40: על איך גייסנו 150 מיליון דולר

אנחנו מדברים על השיעורים שלמדנו במהלך תהליך הגיוס של 150 מיליון דולר. אורחים: רועי מן וערן זינמן, מנכ״לים ומייסדים-שותפים במאנדיי.קום.

Last March, we started a funding round with the purpose of raising $150 Million, and after four challenging months, we successfully reached our Round D goal.

Silicon Valley-based venture capital firm, Sapphire Ventures, led the round with participation from Hamilton Lane, HarbourVest Partners, ION Crossover Partners and Vintage Investment Partners.

Now that the process has ended, we reflect on some of the lessons we learned along the way.

In this episode, monday.com’s founders Roy Mann and Eran Zinman, together with Lior Krengel, take us step-by-step through the whole funding journey from mapping relevant investors, through building a work process and a data room, all the way to choosing the right investor.

To all teams trying to raise money out there, this episode is dedicated to you.

(Here you can find an English article with the staples of the funding process talked about in the episode)

במרץ האחרון יצאנו לסבב גיוס כספים במטרה לגייס 150 מיליון דולר. לאחר ארבעה חודשים מעניינים ומאתגרים, הגענו ליעד המבוקש. קרן ההשקעות סאפייר ונצ׳רס מעמק הסיליקון הובילה את הסיבוב.

.כעת, לאחר שהתהליך הסתיים, אנו חוזרים אל השיעורים שלמדנו במהלך הדרך

במהלך הפרק, רועי מן וערן זינמן מייסדי החברה, סוקרים יחד עם ליאור קרנכל את כל תהליך הגיוס ומתמקדים בתובנות המשמעותיות בכל שלב ושלב - החל ממיפוי משקיעים רלוונטיים, דרך בניית תהליך עבודה סדור (הלא הוא ה״פרוסס״), דאטה רום ועד לבחירת המשקיע בפועל.

.אז לכל מי שמגייס כספים בימים אלה או מתכוון לעשות זאת בעתיד - הפרק הזה מוקדש לכם

Episode transcript

Automatically transcribed — it may contain errors.

היי רן, היי רואי. שלום ליאור. היי ליאור. היי כולם. הגעתם לסטארט-אפ פור סטארט-אפ, הפודקאסט שבו אנחנו חולקים מהניסיון, מהידע והתובנות שיש לנו כאן במאנדיי.com וגם מחברות אחרות. הוא מיועד לכל מי שסטארט-אפ מדבר עליו, לא משנה באיזה כיסא הוא יושב ברגעים אלו. אז במרץ האחרון יצאנו לסבב גיוס כספים, במטרה לגייס 150 מיליון דולר. ב ת אחרי ארבעה חודשים סופר מאתגרים ומעניינים. ביוני האחרון סגרנו סיבוב של 150 מיליון דולר, שהוביל לקרן און סיכון בשם סאפייר ונטורס, ואליי הצטרפו עוד ארבע קרנות וגדלים שונים. אז זאת תוצ המבוקשת הושגה, ובהסתכלות לאחור על התהליך יש דברים שעשינו ולמדנו מהם, וחשבנו ששווה לחלוק איתכם. יש גם דברים שזהינו שיכולנו לעשות אחרת כדי להקל על עצמנו. אז הפרק הזה לא מיועד רק למי שמגייס סבבים מתקדמים, ולא מעט מהתובנות והלימידות שנשתף כאן היום רלוונטיות גם לסבבים מוקדמים יותר. שנייה לפני שנתחיל אני רק אספר לכם שיש לי תפקיד קצת שונה בפרק הזה, כי למעשה לקחתי חלק פעיל בסיבוב, ובעוד שמאוד ברור שרואי וערן כנקי פאונדרים שמובילים את החברה, עושים את זה ומגייסים כסף, התפקיד שלי הוא קצת פחות שגרתי. בגלל זה ניתן לרואי וערן להסביר מה הוא היה. זה היינו, אני חושב שגם הסיבוב הזה וגם סיבוב שעבר, היינו צוות של שלושה אנשים שטסו וגיסו את הכסף. היה לך המון תפקידים שונים בתוך הסיפור הזה, אבל זה היה צוות שקול, בוא נ ר כך, כאילו מכל הכיוונים, לדבר עם משקיעים, לגרום לזה לקרות, להבין מה הפרוסס, מה צריך לעשות, עם מי לדבר, מה להגיד, לנתח את הסיטואציה, אז עשינו את כל הדברים האלה ביחד. בוא נגיד אחרת, אנחנו דיברנו מול המשקיעים וליאור נהיה עלה את העניינים. זה דבר אחרת להגיד. אבל אני יכול להגיד בתור יזם שזה מאוד עוזר, אני אגיד לסיבובים שונים שקודמים, שאני ורואי בעצם בדרך כלל נוסעים לבד, זה שליאור חלק מהצוות הזה, מאוד עזר לנו לקבל פרספקטיבה, לקבל פידבק, לפעמים כשאתה בתוך הסיטואציה אתה לא רו דברים, ובשביל מבחוץ, אז בעצם הניסיון שיש לך בקרן עוד סיכון שהיית לפני זה, אבל בעצם זה שאתה יכול לתת פידבק ולראות סיטואציה מבחוץ, ולקלוט מה קורה בחדר תוך כדי שאנחנו מציגים, ובכלל בתהליך היא מוסיפה המון ואליום בתהליך הזה. אז בואו נתחיל, אז השלב הראשון הוא בעצם יצירה של היטליסט של משקיעים פוטנציאליים שנרצה לפנות עליהם. כן, בתכל'ס אנחנו עשינו את ההיטליסט, אבל השלב הראשון ה יתי היה להחליט שאנחנו יוצאים לסיבוב, או לדעת שאנחנו לוקחים את הקומיטמנט הזה, מפנים את הזמן, לדעת שזה ישאב אותנו, ובואו נגיד פריבילגיה של הסיבוב הנוכחי, זה שגם היינו יכולים לבחור מתי. ידענו לתכנן את זה מראש, ואני חושב שזה חשוב גם לסבבים הקודמים, הטיפ הזה של לדעת שצריך לעבוד בדבר הזה שנקרא סיבוב. זה אפילו מעבר להגיד שאנחנו עושים את זה, זה השלב הכי חשוב כמו שהוא ר, שכאילו משנים את ה-state of mind, ומאותה נקודה גם חשוב מאוד לייצר איזשהו ביט. אנחנו ממש ברגע שאנחנו מחליטים לעשות סיבוב, אנחנו התחלנו ממש להיפגש ברמה בהתחלה פעמיים שלוש בשבוע, בהמשך הסיבוב ממש ברמה היומית, כי זה פרוסס לכל דבר. הייתה לי סינק בוקר, זאת אומרת לא יכול לקרות מצב שעברו 24 שעות מבלי שדיברנו והסתנכנו על מה שקורה. גם אם דיברנו עוד מ פעם ביום על הסיבוב. לגמרי, לגמרי, זה ממש כאילו לשים לידיקה אישן שלם על הדבר הזה, ולהבין שאתה נכנס לאיזשהו תהליך מאוד מאוד אינטנסיבי, שאתה עכשיו נשאב אליו. בסיבוב הנוכחי גם היו המון משקיעים שפנינו אלינו, וזה נהיה בסוף חמל. אז בהתחלה זה היינו מעט אנשים, לאט לאט מצטרפים, אז פעם ביום מבדים שכולם מסונכרנים, גם אני בדברים שאני ידעתי, זה עזר לי להסתנכן כל בוקר מחדש, ולדעת שאנחנו בקצב, כי זה תהליך שהוא מאוד דריינינג. כן, אני גם חושבת שבגלל שהימים עצמם מאוד אינטנסיביים, הסינכון בוקר זה תמיד אפשר רגע לעצור ולאבד את המידע של מה שקרה יום לפני זה, וגם להתיישר לפרשנות. כי כמו שאתה אומר, קורים כל כך הרבה דברים, שכל אחד יכול לקחתם למקום אחר, ומחליטים ביחד מה המשמעות של כל דבר שקרה, ולאן רוצים לקחת אותו ולקדם אותו באותו היום. אין אוהב, לא אוהב, רוצה להתקדם, לא רוצה להתקדם, לוקח ברצינות, לא לוקח ברצינות. זה שהקדים את הפגישה בחצי שעה, זה אומר שהוא ממש נלהב או שלא אכפת לו. מה זה אומר שהוא רשם נקודה פסיק בסוף ה-SMS? אבל אנחנו מקדימים את המאוחר. אז כל המשקיעים על שאנחנו מדברים עליהם, אז ב ת שנייה בואו נבין למי פונים. אז אני חושב שכל סיבוב זה שונה לפי השלב, לפי המשקיעים הרלוונטיים, וגם המספר שלהם יכול להשתנות, אבל כמו שאנחנו תמיד הבנו בסבבים קודמים, ובוא נגיד

יש לנו צלקות עמוקות עם הדברים האלה, צריך לפנות לכולם בצורה מסודרת באותו זמן ולהביא את כולם באותו זמן לאותה נקודת החלטה. אז זה שהתקדמנו עם אחד מאוד מאוד מהר ואחד אחר לא, ובסוף מישהו ר שהוא מעוניין ואחר עוד לא הסתכל על החברה, לא למד ולא ידע כלום, שם אותנו בנקודה בהיסטוריה שהיא מאוד לא טובה. It lingered on, הוא לא נסגר הסיבוב, כי תמיד אפשר לחכות עוד שבוע כשיודעים שאין תחרות. אז המטרה היא לייצר בעצם סיטואציה שאנחנו יודעים מתי הסיבוב יסגר מתוך זה שאם מישהו ירצה להשקיע אנחנו נדע להתכנס. ובשביל זה צריך הרבה אנשים בהתחלה. אז איך פונים אליהם? עשינו כמה דברים. אז דבר ראשון הוא להבין מי. להבין מי זה גם אומר להבין מי לא בשלבים האלה. ולעשות רשימה שהיא סבירה. כמה היו לנו ברשימה? היינו כמעט חמישים קרנות שם. היינו כמעט חמישים והבנו מהסיבובים הקודמים של חמישים בהתחלה זה עשרים בסוף ואנחנו כנר זה יהרוג אותנו. אז לאט לאט ניסינו לצמצם ולהבין מי גם אם הוא ירצה לו יהיה רלוונטי. אבל שוב, מי שמאזין כרגע שאל את עצמך הגעת לחמישים. אז מה שעשינו זה לקחנו מכמה מקורות. דבר ראשון, הסתכלנו על הרשימות של הסיבובים הקודמים כי חלק מהקרנות שדיברנו איתם בעבר גם רלוונטיות לסיבוב הזה. אז הסתכלנו ברשימה של הסיבוב הקודם ולקחנו בשם קרנות רלוונטיות. גם בנוסף דיברנו עם המשקיעים הנוכחיים שלנו. עם אינסייט ועם סטרייפס ועם אנטריקה פיטל. ועשינו עם כל אחד מהם שיחה שבהם שאלנו מהניסיון שלהם כי יש להם חברות בשלבים האלה איזה קרנות הם אוהבים, איזה קרנות הם חושבים שהן טובות לנו. אז מפינו את כולם עם פריורטיז. וגם הסתכלנו, עשינו עוד חיפוש. השתמשנו ב-CB Insights, Crunchbase Insights. יש שם גם כל מיני קרנות שהם יכולים לרשום. אפשר לעשות שמועות חיפוש של קרנות. והכנו רשימה כזאת של כמעט 50 קרנות. וגם אגב הוצאנו מהרשימה הזאת את כל מי שהשקיע במתחרים ישירים שלנו שזה היה דבר שטוב שעשינו לא תמיד בקרן במיוחד בקרנות גדולות. נדבר עם פרטנר שידע להגיד לנו שהם בעצם כבר מושקעים בחברה שהיא ממש… כן, או שזה היה מאוד מאוחר בתהליך. מה שכן אבל זה לא רק לרשום את השם של הקרן גם מפינו מה הצ'ק סייז של כל אחד מהם הוא רשמת? במקרה שלנו בשלב הזה זה היה מי יכול לכתוב צ'ק סייז של 150 מיליון דולר אין הרבה קרנות כאלה. אז זה עזר לנו גם לייצר איזשהו סינון. אני חושב שבהתחלה לבוא בתור סטארט-אפ ולמפות מי שיכול לכתוב צ'ק סייז של 2 מיליון דולר אז יש רשימה מאוד ארוכה לשים את כולם אבל ברגע שאתה מגייס כבר 10 מיליון אז אתה יכול לשאול את עצמך אם אני פונה רק לקרנות ששמות 10 מיליון או כמו שאנחנו עשינו די מהלבנו ש150 מיליון דולר זה צ'ק ענק ושקרנות שידעות לשים גם 50 ו-60 מיליון הן לחלוטין לגיטימיות ורלוונטיות מבחינתנו. כמו שזה נסגר בסופו של דבר גם משקיע שדיברנו איתו בסבבים קודמים. זהו, זה בדיוק הנקודה שרציתי לחדד ממה ש רת זינמן זה שממש חשוב להבין שזה שמישהו ר לא בעבר בצורה מפורשת אפילו זה סתם התמסמס איתו לא אומר שאי אפשר לפנות אליו שוב. ברור. ואפילו יש יתרונות לפנות אליו שוב אז אולי כרגע נתייחסו לזה. במיוחד אם עמדנו במספרים ש רנו שנעמוד בהם שזה מדהים כמה שמסתכלים על העבר לא משנה איך הוא נר העובדה שפגשו אותנו בעבר ו רנו שנעשה משהו וב ת עמדנו בו מביא להם ולידציה שהיא פי 20 יותר גדולה מאשר נגיד להם שזה מה ש רנו וזה מה שקרה. נכון. וגם העובדה שהם פספסו גורם להם לרצות לא לפספס עוד פעם. שזה גם מאוד חיובי אני חושב שזה שיחות ושוב זה רליישנשיפ בוא נגיד שמרנו את טיפ הזה לסוף אבל אפשר להתחיל איתו פה זה שתמיד לשמור על מרק התייחסים טובה עם כולם כי you don't know what happen next וזה גם טיפ טוב בלי קשר. וגם בהקשר הזה אחד הדברים שנגיד הסיבוב הזה כבר עשינו במודע מתוך ההבנה הזאת על קשרים ועל זה שמידע בדיעבד עוזר להם לקבל החלטה היום זה ב ת לתת דאטה לכל מי שביקש זאת אומרת יכול להיות שהיום הם לא ישקיעו אבל זה שהם ראו את המספרים שלנו היום כבר נותן להם דאטה פוינט מאוד חשוב ומאפשר להם לספר סיפור עם רצף לקראת העתיד זאת אומרת שאם בעתיד ניפגש באיזושהי קונסטלציה נתנו להם עכשיו מידע שרק לנו יכול לעזור בעתיד ולא לוקח מאיתנו שום דבר אני אקראת את הסעיף עוד רזולוציה אז דיברנו על למפות הקרנות זה מאוד חשוב אבל מה שעשינו גם זה למפות את הפרטנרים בתוך הקרנות זאת אומרת לא רק להבין מי הקרנות שאנחנו מדברים איתם אלא גם מי הבן אדם הנכון אז גם שדיברנו עם המשקיעים שלנו הם נתנו לנו כל מיני טיפים שמע את הבן אדם הנכון זה בן אדם שבעצם הוא נמצא בעמדה או שיש להם איזשהו רליישנשיפ איתו שהוא יכול לסגור את העסקה שיש לו את הכוח בקרן לסגור את העסקה והוא הבן אדם הנכון בתוך הקרן כי יש התמחויות אז בעצם היפינו את כל הקרנות והיפינו את האנשים בתוך הקרנות שהם רלוונטיים עם הקונטקטס וגם

