243: 5 עקרונות בבנייה וניהול של קהילה

היי כולם, אני דריה ורטיים ואתם הגעתם לסטארט פור סטארטאפ. והיום נדבר על העקרונות שמובילים אותנו בבנייה וניהול של קהילה ופרקטיקות חשובות שאפשר להתחיל מהן אם רק עכשיו הקמתם קהילה. ולצורך העניין נדבר עם מנהלת הקהילה שלנו, של סטארט פור סטארטאפ, דוטן האסר שקוביץ. היי דוטן. היי דריה. אז אם אתם עדיין לא חברים בקהילה שלנו ואתם לא מכירים, נספר שהקהילה של סטארט פור סטארטאפ קיימת כבר יותר משלוש שנים ומונה 28 אלף חברים מעולם הסטארטאפים, יזמים, יזמות, משקיעים ועוד. ונספר עלייך דוטן שאת מנהלת את הקהילה שלנו כבר כמעט שנתיים ושחוץ מזה את מנהלת עוד שתי קהילות נפלאות שלא קשורות לעולם ההייטק. ככה שבסך הכל יש בקהילות שאת מנהלת יותר מ-200 אלף חברים, שזה מטורף לגמרי. וחוץ מזה נגיד שניהלת עוד הרבה קהילות בשנים קודמות ובעצם היום אנחנו נביא את כל השיעורים שלמדנו בדרך והם רלוונטיים כמעט לכל סוג של קהילה. שנתחיל? נתחיל. אוקיי, אז בואי נדבר על בעצם איך מגדירים קהילה. אנחנו אומרות קהילה, אנחנו מתכוונות בהכרח לקהילה דיגיטלית בפייסבוק? מה זה בכלל קהילה? אני חושבת שהמושג של קהילה קצת איבד את צורתו או שינה את צורתו בשנים האחרונות. בסופו של דבר ובסופו של יום קהילה זה המקום שבו אתה מרגיש שייך, שאתה מרגיש חלק. זה משהו שהוא חלק מהמהות שלך או מהזהות שלך, בין אם זו קהילה מוצרית ובין אם זה המקום שהוא הגוטו שלך בכל מיני התלבטויות, שאלות וכן הל . אני חושבת שבשנים האחרונות העולם של קהילות דיגיטליות קיבל עוד יותר מינוף וצמיחה בטח ובטח מאז ימי הקורונה. והיום קצת ההבדל בין קהילה לקהילה דיגיטלית הוא די מטושטש. נכון, אני חושבת שהעיקרון חשוב שחייב להתקיים בקהילה זה הדדיות. אני חושבת על מה זה קהילה, אז סתם, עולה לי גם אפילו כל מיני אינפלואנסריות כאלה שאני עוקבת אחריהן באינסטגרם ולפעמים אוהבות להשתמש במונח הקהילה שלי ואנחנו קהילה, ואני הרבה פעמים קוראת את הדברים האלה ואני אומרת אני ממש לא מרגישה שזאת קהילה. זה בן אדם אחד שאני עוקבת אחריו, לא בכך אני מקבלת פה משהו מהרבה אנשים ואין לי גם ממש אופציה לתת מעצמי. נכון. אני חושבת שיש הבדל מאוד מאוד גדול בין קהל לקהילה, וזה איזשהו משהו שדווקא המקום של האינפלואנסריות ודווקא הפלטפורמה של אינסטגרם קצת פחות מאפשרת לקיים קהילה יתית. כי ב ת אין פה את המקום של ההדדיות. אני חושבת שזה כרגע אתגר מאוד גדול בעולם הדיגיטלי, המיעוט בפלטפורמות אפשריות ליצירת קהילות. כן, אז אנחנו נדבר היום על הפלטפורמות שאנחנו משתמשות בהן, וב ת נגיד שהקהילה שלנו גם, הגבולות שלה מתושטשים, היא קיימת גם בעולם הפיזי וגם בדיגיטלי ובפלטפורמות שונות, ושוב, העקרונות שאנחנו מדברים עליהן עובדים across all platforms. אז נתחיל לצלול לעקרונות, יש לנו למעשה חמישה עקרונות שככה ישבנו והגדרנו והבנו שהם מה שמובילים אותנו בכל דבר שאנחנו עושות. אז העיקרון הראשון הוא להגדיר חזון. מה זה אומר בעצם? בתוך הגדרת החזון אנחנו מנסים קצת להסתכל קדימה, קצת להבין בכלל למה אנחנו עושים את כל הדבר הזה, מהו הכוכב הצפון שלנו, לאן אנחנו רוצים שהדבר הזה ייקח אותנו. אנחנו מסתכלים ב ת כמה שנים קדימה ומנסים להבין איפה אנחנו רוצים להיות ומשם אנחנו נגזור אחורה איך הקהילה יכולה להוביל אותנו לשם ומה צריך לקרות בתוך הקהילה בשביל שהדבר הזה יקרה. אנחנו חיים באיזושהי תרבות של שפע, אנחנו חיים במקום שיש כל כך הרבה סוגים של קהילות וכל כך הרבה מקומות לשתף בהם ידע ושתף בהם מידע או לבוא ולהתייעץ וכן הל בשביל שיבואו ויעשו את זה דווקא אצלנו במקום שהוא שלנו, בטח ובטח אצלנו בסטארט-אפ פור סטארט-אפ אבל בכלל אני חושבת שיש המון המון חשיבות ללהגדיר את החזון הזה ולפעול על פיו. זאת אומרת זה עוזר גם לנו להבין איך אנחנו שונים מאחרים וגם ב ת לדייק איזה ערך הקהל שלנו יקבל מהקהילה הזאת. אז אפשר ב ת לדבר על החזון שלנו שהוא קצת השתנה לאורך הדרך. אני יכולה להגיד שבתחילת הדרך ב ת החזון שלנו זה היה כתוב גם, השתדלנו לכתוב את זה ממש בכל מקום גם כדי כזה להצחיר את זה כלפי חוץ. זה אפילו היה בקאבר של הקהילה. זה היה בקאבר של הקהילה, נכון. זה היה לשתף ידע, להקים קהילה כמה שיותר גדולה וליצור אקו-סיסטם של שיתוף ידע. היה את הפודקאסט וראינו שאנשים מתעניינים ורוצים עוד ורוצים לשאול שאלות גם אחרי הפרק ולהשמיע גם את עצמם אבל לא כל כך ידענו איך לעשות את זה והחזון הזה ברגע שהחלטנו ב ת להקים קהילה זה עזר לנו מאוד.

