פרודקטיבי 59: איך לנתח מידע איכותני בסקייל בעזרת AI?

Product TV, פודקאסט המוצר של סטארט-אפ פור סטארט-אפ.שלום לכולם, אני רן ערז ואתם הגעתם לפודקאסט שבו אנחנו מדברים עם מנהלי ומנהלות מוצר מחברות שונות על בעיות מוצריות שהם נתקלו בהן, איך הם נקשו לפתור אותן ומה שיורם שהם נמדו בדרך. ובפרק של היום נדבר על האתגר המוצרי הבא, איך מנתחים מידע איכותני בסקייל בעזרת AI, ומי שהולכת לספר לנו על האתגר הזה היא חן אפרמן קורס, סיניר פרודקט ב-Light Run. מה קורה חן?הכל טוב, מה איתך?מצוין, ממש כיף שאת פה. תודה שהזמנתם אותי. לשמחה, ואולי כזה לפני שאנחנו צוללים תספרי לנו קצת עלייך, על ה-Light Run ועל מה אנחנו יכולים לדבר היום? אוקיי, אז ביקרון גם אני אגיד אולי איזו מילה על ה-Light Run. אז ה-Light Run בגדול יש לנו מוצר, כבר חברה כבר קיימת שש שנים, ב ת עם הלקוחות הכי גדולים בעולם, סיטי פאנט, קסלספורס, מייקרוסופט, פה ודודה חדשה, ראינו שיש איזושהי טכנולוגיה שיכולה לעזור למפתחים להבין מה קורה באפליקציות חיות בזמן תנועה, בלי הצורך לעצור אותם או להוסיף קוד. אז זה התחיל מלדבג ויש עוד מילה יוסקיסים נוספים שאנחנו יודעים לתת בהם ערך. כשאנחנו עושים לזה דמו זה משהו שתמיד אנשים אומרים לנו וואו, אני רוצה את זה, שזה גם די הסיבה למה רציתי לעבוד שם, כאילו ממש התחברתי, ובגדול עכשיו אנחנו באיזושהי נקודה שאנחנו, או לפני שנה כבר היינו בנקודה הזאת שאנחנו רוצים להרחיב את קו מוצרים, ואני מבקשה שנדבר על זה בהמשך. אז יש לנו את המוצר ה-Core Capabilities שלנו ועוד דברים נוספים שאנחנו גם נותנים כרגע. אוקיי, אז בעצם אתם נמצאים באיזושהי נקודה שאתם רוצים להרחיב את המוצר, ואז איך ניגשים בכלל להחליט לאן לקחת את זה? זהו, אז זה השנה שעברה, עמדת קבלת ההחלטה הזאת. אז בעצם עם כל הכניסה של ה-AI וכל השינוי, כאילו שגם ברמה של הכלים שיש לכל אחד מהאנשים שיכולים לעבוד איתו, וגם בעצם היכולות שיש לכל אחד מאיתנו, אז בעצם עשינו איזשהו שינוי ארגוני בחברה, ועברנו לעבוד בשני סקוואדים. הסקוואד אחד שזה כאילו ה-Core Capabilities שלנו, ואת הסקוואד שאני הפרודקט מנאג'ר שלו, שאנחנו צריכים לחשוב על איך אנחנו ממנפים את היכולות שיש ל-Light Run, גם בעוד קהלים, לעוד שווקים ולעוד יוסקייסים. וכאילו פה היה לי גם איזשהו אתגר, כי מצד אחד רצינו לרוץ נורא מהר, רצינו לראות איך אנחנו יכולים לפתח בקצב של השוק, ולא להישאר מאחור. ומצד שני, לקבל החלטות שהן נכונות, שהן מבוססות דאטה, ולא פשוט להמר על איזשהו כיוון. וזהו, ואז הייתי צריכה לחשוב מאיפה אני מפתחת עם עצמי איזשהו מערכת כזאת, שתהיה לי נוח לבוא ולקבל את ההחלטות האלה בצורה שהיא יותר סיסטמטית, ממה שכאילו היה לנו לפני. מעולה, אז בעצם למה זה רלוונטי לעוד מנהלי ומנהלות מוצר שמקשיבים לנו עכשיו? אז נם זה היה בנקודת זמן כזאת, שהיינו צריכים לקבל החלטה סופר אסטרטגית, אבל עם הזמן ראיתי שאני חוזרת להשתמש במערכת הזאת, גם לדברים הכי קטנים, למה המסר שצריך להיות בתוך המוצר, או איזה יוסקייס הייתי רוצה מבחינת יעדוף, מה הייתי רוצה לתעדף קודם, וגם מבחינת אליימנט. כולם יכולים לראות מה התוצר של מה שאני עובדת עליו, כולם מיושרים על מה הסיבות שבגללם בחרנו דבר אחד או אחר. אז