78: על איך הפכנו מ-Dapulse ל- monday.com

אנחנו חולקים את סיפור שינוי שם החברה עם יותר מ-17,000 לקוחות משלמים. אורחים: רועי מן, וערן זינמן, מנכ״לים ושותפים-מייסדים במאנדיי.קום.

In November 2017 dapulse officially became monday.com. A nontrivial move, given that at the time the company already had 17 thousand paying customers was making $17M in revenue. We had plenty of reasons not to change our name: we were growing, we became pretty known for the name Dapulse, and all previous suggestions for a name change were received with a lot of resistance. And still, despite all the concerns from this massive change, the move turned out as one of the best things we could do for the company.

“I know this is psychological, but I feel that nothing stops me today. dapulse was a small company, and monday.com is a big company. So if I used to apologize for things I did because it didn’t feel right for the company, today I have no limits.” (Eran Zinman)

What factors do you need to consider when choosing a name? How do you handle all the concerns and objections if you do change your company name? And how can you help customers and employees accept this change?

This week we are talking with Roy Mann and Eran Zinman, monday.com’s founders, about a more than a year-long process that in the end of which we turned from dapulse into monday.com. Roy and Eran share how we used data to back our name choice, what to do when the investors aren’t really into the new name, and how a small change in the terminology - from “Rebrand” to “Rename” - made the entire process much simpler.

https://www.youtube.com/watch?v=9Th4qTv-4jE

Episode transcript

Automatically transcribed — it may contain errors.

בלי היי-היי-תה, כי זה לא רלוונטי, כי שינינו. מה? אני מתחילה, טוב? היי כולם, הגעתם לסטארט-אפ… לא, לא. היי כולם. הגעתם לסטארט-אפ פור סטארט-אפ, הפודקאסט שבו אנחנו חולקים מהניסיון, מהידע והתובנות שיש לנו כאן במאנדי.קום, ומיד לכל מי שסטארט-אפ מדבר עליו, לא משנה באיזה כיסא הוא יושב ברגעים אלו. לפני שנצלול לנושא של היום, נזכיר לכם שכל הפרקים שלנו נמצאים באתר, יחד עם פלייליסטים לפי נושאים, ושגם אותנו וגם את האורחים שלנו תוכלו למצוא בקבוצת הפייסבוק סטארט-אפ פור סטארט-אפ. תהנו. בנובמבר 2017, דה פאלס הפכה באופן רשמי למאנדי.קום. מהלך לא טריוויאלי, בינתן של החברה באותה תקופה היו הכנסות של 17 מיליון דולר ו-17 אלף לקוחות משלמים. היו לנו את כל הסיבות שבעולם לא להחליף שם. החברה צמחה, השם דה פאלס כבר היה מוכר, וכל הצעה הקודמת לשינוי שם התקבלה עם המון התנגדות מהסביבה. ועדיין, למרות כל החששות והפחד מהשינוי, המהלך התברר כאחד הדברים הטובים שיכולנו לעשות עבור החברה. אז מה השיקולים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים שם חדש? איך מתמודדים עם כל החששות וההתנגדויות למהלך? ואיך עוזרים ללקוחות ולעובדים לקבל את השינוי? לטובת העניין, איתי כאן היום רועי ן ואירן זילמן, המייסדים של מנדאי.קום. היי רועי, היי אירן. היי ליאור. שלום ליאור. אז בואו נדבר היום על השינוי שם שעשינו לפני שנתיים. זה ממש עוד אותו כבר שנתיים. רק שנתיים? מה שקרה? אני מרגיש לפני הרבה יותר זמן. לא, יותר, שנתיים וחצי. עדיין מרגיש. אני לא זוכר מה זה דה פולס. זה נשמע לי כמו בעבר רחוק, ממש. מדי פעם, זה לא קורה כבר כמעט, מדי פעם קופץ איפשהו במערכת איזה דף ישן. זה לא בתודעה. אבל זה מאחורינו. זה מאחורינו, נכון. וזה מה שיפה, כי אפשר לדבר על זה עכשיו שנייה, וזאת מטרת הפרק, ששנייה, ב ת מהפרקים על שמאלת תחילה שורה התחתונה, אז חשבתי שבאנו רגע להגיד שלקבוע שם זה תמיד מפחיד, ולהחליף שם זה תמיד מפחיד, ושאנחנו שמחים שורה התחתונה שעשינו את המהלך הזה. זה עשיות. מפחיד זה זה, זה עשיות היה. להחליף את השם. כל התהליך, זה שלא מרוצים עד לזה שהוחלף, עד אחרי שהוחלף. היום זה נחשב לאחד ה… לא, היום זה כבר עשיות. היום זה נחשב לאחד המהלכים הגאוניים וזה, אבל כאילו, וואו, מאיפה הבאתם את השם הזה? רק היינו צריכים להקיד דאם. left stop מנדיי. כן, לא, זה היה… לחשוב על שם זה לא אותו דבר כמו לגרום לזה לקרות. נכון. וזה בעצם מה שאנחנו הולכים לדבר עליו. נכון. אז יאללה, בלי הרבה מסביב, בואו נתחיל. איך ידענו שהשם דה פאלס לא טוב? זה החלק הכי קל בסיפור. מה? פשוט רו לנו את זה על בסיס יומי. לקוחות, הקאסמור סקסס קיבלו פניות מאנשים, שזה נע בין… Project Management for Bros? כן, או הבוס שלי לא… כאילו, מת על הכלי, אבל לא מוכן ל ץ את זה, כי זה פדיחות להגיד דה פאלס במשרד. כאילו, הקטע של ה… זה לקח לנו הרבה זמן בתור ישראלים להבין שהדה זה V-Spell-Drunk. כאילו, מישהו אומר את זה… לא, זה מה שחשבנו, שזה סלנג. זה לא סלנג. בוא נגיד מה השם היה. זה היה DA, דה פולס. כאילו, P-U-L-S. הפאלס היה טוב. DOT קום. למרות שאי אפשר לבטא אותו ושמישהו יבין דרך הטלפון או דרך אחרת. והדה זה היה כאילו מישהו שהוא איליטרית או גרוע. זה כאילו… זה לא משהו אינטליגנטי. כן, זה היה גרוע בשני מונפנים. מישהו טמבל. אנשים לא זכרו את זה. כאילו, תזכירי מה שם של החברה? תזכירי מה שם של החברה? א שלי קודם שבת שאלה אותי מה שם של החברה. באנו להחול משפחתיות. זה היה מדהים. ומי שזכר מה שזה גרוע. עכשיו היה לנו כל יום אנשים ש רו שהם לא רוצים ל ץ את הכלי בגלל השם. בקיצור, זה דוגמה קלה דווקא. זה היה חלק הקל בתוך הסיפור. אוקיי, אז רגע אני אוספת. אז בעצם רנו שכולם רו שהוא לא טוב. אף אחד לא זכר אותו. ומי שזכר אותו זה יצר אצלו סנטימנט שלילי. כן, התגמרות של קהל אשכנב הוא את השם. אבל הרוב, הרוב, הרוב מה שקיבלנו היה… כאילו בכלל לא הבנתי למה זה ור לעורר לאנשים משהו. חוסר בה לשם. כאילו לא נר לי שמוצרים אחרים נתקלים בזה. שאוהבים את המוצר אבל לא אוהבים את השם. וזה כבר יותר קשה להוכיח ברצינות של המותג. כאילו אני לא חושב שלקחו אותנו ברצינות. כאילו בגלל זה. איפשהו הרגשתי כל מיני תקופות שזה עוזר לנו להישאר מתחת לרדאר. עכשיו אף אחד לא שם עלינו. כאילו זה לא משנה מה נעשה וכמה טובים גם נהיה.