הבנו מי החסרנו אינטרו לכל אחת מהקרנות האלה. זאת אומרת, מי יכול לחבר בינינו. אז היה ממש מיפוי מעמיק לגבי כל אחת מהקרנות. אם אני יה כן, אז אנחנו, מה שנקרא, זה הנקודות הפחות טובות שעשינו גם בסיבוב. כי בסופו של דבר, הרבה אנשים שדיברנו איתם, אלונג דה וויי, לא ידענו בדיוק מה יכולת קבלת ההחלטות שלהם. הנחנו כל מיני דברים, ואחרי זה גילינו דברים אחרים, וזה היה משנה לנו את כל הדינמיקה איתם. כן, חשוב בהקשר הזה להגיד שגם ב ת הדינמיקה בבורד שלנו היום היא כזאת שכל חברי הבורד הם אנשים שיכולים בתוך הקרנות שלהם לקבל החלטה בעצמם, וזה עוד משהו ש… במגבלה של המשקיעים שלהם, בוא נגיד ככה. לא, לכולם יש תקרה מעל הראש, כן. גם אם היא שמיים, אבל עדיין, אני אומרת שזו דינמיקה שהיה לנו מאוד חשוב לשמר, וגם בגלל זה היינו עוד יותר רגישים לעניין הזה של מי בעצם, האם האדם שאנחנו מדברים איתו יודע לקבל החלטות. אני כן אגיד שזה שתרגטנו את האדם הרלוונטי בקרן, לא אומר שהוא האדם הראשון שמדברים איתו. כן היו מקומות, וגם חשוב להבין שיש פרוססס גם לקרנות, וידענו לכבד את זה. זאת אומרת שיכול להיות שלפעמים התחלנו לדבר עם איזשהו פרינסיפה או אסוסיאט, אבל ממש בתחילת השיחה איתו כבר ידענו לשים על השולחן מי האדם שאנחנו מעוניינים להגיע אליו, וזה היה קריטי, ואני זוכרת שהיו כמה קרנות שדי מהר בתהליך פסלנו אותן, כי רנו זה לא הולך להתקדם בקצב הרלוונטי לאנשים הרלוונטיים, אז חבל על הזמן שלנו. אני אחדד את הנקודה הזאת, ואני חושב שזה משהו שאנחנו הבנו אלונג דה וויי, שדווקא להגיע דרך מישהו מתחת, שזה הרבה פעמים אומרים אני רוצה רק את הפרטנר, אז יש סיטואציות שהיינו לקראת הסוף ש רנו אם אין פה פרטנר אנחנו לא נתקדם מספיק בזמן, כאילו עם קרנות חדשות שנכנסו למשחק. אבל בהתחלה, וגם יש יותר ביטחון ופנינו עם פאנל והכל, אבל בהתחלה אנחנו די אוהבים לדבר גם עם מי שפונה עלינו, כי הוא זה שמצא את זה, הוא זה שרלוונטי, והדבר הזה הוא מאוד טוב שיש אחרי זה את כל אלה שתומכים בזה בתוך הקרן, ולא הגענו דווקא לפרטנר ואנחנו נוחתים עליו, יש לו אינטנשן ספאן מסוים ודברים כאלה. אז זה לא שלילי לא לדבר עם פרטנר, זה חיובי. גם לא רק שזה חיובי, יצרנו לטובת העניין הזה את מה שקראנו לו בקצ'אנל. אתה רוצה להסביר את המנגנון? אולי אתה הסביר את המנגן. אתה בקצ'אנל. אני בקצ'אנל, כן. אז מה שב ת עשינו מתוך מה שאתה אומר הוא, זה שהבנו שבעצם יש הזדמנות במצבים שבהם פנתה עלינו קרן דרך מישהו שהוא ג'וניאר או שב ת עשו לנו אינטרו למישהו שהוא ג'וניאר, לא רק של לדבר עם הבן אדם, אלא ממש להפוך אותו לכלי תקשורת עבורנו, להעברת מסרים שהם פחות פורמליים. ורגע כקונטקסט אולי נגיד שאם יש משהו שהבנו כבר בסיבוב הקודם ואולי קודם, זה שאנגלית ו ריקאית זאת לא אותה שפה. ומה לעשות שיש דברים שבשיחה הפורמלית אפשר להגיד ויש דברים שאי אפשר להגיד. גם אנגלית ואינגליש זה לא אותה שפה. תלוי באיזה יבשת. זה נכון, זה נכון. אז בשפע הלכבד הבק צ'אנל, היו דברים שדיברנו בשיחת זום עם אנשים, ואז אחר כך אני עשיתי איזושהי פנייה לאותו אדם שעוד פעם לפעמים הוא היה ג'וניאר ולפעמים הוא פשוט היה אחד הפרטנרים, ו רתי לו שמע בוא רגע נדבר בטלפון אם אתה רוצה על העניין הזה ועל זה ניתן לך עוד קצת קונטקסט. ודרך הדבר הזה גם יצרנו מומנטום. למשל עברנו מסרים על זה שקרנות אחרות כבר הגיעו לביקור בארץ וכדאי שגם הם יבואו. מספרים שהם כאילו לכאורה עוד לא חשפנו אותם בשלב הזה אבל הנה איזושהי זריקה טעימה קטנה למשהו שיגיע בהמשך כאינצנטיב כשזה היינו שחסר. וזה עשה לנו גם הרבה כאב ראש והרבה עבודה הדבר הזה. אבל מה שמדהים היה זה שאחרי כמה זמן זה הפך להיות כלי יתי שהשתמשנו בו. כלומר היה שיחה מסוימת ובשיחה לא היו להתניח דברים ברורים. אז רתי תמיד היה לי בראש רגע אני שואל אותו עכשיו או שאנחנו נעשה את זה בבק צ'אנל וליאור תברר את הדבר הזה. וגם יכולנו לדחוף דברים בצורה לא פורמלית נניח מישהו ר שהוא רוצה לטוס לארץ. אז אחרי זה התקשרת וווידט שהם גם יטוסו לארץ כי זה חשוב לנו וזה לא סתם משהו ש רנו. אז בעצם שני ערוצי התקשורת מקבילים שאחד גם יכול להיות חיובי ורגוע והשני מלחיץ מאוד או כל מיני דברים כאלה. זה עזר לנו מאוד לשנות את כל הדינמיקה בסיבוב ואני חושב שבנינו את זה סיבוב שעבר. נכון זו תובנה שהתחלנו לפתח כבר בסיבוב הקודם. אולי עוד דבר אחרון ששווה להגיד על קרנות ובשלב הזה של מיפוי זה גם להבין מה השינויים האחרונים המסיביים והחשובים שקרו בתוך קרן. כן כי תראו קרנות זה דבר דינמי צריך להבין שיש בקרנות פוליטיקות יש קבלת החלטות יש אנשים שיש להם מגבלות אנשים שמתמחים בתחומים מסוימים על פני אחרים. וככל שנצליח להבין יותר טוב את הדינמיקה בתוך הקרן ככה יהיה לנו יותר קל בעצם להתנהל מולה ולהבין מה מניע שם את האנשים. כמה דוגמאות זה נגיד איזושהי קרן מאוד רשפלינולה שהבנו ששותף מאוד בכיר שם בעצם עזב את הקרן. ממש לאחרונה. ממש לאחרונה ופתאום שאתה טיפה מעמיק אתה רו ש…

