
פרודקטיבי: תובנות מוצריות של משתתפי "פרודקט איקס"Episode 11רן ארז
רן ארז
פרודקטיבי: תובנות מוצריות של משתתפי "פרודקט איקס"
אנחנו מדברים עם מנהלי ומנהלות מוצר בכנס של ״פרודקט איקס״ על תובנות מוצריות שאספו במסגרת התפקיד שלהם. . האזינו עכשיו לפרק באתר.
למה ״ללכלך את הידיים״ יהפוך אותנו למנהלי מוצר טובים יותר? איך עבודה ״lean״ יכולה להקפיץ את המוצר שלנו? ולמה לפעמים כדאי להגדיר במה אנחנו לא מתמקדים ולא במה כן מתמקדים?
הפעם אנחנו בפרק ספיישל של ״פרודקטיבי״! בתחילת פברואר הגענו להתארח עם הפודקאסט בכנס השנתי של ״פרודקט איקס״ כדי לדבר איתכם, המאזינים של הפודקאסט, אנשי ונשות מוצר. בין ההרצאות בכנס תפסנו אתכם וביקשנו מכם לחלוק איתנו תובנה מוצרית אחת שלמדתם בתפקיד. אז בפרק היום נשמע את התובנות המעולות שחלקתם.אז תודה גדולה לכל מי שהתארח בפרק: ג׳רמי גדג׳ (מטא), לירן רורליך (ווקמי), שיר אזאצ׳י סולימה (צה״ל), סיוון שביט (צה״ל), עומר גרצמן (גונג), עמיחי אבן חן (מאנדיי), שירה ויינברג הראל (Product with Shira), טלי אטינג (וורקטו), אופיר נתן (פרקטיקל AI), שיר ירקוני (מאנדיי), דור סנד (גונג), דדי עטר (מונטרה)
Episode transcript
Automatically transcribed — it may contain errors.
פרודקט TV, פודקאסט המוצר של סטארטאפ פורס סטארטאפ. שלום לכולם, אני רן ערז ואתם הגעתם לפודקאסט שבו אנחנו מדברים מנהלי ומנהלות מוצר מחברות שונות על בעיות מוצריות שהם נתקלו בהן, איך הם ניגשו לפתור אותן ומה השיעורים שהיו להם בדרך. והיום אנחנו בפרק ספיישל של פרודקט TV. בתחילת פברואר הגענו להתארח עם הפודקאסט במאוז מנהלי ומנהלות המוצר, הכנס השנתי של פרודקט X. במהלך הכנס, בין ההרצאות, תפסנו אתכם אנשי ונשות המוצר וביקשנו מכם לחלוק איתנו תובנה מוצרית אחת שלמדתם בתפקיד. אני אגיד שהיה לי כיף גדול לפגוש אתכם המאזינים פנים אל פנים ולשמוע מכם על הניסיון שלכם. אז אלה התובנות שסיפרתם לנו, תהנו. היי ג'רמי, מה קורה? מעולה, יכול לספר על עצמך קצת? כן בטח, אני מנהל מוצר במטה כבר שנתיים וחצי ובעבר הייתי בכל מיני חברות בכל מיני גדלים, כולל סטארט-אפ משלי. מדהים, ואיזה תובנה מוצרית או איזה אתגר אתה רוצה לשתף איתנו? התובנה העיקרית, והיא זמנה נשמע סטיגמה, אבל אני אדגים דרך סיפור, שללכלך את הידיים זה ב ת יהפוך אותך ל-PM הרבה הרבה הרבה יותר טוב. לדוגמה, אתה PM בצוות, אתה סופר עסוק כמו כולם, אתה בין רודמפ לרודמפ, בין סריפה לסופה, כותב טיקטים, סיימת את הספרינט, אתה הולך לכתוב את הספרינט, אתה כבר כותב את הבא, אז מה עושים? אז ההצעה שלי זה סטפ-1, אם אין לך כבר BFF באנג'ינירינג טים, תמצא