הם מוצלחים, אף אחד לא יספור, אולי זה היה טוב, אני לא יודע. אולי זה גם הפסיכולוגיה, אבל זה… אבל אגב, זה מה שמשנה, כי עוד מה שדיברנו עליו כשהתכוננו לפרק, זה גם שלא עשיתם חולצות באותה תקופה, ולא שמתם את הלוגו בשום… בסוף אתם הרגשתם שאתם לא גאים בשם. אנחנו ממש לא. כן, הייתה גאוות יחידה בחברה, אבל השם זה לא משהו שהחצנו החוצה יותר מדי. לא עשינו חולצות, לא יודע, רנו בוא… עכשיו, שוב, עוד משהו, אנחנו הבנו את זה מאוד מהר. כאילו את הנושא של השם, לא קשה, היה להבין. אז התהליך של למצוא שם חדש, עד שמצאנו שם שהחלטנו ב ת ללכת עליו, לקח שנתיים וחצי. בשנתיים וחצי ללא עשינו כלום, היינו נאולים, כי אנחנו מחפשים שם, מה אני אעשה עכשיו? מה, אני אקבע נוכחות של משהו שאני מנסה להיפטר ממנו? בדיוק, זה תחושה כזאת די נוראית, ועוד במיוחד שהחברה מצליחה ומתקדמת ועושה דברים, וכאילו אנחנו דוחפים את השם, בהרבה מובנים זה היה תקופה כזאת של חוסר זהות. וכאילו, כשבחרנו שם בהתחלה, זה היה הגיוני, את הפאלס זה דופק, כאילו, אוקיי, זה הדופק של הארגון, אולי יש הרבה מוצרים כאלה, אבל סבבה, ודאפאלס זה היה דומיין פנוי, אז זה… כן, זה הסיבה לשם, אם שואלים למה שם. אני כאילו קניתי את הדומיין, כי הוא היה פנוי, ושאלתי איזה ארבע ריקאים, שאלתי ארבע ריקאים, רו לי כן, נשמע מגניב. ריקאים, נייטיב, לגמרי, שאני אפילו סומך עליהם. אבל האנשים זה לא מתגם מייצג. אחרי זה גילינו. אחרי זה גילינו, גם לשאול אותם סתם זה גם לא מעניין, בסדר. רגע, וב ת אתם מדברים על… אז בוא נפריד שנייה בין מתי הבנתם והחלטתם לבין מתי נעשה השינוי, ורגע נתעכב על ההחלטה, היה פה איזה אנקדוטה על הנמל, אז אתם מוזמנים להרים לעצמכם. לא, תראי, כמו שרוי ר, די מהר הבנו. כאילו, תראי, לפני שהיה לקוחות, לא היה בעיה. אחרי שנייה ללקוחות, די מהר הבנו. אבל זה היה כזה, מי הרגשה מוממת בבקוף דה מיינד, מה שנקרא, עד שזה כבר התחיל לצלקנו ברמה היומית. וזה היה כזה סינוס. מדי פעם היינו חוטפים את החורפה, אומרים, טוב, חייבים לשנות השם, בואו נשב ונשנה את השם. כולל משהו אחד ספציפי שאני זוכר, ש רנו, בואו נעשה יום מרוכז בנמל תל אביב, מול הים, סחרנו מקום, ומי הבוקר עד החצי הוריים העלינו שמות של… חושבים שיואב שם. היו שמות טובים בדרך. היה טיילס. היה… היה… היה… אני לא יודע. היה… זה דברים מזויים. היה ויו. ויו. ויו. אתה תמצא את זה שם. זום זה. זום זה. זום זה. זום זה. כן. בואו ב ת לשנייה רגע נדבר. היה… מה זה היה? זה ביגבורד היה. ביגבורד, או, את זה הרד חזק הרבה זמן. ביגבורד. היה לנו את הביג בריין, שזה היה שם בן זונה, אבל ביגבורד. אחד משניכם כמעט ושכנע אותי שזה היה נשמע טוב. לא, זה סוג השיחות שנהיינו שם. לי יש תכף פרנס, אז זה שם אנחנו מנדי, אז אתם לא תצליחו לנצח פה עם איזה טיילס. מה שקרה בסוף היום הזה זה שקיבלתי כאב ראש והלכתי הביתה. ושם זה נגמר. כן. לא, אבל ניסינו להריץ שמות, היה לי גם מתודיקות. שטוב, חושבים על שם, אני מתלהב מנו, אני אומר טוב, יאללה, נלך, עוד יומיים אני חוזר, מה זה היה השם הזה, אני לא זוכר אותו, בום. וכבר אז מאוד ניסינו לעבוד על הנקודה הזאת של הסחירות, שאפשר להגיד אותו. לא, אבל תקשיב, אתה שוכח. אז לשבת בחדר שישה אנשים עלות שם, זה החוויה הכי נוראית שכן. כל אחד יש לו משהו רע להגיד על כל שם. כאילו אין דרך לצאת מזה. בסדר, וזה הוביל אותנו בסוף, אחרי שנתיים ומשהו, אני חושב שזה אפשר אותנו גם לנושא של הפרק, של איך כאילו כן הגענו לקונוויקשן והחלטה על שם. גם אם מישהו הגיע למצב, אני להבטתי את עצמי מאוד על שם, הם הורידו אותי. הם מרגו, כאילו, ופשוט לא הצלחנו להגיע, והפוך, ברור. אתה אומר בין שישה אנשים לא הצלחתם להתקדם עם שם. זה לא חידה מתמטית של הפתרון. כאילו אין, אי אפשר. זה לא שכאילו מישהו אומר, בפתרון, הנה הפתרון, אחלה. באיזשהו שלב הבנו שזה לא עובד ככה. כאילו שלא יהיה את השם הזה שכולם יגידו, וזה יהיה כאילו, הנה מצאנו. הערה. עכשיו, חלק מהטסטים שעשיתי, זה לבחור חברות ממש ממש מגניבות, שפחות מכירים, ולהגיד את השם שלהם, ואז קטלו את השמות. דוגמה. אבל, אני לא זוכר אפילו מה זה היה. אני חושב שאפילו, אני חושב שהצלק לא היו עדויים, והעליתי את זה בתור שם, כי ממש התלהבתי מזה, וכאילו קטלו את זה. ועוד איזושהי חברה. ואז הבנתי, אוקיי, זה לא יעבוד ככה. זה כאילו פשוט חיכה לקטול את זה בעולם. כי כל דבר יש לו. אז התחלנו לקחת שמות ממש גרועים של חברות, ולהגיד, תראו כמה הן מוצלחות, כאילו. כאילו, כמה אנחנו חושבים שזה טוב. הנה, אני אתן את הדוגמה. כן, אפל.