חלוקה בין שני שותפים, היה שם שני שותפים, אז הוא, זה שעזב, היה אחרי על כל העסקאות סופטוויר, כל החברות סאס, השותף השני תעסק יותר בדברים שקשורים לחברות במזרח וחברות שהן יותר קונסיומר בייסט. אז אתה אומר, רגע, אם השותף הזה שמתעסק בסאס עזב, זה שינה שם את כל הדינמיקה, מי מחליף אותו? האם השותף הזה שנשאר הוא עכשיו מחליף אותו? האם הביאו מישהו אחר? פתאום יש לך איזושהי אי-וודאות לגבי הקרן, וזה משהו שעוד צריך להבין אותו או להבין שיש פה איזשהו סיכון בחוסר קבלת החלטות אצלם. שלא קשור אלינו. והוא גם נותן לנו פרשנות מאוד טובה, שהוא דיבר איתנו, התלהב, אבל אז לא היה את הצעד הבא, ו רנו, טוב, בסדר, כי חסר לו את הגוף שבדרך כלל עוזר לו להגיע לצעד הבא, והיה לנו בסוף פרשנות יחסית טובה לדבר הזה, ולא רנו, רגע, מה אנחנו לא עושים בסדר. כן. היה גם עוד דוגמאות של קרן שהיא מאוד חדשה. הם מדברים כאילו הכל סבבה ובוא נדבר והכל, אבל הם לא גייסו את הקרן בכלל. לא יכלו להשקיע. הם לא יכלו להשקיע. או הייתה הדוגמה לקרן שסוג של עשתה ריברנד. זה היה קומץ של אנשים שפשוט עזבו קרן אחרת שבעבר היה לנו ניסיון פחות טוב איתה, ולא היינו יוצרים את השוב קשר בסיבוב הזה אם זה היה תלוי בנו, והם פשוט הקימו קרן חדשה, אבל כל הנפשות הפועלות עם אותו התרבות השקעות. אז הנקודה היא לקרוא ב ת אינטו דה דיטלס של הסיטואציה, כי זה רק עוד מידע שיכול לעזור לנו לנתב את הספינה הזאת, ולהבין גם דברים שאומרים לנו. כי למשל אם מישהו עכשיו, אני אקח את המצב ההפוך, אם יש קרן שעשתה כמה השקעות, אבל כל ההשקעות האלה לא התממשו לכדי הנפקות, אז אפשר להבין למה הם מפחדים מה ביט שלנו להנפיק את עצמנו יום אחד. זאת אומרת, זה ממש נותן קונטקסט לדברים שלא קשורים רק אלינו באופן אישי, או באופן מקצועי. השלב השני הוא בעצם יצירה של פרוסס. רוי, אתה מלך הפרוסס, אז אני אשאיר לך את ה… Professional cat head. שנגיד מה זה שאני מלך הפרוסס, זה שאני לא טוב בפרוסס, אבל אני מבין כמה הוא חשוב כל הזמן. וזה הפך אותך לטוב, אתה יודע כמו כל דבר בחיים. אז אני כל הזמן רק רציתי שנייצר את הפרוסס, ובפרוסס אנחנו מבינים. מה זה אומר? זה שהעובדה שאנחנו מנסים לשים את כל המשקיעים באותו שלב, נניח מישהו לא קיבל דאטה, מישהו כן קיבל דאטה, לא דיברנו עם הפרטנר שם, וכן דיברנו עם הפרטנר במקום אחר. אז צריך להכניס את כולם שהם יהיו באותו שלב. בסבבים הישנים, ההיסטוריים, מה שנקרא, אז א', זה נבע מזה שלא הגדרנו שאנחנו עובדים בתהליך. אז בא מישהו, הוא ממש התלהב, ו רנו יאללה, אולי הפעם אנחנו נסגור את הסיבוב הזה בלי לעבוד קשה. והוא יחתוך את כל התהליך. ואז הוא ממש התלהב, הם ממש ממש התלהבו, אבל הם היו שם לבד. ובאיזשהו שלב היינו כל כך, וזה לא נסגר סיבוב מן הסתם, ובאיזשהו שלב גם הם רו לנו את זה. אם הייתם מביאים תחרות, זה היה נסגר מזמן. זה היה הנקודה, אני חושב שכאילו רנו, דפקנו את הראש, רנו כאילו אנחנו כאלה גרועים שהם צריכים להגיד לנו איך לנהל אותם. אז כשהגענו לשלב הזה, זה נהיה די ברור שזה כלי שעוזר להם גם להתקדם בתוך הקרן של עצמם. כלומר, אם מישהו רוצה לדחוף את זה, זה שכל פעם שואלים אותו, תגידו, מה קורה עם הדיל הזה? הוא אומר, הוא שלנו, אין שם תחרות. אז זה לא עוזר לאף אחד לקבל את ההחלטה. וזה שיש תחרות, זה הופך את זה למשהו שמקדם את התהליך קדימה, שמאפשר לנו להתקדם קדימה, ובמקרה שלי אישית, ואני חושב שגם אירן שם, זה מייצר לנו ביטחון גם בזה שאנחנו מלחיצים אותם, כי יש תמיד עוד כמה שהם מתקדמים. לא רק מלחיצים, מהזווית שלי כשאני מסתכלת עליכם, זה נותן לכם איזושהי חוויה של שליטה בתהליך. בסיטואציה שבסוף מאוד מורגש בה שהם מחליטים והם יכולים והם הכל, אז זה נתן לנו איזושהי, יצרנו כלי שמאפשר לנו לשלוט בחזרה. כן, אתה צריך להבין שכל משקיע יש קצב משלו. יש משקיעים שזזים מאוד מהר, שהם מאוד אגרסיביים, יש משקיעים שנראנטיטים יותר איטיים. ובגלל שאתה רוצה שלתת הזדמנות שווה לכולם, אז אלה שנורא אגרסיביים רוצים להתקדם, אתה צריך טיפה לאט, את אלה שזזים מאוד לאט אתה רוצה לקדם, אז אתה משתמש בכלי הזה של תר כל שאר הקרנות כבר עשו XYZ, אתם נמצאים מאחורה, וזה נותן לנו להאזן בין סטיילים שונים של קרנות, פרטנרים שונים, אנשים כאילו עם יכולת החלטה שונה, ולהצטרף הזדמנות שווה.

כמה שיותר קרנות עד שלב מוכר. מה שאני מתחבר בדבר הזה זה גם לתחושת הביטחון, שהיא כאילו, בוא נגיד עכשיו סגרנו את הסיבוב, אז היא מאוד קבועה. אבל בתוך התהליך, בכל שלב, היו נקודות בתהליך הזה שחשבתי שאני לא נצליח לגייס כסף. וגם בסיבוב הקודם. אז זה מאפשר בעצם להגיד, להזיז את הביטחון ממשקה אחד לאחר כל פעם, וזה מדהים כמה זה קורה. פתאום הכל חיובי עם מישהו אחד, פתאום פחות חיובי. אבל יש עוד שניים שזה כן חיובי איתם. אז אני ככה נדבק לזה טוב, אז זה יתקדם איתם. ואז פתאום הוא חוזר, ואז קופצים אליו והם יורדים, וזה כאילו, זה מה שאפשר לקרוא לו המניה דיפרסיה של הסיבוב הזה, אבל זה מייצר לנו את המצב שאפשר ככה תמיד להתקדם באיזושהי תחושת ביטחון. זה מתבטא בשליטה, אבל גם היכולת בכלל להתקדם קדימה. אני חושבת שהיתרון של השיטה הזאת זה בעצם ניהול אנרגיה נכון, כי אחד הדברים שקורים הם מנהלים מערכות יחסים שונות עם הרבה קרנות בשלבים שונים, זה שעושים פעולות שחוזרות על עצמן. למשל שולחים דאטה, תכף נדבר על זה בהמשך, אבל מייצרים סטים של דאטה שוב ושוב ושוב, ועונים על אותן שאלות דאטה בזמנים שונים. לנו זה לוקח הרבה אנרגיה. או פעם אחת שולחים פרזנטציה, ואחרי חודש כבר צריך לשנות אותה. זה מאפשר להשקיע את אותן מ צים ולהרוויח מהם כמה שיותר פירות. נקודה ממש חשובה. וגם לייצר לנו פוקוס, כי כרגע אנחנו יודעים שאנחנו בשלב הסטוריטלינג. אנחנו נדייק את הסיפור שוב ושוב ושוב, והוא יהיה מצוין. פה חשוב להגיד זה שכשכן פנינו אליהם, כל המשקיעים או הפרינסיפל, הם ישר מבקשים דאטה. מה שעשינו, וזו נקודה מאוד חשובה, זה רנו להם אין דאטה. יהיה דאטה בתאריך איקס. הראשון לאפריל. לא החלטנו את זה מהשנייה הראשונה, אבל רנו להם אין דאטה, עוד מעט אנחנו נבין. ואז אחרי זה שהבנו, רנו את התאריך, ואז כינסנו את כולם לחדה תאריך. עכשיו, מה שאחד שבדיעבד הבנו שלא עשינו טוב דווקא בסיבוב הזה, זה שלא לקחנו בחשבון בהכרח את הקצב של כולם. פנינו לחלק מהקרנות שפנינו להם, היו קרנות שהן באופן יותר גרוף, שהן יותר מהירות, מקבלות החלטות יותר מהר. חלק מהקרנות שפנינו להם יותר לונג טרם חברות שהן קרוס אובר, או משקיעות גם בחברות ציבוריות וגם פרטיות, שהן נראית יותר איטיות. עכשיו, עשינו, לפעמים פנינו לגרוף יותר בהתחלה, ולאיטיות יותר בסוף, ואז אתה מבין שאין פה אליימנט. הגרוף רצו להתקדם ולא הבינו למה אנחנו מעכבים אותם, בעוד שהקרוס אובר ורו, שלושה שבוע לקבל החלטה, אנחנו לא עובדים ככה. אבל גם השפה הייתה שונה לחלוטין. אני זוכר שזה threw me off the game כזה. כאילו, אתה רו בדרך כלל יש בגרוף פאנד, קראנו להם deal chasers. הם מחפשים את הדיל הבא, הם מאוד מוכרים את החברה, הם מאוד מתלהבים, הם מאוד into it. ופתאום פגשנו אנשים שהם יותר באזור האנליסטי, we cover that area of software. כאילו, אני לא הייתי רגיל לשפה, מה זה cover? אתה לא מחפש להשקיע בעסקאות? אז פתאום השפה השתנתה, הגישה שלהם שונה, השאלות שונות. הם פתאום, כל האלה שcover software, פתאום שאלו what is your market analysis? כאילו, איך אתם רואים את השוק? כי כדי שהם יקבלו החלטה, הם צריכים תזה על איך השוק הולך להתפתח, ואז לבחור, להשקיע באחד או יותר מהשחקנים בשוק הזה. כלומר, הדרך שבה הם מקבלים החלטה על השקעה הייתה שונה לחלוטין, אינהרנטית מהקרנות שהכרנו לפני זה. גם המטריקות, אגב, גם המטריקות שהם חיפשו היו כאלה שהן ממש ממש aligned, מיושרות עם השוק הציבורי. זאת אומרת… הם יותר מהכלים, מסתכלו עלינו מתוך חברה ציבורית. זאת אומרת, הם ביקשו לראות את המטריקות שלנו בעיניים של חברה ציבורית, ולנתח אותן כמו שהם היו מנתחים חברה ציבורית, מתוך ראייה לגיטימית לגמרי, שבעוד, לא יודע, שנתיים נגיד נהיה חברה ציבורית, וזה כבר היבונים שהם צריך לדווח עליהם, ואיך נראים המספרים שלהם, ומה אפשר להסיק מהם. וככה הם בוחנים חברות. ואנחנו בסיבובים קודמים לא היינו רגילים לזה. כי אנחנו מאוד הסתכלנו פנימה, מאוד איך שאנחנו מודדים את הדברים. זה משהו שהשתנה לי בסיבוב הזה מאוד, להבין שאנחנו כבר קרובים למקום הזה, ולא לחשוב טוב, זה אחרי זה נסדר את זה. זה השלב לסדר את זה, נכון. כי מצפים לראות שאנחנו מבינים איך אנחנו נתייחס לדבר הזה שנקרא P&L. כאילו ש-P&L זה לא משהו… כחברה ציבורית, נכון. כן, P&L אני איך זה משהו שהיסטורית לא… אנחנו לא מנהלים איתו את החברה, אבל בוא נגיד בתור חברה ציבורית צריך לנהל חלק גדול מההסתכלות דרך הדבר הזה. אז נחזור שנייה לפרוסס, אם נצטרך רגע לזכור בממש בשתי מילים את השלבים השונים של הפרוסס. אז בעצם השלבים בהיי לבל, ושוב, העניין הוא ליישר את כולם סביב זה, השלב הראשון זה בעצם לייצר ריליישנשיפ, שזה שיחות, בדרך כלל התחלנו עם איזושהי שיחת זום, שיחת וידאו קונפרנס, שאנחנו מכירים את האנשים, לפעמים הייתה גם פולאף קול. אחר כך אם יש לנו אפשרות להעמיק את הריליישנשיפ זה טוב.

