300: להיכנס לרדאר - נטוורקינג, מיתוג אישי ומה שביניהם

המשחק מילים שכזה, לאורחי דין שרוצים לעשות הסבה, וזה התחיל ממשהו חברי כזה של אורחי דין מבולבלים כמוני, והיום הקהילה מונע כבר 7,000 אורחי דין, אורחי ואורחות דין. שלא רוצים לעסוק במקצוע. שכן, ששוקלים דרכם החוצה, שחושבים על הסבה, שחושבים אפילו לעשות משהו בנוסף, אפילו ללמוד איזה קורס מקצועי בנוסף, לתת שירותים כפרילנס בנוסף. זאת אומרת, ממה שאת מספרת, את לקחת את הדבר הזה של איזשהו כישרון שהיה לך ונה, סקילס, של כאילו לפתח את עצמך דרך האנשים האחרים, דרך ההיכירויות שלך, דרך הקהילות בפייסבוק, והצלח דרך זה להתקדם גם מקצועית. כן, לגמרי, ואני חושבת שכל מה שעשיתי, כל ההזדמנויות שלי, הרבה מהן זה בעקבות הנוכחות שלי ברשתות והנטוורקינג שאני עושה. אז זה ממש כאילו, אני חיה את זה. תגידי, ומה את חושבת על אנשים שזה בא להם הרבה פחות בקלות? זאת אומרת, לא מה את חושבת על האנשים, אלא זה נשמע שלך זה ממש חלק מה-DNA שלך, ויש אנשים שזה רחוק מהם, ממש מפחיד, מרתיע, גם לגשת, גם לכתוב, לחשוף את עצמם. לגמרי. אני חושבת ש…

תראי, היופי הוא היום שיש הרבה דרכים לעשות נטוורקינג. יש אנשים שאין להם בעל ללכת לכנסים לבד והם מתמנגלים, ויש אנשים שרק הרעיון ממש עושה להם חרדה, וזה לגמרי לגמרי לגיטימית. אני חושבת שבבית היום אפשר להתחיל בקטן, אפילו לכתוב באיזה קבוצת סלק יהודית במקום העבודה שלנו של חובבי קפה או רצי מראטון או משהו כזה, להתחיל מהסביבה הטבעית והמוכרת שלנו, או להצטרף לאיזה קהילות אפילו מחוץ לארגון איפה שאנחנו עובדים, לקהילות של אנשים עם תוכן דומה או עשייה דומה, או כאילו להתחיל ממש בקטן. לא חייבים ישר כאילו לפנות לאנשים שאנחנו לא מכירים או לצאת באיזה הצהרה או לכתוב איזה פוסט. אני תמיד אומרת כאילו התוכן הוא בסוף, שנייה, תתחילו מלגשת, תעשו לייק, תעשו ריפוסט, תחושו את הפלטפורמה אם זה הלינקדין. אבל אני כן אומר שלפחות מבחינת כתיבת תוכן יש את העניין שנקרא קרינג' מאונטן, שלאנשים שפחות נוח להם לעלות תוכן, מספיק שהם יעלו שני פוסטים ובדרך כלל אחרי השני הפוסטים האלה שהם מעלים כבר הרבה יותר נוח לנו. אנחנו חוצים את ההר הזה, אז אני כן חושבת שכאילו צריך לתת מאזור הנוחות. כלומר לא משהו שמפחיד אותנו וממה שאנחנו לא ישנים בלילה בגללו, אבל כן לנסות להבין איפה אנחנו יכולים לצאת מאזור הנוחות שלנו ולהגיד יאללה, כאילו אני עושה את זה עכשיו כי יש לי מטרה כזו וכזו וזה יותר חשוב מהכל. זה עניין גם של מיינדסט. כן, זה מעניין מה שאת אומרת גם על לצאת מאזור הנוחות וגם על להציב מטרות. בעיקרון ב ת אם אני רוצה, אם אני באיזושהי צומת מקצועית או אני רוצה להתחיל עבודה, יש לי איזושהי מטרה סופר סופר ברורה, זה מצב מסוים שדי ברור למה אנחנו רוצים לטוות את הקשרים האלה. אבל למה לעשות נטוורקינג ביום יום? האם כל עובד צריך לעשות את זה? האם כל אחד? לדעתי כן. אני רו את זה סוג של תעודת ביטוח. כלומר יכול להיות שהיום אנחנו בעבודה נפל ואנחנו ממש מרוצים, אבל אנחנו גם חיים בעולם שמשתנה מאוד מהר וגם אנחנו חיים בתוך מדינה שיש לה קצב מאוד מהיר שמשתנה מרגע לרגע ואנחנו לא יודעים מאיפה נהיה מחר. ונטוורקינג, אני חושבת שזה איזשהו משהו שכן נותן לנו איזה חוסן שהוא בקריירה. אם אנחנו עכשיו מכירים הרבה אנשים באקו סיסטם שלנו ואם מחר יפטרו אותנו אז אנחנו יכולים לשבת עם איזה כמה אנשים לקפה כדי להבין איפה המשרה הב שלי