339: עדכון גרסה | נבואות הזעם: האם SaaS באמת מת?

היי כולם, זאת רוני, המפיקה של Startup for Startup. מילה קטנה לפני שאנחנו מתחילים. אנחנו בעוד תקופה מורכבת במדינה, וגם אנחנו, כמוכם, מרגישים ומושפעים ממנה ברמה האישית והמקצועית. ובכל זאת, כולנו צמאים לקצת שגרה, ואנחנו יודעים שהתפקיד שלנו ביוזמה הוא לנסות לתמוך בקהילת הסטארטאפים כמה שאנחנו יכולים. אז אנחנו נשדר עכשיו פרק חדש בסדרה עדכון גרסה, שהוקלט כמובן לפני תחילת המערכה עם איראן. יש לנו בימים הקרובים אירועים שמותמים יותר לרוח התקופה, אז חפשו אותם באתר, בלינקדין שלנו ובקהילה בפייסבוק. ואם יש משהו שאנחנו יכולים לעזור לכם ולכן באופן ספציפי, דברו איתנו שם. אז ענה נעימה. היי כולם, אני דאריה ורטה, ואתם הגעתם לסטארטאפ פור סטארטאפ, לסדרה שבה אנחנו מדברים על איך איי-איי משנה ומעצב את מהנעים מחדש. והיום נדבר על כל נבואות הזעם שיש סביב איי-איי וסאס וגם סביב מנדיי. אז נמצאים איתי כאן הקופאנדרים של מנדיי, רואי מן ואירן זינמן. היי לשניכם. שלום. היי דאריה. לן. טוב. איזה פרק. איזה פרק. פרק שאנחנו עושים לו בילדאפ מהפרק הראשון בסדרה. כן, יפה. כן, אז הגיע הזמן, ונגיד שגם כבר יצאו ארבעה פרקים. אז מי שלא הזין, שילך להזין עכשיו. יאללה, והיום אנחנו נדבר על שאלות כמו, האם סאס ב ת מת? האם אפשר לבנות את מנדיי תוך שעתיים? ולעוד כל מיני נבואות אימה ששמענו בחודשים האחרונים. יש הרבה. לא על האנושות, על סופטוור. על סופטוור. כן, האנושות זה כבר. לא, לא. כן, לא ניכנס לשם. סדרה אחרת. זה לא בפייגריד שלנו, כן. בדיוק, כן. טוב, יאללה, נתחיל? יאללה. טוב, אז רגע אולי הקדמה, כזה למה אנחנו עושים את הפרק הזה, או יותר מה אנחנו חושבים על הנבואות זעם האלה? סבבה, אז נר לי שיש לנו איזה חמש שאנחנו הולכים לעבור עליהם היום. כן, משהו כזה. אז כמובן, תכננו את זה לתוכנה, כי אנחנו לא מדברים על קצה האנושות ושאורובטים ירגו את כולנו. למרות שזה יגיע. ברור. נשאיר את זה לפרקים אילון מאסק שנעשה אותה. רק אגיד לפרוטוקולים, היה הם מקשיב שאני אוהב איי-איי. שחרק. אנחנו צופים על איי-איי. אבל אני חושב שהרבה דברים גם נותנים מפרופורציות, גם נ רים ככה על האוויר, ולפעמים חסר לאנשים קונטקסט. ואנחנו רוצים לתת פרספקטיבה שלנו, כי כמו כל דבר טוב, לכל דבר יש גרים של ת. בסדר? זה לא שדברים מזויים. זהו, אנחנו לא בכך מזלזלים במה שנ ר. להפך, להפך. אני חושב שפשוט מנסים לדחום את זה, להבין מה המגניטוד של כל אחד מהנבואות האלה. כן, הרבה גם, או חלק מהם סותרות אחת את השנייה. אז זה גם משהו שצריך ליישב אותו. כן, אז נר לי פשוט נעבור נבו נבו נתייחס אליה, נגיד מהפרספקטיבה שלנו, וניתן רקע, ונגיד למה אנחנו חושבים ככה. שזה מאוד מעניין. סבבה, אז נתחיל בנבו הראשונה, שזה וייב קודים משתלט על תוכנה. אוקיי, מה זה אומר אירן? אז הנבו בעצם אומרת שהיום נורא קל לייצר תוכנה, עד היום חברות קנו תוכנה, זה עלה להם כסף, ובעתיד, בגלל שזה כל כך קל