זאת אומרת, הזמנו את רובם לארץ, הרבה מאוד קרנות בעצם הגיעו לארץ לבקר אותנו, שזה עוד יותר העמקה של הריליישנשיפ. גם כאן המומנטום הזה שרועי דיבר עליו קודם עבד מאוד טוב, כי ברגע שקרן אחת הגיע, כבר אפשר להגיד לאחרים שעוד קרנות כבר היו פה, בדגש על הקרנות. כן. וזה גורם להם לעלות על מטוס. זה נקודה לא טריוויאלית, שבסיבוב הזה רצינו שהם יבואו אלינו קודם, זה כבר הרבה כסף, הם יכולים לעלות על מטוס. אז שיבואו ויראו את החברה, כי יש משמעות ללהיות בחברה, לראות המשרדים. את ההובלה ואת המנהיגות שבחברה, את האנשים שמעבר להם. ועשינו להם פה שואו, ראינו להם את הנהלה והכל, אז זה היה מאוד משמעותי. אז השלב הראשון נקרא לו ריליישנשיפ, בסדר? הוא מוקב מכל מיני תתי שלבים בעצמו, כאילו עם זום קולס וביקורים, אבל נקרא לו ריליישנשיפ. השלב השני זה בעצם הדאטה רום, שאנחנו בעצם שולחים להם את הדאטה רום, שתכף נספר יותר מה זה ומה זה מכיל, אבל זה בעצם לשלוח את הדאטה על החברה. והשלב השלישי, כמו שאנחנו מנהלים אותו, זה בעצם לסטטוס אליהם ולפגוש אותם. שאותם, זה אומר גם את אלה שבאו לפה או שהיינו איתם בזום, אבל גם את שאר הפרטנרים, ותלוי כבר במבנה ההחלטה של הקרן. אבל בגדול זה יוצר איזושהי סיטואציה שבה הם מודעים לזה שזו הסיטואציה של ההחלטה שלהם. אז אנחנו טסנו, הגענו לניו יורק וגם לסן פרנסיסקו, פגשנו את כל הקרנות פייסטו פייסט, וזה בעצם השלב השלישי. השלב הרביעי הוא בעצם קבלת החלטה וטרמשיט. אז ההיגיון, ומה שרוי הזכיר מקודם, זה כל הזמן ליישר את כולם סביב השלבים. אז יש קרנות ש רו, טוב, סיימנו עם הריליישנשיפ, יאללה, תרו דאטה. אפילו יותר מזה, יש קרנות שאחרי שיחת זום, תוך יומיים היו בארץ. נכון. ועוד קרנות אחרות עוד לא עשינו איתם את השיחת זום הראשונה. חבר'ה, אין דאטה, חכו, כל השאר עדיין לא במקום הזה, בסדר? אנחנו נסיים עם כולם, ואז נשחרר דאטה לכולם. חשוב להגיד שהחלק מהם גם לא הבינו למה, כי הם מתלהבים, רוצים להתקדם, אנחנו לא, והיינו צריכים לנהל את זה, היה הרבה בקצ'נלינג בנקודה הזאת. של הדאטה רום, נכון. זהו, אני חייב לציין שלפעמים זה נתפס כשלילית. תחשוב שאתה כאילו קרן, ואתה תופס את זה כקרן טובה. זאת אומרת, אני רוצה להתקדם. מה אתה אומר לו, חכה? מה אתה אומר? מה חכה? אבל אני כאילו, אני שווה, אני רוצה, אני זה. מה הוא ור להבין מזה? אתה לא רוצה אותו, אתה לא אוהב אותו. צריך להסביר את זה, בסדר? זה לא קשור. זה להגיד להם שאנחנו יודעים יותר טוב מהם שבתת מודע זה יעזור להם שיהיו שחקנים. חברה, זה לא טוב לכם. זה לא טוב לכם. אז סמכו עלינו, בהמשך אתם תרצו שיהיו שם עוד אנשים כדי שתוכלו לזוז מהר. וזה נקודה חשובה שגם, בוא נגיד, עם כל הניסיון שלנו, לא התלהבנו ממישהו שאומר, יאללה, רוצים להוציא את טרמשיט. רנו, בסדר, הטרמשיט כאילו, ולהציע אותו זה יהיה הרבה יותר טוב אם נגיע למקום הזה דרך הפרוסס. כשיש עוד קרנות לצידו, זה המשמעות של הפרוסס. וכדי שתהיה לנו אפשרות לבחור ב ת ולהבין האם ההצעה שלו היא טובה, כנגד מה אנחנו שוקלים אותם. ולראייה, בסופו של דבר, הוכחנו גם כצודקים בסיטואציה ספציפית שזה פשוט היה פרימטשור לאותו מישהו שכן רצה להציע את הטרמשיט. היו עוד כמה כאלה שרצו לעשות פרי פט. הם מאוד אוהבים פרי פט. מה זה פרי פט, אסביר? פרי פט זה שהם לפני כולם רואים את הדיל וסוגרים את הדיל, והם קיבלו אותו, שאין להם תחרות. אבל מה שחלק מהם לא עדים, שזה מגניב לעשות פרי פט, אבל אין להם שום יכולת לעשות פרי פט, כי בתוך הקרן לא יהיה להם את הבעיה הנדרש. אז לפעמים היינו צריכים לעזור להם, לעזור לעצמם. אז בעצם יש עוד נקודה אחת מאוד משמעותית בדרך שבה אנחנו עושים את הפרוסס שתיארנו עכשיו, והיא, וההסתכלות שלנו על ולואציה. אם לא ה… אם לא ה… כן. ואני חושב שזה משהו ממש שונה שאנחנו עושים, ככה נגיד כל העצות שיש. בדרך כלל שאנחנו אומרים את הוולואציה מראש. אז נניח בסיבוב שאני זוכר אותו, ההיסטורי, שהוא היה לא מהסיד ראונד, אלא אחרי זה, כבר רנו שאנחנו רוצים סיבוב בוולואציה של 20 מיליון פרי. לפני שכסף נכנס, החברה שווה 20. אנחנו גייסנו אז 5, אז זה אומר שאחרי תהיה שווה 25. אז הלכנו ו רנו את זה. לכולם. רוב היזמים אומרים, באים לגייס, אומרים אני רוצה לגייס 20 מיליון דולר. שלום. זהו. ובוא נדבר על זה. מנתנים למשקיעה. מכריחים אותך להגיד את זה. ככה זה הבסט פרקטיסט. אומרים לך אל תגיד, ואני חושב שגם בפגישה הראשונה, בסדר? וככה עם בשיחות חולין, לא אומרים את זה. בסדר? כי קודם כל בוא נר אינטרס טיפה. נר שאתה מעוניין להשקיע בחברה, אחרי זה אני אדבר איתך על הדברים האלה. אוקיי, אז למה החלטנו לפעול אחרת בעניין? מה הרציונל? אני חושב שבסופו של דבר, זה התחיל, בהתחלה זה התחיל מזה שה ונה שאנחנו בידי נגור שייטורז. זה לא ונה. זה לא ונה. ההבנה. ההבנה. ההבנה, כן. רתי ככה, אני יודע איך אני יכול לנהל דיאלוג עם מישהו, אני אגיד לו מה אני רוצה. מתי שהוא יבין שמה שאני רוצה זה מה שאני ב ת רוצה. מהצד השני, לא שמנו ולוואציות שה נו שהן לא בסדר.

דברים כאילו עזויים. משהו שאנחנו רוצים לעשות, כי בסוף יש לך, יש את מה שנקרא משחק אריה במדבר, שאתה עושה מסע ומתן עם עצמך, ואומר, טוב, ומה אם אני חותך את זה בחצי, אתה מסכים? ומה אם אני מוריד… אז כאילו כל המסע ומתן הזה עם עצמי או מול מישהו אחר, אז עשינו אותו לפני זה, והבנו מה אנחנו רוצים שיהיה טוב, ו רנו את זה, וזה שאומרים את זה זה גם גורם לנו לה ין בזה. וזה שבסופו של דבר אבל זה התגלה כמשהו שהוא ממש ממש טוב, כי זה מה שנקרא עוגן במסע ומתן. המסע ומתן מתנהל סביב העוגן שנקבע, ומי שראשון שם את העוגן, שם זה נקבע, אלא אם כן עושים איזה מהלך דרסטי של להעיף את העוגן. אז זה גם קרה. אבל אני חייב לסייג את זה, כאילו שיש לזה גם הרבה חסרונות. סתם נמנה כמה אחד, יכול להיות שאתה כאילו מפסיד, כי אם לא היית אומר את הוולואציה היית מייצר תחרות בין המשקיעים, ואז הרי מקבלים את זה לשני הצדדים, גם ללמטה וגם ללמעלה. אנחנו גם לא מחפשים להגדיל את הוולואציה מעבר למספר הזה. למרות שהציעו לנו בנקודות מסוימות, ו רנו… אבל אתה חייב להיות נ ן. אתה חייבים להיות נ נים. אז אתה יכול להפסיד וולואציה, אם נגיד ייצר איזשהו מסע ומתן בין כמה משקיעים. הדבר השני, יכול להיות שאתה מבקש משהו שהוא לא הגיוני. זה קרה לנו בסיטואציה ש רנו איזה שהיא וולואציה שכאילו בהתחלה סתם ניסינו. ופשוט הוא ר סבבה, חייך, וכאילו לחפנו את היד, והלך. כן, אני חושבת שגם העניין של לא לדעת אם קיבלת מספר גבוה מדי, הוא שבאיזשהו שלב קשה לדעת בתהליך, האם זאת הסיבה שמישהו הפסיק להתעניין? או כי משהו אחר. ואולי ב ת, שוב, בפרוסס כדי שזה יעבוד בתמהיל, אומרים את הוולואציה ממש בהתחלה. זאת אומרת, בשיחה הראשונה רנו את הוולואציה. ואז, אם עכשיו מישהו לא ממשיך… ה יתית. כן, זאת שאנחנו ב ת רוצים אותה. איך נדע אם זה כי החברה לא טובה, אז זה כי אנחנו לא מוצאים חן בעיניו, כי משהו בתקשורת, או בוולואציה. וזה משהו שאותי ליווה בסיבוב האחרון, השאלה הזאת. וקל לברוח לשם. אני חושב ש… בוא נגיד ככה, אני מסתכל על הטיפ הזה בתור פרספקטיבה של הרבה סיבובים. זה היה לנו 20, זה היה 500, ועכשיו. ותיקשרו לנו את זה תמיד. יש איזושהי גישה ש… זה פיר וגריד. אתה רוצה להשיג וולואציה מאוד גבוהה לחברה. יש איזושהי תחושה של יזמים נגד משקיעים כזה. הם רוצים להביא את הוולואציה הכי נמוכה, אנחנו את הכי גבוהה, וכאלה. אז אנחנו קודם כל שמנו לעצמנו בראש איזשהו עוגן יתי, של עם זה אנחנו נהיה מרוצים. ופחות מזה, we're willing to walk away. כלומר, מבחינתי, זה היה משהו שהוא מאוד חשוב להגיד, כאילו, אז הוא לא מבין את הערך של החברה. בסדר? ולהיות קנים לזה. ברגע שיש את הכוח הזה של ה-willingness to walk away, בסדר? וזה נובע גם מהתהליך שדיברנו עליו של לשים הרבה משקיעים וכל מיני דברים כאלה, אז זה נהיה תהליך מאוד חזק. ואני זוכר בסיבוב הקודם שבאנו למשקיעים ו רנו להם, בצניעות כזאת, כאילו, אנחנו רוצים ולויאציה כזאת, הם רו לנו זה גבוה מהשנייה הראשונה. בסדר? 500. ו רנו, בסדר, אבל אנחנו צומחים מאוד מהר, ואולי עוד כמה חודשים we'll catch up לולויאציה הזאת, ואז זה כן יהיה לך הגיוני. אז רנו, רגע, ופתאום העברנו את כל הלחץ אליהם, אז רגע, מה, אתה לא מסוגל להסתכל כמה חודשים קדימה? כאילו, זה הבעיה שלך. כן, פתאום השיחה משתנה. ממקום של תוך חודשיים שלושה אתה כן תוכל לראות את זה, אז אתה לא יכול לראות את זה עכשיו. ולרעי הדרכגב, אחרי שסגרנו את הסיבוב, המכפיל על הרבניו היה 20, ועד שחתמנו, עד שהכסף היה בבנק, בדיו דיליגנס, זה היה כבר 17. יש כמה יתרונות להגיד ולויאציה. שוב, בהנחה שזה מספר הגיוני. אז אחד, זה מפלטר מאוד מאוד טוב את האנשים שלא רלוונטיים בהתחלה. חבל לבזבז עם מישהו חודשים זמן, ואז הוא אומר, בעצם השווי הזה לא הגיוני לי, מה שאתה מחפש. כבר לא יכול להשקיע בשמיים. כן, אז זה מפלטר מאוד מאוד טוב. דבר שני, אני חושב שיש לזה ערך אקומולטיבי, זאת אומרת, יש לזה ערך מצטבר. כי אתה פוגש משקיעים, ואז הם רואים שאתה מבקש כל סיבוב משהו, אתה מקבל אותו, אז אומרים, טוב, שהם מבקשים, אז הם מתכוונים והם ילכו על זה. אז לאורך זמן אני חושב שזה כן יהיה יותר קל. החיסרון הוא שאם אתה לא פוגע בוולואציה שהיא נכונה, או שהשוק לא מגיב אליו בצורה טובה, אז זה יכול, אתה צריך להיות מאוד קשוב לזה ולעשות אותמות. כן, זה ריקוד בסוף. זה לא אומר שהדבר הזה שווה ללכת בלי כסף הביתה רק כי רנו מספר. לגמרי. פשוט שעוד דבר אחד שעולה לי שהוא עיתון, זה שבסופו של דבר וולואציה מדברת גם על חזון באיזושהי צורה. כי ניקח את זה רגע עוד פעם למצבים יותר מוקדמים, אבל יש חברה שיכולה לחשוב שאתה יודע, אקזיט של 200 מיליון דולר, זה מה שהיא רוצה, וחברה אחרת באותו השלב דווקא מכוונת להנפקה במיליארד לצורך העניין. והשלב הזה של שיחה על וולואציה כן מיישרת כולם על בית החזון ומה האופק שרוצים להגיע אליו, מה הכתבים, יש שם איזשהו עניין גם של ביטחון עצמיש.