הטפוח. כאילו מה, זה לא, זה כאילו, תחשבו על זה, בוא נקרא לזה כוס מים. כאילו, אבל אם החברה תהיה מספיק מוצלחת, זה ייכנס לנו למוח בתור, זה ברנד, זה הכוח של ברנד, זה לא מה שאנחנו חושבים שזה. אז הבנו כבר את הפסיכולוגיה מאחורי הלגיטימציה לשם טוב או לא. ואז אני חושב שזה אפשר לנו ללכת לאזורים הטכניים יותר. אני זוכר שאני נפגש עם עורך הדין טריידמרק אחת הרציניות בארץ, או זה, זה היה פגישה אחת, והיא רה לי משהו ממש יפה. רה לי ככה, יש סקאלה בין שם שאפשר לעשות עליו טריידמרק, ובין שם שהוא שיווקי. שמות שיווקיים הם תמיד כאלה שיודעים מה הם, הם סחירים, הם טובים, אנשי שיווק תמיד אוהבים אותם. דוגמה? מונדי, יום שני, מי שמשתמש בזה כבר. זה בא מאוד אינטואיטיבי. בוקס, סטרייפ, אפל. שמות המומצאים. כן, כן, כן, משהו שהוא, דווקא צירוף זה כבר נהיה הרבה יותר טריידמרקבילי. אז כאילו המילים, הסינגל ניימס זה. הצד השני של הסקאלה זה יהיה גוגל ונייקי ואינסטגרם. שמות המומצאים, שקשה יותר לעשות להם ברנד, קשה יותר להכניסתם לזה, אבל הם פרוטקטיבל. אפשר לראות את זה גם בתור מה זה טריידמרק, זה בעצם טריידמרק, זה הסמל המסחרי, מה שמשתמשים בו אנשים. אז נניח תכתבי מונדי בגוגל, ייצאו לך תוצאות על מונדי, לא היום. אבל אז, ותכתבי גוגל, תגלי רק גוגל, כן? כאילו זה השם שלהם, זה היוניק ניים שלהם על כדור הארץ. גוגל זה גוגל, נקודה. כן, אבל בואו רגע נסגור פינה, כי אנחנו מדברים פה על שמות שמעוררים רגשות, נכון? זה מה ש רת, על שמות שהם שכירים ושקל לעשות עליהם ברנד. מונדי בעולם זה כמו שביזות יום א' כאילו לא הלכתם פה על אפל שזה תפוח ו… אבל בסדר, אבל עדיין זה זכיר. שנייה, אנחנו בבחונציה של הזכיר לא וציונלי. אז ה-Zachir הוא מקום ראשון, והרבה הרבה הרבה מתחת זה ה… כל השאר. כן. הסנטימנט. כן. אבל הקטע הקשה פה, כשאתה מסתכל על חברות מוצלחות בשוק, והחשיבה האינטואיטיבית אומרת, בעילה שהם בחרו כזה ברנד טוב הם נהיו מוצלחות. והמהלך המחשבתי שאנחנו עברנו מקצה לקצה זה בעילה שהם מוצלחות, הברנד שלהם קיבל את הנפח והמשמעות הזו. הבנו שצריך להחליף שם. הבנו שקשה למצוא שם. עוד פעם, שנתיים וחצי הם חושבים על זה, זה די מטורף, כן? זה לא מה שעשינו כל היום. אבל כן. אבל ניברתם. זה הרג אותי. היה לי ימים שהרגשתי שזה הבעיה היחידה שיש לנו בחברה. כן, נבין. זה מה אני מתכוונת. אוקיי. אוקיי, אז בוא נדבר על מנדי. זה כמו שאתה קונה דירה, אתה פעם נותן את הדירה הראשונה, אתה מתבשל, אז אתה תתבשל למקום שאתה יכול לקנות את הדירה. ואנחנו התבשלנו למקום שאנחנו יכולים למקום שאנחנו יכולים לבחור שם. זה חשוב מאוד. כי אני חושב שאם היינו מתקלים במנדי שנה וחצי לפני זה, זה היה עוד אחד בזובראזה. זומזה. זומזה. אחד מאלה. כי היינו קוטלים את זה ועוברים הל . אז היינו בושלים. זה שלב מאוד מאוד חשוב. ה ת שזה הגיע בצורה מפתיעה מאחד המשקיעים שלנו, שהוא הציין אותנו שם. הוא בא, זה ג'וני בא, ישב איתי איזה יום. ג'וני מג'נסיסר, זה יום מייף 2. כן. אז הוא בא אליי, הוא אומר, תשמע, אחרי שהוא יודע שאנחנו אוכלים הרבה דברים. דיברנו על זה גם בבוד מיטינגס. כן, בכל הזה. אז הוא אומר, אני יודע איך צריכים לקרות לחברה. אז אני, ג'וני תסלח לי, אני באותו רגע חשבתי כאילו שיהיה לי בדיחה טובה עם אירן, כי אחרי שנתיים וחצי עם מיליון שמות, כן, זה, אז הוא ר מונדי. ואז כזה אני שותק, אני אומר, זה עושה לי משהו במוח, זה דווקא לא רע. ובערך ככה החלטנו. כאילו רתי לאירן, הוא הרגיש אותו דבר, וכאילו בום. אבל חכה. נו. אני זוכר את הרגע שהוא סיפר לי, אני זוכר את זה ויזואלית, כי זה כאילו, זה היה משרד ביהודה הלוי. מה רתי? וואי, אחלה שם. אבל זה לא הראשון שהיה לנו כזה. אבל אז רנו, אוקיי. עכשיו, איך קוראים לזה לקרות? זה כאילו הקטע של המנהיגות פה. כי כאילו אתה לא יכול לקבל קונצנזוס על הדבר הזה. בסדר, זה כאילו… אז רנו, טוב. כאילו בסוף יש פה מנהלים בחברה. היינו חברה קטנה, אני נר לי 30 איש נגיד. בסדר גודל. אז דיברנו עם כל האנשים שכאילו היה אכפת להם מה השמות. כאילו שהוא שותפים לנו בתהליך וכולי. ו רנו, בואו נשכנע אותם. כאילו חלק…

חלק רו שזה מתחלף, וחלק רו שזה דיזאסטר, אגב. אבל גם הם מובושלים כבר. רו לי, תקשיבו, בואו, אנחנו בסוף, זה ממורבל, זה כאילו, זה מעורר איזשהו רגש, בסדר? יש לזה משמעות ליום שני. רגע, כבר אז הבנתם את הקשר למוצר? כן, כי חשבנו כבר בפאטרן הזה. היה לנו את הקטע הזה של מונדי, ו רנו, רגע, שיזות יום, הבנו את זה, לא הבנו כמה זה עמוק. אנחנו לא, שוב פעם, לא ריקאים, אז מה נשאל שני ריקאים? ניסינו להבין את העומק של הדברים, בסדר? זה לא שבאנו לעשות טעות עוד פעם. כן. והיו הרבה התנגדויות בחברה. כאילו, גם דברים קשים. רו לנו, מה זה? זה גרוע. אבל… אבל זה לא שם של מוצר? כן. זה שם של יום? זה לא שם של זה? זה שם שכולם שונים, ויש מיליוני קרטונים? בשבילו צחוקים, PWC, קנו את הדומיין מונדי לפני הרבה זמן, עשו ריברנד למונדי, לקונסולטינג גרופ שלהם, רצו להשקיע שם 100 מיליון דולר. כולם רו להם שזה שם חרא, והם קיפלו את הדבר הזה, וזרקו את הדומיין. אז כאילו, זה הלגסי של השם. כן, רו לך שזה גרוע, ומה אז? לא, אז חלק רו שזה גרוע, חלק התלהבו. ואז זה בדיוק הנקודות ש רנו, תקשיב, בוא נביא לך חוקי מקלמים על זה. כאילו, במקום, עוד פעם להתעכב, ועוד פעם, זה לא יעזור. כאילו, זה לא יהיה משהו יותר טוב. זה טוב. למה? אבל רגע, אירן, מקשיבים יזמים, ואולי תצטרך להתחיל עם זה את הפרק. זה פרק שמחכה, יש אנשים שעושים לי פינק שבועים, מתי אתם מדברים כבר על הריברנד ריניים. אז מה ההבדל? מה גרם לכם להגיד הפעם לא משנה הקולות האלה שלפני שנה, כן שינוי? אז תראי, זה גם נבנה. בסדר, זה לא שכאילו, עשינו את הסוויץ' ומאז רצנו ועשינו ריברנד. כאילו, טוב, מספר את כל השלבים שעברנו, אבל אחד ההפעלה, כאילו, הבנו מה חשוב. שתיים, הבנו שבתהליך, הבנו מה אנחנו מחפשים. חיפשנו שם שהוא ממרובל. חיפשנו שם שהוא מייצג את מה שאנחנו עושים, ברודלי, עבודה, אוקיי? ועוד משהו שלא יודע אם אתה הרגשת גם ככה, אני הרגשתי, אני רוצה שם של חברה גדולה. אוקיי? של ברנד שכאילו, אני אגעה בו. הנה, בוא נחשוב איך אנחנו בונים את מייקרוסופט. מנדי, זה שם גדול. זה ענה לכל הקריטריונים, וזה היה מספיק טוב. בסדר? זה היה מספיק טוב, וה נו בזה. הבנו את עצמנו למקום שאנחנו מ ינים בזה. כאילו, זה נשמע כזה עזוי, אבל… גם הציחות שעשינו, זה ניסינו לייצר, זה כבר על שמות קודמים. טוב, אתה אומר משהו שלילי, תגיד עליו משהו חיובי. לנסות לייצר אווירה שהיא טיפה יותר חיובית גם סביב הדבר הזה, כי לקטול תמיד אפשר, במיוחד על משהו שהוא כזה עם 100 אחוז דעות אישיות. אז עשינו את הדבר הכי טוב שיכלו לעשות באותו רגע. רנו, בוא נחליטי האצ. אני כמובן ציני. אז נפגשנו עם איזשהו משקיע, אני לא אגיד את שמו, שהוא מומחה מספר אחת בארץ לברנדים. ככה הוא מציג את עצמו. ב ת. אז באנו, נפגשנו אותו, אני חושב שאני לא התרגשתי, ובאנו ו רנו לו, תקשיב, אנחנו בידש מחפשים שם. חשבנו על זה מלא זמן, וכזה אתה מנסה לבנות את זה, כמעט פשוט תזרוק לו את המילה. והשם הוא מנדי. מסתכל עלינו. תקשיב, זה השם הכי גרוע שמרתי בחיים שלי. רנו, אוקיי, מה, אתה לא… לא, לא, ב ת, יש שמות? זהו. ואיך זה לא הרג את זה? אז פה הבנתי שמשהו השתנה. כי יצאנו מהפגישה, כאילו אני ורועי… זה חיזק אותנו. לא אכפת לנו. אתה יודע, משקיע שאומר לנו לא, זה אולי סטאפ ממש טוב, כאילו, להתקדם, הל לאן שהוא, אבל… לא אכפת לנו. ב ת, לא אכפת לנו. לא יודע למה. כבר לא באנו ב ת כנר זה לא שהייתי צריך איזשהו אישור ממישהו שאני חושב שהוא מומחה לשמות. אין דבר כזה מומחה לשמות. אוקיי, רגע, עכשיו, עד עכשיו אתם מדברים על שניכם, ואתם יודעים, ועוד קבוצה של, כמו ש רת, 30 איש, אבל רגע אני מזכירה ש רנו שבאותה תקופה כבר היינו לנו 17 אלף לקוחות משלמים. כן. רגע, אנחנו עוד לא שם, אבל חכי. אתה עוד לא בעולם? לא, תקשיבי, יש לו שני חלקים מאוד מאוד חשובים בדרך לשם. אחד, זה להבין שזה לא טריידמרק טו דס, כאילו הדבר הזה, יכול להיות שיש חברה שקוראים לה מונדי, כאילו זה שלב בחיפוש. זה הרג לנו מלא שמות. מלא שמות. מלא שמות. כי היינו גם טומטמים בטריידמרק. שם מה? צריכים לבדוק את הנושאים של הטריידמרק בצורה שהיא טיפה יותר אגרסיבית, ולא, יש טריידמרק על משהו, אז סבבה. רגע, אז תסביר את זה, כי מישהו שמקשיב… נגיד עכשיו היה שלי רעיון מצוין, בוא נקרא לחברה שלנו אטליג'ן. או לא יודע, או סלייק. אז אני הולך לאינטרנט ומחפש, כאילו, א.אם יש בגוגל ברמה החיצימית, ואחרי זה בטריידמרק, סרג' אנג'רן. סתם אני אגיד לך את הדוגמה הכי בסיסית שפסלנו.