אחד, ותבקש עובר ויו מעמיק על הארכיטקטורה של המוצר שלך. מהבקנד עד היוזר, איפה ה-APIים, תמפה בעצמך את המוצר. אם יש אזורים שעשית כן כן ובעצם לא הבנת מילה ממה שהוא ר, אתה רושם את זה, וביוטיוב יש בערך כל דבר, מהארכיטקטורה, איך קלאוד עובד, ל-APIים. זה סטפ-1. סטפ-2, תבקש להיות בדיזיין ריוויוז של מהנדסים. כתבת טיקט הוא טיפה מורכב, בדרך כלל מה שקורה מהנדס כותב ארכיטקטורה או בראש, או עם מעצבת, תבקש להיות שם, ותדגיש, זה לא כדי לבקר, אני מנסה ללמוד איך המוצר בנוי. למה זה טוב? אני אתן דוגמה מאחת החברות הקודמות, מגרב-האב. היה איזה רעיון קטן, שאומנם היה חמוד בשלב ראשון, אבל ידעתי שהוא עלול להתפתח למשהו יותר גדול, ובגלל שהבנתי את הארכיטקטורה של המוצר שלנו, ביקשתי מראש מה שנקרא הכנה למזגן. מראש ביקשתי מההנדס שעבד על זה, זה עלול להתפתח לי יוסקייסים כאלה וכאלה, תוודא שה-API מספיק גנרי שתוכל להרחיב את זה. למה? ביום שזה יגיע, זה עלות הפסיד להוסיף את הדבר הזה, לעומת אם המוצר הלך והתחילו להשתמש בו, וה-API כבר נעול בצורה מסוימת, העלות לפיתוח לא תאזה. זה לא יקה, זה פשוט יקה מדי. מדהים, תודה רבה ג'רמי. בכיף. אני לירן, אני דירקטור פרודקט ב-WalkMe. WalkMe עוזרת לחברות הכי גדולות בעולם, Fortune 500, לשפר את התהליכים העסקיים שלהם. מדהים, ואתה יכול לספר לנו איזה תובנה מוצרית שיש לך מהיום יום? כן, לגמרי. אז אני מאוד מאוד מ ין בפוקוס, הכי קליש בעולם. אני חושב שמסתכלים על פוקוס, צריך להגדיר הרבה יותר ממה כן עושים, מה לא עושים. דוגמה לזה ככה מעכשיו ועכשיו, זה שב ת אני אחרא על איזשהו, אחת הקבוצות שאני אחרא עליה, קבוצת דאטה, שבעצם אחראית למוצר קור דאטה של החברה, ואנחנו סוג של ממציאים את המוצר מחדש, והורגים את המוצר הקיים. וואו. אז האתגר שם הוא בעצם לא להעביר הכל איז איז, בשביל פול פרטיים מה שנקרא, אלא ב ת לחשוב רגע, זה נכון לעשות את זה, זה לא נכון, אולי אני יכול לעשות את זה בעתיד, ולא להתייחס לזה עכשיו, וזה מה שאנחנו עושים עכשיו עם הצוות, כאילו ממש לוקחים את הדברים האלה ומסתכלים על מה אנחנו לא עושים בשנה הקרובה. אז שיש מוצר לגאסי ועוברים למוצר חדש, יש ב ת הזדמנות להגיד, את זה אנחנו לא לוקחים איתנו קדימה, וזה בסדר. נכון, ממש בסדר. גם אם יש לנו פידבקים מלקוחות מסוימים שמאוד רוצים את הפיצ'ר הספציפי הזה, כמובן שעושים ניתוח של המשמעות של זה, אבל כן. ואני כבר מבטיח לכם שתמיד לקוחות יגידו שהקודם היה יותר טוב. אז אני שירה זאצי סולימה, אני משרתת בצבא בתפקיד CPO באגף התקשוב. סיוון שביט, עד לפני המלחמה בתפקיד CPO של אותה, ובמלחמה מנהלת מוצר של תחום חדש שהתפתח