איך לרוץ מהר עם מוצר במינימום סיכון (תמר שולץ, Taboola) - פרק מתוך הפודקאסט "פרודקטיבי"

היי כולם. סטארט-אפ פור סטארט-אפ יצא לחופשת קצרה ויחזור מיד אחרי פסח עם הפרק השני בסדרת סאס בסקייל שלנו. בינתיים, אנחנו שמחים לשדר לכם פרק של פרודקטיבי, פודקאסט ניהול המוצר שלנו, שמגיש רן ערז, פרודקט ליט במנדי. בכל פרק, רן מדבר עם מנהלי ומנהלות מוצר על בעיות מוצריות שנתקלו בהן ואיך ניגשו לפתור אותן. בפרק שתשמעו, רן מדבר עם תמר שולץ, הד אוף פרודקט בטאבולה, על איך אפשר לרוץ מהר, אבל במינימום סיכון. חפשו פרודקטיבי בכל אחת מהאפליקציות כדי להזין לפרקים נוספים. אז הננה נעימה. פרודקטיבי, פודקאסט המוצר של סטארט-אפ פור סטארט-אפ. שלום לכולם, אני רן ערז ואתם הגעתם לפודקאסט שבו אנחנו מדברים עם מנהלי ומנהלות מוצר מחברות שונות על בעיות מוצריות שהם נתקלו בהן, איך הם ניגשו לפתור אותן ומה השיעורים שהם למדו בדרך. בפרק של היום נדבר על הבעיה המוצרית הב . איך מנהלים את הטרייד אוף בין מהירות לאיכות. ומי שתספר לנו על ההתמודדות שלה עם האתגר הזה, היא תמר שולץ, הד אוף פרודקט בטאבולה. היי תמר. לן, מה נשמע? מצוין, מה שלומך? טוב, כיף לראות אותך. כיף לראות גם אותך וב ת היום יש לנו אתגר מעניין או בעיה מעניינת שאני אשמח כזה לשמוע לפני שאנחנו מתחילים קצת יותר קונטקסט על הדבר שאנחנו יכולים לדבר עליו. אז קצת קונטקסט, זאת אומרת עיקר הקרייר שלי בבניית מוצרים לצרכנים, כאילו לרוב זה ביטוסי, יצא לי גם ביטו ביטוסים, קצת ביטו בי. ובעצם אני חושבת שיש כל מיני, במיוחד אם מתעסקים במוצרים לצרכנים, כל הנושא של ולידציה ויוזר טסטינג הוא משהו שהוא כל כך נגיש וכל כך אפשרי וב ת ב ת מעלה את הוודאות שמה שנפתח אכן יגיע לקהל שלו. אבל מה שקורה וכן שווה לדבר על זה זה כאילו עשוי להתאפס לא מקצועי, אבל שלפעמים בעצם מתחילים לעשות יוזר טסט לשם, לסמן וי. ומה שקורה שבמקום שזה יהיה איזשהו כלי עבודה שמשרת אותנו למטרה, שהמטרה בסוף היא להוציא מוצר שעובד, אנחנו כאילו מקדשים את המתודולוגיה. וזה משהו שנר לי שחשוב להימנע ממנו. זאת אומרת ואולי בשיחה הזו יהיה מעניין ככה לדבר על מתי זה מתחיל לחתול למטרה ומתי זה עדיין יוספול ומה אפשר לעשות בין לבין. מעולה ואיך את רו את זה רלוונטי לעוד מנהלי ומנהלות מוצר? אז אני חושבת שכולנו מתמודדים עם זה נכון? כאילו בין הסיפור הזה של אל תהיו בוטל, כי אנחנו מחכים לכם, לבן הרצון שכאילו אנחנו לא נוציא משהו שיהיה פלופ, שאגב גם זה יעלה לנו מחיר לא קטן. זאת אומרת לעמוד מול צוות פיתוח שהשקיע עכשיו, גם בין אם זה ספרינט ובין אם זה חמישה על איזשהו פיצ'ר שאנחנו היינו נושאי הדגל, זה כואב. זה כואב ולהגיד להם כאילו שזה לא עבד וזה לא הזיז אף מאחת. ואגב ב ת רוב הפיצ'רים לא כל כך מזיזים מאחת. אני חושבת שחלק מה שאנחנו עושים או בעיניי התפקיד של מנהל מוצר זה לוודא שהמאחת זזה. אז כאילו זה בסדר לעשות ניסויים וזה בסדר להיכשל וזה בסדר