איזשהו סיסטם שאנחנו עדיין רצים איתו, שנר לי כולם יכולים להרוויח ממנו. אני חושב שבעצם אנחנו רואים רגע בשוק שהפיתוח הוא עץ פי עשר, ובמקומות מסוימים פי מ והפרודקט באיזשהו מקומות לפעמים כן, לפעמים לא, אבל יש עדיין אתגר שלנו בתור אנשי מוצר, מאוד חשוב לבסס את ההחלטות שלנו על דאטה. ולהבין בעצם לנתח לעומק דברים, עד עכשיו היה לוקח לנו המון זמן, ואני חושב שהרבה מאוד פיימים נמצאים באיזשהו מין דילמה כזאת של, אוקיי, או שאני עושה את הניתוח עמוק, או שאני עושה אותו מהר, ואני לא יכול גם, ונר לי שמה שאתם עשיתם זה קצת איזושהי זווית מאוד מעניין ואיזשהו טייק, אז אולי ככה ניכנס רגע לדיטל של המערכת הזאת. אז זה ב ת בדיוק זה ש רתי, אוקיי, או שאני עכשיו הולכת ומרעיינת לקוחות, מרעיינת עכשיו עוד פרוספקטים כדי לנסות להבין איפה אנחנו יכולים לתת הכי הרבה ערך במוצר הקיים, או בעוד כל מיני ניואנסים כאלה ואחרים, או שאנחנו פועלים מהבטן, ושני הדברים האלה לא היו טובים כמו ש רת, כי לא טוב לפעול מהבטן בצורה שלאו דווקא מבוססת, וגם זה לוקח זמן להתחיל לרעיין. אז נפל לי הסימון באיזשהו שלב שבעצם כבר יש לנו BI ויש לנו דאטה שהוא כמותי, אנחנו עובדים מאוד קשה ויש לנו מחלקת BI בעילה האורי, המנהלת של החלק הזה, והיא עושה עבודה מדהימה, ובעצם אנחנו יכולים לגמרי לזהות את האיבנטים ואת הטרנדים, אבל זה משקף חצי מהתמונה, כי בעצם אני לא חייצבו את המשתמשים שם בעוד גוון שהוא יותר איכותני, שזה בעצם להבין סיפור בזום.

להבין בעצם מי הם האנשים האלה, אולי יש איזושהי סיבה למה הם ניסו לפתור איזושהי בעיה, אולי הם נתקלו במשהו במוצר שהיה להם פחות טוב, אולי הם בו משהו יותר, שלאו דווקא מאיבנטים שמגיעים לנו לאיזשהו מערכת ביהי, אני אוכל להבין. אז מה שניסיתי לעשות זה קודם כל לזרוק את כל הדאטה שאני יכולה לחשוב עליו, על איזשהו אקסל, ולנסות להבין את הסיפור ברמת היוזר ג'רני, אבל זום אאוט כמו שהתכוונתי זה מרמת ה-go to market, ולהבין מי זה המשתמש הזה, מה הוא עושה בחברה שלו, כמה ותק שלו, מתי הוא התחיל לעבוד איתנו, למה הוא עשה במערכת, החברה הזאת, איזה טיקטים נפתחו תוך כדי בג'ירה, שאנחנו רואים שיש לנו איזשהו בג ספציפי שאולי הוא חווה במערכת, יש איזשהו פידבק מתוך המערכת עצמה שהוא נתן, להבין איפה הוא נתקע, איפה הוא חזר, הוא ממש ננסות לתאר את כל היוזר ג'רני שלו על כמה סשנים, וככה לעבות עוד ועוד ועוד שכבות של מידע על כל אחד מהמשתמשים האלה, שהם נראים לי מעניינים, ולמה זה רלוונטי? כי זה היה עבור משתמשים שהם לאו דווקא צ'מפיונים, אלה כבר אנחנו עודנו לתת להם את הערך הזה, הקוד השיני, עכשיו אנחנו רוצים להתרחב, אז הרעיון היה לא לתת עכשיו איזשהו ערך למחלקה אחרת שהיא לאו דווקא מתכתבת עם אותו ערך שאנחנו כבר נותנים, אלא איך אפשר לעשות איזושהי התרחבות שהיא גם עושה שכל ללקוח, שאנחנו באים אליו ואנחנו אומרים לו, אוקיי, אנחנו כבר נותנים לך את זה, בואו רק תוסיף את הצוות הזה, את המחלקה הזאת לעוד סאב מוצר או איזשהו מוצר משלים ונר איך אנחנו יכולים לתת לך ביחד איזושהי תמונה משלימה. אני חושב שב ת שאנחנו מסתכלים רגע על הסיגנלים הקיימים, אז זה מצוין, אנחנו רואים רגע את מה שקורה, אבל זה כאילו קצת חסר לנו לדמיין מה קרה