תוך כדי. מדהים, אז איזה תובנות יש לכם לשתף איתנו? אני חושבת שמהשנה האחרונה שלנו, אני וסיוון מתעסקות המון המון באסטרטגיה, ולהוביל תהליכים אסטרטגיים בארגון. כל נושא האוטקאם והאוקייר, ואחת התובנות המרכזיות היא גם כשאין לנו מתחרים, בסופו של דבר אנחנו רוצים שהמוצרים שלנו יהיו הכי אפקטיביים שיש, וזה לא משנה אם יש מתחרה או אין מתחרה, ולכן מאוד מאוד חשוב להגדיר הישגים ולא לרוץ על משימות רשימת מקולת של מלא מלא מלא פיצ'רים, שאנחנו בהרבה מקומות רגילים לעשות בצבא, ושאנחנו…
וב ת צריכים יעדים, וחוץ מרגע גם היעדים, אני חושבת שממש חשוב להסתכל על התהליכים עצמם ולא להגדיר את המדדים פר מערכת, אלא ממש להסתכל מה אנחנו רוצים להשיג ברמת התהליך, להגדיר את המדד ואז ב ת לחשוב איך אנחנו משיגים, כי להשיג את המדד יכול להיות גם ב צעות מערכת וגם ב צעות הרבה דברים אחרים. מדהים, אז אם בעצם לא כמה רוצים את זה, לנו אין הפתרות לא לעשות את זה, ותודה רבה לשתיכן. תודה רבה. תודה. אני עומר, נהל קבוצת מוצר בגונג. בתקופה האחרונה אחת המנהלות מוצר הלכה למילואים כמה חודשים, מצאתי את עצמי עושה הנדזון, איזה כיף. ורצינו להביא מוצר מבוסס AI, לא ג'ן AI, AI קלאסי לפרודקשן, והתמודדנו עם האם זה מוכן, האם זה טוב, האם זה כבר פיימטאים רדי. ואחד הדברים שעזרו לנו זה למצוא מטריקה שמחברת בין העולמות ה-AI לעולמות הביזנס. זה נשמע פשוט וטריוויאלי, אבל זה לקח הרבה זמן לחבר את אנשי הדאטה סיינס לביזנס. וברגע שהייתה לנו מטריקה, פתאום השיחות לא היו נר לנו שטוב, הנה יש חברה שנראית בסדר, כאילו לקוח שהמודל עליו עובד בסדר, אלא פתאום יכולנו לבנות דשבורדים ולהסתכל על הביצועים בסקייל, ולהביא החלטות ולהגיד אוקיי, הנה בינואר זה גוד אינף לפרודקשן, ואכן הגענו ל-GA. מדהים. אז שלום, אני עמיחי אבן חן, אני מנהל מוצר במאנדיי. האינסטינקט שלי כמנהל מוצר, להסתכל על כל בעיה ולהגיד אוקיי, יש 80% מהפיצ'רים או אתגרים שהם רוב המשתמשים, רוב הזמן שלהם, רוב האתגר נמצא שם, ויש 20% שהם נייסטו אב, הם מגניבים, אבל כאילו עדיף לי, הם כאילו לפעמים לוקחים את רוב הבקלוג שלי, אבל הם לא פותרים את רוב הבעיה. ואני רגיל להתמקד ב-80, ובמקרה הזה היה לנו מוצר שה-80% שלו דווקא היה מעולה, והבעיה שלנו הייתה שה-20% לקח יותר מדי זמן. כאילו היוזר היה מגיע, מרים 80% במערכת בחצי שעה, ואז היה צריך שלושה, ארבעה ימים רק כדי לשייף את ה-20% שנותרו, ובעצם רתי, יש המון בעיות עם ה-80, אבל אני לא הולך לגעת בהם, אני הולך ספציפית למצוא את הבעיות של ה-20%, שלפעמים זה שונה בין לקוח, לפעמים זה מאוד מאוד ספציפי פה, ואי אפשר יהיה לעשות לזה סקייל