תהיה. או אם אני רוצה אפילו להתקדם בתוך הארגון. זה לא חייב להיות מישהו שמחפש עבודה, נכון? מישהו שרוצה להתקדם בתוך הארגון שידעו מה הוא עושה על העשייה שלו אז לפתח איזשהו מיזם או ללכת לאיזה מפגש תוכן או אפילו להרצות. אני יודעת שיש הרבה כזה knowledge sharing גם פה במאנדי, תוכניות כזה של הרצאות קצרות לעובדים אז אפשר לעשות משהו כזה. אפילו שיכירו אותנו, הרבה יותר קל היום להתקדם בתוך ארגון כשמכירים אותנו, שיודעים, היי שמענו, ראינו, את עושה. אנשים שהם יותר פעילים, אין מה לעשות, ככה העולם עובד גם בתוך הייטק, גם בתוך כל ארגון. ואני חושבת שזה שם אותנו על המפה. זה ממש מעניין לדעתי להסתכל על זה כחלק מהמשהו הזה שעושים בעבודה. זאת אומרת, לצד זה שאני שמה לעצמי מטרות בתפקיד שלי, בתפקיד הספציפי, דדליינים, אז יש לי גם את הדבר הזה שצריך להיות לי בבקוף מיינד, איך אני מקדם את עצמי חברתית, משמר את המיצוב שלי, כדי שאם יהיה משהו פנוי, אם יצטרכו משהו להיות ברדאר של אנשים. בדיוק. להיות ברדאר של אנשים. זה ממש בול, ניסחת את זה ממש טוב, וזה ממש עוד משהו שאנחנו צריכים, זה שריר שצריך לפתח. סבבה, אז נר לי שב ת פרסנו כזה איזשהו רקע לחשיבות של הדבר הזה, וכשהתחלנו לדבר על זה, שעשינו את השיחת הכנה, אז אני רתי שאני רוצה לדבר על נטוורקינג והחשיבות של זה, ואת רת לי משהו שעכשיו נשמע לי מאוד ענייני, שהנטוורקינג הוא בעצם רק כלי, או לא רק כלי, אבל הוא כלי, הוא חלק מתהליך הרבה יותר רחב. נכון. זה כמו שכשאני מדברת על הלינקדין, אז אני תמיד אומרת שהלינקדין זה בסוף. אנחנו קודם בונים את התשתית הרעיתית, מה שנקרא, את הזהות שלנו, את הפרסונה שאנחנו רוצים לבנות בלינקדין, איך אנחנו מציגים את עצמנו. זה תקף גם לנטוורקינג. הנטוורקינג הוא בא בסוף, נכון? הוא בא שאנחנו כבר יודעים רגע מה אנחנו הולכים להגיד בפגישה, את מי אנחנו הולכים לפגוש ומה אנחנו רוצים לבקש מאותו בן אדם. אבל קודם כל, אני, כשאני רוצה לפגוש מישהו חדש, להכיר, שמישהו יעזור לי, יחבר אותי, אני אומרת, אוקיי, איזה נטי רגע אני צריכה ליצור פה בדבר הזה. וזה הרבה מתחבר גם למיתוג אישי. אז בואי נדבר רגע ב ת מהנחת התשתית הרעיתית הזאת, מאיפה מתחילים? מתחילים מדף ועת. ככה אני אוהבת להתחיל. ואני תמיד…

אני אומרת שאנחנו מתחילים בלפרוס קודם כל לפחות עשר חוזקות שלנו. לפחות עשר. אני יודעת שזה נשמע מספר גדול, אבל גם לסטודנטים שלי אני תמיד אומרת בואו נכתוב עכשיו עשר חוזקות שלכם, וקישורים ותחביבים, ונכניס אולי איזה רקע מעניין. כמו מה? מה זה חוזקה רלוונטית ב ת? חוזקה זה יכול להיות נגיד soft skills, או כמו שקוראים לזה היום power skills, זה יכול להיות אוטודידקטיות, חשיבה מחוץ לקופסה. בתחום המקצועית חרוץ? חרוץ ודיקן זה יותר כזה של הפעם. אנחנו מדברים היום על דברים שהם יותר כזה agility, עות חוסן, חבר צוות. כן, מנהיגות, אנשים שיודעים להראות מנהיגות, אנשים שהם דווקא מאוד יודעים, הם כזה people's person, אבל ב ת, יודעים להתחבר להמון סוגים של אנשים, והם אלה שיהיו קצת הדבק של הארגון. אז ממש כאילו, במה אנחנו טובים בעבר? מה אנחנו מביאים לשולחן? כן, בדיוק. וואנס אנחנו ממפים את זה, ואנחנו כאילו, אוקיי, הבנו את הרשימה הזאת של החוזקות, של הקישורים, אני מכניסה לזה גם תחביבים, ואני תמיד אומרת כאן, מתחיל השלב של להוסיף פלפל. ממש להוסיף פלפל. מה זה אומר? איך אנחנו לוקחים את כל מי שאנחנו, ואנחנו עורזים את