לייצר תוכנה, אז הם יותר לא יקנו תוכנה, כי חבל על הכסף, ופשוט כל אחד יבנה לעצמו תוכנה משלו עצמו. אז אני במקום נגיד לקנות 200 תוכנות, אני אפתח, לא אפתח, אעשה וייב קודים ל-200 תוכנות, אציב בארגון, אני אחסוך מלא כסף, אני אעשה תוכנה שהיא יותר מותמת לי, או חלק מהיכולות שאני צריך, וזהו. ולכן אף אחד לא יקנה יותר תוכנה בחיים. כן, ולדוגמה שלנו… אז… כן, שאפשר תכנת את מנדיי בשתי דקות. בדיוק, כן. אז אני אתחיל דווקא, בוא נגיד מה ה ת, מה הגרעין של ה ת בתוך הדבר הזה, בסדר? זה ש… א', התוכנה משתנה לחלוטין. היכולת לפתח תוכנה זה אף לשמיים, זה טירוף, כן? ואם התוכנות שיש היום יישארו כמו שהן, בסדר? בדיוק אותו דבר, אז א', החברות שישארו עם התוכנה שלהם כמו שאותו דבר, אז לא יסדרו. וב', זה לא מה שאנשים ירצו לבנות בכלל. כלומר, אולי אני שולל את הדבר הזה מהמקום הזה, כי מדברים על לבנות את העבר עם וייב קודינג של העתיד, בסדר? אז השאלה האם אפשר לבנות תוכנות כאלה בשתי דקות, אז כאילו, יש לזה המון נקודות, כן?

עקרונית, כן, אבל… לא, לא, לא. ממש לא. גם לא. כי נניח מישהו כתב טוויט שממש בתי. מה הוא ר? הוא ר, טוב, נניח שאפשר. אתה יודעת מה? נניח שאפשר. אז אתה צריכה, עכשיו, פיצ'רים להוסיף, וצריך לשנות, וצריך זה. אז אתה צריכה, רגע, אז אתה צריכה להוסיף בווייב קודינג עוד מלא יכולות, נכון? ואת צריכה פתאום גוורננס, שנייה, צריך גוורננס וזה, וסיקיוריטי, וכל מיני מיליון מיליון דברים כאלה. הוא אומר, אז הבן אדם הזה, אז צריך פתאום בן אדם לארגון עם איקס עובדים, צריך בן אדם, צריך שיהיה לו תפקיד, כאילו, זה תפקיד, נכון? כמה הבן אדם הזה עולה? הרבה יותר ממה שהמנוי למנדי עולה. יותר ממנדי? אז כאילו זה. עכשיו, האם זה נכון לתוכנות קטנטנות שהן בצד, או תוכנות ורטיקליות שעלו אין סוף כסף, והן כבר לא השתנו עשרים שנה, וזה, כן, יש פה המון דברים שאפשר להחליף, ויש דברים שלא ישתלם להחליף. וזה לא מעניין להחליף אותן, כי הן סוליד והן בבסיס של הדברים. ומה שדווקא כן הווי קודינג יאפשר, וזה גם חלק מהוויזיון שלנו, ודחפנו את זה לתוך מנדי, זה להעצים את התוכנות האלה ולבנות עליהן, ולבנות את הפרסונליזציה שלך ואת השכבה מעל. כן, מה שאתה ב ת צריך, כאילו. בטח זה כזה. אני אגיד שנייה מה, הזווית שלי שנייה, בראשי פרקים, למה אני חושב שזה לא יקרה. אז אחד מהשרוי ר שיש הבדל גדול בין לייצר פרוטוטייפ שעובד. תר אני אגיד לך מה. אנשים שבתעשייה הרבה זמן, במיוחד מפתחים, אנחנו כל הזמן נעים על הציר הזה. פעם היה נורא נורא קשה לעשות תוכנה, וככל שהשנים עוברות, יותר קל לייצר תוכנה משמעותית. אולי אני אתן את הדוגמה שלי שהיא מאוד משמעותית. אני זוכר בשנת 2000, כי אני זה, כן, והייתה, אז היינו צוות של שבעה אנשים, שעבד שבוע כדי להעלות גרסה לפרודקשן. ועשינו את זה כל כמה חודשים. בסדר? כי זה היה מורכב. אבל אני זוכר שש שנים אחרי זה, ב-2006, בזמן שאני אוכל סנדוויץ', לחצתי על אנטר ועשיתי את אותו דבר. בסדר? זה