Tiles נניח זה ה-UI של מייקרוסופט לווינדוס. קוראים לו Tiles. אז זה נפסל. אז מה התובנה? אחרי שאתה בא עם שם, שני דברים אתה צריך לבדוק. אחד, כאילו טריידמרק. שלושה דברים. טריידמרק, שאין איזשהו טריידמרק שאולי לא פעיל, אבל מישהו רשם טריידמרק וצריך להבין, אגב אפשר גם לקנות, אפשר להתמודד עם זה, אבל לבדוק. שתיים, Web Presence. יכול להיות שיש משהו בשם מונדי, ממש ממש ממש גדול באינטרנט. בסדר? אפילו שהוא לא מתחרש שלך, הוא תופס כאילו תשומת לב מטורפת. מתעשייה אחרת. מתעשייה אחרת, אבל כאילו עכשיו הולך ראש בראש קלשינג עם מישהו על הנאים ספייס הזה. ושלוש, הדומיין. הדומיין זה… היה שני דברים. אחד, אני באיזשהו שלב, נכון יש שם, הולכים לחפש דומיין, באיזשהו שלב זה התהפך לי. שהשם הלכתי לחפש טריידמרק. כאילו הדומיין רק רציתי לראות שהוא איכשהו אפשר לקנות אותו. לא, אבל אתה רוצה לוודא שאין שם איזה מישהו שהוא… כן, שהוא לא יעזוב משום מזה. אבל שוב, גם מונדי הגדרנו, הדבר הראשון ש רנו כאילו, שיש לנו בחר, רנו מונדי, אם זה לא דוט קום זה עוד נקודה, אז זה לא השם שלנו. רצינו את הדוט קום. עכשיו מה ההסבר שלנו היה ללמה אנחנו רוצים את הדוט קום ולא היור וזה וכל מיני כאלה? כי פתחנו את הקיבות של אפל, ב-URL שאת כותבת, יש לך כפתור שקוראים לו, לאבדוט קום. לא, זה גם אתה רוצה להיות, יש דוט קום אחד. כאילו יש אחד שבסוף הוא האופישל. וזה צריך להיות אנחנו. כאילו אנחנו, זה אולי נשמע כזה וניטי, אבל אנחנו רוצים את הביסת נדלן הזאת. זה לא וניטי, זה הברנד, זה הטריידמרק, זה ה-This is it. אתה כאילו, בוא נגיד לכם, בוא נסתכל על זה אחרת. מונדי זה שם כזה גדול to own, בסדר? זה משהו שכולם מדברים עליו, זו מילה שאומרים אותה בקונטקסט לא שלנו כל הזמן. נכון. אז אנחנו צריכים ביסת נדלן רצינית שאומרת זה מונדי כדי to own it, אחרת זה יהיה לנו קשה, בסדר? לשם מהסוג הזה. אני חושב שיש המון שמות אחרים שה-dot com הוא לא חשוב. לשם כזה ה-dot com הוא חשוב. גם למי שמאזין, היום אנחנו ב ת אומרים Monday.com בכל מקום, אז זה קצת קפיצה בתהליך, אבל ב ת אני זוכרת כשאני הצטרפתי לחברה, זה היה מונדי, עוד לפני ה-dot com. זה גם נקודה מאוד חשובה, אבל אני רוצה להגיד משהו על הדומיין, כי עברנו הל אבל סתם נותן פרספקטיבה, מהיום שהכללנו על מונדי וביררנו לגבי הדומיין, עד היום שהדומיין היה ברשותנו, עברה שנה וארבעה חודשים. וקנינו אותו די מהר, ואז גילינו שקנינו אותו ממישהו שגנב אותו, ואז קנינו אותו ממישהו שהוא גנב את זה ממנו, ואז כאילו זה היה תהליך משפטי ונורא וקשה. שנה וארבעה חודשים של ב ת מוות. מה? כן. ובשנה הזאת לא החלטתם על שם אחר מאוד? לא. רצינו על זה בכל הכוח. conviction. זה מעניין רק כשיש אתגרים, כאילו כשמשהו מאתגר אותך, אתה מבין כמה אתה רוצה אותו. כי אם לא היית רוצה את זה, היית משחרר את זה שם. זה אולי חלק מעניין אפילו. והרגשנו שכאילו זה מה שייתן לנו את זה. אנחנו, אני אגיד לכם יותר מזה, אם זה לא היה נגנב, אני לא יודע אם היינו מצליחים לקנות את הדומיין. לא, לא היינו מצליחים. כאילו בגלל שקנינו את זה ממישהו שגנב את זה, שוב, אנחנו לא ידענו, קנינו את זה דרך ברוקר, לא היה לנו מושג. אתה יכול לכתוב ספר. זה ב ת שאפשר להקליט פודקאסט על הדבר הזה רק ב ת, אבל… הראנו מומחה מספר אחד בעולם לדומיינים, לנעילת דומיינים, לנעילת נעילת דומיינים משפטית בשבע רמות. כאילו בגלל הסיפור הזה. נכתב בדם, כן. היינו אז חברה קטנה, זה היה לפני הגיוס של ה-25 מיליון, היה לנו אולי איזה שני מיליון דולר בבנק. דומיין יכולים להעלות מיליון דולר, שני מיליון דולר. אז כאילו, דבר ראשון, ראינו שאין אתר בדומיין, כאילו money.com, לא היה שם מתישהו placeholder, כבר סימן טוב, ויש לנו משהו בדומיין ברוקר, שעושים מסע ומתן עם הבעלים של הדומיין, שזה גם לקח המון המון חודשים. כאילו עד ששומע תשובה, וזה כזה מסע ומתן. זה היה עם הגנב, כן. בדיעבד. בדיעבד, כן. ויש לנו משהו בדומיין ברוקר מאוד מקצועי, ובסוף שלנו זה סדרו של כמעט חמישים אלף דולר, שזה המון המון, כשכולי ממש הרגליים מהדבר הזה, כי זה המון כסף. בדיעבד התברר לנו שזה מחיר מאוד זול, אבל כשהחלטנו, רנו וואו, הולכים על זה, זה היה כזה החלטה קשה. כן, וזה גם, זה מורכב להעביר דומיינים, אני זוכר שהייתי בסוף שבוע עם המשפחה של יל אשתי בצפון, וזה היה עבר, והיה צריך לשחרר, וזה כאילו טירוף. ו רתי לרועי, באתי כמה שנים מהחיים מהסיפור הזה, כי גם אתה מפקיד את הכסף, ואז הוא מעביר לך את הזה, וכאילו זה ממש כאילו כמו… קנינו, הרגשנו טוב, ואז… שבוע אחרי זה, נכתב מעורך דין, שהדומיין גנוב, ושהוא מתווה להחזיר לו את זה.