זה, עם קצת פלפל, הטאץ' האישי שלנו, אם זה עכשיו, אנחנו מדברים על מיתוג, אז בטייטל שלנו, בלינקדין, לכתוב איזה משהו קטן עלינו, איזשהו תחביב שיש לנו, או גם אפילו חשיבה מחוץ לקופסה. זה משהו קטן שקצת ייתן לנו איזשהו אג'ו, קצת יבדל אותנו מה-800 מיליון יוזרים שיש היום בפלטפורמה. זה לאורך כל המסמך. אני תמיד אומרת כאילו, שאני רוצה לראות פרופיל לינקדין, ששפכו עליו הרבה פלפל. שוב, לא באופן מוגזם, או עשוי מדי, או שרואים שהבינה המלאכותית כתבה את כל הפרופיל, ממש לא, שזה יהיה כן פרופיל שהוא אותנטי, אבל שנותן את הטאץ' האישי של הבן אדם, וקצת מסביר לי מעבר לפייטון, SQL, ומה הוא או היא מפתחים, שיהיה כאילו את הטאץ' האישי שלנו. ואני חושבת שזה נורא חשוב, כי וואנס, יש לנו את זה מוכן בלינקדין, על הנייר, לא משנה, הרבה יותר קל לנו כבר לעשות את הנטוורקינג החוצה. אז שנייה, אני חוזרת למה ש רת, אנחנו עשינו רשימה של עשר החוזקות שלנו, ואז… אז משם, אחרי שכבר כתבנו את החוזקות שלנו, ואחרי שהבנו כאילו במה אנחנו טובים, ואיזה דמות אנחנו רגע רוצים ליצור מבחינת החוזקות שלנו והקישורים, אז אנחנו הולכים בעצם למטרות. מה המטרות שלנו נגיד בלינקדין? מה המטרה שלי עכשיו בלינקדין? אני עובדת בארגון ואני רוצה להתקדם, אני מחפשת עבודה, אני עצמאית ואני רוצה לקוחות, זה יכול להיות גם שיקירו אותנו כמומחים בתחום שלנו. אני עכשיו רוצה להיות ממותגת כמישהי שהיא מומחית לניהול קריירה בעולם העבודה החדש. או אני רוצה שיקירו אותי כמומחה לדב-אופס, כי אני נורא אוהב לעבוד בתור איש דב-אופס, אוקיי? ממש כאילו לסמן לנו איזושהי מטרה, ומשם כאילו לבנות את הסיפור סביב זה, או את הפעולות שלנו סביב זה. אני חושבת שב ת אנשים מרגישים שיש איזשהו, שהרבה אנשים יש להם מחסום פשוט סביב הדברים האלה, של לחשוף את עצמם, כמו ש רת, קרינג' מרטינס, זה מעבר לזה, זה גם מעלה הרבה שאלות של כזה ערך עצמי, האם אני ראוי לזה, זאת אומרת, אני מתחזה, זאת אומרת, האם אני יכולה שיהיו לי 18 אלף עוקבים בלינקדין? יש לי מה להגיד על… יש לי מה לתרום. זאת אומרת, אני חושבת שפה יש מחסום רציני לאנשים. לגמרי. ואני אענה לך שאני חושבת שלכולם יש מה לתרום. לכולם, לכולם. אני עושה עבודה עם הסטודנטים שלי ברייכמן, ואני רו את הפוסטים שהם כותבים, אחר כך ממש בשיעור האחרון שלנו בקורס, ווואו, כאילו, ממש, כאילו על יחידות קרביות, ועד לאיך קורס מיינדפולנס שעשיתי עוזר לי בעבודה, בריכוז, ביום-יום, בלהשיג את המטרות שלי. אני חושבת שלכולם יש מה להגיד. כן צריך לדעת קצת לכתוב, להפוך את זה לאטרקטיבי, שזה יהיה קצר וקולע, שזה יענה על ה… שזה יהיה כאילו, אז מה יוצא לי מזה? כשבן אדם קורא, יוצא לו מזה איזשהו ערך, נגיד, וואו, אוקיי, למדתי משהו מהפוסט הזה. לקחתי משהו. אני תמיד אחרי שאני כותבת פוסט, אני חושבת, אוקיי, מה לוקחים ממנו? מה הבן אדם עכשיו הולך לישון, הוא אומר, למדתי משהו חדש. מנסה לפחות. זאת אומרת לתת ערך לקוראים. לגמרי לתת ערך, ואני מבינה לגמרי שזה… לרוב האנשים אולי זה לצאת מאזור הנוחות, וכמו שאתה אומרת, לסמונת המתחזה, על מה אני אכתוב? גם אני, המון כתיבה שלי בפוסטים, אני מוחקת, חושבת רגע, אולי הם לא ב ת טובים, הם כן לא ב ת טובים. כלומר, זה עדיין קורה, זה לא שאני חסינה, ממש לא. ואני מנסה להגיד לעצמי, אוקיי, א', אפשר למחוק. אבל אני חושבת שזה העיקר כזה, להיות בעשייה, ולא לתת לרעשי רקע, להיות נוכחים יותר מדי.