יש שם גלרוץ שפתאום, בוא נגיד, המשקיעים שרואים את האפסייד, אל מול אלה שרואים את הדאונסייד, פרוטקצ'ן מתגלים, בסדר? ואנחנו תמיד חיפשנו… שווה רגע להסביר מה זה, כי לנו מאוד ברור מה זה האפסייד ודאונסייד. אנחנו תמיד מאוד מאוד חיפשנו, זה היה לנו משהו מאוד מאוד חשוב, תמיד, זה שכל המשקיעים שנביא יהיו להם ראייה אפסייד, מה זה אומר? זה אומר שאיך אלון סער אומר את זה? כמה סוגים. מי זה אלון סער? אלון סער, אורך דין שלנו ממיתר. אז יש שני סוגים של משקיעים. כאלה שכאילו, אם לא הולך טוב הם נעלמים, וכאלה שהולך לא טוב הם נכנסים. הוא התכוון לפרייבט אקוויטי מול כאלה שרואים את האפסייד ונצ'ר. אז הקטע שהולכים זה דרך אגב זה טוב. כלומר שמה שמעניין אותם, הם יכולים להגיד טוב, מחקנו את ההשקעה הזו. כי הם רואים רק את האפסייד, הם מנסים לעשות חברה אוף קונסקוונס, להשיג איזה עשר איקס, לבנות משהו יתי. ואם רואים שזה לא קורה, זה פחות העניין שלהם. זה כאילו לא הצד המקצועי שלהם לבוא ולהציל חברה מזה. אז זה סוג קרנות אנחנו, כמו שרן ר שחוצר פולטר. קרנות שבאות להציל את החברה. זה לא נכון להגיד פרייבט אקוויטי, כן? כי יש סוגים גם שם, בסדר? אבל קרנות שבאות, והמומחיות של האנשים זה לבוא ולהחליף את הנהלה, ולהגיד לכולם מה עושים וכאלה. או לצורך העניין לנסות להוציא את הכסף שלהם כאילו החוצה בכוח איכשהו זה. אלא שהם באו, יש אליימנט אוף אינטרסט, שבאנו לבנות פה משהו גדול ומסתכלים לעתיד. וזה האימור שאנחנו לוקחים. לא אימור אחר שלי לא ברור שהם לקחו על הדבר הזה. אז השלב השלישי הוא בעצם הדאטה רום עצמו. כן. זילמן, המיקרופון שלך. כן, אני מת על דאטה רום. אני שנייה אסביר מה זה, כי זה נשמע כזה שם מפוצץ. אבל בגדול, וזה לאורך כל הסובבים של כל חברה כמעט, אז בשביל שהקרן, בעצם הקרן מתרשמת מהפאונדרים, מהחברה, מהוויז'ן, ואנחנו גם מציגים להם מספרים הרבה פעמים, ואז הגישה היא, אוקיי, בואו תראו את המספרים מאחורי. אנחנו רוצים לנתח בעצמנו את החברה, אנחנו רוצים להבין את הדינמיקה מאחורי המספרים, ואז בעצם מכינים דאטה רום. מה זה דאטה רום בפועל? זה פולדר. עם מלא אקסלים. עם מלא קבצי אקסל, שאתה שולח למשקיעה. אנחנו אגב השתמשנו בבוקס, כאילו שזה איזשהו פייל שירינג, שגם קיבלנו אינדיקציה שמשקיעה מוריד את הקבצים, אבל בגדול זה להכין הרבה מאוד קבצי אקסל, שבעצם אתה חולק אותם עם המשקיעים, ואז הם לוקחים את האקסלים האלה, בדרך כלל יש שם אנליסטים שמנתחים את החברה מכל כיוון אפשרי, ועושים קרי של הנמברס וכולי, ואז מקבלים עוד איזושהי זווית ריאל לחברה יותר מעמיקה, ואז כאילו זה עוזר להם לקבל החלטה. וחשוב כן להגיד שבשלבים שאנחנו מגייסים בהם, שגייסנו עכשיו, המספרים הם חלק מאוד משמעותי בתהליך. נכון. זה כבר לא נהייס טו האב. כשאתה חברה ציד, כשאתה מגייס עם בוסיד, אז אתה מגייס את זה על ויז'ן או על צוות. מי ראונד אייב וכדימה, המספרים הופכים, תופסים נפח ביותר ויותר משמעותי, ובטח בשלב שלנו הם תופסים נפח מאוד משמעותי, כי יש המון היסטוריה והמון… אז למשקיעי קרוס אובר שמבחינתם היו שלבים שאתה יודע, היו קרנות ש רו לנו, עזבו את השיחה איתכם, תשלחו לנו את המספרים. קודם כל תראו לנו את המספרים. זאת אומרת, זה עד כדי כך קיצוני. עכשיו, שווה להגיד איך ההיסטוריה של איך הגענו לזה, זה זה שבסיבובים הקודמים שאלנו אותם כל הזמן, מה הדאטה ריקוויסט שלכם? מה הדאטה שאתם צריכים כדי לקבל החלטה? והתעקשנו על לקבל החלטה. כי דאטה כולם אוהבים לקבל הרבה, ואז זה מנטרל אותם לחלוטין, תלוי באיזה שלבים. אז היה לנו חשוב לדעת מה הם מסתכלים עליו, ואומרים, לא, לא צריך, זה רק מה שיש לך, מה שניהם מסתכלים עליו, כל מיני כאלה. אז רנו, טוב, תעשו לנו רשימה, אספנו את הרשימה מכולם, וככה בנינו את הדאטה רום, וחשוב להגיד גם, הכנו נניח 30 קבצים, או כמה היה שם עכשיו? אפילו 40, כן. אבל שלחנו בהתחלה לכל אחד רק את מה שהוא ביקש. בהנחה שזה מה שהוא ידע להסתכל עליו, אם הוא רוצה עוד, נשלח לו עוד. והאובר דאטה זה גם מייצר איזשהו פרלסיס מסוים, כי הוא אומר, רגע, אולי אנחנו צריכים לנתח את זה איכשהו, ולא ככה הם חושבים. כלומר, בסופו של דבר, צריך את הדאטה שיעזור להם לקבל החלטה, ומה שהם מבינים, זה שונה בשלב, שונה בתחום, שונה בין משקיע למשקיע, אז ניהלנו גם את הדבר הזה. כן. פה ה ת שיש לי כמה תיקאוויז, שאולי שווה לשתף, דברים שלמדתי לאורך השנים, כמה טיפים. אז דבר ראשון, הבנה מאוד מאוד עמוקה, שאולי זה נשמע טריוויאלי, אבל שברורה לי היום, צריך להבין שדאטה רום זה פרודקט לכל דבר. אנשים משקיעים המון אנרגיה בפיץ', במצגת, באיך שמציגים את החברה ואת הסיפור, וכאילו הדאטה הוא כזה, טוב, האנליסטים יוציאו דאטה. הדאטה הוא פרודקט לכל דבר. אני מאוד מ ין שאלף הקבצים צריכים לראות יפה, הם צריכים להיות ברורים. זאת אומרת…

עכשיו מישהו פותח איזה שהוא קובץ אקסל, אז שהוא לא רק יר מספרים, אני תמיד בעד שלעשות את הגרף, אוקיי? שיוצא מהמספרים, כאילו כבר להכיל אותה במקום הזה. ולעודת שמח, כנקותרת. כותרת ולסבכים גרף. מה אינטרט מרכזי שתתקבל מהדבר? ואם נגיד פתאום יש תוצ פחות טובה, אז לשים חץ ולהסביר. אוקיי, אל תגיד, זה כאילו קאונטר אינטואיטיב. אתה אומר, שהם יצאו את הניתוח, אולי הם לא ימצאו משהו. אני אומר, ההפך. להציף את כל הדברים, מה שטוב להסביר, מה שלא טוב להסביר, כי בסוף הקבטים עוברים לאיזשהו אנליסט והוא צריך להעביר מסר להנהלה. וככל שאתה תצייד אותו ביותר מידע, ביותר אינפורמציה, ביותר אינסייטס על המידע הזה, ככה הוא יוכל להעביר פרודקט יותר טוב, כי הוא בסופו של דבר שופר שלך בתוך הקרן. אז אתה רוצה שהמסר יהיה טוב. אז זה הדבר הראשון. דבר שני, וזה גם קצת קאונטר אינטואיטיב, לפחות לי זה היה, זה שיותר דאטה זה לא יותר טוב. בסדר? זה כאילו, אתה אומר, יש לי מלא דאטה, אני אשלח את זה למשקיעים, זה יעזור להם לקבל חתה. ההפך. ואני לא מנסה להסתיר פה שום דבר, אבל עודף מידע מבלבן אנשים. וזה ידוע בפילוסופיה של פרודקט, ככל שאתה נותן לבן אדם יותר אפשרויות, יותר אינסייט, הוא ננסה להבין מה הוא לא מבין. ודווקא ככל שאתה עוזר לאנשים יותר להבין היי לבל, ולהבין איך העסק עובד, עם פחות דיטל, זה עוזר להם לקבל החלטה. אז אני לא בעד לנדב סתם קבצים שאנשים לא צריכים, זה גם מה שרוי ר מקודם, שמול ישלח למה שהם צריכים. אני חושב שהיסטורית רצחנו כמה מושקעים עם אובר מידע. כן, והעתיב השלישי, שאני מאוד מ ין בו, אבל צריך קצת מצ'וריטי במקום הזה, זה לעשות פושבקים. משקיעים מבקשים דברים ולשים גבולות, להגיד להם, זה אנחנו לא מסתכלים על זה, זה לא נכון, זה שאלה לא לגיטימית, אתם לא מבינים פה משהו. הדרך שעשינו את הפושבק הזה, זה להגיד להם, what do you need to make a decision? והתעקשנו על זה, וניסינו להבין לעומק מה הם ב ת צריכים לקבל החלטה. האם הוא שואל שאלה כי זה קפץ לו בראש, או שהוא שואל שאלה למה הוא צריך לקבל החלטה, ושוב פה עזר מאוד הפרוסס ולקדם את כולם קדימה. רנו, תשמע, אין זמן, זה ייקח לנו נניח יומיים שלושה, והדיל מתקדם, אז כאילו אתה יכול לחכות, ואם הדיל לא היה מתקדם, זה היה קשה לנו להגיד את זה. כן, חשוב להגיד שכל מה שעושים בפרוסס חייב להתבסס ולהיות רק עובדות יתיות. זה עבד, ואי אפשר… אני חושב שיש כאלה שהם מסוגלים לייצר urgency במקום שאין urgency. אני חושב שאנחנו לעולם… אני לא מ ינה. אני לא חושבת שזה יתי. אני חושבת שאתה בונה פה מערכת יחסים, ואתה רוצה לבנות משהו שהוא יתי, ובבטל לכולנו זה תמיד עבד, כי ידענו שאנחנו רק אומרים להם את ה ת, ומשקפים אותה בצורה שתגרום להם לזוז. איך לשקף את ה ת זה משהו אחר. אבל אם אף משקיע לא בא לארץ, והרגע רת שכולם היו בארץ, אתה בבעיה עם עצמך. ואם אי אפשר לייצר urgency יתי, אז הבעיה היא במקום אחר בתהליך. רק שנייה לנקודה הזאת של הפושבקים, שאני חושבת שהיא מאוד חשובה, כי הרבה פעמים, עוד פעם, יש איזשהו פחד מלהגיד לא, ואולי אנחנו מפספסים את השאלה. אז ב ת גם דבר אחד נוסף שלמדנו לעשות זה, פשוט לשאול למה. למה אתה שואל את השאלה הזאת? ואז הרבה פעמים זיהינו שאפשר לעזור להם לקבל תשובה, אבל התשובה נמצאת בכלל במקום אחר. או בקרי אחרת של הדאטה שכבר יש אצלם, או בנתון אחר שכן יש לנו לשלוף אותו ויעשה להם סדר, או פשוט בתשובה המאוד בסיסית, לא ככה החברה עובדת. אין לנו פריטיר, לכן השאלה שלך על פריטיר איננה רלוונטית. זה קטוניה, אבל את צודקת. יש המון פרשנויות שנותנים, ואז מבקשים עוד דאטה להבין את הפרשנות, וללכת אחורה להבין מה מפליד אותם. בוא ניתן אפילו דוגמה קונקרטית. באחד המשקיעים ר, אני רוצה לראות את המרקטינג פר צ'אנל, ואנחנו נתקשיב, האטריביושן מודל שלנו מאוד מסובך. פשוט למה אתה רוצה? כי ראיתי שבדצמבר התקציב ירד. אז אני אומר לו, זה בכוונה? כי כל דצמבר אנחנו מורידים את התקציב. אוקיי, סבבה, הבנתי. אז אני לא צריך את הקובץ הזה. אז כאילו, במקום עכשיו… חסכת לעצמך עבודה. אבל עזבי את זה, עכשיו אני אשלח לו פר צ'אנל, הוא יתחיל לעשות שם כל מיני ניתוחים, ולהמציא לעצמו דברים שבכלל הוא מן התחלילה לא עניין אותו. בסדר? אז במקום להגיד מה מפריע להם הרבה פעמים, הם מבקשים עוד דאטה בשביל להבין בעצמם. ואם אתה מנסה לחפור ולהבין את הסיבה, הרבה יותר קל כאילו לענות ולהתקדם מעלה. וכאן אגב גם הפרוסס תומך, כי אם יש שאלה, וזה כן קרה, שחוזרת מחמש השקעות, אנחנו מבינים שלנו חסר משהו בדאטה. זאת אומרת, אם כולם שאלו את אותה השאלה, אנחנו צריכים לייצר איזושהי הבהרה. זה לא שכולם פה פתאום מציקים לנו או משוגעים. גם שם צריך לעשות פרוסס, כי גם זה לא טוב לענות יותר מדי מהר. כאילו, חשוב לייצר טיום ציפיות מול המשקיעה. בהתחלה אתה מתלהב, מישהו שואל אותך שאלה, יש לך את התשובה, אתה ישר עונה לו תוך שעה. עדיף חכות יום. כי אז הוא אומר, טוב, אני אשאל אותו עוד שאלה, אני אחשוב שנייה לפני זה, כי אני לא רוצה לשגע אותו, שאני רו שזה לוקח להם זמן, ובטח הם עסוקים בעוד דברים. דווקא המהירות לפעמים יכולה לפגוע בך. אז כאילו, כל פעם… אני שם כוכבית על הדבר הזה, כלומר, זה תלוי בבן אדם, והאם המידע הזה עוזר לו לקבל החלטה או לא. כלומר, איפה אנחנו בשלב בתהליך, שאתה רוצה לקדם את התהליך, או רגע, לעט אותו. אבל יש גם דברים פשוט שאתה… אין מה לעשות שרואי, וזה עדיין היה קצת יותר רחוק מהדת הרום תמיד. זה נכתב בדם כשאירן ואני נורא נורא שמחנו וענינו לאיזה אנליסטית חמודה, ואחרי…