וזה בסדר, אבל בסוף המאחת צריכה לזוז. זאת אומרת בסוף צריך לבוא עם הקבלות ולהגיד הנה היינו, היינו צריכים להיות פה והגענו לשם. ושוב כישלונות והכל בדרך זה אי אפשר בלי זה, אבל אני חושבת שזה בדיוק שאלה של כמה אתה משקיע בשביל, כאילו כמה עולה לך הכישלון. אוקיי אז מתי נגיד הטרייד אוף הזה של בין מהירות לאיכות פגש אותך בפעם הראשונה בפנים? אז הפעם הראשונה בפנים זה ב ת שעל סטארט-אפ משלי. אז היינו חברה של חברים, הקמנו סטארט-אפ מאוד בנו משחקי קופסא ורצינו, היה כזה עליית הסמארטפונס 2014 כאילו כן אני קצת הוותיקה בקיצור. אז אנחנו רצינו כאילו לאפשר לאנשים לשחק עם חברים שלהם, עשינו משחקי מובייל טורות עם חברים. זה מה שבאנו לעשות והיינו מאוד מאוד בתנאי מעבדה בלהפיין את זה ולתכנן את זה כאילו ממש ההגדרה שאולי אובר פליינינג, ויחד עם זה היינו סטארט-אפ זאת אומרת היה לנו כסף שגייסנו, הוא לא הספיק להמון זמן גם ככה משכנו כזה מסקורות רעב וזה יש קשר מאוד ישיר פתאום אתה כאילו ממש קולט את הקשר בין זמן וההצלחה והסיכוי, זאת אומרת אם אתה לא מצליח באיזשהו נקודת זמן אתה סוגר את החברה כאילו זה ממש ככה אין פה אין לאן להתחבא עם הדבר הזה ופשוט השקענו השקענו רצינו כן להוציא מוצר טוב ואיכותי הבנו שזה כאילו הרגשנו בי דה ווי שיש לנו וואן צ'אנס ללונץ' וכן עשינו על זה בדיקות שווה להגיד עשינו בדיקות עשינו בדיקות עם חברים היה חברים ששיחקו בפרוטוטייפ כאילו במשך הזמן רצינו לראות שב ת אנחנו מוצאים משהו שהוא טוב ויצאנו.

וזה היה דיזאסטר. למה זה היה דיזאסטר? כי המטריקה הראשונה, בסדר? אחי, ממש, אי אפשר להתחיל בלעדיה, זה אקטיבציה, נכון? אז אנחנו הגדרנו אקטיבציה כאנשים שעושים מהלך שני. אוקיי? זה בעצם משחק עם חברים. אז אם עשיתי רק מהלך אחד, יכול להיות שאני לא הבנתי שיש פה משחק עם חברים, ולכן זה לא כזה… זה לא וואו. זה לא וואו, בדיוק. אז בשביל לראות שב ת אנשים, גוד אית, זה כאילו, הם צריכים לעשות מהלך שני. ומה ראינו? אז כן, במיקספלן, אנחנו רואים שאנשים עוברים את הטוטוריאל, עושים את המהלך הראשון, לא עושים מהלך שני. איזה בסה. ממש. וכאילו, והרוב לא עושים. זאת אומרת, 20 אחוז רק עשו מהלך שני. ואנחנו מסתכלים על הדבר הזה, ואומרים, מה להזזל? ואז רנו, טוב, אנחנו כאילו, מפספסים משהו. עלינו למעלה, זה שתי קומות בבניין, והיה שם איזו חברה, ונכנסנו, וכאילו, רנו, אנחנו עובדים פה, תעשו טובה, תעשו מהלך. אוקיי. כאילו, תתחילו את המשחק. ועשינו להם את תחילת האון בורדינג, ופשוט דיזאסטר. זאת אומרת, הם לא הבינו כלום, הם לא הבינו איך להזיז את הדמות, והם בעצם כאילו, סוג של צלחו את הפאנל, כי הם עשו כזה נקסט ונקסט, וכאילו, עשו ניסוי לעשות כזה מינימום, את המינימום שלהם כיוזר, ובעצם הם לא עשו מהלך שני, כי בעצם גם המהלך הראשון שלהם היה יוסלס. הבנת. בסדר? עכשיו, אנחנו לא מאשימים את המשתמשים. בסדר? זה לא האשמה. זה לא וואו. האשמת קורבן. זה מה שלהאשים