364: לנצח את הלופ - הפסיכולוגיה של הפאונדר.ית (השמעה חוזרת)

היי כולם אני רוני ארני ואתם הגעתם לסטארט-אפ פור סטארט-אפ וואו איזה פרק יש לנו היום אם אתם יזמים או יזמות ואתם נמצאים ברכבת ערים רגשית תדעו שאתם לא לבד בכלל לא לבד. החל מיזם שעכשיו נמצא לפני מצגת משקיעים ראשונה וחייב לראות כסף ראשון ועד ליזמת שמובילה חברה של מאות אנשים כולם מתמודדים עם אתגרים מנטליים לא קטנים בלשון המטה. והיום אנחנו הולכים למפות את האתגרים האלה ולנסות לתת כלים להתמודדות איתם ומי שיעזור לנו בזה הוא דוקטור אלדה דרום פסיכולוג בעל חברת ייעוץ ושותף בקבוצת טימייט נדבר איתו על דפוסים שהרבה יזמים נמצאים בהם איך אפשר לעבוד עליהם ולמה זה חשוב שנתחיל עם זה כמה שיותר מוקדם וגם מה הקשר בין יזמות לבין אופנועים קרפצ'ו שמרים ליבת כדור הארץ ופדרר פתיח ומתחילים. אולי. שלום שלום מה נשמע בסדר אז אולי אם תוכל לספר כזה בכמה מילים על עצמך ומה אתה עושה ואיפה אתה עושה את זה בשמחה בשמחה רבה. אז אני פסיכולוג בהכשרה שלי. זה מוציא מאנשים כל מיני דגובות את הפסיכולוג בהכשרה שיש לי חברת ייעוץ המון המון שנים מסורתית ככה ב ת סביב עולמות. הייטק ביקר ב ת חברות תוכנה ובעשור פלוס האחרונים בעיקר חברות סטארטאפ. אני נכנסתי לעבודה עם טימייט כשבעצם הייתה בטן רכה בית בטיפול בפאונדרים. שיש לנו המון ידע באיך למשל לבנות אסטרטגיית גולד טו מרקט. אבל לטפל בכל הדבר העדין הזה שנקרא פאונדרים גם כל פאונדר לעצמו וגם כצוות של פאונדרים היה חסר נו הור בטימייט וזה בעצם הריבוע שאני התבקשתי למלא. אגב הסטטיסטיקה היא נוראית כלומר אנחנו יש היום הרבה מאוד מטה אנליזות שמסתכלות. על מה גורמים שגורמים לסטארטאפים להיכשל וממש בראש הרשימה נמצאים הפאונדרים והיחסים ביניהם. מדברים על בין 35 ל 65% מהסטארטאפים שנכשלים נכשלים בגלל פאונדרים או יחסים בין פאונדרים. יחסים בין הפאונדרים ומה זה הפאונדר וגם גם הפאונדר הבודד כלומר גם היכולת של הפאונדר להחזיק בחום המאוד מאוד גבוה שנוצר כתוצ מבנייה של סטארטאפ. כמובן ברזילינס בחוסן שיש לו ביכולת להתמודד בצורה אפקטיבית. זה משהו שכאילו הכינו אותנו כל השנים לעשות את זה אבל לא הכינו אותנו לזה. זה מרוץ מאוד מאוד מאתגר ומאוד מאוד קשה וזה היה הרבה פחות קוראים לזה סוג של רולר קוסטר אבל עם המון המון מימדים. וזה דורש איזשהו סוג של יציבות נפשית איזשהו סוג של סטמינה כזה שלא תמיד אנחנו מה שנקרא באים זה מהבית. וחלק מהעבודה שלי זה לעזור להם לפתח את החוסן הזה לפתח מנגנונים מנטליים ורגשים שיאפשרו להם להתמודד בצורה יותר טובה עם המציאות המאוד מאוד מורכבת שלהם. כן זה כאילו ב ת אגו תומר כתבה ולידציה וזה זה דברים שזה המקצועי שבור שבור מאליו שצריך לטפל בו כדי שהסטארטאפ ירוף נכון. אבל אם אתה אומר שגם לפן המנטלי הנפשי החברתי הסביבתי יש משקל מאוד גדול. שמסתכם בסוף גם בשורת רווח בהצלחה של הסטארטאפ אז עם איזה סוג של סוגיות בעיות. יזמים באים אליך אם תוכל לתת כזה דוגמאות כן כן בטח אז אפשר להתחיל מהטווח הקיצוני יותר שנקרא לו במקצוע שזה קוראים לזה סוגיות של אינטרה פסיכיות כלומר הם מאוד מאוד פנימיות. לדוגמה פאניקה טקס שיש לפעמים לאנשים פאונדרים מטופסים למשל אירועים כמו גיוס כספים פרזנטציה מורכבת. אפילו לפעמים שיחת חברה ראשונה בכלל דיבור בפומבי הוא משהו שמלחיץ הרבה מאוד אנשים אני כבר. המון המון שנים אומר שרוב האנשים כנר היו מעדיפים להיפגש עם נחש מה שדבר מול קבוצה זה משהו שהוא מאוד מאוד מלחיץ ולתת לפאונדרים את הכלים. בשביל רגיעה פנימית וב ת בשביל להביא את עצמם בצורה הכי אפקטיבית לתוך האירועים האלה זה משהו שאנחנו עושים הרבה מאוד עבודה אז. פאניקה טאקס והפרעות שנה שיש המון פעמים לפאונדרים בסוף החלק המנטלי הלופי המנטלים של פאונדרים מכניסים את עצמם.