היה השיפור בהתייעלות שהיה אז. עכשיו, זה לא שמאז רק רצינו עוד ועוד ועוד ועוד תוכנה. בסדר? אפשר לראות את זה גם על תמונות. בסדר? פעם תמונה, היה פילם, היית צריכה לצלם, וזה היום, מצלמים את זה בשביל תקשורת וזה. זה אומר שאין תמונות? זה אומר שאנחנו רוצים הרבה יותר. אז אני כן חושב שיהיה הרבה הרבה הרבה יותר תוכנה. כן. אז מה שאני בעצם בא להגיד זה שתוכנה היא לאורך השנים נהייתה הרבה יותר קלה לייצר אותה. ואני אגיד לך, פתאום מתכנת גם היום, כאילו לפני AI, אם רציתי לייצר מוקאפ של תוכנה שעובדת או אינטרפייס, הייתי יכול לעשות את זה יחסית בקלות. כן. יש פער ענק בין לייצר אינטרפייס שעובד לבין כל מה שנמצא, זה כמו שאתה רו את הקצה של הקרחון, יש קומפלקסיטי אינסופי שנמצא וכלי הקלעים, שפשוט לוקח זמן, זה לא קשור לווילוסיטי של קוד, זה להבין את כל המורכביות וכל המקרה קצה. עכשיו יש אנשים שישמעו את הדבר הזה ויגידו, אבל אני עושה רק משהו בשבילי, אני לא צריך את כל הפונקציונל, ולכן יש בזה מידה מסוימת של ת, אבל בסוף לאורך זמן… יכול להיות שאם היינו, שאם מנדי הקהל המרכזי שלה היה לקוחות פרטיים, יוזר אחד בודד, אז יכול להיות שהיינו פה בשיחה אחרת. כן, ברור. כמו שרוי ר, כאילו שזה נקודה אחרת, אבל שנייה, עסקורת הנקודה, יש פער ענק בין לייצר פרוטוטאפ שעובד לבין העומק שיש מאחורי זה, וזה לא קשור למהירות של קוד, אלא להבין כל הקומפלקסיטי והצרכים שמשתנים. דבר שני, כאילו לגבי הנושא הזה, זה בסוף ביזנס רוצה להתרכז במה שמביא לו ביזנס, כאילו ולחשוב שאני בתור ביזנס רוצה להתעסק ולתחזק 200 תוכנות, זה פשוט משהו שהוא לא ריאלי באיך שעסקים מתנהלים. כן. שלוש, ההוצ על תוכנה היא מאוד מאוד קטנה ביחס לשאר ההוצאות, בדרך כלל בממוצע בארגון 5-6-7 אחוז מההוצאות הן על תוכנה, בוא נגיד יש פוטנציאל למבנה של ה-IAI לחסוך פי אלף בהדקאונט ואיזורים אחרים, קשה לה ין שחברות ישקיעו, במיוחד שהעלות, אם את לוקחת בחשבון את הפקטור הקודם, של להחזיק בן אדם או צוות של אנשים, זה מאות אלפי דולרים בשנה, אפילו יוניון דולרים בשנה רק במשכורות של האנשים. ניקח את כל זה ביחד, אני לא רו עתיד שבו חברות, בוא נעשה להם סטאק שלהם של תוכנות, כמו שרוי ר, אם יש איזו תוכנה שאני אשתמש באחוז אחד מהפיצ'רים שלה, והאחוז הזה הוא קטן ולכוח לפתוח, אז עד רבה, אבל אני חושב שהמגניטוד של הנבו הזאת הוא יוצא מכל פרופורציה, ובוא נגיד בכל הנבואות זה הדבר הכי פחות מטרידה אותי. אבל יש עוד נקודה אחרת, הפוכה, שווי בקודינג קנבי, שזה בוא נקרא לזה דיספוזיבל סופטוור, אם פעם תוכנה זה משהו רציני, צריך צוותים וזה וזה, פתאום אני רוצה מצגת שאפשר ללחוץ בה לכמה דברים וגרפים, אני עושה אותה וזהו, היא מתה. אם צריך איזו תוכנה לנעל אנשים באלווין, טקס וזה, ואז היא מתה. זה לא, המיינטננס הזה לא נשאר שם, אז לאזורים האלה שלא צריך, שצריך איזה וואן אוף, כן, זה דברים חד פעמים לאיזה פרויקט. זה כן יקרה לדברים של קור, I wouldn't risk it.