את המשתמשים זה האשמת קורבן. זה לא האשמת קורבן, להפך. פשוט למדנו את הדבר הזה המון. אגב, לא עשינו המון. זאת אומרת, ב ת היינו במסעדת שלושה משתמשים, ממש ראינו את הדבר הזה, מתרסק מול עינינו, כאילו, אין דרך לתאר את זה בצורה יותר דרמטית, ו רנו, טוב, יאללה, חזרה לשולחן הסרטוטים. התפקסנו על עצמנו, רנו, אלה הבעיות המרכזיות, אנשים בעצם לא מבינים איך להזיז את הדמות, כל הדבר הזה צריך להיות הרבה הרבה יותר ההכלה בקפית, להזיז להם חצים, כאילו, להראות ממש מה התנועה. עשינו עץ בווירטואלית כזו שמר הוספנו את הדברים האלה, ואז יצאתי לרכבת ישראל, שזה כזה קר פורה לפעותה. עשינו ממש ראפית פרוטוטייפ, תוך שלושה ימים ברענו את הפרוטוטייפ, ואז טסטינג ברכבת. וואו. הלכת ממש לרכבת? רכבת, כן, כן, יש קהל שבוי. אנשים לא, כאילו, מה הם עסוקים? מעבירים את הזמן, ובעצם ועשינו, וזה מאוד הוכיח את עצמו. כי כאילו, קודם כל, כבר השינויים האלה, מהסשן הראשון שראינו את היוזרים משתמשים, על הסשן השני, שיפור ניכר. זאת אומרת, פתאום הרוב מצליחים. אוקיי. רנו, אוקיי, it's good enough, בוא נוציא את זה הל ובוא נר איך זה משנה את המטריקות. בום, 80 אחוז. וואו, פי ארבע. כן. אבל פתאום כאילו הבנו כמה אנחנו סתומים שבכלל בזבזנו זמן על, הכפתור צריך להיות פה, לא, הוא צריך להיות שם, לא חוויית צריכות כזו, כאילו מלא מלא דיונים תיאורטיים, מאוד תיאורטיים, על מה צריך לקרות. וגם אני חושבת שעוד איזשהו היילייט זה שזה ב ת שעל אף שבדקנו, על אף שהיו כאילו בטא טסטרס כאלה, אוקיי, חברים ששיחקו במשחק, יש בעצם משהו שחייבים להבין, כן, זה אנשים שבאים עם כוונה אחרת, זה אנשים שאוהבים אתכם. הם אוהבים אתכם, יש להם את האתן, שהם רוצים שתצליחו, נגיד יהיה להם קשה להזיז את הדמות, הם ישקיעו בזה. כן. אוקיי, האדם הפשוט לא. בעצם מה שאני רוצה להגיד, זה לא מייצג, בסדר? אבל אני חושב שהנקודה פה, הב ת מעניינת, זה התחושה בתור מנהל או מנהלת מוצר, שיש לי צ'אנס אחד להוציא משהו טוב. אני חושב שזה פוגש אותנו הרבה פעמים כשאנחנו חושבים על השקה של משהו או על איזשהו מוצר גדול, התחושה הזאת של זה חייב להצליח בפעם הראשונה, למרות שאנחנו יודעים מהשיעור בבית ספר שהסיכוי להצליח בפעם הראשונה הוא כמעט אפס וגם כשאתה מצליח זה פוקס ויש הרבה תהליכים. אנחנו אומרים, נעשה איתרציות והכול, אבל דיפ דאם, התחושה הזאת של אין, כשאני מוציא, זה חייב לצאת טוב. נכון. אז כזה פסט פורוד, לא לפעם הראשונה, את כבר מנוסה ויש לך כבר ניסיון בבנייה של כל מיני סוגים של מוצרים, איך זה נר אחרת? מה, תן לנו אולי דוגמה על הצד השני של הטרייד אוף. כן, אז עכשיו אני בטבולה בכתיבה שנקראת טרניקי ובעצם מה שטרניקי עושה היא סוג של שותפות עם פאבלישרים גדולים לתוכן אפיליאציה. בסדר? אז תדמיין, כן, הלפטופס הכי טובים ל-2024 ויש ממש אקספרט רייטר שכותב את התוכן ואם אנשים קונים, אז אנחנו מרוויחים על שוקט ויש רוופשרים לפאבלישר.