לפני, מה קרה אחרי, ואני חושב באינסטינקט של רגע לערוץ לדאטה, לערוץ לאיבנטים האלה, זה בסוף אנחנו רואים רגע את מה שהם הצליחו לעשות בתוך המוצר, למרות המגבלות ולמרות החסרונות, ובדיוק מה שמדברת של יש עולם שלם של מה הם ניסו ולא הצליחו, שאנחנו לא נביא מהדאטה, כאילו הדאטה אומר לנו מה, אבל הוא לא אומר לנו למה. אז איך אנחנו מחברים את הלמה הזה? את אומרת באקסל, תתני לי קצת יותר צבע על זה, מה זה אומר? אז לדוגמה באקסל, יכלתי לדעת שעבור איזשהו משתמש מסוים, היה לו איזשהו פידבק שהוא נתן לנו, שחבל שלא עשינו ככה וככה. עכשיו זה היה יכול פשוט להישלח לנו לפרודקט בורד בתור איזשהו פיצ'ר ריקוויסט, והיינו מגיעים אליו או כן או לא באיזשהו שלב, אבל לטובת הסקסס של היוזר הזה, כנר שנכשלנו כי הוא לא היה מרוצה מאיזושהי סיבה. ובעולם הקודם זה היה אולי פחות רלוונטי, כי הוא לא הצ'מפיון, הוא לא הבן אדם שאנחנו באחר מטארגטים. כן, לא הייתי בפוקוס עליו בכלל. שזה בסדר, פוקוס זה סבבה, זה עניין של בחירה. עכשיו החלטנו להרחיב את המשקפת הזאת, אז עכשיו אנחנו רוצים להתרכז גם בבן אדם הזה. אז אני יכולה להגיד, אוקיי, עכשיו שיש לי קבוצה של אנשים, שהם בעצם מתארים את אותו סגמנט, כולם נתקעים באיזושהי נקודה, כולם לא מרוויחים איזשהו ערך שהיינו יכולים לתת להם ובחרנו שלא באיזושהי נקודה. זה ברמת המוצר עצמו. אבל אחרי שכאילו עשיתי את הזום אאוט הזה, גם היה הרבה פרוספקטים, אנשים שדיברו איתנו, שהם לאו דווקא יכולים להיות לקוחות משלמים. שאין עליהם את הדאטה איבנטים. בדיוק, אבל היינו יכולים לספק להם את הדאטה, את הערך שהם היו רוצים, אם היינו מחליטים. פשוט במקום ללכת וללקט מאפס את כל המידע הזה דרך רעיונות חדשים, או דרך הבנה שהיא בדרך כלל מילולית, ויש את הדברים שהם בסאבטקסט, שהיינו יכולים להבין. אז פתאום יש לי את כל הדאטה הזה כבר שנים אחורה. על כל אלה שלא התקבלו אלינו, שלא חתמו איתנו באיזשהו אופן. אוקיי, אבל רגע, באקסל זאת, ממש שמה את רשימת החלומות של כל המקורות שהיית רוצה לחבר? לא, פשוט שמתי ממש את הדאטה עצמו. למה שמתי את הדאטה הידנית באקסל? כי אני הרבה פעמים עושה ככה. זה איזשהו פרקטיקה שנר לי הרבה אנשים מתחברים אליה. קודם כל, לעשות את זה פשוט. אוקיי. להתחיל בקטן. רדוקציה. קודם כל, מתחילים בבעיה קטנה, ואז מגדילים אותה. אז הבעיה שלי הייתה לנסות להבין, האם לפרסונות מסוימות שהן לא המפתחים, יש ערך או אין ערך, או מה החוויה שהם חווים בתוך המערכת. אז ניסיתי להבין עבור אנשים ספציפית מה הם חוו. שהם מהסגמנט החושבת ללכון? נכון. אז ממש מפייט את הג'רני שלהם לאורך כל החיים של בתוך החברה ולא רק בתוך המוצר. בדיוק. וזה קצת אולי קריפי, אבל זה נותן מלא ערך, כאילו, זה בעצם להבין, להיכנס לנעליים שלהם ולהבין. ואז רתי, אוקיי, אני מניחה שגם עשו את זה בעבר, לא המצאתי את הגלגל, אבל לפני אי-איי זה היה סופר ידני. זה היה תמיד מפוקס לאיזשהו אובייקטיב מסוים. נכון. ועכשיו לא צריך. אפשר לעשות איזושהי שכבה, שזה כאילו קצת כזה, בגלל שאני בעולם הזה, זה כזה דרך להביא מקונקטורים שונים את כל הדאטה. אוקיי. לייצר איזשהו דאטה בייס כזה, ואז אני יכולה לעשות ספוילר להגיד, כאילו, מה אחר כך עשיתי? עוד רגע נגיע לזה ב ת, אבל רגע בסוף בנקודה הזאת, אני חושב שאתה עולה פה על איזושהי תובנה מאוד מעניינת. בעצם התחלת בידיים הכי אנקדוטלי בעולם, כמו שהיינו עושים כל תהליך עכשיו רגע אנקדוטלי, כמו שאם עכשיו אני הייתי ניגש לעשות מחקר מתחרים, רן הישן היה עושה את זה אנקדוטלי, לוקח את הטופ מתחרים…