והייתי בונה מעל. אז בואו, אבל רק אני אתגר אתכם סביב נקודה אחת. בואו נגיד, אוקיי, ב ת לא הגיוני לי כארגון להעסיק עכשיו 200 עובדים שכל אחד מהם מתחזק תוכנה, אבל מה אם יקום בן אדם, פרטי, יקימט טיוזדיי דוט קום, יבנה, והוא יעבוד בזה, אוקיי? הוא יעבוד בזה ועכשיו ימכור את הטיוזדיי כתוכנה לארגונים, אבל הוא יוכל למכור את זה במחיר הרבה יותר זול ממנדה. כבר תעשו לנו את זה כבר כמה פעמים. אז כאילו זה פשוט לא עבד. יש כמה תוכנות בשוק שהן הרבה יותר זולות מאיתנו, הן תמיד מביאות איזה, לא יודע, עשירית מחיר או משהו כזה, רצפה. עדיין לוקחים אותנו. גם בלי איי-איי. ניסו לעשות את זה. ושוב, אני מדבר על עסקאות גדולות שמנסים to get the foot in the door, אחרי זה הם ירצו להעלות את המחיר, כי זה לא סוסטייניבל לפעם. זאת אומרת, עכשיו זה כן יהיה סוסטייניבל? בסדר. עכשיו, מה שאנחנו כן נדרשים אליו בצורה מוחלטת, זה לזוז קדימה, לעתיד, לוואליו אחר. בוא נגיד את זה עכשיו, כי אני חושב שנגדל בזה בכל המקומות, תוכנות שישארו ב-manage work ולא doing the work, ולא אג'נטים, ולא לעשות את העבודה לאנשים, ולהביא את הערך החדש שכולם הולכים לצפות מתוכנה, לא ישרדו. אז כאילו, זה לא שאנחנו… כאילו, אולי זה הנבואת זעם שלנו, אבל זה לא נבו בסדר? זה המציאות כמו שאנחנו חיים אותה. הציפייה מתוכנה משתנה היום, בסדר? ממה שהיא הייתה פעם, לערך העתידי, הרבה יותר זה. יש שם הרבה יותר כסף, בסדר? זה שוק הרבה הרבה הרבה יותר גדול מבחינת הכלכלה שלו, ממה שזה אי פעם היה, ולא כולם ישרדו, בסדר? וגם מתוך זה, דרך אגב, זה גם נהיה פחות משמעותי לנסות לבנות את התוכנות של פעם. של פעם. מה שכן, אני מניח שאתה רוצה לעבור לנבוא הב אבל אני כן אגיד משהו על וייב קודים שלתי הוא חשוב. כל מה שחורים הוא לא קשור לאיכות של המוצרים, בסדר? והמוצרים המשיכו להתפתח. זה הרבה יותר קשור לתחזוקה של מוצרים, לעובדה שעל מה ביזנסים מתפקסים עליו, והמוצרים עצמם נהדרים. אין לי שום טענה. מה שכן אני חושב שציירת בחשבון, שאני חושב שבלי קשר, הטכנולוגיה של וייב קודים היא טכנולוגיה מגניבה. היא תייצר הרבה מאוד שינויים באיך שמשמשים בתוכנה. אני חושב שתוכנות יציאו בעתיד ממשקים יותר פלקסיביליים ופלואידיים. חלקם