כלומר, אם אנחנו מוכוונים מטרה מסוימת, אז להגיד יאללה, אז עכשיו אני במטרה הזו, ואיזה פעולות קטנות שקודם כל כן נוח לי לעשות אותן, אני יכולה לעשות כבר בזמן הקרוב, ולהתחיל ממש לפרק את זה למיני משימות. כן. רציתי לשאול אותך קצת על הנושא של אותנטיות, על אותנטיות ולינקדין. את יודעת, יש את כל הבדיחות האלה של עשרה שיעורים שלמדתי מהמתקפה האיראנית ואיך זה הפך אותי למנהלת מוצר טובה יותר. כאילו, זאת אומרת, בסוף אנחנו כזה בישראל, יש כזה ביצה קטנה, אז איך זה מתיישב, מבינה מה אני שואלת? לגמרי. נכון, אנחנו ב ת ביצה קטנה, ואלף זה סובייקטיבי, כי אני יכולה לקרוא פוסט שאני אגיד וואו, איזה אותנטי, ומישהו אחר יגיד, אוקיי, אבל זה נדוש וחרוש. אבל זה לא משנה. אני חושבת שכל עוד הבן אדם מרגיש בנוח עם התוצר, וזה ב ת בא מהלב, וב ת הוא אומר, וואלה, יש פה ערך. כאילו, מישהו ייקח מזה משהו, אני בטוח. אז זה כבר שווה את זה בעיניי. אני חושבת שבכל פלטפורמה, בכל רשת חברתית יש פייק, יש חוסר אותנטיות. נכון. ואני דווקא חושבת שהלינקדין מביא מקום אחר, הוא מביא משהו שהוא הרבה יותר מקצועי, אז אני מנסה, משתדלת להסתכל על הדברים החיוביים, אבל ללא, כן, יש חוסר אותנטיות גם שם, וכל החבר'ה שלי מהתיכון פתאום כולם הם ממנכלים את גוגל. נכון, נכון, לגמרי. זה קיים. זה קיים. ואולי צריך לחיות עם זה בשלום. כן, לגמרי. צריך לחיות עם זה בשלום, לעקוב אחרי אנשים שאנחנו אוהבים את התוכן שלהם, ולא חסר אנשים מדהימים בלינקדין, שאני נהנית לקרוא את התוכן שלהם, שאני מקבלת ממנו ערך. כן, להתרכז בזה. כן. אוקיי, אז דיברנו ב ת על ערך של לכתוב תוכן, זאת אומרת, אנחנו רוצים לתת ערך, ככה אנחנו נחשפים בעצם ליותר אנשים, זאת המטרה שלנו בדבר כזה? גם, לגמרי, גם. אנחנו נחשפים ליותר אנשים במטרה להגיע לאותה מטרה שהצבנו לנו. נכון, ממש ככה. אני כשהייתי עצמאית, אז מן הסתם תמיד רציתי שיהיו לי עוד לקוחות, והלינקדין זה פלטפורמה מעולה לסוג לקוחות שהיו לי. וכן, זה ממש היה חשיפה טובה מבחינתי. ואיך חשיפה מבחינת ליצור תוכן זה משהו אחד, וכאילו לייקים וריפוסטים, זה גם דרך של תקשורת, ומה אם ממש כזה לפנות לאנשים בלינקדין? מעולה, מעולה, מעולה. אז לגמרי לפנות. גם כאן, אני יודעת שיש אנשים שזה לא מרגיש להם בנוח, כאילו מה, אני אפנה לבן אדם שלא דיברתי איתו 20 שנה, אני אפנה לבן אדם שאני לא מכירה בכלל, ככה out of the blue. אז אני כן יכולה לתת כמה טיפים שככה אותי תמיד מנחים בהקשר הזה של איך אני פונה לבן אדם זר שלא שמע עליי מעולם. אז שנייה אנחנו עושים איזשהו מחקר מקדים על אותו בן אדם, קוראים גם מעבר ללינקדין, אני משתדלת לעשות גוגל, פייסבוק, להבין מי אותו בן אדם, תחביבים, אולי משותפים, הכל כדי שבסוף הפנייה שלי תהיה מאוד אישית. וזה בסוף הend goal. אחר כך הצגה עצמית. אני יודעת שזה נשמע ברור מאליו, או מובן מאליו, אבל אני חושבת ש90% מהאנשים שפונים אליי בלינקדין לא מציגים את עצמם. וואו. הם מניחים שיש את השם שלהם ואת הטייטל ושזה מספיק. אבל בעיניי אם אני רוצה ליצור איזושהי פנייה אישית, זה נורא חשוב להציג את עצמנו וגם באיזה קובע אנחנו פונים. כי אני נגיד יש לי שניים, שלושה קובעים, אז באיזה קובע אני פונה עכשיו לאותו בן אדם. אז זה נורא חשוב. כמו מה? זאת אומרת, איי, אני… כן, כלומר, אם אני ב מהתחום של אני כרגע בקובע של המרצה או בקובע של אני עובדת בקרן און סיכון, בקובע של מישהי שעוסקת בניהול ופיתוח קריירה. אז להגיד באיזה ספרה אנחנו כאילו שנייה נמצאים. אחר כך רת מחקר, רת להציג את עצמך, מאוד. אחר כך זה לחשוב על מסר אחד ברור והוא צריך להיות די מתומצת. כלומר, לא מבחינת המלאל, אלא מבחינת שלא יהיו ריבוי מסרים. למשל עכשיו אני מחפשת עבודה בככה וככה ופניתי אלייך בתור מגייסת. אוקיי, אז הבנתי מה זה ההודעה הזו. כלומר, איזשהו משהו שהבן אדם יבין למה פנו אליו ובסוף הנ לפעולה. אוקיי, עכשיו משהו חשוב, הנ לפעולה ספציפית. כי הרבה אנשים כותבים לי משהו כמו אשמח לשבת איתך לקפה, נקודה. אוקיי, ואז כאילו, אבל מה? מה בקפה? או אשמח לשבת איתך, לקבל טיפים לאיך עשית את המעבר או משהו כזה. ואני ב ואומרת לא. אם אנחנו מבקשים בקשה, שזה נהדר לבקש בקשה מאדם זר, זה אחלה, ושפוע על האומץ, אנחנו צריכים שזה יהיה נורא ממוקד. למשל, האם אני יכולה לשלוח לך את הקורות חיים שלי ותתני לי כמה טיפים לדוזנט דונס ממה שראית? או האם את יכולה להעביר את קורות החיים שלי לחברות פורטפוליה שלכם?