להסביר גם לאנשים, זה מה שהולך לקרות פה. אני חושבת שזה ביגל, זה חשוב לעשות את זה כבר בהתחלה, כי זה איזשהו תיאום ציפיות שהוא ממש הכרחי. נכון, אני חושבת שגם הוא משהו שמתדייק עם השנים, זאת אומרת, אם בהתחלה החזון היה לגרום לכמה שיותר אנשים לבוא ולהיכנס ולשתף וכן הל עם הזמן יותר דייקנו גם את החזון שלנו לכזה שדוגל בשיתוף מדויק של ידע, בשיתוף תובנות, בשיתוף עצמי. שיתוף מתוך ניסיון. אז אם לפני כמה שנים היינו מאשרים איזשהו פוסט כללי של חמישה טיפים לאיך להשיק את המוצר שלנו בפרודקט-הנט, היום אנחנו נשתף פוסט שמספר מה הסטארט-אפ עשה פיזית וטכנית ובשטח כשהוא השיק את המוצר שלו בפרודקט-הנט. זאת אומרת, ממש ננסה ונתעקש שהשיתוף יהיה מתוך ניסיון פרקטי של חברי וחברות הקהילה שלנו. אז רק ב ת לסגור את הנושא, חזון ב ת יכול להיות להקים אקו-סיסטם של שיתוף ידע, הוא יכול להיות מרחב בטוח עבור אוכלוסייה מסוימת, והוא יכול להיות גם מקום שאנשים באים להשוויץ בו כשהם, לא יודעת, ציימו איזה משחק, אוקיי? זה יכול להיות הרבה דברים, אבל זה ממש ממש עוזר לבנות את האסטרטגיה של הקהילה בהמשך. נכון. אז נעבור לעיקרון השני, שהוא להבין את הקהל. אז מה זה אומר בכלל ולמה שמנו את זה כעיקרון? כי זה נשמע אולי קטן. אז אני חושבת שדווקא במקום של קהילה, בלהבין את הקהל זה אולי, יכול להיות שהיינו צריכות אפילו באיזשהו מקום לשים את זה במקום הראשון. בסופו של דבר, הקהילה שלנו, עם כמה שאנחנו חושבים שהארגון שלנו הוא חשוב, המטרות שלנו חשובות וכן הל אם הקהל לא יקבל את מה שהוא צריך, את מה שהוא רוצה, ומענה ב ת על הצרכים שלו שעוד רגע אולי קצת נתעסק בזה, הוא פשוט לא יהיה פה. להבין מה הקהל שלנו רוצה ולאן הקהילה שלנו תלך בזכות זה, זה אחד הדברים הכי הכי חשובים וגם הראשוניים שצריך לעשות. כן, במובן הזה זה כמו כל ניהול מוצר, אוקיי? בסוף גם במוצר אתם חייבים להכיר את הפרסונות שלכם, אז אותו דבר בקהילה. גם ה ת, אולי שווה להגיד את זה, אנחנו ממש מתייחסות לקהילה כמו מוצר בתוך הצוות, כולל איסוף דאטה שנדבר על זה אחר כך וכולל הכרה של היוזרים ולהבין איך הם מתנהגים ומה הם צריכים, אז ממש להביא את החשיבה הזאת גם לקהילה. נכון. אני אוכל לתת גם כדוגמה שכשאני הצטרפתי לצוות הגעתי מעולם מאוד לא הייטקי, זאת אומרת לא הכרתי שום דבר בתוך עולם הייטק, ו רתי לעצמי שאני אעשה קצת כמה שיחות עם אנשים, אני אשמע, אני אלמד, אני אר מה הם צריכים ומה הם רוצים, ואולי על הדרך גם אלמד בעצמי כמה דברים. הכמה השיחות האלו הפכו לעשרות אם לא מאות רעיונות משתמשים שעשיתי עם חברי וחברות הקהילה, ואני חושבת שזה הדבר שב ת גרם לי גם להכיר אותה וגם להתאים את הדברים שיקרו בהמשך. זאת אומרת מתוך הרעיונות משתמשים שעשינו הבנתי שאחד האתגרים הגדולים ביותר של יזמים ויזמיות Early Stage הוא ב ת מציאת Co-Founder. זה שיחות עם משקיעים, זאת אומרת מתוך הדברים והאתגרים והצרכים שעלו מהפגישות שלהם, קמו, מהפגישות שלי איתם, קמו ב ת כל החלק גדול מהיוזמות שעשינו אחרי זה, כל המפגשים שאנחנו עושים עד היום למציאת Co-Founder. זה מפגשים שכרגע אנחנו עושים אותם אחת לחודש, לפעמים אפילו יותר מפעם בחודש. שוב, זה לא שלא התייחסנו לדברים האלה לפני שדיברנו עם חברי וחברות הקהילה, אבל כשהבנו שזה האתגר כל כך קריטי וכל כך מהותי, פשוט ענינו על צו השעה ועל הצרכים שלהם, והדבר הזה גדל, גדל, גדל, ונתן להם בעצם מענה. כן, היופי בדבר הזה שזה מאוד מאוד פשוט, כאילו זה ב ת דורש פשוט לדבר עם מי שהם ורים להיות הקהל, שלך או שלך בקהילה, ולשאול מה הייתם צריכים. עשינו את זה ממש מתחילת הדרך, וזה תמיד מפתיע וזה תמיד מגלה דברים חדשים. נכון, אני חושבת שגם בהתחשב בזה שזה משהו שהוא כל כך ongoing, זה דורש המון המון גמישות. אני חושבת שפה שווה גם להתייחס למקרה שהיה של המשבר במשק, שהמשבר התעסוקה, שזה משהו שכמובן שלא צריך להיות, לעשות הרבה רעיונות משתמשים בשביל להבין שהמשבר התעסוקתי מאוד גדול בשנים האחרונות, וב ת דווקא מתוך השיחות שלנו עם הקהילה ועם אנשים בפנים, הבנו מה הם צריכים. יצרנו… כן, אז אולי אפילו נספר את כל הסיפור. בבקשה. זה היה רגע שאנחנו ממשיכים לחזור אליו בצוות. נכון. אז התקופה הייתה כזה נובמבר 22 לדעתי, והיה לנו, יש לנו כזה חודשי נושא בקהילה שאנחנו מכסים תכנים מכל כיוון, והיה לנו חודש נושא מוכן כבר לחלוטין, לדעתי אפילו כבר הייתה גרפיקה, וידענו ורצינו לדבר על אימפקט חברתי בתוך סטארט-אפים, ואז התחיל המשבר. ואני זוכרת שהייתה לנו כזה ישיבת צוות. קבועה, שבועית, רגילה. כן, קבועה שבועית, שכזה כולנו קצת גמגמנו כשדיברנו על האימפקט, ואז רגע עצרנו. אני זוכרת אותך.