מה בעצם, נחשוב רגע על המוצר ועל ההזדמנות העסקית שיש פה, בעצם בעצם רוב האסטים הם לא עכשיו בחדשנות מוצרית כמו שהם בחדשנות עסקית. זאת אומרת יש פה את הרעיון הזה של פאבלישרים גדולים מורידים להם את הסיכון מלעשות את הדבר, יוזר מקבלים תוכן איכותי וכן הל וטאבולה בעצם לוקחת עליה את הסיכון ואת כל המ ץ של גם הכתיבה, גם הטכנולוגיה, גם כל העטפת הזו שיש סביב להקים ולתחזק כאלה אתרים. בכזה עולם אתה בעיקר רוצה לצאת, אתה רוצה לצאת, אתה רוצה להתחיל להרוויח, אתה רוצה כאילו להיות עם הרגל בחוץ ואני הצטרפתי אגב לצוות אחרי כבר ההקמה הראשונית שלו, הצטרפתי שהם כבר כזה במוד ריצה ומה שהבנתי כאילו מאוד מאוד מהר וברור מהמידי וואן זה וואו הצוות הזה רץ מהר וכאילו זה יהיה פשע לעצור, זה יהיה פשע כאילו to slow them down ולכן מהר מאוד הבנו אוקיי מה הדברים שהכי יכולים להזיז את המחת, אז א. יש כאילו נכון תיאוריה, כאילו אנחנו בכל זאת יודעים דבר או שניים על העולם אם יש CTA ברור זה כנר ישפר קונברז'ן אם יש אופציות זה ישפר, אם יש יותר מדי אופציות זה אולי יהיה בעייתי יש לנו כאילו כל מיני דברים שאנחנו יודעים שהם כנר שוב בסבירות גבוהה יעבדו תמונות מעלות קונברז'ן, יש כל מיני דברים שיכולים מעלות זה ובעצם גזרנו את המוצרים שאנחנו, את הדברים פיצ'רים שאנחנו רוצים להוציא מתוך א. מה קורה אצל מתחרים וב. איזשהו common sense של מה יעבוד זה פשוט יצאנו החוצה וראינו מה קורה לא עשינו לזה יוזר טסט וגם אגב שווה להגיד בתור התחלה לא היינו אפילו מערכת A B טסט אז יצאנו ובעצם כאילו זה ממש המהירות פה כאילו מקדשת את הדבר כי אנחנו רוצים להיות כמה שאתה אומר עם תוכן בחוץ ולראות רווחים ואכן ב ת תוך זמן יחסית קצר כאילו פחות מחצי שנה כבר זה הגיע לרן רייט שנתים שואר של מיליון דולר כן מאוד מאוד מהר והסוג הפיצ'רים שהוצאנו הם פיצ'רים שבהגדרה הזיזו את המחת אוקיי אז כדי שאני אבין רגע אנחנו מדברים בעצם על המוצר שבו אנחנו כבר מכירים שיש מתחרים בשוק ואנחנו מבינים שפה ההזדמנות היא הרבה יותר פיצוח עסקי ולאו דווקא פיצוח של איזשהו קונצפט מוצרי חדש ובנקודה הזאת את מזהה שאפשר לרוץ בעצם הרבה יותר מהר אם אני מבין נכון אכן מצוין אז מה את רו צוות רץ מהר מה כזה הסיגנלים שאת אומרת יאללה בוא נרוץ ב ת מהר אז קודם כל אתה רו שיש הרבה הרבה יוזרים ואתה רו שיש דברים שהם פשוט בחוסר לעומת הסטנדרט בשוק אוקיי אם זה פרודקט ווידג'ט אז יאללה בוא נעשה כזה גם אם מציעים יותר ממרצ'נט אחד אז אוקיי make sense יכול להיות פה איזשהו סיכון אגם נגיד של קניבליזציה אבל למשל עשינו משהו אגב חלק מהמטרות שלנו זה גם לאפשר ברמה של הצוות הפרודקטיבי זה גם לאפשר את כל הקונטנט פרודקשן בצורה מהירה זאת אומרת אז גם נושא היעילות הוא מול עינינו בהקשר של איך הצוותים עובדים אז הרבה מה שאנחנו מנסים לעשות זה אוקיי איך אנחנו יכולים לשפר את כל התוכן גם בבקורדס קומפטביליטי שכאילו הכל משתפר בסדר בלי שאתה עכשיו לעבור על כמה מאות כתבות ולשנות אותם אז למשל אחד הדברים שהוספנו היה כפתור אוטומטי של זון אוקיי אז בעצם כנגד כל מוצר שכבר כתבנו עליו אנחנו גם מחפשים את אותו מוצר ב זון ואם יש אנחנו מכניסים ממש לינק ואנחנו עושים את זה באופן אוטומטי ל זון יש איפי איי מאפשרים בעצם לעשות את זה אז גם יכלת להגיד אוקיי אפשר להתפלפל תאורטית פה בסדר להגיד אולי זה עושה קניבליזציה אנשים לא קונים גם ב זון וגם בוולמארט בסדר הם קונים רק באחד מהם וצריך טיוטסט וזה נכון צריך טיוטסט ברמה העקרונית ובפועל רנו בואו נעשה נצא נר מה זה עושה יצאנו ראינו uplift מאוד משמעותי בכסף ראינו uplift מאוד משמעותי בקליקים כאילו זה ה-no brainer שהדבר הזה עוזר לנו אוקיי אז בנקודה הזאת את מתעדפת בעצם מהירות בגלל שאת מבינה שיש הרבה דברים שהם table stakes שמצופים מהמוצר אבל אני בטוח שגם היה שם החשש יכול להיות שהדבר הזה לא יצליח איך מתמודדים עם החשש הזה אז במקרה הזה למשל אני חושבת שפשוט לא לא היה הרבה סיכון בכנות בסדר כשאנחנו מדברים על הציר של בין מהירות לאיכות הסיפור של סיכון כפרמטר להבין איפה אתה על הציר הוא עומדן טוב אוקיי ובמקרה הספציפי הזה אתה אומר בואו let's play it out שנייה בסדר בוא נגיד מה הסיכון אם הכנסתי עוד כפתור של זון אוקיי אז אנשים לא יקנו לא יודעת מה בוולמארט הם יקנו ב זון במקום האם הדבר הזה פוגע בי?