אפילו ייבצרו on the way. אני חושב שבעתיד כל מוצר, כמו שיהיה לו קו פיילוט משלוש, תוכל לשוחח איתו, שהיום זה בלי קשר למה שהוא עושה. אני חושב שגם כל מוצר יציא איזושהי יכולת של וייב קודים, מה למוצר, וזה ישנה את איך שאנשים משתמשים במוצרים. Going forward, זה לא ישנה את זה שלא יהיו מוצרים, כמו שנבואו אומרת, אלא… אתה אומרת, זה הדבר הראשון שעשינו. שמנו וייב קודים בתוך מנדי כדי להרחיב אותה, שלקוחות עפים על זה ועושים איזה דברים טורפים. אבל לדעתי זה פשוט חלק מכל מוצר. אבל זהו, זה אפילו אולי עוד נבו . תוכנה נהיה דינמית. שיש גם עוד איזה נבואת זעם שאומרת כזה, UI is dead. צריך רק איזה… ההפך. זה יהיה אינפלציה של UI. פשוט הוא יהיה הרבה יותר קאסטומייז. זה לא אומר שלא יהיה פלייבל לחברה, זה לא אומר שכל ה-UI יהיה קאסטומייז, אבל אני חושב שיהיו אזורים במוצר שכן תוכלו להתאים אותם לצרכים שלך. ושוב, זה הנבואת זעם הנוספת שהשכלת פה. ש-UI is dead. אז אני… נעשה את זה מסודר. אז רגע, אז אוקיי. אז הראשונה הייתה Vibe Coding השתלט על הכל. השנייה שהזכרנו ככה בקטנה, זה היה שחברות שהן לא doing the work, אלא רק managing work, או איך שאני אקרא לזה, הם יעלמו. דיברנו על זה קצת. אוקיי, אז הנבו הב שאנחנו מדברים עליה, זה קראנו לזה One Software to Rule Them All. אני אשביר מה הנבו . בעצם הנבו אומרת ש… אוקיי, אז תוכנות לא מתו בלילה על Vibe Coding, אלא בגלל משהו אחר. שאנשים ייכנסו לצ'אט-GPT או כלוד לצורך העניין, אנטרופי, ולא יעברו יותר עם אף תוכנה בחיים, כי הם ירצו להשתמש רק בצ'אט של צ'אט-GPT או אנטרופי, כי שם יהיה הכול. זה כבר נבו עתיקה, כן? היא כאילו כבר… רוב האוכלוסייה לדעתי לא מ ינה בה, אבל… אבל אם… בואו נתייחס לזה. היום בבוקר ראינו איזה ציוץ, כאילו, שמתייחס גם למאנדי, אגב, של כזה, הנה, אנטרופי, הכניסו את העניין של קו-וורק, אפשר לשלב מלא אינטגרציות לתוכנות אחרות. להפך, זה דווקא העלה את השוק. כי רו, הנה, אז אנטרופי, חושבים שזה כן צריך את כל התוכנות האלה, כי יש אינטגרציות. כי צריך את האינטגרציה. אז הפוך, ואז השוק ר, או, אז הם חושבים שיש… כאילו, מה שהם… אם נעשה שום נפריך נבואות זאן לפי השוק, אנחנו לא נצא מזה. כן, כן, לא.