מה הקשר? איך אנחנו יכולים עכשיו לדבר על אימפקט? כאילו, אנחנו רואים את הפוסטים, אנחנו רואים מה קורה בקהילה, אנחנו לא יכולים להמשיך כאילו הכל כרגיל. ממש. ואני חושבת שדווקא מתוך הדבר הזה, זאת אומרת, מתוך המקום הזה ש רנו, אוקיי, שנייה עוצרים את הכל, בוא נחשוב מה הם צריכים, יצאנו עם, זה היה שלושה חודשים אחרי זה, של פעילויות ותכנים ואירועים ומפגשים אצלנו במשרד ופגישות עם איי-ג'ריות וחברי וחברות קהילה שהגיעו אלינו פעם בשבוע לחפש עבודה ביחד כדי לא להיות לבד בתהליך, וקורס שלם של חיפוש עבודה שעד היום ממשיך להתעדכן, בשיתוף פעולה עם לינקדין, כאילו, עשינו כל כך הרבה דברים בזכות הדבר הזה, בזכות הקהילה, בזכות זה שב ת שאלנו אותם מה הם צריכים, התייחסנו לצרכים שלהם ולא לתוכנית שאנחנו עשינו, גם אם החזון שלנו ר ככה וגם אם האסטרטגיה שלנו רה דבר כזה או אחר. כן, ואני רוצה לתת עוד נקודה אחרונה על להבין את הקהל, כי יצא לי לדבר עם כמה אנשים ששאלו אותי על איזה פרופיל ורים לגייס לניהול קהילה. אז זה רגע פונה דווקא ב ת למי שמחפש אולי לגייס או לעבוד עם מנהלי קהילות. אני זוכרת שהתייעצו איתי, לדעתי, קהילת עיצוב, דיברו איתי על בן אדם מסוים שלא מבין בעיצוב. רו מה, אבל הוא לא מבין, אז איך הוא ור לנהל את הקהילה? וגם כאן חשוב להגיד שזה סקיל של ניהול קהילה, כאילו אני לא צריכה שמעצב מוצר יהיה מנהל קהילה טוב. וההפך, אני לא צריכה בהכרח שמנהל קהילה יבין בכל האלמנטים של עיצוב. זאת אומרת, אם עוברים אחרי העקרונות האלה ולומדים את התחום, שוב, כמו שמעצב מוצר לא בהכרח מגיע עם המומחיות ולומד את זה לאורך הדרך, אז גם כאן, זאת אומרת, זה מקצוע שאפשר לפתח בו מומחיות בפני עצמה, ולא בהכרח חייבים להביא מישהו מהעולם הזה. זאת אומרת, אפשר להכיר את העולם לאורך הדרך. לגמרי. אז העיקרון השלישי שלנו הוא להכיר את הפלטפורמה. הקהילה של סטארט-אפ פור סטארט-אפ היא הרבה מעבר למה שקיים בפייסבוק, אבל אני חושבת שלהכיר את הפלטפורמה כן נתייחס שנייה ספציפית לפייסבוק ווואטסאפ, אולי ששם יש אולי אפשרות ברורה יותר למדוד את הדברים, וזה משהו שככה יותר מתאים בטח להתחלה. כן, זה כלים שהם יחסית נפוצים ונוחים לניהול של קהילה. נגיד רגע שיש עוד המון כלים שאפשר להשתמש בהם, אוקיי, גם סלייק יכול להיות כלי לניהול קהילה. דיסקורט, ויש בעולם עוד מיליון. בדיוק, רדיט, כאילו ב ת יש המון קהילות, ואולי רגע זה העיקרון. קהילה תר אחרת בכל פלטפורמה. יש לנו ב ת, כמו ש רת אותנו, גם קהילות בוואטסאפ וגם קהילה בפייסבוק, והן נראות ומתנהלות אחרת לחלוטין. לגמרי, הקהילות בוואטסאפ הן הרבה יותר, אני בכוונה מתחילה עם זה, דווקא כי ב ת שם יש פחות אתגרים אולי, הן הרבה פחות המוניות, הן יותר אינטימיות, הן מקום של שיתוף אישי יותר, התייעצויות אישיות, דברים פרסונליים ויותר כזה, יותר קל לייצר חיבורים בין אישיים, בוא נגיד את זה ככה, אבל זה פחות בסקייל, זאת אומרת זה קבוצות שהן תמיד יותר קטנות, אם הן יהיו מאוד גדולות, אז יהיו לכם אלף הודעות בקבוצת וואטסאפ ביום, זה הרי לא ריאלי, זאת אומרת זה לא ריאלי לאף אחד לא לקרוא את זה ולא להתייחס לזה. שאגב כאן, אני מחברת את זה לחזון, אם החזון שלנו זה להקים קהילה ענקית של שיתוף ידע, אנחנו לא נעשה אותה בוואטסאפ, אם אנחנו רוצים להגיע לאלפי אנשים ויותר, אז אנחנו צריכים לבחור כלי שיאפשר לנו להגיע לשם. נכון, ודווקא פה כן נחזור, אז ב ת אולי לפייסבוק, ששם הפלטפורמה בוא נגיד מכתיבה לנו קצת מה אפשר, מה לא, מה מותר, מה אסור, וב ת בגלל שזו פלטפורמה שכרגע היא, לא יודעת, אני לא מוצאת פתרון אחר בטח לא בארץ, לניהול קהילות, למשהו שמאפשר את השיח, את הדו-שיח בין שני הצדדים, ואת ההדדיות הזאת שדיברנו עליה גם קודם, אני לא חושבת שיש פלטפורמה כרגע שנותנת לזה איזשהו פייט. נכון, אז ב ת הפלטפורמה של פייסבוק מאפשרת לנו לנהל איזשהו דו-שיח ולמדוד, נגיד למדוד אותו, אבל אנחנו קצת כבולים בדאטה שפייסבוק נותנת. זאת אומרת פייסבוק נותן לנו איזשהו דאטה של אינגייג'מנט, של גרוות, האינגייג'מנט זה על כמות פוסטים, לייקים ותגובות. רגע, אז דווקא לפני שאני נכנסת למה אנחנו מודדים, בואי שנייה נדבר על בכלל למה, כאילו, אזכרת כזה ברגע דאטה, בואי נדבר על למה בכלל לעבוד עם דאטה, למה זה חשוב. בגדול, החשיבות של למדוד את הדאטה של הקהילה זה להבין שאנחנו בכיוון הנכון, להבין שאנחנו נמצאים איפה שאנחנו צריכים להיות, שאנחנו נותנים את הערך ה יתי לחברי הקהילה שלנו, שאנחנו ממשיכים להיות עם יד על הדופק וב ת לספק להם את המענה הזה גם לאורך זמן. נכון, אז אני אתן דוגמה. בבקשה. כי ב ת כשאני הגעתי לצוות, אני ניסיתי בעצמי להקים קהילה, שוב, חשבתי שזה לכתוב כמה פוסטים, אז אם הייתי חושבת שלהקים קהילה זה פשוט לפתוח קבוצה ולכתוב במדי פעם ולא הייתי מודדת כלום, כבר היו שם אגב לפחות איזה 2,000-3,000 איש, אז יכול…