שחגים שלו ועובר על הדברים האלה ופתאום אומרת רגע רגע אפשר עכשיו לעשות את זה בסקייל בעצם. נכון. לא צריך לנקדותה עליותו. נכון. אוקיי אז השלב הבא של איך את קופצת מהידני, מהרידוקציה הזאתי, כן. לעשות את הדבר הזה בסקייל, איך את ניגשת בזה לפני שעוד זה בכלל עובד? אז אחרי שכבר ראיתי בגדול מה התבנית שאני רוצה לאיך אני רוצה לתרגם את התוצ אז זה היה לי יותר קל, כי קודם כל כשזורקים את זה זה כן היה חשוב שנניח כל שורה מייצגת יוזר. ולא סתם איזה שהוא כזה משהו שלא מתקמפל, אז כאילו היה לי איזה שהוא סיפור כבר, הצלחתי לספר איזה שהוא סיפור. ואז רתי אוקיי, במקום שאני ידנית אלך ואשלוף את המידע מכל אחד מהכלים, זה יכול להיות משיחות מי גונג ומקושר רתי מהבי-איי או מהפידבקים או מסלק, יש לנו סלקים שותפים עם לקוחות, אז שם, במקום שאני אעשה את כל הפאזל הזה לבד, בניתי בקרסר ככה ידנית כזה. בדיוק מה ש רתי עכשיו כתבתי. אני רוצה שאעשה ככה וככה, זה האוטפוט, ככה אני רוצה שהוא ייר ושכבה אחרי שכבה, כל פעם עושפתי עוד קונקטור ועוד יכולת להוסיף עוד דאטה. עד שהיה לי לוקלית אצלי איזשהו תמונה כזאת, תמונת מצב של מה קורה עכשיו ליוזרים מסגמנטים שונים. עוד לא בחרנו כלום, אבל הצלחתי לחוות כזה את כל מיני חוטים כדי שיהיה לפחות איזה התחלת ביאי חותני. אוקיי, אז שלב ראשון זה רגע את בונה את זה בידיים באקסל הכי ידני שבעולם, רו שיש לך אינפוט ואוטפוט שאת מבינה. נכון. שלב שני, את הולכת לקרסר וננסה רגע לקחת ולהפוך חלקים מהאינפוט-אוטפוט הזה לאוטומטיים. נכון. אינפוטים מקונקטורים שונים ולאט לאט את מוסיפה. איך את עושה לזה ולידציה שזה בכלל נכון או עובד או אפשר לסמוך על זה? כי זו השאלה שכל צוותי המוצר שאני מלווה אותם מגיעים לאותה דילמה. חיברנו הכל אבל אני לא סומך על מה שאני רו . זהו, אז קודם כל זה שאלה קשה שכולם מתמודדים גם כמנהלת מוצר שעובדת על מוצר איי-איי. כל העניין של בנשמארקים ולהבין כאילו את הקואלטי זה אתגר. אבל אני לא בניתי את זה כאילו עכשיו יש לי איזשהו צוות R&D שעובד מייצר לי מוצר ואז אני צריכה לבחון אותו. זה היה סופר יתרטיבי, כל פעם הוספתי עוד קצת דאטה, כן ידנית בדקתי את התוצאות כדי לראות מה קורה שם. והרחבתי עוד ועוד ועוד וזה תמיד היה באיזשהו ולידציה שלי כדי לראות שבעצם זה בכיוון הנכון. אז זה היה העניין. יש עוד דרך אחרת להסתכל על זה, זה שהאחר כך על האוטפוט אפשר להריץ עוד אג'נט אחר שהוא כאילו נטול לאיזשהו קונטקסט מסוים שבו ויעשה את המעבר הנוסף והוא גם יכול לזהות אם נניח היו שגיאות כאלה ואחרות. אגב עוד משהו שאוספתי שממש עזר זה אם היה איזשהו קווטס כאלה מעניינים כאלה ואחרים. כעס ב ת נותן צבע. נכון. זה גם עזר לי אחר כך כשייתי רוצה לתת לכולם את התמונה של למה בחרנו אחד ואחד, אף אחד לא רוצה מספרים בסוף. רוצים להבין ב ת מה המשתמש חווה. זה עזר גם לי להבין שהאג'נט יודע לעשות עבודה נכונה כוולידציה וגם אחר כך בשביל לשכנע יותר. ומה