. כי גם בסופו של דבר זו שאלה לא רלוונטית לחלוטין, כי יש עוד המון המון המון דברים אחרים, שהם משפיעים על סיבוב. גם בסוף כמה איזוט מקצים. משנה לגמרי את הווליאציה.

התנאים וכל מיני דברים כאלה שמכתיבים המון מהדברים, זה בשיחה הראשונה זה כאילו זה שאלה שלדעתי לא שווה לדבר עליה אלא אם יודעים ב ת מה אתם רוצים ואתם לא מוכנים לרדת מהדבר אז זה בסדר להגיד כי זה אליים פינטרס. בדיוק שווה לדבר עליה במובן של הטעם ציפיות ולוודא שאתם יושבים בחדר שמסוגל להכיל את הבקשה הזאת, לא מעבר לזה. אחד הגורמים המשמעותיים בכל פגישה עם השקיעת זו מצגת. היא צריכה להיות מאוד אינפורמטיבית מצד אחד אבל קולעת וברורה מצד שני. אז איך מייצרים מצגת שתומכת בתהליך הגיוס שלנו? פתאום רואים מצגות של חברות שגייסו המון כסף, לא יודע, וויוורק ראיתי ועוד הרבה חברות שבשלבים יותר מתקדמים ואנחנו לא היינו בשלבים כאלה מתקדמים כמו המצגות שראינו אבל פתאום רואים שלדחוס את זה ולשים המון דאטה ולקחת נקודה מההתחלה ועד הסוף ולפרט עליה בסלייד אחד עם פונט קטן זה בדיוק נגד כל הקינאוט רולס האלה זה ממש טוב. בסדר? כי שמים את כל המידע על המסך שהם יוכלו להבין את זה מזה שהם יקראו ושזה יספר, ישלים את כל הנרטיב. לא ייעלה שאלות במוח שבאותו זמן אתם מדברים ואז הם עונים לעצמם מה על השאלות האלה ואחרי זה אתם צריכים להוציא להם את התשובות שהיה להם מהראש. נכון, ובנקודה הזאת אז הם תמיד שואלים אותי רגע אבל אם אנחנו אומרים את זה בעל פה זה לא מספיק? אז התשובה היא לא מהסיבה הפשוטה שאותו המשקיע כמו שתיארנו קודם פגש לפניכם חברה, פוגש אחריכם עוד חברה ובאותו רגע כשמדברים אולי הוא חושב על ארוחת צהריים שמחכה לו ואם הוא רוצה להתחבר בחזרה לטיעון באותו רגע בחדר וזה לא כתוב בשקף הוא פשוט איבד אתכם כרגע זה תוך כדי הפרזנטציה ודקה אחרי זה כמו שרואי תיאר, אני אישית לא מכירה אף משקיע שמסתכל לבד על מצגת ומשם מקבל החלטה, שוב מדברת על קרנות און סיכון. כלומר מה שמשקיעים תמיד צריכים לעשות זה בסופו של דבר לשתף בהזדמנות הזאת אנשים נוספים והדרך הכי פשוטה לשתף אנשים אחרים בהזדמנות בצורה שמשקפת את ההזדמנות כמו שהיא היא להעביר מצגת עם פרטים ומידע. עכשיו אם אתם כותבים opportunity וזה כל מה שכתוב בשקף ואתם סומכים על אותו המשקיע שידע אחר כך לספר את כל מה שסיפרתם לאדם הבא בתור, אגב הפסדתם, שמתם את עצמכם בפוזיציה שאתם מפסידים. או אבל בדרך כלל הקטע של אבל אני אומר את זה מופיע זה שיש המון פרטים במצגת והמסקנה נ רת בעל פה שקף ור להסביר מה הוא מנסה להגיד כלומר לי יש את השיטה שלי לעשות את זה שזה בעצם להגיד בכותרת שהכותרת תגיד את כל השקף שיש שרוצים להגיד משהו בכותרת הכל נ ר שם לא problem לא זה problem זה לא יודע. זה הקדמה. כן זה לא צריכים למחוק אותה צריך להגיד את הבעיה והשקף עצמו צריך לתמוך בדבר הזה ובצורה כזאת שזה ברור כלומר