היות הייתי יכולה להגיד כלפי חוץ שיש לנו קהילה. ממש לא הייתה לנו קהילה. אם נכנסים רגע למספרים, זה נותן ב ת אינדיקציה על כמה אנשים מוצאים ערך בקהילה. שוב, כאילו כמו שאנחנו ננסה למדוד כמה ב ת משתמשים יש לנו בפלטפורמה על בסיס שבועי, אז אותו דבר גם בקהילה שלנו. אנחנו נרצה לראות שהם מקבלים ערך ושהם חוזרים לקהילה ושואלים בשאלות ומעלים נושאים ומגיבים אחד לשני. אני חושבת שהמדידה הזאת מאפשרת גם להיות קצת פחות להת ב בקהילה ובזה שיש פוסט אחד שמצליח, אלא להסתכל על הדברים קצת מזווית מלמעלה, לראות את הדברים בתמונה הרחבה שלהם ולהבין אם אנחנו ב ת עדיין בדרך, אם הכל בסדר, להיות עם יד על הדופק. נכון, אז כמה מילים על מה אנחנו ב ת מודדות. שוב, אני אתן איזושהי כוכבית כזה אולי על האלגוריתם של פייסבוק ואז כזה. אני חושבת שיש משהו מאוד מאוד טריקי בפלטפורמה הזאת שאתה ב ת לא יכול לדעת, אתה יכול לפרסם את הפוסט הכי טוב בעולם עם ב ת כל כך הרבה ערך ובגלל האלגוריתם הפוסט או יימחק או ירד או לא יקבל מספיק חשיפה או ב ת ייעלם מהפיד על כלום ושום דבר, שאם היינו מעלים אותו ביום אחר או בשעה אחרת, הוא יכול להתפוצץ ולהפוך להיות ויראלי ומדהים וב ת לעזור להמון אנשים. כן, אין לנו שליטה מל . זה יכול להגיע ל-10,000 איש וזה יכול להגיע ל-200. נכון, וזה אתגר מאוד מאוד גדול בפני עצמו ולכן המדידה פה, זאת אומרת היא נם אפשר למדוד פר פוסט אבל כשאנחנו מסתכלות ומודדות אנחנו מסתכלות סטטיסטית על שבוע אחורה וחודש אחורה שאלו נתונים שבעצם פייסבוק גם יכול לתת לנו. אנחנו מסתכלים על גרוות בעצם כמה אנשים הצטרפו אלינו לקהילה ומעבר לזה אנחנו כמובן מסתכלים על האינגייג'מנט, אנחנו בודקים כמה אנשים היו מתוך חברה הקהילה, כמה אנשים היו פעילים בה בחודש האחרון ואני חושבת שבתוך המדד הזה של אינגייג'מנט אנחנו גם לא כל כך יודעים מה אנחנו לא יודעים זאת אומרת אנחנו יודעים מה שפייסבוק מר לנו וזה המדד שלנו אובייקטיבית ועליו אנחנו ב ת נסתכל ונעבוד, מאוד מאוד קל ליפול לתחושות, לתחושה של וואי אבל הרגישה השבוע היה ממש ממש טוב והמספרים פתאום מראים דווקא משהו הפוך, יכול להיות שהיו 4 או 5 פוסטים טובים אבל היו 4 או 5 פוסטים בלבד לעומת 40 או 50 בשבוע שלפני אז מאוד חשוב גם ב ת להסתכל על המספרים ולא ליפול דווקא למקום הזה שלה מרגיש לי או נר לי גם אם הם לא מגמרי מדויקים או שקופים לנו. וגם חשוב לחבר את זה למטרות שלנו שהגדרנו בהתחלה. אז לצורך העניין כשאת הגעת אחת המטרות העיקריות ששמת לעצמך, אני ממש זוכרת את זה, זה לחבר בין הקהילה לשאר הגורמים ביוזמה, לפודקאסט, לאתר, אז התחלנו למדוד גם את המקום הזה כמה אנשים עוברים ממש מתוך הקהילה בפייסבוק לאתר וברגע שהתחלנו לשים על זה פוקוס אז פתאום ראינו שאנחנו יכולים לעשות עם זה משהו ואנחנו יכולים להגדיל את המספרים האלה וזה משהו שלא התמקדנו בו בעבר. אני אומרת את זה גם כי ב ת אני מניחה שמי שמאזין לנו יש להם קהילות עם כל מיני מטרות חלקן כנר עסקיות חלקן אולי לא יודעת כל דבר אז תמיד לחשוב איך אפשר לחבר את הדבר הזה למטרה. לא את הכל אפשר למדוד אבל אפשר למדוד אינדיקציות. מעולה נעבור לעיקרון הרביעי שהוא תוכן כערך מוביל. זה עיקרון שאני מאוד אוהבת. נכון. ונדמי לי רגע למה זה עיקרון חשוב. אני חושבת שאצלנו בקהילה מתחשב בזה שהחזון שלנו מדבר בעצם על איזשהו שיתוף של ידע ותובנות אני חושבת שהתוכן הוא תוכן הוא מלך זה ב ת משהו שיצר את הגרעין הראשוני שלנו זאת אומרת זה מה שהתחיל את הקהילה וזה גם מה שממשיך ומניע אותה. בדיוק הוא מה שגורם לאנשים גם להגיע אבל גם להישאר אחר כך בדיוק. אז בעצם בפועל התחלנו מפודקאסט זאת אומרת אין יותר שיתוף של תוכן וידע מהדבר הזה. לגמרי אז ב ת אולי נחזור קצת לחיתולים לשורשים של הקהילה אז התחלנו הקהילה התחילה מתוך ב ת קהל המאזינים הנ ן של הפודקאסט חבר ששמעו את הפרקים ורצו אחר כך מקום שהם יוכלו לשאול בו שאלות או לבקש פרקי המשך וראינו פה איזה שהם איזשהו פוטנציאל למשהו יותר ואז הגיעו הניסיונות שלי להפוך את זה לקהילה וממש לא הצלחתי כי ב ת לא הבנו עוד תוכן לא הבנו עוד תוכן לקהילה אפילו יש איזה גם סיפור שאנחנו תמיד אוהבים להזכיר הייתה פה את המנהלת קהילה הקודמת זאת נועה אילזה נרת קרה שהייתה כאן וכשהיא הגיעה היא קר לה קבוצה בפייסבוק לוח מודעות שבהתחלה נורא נעלבנו ואז אחרי דקה הבנו שזה יתי שזה ב ת היה לוח מודעות לא היה שם כלום אז שוב מקום שבו רק כותבים היי יש לי פרק חדש או שמים איזה פרסומת זה ממש ממש לא קהילתי זה שיווקי זה שיווקי בדיוק אז בואי נבין רגע מה כן עכשיו לתוכן אוקיי כן אני חושבת שיש לתוכן כמובן הרבה הרבה