בקרן. או האם יש לך טיפ לאורך דין שהרגע סיים תואר ואולי שוקל את צעדיו בהמשך? לא רוצה להמשיך כאורך דין. זאת אומרת שההנעה לפעולה תהיה נורא ממוקדת. מעניין. אז את אומרת בעצם א', שבלינקדין מותר לעשות קולד קולס. זה לגמרי. זה לגמרי מקובל לעשות קולד קולס. וגם, כאילו, אני הייתי חושבת, או אולי יש אנשים שחושבים, טוב, נעשה קצת שמוזינג. קודם כל, היי נאטי, מה נשמע? זאת אומרת, הם חושבים שזה יותר מנומס לא לשלוח בקשה בהודעה הראשונה. נכון. אז אני חושבת שצריך לתת את כל התורה באותה הודעה. כי אם אנחנו שולחים למישהו, היי נאטי, מה שלומך? לא בטוח. יכול להיות שזה יתפספס, יכול להיות שאני כאילו לא יענה באותו ריב, טוב, אני אענה אחר כך, כי לא כל כך הבנתי מי פונה ולמה, אז אני אחזור, ואז אני לא חוזרת. אז אני חושבת שאם כבר שלחתם הודעה, יאללה, תנסחו איזו הודעה יפה, שיהיה בה הכל, שבן אדם יבין מהי סיבת הפנייה ואיך הוא גם יכול לעזור. פניות שהן כלליות מדי, אני תמיד אנסה לפרק ולהבין נקודתית איך אני יכולה לעזור. אז אני אומרת כבר תהיו נקודתיים מההתחלה, ואחר כך אם זה יתפתח לשיחת טלפון או קפה או משהו, אז איזה כיף. אבל לפחות בהתחלה להתחיל ממשהו מאוד נקודתי. מעולה. אז דיברנו על החוזקות שלנו, על איך מתחילים לבנות את התשתית הרעתית, דיברנו על ה-LinkedIn, שזה ערוץ אחד שבו אפשר לפעול כדי להרחיב את הקשרים שלנו ואת החשיפה שלנו, ויש את הענף אולי שכשאומרים נטוורקינג זה הדבר הראשון שחושבים עליו, של כנסים וכזה נטוורקינג פרונטלי. אז מאיפה מתחילים לדעתך? אז אני רוצה להגיד לך שאני בשנים האחרונות, פעם הייתי הולכת להמון כנסים המוניים, גדולים, והיום אני ממש מנסה ללכת לאירועים אינטימיים בתחומי תוכן שלי, שבהם אני יכולה לעשות נטוורקינג עם אולי פחות אנשים, אבל זה יהיה הרבה יותר אפקטיבי. כלומר, אני חושבת שהמנטרה בשנים האחרונות תפכה לזה, שנטוורקינג זה לא רק אוקיי תבוא אני אביא כרטיס ביקור נחליף ונדבר עוד שבוע בזום, אלא זה ב ת ליצור קשרים שילוו אותנו שנים קדימה. אז לכל אלה שפחות זורם להם ללכת לכנסים המוניים, בטח לבד שזה נורא מאיים, כאילו מה אני אעשה, ליד מי אני אשב ומי אני אדבר, תנסו ללכת לאירועים קטנים בקהילה שלנו, בעיר, אירועים סביב תוכן מסוים, יש כל כך הרבה היום, ולפעמים דווקא מהאירועים האלה שהם לא עסקיים או מקצועיים, יש את הנטוורקינג הכי טוב בעולם, כי זה בסוף אנשים שאנחנו מתחברים אליהם באופן יותר אינטואיטיבי, והם אלה שאולי בעתיד אם נצטרך משהו יוכלו לעזור לנו. תחומי עניין למה את מתכוונת? כמו watching Game of Thrones? גם, גם, גם. יש הרבה קהילות סביב אימהות ולידה, נשים, סביב כל מיני תחביבים כאלה ואחרים. ממש תחביבים, אפילו לאו דווקא בעולמות המקצועיים. לגמרי, כאילו איפה שאנחנו מרגישים נוח. למה דווקא צריך ללכת עכשיו לאיזה כנס בתחום של גיוס של 800 איש בזה? יכול להיות שאני אגיע לבד, אני לא כל כך צא את עצמי, ובסוף אני לא ב ת אעשה נטוורקינג, אולי בן אדם אחד, שניים. נר לי משהו שהממש ראיתי בסטארט-אפ, או סטארט-אפ שלא הכרתי לפני ואני חושבת שגם התעורר יותר בשנים האחרונות, זה ב ת קהילות קטנות שקמות בוואטסאפ, עכשיו הם כבר יותר, שאפשר גם עם נר לי מאות אנשים, אבל הדבר הזה שזה נגיד בוואטסאפ, זה מאוד מאוד נגיש, אנשים, וזה גם הופך להיות סופר סופר ספציפי. נכון, וזה בדיוק מה שקורה לי, אני מרגישה שאני בהרבה קבוצות מאוד מאוד נשעתיות כאלה, גיוס CFO בניו יורק, שזה הרבה דנטרים שמגייסים לאותם תפקידים נגיד, תפקידים מורכבים, ומשם כאילו אנחנו בסוף ממש מתחברים, ומשם אני אענה טוורקינג שהוא איכותי. אז נר לי שכאילו איזשהו טיפ שיש פה זה כזה לחפש את הדברים האלה, לחפש את דברים קטנים, לשאול את החברים שלכם אם אתם מכירים קהילות כאלה קטנות או מפגשים של דברים שמעניינים אתכם, ללכת בסוף כמו ש רת מקודם, אבל דווקא במקומות האלה אפשר לעשות את זה בבייבי סטפס. לגמרי. בדברים שהם כן יחסית נוחים. ממש, וואטסאפ זה פלטפורמה מעולה, כי היא ממש לא פולשנית. נכון. כאילו אתה יודע, אתה בוחר את המינון, אתה בוחר לאיזה קהילות להצטרף. אין לך גם פרופיל. לגמרי אין לך פרופיל. נכון, וזה אחלה, ומשם אני מוצאת שאני בכל מיני קהילות כאלה של אנשים בתחום שלי, ומשם אני יוצאת לקפה, לסשן חשיבה משותף על מה אפשר לעשות ביחד. כן, אז ממש להתחיל.