מיד, וחשבנו שאנחנו לא יכולים לשנות דומיין. רציתי למות בגדול, אפילו אחרי איזה שלושה ארבעה חודשים. ואז כמעט שנה של לדבר. תראי אנחנו רנו טוב אחרי זה. הלכנו לברר אם זה נכון, אתה יודע, זה שמישהו אומר משהו זה אומר שזה נכון? אנחנו קחנו לחקור את ההיסטוריה של הדומיין. מה קרה מאז אותו יום ש-PWC ויתרו על הדומיין? כי לך הוא התגלגל ברשת, החליף הרבה עדיין. זה משהו מכל מיני חוקרים של היסטוריה של דומיינים. זה ב ת משהו כזה שאתה רוצה בגלל שהוא היית קרוב אליו והוא לא בדיוק אצלך וזה כבר נהיה כזה אילץ סביב זה. רצינו שזה יהיה טוב. רצינו שכולם ייצאו שמחים. גם אחרי זה בסוף על הכסף שהוא ביקש והסכים עליו הבאנו לו עוד 25 אלף דולר באקויטי. זה אופציות. כי זה היום שווה המון כסף. פי כמה מהכסף שהוא קיבל. הוא לא רצה את הכל באופציות. הוא רצה את זה. הוא רצה רק קש. ו רנו אין מצב שעוד עשר שנים אנחנו נהיה חברה ענקית והוא יתבאס. אז רנו שהוא ייהנה מההצלחה שהוא יר אותנו על בילבורדים. רנו את זה שהוא יר אותנו על בילבורדים בסן פנסיסקו. מטורף. הוא ירגיש איזה כיף שיש לי חלק בהצלחה הזאת. רגע אבל אז יש את הרגע המרגש אחרי שנה וארבע אני חייב להגיד את זה. הדומיין היה ברשותנו. שמתי בו דף נחיטה. שיניתי את האתר. ופתחתי לאימייל אירן את מונדי דוט קום. וכאילו היה פנטזיה שלי שהיה לי אימייל כזה. זה כאילו נר לי כזה אתה יודע. סתם. אבל זה ממש הרגש אותי שאני מוטיט מונדי דוט קום ואני מגיע לדף שאני. יצרת. תכננתי אותו. כן וזה חוקי. לא ברור. ואין עורך דין שהולך להגיד לך שעשית משהו למישהו. ורגע וכל זה שים אותי שנייה על ציר גיוסים. זה היה פרי איי זה היה פוסט איי. זה היה פוסט איי פרי בי. זה היה אחרי שהנמצא את השקיעו. הם השקיעו בדפולס. הם השקיעו בדפולס. שגם זה היה קטע כי רנו שאנחנו רוצים להחליף את השם אחרי השקעה. רו לנו תקשיבו זה לא נר לנו שם טוב. כן זה היה כיף. זה כאילו שלוש שנים אחורה. חשבנו על זה פה בקרן השקעות שלנו כמה שמות ממש טובים להציע לכם. הוא קומון מודעות אי.או. זה היה שם טוב. לא היה דברים. בוורד ג'נרטור שלי הכנסת מילים. שהוא היה ספרינג טיים עם שגיעת כתיב בטיים. כאילו כזה בקטע מגניב של וואי ולא זה. אבל לך תסבירי. בוא נתווכח על זה עכשיו. לך תתחיל בכלל. לא היינו במקום שזה עניין אותנו באיזושהי צורה קונספטואלית אבל הקשבנו וזה ואז רנו יאללה זה אתגר. בוא נגרום להם להתלהב מזה. חשבנו על כל מיני רעיונות. רנו יאללה אנחנו דאטה דריבין למרות שזה לא זה בוא נעשה. ועשינו משהו שהתברר כמשהו ממש ממש טוב. הוא גם ב ת חיזק אותנו. עשינו ביוזביליטי האב טסטים על השמות. כלומר לקחנו דף נחיתה עם טסטים שהם רנדומייזד ומראים אותם להרבה יוזרים שונים ושאלנו אותם האם הם זוכרים את השם שיקלידו אותו. מה השם הזה אומר להם? מה הם מרגישים? כל מיני שאלות כאלה. עכשיו עשינו כל מיני סקרים שונים עם הלוגו, בלי הלוגו, עם השם, עם היוארל, כל מיני כאלה.

התוצאות היו מדהימות, ב ת. שמנו את The Pulse, Springtime וMonday. בעמוד פייג', כן. בצורה של עמוד פייג', בצורה של יוארל, כל מיני כאלה. לא רק שמנדי ניצח, לא היה אכפת לנו. אנחנו הכנו את עצמנו לפני תסניה, ולא משנה מה זה מנדי. אבל מנדי יצא שם כאילו בפור ענק על כל השאר. ומה שיפה זה שספרינג טיימב ניצח את The Pulse כל פעם גם כן. לא הצלחנו למצוא שם, שThe Pulse ניצח אותו. זה כאילו לחפש תופחי של ה… כאילו זה הביא לי קונוויקציה, הלכאו הולכים מה… לתעות בכל השאלות הפסיכומטרי זה קשה כמו… להצליח את כולם. לא יודע, לא הצלחנו למצוא שם כזה. יותר גרוע מ-The Pulse. אוקיי, עכשיו אנחנו צע הדרך לתוך הפרק, ואני שוב שנייה מעלה את זה שעוד לא התחלנו לדבר על זה שלנו 17 אלף לקוחות משלמים. רגע, רגע, אירן, השאלה, שנייה, אני שואל שאלה, זה לא מפחיד אתכם שכל הלקוחות המשנים ילכו? אני אסבר את התהליך הנפשי שעברנו. דרך אגב, זה פחות, אבל יש לי עוד נקודה אחת שנייה, סליחה, חשובה לפני זה, זה שלי והרגשתי את זה אחרי זה כמה פעמים בתור קונספט, זה שאני נכנס לחדר וכולם מתחילים לדבר דברים לא טובים על השם. כלומר, זה לא יעבוד וזה, כמו שאת אומרת עכשיו, מה עם הלקוחות, מה עם זה, מה עם אלה, מה עם פה, מה עם שם, ואני אומר להם בקטע כאילו של לא דרך מנטרה ולשנות את התפיסה. הם אומרים לי, תשמע, זה לא יהיה טוב אם הלקוחות הקיימים, זה יהיה טוב אם הלקוחות הקיימים. זה לא יעבוד ב-SEO, זה יהיה הכי טוב שיש ב-SEO שיש בעולם. ואני רו שפשוט אני משכנע אותם. כי הם כאילו, הם אומרים דברים שלילים, אני אומר דברים חיוביים בלי שום היגיון, רק אני פשוט אומר הפוך, כדי שהם זה, ולאט לאט זה ככה נבנה מומנטום כזה, ואני ואירן היינו מקועלים על זה ועוד כמה אנשים, התחלנו כאילו לפמפם את זה, וזהו. והיו כאלה שלא ה ינו בזה עד אחרי שזה הצליח, כן, אבל זה לא עזר להם. כי כאילו לא היה להם שום כוח לה, הם רו דברים שהם לא מבוססים, אז אני אומר דברים שהם לא מבוססים, הפוכים, מה זה משנה? אז כאילו עם הלקוחות, אתה לא מפחד? לא, אני לא מפחד. אתה לא מפחד, אירן פחד. אני אגיד לך מה, תהליך הנפשי הוא ככה, שכאילו באנו עם השם וקיבלנו כל הקונוויקשן, היינו בהיי. אחרי זה הגיע כל הסיפור עם הדומיין, וזה הרג אותנו. שנה וארבעה חודשים פאקינג כאילו הדבר הזה. יצאנו מזה, יש לי את הדומיין, יש לנו קונוויקשן על ה… אז מה, לחזור ל-The Pulse? ואז הדיטלס הרגו אותנו. הרגו, הרגו, הרגו, הרגו. מיליון דיטלס, וואי וואי וואי, שלא נתחיל. אוקיי, אז מה הדיטלס שהרגו אותנו? זה שאתה נכנס לופים במוח. אחד, רו לנו, I finished the work on Monday. רגע, זה Monday היום או Monday הפלטפורמה? אוקיי, I put it into Monday schedule. שמתי את זה בלוז של Monday או שמתי את זה בלוז ליום שני. אז זה סוג אחד, הרג אותם. הם לא ידעו, רו איך אפשר לשנות את זה בשפה האנגלית. רצינו לחשוב לקרוא למערכת Monday app. אולי נקרא לזה ככה. אז מה, אתה חוזר לשנת 2000? כן, ואז רו, תשמע, אתם בשנת 2000 כאילו, Dotcom Bubble? כן. לופים. לופים. רו הלקוחות ש רו שהם שונאים את השם. שונאים אותו. בלי קשר, כי זה מביא להם שפיזות יום א', כי זה מזכיר להם כל הדברים הרעים בעבודה. תקשיבי, זה מוריד כאילו ברמות. אני זוכר שכאילו, הייתה לנו פורום בפייסבוק של Monday Community. גם שם עשינו סקר. עשינו סקר, כן, ושאלנו אותם, אבל היא תפכה לי הבטן. כאילו, אני אומר, בוא נחלו, שונאים את השם, הלקוחות שלנו, והם שונאים את השם. עכשיו, כמובן שאתה שומע רק את אלה ששונאים. עכשיו, אתה לא שומע את אלה שאוהבים, וגם זה אנשים שהם Survivor Bias, זה אנשים ש בו את The Pulse. כאילו, שהם הצליחו להצליח למרות The Pulse, אז הם אוהבים את השם. הם רו, קראנו לכל בחברת The Pulse, יש לנו The Fridge, The Food, The Lunch, The זה, כי כאילו הם… כן. מלא, מלא, מלא, מלא כאלה. וואו. שוב, אני מבין שאי אפשר לרצות את כולם. כאילו, זה היה לי בראש. עד שני, זה מתגבר וגם מדליקים אחד את השני. כאילו, זה היה לי קשה. כאילו, מי שכותב בזה, ומישהו אומר לו, אתה צודק. אתה צודק, והוא צודק, והוא צודק, ושלושים, ושמונים קומנטס, ומ שישים קומנטס, ושלוש מאות קומנטס, כאילו, על זה שהמנדה זה שם גרוע. ואנחנו ממשיכים. ממשיכים, קונוויקשן, כאילו. אז עשינו סקר, אני זוכר שעשינו סקר, שמה שהיעד שלי של הסקר היה, בוא נעשה סקר, שהתוצאות של…