לא, אולי לא הזיז את המחט, אבל הוא לא פוגע בי. אוקיי? אז אני כאילו, I don't stand to lose anything. גם יותר מזה, בשלב הזה בקריירה שלנו, אנחנו עוד יחסית קצת אחרי השקה. אז מה כבר הדרמה שתקרה? יש מעט דאונסייד. יש מעט מאוד דאונסייד, גם תיאורטית. זאת אומרת, כשעושים סוג של back of the envelope calculation כזה של אימפקט, תיאורטית, אני אומרת, בואו תעשו גם back of the envelope calculation של סיכון. בואו, let's assume that it goes sideways, וזה לא מה שרצינו, אבל כאילו, מה הריסק? What's the worst that can happen? אתה מכיר את ה… אני אוהבת את ה-kick-off document. יש שם את השאלה, כן, למה יוזרים אסנו את זה? למה כאילו, זה בעצם סוג של פרי מורטום כזה. זה דמיין שהמוצר נכשל. מה קרה? למה יוזרים אסונים את זה? למה לא הגענו למטריקות? ואז אפשר דמיין כל מיני תרחישים. עכשיו, כמה הם ריאליים, כמה הם לא ריאליים, יש לנו איזושהי אינטואיציה. אני חושבת שיש משהו, כאילו, שאינטואיציה הפכה להיות טיפה מילה מגונה. וחבל, כי זה השריר שלנו. זאת אומרת, בסוף הוא שריר שא', כן מתפתח עם הזמן, נכון? ראינו x, y מקרים, ואנחנו עכשיו יודעים להגיד בסבירות יותר טובה, פחות טובה, שמה שאולי יעבוד או לא יעבוד. והרבה פעמים אנחנו נורא מחפשים כאילו to rationalize it, ולבוא עם כאילו… עם ההוכחות, אבל לפעמים ההוכחות פשוט לוקח הרבה מאוד זמן להביא אותן, וכבר היה אפשר בזמן הזה לצאת ופשוט לגלות. אוקיי, אז בעצם עד עכשיו דיברנו על ה-trade-off הזה משתי הזוויות הקיצוניות. דיברנו על איך אנחנו יושבים במעבדה וחושבים שיש לנו את הסיכוי האחד הזה להצליח ורוצים שהכל יצא מושלם, ואז מגלים שהמציאות מספרת לנו משהו אחר. ומצד שני יש את המקומות שבהם אנחנו אומרים, אוקיי, הסיכון יחסית נמוך, בוא נרוץ מהר, ונלמד מהשטח. אבל כולנו, עברנו המון המון המון שיעורים בניהול מוצר בחיים שלנו, ואנחנו יודעים שלפעמים זה לא רק שאלה מוצרית. יש המון המון המון לחץ והמון סביבה לדבר הזה. איך בעצם מתמודדים בטרייד אוף הזה כשאנחנו בארגון? כן, אז ה ת יש לי סיפור כאילו בול לזה. אז ניוס פלייס, מוצר שאתה מכיר היטב, גילוי מאוד, אנחנו עבדנו יחד. והיה נהדר. ממש. אז ניוס פלייס בעצם הייתה גם מין סוג של סטארט-אפ בתוך טאבולה שרצינו להקים אפליקציות חדשות שתהיה מופצת על ידי צעד שלישי, חברות יצרניות טלפונים. אבל עוד הרבה הרבה לפני אנחנו רנו, אוקיי, בשביל לראות שבכלל יש לנו משהו מעניין להפיץ ביד, בואו נר שאנחנו מגיעים לפוזיטיב יונית אקונומיקס. אוקיי, אז שהלייפטיים וליו גדול מהקוסט אוף אקוויזישן. כי בסוף זה תמיד עומד מול איזושהי הזדמנות אחרת עבור אותם ההואם להפצה. אם אובר משלמת בו לבר שתי דולר או ארבע דולר, בו לבר כמה שהיא משלמת, אז זה עומד מול זה. אז היינו באיזשהו טרג'קטורי לשפר את הדברים. היה לנו כבר אפליקציה בחוץ, אבל עדיין היינו רחוקים כאילו מהיד, ובעצם כבר הארגון התחיל לאבד טולרנס. אז באופן כללי מריבון לריבון היו לנו מטרות די אגרסיביות. זאת אומרת, אנחנו מגיעים, אנחנו רוצים בעצם לראות סימני נפט, התחלנו לראות סימני נפט, זה