בקצר. אז סבבה, רציתי, גלשנו עוד פעם קצת לאונלייני, אבל כן לגבי הפרונטלי. איך את מציעה ליצור מפגש משמעותי? ממפגש שהוא קז'ואל. מפגש שאתה יכול להפוך אותו אחר כך לכלי כשאפשר למנף אותו. שאלה מעולה. אז קודם כל אני בן אדם שתמיד אוהב לשתף את המטרות שלו. גם אם זה בכנסים שאני לא מכירה אנשים, אבל אני פוגשת מישהו שאגב עוד טיפ זה להבין מי הולך להיות בכנס. ובטח אם זה 20, 30, 40 אנשים, אז אני ממש יושבת עם הלינקדינים של אנשים ואומרת, מי מעניין לי לדבר. ממש כאילו אני עושה עבודת מחקר מלפני. וואו. כן. ואז אני כאילו בעין כבר מתחילה לתרגל לעצמי למי אני הולכת לפנות. וצעד קדימה זה ממש להבין מה אני יכולה להגיד לאותם אנשים. אם עכשיו נגיד ניקח את הדוגמה שלי של ההרצאות בחול. שזאת נגיד המטרה של המתלתמן. זאת נגיד המטרה שאני בדיוק שמתי לעצמי. ואני יודעת שעכשיו אני הולכת לפגוש בכנס מרצה בינלאומית שאני נורא נורא אוהבת ומעריכה. אז אני פשוט אבוא ואני אשתף את הרצון הזה איתה. לדעתי זה אחלה דרך. זה גם גורם לאיזושהי קרבה, שבין אדם משתף משהו שהוא קצת אישי, או משהו שאפילו טיפה מתקשיי איתו, חולם עליו, או היה רוצה. אז אני ממש בגישה של כאילו פגשנו מישהו בעמדת קריחונים, לנסות לשתף ולהגיד אפילו, ה ת שעכשיו זה לא רלוונטי לי, אבל אני אוכל לפנות אלייך עוד כמה חודשים, במידה ואני אחפש עבודה, בואי נחליף רגע פרטים. וגם אם יגידו, אתה יודע מה אני ממש עמוסה עכשיו לקפה, אבל בואי נעשה איזה זום קצר שיחת טלפון, אני אר למי אני אוכל לחבר אותך. אני אפתח קבוצת וואטסאפים, זה וזה, ותיקחו את זה משם, או אני אחבר במייל, אני אעשה איזה אינטרו, אני מרגישה שאנשים מאוד נכונים לעזור. אני חושבת שאחד מהדברים שהכי, אנחנו טובים בהם אבל גם קשים לנו, זה לבקש בקשות. וזה גם איזשהו הרגל שסיגלתי לעצמי, איזשהו שריר שאני עובדת עליו כל הזמן, שזה לא להתבייש. אם יש לי עכשיו איזו מטרה, איזה משהו שאני רוצה להשיג, אפילו סתם לבוא לבן אדם ולהגיד לו, ה ת שאני עוקבת אחרי העשייה שלך, וזה נורא מעניין אותי, הייתי שמחה לשמוע עוד על XYZ, כלומר לא ליפול על כולו, ולהיות מאוד ממוקדים כזה, דיברת על משהו, זה נורא מעניין אותי, אשמח להרחיב על זה בטלפון. כן, כי אז גם ככה את לא מרגישה שאת מבזבזת לבן אדם את הזמן. פנית אליו, החמאת לו משהו, כן ו יתי מתוך תוכן שאת הרווחת ממנו שהוא יצר, זה נר לי גם מקום טוב להיות בו אותנטי ולהרוויח ממנו. ועוד דבר נורא נורא נורא חשוב, להבין איך אני אולי יכולה לעזור לאותו בן אדם. אני הרבה פעמים כשאני שוב מסתכלת על הרשימה של מי הולך להיות בכנסים, או אני ככה מסתכלת על הלינקדינים שלהם, אני אומרת וואלה, האם יש פה לפחות שני אנשים שמשהו אני יכולה אולי לעזור להם ולהציע להם, אוקיי? ראיתי שעכשיו אתם רוצים, אתם מקימים איזשהו סטארט-אפ, וראיתי בלינקדין שאתם מגייסים לפונקציה בחירה, ה ת שיש לי פייפלן של מועמדים בתחום הזה, אני אשמח לחבר, זה יכול להתחיל רלוונטי, כאילו אני, זה החלום שלי, אתה רוצה עכשיו זה, בוא נשב, בוא נעשה חשיבה משותפת על איך אנחנו יכולים לשתף פעולה. אני תמיד מנסה לחשוב איך אני יכולה גם לעזור לצד השני, ואני גם תמיד שואלת אגב, כאילו, בטח אם בן אדם עוזר לי, אני תמיד שואלת חזרה, תודה רבה, יש משהו שאני יכולה לעזור בו? עם הרשת הקשרים שלי, עם האנשים, עם העבודה שלי, תמיד כאילו להתעניין חזרה ולתת בחזרה. מהמם. אז כיסינו די הרבה דברים, איזה טעויות את רו שאנשים עושים? אני אשמח לגולן כזה גם לדוגמאות. אז כל הדברים