ביטויים והרבה דרכים, אבל אני חושבת שהוא צריך קודם כל להתאים ולשקף את החזון של הקהילה. זאת אומרת, להיות משהו שמוביל אותה או מובל על ידי החזון. במקרה שלנו, החזון היה שיתוף ידע ותובנות בין סטארט-אפים, אז אני חושבת שזה היה יותר, אולי לא מתאים יותר פשוט, אבל יותר ברור מהו בעצם התוכן שיחשב רלוונטי אצלנו. בסוף אנחנו רצינו לחבר את חברי וחברות הקהילה לתוכן שעולה, לתוכן שנוצר שם. אם התחלנו בהתחלה רק כפודקאסט, אני חושבת שעם השנים מאוד מאוד מתרחבנו, בין אם זה הפודקאסט שעדיין ממשיך לחיות ולהיות קיים בתוך הקהילה, אבל הוא היום לא העיקר. זאת אומרת, הוא משהו שקורה פעם בשבוע, אולי אפילו פעמיים, עולה כפוסט, אבל בסוף, בשוטף, התוכן שלנו מאוד מאוד רחב, מסרטוני וידאו ודברים שיצרנו בתוך הקהילה, ועד פוסטים שמשתפים כישלונות ואתגרים שחברי וחברות הקהילה מעלים, וגם דברים שאנחנו דואגים להביא מבחוץ ושישותפו בקהילה. נר לי שזאת הנקודה, כי זה אחלה שאנחנו ממשיכים לייצר תוכן, ואנחנו תמיד נהיה יוזמת תוכן, אבל בקהילה יש כל כך הרבה תוכן שהוא לא שלנו, וזה בדיוק העיקרון הזה של ההדדיות, שאפשר לחזור אליו. רצינו להקים קהילה של שיתוף ידע, זה אומר שלא רק אנחנו משתפים ידע, זה אומר שאנחנו מצליחים להביא… בדיוק. אנחנו מצליחים להביא גם יזמים ויזמות ומשקיעים ועובדים ועובדות בסטארטאפים, שמשתפים מעצמם. אני מאוד מאוד נרמל גם את השיח, אני חושבת שזה משהו שגם קורה וקרה בפודקאסט, ולא היה לפני זה, זה ב ת לדבר על הדברים הפחות טובים, לדבר גם על המקומות שבהם לא הצלחנו. אני חושבת שדווקא הנרמול של השיח הזה ושל לדבר גם על הכישלונות, זה משהו שקיבל במה אצלנו בקהילה, במה לא מבוישת. זאת אומרת, אנשים לא צריכים… לא מתביישים, הם באים וכותבים על הדברים, כי כל כך הרבה עברו את זה לפניהם. יש משהו במקום הזה ובהזדהות הזאתי שבעיניי ב ת הוא מאוד מאוד שונה ממה שקורה במקומות אחרים. ממש, ואני ב ת אגיד שליצור את הדבר הזה לא היה פשוט. זאת אומרת, זה לא שברגע אחד אנחנו יכולים… יש איזה סוויץ' שאנחנו יכולים להדליק ולהגיד, אוקיי, מעכשיו אתם מספרים פה על הכישלונות שלכם והכול סבבה. זה ממש לא ככה, אז כן הכנו כמה טיפים כאלה שאנחנו אפילו מדי משתמשים בהם שממש ממש עובדים לנו. נכון? נכון. אני חושבת שאולי נתחיל דווקא מהמאקרו, שזה משהו שהוא יותר אולי… ב ת זה משהו שהוא טקטי, אבל מבחינתנו יש איזשהו… תמיד היה ביט קבוע של תוכן. אני חושבת שזה משהו שהוא מאוד מאוד חשוב. למדתי את זה פה בסטארט-אפו-סטארט-אפ, את העניין של לעבוד על הדברים ולייצר דברים בקצב מסוים. זאת אומרת, תמיד לדאוג שהם יהיו, לדאוג שהם יתקיימו. דווקא אני אולי לרדת לרזולוציה של דוגמה פרקטית. עוד לפני, קצת לפני המלחמה וקצת לפני המשבר, ב ת היה לנו כאן בקהילה אחת לשבועיים או אחת לחודש, כל פעם בביט אחר, פוסט של Ask Me Anything בקהילה, שהבאנו מישהו לקהילה ששיתף בצורה של שאלות ותשובות את הידע שלו, ושאנשים ב ת יכלו לבוא ולשאול אותו שאלות מקצועיות, פרופר, על הסטארט-אפ שלהם או על העסק שלהם וכן הל . אני חושבת שלי ייצר ביט כזה קבוע של תוכן, זה משהו שהקהילה מחכה לו, היא יודעת שהוא מגיע, והם יחזרו לקהילה בשביל לשתף, בשביל לקחת בו חלק. לגמרי, וזה גם איזשהו פיק כזה, שוב מדברים על אחוזי אינגייג'מנט, אלה דברים שיכולים ממש לעזור לנו לשמור על אינגייג'מנט גבוה. אז למשל ב ת פינות קבועות כמו Ask Me Anything, זה יכול להיות אירועי קהילה שאנשים נפגשים על בסיס קבוע. נכון, שזה כמו אירועי מציאת שותפים שלנו, זה אפילו הפוסטים למציאת קורא פאונדר, או פוסטים של מחפשי עבודה, או להזכרת משרדים, זאת אומרת, זה מהדברים הכי קטנים וטקטיים ועד הדברים הגדולים, שפשוט עולים פעם בחודש, וחברי הקהילה יודעים ממש ללכת לחפש אותם. דבר נוסף, זה ב ת העניין של הלידרים. אני חושבת שזה משהו ש… מה זה לידרים? להתייחס אליו. הלידרים, זה ב ת איזושהי קבוצה של אנשים, קבוצה של אנשים שהם ככה, נקרא לזה משלנו, עם ניסיון, עם איזשהו טרק רקורד מאוד מוכח, שאנחנו יכולים לסמוך עליהם, ולדעת שמה שהם כותבים ואומרים, הוא ין ונכון. לנו יש קבוצה כזאת של כמה משקיעים, יזמים, יזמיות, משקיעות, שב ת מלווים אותנו, שכשאנחנו מתלבטות, ב ת מתלבטות על פוסטים או על תכנים מסוימים, על ה ינות שלהם או על המקצועיות שלהם, הם האנשים שאיתם אנחנו נדבר. הם גם האנשים שכשאנחנו צריכים עזרה במשהו, ועוד רגע אולי ב ת נגיע לפוסט היכרות, לאתגר היכרות, הם הראשונים שנפנה אליהם כדי לכתוב את הפוסט, כדי שהם יתחילו את הסבב, וילמדו אחרים איך לעשות את זה. זה אנשים שאנחנו מסתכלים עליהם ושואפים לעשות חלק מהדברים שהם עשו, וכמונו גם שאר חברי וחברות הקהילה. דבר נוסף שרשמנו ודיברנו עליו לפני זה, על יצירת מעורבות, זה משהו שאולי לא יפתיע פה הרבה אנשים, אבל אנשים מאוד מאוד מאוד…