קודם כל בדקות קיבלנו את הצעות שאלות, ואז הצ'אט אינטרפייס הזה פחות עבד לנו, זה לא שאלות כבקשתך, שלחי חמש שאלות, ילכו אולי עוד שנס לעוד חמש, וזה עוזר לנו לחודש פוקוס. זה ניהול של הדבר הזה, אבל כשאתה מזכירה את האנליסטית הזאת, היא לא שאלה שאלות שעוזרות לה לקבל החלטה או לקרן להתקדם. אז כלומר, אני אומר, ואני זוכר שהיינו גם בתקופות מאוד אינטנסיביות לענות על המון המון שאלות, כי זה היה לקראת הסוף, והבנו שזה ב ת חשוב להם. אז זו ההפרדה בין שני הסיטואציות האלה. במצבי קיצון, אירן גם ממש פתח אקסל, והסביר לאנשים איך מחשבים דברים מסוימים, כדי שהם ילמדו להבא. זהו, והטיפ הרביעי והאחרון, לנסות, הדאטה חייב להיות קוהרנטי בין הקפצים. בסדר? כאילו, הדברים שעשינו בעבר כטעות, זה שכל פעם שעשינו אקסל, שלפנו מידה מהדאטה בייס, ואז פתאום אתה רו שבאקסל אחד המספרים לא תורמים 100% אקסל שני, וזה פותח מלא שאלות שזה משקיעים. מה שעשינו השנה, ואני ממליץ את זה לכל מי שעושה דאטה רום, זה עשינו ד פ של כל הנתונים לקובץ אקסל אחד, ואת כל האקסלים בעצם הוצאנו ממנו, ובידינו שכל המספרים מסתכמים בכל הקפצים. שלא יהיה מצב שפתאום בחודש מסוים נר שיש יותר לקוחות ופחות לא לקוחות, זה מאוד מאוד חשוב, כי המשקיעים מה שהם מחפשים זה לראות את המספרים, לראות קונסיסטנסי, להשוות את זה גם בסבבים קודמים, אם היה להם את הדאטה בסבבים הקודמים, ומאוד חשוב כאילו לייצר להם ביטחון, שיש לך ביטחון על הדאטה ושאתה, כל המספרים בעצם יש להם אחיזה במציאות. אז זה הטיפ הרביעי. זה גם כן, זה פשוט, הדאטה בייס הוא גם one source of records, אבל כל פעם מישהו עשה איזושהי שאילתה בצורה שונה, שאילתה כמה אחרת, ואחרי זה צריך להסביר את זה. אז פה זה פשוט מנע את כל הבעיות האלה מראש, ולא היינו צריכים להסביר כלום כי זה היה אותו דאטה. אם אני חושב על זה, זה שהוא באקסל, זה נותן לכולם אפשרות לראות את ה-raw data כאילו לכל מי שבתהליך. ולהבין את כל ההנחות שהפעלנו בעצמנו. השטפנו את ה-raw data? למי שביקש, כן. למי שביקש, כן. למי שביקש לעשות את כל ה-reverse engineering, אז הוא קיבל את ההאפשרות. אז אנחנו בעצם עשינו crunch למספרים, והגשנו את זה, ומי שביקש לראות את המספרים, מאחוריהם מספרים, אז הבאנו ממש אקסל ענקי עם מאות אלפי שורות של כל ה-raw data. ואגב, אני חייב להכניס פה אנקדוטה, שהיה לנו צוות מדהים של אנשים מביג בריין ומפייננס, וכפיר ויאל וערן יאל ודניאל ברוך, שהם עשו את זה, והם עשו עבודה מטורפת. וזה כוח אדיר שהיה לנו אותם. היה פה צוות ממש ענק שבכלל, אבל על כל הסיבוב, זה גם שווה להגיד, גם מבחינת האופרציה, ההיקף אופרציה של הדבר הזה. לא יודע כמה, היום אנחנו הולכים לארוחת ערב לחגוג את הדבר הזה. עכשיו תספור את האנשים, נכון. כן, אז היו לא מעט אנשים שתומכו בכל הדבר הזה מכל הכיוונים. מאוריאל באופרציה, ונשים בדיזיין, מייצל שעברנו במצגת. ושירן בליגל. ושירן ולירון ורותם. התנצלות לכל מי ששכחנו, אבל… אבל זה למעלה מ-20 איש. זה מעל 20 איש בחברה. הפרנטה היא כן, זה שזה היה פרויקט מאוד רציני מכל הכיוונים, כדי לארגן אותו ולתמוק שלנו, נניח יהיה מספיק שקט ללכת, מה שנקרא, לא יודע, למכור, לענות על תשובות, להיות איפה שאנחנו צריכים להיות. איפה שאנחנו צריכים להיות. ולקבל את ההחלטות עם כל האנשים, אז זה היה סיבוב מאוד מורכב, וגם בעיקר בגלל הכמות של המשקיעים, המספר של המשקיעים שפנינו אליהם. אז כלומר, רנו בהתחלה, כאילו, 50, ה-50 האלה זה very demanding ב-data room. וגם אתה מזכיר את זה בזמן טוב, כי השלב הבא הוא בעצם הטיסה עצמה לסן פרנסיסקו וניו יורק, ובחמישה ימים עשינו 15 פגישות. כן, טיפ קטן. עוד פעם, לא טריוויאלי, כי פעם קודמת לא עשינו את זה, ובזבזנו הרבה זמן בנסיעות, זה לוודא, לפתוח מפה, ובעצם לקבל בעצמנו את הפגישות, ככה שמה שקורה בסן פרנסיסקו יקרה תמיד בסן פרנסיסקו, מעין לא פארק נשמע קרוב, אבל זה לא כזה קרוב, ובעצם כן לייצר איזשהו לוז שתומך אנרגטית במה שאנחנו צריכים. אבל הפואנטה של הנקודה הזאת היא דווקא משהו טיפה מבאס, שנקרא שיט סנדוויץ', כמו שאנחנו קוראים לו. בכל סיבוב שעשינו, בכל נסיעה כזאת, ואגב תמיד אנרגטית זה קורה ברגע הכי גרוע, בסיבוב הקודם זה היה ממש בהתחלה, והפעם זה בדיוק שקצת התעייפנו, מתחילים להבשיל תהליכים לכדי לא. זאת אומרת מה הקטע, את הכן מקבלים ממש בסוף, ואת הלא מקבלים לאורך הדרך. גם היו כן עם בהתחלה, אבל לא כאלה שהתייחסנו אליהם כמו ש רנו, ורצינו לדחוף אותם לסוף, אבל מפה הגענו למילה פרוסס דרך אגב, מהשיט סנדוויץ', שכשקיבלנו בסיבוב הקודם אימייל let's talk about process, הבנו שזה there is no process, אז באים. אתה מתכוון להגיד שכשקיבלנו אימייל כזה בסיבוב שעבר, לא הבנו שזה there is no process, עד שעלינו על שיחת טלפון מאוד מאוד ריקאית, שהייתה בת 3 דקות, דקה ראשונה על השעון מוקדשת ללהגיד כמה אנחנו נהדרים, הדקה השנייה מוקדשת להגיד שזה לא עומד לקרות.