לא להראות מספרים ולצפות שירו מה אבל זה 10 ואחרי זה זה 20 זה עולה לא לעשות החץ. ולכתוב אנחנו במגמת עלייה עד כדי כך ולמטה אני כמו הכותרת אני כותב תמיד מוסיף עוד כותרת למטה בסדר זה הקטע שלי שעם הבן אדם פספס אני אומר לו מה המסקנה שהייתה צריכה להיות לו בשקף אנחנו צומחים ונמשיך לצמוח בשנה הב גם כן. הכי זה כאילו הכי מפגר לא רואים שזה זה זה לא ברור לא זה לא ברור וזה יעבוד כמו בשיטה שהיה לנו לדוגמה של השוק הצפוף שהיה לנו מה אנחנו שונים זה שהם יקראו את הבוטום לין ואז ינסו להסתכל למעלה ולהבין איך זה תומך בזה ולא ינסו להסתכל על המידע ולהסיק איזושהי מסקנה שהם לא יודעים תוך כדי שאתם מדברים תוך כדי שיש להם בעיות אחרות שהם שמים לב אליהם זה כאילו הפוך על זה להיות פשוט. תוך כדי שיש להם דוגמאות אחרות בראש לחברות שנחשלו איפה שאתם מנסים כרגע להצליח. רגע לפני שנסיים אם יש יזמים או יזמיות שמקשיבים לנו ונמצאים בתהליכי גיוס כספים מה הטיפים הכי חשובים שכדאי שידעו? לשבת בפגישה ראשונה שני יזמים לא לשבת לבד בפגישה הראשונה לשבת יחד עם עוד מישהו ושזה שמציג יציג ושהשני פשוט ירשום את כל נקודות הריסק שעולות בפגישה עכשיו לא סתם לעשות את זה בפגישה יתית כי בחדר לבד זה נר אחרת לקחת פגישה אחת ולהבין שניגשים אליה כסף חספים לבחור איזה שמשקיע שמבינים שיכול להיות שלא ילך איתו ולעשות רשימה מאוד מאוד קנה ו יתית לגבי כל הסיכונים שהיה מוציא.

מגין באותו תהליך ומכאן לצאת לדרך יתית של לנסות לבדוק איך מספרים את הסיפור בצורה שהריסק ירד ואיך משנים את המציאות כדי שהריסק ירד. וזה תהליך אינסופי ודבר אחרון שאני חושבת עליו זה אם למישהו שוב למישהו סופק בשעה וזה להגיד את ה ת בכל הנושא הזה של לספר את הסיפור אחר זה לא להסתיר מידע או להוסיף מידע שלא קיים פשוט לייצר מציאות שבה אם אין cto או מפדימה זה שיהיה cto ואם אין לקוחות אז מה אתם עושים כדי שיהיו לקוחות ולהביא את זה לשולחן. אז לסיכום אני למדתי בפרק על המשמעות של לקיחת אונרשיפ בפגישה עם משקיעים ועל החשיבות של להיות חלק אקטיבי בפגישה בין אם זה על ידי שאילת שאלות, אישור קו לגבי הציפיות שלי כאשר מדובר בסוג וגודל ההשקעה שאני מחפשת או הכנת מסגת שמכילה את כל המידע שהאדם אולי צריך כדי לקבל החלטה. הנקודה המרכזית שאני לוקחת איתי היא לקיחת בעלות על נקודות הסיכון הפוטנציאליות שמשקיעים יכולים לזהות ואיך על ידי זיהוי והל שלהם בעצמי ניתן לנטרל הרבה מהחששות שהיו יכולים לעלות בהמשך. אני אזכיר שזה פרק שמביא תובנות עיקריות מפרק ארוך יותר שעסק בנושא ואם אתם רוצים ללמוד עוד אתם מוזמנים להזין לפרק 12 של הפודקאסט באתר שלנו או באפליקציות. אם יש לכם שאלות לרועי, לליור או בכל נושא אחר אפשר לשאול אותן בקבוצת הפייסבוק או באתר. תודה שהזנתם! אם יש לכם שאלות לרועי, לליור או בכל נושא אחר אפשר לשאול אותן בקבוצת הפייסבוק או באפליקציות.