כבר כזה היה בכיוון, אבל עכשיו אוקיי, אנחנו רוצים לראות וייביליות עסקית. והצבו לנו מטרה כאילו, אוקיי, מאוד גבוהה מבחינת איזה סוג שיפור אנחנו בעצם מצפים לראות, ואנחנו ביידן ניסינו כן די הרבה דברים, ב ת שיפרנו הרבה דברים, אבל זה כבר התחיל להיות אינקרימנטלי, זאת אומרת, כבר התחיל להיות כזה פה עשר אחוז שיפור, פה עשרים אחוז, שיפורים יפים, ב ת. הישגים נהדרים, אבל… ב-i-stan dards, אבל כאילו עדיין רחוקים מה… מלהביא אותנו להולי גרייל הזה של positive unit economic. והסתכלנו על המוצר, והסתכלנו על הרודמפ, כזה list of initiatives, כאילו כל ההימורים שיש לנו על… על השולחן, רנו אוקיי, נגיד אם יביאו משהו, אם יזיזו את המחטא, הם לא יזיזו את זה עכשיו במלן תלפים. בסדר? כן, upside מוגבל, גם אם זה 50% שיפור, זה עדיין לא מחפילות. כן, זה לא יביא אותנו לזה. אז כאילו מה אנחנו יכולים לעשות שהוא ב ת כאילו יהפוך את הכערי על פיה? זה ממש זה היה גודל, השעה והאירוע. איך אנחנו מביאים מוצר שמר סימנים מסוימים של אינגייג'מנט וכן הל מול יוזרים, למוצר שהוא גם רווחי ומעניין עסקית, ובעצם לשם העניין העסקי הזה הוא גם צריך להראות סימנים הרבה יותר משמעותיים של אינגייג'מנט, וגם צריך להראות סימנים הרבה יותר משמעותיים של מונטיזציה. אוקיי? אז דבר ראשון, בגלל שהבנו שזה כזה ממש do or die, כאילו זה להיות או לחדול, וזה או, כאילו יש לנו רבעון, וזה או שאנחנו מצליחים ברבעון הזה לעשות משהו, או שלא.

אז קודם כל הדבר הזה, דבר ראשון שהוא עשה, אני חושבת, זה הוא שחרר יותר את הראש דווקא. זאת אומרת, פתאום הוא נתן איזה אומץ לבוא ולנסות דברים שאם דיברנו קודם על אינטואיציה ומה התפקיד שלה, שאוקיי, אינטואיטיבית אתה חושב שיעבדו, אבל האפורט מול זה שזה יכול להיות גם פלופ באותה מידה, כי אתה רק על אינטואיציה פה, או אינטואיציה פלוס נקרא לזה, בסדר? זה כאילו, אני אספר ספציפית מה היה המקרה הזה. אז היינו, חלק מהאזורים באפליקציה היה אזור שנקרא סטוריז. אז בעצם רואים חווים את החדשות כמעין סטוריז, כל פעם כתבה אחת את הטיים עם תמונה גדולה, מעט טקסט, כאילו רק הכותרת, והדבר הזה מתחלף אוטומטית ומעביר לדבר הבא. אז זו הייתה החוויה הפותחת של האפליקציה, ורן, אתה גם דיברת עליה, נכון? בכנס, אז אולי חלק מהשומעים… נשים לינק על איך זה שיפרת הכתיבה צפי ארבע. כן, וב ת כאילו זה היה איזשהו עוגן בתוך החוויה שיוזרים תמיד, כאילו שם היו התגובות של הוואו. ואז אחרי זה הם עוברים למה שאתם מצפים מאפליקציית חדשות, זאת אומרת, פיד, קטגוריות, קרוסלות וכולי. וכל מה רנו, מה אם זה היה רק זה? כאילו אין את כל השאר, אין את הפיד, וגם תמיד דיברנו, רנו, למה צריך את שני הדברים האלה? כאילו זה חוויה כזו או חוויה כזו, או גם וגם. גם וגם זה כאילו, זה לא לבחור, זה הכי קל. בדיוק, בואו ניקח את זה לאקסטרים כלשהו. אז רנו, בואו ניקח את זה לאקסטרים. עכשיו, האקסטרים עם הכתבו, כאילו רק פיד, אנחנו יודעים שהוא לא כזה מעניין. בסדר? כאילו, א' התחלנו משם לפני שהוספנו, אז היינו יכולים להוריד את הכתיבה צפי ארבע. כאילו, הייתה אפשרות. אבל בואו