אוהבים לדבר על עצמם. בקטע הכי טוב שיש, זאת אומרת, לספר את הסיפור שלהם, לספר דווקא את ההצלחות שלהם, ולספר לא בהכרח דברים אפילו שקשורים למקצוע או לסטארט-אפ, לדבר על עצמם, להכיר. ואני חושבת שקהילה דווקא מהמקום הזה של תחושת שייכות, של להרגיש שאני לא לבד, היא בדיוק מספקת את המקום הזה, וכשיש סביבה בטוחה, זה על אחת כמה וכמה. אחת לשנה אנחנו מעלות אצלנו בקהילה איזשהו אתגר היכרות. אתגר היכרות הזה זה בעצם פוסט שאנחנו מתחילים, מעלים את הפוסט הראשון, מבקשים מהלידרים שלנו לעשות את אותו דבר, וב ת נותנים לאנשים להציג את עצמם ולספר על עצמם שלושה דברים שלא ידוע עליהם. זה משהו מאוד מאוד קטן וכאילו לא קשור בכלל לעולם הסטארט-אפים, אבל דווקא מתוך המקום הזה אנשים מלמדים אותנו דברים, מספרים לנו דברים, והם מספרים לנו על הסטארט-אפים שלהם או על החיים שלהם או על תחביבים שלהם, וזה גורם לאנשים גם להכיר אחד את השנייה ולרצות להתחבר לאנשים נוספים, וגם מאוד מאוד מאוד מגדיל את המעורבות בקהילה. לגמרי. לתת לאנשים את הבמה לדבר על עצמם זה תמיד רעיון טוב. עם טמפליט אז במיוחד. בדיוק. אנחנו גילינו כמה זה עובד. ועוד שני טיפים קטנים כזה שמתחברים לדבר הזה זה אפקט החיקוי ואפקט התגובה הראשונה. נכון, ואולי דווקא בהקשר של הפוסט וולקאם שאנחנו מעלים אחת לשבוע. כן, אז אני אתן שתי דוגמאות. אפקט החיקוי זה למעשה, זה גם כן מתחבר לי לאתגר היכרות, כי אנשים קודם כל הם לא אוהבים להיות הראשונים שעושים משהו, אוקיי? נכון. והם גם לא תמיד יודעים איך לעשות משהו, אוקיי? אז אפקט החיקוי אומר שאנחנו אוהבים פשוט לדמות את מה שעושים מולנו. אז איך זה בא לידי ביטוי בקהילה? אם אנחנו פשוט מדגימים להם איך אנחנו רוצים שהם יכתבו, אוקיי? אז לצורך העניין בפוסט היכרות, כשאנחנו פותחים את האתגר, אנחנו נותנים הוראות מאוד מאוד ברורות לאיך זה צריך לקרות. כאילו קודם כל את תכתבי את הפוסט, ואחר כך אנשים יעשו את אותו דבר. אנחנו ממש כותבים להם את הטמפליט ואומרים גם תוסיפו תמונה ותעשימו את ההשטג, זאת אומרת נותנים להם ממש הנחיות די ברורות לאיך הדבר הזה צריך להיראות. כן, והדבר השני זה שגם הזכרת שאנחנו מבקשים מהלידרים שלנו להיות אלה שמגיבים, ובעצם גם כשאני רו מישהו שאני תופסת כמטזליח ואני רוצה קצת להיות כמוהו, אז אני אומרת אוקיי, אם היא כתבה פוסט היכרות, אז אם אני אכתוב אולי אני קצת יהיה דומה לה, אולי אני קצת, אני גם אעשה דברים שהם ככה כזה מעוררי אינגייג'מנט ומצליחים, וזה עוד יותר מעודד אנשים לכתוב. נכון, ואני רוצה להגיד שגם יש משהו בזה שב ת כמעט כל האנשים מתחילים בוואי זה ממש מחוץ לאזור הנוחות שלי, וואי איזה כיף, הנה אני קופצת למים, זאת אומרת אנשים דווקא מהמקום הזה שכולם חוששים זה מוריד לך את החשש. לגמרי. זה גורם לך להגיד אוקיי, אני ממש ממש נורמלי, זה ממש בסדר. לגמרי, וב ת הדבר האחרון זה אפקט התגובה הראשונה, שזה ב ת בלו מיינד כשאני למדתי על זה בהתחלה, אבל אנחנו תמיד נתפתה להגיב לדברים שכבר אחרים הגיבו אליהם. אז יש דוגמה די משעשעת מפוסט וולקאם כזה שהיינו עושים ברמה שבועית בקהילה, שכזה מתייגים את כל החברים החדשים שהצטרפו, ומבקשים להם בעצמם להציג את עצמם. לפעמים אנשים היו כותבים, לפעמים לא כותבים בכלל, לפעמים בן אדם היה כותב ממש בהרחבה בתגובה הראשונה, אז אחרים היו כותבים בדיוק כמוהו בהמשך התגובות, אבל הדוגמה הכי חזקה לזה זה שבאחד מהפוסטים האלה מישהו התחיל וכתב באנגלית. חשוב לציין שהקהילה שלנו כולה בעברית. הכל בעברית, גם הפוסט וולקאם היה בעברית, ומישהו הגיב, היי, מי נעים איזה רון, בלה בלה בלה, ופשוט כולם אחר כך רואים עשרות של תגובות באנגלית. מטורף. עד שלדעתי נועה הגיבה ו רה, אתם יכולים לכתוב בעברית, אתם יודעים, ואז כולם המשיכו לכתוב בעברית. אבל יש משהו בזה שאנשים פשוט כזה מחכים את מי שלפניהם, ושוב, אם מישהו יקפוץ למים, אז כנר הרבה אחרים יקפצו אחריו. אז עכשיו אנחנו נעבור לעיקרון החמישי והאחרון שלנו, שהוא ליצור ון. אז אולי רגע במשפט, למה בכלל צריך ליצור ון עם הקהילה? למה זה חשוב? אני חושבת שזה קצת כזה, אולי הוא קצת גיוון. אני חושבת שבהרבה מקומות, בהרבה קבוצות נקרא לזה, ודווקא לא קהילות, אתה יכול לבוא ולשאול דברים שטחיים, דברים מבחוץ, כמו לעשות גוגל קצת. אבל דווקא במקום שאתה מרגיש בו קהילה, ואתה רוצה שירגישו בו אצלך קהילה, ה ון הזה חייב להתקיים. צריכים לסמוך עליך, צריכים לסמוך על הסביבה הבטוחה, צריכים לסמוך שלא ישפטו אותך, או שאפילו…