לא יגידו שזה בסדר. גם אם הלקוחות לקחנו את אותה גישה, אם רו משהו שלילי, אני אגיד חיובי, לא אכפת לי. כי מה, אבל לא. זה נשמע, רגע. אני קיבלתי מספיק. זה נשמע כאילו לא אכפת לך מהלקוחות, וזה לא מה שאתה אומר, אז בוא תסביר. בשלב הזה, אני לא יודע, אולי פשוט קונביקשן די רציני לזה שבוא נגיד, עדיף לי להיכשל עכשיו אם לא הוציא את זה החוצה, מאשר לקפל את זה פה ועכשיו. וזה נניח, אני חושב שבוא נגיד, למדנו מהטעות של פי די בי בי סי, שעשתה עם השם, הם הוציאו את זה לאנליסטים, לא לכל הקהל, ולא חיכו זמן, רו להם שזה רע וקיפלו את זה ישר. עכשיו צריך זמן לשקוע. אף אחד לא י ב אותו. תחליפי לעצמך את השם, בוא נר איך זה יתקבל אצל אנשים. לא טוב. אגב, כל שינוי. כן, כל שינוי צריך זמן לשקוע. לי אגב זה נפצע במקום אחר. דיברנו עם פאונדר של חברה שנקראת גסטו, שהם שינו את השם ממש לפנינו, אני חושב ששנה לפני, מזן פיימנטס לגסטו. והוא גם ישראלי, כזה לשעבר נר לי, אז היה כזה דיבור טוב. אני מרגיש שהוא אומר לי ב ת. הוא ר לי, תקשיב, ששינו את השם, קיבלנו כמות שנ שלא ראיתי דבר כזה. ואז הוא ר לי, משפט שדווקא נשארתי, הוא ר לי, they hate you because they love you, כאילו they care. שחקנת זה בתור משהו חיובי. כאילו זה לא, אכפת להם, הם קשורים למוצר, אף אחד לא אוהב שינוי. הוא ר לי, לא משנה איזה שם תשנו, הם לא יעברו, יהיו אנשים שלא יעברו. וכאילו זה ביחד עם הקונביקשן מאוד עזר, אבל ביום יום זה היה, זה גמר אותי. גמר אותי, וזה היה כל יום כמעט, כל יום, הקומנס האלה. מתי זה נרגע לך? זה פשוט דח. זה לא דח לי, זה דח לקהילה. מה שהוא אומר, זה בעצם באיזשהו שלב שקע ושקע ושקע. כן, ומצאו ונטינג. כן, ומצאו פתרונות. פתאום מישהו אומר לו, אני שונא את מנדי. הוא אומר לו, we call it the pulse. כן. עדיין. אני אגיד לך מה הם ניסו, הם רצו לבוא כמוך רציניים. ו רנו להם, כאילו בכל מקום רנו, תקשיבו, קיבלנו, הבנו, אנחנו הולכים על זה. זה כמו שגם אל תתנאומים ממוצצים, והיא בדקה אותי כמה, כאילו בדקה כמה ימים, אם אני רצינית או לא. עשינו גם את ה… ומה שהכי צריך ברגעים האלה זה לדבוק. נכון. קודם כל לדבוק. אם אתה רוצה לשנות גישה, אחר כך אתה משנה גישה. אחרי שהם הבינו שאנחנו פתוחים לזה, רו טוב, אז אני אעזוב. והוא לא עזב עדיין. אבל כאילו, היה לנו גם כאלה. ואז עשינו גם את הסרט של ה… רינאים. שהתייחסנו לזה. We understand. צחקנו על עצמנו. למודעות, כן. רגע, אתה אומר את זה, וב ת זה גם בדיוק השלב, אז הרמת לי. בוא נדבר רגע על מה זה רינאים ומה זה ריברנד, ולמה קראנו לזה רינאים, ולמה, מה בזה תרגיל פסיכולוגי ומה בזה בפועל. אז תראי, מה שקרה אחרי שכבר עברנו כל השלבים האלה, והחברה הבינה שאנחנו רציניים, וזה כל איך לקרות, נהייתה פה פאניקה גדולה. פנימית. פנימית. חברה הולכת לעבור ריברנד. אופה, זה דבר רציני. מיתוג מחדש. זה דבר גדול. צריך לחשוב מה המישן סטייטמנט שלנו, מה האסטרטגיה, איך לגזור מזה את הברנד. ברנדבוק. מה הברנדבוק, איזה ערכים. אני כאילו, תפסתי את הראש. זה הרגיש לי, כאילו אנחנו עכשיו עושים תהליך של שנתיים. כולם נכנסו לפאניקה. ואנחנו רנו, טוב, אנחנו לא נסיים את זה. כאילו אם אנחנו עכשיו ניכנס לריברנד, ויש לאנשים נטייה, כאילו גם לי, אבל אני, כאילו שאני רוצה לדחוף משהו, אני אנסה לו, לסבך דברים. כאילו לראות שזה תור משהו ענקי, וחשיבות עצומה וכולי. ולא יצאנו מזה. יצאנו לכל דבר, הבנו שיש פה פרודקט לא טוב. רנו, אוקיי, אז אנחנו לא עושים ריברנדינג. כל מה שאנחנו עושים, זה לשנות את השם. הכל נשאר אותו דבר. ריניימינג. והשינוי הקטן הזה, שיינם כולם את הפספקטיבה. פוצץ את הבלון. רו, טוב, אז שנעשה ריברנד, נעשה את זה. עכשיו רק עושים ריניימינג. אז עשינו רק את הלוגו, ושינינו רק את האתר, והכל היה מהר, וזה כאילו, ב ת זה היה, זה לא, ששינינו וכולם השתכנעו. לקחנו, הבנו שאנחנו במצב לא טוב, זה שלנו עם הנהלה, והחלטנו כאילו, רנו יאללה, דוחפים את הריניימינג הזה, ומורידים את הקומפלקסיטי של הכל, וזהו. גם ללקוחות אולי, זה מסר קצת אחר. נכון. למה גם לפלטפורמה? אתה רק משנות גישה, אחר כך משנה גישה. לא, גם הם פחדים פתאום, ששנה כיוון בחברה, תשנה צבעים, תשנה איך שהמוצר נר איך שהאתר נר זה כאילו המון המון מוודאות. וה ת שזה גם אפשר לנו לעשות, וזהו משקיע נתן לנו המון ביטחון, ממש אי ביטסט ברמת החברה, שלא חושב אם אי פעם מישהו בהיסטוריה עשה דבר כזה. תסביר. חלק מהטרנזישן התחלנו עלות את מנדי למנדי, את המערכת, את ההום פייג' ובאיזשהו שלב היה לנו את אותה מערכת, אותו הום פייג', אותו דיזיין, רק שבמנדי היה את הלוגו של מנדי, ובדפלס היה את הלוגו של דפלס. עכשיו זה לא טריוויאלי, כי כל המערכת חושב, את מקבלת לינק לאקטיביישן, זה דפלס או מנדי? כל המערכת עבדה עם שתי דומיינים, במקביל. עם אותו דאטאבייס.