לעוד לקוחות, אבל דווקא זה עזר לי לעשות את הקפיצת מדרגה עם המוצר שלי. אני חושב שלא תמיד זו הבחירה הנכונה, אבל אני בטח שלא הולך לדלג על זה כמו שהייתי עושה בעבר. מדהים, אז לא לשכוח את ה-20, יש שם פוטנציאל מטורף להשלים את המוצר מטוב למעולה. היי, מה קורה שירה? אלן, איזה כיף להיות פה. ממש כיף שאתה איתנו, אני יכולה להגיד על עצמך קצת בשני משפטים? כן, אז אני אשת מוצר כבר 13 שנה, המון שנים בקורפורייטים, ובשנה האחרונה הקמתי את העסק שלי, ויש לי גם בית ספר לניהול מוצר עם קורסים לרמות שונות, וגם תכנים בעולמות ה-AI. מגניב, יכולה לתת לנו איזה טיפ מוצרי חזק כזה שיעזור לאנשים בבית? כן, אז אני חושבת שכל מה שקשור ללעבוד לין, זה משהו שאנחנו שומעים אותו המון, אבל דווקא בתור מי שהייתה המון בקורפורייט, לא תמיד זה אפשרי, ודווקא בעצמאות גיליתי שזה משהו שקורה לי באופן טבעי, והוא מדהים. תן לנו איזה דוגמה כזאת חזקה. אז כשפתחתי את הקורס פרודקט הראשון, זה היה לפני פחות משנה, ולא היה לי מושג אם אנשים יבואו או לא יבואו, היה לי איזה ויז'ן למה שאני רוצה, פשוט בניתי את האתר, הכנסתי שם רק חלק מהמידע, לא שמתי שם את הסילבוס, לא שמתי שם עלויות, כי רציתי שכל המתעניינים יעברו דרכי, ובעצם לעשות איזשהו מחקר משתמשים על הדרך. עשיתי גם רעיונות לפני, אבל שכולם יעברו דרכי, ואני אוכל לשמוע מהם צריכים, מה תופס, מה לא תופס, ולדייק לעצמי לפני שאני ממשיכה לשלב הבא. גאוני, אז בעצם דף נחיתה כדי לעשות רעיונות משתמשים, ולאו דווקא כדי להתחיל עם האקוויזישן. תודה רבה. תודה. אני טלי, אני סיניו פרודקט בווארקאטו. ווארקאטו היא חברה בינלאומית, אין לה בעצם ישות בישראל, אנחנו עובדים פולירימות. אז ככה כמה טיפים למי שהולך לעבוד פולירימות ממש מדי וואן, ולא ככה בגלל הקוביד. אחד, זה תנסו כן להפוך את זה לפרסונלי. והדבר השני שאני חושבת שהוא חשוב, זה לאפשר את הגישה ה צעית הזאת. בעצם אנחנו עובדים בהרבה מאוד אופליין, וב ת להראות זמינות. זה נורא קשה בפרודקטים, אנחנו הרבה פעמים נסחפים להרבה מאוד דברים, אבל כן חשוב שהם יצליחו להשיג אתכם בסלק וטים, זה איפה שאתם נגישים, כי אין יותר את המעבר במסדרון. ואם אתם לא תהיו זמינים בסלק, אז אתם פשוט לא זמינים ואתם יוצאים מהאקווייזן. זה אומר שיתחילו לקרות פגישות בלעדכם, פתאום תראו אותם שם בלוז, או פתאום קוראו ציחות סלק שלמות, שאתם לא שם והחלטות התקבלו, כי יכולתם להגיב, יכולתם להיות, אבל לא עניתם ולא הייתם. אז זה מאוד מאוד חשוב לייצר את המקום הזה שאתם עונים, כי אחרת הגלגל ימשיך להסתובב פשוט בלעדכם, ואתם לא בטוח תדעו, כי זה פולירימות, אז דברים קוראים.