שהיה מגניב זה שבסוף כן ביקשתי מקרסר תעזור לי לייצר איזשהו דשבורד משהו שיהיה לי משהו גם ויזואלי להראות. זה כאילו הפידבקים שקיבלתי מהסביבה שלי לגבי התוצאות האלה זה כבר לא היה רק הדבר הקטן שלי שבו אני יכולה לתת איזשהו ערך אלא כל מחלקה מהפרספקטיבה שלה גם רוצה לקבל את המידע האיכותני הזה בסקייל. אם זה לטובת ב ת ההתרחבות שזה מעניין את הביזנס לראות כאילו מה הפרסונה שהיא לא הצ'מפיון שלנו אני יכולה לקבל ומה בעצם מפריע לה היום. איך אני יכולה להסביר מה היוסקייס שהם רוצים ומה הם לא מקבלים. אז עכשיו יש לי צבע אני יכולה להגיד להם את זה. אוקיי אבל רגע יש פה קפיצה כי בעצם אנחנו סיימנו רגע תהליך לוקאלי אצלך בקרסר שמה האוטפוט שלו בסוף? מה את מקבלת? אז האוטפוט היה עשיתי שני דברים. היה אז כאילו אני עוד ברמה של קרסר אחר כך היה עוד שכבה. אז היה לי איזשהו דשבורד, הייתי עושה לזה איזשהו סקרינשוט ומעלה את זה לויקלי שלנו. אם זה כל מיני ויקלי זה היה כאילו פנימית בסקווד של להסביר להם איפה מה שאנחנו עובדים עכשיו עומד ואיפה זה לאן אנחנו הולכים. וגם כאילו למחלקות אחרות ולהנהלה כדי להבין סטטוס כזה אם אנחנו בכיוון הנכון הולך לפי היעדים. ואז היה לי בעצם כאילו תכל'ס איזה סוג של מוצר שעכשיו יש לי פידבק עליו פנימית שאני יכולה לדעת לאן לקדם אותו. כאילו הדשבורד הזה ששלח זה בעצם הפידבקים הפנימיים? כן זה עשה מלא עניין כולם רוצים להבין איך אפשר למשוך את זה יותר לכיוון שלהם. ואז רתי אוקיי יש פה משהו יותר גדול אבל זה כבר אני לא אוכל לתחזק את זה ככה צריך עוד שכבה. עכשיו השכבה השנייה זה ב ת השכבה של האנליזה. כי מה שעשיתי עד עכשיו זה איסוף דאטה ממקורות שונים. עכשיו צריך שיהיה איזשהו אג'נט זה מה שעשיתי אנחנו כאילו עובדים ב-GPT אז יש אפשרות שם לייצר אפליקציה. אז יצרתי שם את האנליזה של הדאטה שאספתי דרך קרסר ששם זה החלק שבעצם צריך לארגן את ה-instructions של האנליזה הזאתי שזה יהיה בהתאם למוצר שלי. זה לא אובייס אם עכשיו יש איזשהו משתמש שכותב לי בפידבק שנניח אצלנו במקרה הפרטי

דיבגתי עכשיו עם לייטרין וקיבלתי XYZ. זה טוב או לא טוב? כי המוצר שלנו לדבג. בדיוק. אבל באייג'נט פתחה ו ר, יש לכם בעיה, יש מלא לקוחות מתוסכלים, כי יש מלא בגים במוצר. זאת אומרת, זה דווקא מצוין, הם רואים את הבגים, זה אבא לי שהם באו. נכון. אז יש מלא פיינט טיונינג, שזה מהדבר הכי טריוויאלי עד לדברים שכאילו, תתעלם מזה, תתעסק בזה, שצריך ממש לדייק אותו תוך כדי תנועה, גם בהתאם למטרות שלנו. אולי זה בסדר שיש לקוחות שיחוו טיפה ליותר תסכולים, אחרים מרוויחים יותר ערך. נכון. אז כל החלק הזה של להבין את הביזנס גולס והפרודקט גולס, והמהות המוצר, ולהבין, כאילו, מלא שכבות של קונטקסט ארגוני, שהיא תצטרכה להוסיף בג'יפיטי, כדי שהאוטפוט יהיה נכון למה שאנחנו בעצם מנסים עכשיו ללמוד. זאת אומרת שברגע שבעצם עברת ממין מצב שבו את מר דאטה, ליאת רוצה להראות אינסייט שהם רלוונטיים לחברה, פה הייתה עוד איזה קפיצה שהיית צריכה לעשות, ובעצם כששלחת את הדאטה, אז קיבלת מלא מלא שאלות גם על איך אפשר להשתמש בזה בעוד מקומות, אבל גם בטח שאלות על מה זה אומר, והאם זה ככה, וזה בדיוק מה שגרם לך להבין שאוקיי, רגע, צריך לעשות עוד קפיצה