הוא משהו שאנחנו רואים קו הביצורים הראשון שנפגע זה ב ת השינה ואז הפאונרים נלחצים ובכלל אנשים נלחצים עוד יותר כי עכשיו אני גם לחוץ ממה שמחכה לי מחר אבל אני גם לחוץ מזה שעכשיו אני לא נרדם ואני לא יה אפקטיבי, הדברים האלה בוודאי לא עוזרים לשנת לילה ברי וטובה וכולנו יודעים כמה הדבר הזה הוא כל כך פונדמנטלי וחשוב, לכן אני מנסה להסייע להם גם בסוגיות האלה של קשיים בהירדמות או איזה שהן בעיות תפקוד שהן יותר ב ת מהגזרה היותר אינטרה פסיכית שאנחנו קוראים לה, יש כמובן גם תהליכים של עצב מאוד גדול או אפילו דיכאון כתוצ מזה הרבה מהם הם היי אצ'ייברס הם לא היו רגילים להיכשל הקריירה שלהם וכל החיים הבוגרים שהם הולכים למצואים הם, הצלחה אחרי הצלחה פתאום הם מגרדים את קצה גבולות המעטפת והם לא כל כך חזקים כמו שהם חושבים וגם העולם נורא נורא מורכב, והם מאבדים הרבה פעמים ביטחון הם מאבדים גם מערכות תמיכה כתוצ מזה הם נכנסים לדיסטמיה הוא ממש סוג של כמעט דיכאון, אני לא אגיד מג'ורי אבל תהליכים שכדאי להוציא אותם בצורה מאוד מאוד מהירה אז זה כאילו פעם אחת אוקיי אז זה בעולמות האינטרפסיכי עם איזה עוד בעיות יזמים מגיעים אליך ברצף הזה של הסוגיות. כן על הקו רצף אחר כך אנחנו מסתכלים ב ת על הדברים שקשורים לאורח חיים של הפאונדר ההרגלים שלנו בא לידי ביטוי בפעילות הגופנית שאתה עושה באיזה תזונה אתה, כמה אתה ב ת מזין את עצמך ונותן לעצמך תנאים טובים להצליח מה זה מה זה תנאים טובים להצליח אז המון פעמים אנחנו רואים שאנשים הם ברגע שיש להם משימה מאוד מאוד גדולה הם מזניחים את כל היתר. אוקיי אנחנו מערכת שלמה אנחנו צריכים להיות מאוד מאוד לכבד את הדבר הזה שנקרא מערכת ההפעלה האנושית סתם אני קראתי אתמול איזה שהוא מחקרון שיק מעניין, שדיבר על הקשר בין תזונה לבין דיכאון אנשים לא ערים לזה אבל מה שנקרא משהו עם מזון בתוך שקית. מה זה כל האוכל המעובד יש איזה מחקרים מדהימים כמה הדבר הזה מייצר נטייה לדיכאון. אז תשים לב גם מה אתה אוכל ותשים לב לפעילות הגופנית שאנחנו יודעים להגיד כמה אנדרופינים ואדרנלינים בכלל יכולים מאוד מאוד לעזור אגב גם למצבי לחץ. כמה הורמונים האלה יודעים לתת סתירת לכי לקורטיזול למשל שהוא הורמון לחץ שבסופו של יום יכול לייצר נזקים. אז תשים לב אני כן מדבר עם אפרון ואני שואל אותה המון פעמים איך אתה אוכל אתה מת ן איך אתה ישן כלומר לבוא ולשים לב שאנחנו עוטפים אותם. מכל הכיוונים ואותנים להם ב ת להבין מה הם צריכים לעשות בשביל עצמם קודם כל ברמת הרגלי חיים בשביל להצליח. אני טוהה אנשים באים אליך ובפגישה כזאת אומרים לך אני לא מצליח להירדם או שזה מתחיל מזה שממשהו אחר. מה הבעיה שהוא מציג לך לצורך העניין שמשם מגיעים לשאלה נהדרת אני אני תמיד אומר לאנשים אני אוהב לטפל כשאין דלקת. אני מעדיף להתחיל את התהליך מאוד מאוד מוקדם. ואני גם הרבה פעמים אומר להם שיקחו את התהליך היזמי שלהם או את הבנייה של הסטארט-אפ גם כתהליך של התפתחות וצמיחה אישית. כלומר את סתם דוגמה לצורך העניין אם אתה היית רגיל להיות אדם מאוד מאוד אימפולסיבי זה מאוד מאפיינס פאונדר אם הם רוצים הכל כאן ועכשיו מאוד מאוד דימנטים גם כלפי עצמם גם כלפי האחרים. עובדים בהיי פייס וכו' וכו' אבל איתכם זמיר פריסטג ולפעמים האימפולסיביות גורמת לך לקבלת החלטות שלא מספיק טובה. או אפילו להתפרצויות ולקונדקט שהוא לא אקזיקוטיבי והוא לא מספיק משרה דוגמה אישית טובה אז בוא נעבוד גם על הבאגים האלה ובוא לא נשאיר אותם בצד בגלל שעכשיו אתה עסוק בתהליך בניית הסטארט-אפ להפך. תבנה את הסטארט-אפ ותוך כדי זה גם כן תבנה את עצמך ואת הלידרשיפ שלך. אז דיברנו כזה על אימפולסיביות שמאפיינת יזמים על נטייה לחוסר שינה אולי איזה עוד דפוסים אתה מזהה אצל יזמים. כן אז קצת ככה קשור הנקודה הקודמת המון המון אזנחה אזנחה כן בעיקר אזנחה של מערכות יחסים אנחנו רואים. יש איזשהו אתוס מאוד מאוד גדול בגלל שהסטארט-אפ זה נתפס כאירוע מאוד אינטנסיבי אבל גם תחום בזמן לכאורה. הרבה פעמים הם רוצים את עצמם אומרים גם לעצם וגם לסביבה שלהם אני חייב להיות מרוכז בדבר הזה ואחר כך נטפל בזה לא עובד ככה כלומר אתה לא יכול לבוא ולהגיד.