חיינו על החיים חס וחיי לקורא א' ב' ג' וזה משהו שמאוד מאוד מאוד קשה לבנות ומאוד מאוד קל לשבור. נכון. והוא קריטי מאוד בשביל לייצר קהילה מעורבת וקהילה גם שנמשכת לאורך זמן. כן, במקרה שלנו אם רצינו ליצור קהילה של שיתוף ידע, אנשים חייבים לסמוך על המקום הזה בשביל להרגיש בו בנוח, לשתף דברים שהם לפעמים רגישים וזה לא דבר שקורה ברגע וזה לא דבר שקורה סתם. זאת אומרת זה משהו שצריך לעבוד עליו. נכון, אני הרבה פעמים אומרת, זה משפט כבר כשחוק, שמבחינתי קהילה זה לא ספרינט. זאת אומרת זה לא קמפיין שיווקי שאתה שם איקס כסף ומקבל וואי לידים. זה ממש מראטון, ה ון הזה, היצירה של מערכת היחסים הזאת זה דבר שלוקח זמן. לגמרי. אז כמה נקודות על איך בכלל בנינו ון אצלנו בקהילה. הנקודה הראשונה זה יחס אישי. נכון. איך אפשר לתת יחס אישי ל-28 אלף אנשים, תגידי. תראי, תשמעי. זה לא פשוט, אבל אני חושבת שזה, בגלל שזה משהו שהוא כל כך עיקרון מהותי מבחינתנו, אז נותנים לו דגש, גם אם זה משהו שהוא קצת סיזיפי היום בגודל הזה, אבל בפועל כמעט כל פוסט שאני דוחה בקהילה, שאנחנו דוחים בקהילה, הבן אדם שדחינו לו את הפוסט מקבל מאיתנו הודעה עם הסבר למה הפוסט נדחה ואיך כן נסכים שהוא יעלה אותו. לצורך העניין, אם מישהו כתב חמישה טיפים ל… ויש לו בפרטי ונגיד לו לשנות את הפוסט ולהדגיש פה את החמישה הדברים שהוא עשה כדי להגיע לנקודה הזאתי או שהוא עשה. זאת אומרת לחבר את זה לפרקטיקה היומיומית ולחוקים ולנהלים שלנו כדי שנאשר לו את הפוסט. הנקודה השנייה היא חוקים. נכון, חוקים. נשמענו כש… נשמענו כש… ואני רוצה להגיד שאני קצת מלכת החוקים. בכל אחת מהקהילות שלי יש לי המון כאלו. ב ת המון. אולי אפילו על גבול היותר מדי. לא, צריך להגיד. גבולות זה דבר שהוא… גם בבית יש חוקים וגבולות וזה עוזר לשמור על החברים מוגנים בתוך הקהילה. זה יוצר סביבה בטוחה וגם שקופה. בסוף אתה יודע מה מותר לך ומה אסור לך. זה ב ת מאוד מאוד ברור. עכשיו חוק יכול להיות, לא יודעת, משהו מאוד מאוד מאוד מוגדר, כמו למשל לא ניתן לפרסם עסקים או חברות בתוך הקהילה. אחלה גם די קל להכיל את החוק הזה, אבל הוא גם יכול להיות משהו רך. למשל יש לנו חוק של שימרו על שיח מכבד. נכון. שפה נאותה, שיח מכבד. אין פה דיסמלצות, אין פה שיימינג על אנשים. זאת אומרת זה דברים שהם בין רכים לקשוחים וגם קצת נוטים לפרשנות. זאת אומרת יש פה מקום שצריך גם להבין איפה האפור הופך לשחור. נכון. אבל זה למשל חוק שהיה לנו ממש חשוב לשמור עליו. בדיוק כי היה לנו חשוב, הגדרנו פה חזון של קהילה שהיא מאוד מאוד שיתופית ואנשים מדברים גם על נושאים רגישים. אנחנו לא יכולים שמישהו יכתוב פוסט שמספר שהוא בדיוק סגר את החברה ומישהו יגיב לו. מגיע לך. מגיע לך, מה זה השטויות האלה, דברים כאלה. אין לזה מקום. ואנשים כאלה דרך אגב גם לא יישארו אצלנו בקהילה, זה חשוב להגיד שזה משהו שאנחנו אולי לאחרונה אוכפות את זה הרבה יותר כי אין לזה, פשוט אין לזה מקום. נכון. אז שוב זה משהו גם שכזה חשוב להגיד, התחלנו עם כמה חוקים ולאט לאט דיאקנו אותם ושינינו אותם ולפעמים אנחנו עדיין יושבות עליהם ומדייקות וזה משהו שמאוד מאוד עוזר לנו בהתנהלות השוטפת של הקהילה ואפשר לעבוד עם זה ממש ברמת היום יום. זאת אומרת ממש להבין איך זה עוזר לנו לנהל את הקהילה ולדייק אותה ולהפוך אותה לטובה יותר. נכון. טיפ נוסף זה לשמש דוגמה. נכון. רנו את זה בכל מיני הקשרים, אני חושבת שאולי פה כזה נכנס את הסיפור. זאת אומרת גם ברוח החזון לשמש דוגמה ולהיות אלה שמשותפים ידע ותובנות ולעשות את זה בכנות מה שאנחנו מצפים מחברי הקהילה אנחנו עושות בעצמנו. לגמרי והנקודה האחרונה היא גם הזכרנו את זה אבל להוציא את חברי הקהילה מהמסך. אין תחליף לאנושיות ולמפגשים בין אישיים. אין לזה תחליף. נכון וזה ב ת speaking of כאילו למה שמנו את זה בתוך עיקרון של ליצור ון כי אין מה לעשות. יש זה דבר אחד להגיב למישהו באיזה פוסט ולהגיד לו תודה רבה על השיתוף וזה דבר אחר להיפגש רגע פיזית. אפילו בזום בתקופות קשות יותר. אבל לנהל שיחות מעמיקות יותר להכיר אחד את השני זה פותח כל כך הרבה יותר אופציות גם למפגשי המשך לקשרים שלא היו נוצרים אונליין וזה נותן הזדמנויות מדהימות. אני אגיד גם שלא צריך גם תקציבי ענק בשביל לעשות את זה. א. זום זה לגמרי עשינו גם מפגשי נטוורקינג בזום. הם היו מדהימים לא פחות מהפיזית. ממש ב ת זה יצר קשרים וחיבורים מדהימים בין חברי הקהילה וגם פיזית כאילו גם למצוא מקום ולשבת לבירה כמה אנשים כאילו ברמה הזאת.