נגיד, מחקנו אותה. עכשיו, חוץ מזה, אנחנו בעצם יכולים לבוא ולהגיד, אוקיי, בואו נעשה הפוך. מה אם זה only stories? כאילו, מה אם זו החוויה כולה? אבל לעשות את זה, א', דורש איזשהו שינוי. כאילו, זה מרגיש כזה סיכון, בסדר? כי זה ב ת out there, זה שונה, זה לא הדבר הרגיל, אבל פתאום זה שאנחנו יודעים שזה או שאנחנו נעשה את זה עכשיו או שלא נעשה את זה עולם בלא נדע, נתן לנו ב ת את האומץ הנדרש. ואני, אגב, חושבת שזה משהו שהוא, כאילו, נכון יש את השאלה הזו, מה הייתם עושים לו, לא הייתם מפחדים? משהו כזה, נכון? לחזור לך. אני לא את מי ל-to attribute it. כן, אבל בגדול החרטות, אנחנו הרבה יותר מתחרטים על הדברים שלא ניסינו, מאשר על הדברים שניסינו ולא עבדו. כן, אז רנו, אוקיי, בוא ננסה, בוא ננסה, וניסינו ממש כל הצוות, כאילו, להיגייס סביב הדבר הזה, עשינו חוויה שהיא כאילו stories only. גם בה היו כל מיני אתירים, זאת אומרת, בחוויה המל שתכננו, היה הרבה הרבה יותר עומק, עשינו ממש את הלבל שיכלנו, כאילו, חתכנו בבשר החי בשביל להוציא משהו שכן הולם את החזון, אבל עוד לא הולך deep into it. והכל עלה. זאת אומרת, הכל הכל עלה, ומה שנקרא, הניתוח הצליח החו למת, שכאילו, מסיבה ברורה, כן? השנה היא בעצם הייתה 22, כן, ספטמבר 22, היה משבר כלכלי מאוד גדול, והחברה, אני חושבת, בצעד מאוד חכם ואחראי, החליטה להתרכז אך ורק במוצרי core שלה, ובעצם לסגור את כל המין יוזמות 0 ל-1 שלא הוכיחו את עצמנו. ובאיזן, אנחנו לא הוכחנו את עצמנו, אבל זה מר אני כאילו עדיין קצת בועטת בעצמי על הדבר הזה, בגלל שאני אומרת, למה לא ניסינו את זה קודם? למה חיכיתי לגיליוטינה שתהיה על הצוואר בשביל לקחת את ההימור הזה? ואני חושב שזה שוב חוזר ב ת לנקודה הזאתי של יש לנו את הone shot הזה, אז הone shot לפעמים מגיע בהתחלה, ואנחנו רוצים שהone shot הזה יצליח בפעם הראשונה, ולפעמים זה הone shot בפעם האחרונה, one last shot. כן, one last shot. וזה עוד פעם הדבר הזה שאומר, רגע, עכשיו בדיוק, תיאדפתם דווקא מהירות, להזיז את הכל מהשולחן, להתרכז רגע בone shot הזה, אבל הפעם המהירות. ואני חושב שזה נקודה ממש מעניינת להבין רגע איפה אנחנו על המנהד, האם אנחנו בפעם הראשונה, בפעם האחרונה או איפשהו קצת ב צע. בדיוק, בדיוק. וגם שוב, וגם מה הסיכון למשתמשים? כאילו מה יקרה אם נכשלו, מה יקרה אם נצליח? ובהקשר הזה גם יש כאילו את הopportunity cost. אל מול מה זה עומד? זאת אומרת, בהקשר הזה של Newsplace, אני חושבת שהדענו להסתכל על הרובם ולהגיד, אוקיי, הדברים פה הם נחמדים ואחלה, אבל הם לא יהיו הגולדן טיקאט שלנו כאילו להצלחה. ופה כן יש איזשהו שילוב של כאילו ב ת, שוב, אני כאילו עדיין קצת בועטת בעצמי על הנושא הזה, בגלל שאני אומרת, למה לא ניסינו את זה קודם? למה חיכיתי לגיליוטינה שתהיה על הצוואר בשביל לקחת את ההימור הזה? ואני חושב שזה שוב חוזר ב ת לנקודה הזאת של יש לנו את הוואן שוט הזה, אז הוואן שוט לפעמים מגיע בהתחלה, ואנחנו רוצים שהוואן שוט הזה יצליח בפעם הראשונה, ולפעמים זה הוואן שוט בפעם האחרונה, וואן לאסט שוט. כן, וואן לאסט שוט. וזה