לאינסייט. כן. אוקיי, אני חושב שעוד נקודה מעניינת בהקשר הזה, זה שפתאום זה גם פותח לך את האפשרות לעשות פרסונליזציה לאינסייט, לפי הקהל, כי מה שמעניין את הסקוואד שלך זה לא מה שמעניין את הלידרשיפ. אז בעיקרון יצרתי כל מיני סוגים שונים של אוטפוטים. יש אוטפוט בפוש, שזה אומר שיש לנו עכשיו איזשהו ויקלי כזה ריפורט בסלק, שממש הוא יותר כזה לאקזקיוטיב, שממש יודע לסכם את כל מה שקרה בתקופה מסוימת בטרנד, לפי יוסקייס, שזה מה שמעניין אותם, לפי הפרסונה, לפי כאילו כמה אינגייג'מנט יש, דברים שרלוונטיים להם. יש עוד ריפורט שאני מוצי שזה יותר כאילו לסקוואד, שזה טיפה ליותר, אולי עם צד אחד אפשר להגיד טאקטי, אבל גם מאוד מאוד משמעותי כדי להבין את האימפקט של מה שהם עובדים עליו, אז זה גם עוזר לחבר אותם לביזנס. ויש גם בפול, כאילו בגלל שזה בתוך GPT, אז גם אנשים יכולים ללכת, להתרילא כאילו למקום הזה, ופשוט לשאול מה שהם רוצים בצ'אט, אבל כאילו הדאטה בייס שממנו מקבלים את התשובות, וכל החלק הזה של הקונטקסט הארגוני כבר יושב שם. אז כשהם שואלים דברים כאלה ואחרים, פשוט מקבלים את התוצאות שרלוונטיות אחרי העיבוד מידע הזה. אוקיי, אז אנחנו בעצם בשלב שבו אנגשת בשלושה ערוצים פוטנציאליים את האינסייטס, נכון? בין אם זה בפוש, בין אם זה בפול, ובין אם זה פנימית לצוות, אבל את עדיין מקבלת מלא מלא מלא ריקווסטים משאר הארגון. מה עושים בנקודה הזאת? אז עכשיו אנחנו בדיוק בשלב שאנחנו ב ת עובדים עם ה-BI, כדי שזה יהיה הרבה יותר הוליסטי ושלם, וזה גם תהליך הסתכלות אחרת, כי אני הסתכלתי לפי הבעיות שלי, והתחלתי לתת ערך גם לאנשים אחרים. עכשיו זה הרבה יותר כאילו רוחבי. אז אנחנו בתהליך כזה. בחוץ מזה רציתי להגיד שעוד דרך שקיבלתי חוץ מקבלת החלטות ותיעדוף, זה שהרבה יותר קלי לדבר עכשיו עם לקוחות. אני הרבה יותר מבינה את הכאב שלהם, אם זה ספציפית כי כבר יש לי על הבן אדם הזה שעכשיו אנחנו מדברים איתו הבנה יותר נכונה על מה קורה בחברה שלך, והעבודה שלך מולנו, וגם כי אני כבר מכירה את הפיינפוינט ברמה של הסגמנט של הבן אדם שאני עכשיו מדברת איתו, שאני מניחה שזה תמיד היה קיים. עכשיו קל לי נניח, אני רבע שעה לפני שיחה, אני עושה איזשהו בריף על דרך כאילו המערכת הזאתי להבין שנייה להתכונן מי הבן אדם, מה הבן אדם, מה הוא חווה, הרבה יותר בקלות. כל הקונטקסט הזה עד עכשיו היה מפוזה בכל מיני מערכות, והקשה כאילו להבין איך לעבוד איתו. אוקיי, אז בעצם בסוף יצרת איזשהו דאטאבייס שהוא סטרקצ'ר על מידע איכותני, וגם על החיבור הדעתי בתוך המוצר, ויצרת איזו שכבות של אנליזה ושל אינסייטס ודשבורדים, שזה מדהים. אבל אני רוצה שאולי נדבר רגע קצת על מה זה מאפשר לך. אז נתת דוגמה אחת שהיא מצוינת, שזה בעצם אומר פרפ על שיחת לקוח, אני מבינה הרבה יותר טוב את הלמה, את הכאבים הפנימיים וגם את השימוש עצמו, כי אני מסתכל עכשיו רחב על כל האנשים בסגמנט ולא רק אנקדוטלי. אלה שהם מהיוזר אינטרוויז האחרונים שעשית, נכון? מה עוד זה מאפשר לך? אז לצורך העניין לפני איזה חצי שנה היה לנו מאוד חשוב שעל איזשהו פרויקט מסוים שעבדנו אותם, יהיה לנו דיזיין פרטנרס שיעבדו איתנו ביחד. עכשיו דיזיין פרטנרס זה טריקי, כי מצד אחד הם כבר לקוחות משלמים, אבל אני רוצה להרחיב את השימוש