ויכול פתאום לראות את זה בפרודקשן בלי ששמתם לב. אז זהו, זה השנסן שלי. מדהים, תודה רבה טלי. בכיף. היי אופיר, מה קורה? בסדר, מה נשמע? בסדר, אתה יכול להגיד לנו עליך במילה? כן, אני אופיר, CPO של Practical AI. מה ששמתי לב לאחרונה בעבודה עם צוותים של מוצר שמתמיעים AI בתוך המוצר, זה שבעצם התהליך שבעברו היה לוקח כמעט חמישה חודשים, ל ן מודלים, לעבוד עם Data Science, ורק אז לשים איזה משהו ראשוני, ורק אחרי זה לעשות אנג'נירינג איזה חודש ולשים איזשהו פיצ'ר בידיים של המשתמשים, ורק אז להתחיל לבדוק מה העניינים. אז היום בעצם הפרדיגמה התהפכה. מתחילים עם אנג'נירינג של חודש, על בסיס מודל בדרך כלל Foundation עם קצת פרומט אנג'נירינג ועבודת פרודקט, ואז שמים אותו בידיים של יוזרים, ואת החמישה חודשים של הלמידה, במקום שהמכונה עשתה מראש, עושים הבני אדם, אנשי המוצר, מנתחים את התוצאות, ואז בעצם יש כאן Human Learning, והHuman Learning הזה הולך ועובר למachine learning דרך פרומטים וטיובים, ואז הם עושים בעצם חמישה חודשים של טיוב של המוצר, ובסוף מגיעים לנקודה שאנחנו בעצם מגיעים ל-Data Science בשלב הרבה יותר מאוחר בתהליך, שזה השלב של לקחת את הדיוק מ-80% ל-90%, ולא מ-0 ל-80%. אני חושב שזה גם הופך את התהליך, כי פתאום אתה נותן עוד חמישה חודשים של Value. לגמרי, אני חושב שהאיטרציות המהירות על הלמידה מפריחות המון מההיפותזות וההשערות שלנו של איך למשל אנשים רוצים לעשות שטים המוצר. אז אולי בכלל לא רוצים לעשות שטים המוצר, הם רוצים דרופדאון לכמה פרמטרים, ואת זה לומדים מהר, ואם היינו מ נים מודל כזה שבונה על זה שהם רוצים לעשות שטים המוצר והם בזבזים המון אנרגיה, לא היינו יודעים את זה בזמן ושורפים המון המון אנרגיה וזמן. אז במוצר AI הבא שמישהו משחרר, מה הוא צריך לשים לב? קודם כל, תעשו ניסויים מהירים, תוציאו משהו לשטח, תנו ליוזרים לשחק איתו, ואחר כך תחליטו אם אתם רוצים מודלים קלאסיים או שאתם יכולים להגיע לאיזשהו value proposition סביר גם בלי להפעיל את כל התותחים הכבדים של הדאטה סיינס שלכם. אני שיר, אני מנהלת מוצר במנדי, בצוות גרוס. אז בתור מנהלת מוצר בצוותי גרוס, מן הסתם העבודה שלנו היא מאוד דאטה אוריאנטד, ואנחנו מרצים הרבה AB טסטים, אבל מה שעמדתי לאורך הדרך זה כמה חשוב הקשר עם המשתמשים בצוותי גרוס, ולהמשיך את תהליכי הדיסקאברי גם בצוותי גרוס, גם בצוותים שמאוד דאטה אוריאנטד. אני חושב שזה ממש יכול לעזור לנו גם להעלות איפותזיות חדשות וגם להבין מה בכלל אנחנו רואים. בדיוק, להבין לעומק את הבעיות של המשתמשים שלנו, גם אם זה בשלב ה-Onboarding. מדהים, תודה רבה שיר. תודה רבה. היי דור, מה קורה? מה העניינים? בסדר, אתה יכול להגיד לנו עליך במילה? כן, אז אני דור סנד, מנהל מוצר בגונג. מגניב, יש לך איזה תובנה לשתף איתנו? כן, אז הרבה מכירים את המוטיב של רייבינג פנס בגונג, הכוונה היא שאנחנו מגיעים עם הלקוח לשלב שהוא ממש ממש עף על המוצר, וזה משהו שאני לוקח עם עצמי הרבה פעמים. הכוונה היא שכשאנחנו בונים פיצ'ר חדש, נורא מהר