אני חושבת שזה חשוב מאוד וזה עוזר גם לנו להכיר טוב יותר את חברה הקהילה שלנו. נכון, אני גם חושבת שיש, כאילו צריך לזכור שבסוף אין תחליף לזה. זאת אומרת אנשים הם חלק מקהילה כדי להרגיש שייכים ואין יותר שייך מאשר להרגיש שב ת הכרתי בן אדם שעוזרים לי, שרוצים, שלוקחים חלק. זאת אומרת להיות ב ת מעורב, להיות ב ת בפנים, זה ב ת אין לזה תחליף. לגמרי. טוב, אנחנו סיימנו את העקרונות. וואי וואי וואי. עברנו הרבה תכנים, אז נר לי שכזה אולי נסיים בשאלה יותר כללית כזה טיפ שיש לך או למי שמתחיל עכשיו לנהל קהילה או למי שרוצה לגייס מנהלת קהילה, כאילו מה הדברים שחשוב לדעת. אוקיי, אני חושבת שנציין אז בשני טיפים. אחד באופן כללי למי שיגייס או מגייס או שיש לו קהילה או אין לו קהילה או חושב על קהילה. בסוף בסופו של יום אני חושבת שהדבר החשוב ביותר בקהילה לעומת שיווק או בקהילה כמשהו שב ת מסתכלים עליו ככלי זה לזכור שהדבר החשוב ביותר הוא חברי וחברות הקהילה. הוא להבין מה הם צריכים ומה הם רוצים וגם אם זה לא בדיוק מסתדר בתוכניות של החודש או לא בדיוק מסתדר במה שאתם חשבתם שאתם רוצים לעשות, בסוף הגמישות הזאת וההת ה לצרכים שלהם היא הדבר שמשנה, היא הדבר שישפיע אם הם יחזרו אלינו בסוף, אם הם ירצו להיות חלק או שלא. והעצום את הלב הזאת לחברי וחברות הקהילה היא חייבת להיות בפרונט כל הזמן ואונגווינג. זה דבר אחד. וב ת הדבר השני זה לא לעשות את זה לבד. אני חושבת ש-It takes a village זה ב ת משהו יתי בתוך העולם של קהילה. זה נכון שצריך איזה שהם משאבים, הם לא חייבים להיות מאוד מאוד גדולים, הם לא חייבים להיות אסטרונומיים בסופו של דבר מדובר על בן אדם אחד ותפקיד אחד, נסכורת אחת בסופו של יום. אבל וכן צריך לזה משאבים, אבל מי שיינעל את הקהילה לא יכול לעשות את זה לבד. הוא צריך בין אם זה שותפים טבעיים בתוך הארגון ובין אם זה ון או תמיכה ובין אם זה לידרים מתוך הקהילה או אנשים להתייעץ איתם או אפילו כל מיני מנהל הקהילה מתנדבים, כל דבר אחר רק לא לעשות את זה לבד. ובא לי להוסיף גם שזה לא משהו שעושים על הדרך. מניסיון לחלוטין אני יכולה להגיד שכשניסיתי לעשות את זה על הדרך זה לא הצליח. זה לא עובד, זה משהו שצריך הרבה מאוד אתנשן ופוקוס. ואם מצליחים ב ת ב ת להתמקד יכולים לצאת דברים מדהימים. לא שאלנו, לא שאלתי אותך אם זה מתאים לכולם ואולי הייתי צריכה לשאול את זה בהתחלה, אבל אולי בא לי כן לשאול אם זה מתאים לכל אחד. אני חושבת שכל אחד יכול לפתוח קבוצה, כל אחד יכול לפתוח קבוצה ולקרוא לקהילה. האם כל אחד צריך את זה, האם לכל אחד זה מתאים? התשובה ה יתית היא לא, ממש לא. בסוף אפשר להגיע לכל מיני קבוצות ולאותם דברים או כביכול מסקנות גם בדרכים אחרות. אבל אני קצת משוחדת, אני חושבת שיש בקהילה ערך מוסף שאין בדברים אחרים. יש עומק ונ נות ויש פה פוטנציאל לכל סטארט-אפ או חברה, פוטנציאל עצום ואדיר לייצר שגרירים וקבוצות בטא וב ת לשפר מוצרים ותודו גוד, גם לעזור אחד לשנייה. זאת אומרת זה משהו שהוא הרבה יותר גדול מסך על הקו בעיניי. אז צריכים לא, אבל כדאי. אבל כדאי. מעולה, אז נר לי אחלה דרך לסיים את הפרק. נכון. ורגע לפני שנסיים אני אזכיר שאם אתם רוצים לדעת כלום שעולה פרק חדש, אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בכל אחת מהאפליקציות ואם יש לכם שאלות לדוטן למשל על הפרק, אז אתם יכולים לשאול אותם בקהילה שלנו כמובן, גם באתר אבל הפעם אני אדגיש את הקהילה. מעולה. אנחנו נהיה שם כדי לענות, אז תודה רבה דוטן. תודה. היה כיף. ממש. ותודה לכם שהזנתם. ביי.