ש רתי, אז ההפוך, נגיד, אנשים שלא מציגים את עצמם בכלל, וקופצים ישר לנושא בלי איזושהי הקדמה בכלל, מדברים בלשון רבים לכם, נגיד, קורה הרבה פעמים שאנשים פונים אליי בלשון רבים, ראיתי, לא יודעת למה, אבל אולי כי אני חלק מקרן, אבל כאילו, הפנייה צריכה להיות אישית לאותו בן אדם, ואותנטית, ולא גנרית, ושלא מרגיש שאותה הודעה נשלחה לאלף איש, אז זה ממש, תקסטמו את זה. זו המילה שחיפשתי. כל הודעה שאתם שולחים, או כל פנייה, אם זה בלינקדין, במייל, לא משנה באיזה פורמט, תבדו שהפנייה היא אישית, היא נעימה, היא חיובית, שנעשתה עבודת מחקר. אני מקבלת הרבה הודעות שאני אומרת, זה לא רלוונטי בכלל למה שאני עושה, זה בכלל לא כאילו… ואז גם סתם ספם, את מבינה? כן, זה גם סתם, וגם קצת הבן אדם, הוא קצת צרוף אצלך, כי את יודעת עליו שכזה הוא לא בדק את הדבר. כן, אחת לחודש יוצא לי לשאול אנשים כזה, היי, תודה על הפנייה, איך זה רלוונטי עבורי? אני ב ת שואלת מתוך זקרנות, כי אני מעניין אותי, האם הם חקרו רגע, קראו, מסר אחד ברור, מסר אחד ברור, ואם אתם מציגים…

עם קפה, אז תמיד להציע אלטרנטיבה. אני ממש אשמח לעשות איתך קפה, אבל מבינה אם אתה מוסע, אז גם טלפון זה אחלה, או זום. אם אני מציעה למישהו קפה, זה רק כי אני יודעת בוודאות שיש לי גם מה לתת, איזשהו ערך, או אם לא, אז אני פשוט אגיד את זה, אני יה כנה לגבי זה של, אני ממש הייתי שמחה שנעשה קפה, אני יודעת שאתה בטח עמוס או את, וזה ממש בסדר אם נעשה זום, אבל תגיד לי תזמנות. אני חושבת שזה ממש ממש טיפ חשוב, כי נורא קל להציע קפה כשאתה היחיד שמרוויח מזה, כאילו, זאת אומרת, צריך ממש לקחת בחשבון את הצד השני של אומס, גם בדרך כלל כשאתה מבקש מישהו עזרה, יכול להיות שעוד אנשים מבקשים מנו עזרה בתחום הזה, אז זום או טלפון גם סופר רלוונטי ועדיין… וגם להיות ממוקד בבקשה עצמה, כי לפעמים אנשים מבקשים קפה, ואני, שוב, אני תמיד מעריכת האומס, אגב, אני תמיד עונה למי שפונה אליי, אני יודעת שזה אף פעם לא נעשה במקום של זלזול, או לקחת את זה כמובן מאליו, אבל תדאגו שהפנייה גם תהיה נורא ממוקדת, כי לפעמים אני אומרת, לא צריך כאן קפה, מייל נורא קטן, ואני יכולה לתת מלא ערך במייל, וזה יעשה את העבודה, כאילו, לאו דווקא צריך עכשיו להיפגש לקפה בשביל אותו עניין קטן, אז תהיו ממוקדים בבקשה שלכם. אחר כך, כשכבר התחלתם להתכתב במייל אולי, ויש עזרה, אז אפשר להגיד, אוקיי, בוא נמשיך לקפה, אבל שהפנייה תהיה בהתחלה אפילו קטנה כאילו, וממוקדת, שאותו בן אדם יגיד, אוקיי, איך אני יכולה לעזור באופן מיידי. מהמם. משהו אחד שדיברנו עליו, שקצת בהתחלה, אבל שבא לי אולי שנרחיב עליו, זה על כזה מפת, איך קראת לזה? מפת קשרים, מפת נטוורקינג. כן. אז מה זה? מתי את משתמשת בזה? כל פעם שיש לי איזושהי מטרה חדשה, הנה, ניקח את הדוגמה שלה להרצאות בחול, אז אני יוצרת לעצמי איזושהי מפת נטוורקינג, ממש כמו מפה אסטרולוגית, ממש מפה. דף בעת. לי זה תמיד דף בעת, אני אקח במחברת, ואני מתחילה לכתוב את כל האנשים שאני מכירה בתחום הזה, שיכולים לחבר אותי, לקשר אותי, לעזור לי במטרה הספציפית הזו, שאני יכולה לדבר איתם, לחדש קשרים, שלא דיברנו שנים. ב ת, יוצא לי לפנות לאנשים, תילו איתי אחרי הצבא, כאלה, ואני ממש כאילו מסמנת לי גם פולו-אפ. זאת אומרת, נפגשתי עם מישהו, אני ממש כותבת לעצמי, מה היה או מה לא היה, או מתי לחזור אליו או אליה. זאת אומרת, ממש לנהל את הדבר הזה בתבלה. כאילו, בהתחלה אני מתחילה שהוא ממחברת, כותבת, זורקת כזה שמות, אבל אחר