כמנהלי מוצר אנחנו רואים איזה שלבי אדופצ'ן ומהרים לפתח אותו כמו שצריך ולהתקדם לפיצ'ר הבא, ואני דווקא למדתי על פסרי שעד שאתה לא מגיע לשלב הרייבינג פנס, אל תשחרר את הפיצ'ר ותמשיך להגיע איתו, כי על רייבינג פנס אפשר לבנות דברים מדהימים אחר כך. איך אתה יודע שאתה לא שם עדיין? מדדי הצלחה, בדיוק כמו שמודדים מדדי אדופצ'ן, אנחנו שמים מדדי הצלחה למאג דרה של רייבינג פנס. הבנתי, ומה זה רייבינג פנס מבחינתך שאתה יודע בוודאות שהוא כזה? אני מצליח להביא את הצפיות שאנחנו מביאים דרך שיחות עם הלקוחות מגונג, שאתה ממש רו את העיניים שלהן נפתחות, את התשוקה שלהן, את ה-Oh my God, איפה הפיצ'ר הזה היה עכשיו חצי שנה, אני לא מ ין, שנית לי את החיים. אנחנו רוצים לראות וציות, זה בדרך כלל הפרוקסי שלנו לרייבינג פנס. נר לי תגובה רגשית מה ריקאים זה אחלה לידינג אינדיקייטור. כן, מכור לזה. מגניב, תודה רבה. להתראות. אני דדי, אני VP Product במונטארה. מונטארה זה כלי בעצם של טרנספורמציה של דאטה. אז אני חושב שבמיוחד בעולמות של קלאסים וככה מה הבס פרקטיסט הזה לעשות, אז מדברים הרבה על פרודקט דיסקאברי, מדברים הרבה על להרים פרוטוטייפים ולעשות הרבה שיחות עם לקוחות וזה. אבל בסופו של דבר אני חושב שהוולידציה הכי חזקה היא פשוט לשחרר את הפיצ'ר, גם אם אתה עושה אותו באיזשהו משהו שהוא גרדואל כזה, ופשוט לתת לאנשים להשתמש בו. זאת אומרת, אם מישהו עכשיו רו איזשהו פרוטוטייפ של משהו חדש שאתה עובד עליו, הוא אומר לך וואי מגניב, זה יכול להיות אחלה, זה יכול להיות זה, בסוף אין תחליף ל… אני שם על זה כסף, אני משתמש בזה. אז כן, יש פה איזשהו אלמנט של גידור סיכונים, אבל מהניסיון שלי, להציג למישהו פרוטוטייפ או איזשהו שלד או משהו כזה ולשאול לדעתו במסגרת של יוזר ריסרץ או כל מיני דברים כאלה, יש איזשהו נטייה לרצות את מי שמראיין אותך, ואז זה יוצר המון המון skewing להבנה שלנו, אז אתה צריך משהו מאוד מאוד אובייקטיבי ומ ת אותך עם… אני צריך לשים כסף או את הזמן שלי או את זה, איך לגדר את הסיכון ואיך לעשות את זה בצורה חמן.
יכול לחפור על זה שעה, ולחשב כמנטרה, לייצר את החיכוך הזה עם הלקוח במוצר, אין לזה תכלית. אז שמענו עכשיו הרבה תובנות של מנהלי או מנהלות מוצר, על מה הם למדנו, ואני חושב שזה גרם לי לחשוב הרבה על העובדה, שבתור מנהלי או מנהלות מוצר, זה נשמע כאילו יש לנו תפקידים שונים לגמרי בחברות שונות, וזה הכל נר כל הזמן שונה. אבל ה ת היא שאנחנו נתקלים באתגרים מאוד דומים, האתגרים של איך להפוך את המוצר שלנו ליותר טוב, וגם איך לנהל את האנשים שעובדים ביחד איתנו בצורה הטובה ביותר. ואני לקחתי מזה שזה לא משנה באיזה תפקיד אתה נמצא בניהול מוצר, יש לך הרבה עבודה לעשות בתור מנהל מוצר על המוצר שלך, אבל גם על הסטייקולדרים שמסביבך. אז תודה רבה לכל מי שחלק איתנו מהניסיון שלו, ורגע לפני שנסיים אני רק אגיד שאם אתם רוצים לדעת כל פעם שיוצא פרק חדש בתוכנית שלנו, אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בכל אחת מהאפליקציות. תודה רבה שהזנתם. תודה רבה.