נגיד לבת הזוג שלך, או לבן הזוג שלך, או לילדים שלך, או לחברים שלך, חייב להתר עוד שנתיים, שלוש, כשאני אסיים את המסע היזמי שלי, זה פשוט לא עובד ככה. וזה לא רק זה, זה גם כן, גם פה אנחנו יודעים כמה מערכות יחסים קרובות, הן חשובות בשביל הרווחה הנפשית. כלומר שכשאתה מזניח את המערכות היחסיים שלך, אתה פשוט גם כאן לא נותן לעצמך תנאים טובים להצליח. אני הרבה פעמים אומר לפאונדרים, תקשיב, אתה חזק כמו הבית שלך, ואם לא תמשיך להזין את הבית שלך ואת המערכות היחסיים שיש לך, גם לך יהיה מאוד מאוד קשה. זה חלק מהיכולת שלך לבנות לעצמך, גם בגזרה הביתית, איזשהו סוג של אקו-סיסטם, שאני תמיד אומר, כל המשפחה עושה סטארט-אפ, לא רק הפאונדר. כן, אני חושבת שאולי גם, אולי זה סוג של אנשים כזה שקצת אוהבים לסבול, או כאילו חושבים שהם יכולים מאוד לסט סבל, מין סגפנות כזאת. כן, זה גם סגפנות וגם ב ת ככה זה נתפס, ככה אני גיבור. יש למשל פאונדר שאני מלווה, הם קבוצה של פאונדרים מאוד מאוד מאוד מוצלחת, הם מדברים בגדול, הם עושים תחרות מישן פחות. מי נרדם על המקלדת בשעה יותר מאוחרת? הם צעירים בגיל? יחסית כן, אבל לא יותר צעירים מבדרך כלל. ונהיה אבל מין אתוס ומין תרבות לפעמים בתוך הסטארט-אפ, שצריכים לעבוד מאוד מאוד קשה. עכשיו, אני בעד, בסדר? אני גם דוגמה מאוד מאוד טובה, אני עובד המון, אבל צריכים לשים לב וב ת לשים איזה שהם גבולות, ולא לקדש את העבודה הקשה כעבודה קשה. לקדש ב ת את הוצאות, לקדש תפוקות, ולשים לב. זה נכון, עובדים קשה, כי יש המון המון המון כדורים באוויר, וצריכים לשים לב, אבל יש למשל בעיה מאוד קשה, שפאונדרים, ובכלל מנהיגים, הרבה פעמים לא כל כך טובים בדלגציה, והם נוטים להעמיס על עצמם המון, כי הם חושבים שאם אני לא אעשה את זה, זה יהיה פשוט לא טוב. אגב, הם לא בהכרח טועים, לפחות לא בתחילת הדרך, ואז הם גורמים לעצמם להיות עסוקים בפני, עם המון המון דברים, אני תמיד שוחק עם פאונדרים בשעה שם, אני אומר לו לפאונדר, תקשיב, אתה כמו קרפצ'יו, אתה פשוט פרוס דק דק דק דק דק, מלא מלא מלא מלא דברים. ואז יש דברים שאתה פשוט, כמה דברים אתה יכול להכיל בבת אחת, גם ברמת הקיבולות שלך, כמה אתה עסוק בלבנות לעצמך ארגון, כי בסוף, עם הקפסיטי של הסטארט-אפ, זה הקפסיטי של הפאונדר, לא עשינו בזה שום דבר. ועד כמה זה בר שינוי, זאת אומרת, איך אתה מציע נגיד לקרפצ'יו, ללא להיות קרפצ'יו? זה גם ממש שאני שואל את המון פעמים לגבי היכולת של אנשים להשתנות, אז אני פשוט חושב, וגם הפאונדרים שואלים את זה המון פעמים, אומרים, ככה אני. יש את המשפט האלמותי שעושה לי לפעמים פריחה, אנשים אומרים, מה אני אעשה, זה האופי, שאגב, אם תמיד אומרים, מה אני אעשה, הפאונדרים אומרים, מה אני אעשה. מה אני אעשה? מה אני אעשה, זה האופי. שבגדול, שני דברים חשבים. אחד, אני חושב שנמצא במקום יותר קל מרוב האנשים, כי העבודה שלי בעשרים פלוס שנים האחרונות הייתה עבודה עם אנשים, ואני פשוט ראיתי בעיניים שלי שינויים משוגעים. אני היום חי בצורה מאוד מאוד חזקה עם ונה, אין גבול ליכולת של אנשים להשתנות. מה כן? אני צריך מאוד לרצות. כי חלק מהסיפור פה בתהליכי השתנות של אנשים, זה יש לנו מין בלנס כזה בין מחירים שאני משלם להתנהגות מסוימת, לבין התוות שיש לי. וכל עוד המוזניים האלה מאוזנים, כלומר, יש לי פחות או יותר אותם מחירים כמו התוות, אנחנו לא עושים שינוי. מתי בני אדם משתנים בחלקים האלה? כשיש איזושהי הפרה של האיזון. אני תמיד אתן את הדוגמא של כל מיני התמכרויות שיש, נגיד סיגריות. אז בוא ניקח את זה לעולם היזמות, כאילו. אותו דבר, מה קורה לי, הייתי אדם עם צורכי שליטה מאוד מאוד גבוהים, זה חלק מהאופי שלי. והיו לי גם התוות לא נורמליות מזה. תמיד הייתי על הדברים, סמכו עליי, אני הראיתי לעצמי שאם אני אעבוד בצורה קשה, אני אשיג, זה מייצר לי שליטה טובה יותר בסיטואציה, ואני זוכר למחיאות כפיים מהעולם בהקשרים האלה. פגשתי עכשיו את הסטארטאפ שלי, אני ממשיך באותו מאוד פעולה של צורכי שליטה מאוד מאוד גבוהים, הכל עובר דרכי, אני נהיה בוטלנק בתוך הארגון וזה מתחיל לקרוס לי. עכשיו אני מגיע ואני אותו, אבל תקשיב, זה האופי שלי, ככה תמיד הייתי, זה הביא אותי עד לכאן, ופה נכנס ב ת מה שאני קורא התהליך הדיאלקטי, כלומר התהליך הדיאלקטי הוא בעצם אומר המון פעמים מה שהביא אותך עד לכאן.