שלהם עכשיו למוצר חדש, אז אני רוצה לדעת כשאני מגיעה ומציעה להם להיות דיזיין פרטנרס, יהיה לי כבר איזשהו כלים שהם יתחברו אליו, וחבל להתחיל מאפס ולנסות למכור להם כאילו על יבש. יש לי דאטה עליהם, אני יודעת כבר איך, אני יכולה לנסות כאילו למנף את זה שאני יודעת כבר איך החברה בנויה, איזה צוותים יש, איזה טכנולוגיה הם משתמשים, איפה הקשיים שלהם ולהציע את הפתרון שלנו עכשיו כאילו תוצר משלים למה שכבר יש להם. אז זה גם מחבר אותם יותר בקלות, ועובר הרבה יותר שלבים מהירים כזה של להיות דיזיין פרטנרס. וגם לנו אחר כך זה עוזר לתעדף, כי אם עכשיו אני יושבת ומנסה להבין איזה משהו ספציפי שכאילו אנחנו רוצים לתמוך בו קודם, אז קל לי כי כאילו אני עושה איזשהו קווירי ורו מה יש ללקוחות הקיימים שאנחנו רצינו שהם יהיו דיזיין פרטנרס הראשונים, ולדעת לתעדף דווקא את הכלים האלה לפני אחרים. זאת אומרת זה עוזר לך בעצם את יכולה להריץ ולהגיד מי הם הדיזיין פרטנרס הכי מתאימים המבורי ולהמליץ לך על דיזיין פרטנרס וגם אחר כך לסגור את הלופ ולהבין…

האם ההימפקט שאני עושה ב ת ישפיע על הדיזיין פרטנר זו או לא? נכון. אוקיי, מה נגיד עדיין לא עובד? אז קודם כל צריך קודם לנסות לזה פיינט טיונינג. כאילו זה לא איזו עבודה של כזה פעם אחת וסיימנו. נניח להבין את הקונטקסט הארגוני. זה לא משהו שנגמר. או כי המטרות השתנו. לא יודעת, נניח יש בריזולוציה של רבעון מטרות מסוימות שהן רבעוניות. עכשיו צריך לראות שכאילו גם האנליזה היא מתו ת למטרות האלה. יכול להיות שיש לקוחות שהם דאטה שלא, דווקא לא חשבתי עליו, שהוא כן רלוונטי, שלא מופיע, והוא יכול להשפיע על החלוטין, על כל המערכת. אז איכשהו גם צריך לתחזק את החלק הזה של הדאטה כל הזמן. גם צריך לדעת להוציא החוצה דברים. נניח יכול להיות שמישהו טען שמפריע לו משהו במערכת או בכללי בעולם שלו, שזה לפני ה-AI, וזה כבר לא רלוונטי. אז כל הזמן צריך להיות בבקרה על האוטפוט, זה לא כאילו כזה one time shot. אז זה אתגר, כי אני רוצה לעבוד מהר, אני רוצה שהמערכת תשרת אותי ולא אני אותה. אז כל מה צריך לחסות איזשהו בעלנס בזה, וזה משהו שאני צריכה גם ברמה היומית לחשוב, כי אולי אני רוצה שיהיה לכולם את היכולת לבוא ולשאול את מה שהם רוצים את המערכת, עד כדי שזה לא פוגע בעצם ביכולת שלי לזוז מהר. אז זה איזשהו בעלנס שנר לי, ספציפית פה אנחנו מדברים על דאטה אנליסיס, אבל זה כמעט כל דבר שקשור עכשיו ל-AI. צד אחד הוא מאפשר לנו לעשות דברים, אבל הוא גם יוצר לנו עוד עבודה כדי לגרום לו לעבוד נכון. אוקיי, אז אני עכשיו פיים בחברה, אני פותח את הלפטופ שלי, אני אומר זהו, שמעתי את הפרק עם חיה, אני חייב לעשות את זה. מאיפה אני מתחיל? מה הניסיון? מה הדבר הראשון שאני עושה? להבין מה המטרות. נניח, לא יודעת, לפני כמה שנים היה לי מטרה להגדיל את האנגייג'מנט. אז שנייה, למה? נכון? תמיד מנסים להבין את הלמה. אנחנו רוצים להרחיב את ה-expansion, את האקספנשן של כמה כאילו אנחנו רוצים להרחיב, או שזה כאילו מבחינת כמה כסף אנחנו רוצים להרחיב, לא יודעת, להבין כאילו שנייה את הביזנס ברמה יותר גבוהה מאיזושהי מטרה ספציפית. ואז זה בעצם יכול לפתוח לעוד המון נתיבים שונים של איך מגדילים את האנגייג'מנט. זה יכול להיות עם שימוש