כך, כשאני יותר נכנסת לזה, יש לי ממש תבלעות, שאני כותבת לעצמי, כאילו, מה היה בפגישה, מתי הפולו-אפ. אני גם שואלת אנשים, כאילו, מתי לחזור לכם עם זה, מתי נדבר על זה שוב, או שזה מסוכם כבר בשיחה עצמה. אבל נגיד, נגיד, עשית מפת נטוורקינג, לגבי להרצות בחול, ואז נזכרת בחברה שטיילתי תך אחרי צבא, שדוד שלה, יש לו אולם. בקהלה. אז, ואז מה? זאת אומרת… אז אני אבקש מייל, או זה שהוא חיבור בוואטסאפ, במייל, לא משנה מה זה, אינטרו, ואז אני אפנה, ואז אני כאילו, להתחיל להניע את הגלגלים כזה, לראות לאן נושבת הרוח. לפעמים אני מתחילה איזושהי מפה, ואני אומרת, אני לא בכיוון, זה לא האנשים שהם… זה לא. זה פשוט לא. או שהם עמוסים מדי, או שזה לא קורה, או שהם בסוף בכלל לא עוסקים באותה סיטואציה. הם לא עוסקים באותו דבר, אז אני… זה ongoing כזה, זה רשימה חיה. הבנתי. כן. אני חושבת שב ת, אם אני חושבת כזה… חושבת נוראבה. כן, חושבת נוראבה. לא, אבל אני מנסה לחשוב כזה, מה אני לוקחת מזה, אז קודם כל ב ת את העניין הזה של לא לפחד, לא לחשוש לפנות. אנשים שמחים שפונים אליהם, זה מחמיא להם שפונים אליהם, וגם אנשים כזה אוהבים לעזור, וגם שתמיד אנחנו גם בצד, זה נשמע זה, אבל אנחנו גם תמיד בצד הנותן במערכת יחסים דו-כיוונית, וגם ב ת העניין של ה… העניין הזה שזה תעודת ביטוח, שזה משהו שצריך לחיות לצידנו בעולם המקצועי, לצד כל התפתחות אחרת. ממש, ולתחזק. האידאל מבחינתי בנטוורקינג זה ליצור קשרים משמעותיים שהולכים איתי לאורך זמן, זה לא כזה משהו ש… כלומר, את יודעת, אי אפשר לתחזק כל כך הרבה קשרים בתדירות גבוהה, אבל כאילו שהם אצלי בלב. כן. קשרים, אני מעדיפה פחות ואיכותי, מאשר המון ואז כשאין לי ב ת גישה לאף אחד מהם. כן. ונר לי גם זה שזה… זה שזה לא מילה גסה. זאת אומרת, הנטוורקינג והמינגלינג, וזה ממש חלק מהחיים המקצועיים. כן. זאת אומרת, אני אגיד לך…

אני מרגישה שאנחנו פשוט נמצאות על איזה שתי קצוות של סקאלה, שלך זה בא כזה בקלות, זאת אומרת זה חלק ממש מהלוקות של העסוקה שלך, ואני בעסקה. אני חושבת שזה א', שריר. שריר שניתן לפתח אותו, שריר שאפשר להתחיל איתו ממש בבייבי סטפס. גם אני לא אוהבת ללכת לכנסים לבד. כנסים גדולים זה לא משהו שהוא כיף לי ובא לי טבעי להיות לבד, זה לא… אבל אני כן מנסה להגיד לעצמי כל הזמן בהקשר הזה של המיתוג וזה, תצאי מאזור הנוחות שלך. תצאי. כאילו, תפסי למים. מה הכי רע שיכול לקרות? ב ת, ב ת מה הכי גרוע? א', יגידו לי לא, וזה סבבה. א שלי תמיד אומרת שאת הלא כבר יש לנו. אז אני תמיד מבקשת שאוקיי, כבר יש לי את הלא. אם יהיה כן, אחלה. ובסוף לאורך זמן אני חושבת שכאילו דברים טובים יוצאים. אם אנחנו ב ת בונים קשרים טובים ועמוקים, של התעניינות הדדית והפריה, זה כן. מהמם. אז נר לי שאם זה אנחנו נסיים. איזה כיף. אז נתי, ממש ממש תודה שבאת. תודה רוני על האירוח. ואני אגיד שאם יש לכם שאלות, אתם מוזמנים לשאול אותנו באתר שלנו, startupforstartup.com, או בקהילה שלנו בפייסבוק, חפשו אותנו, אנחנו שם. ואם אתם רוצים לדעת בכל פעם שיוצא פרק חדש, אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בכל אחת מהאפליקציות. אז שובו תודה נתי. תודה לך. ותודה לכם שהזנתם. Startup for startup for startup. Startup for startup for startup. Startup for startup for startup. Startup for startup for startup. Startup for startup for startup. Startup for startup for startup. Startup for startup for startup. startup for startup for startup.