כאן אם תמשיך לעשות אותו זה גם כן מה שיערוס אותך וחלק גדול מההשתנות וההתפתחות שרק שאתה הופך להיות פאונדר ולשים לב האם התפוסים שיש לי שב ת שירתו אותי והביא אותי עד הלום אם אני ממשיך לעשות מה יקרה. מעלו לי כמה דברים במהלכה הזה אחד זה כאילו למי יש כוח לזה סתם אפרופו כזה מה מה אני עושה ככה אני אומרת מה עכשיו אני יש לי סטארטאפ על הראש זה טוב התפתחות אישית אחר כך אבל אני עכשיו. מצד אחד יש את ה רה אני חושב שהיא מצטטת של אברהם לינקולן שהיה נשיא ארצות הברית הראשון מה שנקרא שהוא ר בגדול אני לא מצטט את זה מדויק אבל הרעיון הכללי. אם הייתי חוטב עצים אז 90 אחוזים מהזמן הייתי משחיז את הגרזן כי בעצם כשאני חוטב עצים עם גרזן שהוא כהה שהוא לא מושחת אני פשוט עובד מאוד מאוד קשה וזה בדיוק אותו דבר למי יש כוח. לפתח את עצמי למי יש כוח לבנות תשתיות אתה פשוט תעבוד הרבה יותר קשה וסיכוי שזה לא ילך. כלומר אני מנסה לדבר עם פאונדרים לא מעט על אין ברירה בגלל שסטארטאפ זה אירוע כל כך מורכב כל כך אינטנסיבי כל כך תחום הרבה פעמים בזמן. אתה חייב את כל המשאבים הקיימים בשביל להצליח ואם אתה מרכז את הדברים אצלך או אתה לא נהיה גרסה הכי טובה של עצמך יש סיכוי שזה לא ילך ולכן העבודה חייבת להיות מקבילית. כן לא יכול להיות שאתה תבנה את הסטארטאפ ואז תעבוד על מערכת ההפעלה שלך לא רוצה שתבנה את הסטארטאפ ואז. תפנה לי לטיפוח הבית שלך זה חייב לעבוד באופן מקביל וזה כן מייצר מורכבות אבל אפשר לעבוד איתו ואחד מהדברים שאנחנו רואים. אני מדבר עם האנשים על ההבדל בין הוצ לבין השקעה כשאתה מוציא הזוצאת אבל כשאתה משקיע זה חוזר אליך. אז ההשקעה שלך במערכות היחסים למשל יש כאשר תחזיר את עצמך בריבית דריבית ולכן אל תיקח את זה ממקום של עולם מקום של הוצ עבודה אלה. אפור גם אם אתה לא יודעת איך לטווח הקצר אולי נכון נכון נכון בסוף יתרו לבית את יודעת איפה. תגיד דיברת על הארבעה פאונדרים שנרדמים על המקלדת אז נגיד שיקפת להם את זה ומה התגובה במצב כזה לי המון פעמים חשוב. לא להיות הפסיכולוג הזה שמשקף ואומר אחר כך ללקוח שלו בוא תגיד איפה זה פוגש אותך לי מאוד מאוד חשוב ללוות. אז זה אומר שאני יכול להיות קרציה. לפעמים יכול לבוא ולשבת עם הדבר הזה ואני אומר אני רוצה שתשלח לי סקרינג שוט של הדאטה שלך של השינה כל בוקר אני רוצה שנעבור על זה. ספורט תשלח לי את תמונה שלך עם נעלי ספורט. דידו את הם עושים את זה הם עושים את זה בזה נהיה גם כן אני אני מתייחס לזה בצורה מאוד מאוד משחקית כן אני שולח להם גם את התנועה עם הנעלי ספורט שלי. אני שולח להם אולי לילה שאני ישנתי פחות מותר אנחנו עובדים בדבר הזה ומאוד חשוב להיות איתם בתוך העסק להיות ביחד. אני לא רוצה להיות זה שיושב שם מרחוק ואומר להם תקשיב אתה לא בסדר אתה לא ישן מספיק טוב אתה לא בסדר אתה מזניח את זה אבל הם הם נרתמים לזה. משקפים פשוט צריך כמו שאני עושה איתך עכשיו צריך קצת למכור את זה. צריך לתת להם להבין שזה נורא נורא חשוב וכמו שאתה מתעסק בהמון המון דברים בסטארט אפס גם מתעסק בעצמך באקוסיסטם שמקיף אותך. אתה לא יכול להזניח את עצמך ולצפות שיצא מזה משהו שהוא משהו שהוא מוצלח וטוב. דיברנו בשיחה תחנה על עוד אחד מהם כזה דפוסים של יזמים שזה ביקורת עצמית מאוד קשה ואתה מתחזה מה אתה רו שם. זה מאוד מאוד מאוד שכיח אנחנו רואים איזה בחיים שכח את האנשים שהם מצוינים אנשים שהם היי פרפורמר. הרבה פעמים אנחנו נר אצלם ביקורת עצמית מאוד מאוד חזקה זה כאילו יש להם כמו מין מ ן פנימי כזה שדוחף אותם. תנסי לדמיין את המ ן הקשוח הזה שאומר קומן זה לא מספיק טוב זה מספיק טוב זה הרבה פעמים מה שיש לה הרבה מאיתנו אגב בקולות הפנימיים שלנו. אחד מהדברים עוד פעם הדיאלקטיקה האם הקולות האלה של הביקורת העצמית הקולות השליליים האלה שאתה מאוד רגיל אליהם אני הרבה פעמים אומר לאנשים כשאנחנו מדברים על הקולות האלה זה כמו חבר טוב שיש לך. אתה מאוד מכיר אותו הנה הוא בא עוד פעם לבקר עוד פעם מגיע האדון מבקרי הזה שמספר לך כמה אתה לא מוצלח והאדון הזה היה מאוד טוב אליך כל השנים הוא גרם לך ללכת ליחידה מאוד מאוד טובה בצבא.