עוד בננו. והרגע השלישית ורה לגרום לנו להרגיש שוב טוב עם עצמנו ולהזכיר כמה אנחנו נחמדים, וזה לא הם, אלא אנחנו, זה הם. תלאלנה כריך, שתי לחמניות של ליטוף והקקי ב צע. בסוף של דבר, גם בסוף התהליך, אנחנו גם חילקנו כאלה. אני יכול להגיד שזה קשה לקבל אחד, יותר קשה לתת אחד. וקשה לקבל אחד. וקשה לקבל אחד. במיוחד בתנאים של אי-וודאות, שזה מה שאני רת, תמיד יש את התנאים האלה. זה לא שאתה מקבל אותו כשאתה כבר סבבה. וזה מוריד מאוד בנקודה הזאת, וזה קשה מאוד כאילו להמשיך משם. נניח חמש דקות אחרי זה יש פגישה שאנחנו צריכים ממש להיות זה, וחשבנו שיש מישהו בתהליך שהוא פתאום ירד. אני חושב שגם הבנו שאנרגטית מי שמקבל את הכריך בטלפון, זה מוריד אותו יותר, אז חילקנו ככה שווה בשווה. את הכריכים שווה בשווה, נכון. בינינו, כי גם זה היה לנו כזה ברור שזה קורה. אני חושב שגם היו כמה הפתעות. מישהו רצה לדבר איתנו, רנו טוב, הנה זה כריך, בוא נדבר איתו, וזה היה דווקא מאוד חיובי. היום גם כאלה נקודות שלא קראנו, נכון. וגם כן למדנו אבל להחליט מתי לעשות את השיחות האלה. שוב, אם פעם, ברגע שהמשקיעה השולח מיל, היינו אומרים יאללה נעלה לשיחה, היום כשזיהינו שזה מיל קצת עמום ויש סיכוי לקבל שם פסורה לנעימה, רנו לא נעשה את זה לפני הפגישה, נעשה את זה בסוף היום. כאילו כל מה שאנחנו מתארים עכשיו מתחבר לי למשהו אפילו טיפה יותר רחב, של יש המון רידינג לריליישנשי, בסדר? כאילו שמישהו בעניין מאוד מרגישים את זה, בסדר? כאילו אתה כותב לו מיל, הוא חוזר. אתה עושה לו וואטסאפ, הוא חוזר. הוא שולח לך מיל, שהוא מה קורה, אני רוצה להתקדם. כשזה לא קורה, כאילו אנחנו, לא יודע, בתור פאונדרים, מי שנגייס את הכסף, אתה כאילו נורא אופטימי, אתה רוצה שהכל יתקדם. אבל גס וואט, אם מישהו לא דיבר איתך שבועיים, הסיכוי שהדבר הזה יתקדם לאנשהו הוא אפסי. אתה רוצה לקוות שזה יתקדם. מצד השני גם כאילו אם מישהו פתאום לא מדבר איתך יומיים, אתה אומר מה קרה? נכון. אתה יודע, זה כאילו ואז לא קרה כלום. וגם רנו להם בואו תחכו, היה לנו גם המון סיטואציות של לדעתי מיס רידינג של עצמי וכל המקום שהתיישרנו כל יום מחדש, זה שכאילו פתאום הוא לא מדבר איתנו יומיים, הוא לא בעניין. אבל רנו לו לחכות שבוע. אז כאילו כל מיני כאלה. בוא נחזור רגע לדברים הקונקרטיים שקרו ולא לתחושות שיש לאנשים. נכון. ואגב, ככל שב ת התהליך מתקדם, הסינק היומי יש לו ממש תפקיד קריטי בלאפס את כולם. גם מבחינת המצב רוח. כי הדבר הזה משליך על הכל. אם עכשיו רואי קם בבוקר והוא משוכנע שקרן סופר דומיננטית בתהליך, שינתה את פניה והחליטה שלא. זה מבאס חי את כל היום עכשיו. ברור. זה גם מוריד את השיחות. נכון. זה גם אני חושב. זה גם מימנטומים אחרים. הניהול האנרגטי שעשינו פה בתוך הסיבוב הזה היה מאוד משמעותי. אני זוכר המון פעמים שאני קמתי בתחושה לא טובה לגבי משהו שחשבתי שיקרה, אז פתאום אירן החלפנו מצגות והחלפנו עם מי נדבר והפוך ועם ליאור. אז כאילו, אבל זה היה לנו כזה ברור שזה קורה. אני חושב שגם היו כמה הפתעות. מישהו רצה לדבר איתנו, רנו, טוב, הנה, זה כריך, בוא נדבר איתו. וזה היה דווקא מאוד חיובי. היום גם כאלה נקודות שלא קראנו נכון. וגם כן למדנו אבל להחליט מתי לעשות את השיחות האלה. שוב, אם פעם, ברגע שהמשקיעה השולח מיל, היינו אומרים, יאללה, נעלה לשיחה. היום כשזיהינו שזה מיל כשהוא קצת עמום ויש סיכוי לקבל שם פסורה לנעימה, רנו, לא נעשה את זה לפני הפגישה. נעשה את זה בסוף היום. כאילו, כל מה שאנחנו מתארים עכשיו מתחבר לי למשהו אפילו טיפה יותר רחב של יש המון רידינג לריליישנשי, בסדר? כאילו, כשמישהו בעניין מאוד מרגישים את זה. בסדר? כאילו, אתה כותב לו מיל, הוא חוזר. אתה עושה לו וואטסאפ, הוא חוזר. הוא שולח לך מיל, שהוא מה קורה, אני רוצה להתקדם. שזה לא קורה. כאילו, אנחנו, לא יודע, בתור פאונדרים, מי שנגייס את הכסף, אתה כאילו נורא אופטימי, אתה רוצה שהכל יתקדם. אבל גס וואט, אם מישהו לא דיבר איתך שבועיים, הסיכוי שהדבר הזה יתקדם לאנשהו הוא אפסי. אתה רוצה לקוות שזה יתקדם. עכשיו, אני לא… מהצד השני גם כאילו, אם מישהו פתאום לא מדבר איתך יומיים, אתה אומר, מה קרה? נכון. אתה יודע, זה כאילו… ואז לא קרה כלום. וגם רנו להם, בואו תחכו. היה לנו גם המון סיטואציות של, לדעתי, מיסרידינג של עצמי, וכל המקום שהתיישרנו כל יום מחדש, זה שכאילו פתאום הוא לא מדבר איתנו יומיים, הוא לא בעניין. אבל רנו לו לחכות שבוע. נכון. רג, בוא נחזור לעובדות. בוא נחזור רגע לדברים הקונקרטיים שקרו ולא לתחושות שיש לאנשים. נכון. ואגב, ככל שב ת התהליך מתקדם, הסינק היומי יש לו ממש תפקיד קריטי בלאפס את כולם. גם מבחינת המצב רוח. כי הדבר הזה משליך על הכל. אם עכשיו רואי קם בבוקר, והוא משוכנע שקרן סופר דומיננטית בתהליך, שינתה את פניה והחליטה שלא, זה מבאס חי את כל היום עכשיו. ברור. זה גם מוריד את השיחות. נכון. זה גם אני חושב… זה גם מימנטומים אחרים. זה גם מימנטומים. הניהול האנרגטי שעשינו פה בתוך הסיבוב הזה היה מאוד משמעותי. אני זוכר המון פעמים שאני קמתי בתחושה לא טובה לגבי משהו שחשבתי שיקרה, אז פתאום אירן החלפנו מצגות והחלפנו עם מי נדבר ואפוך ועם ליאור. אז כאילו… מה זה? היו ימים שיושבת אותנו בכוח למדיטציה לפני שהתחלנו לדבר, מרוב שכל אחד היה קצת במקום אחר. לא ב ת, זה… זה כן שנייה להגיד שאנרגטית זה דבר מאוד מאוד אינטנסיבי. ברור. אבל הקטע הוא, וכל מה שאני הייתי מזכיר את זה לעצמי, שרוב הפעמים שהוא אומר לך לא, זה לא בגללך. זה בגלל הקרן. וזה שעשינו את המחקר לפני, והבנו את הבעיות שש בקרנות, הבנו את האתגרים שיש להם, וגם מהניסיון שלנו אנחנו יודעים שיש כל כך הרבה גורמים, כל כך הרבה פוליטיקות בתוך הקרנות, שזה קצת מאזן את זה. אתה מקבל פרופורציה, אתה מבין שזה לא תמיד הכל תלוי בך. בסדר? אבל עדיין, לחוות לא, זה תמיד מוריד. זה נדע גם כי אתה מוביל אותי לנקודה הב . יש לי עוד נקודה אחת לגבי הטיסות שהתגלת כאחד ההצלחות האדירות של הטיסה, כדור המלטונים. שלא נשכח. ג'ט לג. כן, אירן, כשטסנו, הוא ר, הפעם אנחנו ישנים טוב. כשהגענו למשרד בניו יורק, חיכה לנו שם לכל אחד קופסה, כדורי מלטונים. לי אישית לפחות, עם כל הבעיות של הג'ט לג ניו יורק, סן פרנסיסקו, שאתה פוגש אנשים שכאילו אני חצי מעולף, אז לפחות נתן את הוודאות הזאת שאם אני אקום בשתיים בלילה ולא יוכל להירדם עד הבוקר, יש את הכדור הזה שם בין אם אני אשתמש בו ובין אם לא. רגע, אבל אני חייב לתת דיסקליימר על זה, אחי. אני בניו יורק, כשהגענו, בלילה הראשון כל כך התלהבתי, לקחתי כדור, עבר חצי שעה, נר שאני

מישהו ב ת לא הגיע לתחילת שאנחנו בני אדם והיום בני אדם, אבל השיחה כבר ורה להיות בשלבים מאוד מתקדמים, וזה מאוד חשוב, כי אחרת זה רק התחלה של תהליך ולא סוף של תהליך, וכל המטרה של הנשי הייתה להגיד, כן, אנחנו פוגשים אתכם עכשיו בשעה שמונה בבוקר, ב-12 בצהריים פוגשים קרן אחרת, עד יום שבת כשנטוס מכאן, מי שמתכנס להחלטה אנחנו נשמח, ומי שלא שיהיה לו בהצלחה. כן, ואני חושב… צריך לה ין בזה, זה לא פשוט. כן, וגם אני חושב ששוב פעם קרה לנו בסיבוב הזה, ששינינו את הגישה שלנו לפיץ' עצמו, לסטורי, מקצה לקצה באיזושהי נקודה שהבנו שלא מבינים אותנו, זה קרה בסיבוב, זה קורה בכל הסיבובים, והתחלנו לדבר, מה שנקרא, את הסיבוב הזה ולא את הסיבוב הקודם, דיברנו על זה בפודקאסט קודם, שיש את האובזרבר תמיד שיושב מהצד ומסתכל ונותן פידבק על הסיפור, ואם משהו חסר, בסוף המטרה זה להוציא את הפריקשן תוך כל התהליך, וזה עדיין משהו שעשינו לו דיבאגינג דרך כל התהליך שעברנו, כל הזמן, כל הזמן. ממש. להוריד שאלות, להוריד חוסר ודאות, להוסיף להם זה, זה גם בדאטא רום, אבל גם במצגת, וגם בפגישות וגם בהכל. נכון. וגם עוד פעם לזהות מישהו בקרן אחת שואל שאלה, ועכשיו ממש מרוצה מהתשובה שהוא קיבל, שווה שנוסיף את המידע הזה לכל קרן אחרת, כי יש סיכוי שזה יעשה את אותו הרושם על שאר הקרנות. אז זה ממש לעשות אופטימיזציה מפגישה לפגישה, ולזהות מה לא עבד, אבל גם מה כן עבד למישהו אחד שאפשר להכיל על כל השאר. וגם לשלב הכמעט אחרון, יש עוד שלב אחרון של קלוז'ר אחר כך, אבל אולי השלב המרכזי שממנו יצאים תרמשיט. בעצם השאלה, איך בוחרים במשקיע? מה חשוב לנו כחברה, לנו, לכם כפאונדרים, כשאנחנו מחליטים ממי ללכת? אז אני חושב שמה שתמיד היה חשוב לנו, זה העובדה שנוכל לעשות את מה שאנחנו אוהבים, לבנות את החברה. והבורד היום הוא כזה שכיף לנו איתם, עם האנשים שם, אנחנו בתקשורת מאוד טובה, הם מבינים מה אנחנו מנסים לעשות, כולם אליים לגבי הדרך ואיזה חברה אנחנו רוצים לבנות, איך אנחנו עושים את זה, ואני חושב שהרבה מהדברים שם מבוססים גם על ההיסטוריה המשותפת שתקשרנו דברים, ואנחנו תמיד מתקשרים דברים טוב, ומאף פעם לא מקבלים הפתעות או דברים כאלה. זה נפתח של הממשלה רן וכן על הדבר הזה. ורצינו מישהו, וזה גם הפידבק שקיבלנו מכולם, כולל מאורחי הדין שלנו במיתר, אל תערסו את זה. אל תערסו את הדינמיקה הזאת. בלי לחץ. אז חיפשנו, וב ת זה תמיד היה ככה, גם עד עכשיו לא סתם הגענו למקום הזה, שאנחנו מחפשים את השותף הנכון, מישהו שיהיה לנו אנרגיה טובה איתו, שאנחנו נוכל לתקשר, סתם בתור דוגמה למישהו שאי אפשר לתקשר איתו, זה מישהו שאנחנו מדברים איתו דרך קונפרנס, ולא נפגוש אותו אף פעם, והוא בתרבות אחרת, במקום אחר, כל התפיסה שלו על איך להקים חברה היא אחרת. זה להגבה שהוא הולך להגיע, נכון. והציפיות שלו, אם לא הציפיות שלנו, הוא לא חולק את אותו אפסייד אפילו, היה לו איזה מלא חברות. אבל, אגב, כדי להקשות, יש לו ברנד מדהים, והוא גם יודע לשים את המספרים שאנחנו רוצים. נכון, בדיוק. זאת הנקודה. כן. שם זה קשה ב ת להפעיל את המבחן הזה שאתה מתאר כרגע. נכון, אבל אנחנו אחרי זה עושים פליי כזה, ואני חושב שדיברנו על זה הרבה, לאיך יהיה מערכת יחסים עם בן אדם כזה, יום אחר. זה המון כימיה. זה המון כימיה עם בן אדם, לראות שאתה יכול לפתח איתו, שיש לך שפה משותפת איתו, שאין כאילו זה יחסים של פטרוניזינג, כאילו, בין אחד לשני, כאילו, זה מאוד חשוב, הדברים האלה, ולהרגיש את זה כבר בשלבים האלה. וגם רגע לפני כימיה, אפילו ברמה של תקשורת בסיסית, כי כמות האנשים שאינו צריכים אחרי כל שיחה איתם, לנסות להבין מה הם רו, היא מאוד גבוהה. וזה בן אדם שקשה לצאת איתו לדרך. נכון. כי מי רוצה ביום יום לשאול את עצמו, רגע, למה הוא ב ת התכוון? ומנגד מה כן עובד, אנשים שמדברים איתם, ויש הבנה מאוד טובה למה כל אחד רצה, ויש הסכמה ופותרים דברים, וב ת אולי הנקודה ששניכם אומרים פה, שהפרוסס הוא כבר פרוקסי הכי טוב שיכול להיות, ואי אפשר להתעלם ממנו, לאיך החיים יראו ביום שאחרי. ואם זה לא עובד כרגע, אותו כאב ראש לא הולך להיעלם ביום שאחרי ההשקעה. ולרעיה, המשקיע שכן בחרנו בסוף ספאר, אני זוכר שכמה התלהבנו, שהשיחה שלהם, כמה ש רנו דאטה, דאטה, דאטה, הייתה על הפרודקט. הם התלהבו מהפרודקט, רו איך הם רואים את הרודמפ של הפרודקט, את המספרים, רו, זה יותר טוב, זה פחות טוב, אבל את זה אנחנו נצדר ביחד, אבל הפרודקט והוויז'ן שלכם ולאן שאתם לוקחים את החברה, זה אנחנו מאוד מבינים את זה, והם הראו לנו שהם מבינים את זה. אז הבנו שזו השיחה הולכת להיות ככה, על זה אנחנו נדבר, הם מבינים מה שאנחנו רואים שהמוצר הוא זה שהולך לנצח, וזה אליימנט אדיר בשבילנו. מצוות תקשורת טובה, מכינה טובה. ב ת אני לא ציפיתי בסיבוב הזה, כלומר זה סיבוב שהוא כל כך קרוב לשלבים גבוהים,