נוסף במוצר הנוכחי, זה יכול להיות עם עכשיו עם AI, איך אנחנו מנתבים את המוצר הזה לעבוד עם… לא משנה, לנסות להבין את היעדים, ולרדת אותם לאיזשהו אובייקטיב שהוא טיפה יותר נמוך, שהוא בר השמה, בוא נגיד ככה. אני הייתי גם מנסה לגרום לכל האנשים שעובדים איתי לחתום על זה, ואז אחר כך אני אומרת, אוקיי, אם עכשיו הייתי יכולה לקבל את כל הדאטה שבעולם, מה הוא היה? בוא נתחיל מהכי פשוט, הדאטה שכבר קיים לי. ואז כמו ש רתי קודם, למה? בוא ננסה ללכת צעד אחד שמאלה, מי זה הבן אדם? בוא נרחיב מהצד הזה בפלור, אוקיי, ימינה, בוא נעמק. לנסות להבין, פשוט לזרוק דאטה ולספר לעצמך איזשהו סיפור. והכי טוב זה אם יש אפשרות גם ב ת להציג את זה, אם יש את הוויקלי, את המקומות האלה שבו אפשר לעשות איזשהו נקודת עצירה, ולהראות לאחרים את הפלט, לקבל את הפידבק הזה ולהכניס אותו לתוך המערכת. פשוט לחשוב על זה כמוצר. כן, אני חושב שהנקודה שאת אומרת ב ת להרחיב שמאלה וימינה ביוזר ג'רני של מה קרה לפני, מה קרה אחרי, אני חושב שזה המפתח. זה בסדר להתחיל עם הדאטה הקיים, אבל מה שאתה עשית זה בדיוק ההתרחבות הזאת, לנסות לייצר בסקייל את המסלולים שהם לאו דווקא רק פוגשים בתוך המוצר. ואני חושב שזה האנלוק שהוא מאוד משמעותי. יש עוד איזה שהן תובנות שככה חשוב שאנשים ששומעים את הפרק הזה ייצאו איתן מהצד שלך? אז אני חושבת שבעצם זה כלי, שבהתחלה התחלתי אותו בתור מנהלת מוצר שרוצה להבין לאן לקחת את המוצר, אבל הוא פתח לי את הראש ברמה היותר גדולה, ברמה אסטרטגית, ברמת הביזנס, ברמה שכאילו כמו ש רנו שעכשיו כולם יכולים להיות כזה סוג של מיני סטארטאפ בפני עצמו, אז אני הרבה יותר יכולה לדבר את השפה עכשיו של המנג'מנט, כי אני יכולה להתחבר למטרות שלהם ברמה אחת יותר גבוהה. אז זה התחיל מאיזשהו מחקר כזה חותני, וזה נתן לי יכולת להסתכל הרבה יותר רחב על כל היכולות שלנו, על הבעיות שלנו, על הדרכים לפתור אותן. הפך את הכל להיות הרבה יותר שיחה אסטרטגית שזה אני אוהבת. אז נר לי גם לזה פרודקט מנג'רס יכולים להתחבר. אני חושב שמה שאני לוקח רגע מהשיחה הזאת זה קודם כל של האקסיומיה, שבעולם האיכותני זה או עמוק ולוקח זמן או מהר ושטחי או מהבטן, זה כבר לא נכון. אפשר לעשות גם עמוק וגם מהר. התובנה השנייה היא שב ת במקום לבנות טופ דאון מקצה לקצה ואז לנסות לדבג את זה, אלא להתחיל דווקא עם הבילדינג בלוקס ולעלות למעלה, אז זה גם מאפשר לייצר יותר טראסט וגם בעצם לדעת מה יצא בסוף ולמה בנינו את הדבר הזה. ואני חושב שהתובנה השלישית היא ב ת העולם הזה של אוקיי, בוא ניקח רגע את המצב הקיים ונתרחב ימינה ושמאלה. מה ב ת קרה למשתמשים לפני שהם השתמשו במוצר? מה קרה להם בשיחות כשהם היו פרוספקט? אם הם לא חתמו אז למה? ואני חושב שזה מייצר איזשהו מנוע שבו אנחנו מבינים יותר טוב את המוצר וזה משפר את רמת הניתוח ואז זה שוב משפר את רמת המוצר וכן הל וכן הל . ובעיניי זה המעגל הכי מעניין שיכול להיות פה. אז חן, המון המון תודה ש…

תודה רבה שהזמנתם אותי. ואני אגיד לכם קודם כל תודה רבה שהזנתם, ואם אתם רוצים לדעת בכל פעם שיוצא פרק חדש בתוכנית שלנו, אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בכל אחת מהאפליקציות. אז שוב, המון המון תודה, חן. תודה. ותודה לכם שהזנתם.