או להצטיין בלימודים או ללכת למקומות עבודה מאוד מאוד שווים וכולי וכולי. והשאלה האם אנחנו חייבים להמשיך לחיות ככה האם אני חייב להמשיך לתקור לעצמי בצלעות ולעשות עם עצמי דיאלוגים שליליים מחלישים בשביל להצליח. כאילו התשובה שלי כן אם אני צריכה לשלוף זה נגיד לך מה מה רוב האנשים רוב האנשים חושבים את זה לא כי כאילו אני אומרת ככה זה כאילו הדקירה הזאת זה מה שדוחף אותך קדימה ואני מסתכלת על זה. לא יודעת את תומס שלבי מפיקים ליידר זה כאילו זה אנשים כזה שהדבר הזה הביקורת העצמית מובילה אותם נכון אבל אם אני אתן לך עכשיו גלולת כסף. שהיא מגלולת כסף תהיה ברמת ביצועים זהה לזה שיש לך עכשיו אבל לא יוכלות שלילים את קונה קונה. בעין עכשיו בואי לשאלה אם זה קיים אז בוא נר אז בוא נר אז בוא נר אני אגב לא בעד להעלים את זה לגמרי לא רוצה שתהיה סלאגיש. אני חושב שמשמעת את זה דבר נורא חשוב משמעת משמעתי אבל אני אתן לך דוגמה זה אפילו קרה לי היום היום מצאתי לרוץ אני רץ כבר מיליון שנה. אני זוכר שכשהתחלתי לרוץ עשיתי חימום היום בגלל שאני רץ קבוע במשך הרבה מאוד שנים אני פשוט קם בבוקר ומתחיל לרוץ. זה אותו דבר האם אני חייב לעשות לעצמי מין תהליכים פרי פט כאלה לספר לעצמי כמה אני לא בסדר בשביל להפוך כמו שצריך. ואולי הדבר זה פשוט הרגל שיש לי שהתרגלתי לעשות אותו ואני יכול אולי לעשות טיפה אחרת. אז איך עובדים על זה אז בוא נר בוא ניקח למשל עכשיו תהליך שיש לך בוא תעשה עם עצמך איזה שהוא סוג של במחאות לוג של המחשבות שלך. ואין בעיה תגיד לעצמך כל מיני דברים שלי לאים עליך כמה אתה לא מוצלח וכמה עוד רגע יעלו עליך וכמה בעצם כל הדבר הזה חתיכת זיוף אחד גדול אבל בוא תשים ליד הקולות האלה גם כן קולות שהם טיפה לאחרים. בעצם כבר הפקתי מיליון מצגות מהסוג הזה בעצם כל כך הרבה אנשים כבר נותנים בי ון וזה לא סתם יש כל מיני הישגים ממש אובייקטיביים שהגעתי אליהם במהלך כל השנים שאי אפשר לקחת להיותם. עכשיו מה העניין פה הרבה פעמים אנשים רואים טוב איזה דיבור חיובי כזה זה פוזיטיב סייקולוגי זה בו אישית יכול להיות אבל רמת ה ת. שיש לדיבור החיובי הזה היא זהה לגמרי לרמת ה ת של דיבור שלילי למה דיבור שלילי אתה מ ין. וצריך להתחיל להזיז את הנדנדה הזאת המון פעמים אני שואל מבקש מאנשים תתרגל לשאול את עצמך את השאלה איזה תהיו ספול האם זה שימושי. האם זה יוספול. דקה ורבע לפני הפרזנטציה לשאול את עצמי שאלות בסגנון של האם אני ב ת יכול לעשות את הדבר הזה אולי זה גדול עליי אולי לא התכוננתי מספיק הייתי צריך להתכונן זה עוד קצת איזה טעות עשיתי ש. עכשיו תשאר את השאלה איזה תהיו ספול. אתה נמצא דקה ורבע לפני הפרזנטציה זה ב ת מה שאתה רוצה להזין את המוח שלך בדיבור שלילי זה שימושי הדבר הזה ועל המחשבות האלה בדקה ורבע לפני אפשר לעבוד בטח אומרת זה בטח בטח אבל עוד פעם המקום של אני מאוד מ ין. שאם אני מתרגל לעשות משהו בצורה ברמה של שגרה כשאני יה בחירום זה יקפוץ לי באופן אוטומטי. סדר אני תמיד נותן את הדוגמא אני רוכב על אופנוע באופנוע כדאי ללחוץ בדרך כלל על הברקס הקדמי. ולקנות את זה בשגרה כי בשעת חירום אם אתה תלחץ על הברקס האחורי יש סיכוי שאתה לא תצא מזה. אבל אם הרגלת את המוח שלך והרגלת את השרים שלך כל הזמן פשוט ללחוץ על הברקס הקדמי כי גם בשעת חירום אתה תלחץ על הברקס הקדמי ולכן אני מבקש מאפשר לדחק אל המאניטיים. ברמת שגרה כל פעם שאתה מרגיש שיש לך את הקולות השליליים האלה שאתה צריך את השאלה איזה תיוספול ושימנע עצמך עכשיו אלטרנטיבה של איזה שהוא סוג של קול חיובי. ואז כשאתה תגיע כבר למאניטיים גם המוח שלך יהיה מתורגל בזה ואגב אנחנו רואים על זה המון המון מחקרים פשוט על חיזוק מעגלים מצביעים. זה כמו שריר שאני עובד עליו ככל שאני עובד עליו יותר הוא הרבה יותר מפותח. ולצאת מהפוזיציה שזה גבירת גורל לצאת מהפוזיציה שכזה אני כי זה זה ב ת לא עוזר. כן עלתה לי שאלה דיברתי לא מזמן עם יזם שהוא ר שהוא הרכב את הרים הזאת גומרת אותו שהוא. ממש קשה לו הוא ר מתי איך יודעים מתי להפסיק מתי נשברתי יש לך איזה מחשבה על זה. כן יש לי ונה מאוד גדולה.