אם אותו דאטה בייס אותה מערכת אותו הכל? מעלים עדיין פיצ'רים? רגע. אבל שתי שמות. שנייה אבל כי יוזרית יכולתי להיכנס. או למנדי או לדאפאלס. אם קיבלת דאפאלס? אבל לקביעות? נשאר דאפאלס. אוקיי כן לא פעם פעם. כן כן כן. ואז עשינו A-B טסט בפייסבוק. זאת אומרת לחצי מהקהל בפייסבוק הראינו מודעות של דאפאלס. של חולד לדאפאלס. וחצי מהקהל בפייסבוק הראינו את מנדי או מודעות של מנדי. וממש עשינו A-B טסט. כאילו על חמישים חמישים אוכלוסייה. כדי לדעת מה האימפקט. כדי שאם משהו יידפק לנו איפשהו אנחנו נדע. אז זה היה פשוט חודש חודש וחצי. שעשינו את הכל עם שני השמות האלה. זה היה לדבר על גרדואל. על העובדה שכאילו לא אנוויילינג. הנה שם חדש וזה. לא פחדנו שזה עיתונאי יר את המנדי? לא יש בזה עוד משהו יותר עמוק. למשל אנחנו כבר יודעים היום להגיד שיש עונתיות. נכון לכל מיני דברים. נגיד הגענו לחודש רנדומלי אפריל. ואז אתה מגלה שכל המדדים נופלים איפשהו. זה כי זה מנדי או כי זה חודש אפריל? אנחנו היינו מתחילים להמציא שטויות. שזה בגלל מנדי זה נפל. מאוד קהל לאנשים ללכת עם הפחדים שלהם כשהנתונים. כן אז הנקודה החשובה פה זה היה שהורדנו את ה… זה משהו מאוד אינטואיטיבי שיש לכולם. לעשות אנוויילינג, לעשות פליפנסוויץ', לעשות הפתעה. אף אחד לא אוהב הפתעות. הכרזה. אף אחד לא אוהב הפתעות. אף אחד לא אוהב הפתעות. גם בחיים. גם בעבודה היומיומית. אנחנו זה אחד הדברים שאנחנו נגדול לגמרי. בוא תר בפגישה יחד עם כולם. זה נורא תר לכולם לפני זה שיגיעו, שיראו את זה פעם שנייה. זה יהיה הכי טוב. זה גם בשנייה על הדינמיקה של זה גם לא משיג את המטרה. כי אם אתה נכנס לפגישה ופעם ראשונה פוגש משהו. אתה עכשיו עסוק בלהגיב במקום בלא לחשוב מה אתה חושב. חודש את אפילו זה למה ש רת זה לא מה שאתה חושב. תן לבן אדם זמן להיות עם זה. כמו ש רת זה צריך לשקוע. גם את הפידבק לפני, תשפר. אז כלומר זה מוריד גם את היכולת שיפור. זה מוריד את היכולת שיפור. את בסוף כאילו מגיע לדי די ויש לחץ וזה אפס אין דאונס. וכל התנועה של מושלמות שאנחנו מנסים להימנע ממנה. והשאלה בשביל מה? והתשובה היא שזה בשביל כלום. בסופו של דבר זה לא משרת שום דבר. את אפל אולי כן. הם עושים אנוויילינג לטלפון החדש והכל שם סיקרט סיקרט סיקרט. צריך כי זה ב ת משרת משהו. כן זה הקיידנס שלהם. לאפל אין לזה משמעות ובטוח לא לאיך שאנחנו רוצים להתנהל. ובבטם ליין רק לסגור את הלופ. אז ב-AB טסט הזה מונדי ארט פרפורם דה פארס בכל פרמטר. קונברז'ן את הסיינאפ וקורברז'ן את הפיימנט. והאנגייג'מנט בפלטפורמה לא נפגע? אבל הכי הכי הכי הכי החשוב לי לבדוק את הדבר הבא. מה הלקוחות אומרים? כי שמעתי את הפרספקטיבה שכל הלקוחות הקיימים כמה הם שנו את השם. ואנשים שהמשיכו להירשם את דה פארס המשיכו להתלונן על השם. ואז הרגע ה ת חיכיתי לראות מה האנשים אומרים על מונדי. מה הם רו? כלום. כלום. הם לא שנו ולא בו. הם כאילו פשוט לא רו כלום על השם. וזה מבחינתי היה ווינד אדיר. כי הם זכו את השם זה כן בדקנו. אם הם זוכים את השם. כי הם ראינו שהם חוזרים לאתר הרבה יותר ויש קונברז'ן במודות הרבה יותר. תספר במילה איך בדקנו? כי אתה מדבר על משהו שאנחנו ברור לשלושתנו. לא אז עשינו A-B טסט. ראינו תראי פייסבוק מה שמיוחד במודעות שלהם שחלק מהקהל מגיע בקליק וחלק מהקהל פשוט נחשף למודעות ומגיע אחר כך. לא באופן ישיר על ידי הקלקה של המודעה. ראינו שהROI על הקמפיינים בפייסבוק הרבה יותר גבוה. אנשים זכו את הברנד מהמודעות והגיעו. וגם אלה שכבר נרשמו ראינו שהם חוזרים הרבה יותר לאתר. אחד הדברים שגידלו במדפרס שאנשים נרשמו אז הם לא זכו לאיזה אתר הם נרשמו אתמול. כי הם לא זכו את השם. אז הם לא היו לאן לחזור. כאילו זה מין דבר עזוי כזה אבל זה כאילו. או לספר את זה לקולגה שלהם. ובמדי פשוט אבל זה היה יותר טוב. כל הלופים האלה הלופ של המודעות הלופ של הסיינאפ הלופ של החזרה. ומה שהכי נהנתי זה לראות אם מפריע להם הקטע הזה של יום שני. עם מישהו מהלקוחות כל מה שהלקוחות שלנו התלוננו אני אגיד יום שני הם ידעו למה אני מתכוון. אף אחד לא ר את זה. אף אחד לא ר את זה. ושוב ההבדל בין להתלונן מפחד שמשהו יקרה לבין לקבל פידבק מהאנשים שאשכרה. פרק שמציאות קיימת. בדיוק. וזה היה שווי במקום הזה. כבר היינו על דרך המלך. עוד מילה על Monday Formerly The Pulse כי בתקופה שהחזקנו את שני השמות באותו. זה ה ת שטיפ טוב שקיבלתי גם מגסטו. הם רו לנו תקשיבו ישרנו את ה-Formerly לא זוכר מה היה לפני זה וזה אין פיימנט זה שנה. פשוט שינו את החתימות של כל האנשים בחברה באימייל בלוגו שלנו באתר בכל אתרי פרסומות. כל מקום שיש לנו מונדי יש לנו סוגרים Formerly The Pulse זה היה ממש טוב. ישרנו את זה חצי שנה ואז כאילו עוד איזה שנה זה התבחבש לנו עד שכאילו התאפכנו גם על זה כי זה היה עד שכאילו. כי זה נכנס לכל מקום ואחרי זה לחתוץ עוד ריניימינג להוציא את ה-Formerly The Pulse מכל מקום. אז זה היה כזה. אבל מה זה שרת? היו הרבה אנשים שכאילו…