עוד פעם הדבר הזה שאומר, רגע, עכשיו בדיוק תיאדפתם דווקא מהירות, להזיז את הכל מהשולחן, להתרכז רגע בוואן שוט הזה, אבל הפעם המהירות. ואני חושב שזה נקודה ממש מעניינת להבין רגע, איפה אנחנו על המנהד, האם אנחנו בפעם הראשונה, בפעם האחרונה או איפשהו קצת ב צע. בדיוק, בדיוק. וגם שוב, וגם מה הסיכון למשתמשים? כאילו מה יקרה אם נכשלו, מה יקרה אם נצליח? ובהקשר הזה גם יש כאילו את הopportunity cost, אל מול מה זה עומד. זאת אומרת, בהקשר הזה של ניוס פלס, אני חושבת שהדענו להסתכל על הרובם ולהגיד, אוקיי, הדברים פה הם נחמדים ואחלה, אבל הם לא יהיו הגולדן טיקאט שלנו כאילו להצלחה. ופה כן יש איזשהו שילוב של כאילו ב ת, שוב, קצת להיות ב ת להסתכל על מה עובד במוצר, ברגע להתחייב אליו. כאילו יש גם איזשהו אלמנט כזה, זה אומנם לא נושא השיחה, אבל אני חושבת שאם זיהיתם סימני נפט, לפעמים לעשות מין סטרס טסט של ללכת עם זה עד הסוף, הוא כן מעניין. זאת אומרת, הוא כן מעניין, ושוב, בלוואי ולא הייתי מחכה לה.

לגיליוטין על הצבא בשביל לבדוק את זה. אז דיברנו המון על הטרייד אוף הזה מכל מיני זוויות, אבל מעניין אותי קצת לראות רגע אם יש משהו אחד שהיית רוצה להשאיר את המאזינים והמאזינות שלנו איתו, איזו תובנה אחת משמעותית. כן, אז אני חושבת שהמסר המרכזי שלי הוא לחתור למגע. בסדר? ומגע יכול להיות ממש במוצר חי, והוא יכול להיות גם בכל מיני צעים בדרך, נגיד כן, בדיקות שפישות וכל מיני כאלה דברים. נורא תלוי במוצר, נורא תלוי בהקשר, אבל תחתרו למגע. כמה שמיותר מהר תראו איך הדבר שעשיתם משפיע על אנשים, ככה אתם תדעו איך לשפר אותו, איך להרים אותו קדימה, מה עובד, מה לא עובד, ואי אפשר לעשות את זה באופן סטרילי. וואו, מעולה. ה ת שגם אני לקחתי מהפרק הזה המון המון למוצר שלי כבר היום, ואני חושב שב ת המנעד הזה שבין מהירות לאיכות הוא משהו שנוגע בנו כל הזמן, בכל פיצ'ר, וכשאני חושב על זה עכשיו, אני אומר לעצמי, רגע אחד, להבין שהפעם הראשונה היא ב ת כאילו, זה הפעם הראשונה, ואנחנו צריכים דווקא לצאת מהר, והמחשבה הנאיבית שנצליח, למרות שאנחנו יודעים את כל השיעורים האלה, תמיד תקנן בנו, ואנחנו צריכים רגע להתמודד עם הדבר הזה וללכת דווקא יותר מהר, וזה נכון גם לקצה, לפעם האחרונה שנרצה לעשות את זה. המקומות של הוולידציה בעיניי הם משהו שהם קריטיים לזכור, שאת הדברים הגדולים רואים מהר, את הדברים האינקרמנטליים, המשמעה הקטנים, אנחנו נצטרך לעשות המון המון ולידציה, אבל ולידציה על הדברים הגדולים, על הבעיות הכואבות, אנחנו נגלה עם מעט מאוד אנשים באופן יחסי, ואני חושב שבסוף אנחנו תמיד צריכים להחזיר את עצמנו לשאלה של מה הדאונסייד בריסק ומה האפסייד. וכשבמקומות שבהם הדאונסייד קטן או האפסייד ענק, זה המקומות שלנו לרוץ מהר. אז תודה רבה תמר, היה לי תענוג לדבר איתך כרגיל, וגם בטח שגם בפודקאסט. תודה לך, היה כיף להתארח. ורגע לפני שנסיים אני אגיד שאם אתם רוצים לשמוע כל פעם שיוצא פרק חדש, אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בכל אחת מאפליקציות הפודקאסטים. אז שוב, תודה רבה תמר ותודה לכם שהזנתם. תודה.