באנשים. אני חושב שהיכולת שלך, אם יש לך עוצמת מטרה ברורה מול העיניים, ואחריות על האנשים שתתנו לך כסף, על האנשים שתתנו את הזמן שלהם בשבילך, זה בעיניי כוחות מאוד חזקים שצריכים לגרום לך להמשיך. מתי כדאי לעצור? בעיניי בהרבה מאוד מהמקרים, אתה צריך לשים לב, יכול מאוד להיות שהכיוון שבחרתם הוא פחות מוצלח, צריך למחשב על כיוון אחר. יכול להיות שהסטאפ שיש לך הוא פחות מוצלח, יכול להיות שהשותפים שבחרת או המנהלים שיש לך, אבל המקום הזה של… זאת אומרת, המקום הזה של להיות עמיד לרכבת ערים, לפתח עמידות או חוסן לטלטלות, אתה חושב שעל זה הוא כן, לא הוא ספציפי, אבל בכלליות שכן אפשר לפתח אותו. להפך, אני אומר, ללא טלטלות לא תפתח את החוסן. כשאני שוטל עץ ואני מגן עליו מפני רוחות, הוא יגדל מאוד דק ומאוד שביר. העץ חייב להיות חשוף לרוחות כדי שהוא יפתח גזע כמו שצריך. זה הדרך שבה אנחנו בונים חוסן. זה כמו המערכת החיסונית שלנו. כשאני נמצא בבידוד ואני לא חשוף לחיידקים ולבקטריות, אני מאוד מאוד חלש. להפך, אני אומר לפאונדר, את תיראתה מהקשיים, bring it on. אל תפחד מהקושי, מה כן, אני המון המון עובד איתם. יש לנו, הרי, אלטרנטיבה. אני יכול לתפוס את הקושי הזה כמשהו שמאיים עליי, ואני יכול לתפוס אותו כמשהו שמאתגר אותי. מה אני יכול ללמוד מהדבר הזה, לעומת האם זה ירוס אותי? הפחד, שהרבה פעמים הוא ב ת לא רציונלי, הוא פחד מאוד מאוד רגשי ומאוד מאוד, ממש קמאי, משהו מאוד מאוד פנימי וכמעט פרימיטיבי שיש לנו. הוא נוצר הרבה פעמים כתוצ מזה שאני חווה את המציאות באופן מאיים. וכשאני חווה את המציאות באופן מאיים, אז כל המנגנונים שיש לנו מקבלים אקסיטציה. אז המגדלה שלי פתאום מתחילה לשלוח את כל האוטות שלה, יש פה איום מאוד מאוד גדול ואתה צריך fight, flight, freeze. וזה מה שקורה, אז אני כופל לפני שאני עושה פרזנטציה, או שאני בורח ממנו, שאני נמנע מלעשות אותה. והבעיה הגדולה כשאני מתחיל את כל המנגנונים, המנעות האלה זה שזה לא מגדיל לי את המסוגלות. בהתחלה אני נמנע לצורך העניין, אנחנו רואים את זה מאוד יפה, למה שאני אתן לך דוגמה, זוג פאונדרים, שניהם אגב ריקאים. שניהם נהדרים באנגלית, אין בעיית אנגלית, האנגלית שהם נהדרת, אבל מה לאחד, גם ל ריקאים יש פחד קהל. והוא פנה לכל פאונדר שלו, וביקש ממנו סביב איזשהו כנס שיש להם, בוא אתה תציג את הרוב, והוא ר לו בסדר, גמור. הוא מכיר את החשש שיש לו וכולי. כשהגענו לנקודה שהפאונדר שביקש, שיציגו בשבילו, כבר נמנע לגמרי מלעשות מצגות, אז כבר נכנסנו לבעיה. כי הבעיה היא מימנעות, אני תמיד אומר שזה כמו שמרים, זה מטפיח את עצמו. וככל שאתה נמנע יותר, אתה תימנע עוד יותר. ובסוף תהיה לך ב ת מורכבות מאוד גדולה לצאת מזה. ולכן אני, כמו אפרופו השמרים, מדי פעם לתת בוקס לבצק ולהוריד אותו למטה, וזה הרבה פעמים על ידי חשיפה. לא להיכנע לאימנויות, כי האימנויות בהתחלה ב ת משקיטות חרדה, אבל אם אנחנו מאפשרים לאימנויות להמשיך, זה מתהפך עלינו. ועכשיו אני עובד בשביל האימנות, במקום שהאימנות תעבוד בשבילי. תגיד, איפה מערכת היחסים בין הפאונדרים ב לידי ביטוי בעולם הנפשי של היזם? אני אגיד ככה כמה דברים. קודם כל, אני תמיד אומר לפאונדרים, אתם כמו הצוות הפאונדרים, הזוג, השלישיה או הרבייה, אתם כמו ליבת כדור הארץ. זאת אומרת, כשהליבת כדור הארץ חמה, היא פשוט מזיזה את כל הלוחות הטקטוניים ומאפשרת לכל הדבר הזה להמשיך לחיות. אני מאוד מאוד מאוד לוחץ על הפאונדרים שיעבדו ושיתאפחו ושיפתחו את המערכות יחסים ביניהם. זה יכול להיות מקור נהדר להזנה ולעצמה, וזה גם מקור נהדר להורדת אנרגיה. אוקיי. וצריכים מאוד מאוד לשים לב את זה. עכשיו, זה אומר, מה שגרם on the get-go, אנחנו תמיד נעדיף לעבוד עם צוותים שהם צוותים אורגנים. כלומר, צוותים שמכירים אחד את השני מספיק טוב, עבדו. אגב, אחד לא סתם מכירים. זה שהייתם חברים לא אומר שאתם יכולים לעבוד ביחד. עבדו אחד עם השני, בארץ זה טיפה ליותר קל ב ת בגלל הצבא, אבל אני כן רו גם אצל הצוותים האלה, ובוודאי אצל צוותים שהם מה שקרה שידוך, המון המון מורכבויות. אני אתן אולי דוגמה, משהו שמאוד מאוד שכיח שעולה, זה נושא של ההשוואתיות. מי עובד יותר קשה?