לא היה לי את הציפייה, אולי לא בצדק, אבל לא היה לי את הציפייה שזאת הסוג השיחה שיהיה בנקודה הזאת. על הפרודקט. על הפרודקט, כן, שדווקא בגלל זה התלהבו מאיתנו יותר מהמספרים. אתה כמובן מתלהב מזה שמתלהבים בפרודקט? ברור, ברור. אני מאוד בתי את זה, שהיה להם אינטגריטי לאורך כל התהליך. כל פעם שהם רו שהם יעשו משהו במועד מסוים או בדרך מסוימת, הם אכן עשו אותו. כן, כן, נבוא לארץ ואז הם בסוף לא באים. בטח, טרםשיט מחר בבוקר אצלכם במייל, עברו חמישה ימים. כן, מחר בבוקר. זה מאוד מאוד, ה ת מרשים כשיש קרן, שכל פעם שהם אומרים משהו או מצהירים איזושהי כוונה, הם עומדים מאחוריהם וקדימה עוד פעם, כשיש החלטות שאתם צריכים לקבל בצורה מהירה או דברים לא טריוויאליים שקורים, זה מאוד מרגיע לדעת שאלה השחקנים מסביב לשולחן. ושוב, זה כאילו, אי אפשר לתת את זה מתחת לשולחן, זה משהו שתפגוש רגע אחרי שהם יגידו כן, כי אחרי שהם אומרים כן על טרםשיט, יש כאילו את כל התהליך של הדו דיליג'נס ואת הכתיבה של המסמכים, ואולי גם זה המקום להרים לצוות עורכי דין המדהים שלנו במיטר, אלון ואפרת, שעשו עבודה מדהימה. ולשירן ועדווה, מהצוות שלנו, שירן שמליץ את כל הליגל אצלנו, אבל בסופו של דבר, זה גם עבד טוב כי הייתה להם תקשורת טובה מול המשקיעה, וכל פעם שהיה איזשהו נקודת חיכוך, אז יכלנו להרים שנייה טלפון, לדבר על זה ולהתקדם. וכל זה נוצר בגלל מערכת יחסים שכבר יצרנו לאורך הדרך, וזה מה שהופך את הדברים לקלים, גם בתהליך של ההשקעה עצמה וגם לאחר מכן. ויש עוד שלב לב אחרון קטן, נקרא לו שלב הוויסקי. יום אחרי שסוגרים את ההשקעה, וזה אגב ב ת חשוב שזה יקרה בטיימינג שהכל כבר סגור ושיש ביטחון. מה עושים עם כל שאר השחקנים שדיברנו איתם לאורך הדרך? אז אני חושב שהשלב הזה נקבע על ידי המערכת יחסים שהצרנו בכל הדרך, כלומר של שקיפות, של ון, של זה ששיקפנו להם בצורה מאוד טובה את המצב. כלומר הם תמיד ידעו שיש שחקנים אחרים, כלומר צריך להגיד אולי שהם, הרבה מהם מאוד מאוחזבים בנקודה הזאת שאומרים להם רגע זהו נסגר. אז הנקודה הזאת שהגענו אליה היא צריכה להיות כמו כל מערכת יחסים עם תיאום ציפיות מראש וכאלה. אני חושב שעשינו את זה בהרבה מקומות טוב ובקהל מקומות פחות טוב, כמו כל דבר, אבל המטרה תמיד הייתה לייצר שקיפות סביב התהליך ולהגיד להם, כלומר אני חושב שגם הרבה לא ה ינו לנו, כי כש רנו יש טיירמשיט, אז למה אתה מדבר איתנו? אבל אחרי זה כאילו גילו ש רנו את ה ת עוד ללונג, כי ככה עשינו את זה. הסיבה שקראת לזה וויסקי זה כי גם בסוף כדי להראות שאיכפת לנו שלחנו לכל אחד איזה בקבוק וויסקי ותודה ומשהו אישי שכן מר שאיכפת לנו מהם. זה נחמד להישאר בקשר בעתיד. והתגובות על הדבר הזה יוצאת מן הכלל. כן ואפילו זה עוצר קיצוני במקרה שלנו כי הרבה מאוד מהעקנות שדיברנו איתם, הן יכולות רלוונטיות בשלב הבא שאם אנחנו נטמיק את החברה בהמשך וזה מערכות יחסים של שנים שאנחנו צריכים לתחזק עכשיו זה לא רק מסתכם בוויסקי. פעם הב שנייה בניו יורק ובסן פנסיסקו אנחנו נלך ונפגוש אותם. חשוב לשמור על קשר לאורך זמן וחלקם זה לא אפשרי כדי ההחלטה חלקם כאילו רו לנו זה לא הזמן המתאים מבחינתנו אז מה אנחנו לוקחים את זה בתור איזה משהו אישי או משהו שהוא כאילו שלילי ההפך הם פגשו אותנו עכשיו. נכון נכון. לגמרי וזה משהו שצריך לשמור אותו על ריישיפ ואין לי ספק שהרבה מאוד מהם יהיו רלוונטיים בשלב הבא למרות שזה לא אפשרי עכשיו ומבחינתי זה סופר חשוב כי יש מערכת יחסים הזאת. זה נכון גם לאלה שלא נדבר איתם יותר או שלא יהיו רלוונטיים יותר אנחנו זה לא מהסיבה הזאת ואני חושב שלפני זה עשינו את זה לנו ולראייה חשוב לנו נניח היו כאלה שלא תקשרו שמאוד הופתעו והם לא רלוונטיים כבר זהו הם לא רלוונטיים עדיין חשוב לנו ללכת לפגוש אותם ולדבר על זה ולהבין ולהגיד למה עשינו את מה שעשינו אז כלומר זה לא נגמר ברצון לעתיד אלא ב ת לסגור את זה יפה. כוונה אותנטית להגיד תודה על תהליך שעשינו ביחד. כי בסופו של דבר הם השקיעו המון זמן בדבר הזה גם אנחנו השקענו המון זמן וכן רצינו בכנות לעשות את זה אני חושב שלהגיד שהתחלנו את זה כמו שצריך זה להגיד שהיה כאלה ש רנו אם הם אומרים כן אנחנו נגיד לא אז בואו לא נתחיל לדבר איתם למרות שהם יעזרו לנו בפוסס ובתהליך והיו כאלה שמראש לא התחלנו איתם בשביל הדבר הזה ושוב אני חושב שזה הופך את הסוף להיות הרבה יותר קל מהכיוון שלנו. אז יופי עשינו את הרגע לסיבוב. יאללה טוב כשתשמעו את זה זה סימן שכבר כתבו על זה בעיתון נכון זה ההחלטה. אז רק רציתי להגיד כי הוא סיכום כאילו למעשר ספק שזה לא

תהליך קשה ומורכב וארוך, עם הרבה אפס אנד דאונס, הרבה דאונס, וכאילו הטיפים ש רנו, ממש דיברנו עכשיו, זה לא איך מגייסים 150 מיליון דולר, שדה צריך לעשות הרבה דברים בדרך ולבנות חברה טובה ושנמצא לך טוב ושי ינו לך וגם הרבה מזל, הדברים שלמדנו, כאילו תוך כדי, שהם יכולים לשפר את הסיכויים או את היכולת שלך לגייס את הכסף בנתן לחברה שלך, דברים שלמדנו על הבשר שלנו, כאילו כל אחד מהם ועשינו טעויות, אז בעיניי אם מישהו ייקח איפה איזשהו טייקאווי על דאטה רום או על הפרוסס או על האנשים או לא לקרוא יותר מדי אם אומרים לך לא ולהבין שכאילו גם הצד השני יש לו הרבה אתגרים של עצמו, זה אחלה מבחינתנו ואני בטוח שזה יכול לעזור למי שמגייס כסף. להסתכל על זה אחורה, אני חושב שהסתכלתי על חברות שהצליחו לגייס ואני אומר, בטח, זה כזה מאוד מוצלחות, הן הולכות קדיר, זה כאילו עם המספרים נראים טוב זה מאוד קל, אם יהיה לי את זה זה יהיה מאוד קל. הם יושבים בוואלי אז זה קל. או כל מיני דברים כאלה ואי אפשר להגיד את זה, זה תמיד קשה להסביר למה אנחנו יכולים לעשות עוד פעם 10x ובגלל זה זה תמיד קשה כי זה עוד פעם הווליוואציה הב וזה שוחט בצורה קיצונית. אני איכשהו זוכר במהלך הסיבוב ש רתי לאיראנים פעם ב כאילו אני אגיד שזה יאללה בוא נעשה עוד סיבוב כי אחרי זה כשמסיימים זה כזה מרגיש מאוד חיובי אז תיתן לי איזה כפה לראש. לא אבל יותר מזה אתה יודע, הכנות האלה עושות שלוש ארבע חמש השקועות בשנה ואתה צריך להיות אחת מהם והם אומרים 99.9% לא ואם אתה מסתכל על זה בפרספקטיבה כזאת אתה מבין זה קשה לא משנה מה גם את הדבר הכי מוצלח שקיים בכדור הארץ ברור. אני אוסיף ממש מעצמי שכבר די מזמן אולי מאז שהכרנו איפשהו שם עוד פעם ב2015 הבנתי שיש מקום לשנות בכלל בעולם את הדינמיקה בין משקיעים ליזמים. זאת אומרת צריך להיות יותר שוויוני השיח צריך להיות שקוף משני הצדדים זאת התחלה של מערכת יחסים שאם היא מבשילה אז אחר כך ב ת נהיים שותפים והופכים את החברה ליותר טובה ביחד אחד תורם כסף השני תורם את כל היכולות והזמן שלו ואני חושבת שכל מה שתיארנו היום זה ב ת דרכים לעשות את זה ולהחזיר את הביטחון בהבנה של התהליך ובהבנה של אנשים כאילו ממש חשוב לזכור שזה בני אדם וכל פעם שקצת רצינו לקרוא על מישהו שאולי עובד עלינו או עושה לנו מניפולציה אז קמנו עצמנו שהוא ב ת בן אדם עם רגשות ופחדים בעצמו וגם הוא צריך להוכיח את עצמו בתוך הקרן שלו ואני חושבת שככל שהפכנו את הדבר הזה ליותר נורמלי ויותר אנושי היה לנו יותר קל להתקדם וגם את זה הייתי שמחה שכל יזם שמקשיב לפרק הזה יוכל לקחת איתו שבסוף זה בני אדם מדברים מבני אדם היה משהו שממש בתי בתהליך של הסיבוב וזה קרה לנו בהרבה סיבובים לפני זה זה שמביא לנו המון אנרגיה כי אנחנו לומדים גם איפה אנחנו לא טובים הרי איפשהו בתוך התהליך באים חברה שאנחנו חושבים שהיא במקום מסוים ואנחנו לומדים כל כך הרבה על איך אנשים מסתכלים עלינו מבחוץ ואיך הם מה שנקרא שופטים את ההצלחה שלהם האישית דרך מה שאנחנו באים הרי בסוף אנחנו באים למכור להם השקעה בחברה והם רוצים להיות חלק בזה והם צריכים לראות איך הם מצליחים איתנו הל והכמות של דברים שלמדנו על החברה ואיך אנחנו מודדים דברים לא נכון או כן נכון ואיך אנחנו צריכים להסתכל על זה הייתה אינסופית אני מרגיש אחרי הסיבוב הזה שזה כאילו חברה חדשה או התחלה חדשה יתית שאפשר מפה לקחת קדימה ללבנות דברים שונה לחלוטין אז כלומר הסיבוב הזה זה לא היה רק עוד כסף בבנק זה היה גם תהליך למידה ענק שלנו שכמובן חלק גדול ממנו קשור לסבול בדרך עם זה שאנחנו לא בסדר ולא טובים ונר שאנחנו לא מודדים דברים נכון או מסתכלים עליהם בצורה נכונה אז אני חושב שזה גם חלק מהדרך שצריך להיות מוכנים אליה כאילו כחלק מהלא זה לא רק טוב בוא נשיג את הדבר הזה אלא גם איפה אנחנו יכולים להשתפר איפה אנחנו לא בסדר איפה הפרספקטיבה שלנו זה לא וזה זה נהיה הרבה יותר קשה אם אין את המוכנות הזאת לבוא ולספוג מהצד השני ולשים את האגו בצד ולהבין שכשאומרים לך משהו אולי ב ת אפשר ללמוד ממנו גם בלי קשר להם יהיה כסף בסוף התהליך הזה או לא עוד דבר שמתחבר לנקודה הזאת זה שהפעם הסכלנו ממש גם לשים את המשקיעים האלה מול המשקיעים הפוטנציאליים מול החברה עצמה

כאן כדי לענות על דברים שקשורים לסבבים ובכלל. Startup for Startup.