הכירו אותנו. זה היה מצחיק, בהתחלה קיבלנו כמה דעות, תקשיבו, יש איזו חברה שנקראת מנדי שהיא תיקחו ממכם את כל ה-UI. די, ב ת? כן. כי אתה יודע, אנשים עם הפרסומות, ונר להם דומה. דרך אגב, היום יש הרבה כאלה וזה לא אנחנו. נכון. אז רצינו, כאילו ש… כי עדיין, דבר הזה יצר איזשהו ברנד. בסדר? טוב או לא טוב, אבל הוא יצר איזשהו ברנד. ורצינו להגיד שאנחנו סופים, ולא ללכת חצו-לל, ושיבינו שזה אנחנו, ואנחנו לא… אנחנו מוגעים, וזה… כן. פשוט לעשות טרנסיזיון. לא מתנערים מהעבר. בדיוק. הטרנסיזיון הוא חלק חשוב, אני חושב. לעשות הכל בהדרגה. מה התאפשר מתוך שינוי השם? וואו. מה הדברים שלאזתם, והצלחתם, והצלחנו? דבר ראשון היה לנו חולצות. זה הדבר הראשון. זה כאילו משהו גדול. אני זוכר אז עשינו את ה… בתל אביב זה גם היה עוד… הכל היה פה כאילו עם התקפות לב לכולם. אז רנו יאללה, אנחנו צריכים בארץ להגיד את זה, שאנשים ידעו בארץ. מישהו שעובדים. שאנשים שאנחנו מהיירים, הכל. לקחנו את ה… ניסינו לחשוב איך. גם לרעיון הגאוני. השלט של בר אפראלי על הילון. רנו לא צריך הרבה, צריך רק אותו. זה לא ב ת שלה, אתה יודע. מה? זה לא ב ת שלה. היא מופיעה שם. כן, לא, אבל היא הייתה עליו כל הזמן. לפני ואחרי. כולם שמקשיבים יודעים לאיזה שלט התכוונתי. עכשיו הקטע איתו זה שהוא עולה פי 2 מהשלט שנמצא לידו, ו20 מעלות לצד. אבל החלטנו אותו כי זה כזה חגיגי. ואז גם עשינו איזה מיליון עיצובים, היה קשה. בסוף יפגני עבריק ר בוא נעשה סלפי. עשינו סלפי. העובדים בחברה בתקופה. כל העובדים בחברה באותה תקופה אומרים שהחלפנו את השם. זה היה מדהים. זה היה אפשר לעשות מזה שיעור פסי ייצור. כי כאילו… תרמשך לצוותים. של טויוטה, כן כן. מי שהרז את הקופסאות עשה יותר מדי מהר, אז היינו יותר מדי קופסאות. הבוטלנקס בפייפליין, כל החברה פה בערב עושים דברים. היה כיף. הרזנו כמות לא שפויה של קופסאות כאלה ושלחנו אותם. זה לא יודע, אלף חמש מאות או משהו, זה היה נר סוד. קטעון מגניב של האריזה הזה. וגם לחבר גם כל האנשים בחברה, זה גם חלק מהעניין. כאילו שכולם יהיו חלק מהמהלך הזה. זה גם חלק מהאינקלוז'ן. גם לבפנים. לאורך הדרך, מה שקרה שכל הכיסאי התנגדות, שוב, בגלל שהרושחנו על זה ואנחנו הולכים על זה, התפוגגו. וממש זה התפתח מהלך וכולם היו על זה בגאווה. אני זוכר, זה אנקדוטה, אבל שכבר אחרי שעשינו את הפליפ, היינו יושבים בישיבות ועדיין אומרים דה פאס לפעמים. כשאנשים היו אומרים מנדי, זה היה נשמע לי מוזר. כאילו ממש זה היה נשמע לי מוזר. וגם לקח כמה חודשים עד שעשינו את המעבר הזה. כאילו להתנתק מהשם גם הנפשית ולהתחיל להגיד מנדי. אפילו הייתי נגיד מפגש עם משקיעים ואומר מנדי, זה פתאום מרגיש לי מוזר. עד שפשוט יום אחד זה הפסיק. וזה הרגיש לי הכי טבעי בעולם. אבל זה ממש כזה תהליך של התפוגגות שקרה כמה חודשים אחרי שהחלפנו את השם של החברה. ומה התאפשר מתוך זה? אני מרגיש שאין לי משהו דבר שעוצר אותי. כאילו אני מרגיש שזה חברה גדולה. כאילו השם יותר גדול ממה ש… כאילו לצאת לפוליות גדולים. בדיוק. זה כאילו, שוב זה פסיכולוגיה, אבל אני מרגיש שאין לי שום מגבלה היום. דה פולס זה החברה הקטנה. המנדי זה חברה גדולה. פסיכולוגית. אז אני לא עוצר את עצמי כמו פעם. פעם הייתי כזה מתנצל על הדברים שאני עושה. זה הרגיש לי לא מתאים. זה אחלה אינדיקציה. זה ייצור עוד שני דברים שלא ציפינו. אחד מול הבורד. שוב זה לא הלך חלק. כל הסיפור הזה בהתחלה הם נורא פחדו מהשינוי שם. איך קיבלנו ביטחון. ואלף היינו מאוד אינטואיט. הם ראו שאנחנו מ ינים בעצמנו. ואז הם נתנו לנו את המקום. וגם אחרי שהם עשינו את זה בצורה שהיא כמובן גם הייתה מוצלחת. אבל עם דאטה ועם טסטים וקבלת קונביקשן. זה גם שינה קצת היחס אלינו בבורד. כאילו שהם אומרים אוקיי. לא אליי ולרוי ספציפית אלא לכל החברה. הם מ ינים במה שהם עושים. הם יודעים מה הם רוצים. והם הולכים על זה. והם יודעים את הדרך לשם. והם מקשיבים לנו. ומתייעצים אבל בסוף אחריות שלהם. וזה בנה איזשהו אימח תחסים.

ועוד משהו. רגע, רק על זה מילה, שזה אולי טיפה התפספס וזה מגניב להדגיש את זה, כי ב ת כש רת קודם, רוי, חיברת בין ה-Usability Hub למשקיעים, אבל זה לא היה במקרה. הסיפור היה שחלק מהדרך שלכם להראות להם שאתם מקשיבים להם, זה לעצור שנייה ולצאת את הטסט הזה. כן, לקבל קונביקציה. כן, ואני אומר, זה אינסייט חשוב, שאפשר עד מחר להגיד, כי זה לא רק שהשתכנעתם, זה גם כן הקשבתם, אני חושבת שזה גם פאטרן תמיד, כל פעם שעולה משהו שהוא חוזר על עצמו מהבורד, אתם עוצרים ושואלים איך אפשר פנימה להראות לעצמנו וגם להראות להם. כן, אני לא חשבתי שספרינג טיימן נצח את מונדי בשום צורה אפשרית, כאילו גם במקרה צדקנו. אבל הקשבתם להם, וזה כן חשוב. ודבר שני, מול החברה עצמה, אני חושב שאומנם היו פה מעט אנשים, אני מסתכל עכשיו על 30-40 איש, אבל… לא, לקראת הסוף, כש רת ככה, אבל היו כמעט 100 איש. נכון. אבל לפחות מי שהיה אז בתקופות שהתלבטנו עוד וכולי, אני חושב שגם בנה איזשהו חוסן מאוד חזק. להבין שקונביקציה נבונים בפנים, לא מבחוץ. זה בנה איזשהו סוג של דנאי, שבסוף אתה מבין, לטוב ולרע, שכאילו אתה היית עם עצמך, אתה צריך לקבל את ההחלטות, לקחת את האחריות. אף אחד מבחוץ לא ייתן לך את התשובות, והוא ייקח אחריות על מה שאתה ור לעשות. ויש גם הרבה אנשים שחושבים שמה שאתה עושה הוא לא נכון. ויש הרבה אנשים שיש להם דעות. בסוף אין ת אחת, אין פתרון למשוו . צריך את ה ת איזושהי ת. זה מאוד קשה, אבל זה בנה פה איזשהו חוסן אצל קבוצה מאוד גדולה של אנשים, ואני חושב שזה קרה עוד הרבה פעמים מאז, כאילו בחברה בכל מיני אזורים אחרים גם. הקונביקציה לזה. כן, איזשהו חוסן קדימה שהיינו צריכים אותו. מאז אני מוצא את עצמי מדי פעם, כאילו אומר לאנשים בדיוק הפוך ממה שהם אומרים. רק בשביל האפקט. לא, כי גם זה היה גרוע, היית מנסה לחשוב כבר בצורה הפוכה, כי אנחנו כבר היינו במיינסט הזה. בוא נגיד ככה, וזה היה מיינסט פה, אני חושב שגם שם אחר היה סבבה. כאילו אם הוא עונה על הדברים האלה. הוא היה אותו ברנד, באותו דבר, וכאילו היה מייצר אותו אפקט. אבל זה עכשיו אנחנו יודעים להגיד. בנקודה ההיא אני זוכר אפילו, היה לנו סיפור של בליזארד, כן? שראיתי איזה סרט שלהם, של איך הם החליפו את השם, ואכלו על זה גם מלא מלא כפות. קראו להם סיליקון וסינאפס, משהו כזה. מי היה מ ין. רתי וואי, בליזארד, איזה שם מדהים. אז כאילו הרגשתי שגם אני הייתי רוצה שיהיה לנו שם כזה מדהים, ושאין שום סיכוי שזה יקרה. בכל זאת יש שם מישהו בארץ, שאני מסתובב ואומר וואי, מונדי, איזה שם מדהים, איזה גאוני. איזה גאוני. איך הם חשבו על איזה מהלך שיווקי. איך הם בחור כזה שם, שעזר להם לבנות כזאת חברה. מכירים את זה? איך זה מהלך שיווקי מדהים. כן, אז הכל בולשיט.

אבל זכיר ופרנונסיבל. כן, זכיר ופרנונסיבל. וליצור לזה את הברנד, זה הקטע. טוב, איזה מזל שיש לנו באתר פינה שקוראים לה Ask Us Anything, וכל מי שרוצה להבין עוד משהו על רינה עם ריברנד או בכלל יכול לפנות אלינו שם. תשבו שאלות כדי להגיע. אני מרגיש כאילו שעל כל חלק אני יכול לשאול ספר, אבל… נכון, בגלל זה אני אומרת, נגענו בהרבה. כן. אם מישהו עושה את המהלך הזה כרגע ויש לו שאלות יותר דיטל, אז מזה מה שאני אומרת בעצם, אתם מוזמנים לפנות אלינו. תודה, אירן. תודה, רואי. תודה, ליאור. תודה, ליאור. תודה שהזנתם. סטארט-אפ פור סטארט-אפ פור סטארט-אפ. סטארט-אפ פור סטארט-אפ פור סטארט-אפ. סטארט-אפ פור סטארט-אפ פור סטארט-אפ.