הרבה פעמים אנחנו רואים שפעם מתחילים ממש לספור אחד לשני אפרופו שעות. כמה אתה ישן כמה אני ישן כמה אני עובד קשה כמה אתה עובד קשה כמה אתה טסת כמה אני טסתי לפעמים זה ממש מגלם בתוכו מחביא בעיית ון. כי אני לא סומך עליך שאתה סוחב את הלונגה ביחד איתי עד הסוף אתה לא מת ץ כמוני. עם אנשים באופן כללי אנחנו חושבים שאנשים יוצאים אצלנו בראש אתה ורה להנחש מה אני מצפה. ואתה ורה להבין שכשעשיתי לך פרצוף אז עשית משהו לא בסדר זה מדהים לראות רואים את זה גם כן אגב בטיפולים זוגים מתי שהוא אחד מהפאונדרים יגיד מה זאת אומרת לא רת לי את זה אף פעם. הפעמון רשימה סוד אני אומר לך את זה כל הזמן עכשיו שניהם צודקים כלומר אף אחד מהם לא מבלף בראש שלו הוא לא ר לא שמע את זה אף פעם בראש שלו כבר רתי לך שמה זה ר. אולי הוא גלגל עיניים אולי הטיפה יותר קר באותם ימים הוא היה קצת יותר קצר איתו והשיטה של ור להבין שזה בגלל שאני תמיד מבקש תבחירו בצורה ברורה וגם תעשו את זה בצורה רציפה ושגרתית מה אתם מצפים מה פארטנר שלכם. זה לא אומר אגב שהוא יעשה את זה בכל תוכל לדבר על זה. תשמע מפריע לי מאוד שאני מרגיש אני עושה הרבה מאוד מהעול מהשיחות שלנו בסופי שבוע ואתה לא שם. תן פידבק ובוא נדבר על זה רגע יש המון פעמים שזוגות של פאונדרים פשוט לא נמצאים באותו שלב של החיים כן אחד צעיר אבק ללא ילדים ללא בנו בת זוג והשני כבר עם שני ילדים הם חיים בעולם שהוא מאוד מאוד אחר. בוא נעשה קליברציה בציפיות שלכם עכשיו למה זה חשוב כי הסיפור של תקשורת פתוחה. שוב פעם המאת שוהי ישראלי הטיפוסי אנחנו לא מאוד מאוד טובים בדבר הזה היכולת שלי לפעמים אני לפעמים מדבר עם פאונדרים תגיד לי רגע אתה מה אתה מצפה כי אני חושב שלפני שאני משדר את זה לפארטנר שאני צריך להבין בעצמי. אני מצבא ב א שאני מצפה הוא בכלל ריאלי היו בכלל נחוץ יש עכשיו שני פאונדרים שאני עובד איתם מדהים אחד מהם. בחור מלח הארץ היה ביחידה מובחרת עבר המון המון דברים והוא כול ב ת כול. הוא מקבל מהשותפים שלו אגב גם מהמשקיעים תחושה של תקשיבת לא אתה לא שם. שמה זה אתה לא שם זה נר שאתה לא מת ץ מספיק זה לא מספיק מפריע לך רתי לו. זה בעיה כי המשקיעים חושבים שאתה זורק שאתה לא מזה לא מספיק אכפת לך עכשיו אין הוא עובד המון הוא מת ץ המון פשוט. זה לא נר ככה פשוט רגוע. ונתתי לו ציטוט ששמעתי פעם על פדרר הטניסאי שפדרר לא מזיע. גם במשחקים מאוד מאוד גדולים פדרר לא מזיע אנחנו יש לו מין יעילות כזאת. לשדר את הדבר הזה גם לשותף שלך וגם למשקיעים שלך תקשיבו אכפת לי 100. ואני עובד מיליון והכל נכון ואני גם מבין את הרושם שאני מייצר שנר לכם שאני. אבל זה לא ממקום שחוסך פטיות זה קצת ככה עמוד פעולה שלי ואני לא רוצה וגם אתם לא רוצים שאני אשקיע עכשיו אנרגיה בהנדוויבינג במקום לעשות את העבודה המשמעותית אבל. גם פה תהיה גלוי תהיה תקשורתי תבהיר לסביבה איך אתה נר ולמה הדבר הזה קורה ואז כתוצ מזה אפשר לנהל איזה שהוא סוג של דיאלוג. אוקיי אז אתה ב ת ראית המון יזמים אספת ממש דאטה ראית אותם בטוב וברע. אתה חושב שיש כזה אוסף תכונות שהיית אומר שיש לייזם או יזמת טובים. יש המון המון עבודות שנעשות בשביל לבוא ולראות האם יש איזה שהוא סוג של בלופרינט שיודע לבוא ולהגיד מה זה פאונדר אידאלי. מניאן יש זה המון המון תכונות ומדברים על אופטימיות כמובן על חוסן ועל אינטליגנציה מערכות יחסים בנייה של תקשורת בין אישית וכן הל וכן הל . אני לפעמים אני כן חושב שנגיד יש שתי תכונות שאני מאוד מאוד מחפשת של פאונדרים שזה ממש ככה מהניסיון זה לא מהספרים אחד זה שהם יהיו משהו קסטומר אובססט. בסוף להיות אובססיבי לדבר הזה שנקרא לקוחות זה משהו שהוא נורא נורא חשוב. ישראל גרינברג שהוא אחד השותפים בתימת יש לו משפט קבוע אני מצאתי אותו כבר לפני שנים אומר התרופה הכי טובה לסטארטאפ זה לקוחות. יש לקוחות אין בעיות.

כל כך, כל כך נכון, וכשאין לקוחות יש בעיות, זה לא משנה אם הצוות נהדר וכו', יש בעיות. אז להיות אובססיבי לדבר שנקרא לקוחות זה מאוד מאוד חשוב לפאונדרים. והדבר השני שב ת חשוב, וגם הוא פחות כתוב בעצם, זה להיות ממש אובססיבי לגבי פרטים. זה אירוע עם המון פרטים ומאוד מאוד מורכב. על שני הדברים האלה, שאני ממש מחפש אותם כשאני עושה סקרינינג לפאונדרים, אני חושב שיש רמה מסוימת, זה לא יפה להגיד, אבל נר לי קצת נכון, טיפה מגלומניה, אולי אפילו קצת נרקסיזם שיש לך כשאתה נהיה פאונדר. אני חושב שזה כמעט נדרש לפעמים, כי צריך לשים לב שבסוף אתה צריך להיות עם מספיק חשיבות עצמית, בשביל, אחד, לקחת כסף מאנשים אחרים, ולחשוב שיש לך איזושהי פסורה להגיד לעולם, ומאי לכסף, לקחת את הזמן, לקחת את הזמן של האנשים שעובדים איתך, כי ב ת אתה חושב שיש לך משהו משמעותי לתת לעולם, וזה דורש איזושהי גדלות, כי זה בעצם ברי של יש מאין. כשאתה בונה חברה, אתה לא יודע להגיד האם האירוע הזה יהיה אירוע מוצלח בשביל האנשים שעובדים איתך. אתה מבקש ממש שהם י ינו בך ברמת הביטחון שאתה צריך לשדר, כשאין כלום על מה להתבסס כרגע, אולי פרט להצלחות עבר שיש לך, היא דורשת איזשהו סוג של כמעט מגלומניה, או זה לא מגלומניה, זו מילה שהיא קצת קשה, אבל היכולת שלך ב ת לבוא ולהסתכל על המציאות ולהגיד, אני יכול לעשות את זה. ולפעמים, אפרופו הקולות המחלישים וכולי, זה דברים שצריכים לעבוד עם הפונדינג, גם כן לצד השני. דווקא להגביר את זה, אפילו עובר על המידה. בדיוק, תשים לב לעניין הזה, והיכולת שלך לייצר ביטחון אצל האנשים אחרים שאתה תוכל להוביל את הספינה הזו, זה משהו שב ת איזשהו מימד מאוד חשוב ברמה של מנהיגות של פאונדר. טוב, אז אנחנו ממש ככה לקראת ציום, יש טיפים שהיית רוצה שאנשים יקחו מהפרק הזה? סתם משהו שקפצי עכשיו לראש, אם יש בעיניי משהו שחשוב לפאונדרים לעשות, זה את הזוכריות שכשהיינו ילדים, היה את המשחק של הכיסאות המוזיקליים. בטח. בסדר, מתי שהמוזיקה נעצרת וצריך למצוא מקום לשבת. כן. סטארט-אפ בעיניי מאוד עובד, ככה הסטארט-אפ נורא נורא משתנה. נהיה לקוח אחד, נהיה לקוח אחר, משקיעים נכנסים, עובדים באים, מנהלים הולכים וכולי. והסטארט-אפ כל כמה זמן, המוזיקה נעצרת. עכשיו, זו לא הגדרה הפורמלית שלך, אבל מה הסטארט-אפ צריך ממך היום? ומה שהסטארט-אפ צריך ממך היום, זה לא בהכרח וכמעט בטוח שלא, מה שהיה צריך ממך לפני חודש, חודשיים או רבעון או חציון. ולעשות את ההשתנות הזו, זה אולי אחד הדברים הכי חשיבים שיש לך לעשות כפאונדר, וזה ב ת קאונטר אינטואיטיב, וזה מאוד קשה למערכת ההפעלה האנושית, אנחנו סטגנטים. אנחנו אוהבים לעשות את מה שאנחנו אוהבים לעשות ולהיות בתוך אזורי הנוחות זה נוח לנו. והדבר הזה של הדימוי של הכיסאות המוזיקליות, באני חשוב! שים לב, המוזיקה נעצרה, אתה צריך להיות אחרת עד רמה, שלפעמים אתה צריך להיות אחרת, אבל אתה צריך לצאת מהמשחק. אנחנו מכירים את הדבר הזה, הפאונדר שהביא אותנו מ-0 ל-1, או מן 0 ל-5, הוא לא זה שהביא אותנו מ-5 ל-20, או מ 20 ל-100. אז תשים לב מה הסטארט-אפ צריך ממך ותהיה שם. קשה, היה פאונדר שהביא אותנו לפני המון המון המון שנים, הוא ר, משפט נהדר. הוא ר, אני צריך לעשות כל רבעון, שינוי במצב הצבירה שלי. וזה ממש נכון, אפרופו יצי בסדר, לעשות רילוקיישן, לשנות לקוחות, לשנות שוק, לשנות פוזיציה בתוך הסטארט-אפ. זה תהליכים שהם ב ת לא תהיבים לנו כבני אדם, וחשוב מאוד לעשות אותם. אוקיי, טוב, אז עם זה אנחנו נסיים. נעמם. אלדד, הייתה לי שיחה ב ת מרתקת, אז ממש ממש תודה. בשמחה. ואם גם אתם בתם את הפרק, אתם יכולים לשתף אותו עם הקואו פאונדר שלכם, עם המשפחה, או עם חברים וחברות. ממש נודה לכם אם תכתבו לנו מה חשבתם על הפרק, אם זה הסגנון של הפרקים שאתם אוהבים, בתגובות, בספוטיפיי, בפייסבוק, או בלינגדין. אז אלדד, תודה רבה רבה שבאת, ותודה לכם שהעזרתם. סטארט-אפ פרסטארט-אפ פרסטארט-אפ פרסטארט-אפ…