השוק בסתירות אינרנטי לעצמו, אפשר לדבר על כמה מהם. אז שנייה אני אסביר כאילו למה אני לא מ ין שזה נכון, וכמובן כמו וייב קודם יש לי את הגרעין של ת. זאת אומרת אין ספק שאנטרופיק וצ'אט שיפיטי וג'מיני ועוד אלה למפרוויידרס הופכים להיות מוצר שאנשים משתמשים בו ברמה יומיומית. אבל אני חושב שיש פער ענק בין זה לבין זה שהם לא השתמשו בתוכנות. מכמה היבטים. דבר ראשון, בני אדם לא עובדים ככה. אני חושב שבני אדם בסוף, גם במוח וגם במציאות וגם בחיים האישיים, יש לי מסל ממורי לדברים מסוימים במקומות מסוימים. ואי אפשר להרבב את החיים האישיים שלי עם הצ'אט שיפיטי שהוא הפסיכולוג שלי לפעמים, עם העבודה, עם הפרמישנס, עם עבודה עם עוד אנשים. ויותר מזה אני אגיד בסוף צ'אט הוא אינטרפייס טוב. זה לא מותם. כן, הוא צ'אט הוא אינטרפייס טוב, אבל כשאני עושה עוד מה המצב המנהיות בשוק, אני רוצה כנס לאפליקציות מנהיות כי אני רגיל לראות את זה בצורה מסוימת. אתה צריך איזושהי חלוקה לתיקיות בראש שלך. אני עושה עוד מה מזג האוויר, אני רוצה עוד זה בבזול. עכשיו מי שיכול להגיד ששומע אותי, אוקיי אז הצ'אט יוציא לך סניפט של מזג האוויר. לא, אבל תראו בסוף אני רוצה כנס לטוויטר, אני נכנס לטוויטר, אני רוצה כנס לפייסבוק, אני נכנס לפייסבוק. יש אינטנט והדבר הזה הוא עוצמתי יותר מכל דבר. כל הדבר הזה שהטכנולוגיה שיהיה one up to rule them all, שהוא יהיה האינטרפייס של כל האנושות לטכנולוגיה, הוא מעולם לא התקיים, הוא לעולם לא יתקיים. זה פשוט לא איך שבני אדם עובדים בממשק מול דברים. זה לא בכך במציאות. עכשיו אפשר להגיד גם את האובייס, כאילו צריך את הממשק. בסדר? אם אני רוצה, לא יודע מה, להרוך כל מיני דברים, סקרול על פיד, על טקסט, גם אם יש שם אפליקציות בפנים, זה בלאגן. זה בלאגן. כאילו זה בלאגן, קשה לנהל את זה, אני לא זוכר שום דבר, אני עובד עם זה ככה כל היום, זה לא משהו שאפשר לנהל אותו, זה הסיבה שיש UI, יש דו-ממד עם מלא פיקסלים שאפשר לסדר אותם בכל מיני דרכים. למה אנחנו חושבים שכאילו בטקסט אחד לגובה זה מה שישלוט? אז זה אולי עונה לך יותר גם על ה-כן. Is UX dead? זה גם UX, צ'אט זה גם UX, הוא פשוט לא כזה טוב. הוא טוב למשהו טוב בו, אני גם לא בא לי לקרוא כל הזמן כל כך הרבה דברים, זה גם כאילו כמה טקסט, כמה לחפור, אני רוצה מזג אוויר, אני רוצה לראות בגדול את המזג אוויר, זה כמו שעון. תשאלי אותה מה השעה, למה צריך להיות UI לשעון? וואי, אני רק חושבת על זה, זה נשמע לי בלתי נסבל, אבל זה נגיד, אוקיי, אתם מתארים פה ב ת מקרה קיצון. לא, אבל זה רק אספקט אחד, כן. אבל אני חושב שהאספקט היותר עמוק, ואולי הוא יותר מסביר אולי את מה שהתכוונתי, שאף פעם one up to rule them all, זה שבסוף, אחד, בתור חברה זה בלתי אפשרי, בסדר? תר נסביר. בואי נסתכל שנייה על ההזדמנות שיש לאנטרופיק ולאופנאי ולצ'מינאי. כאילו בסוף הם בונים את התשתית, זה כמו ה-AWS שבנו את ה-Amazon Web Services, זה התשתית של האינטרנט. כל האפליקציות בעולם רצו על השרתים של AWS. וגם אז, ודיברתי על זה גם פה קצת קודם, כאילו כולם רו, בגלל שהם בנו את זה, הם יתפסו את כל הערך של התוכנה מעל זה, כי המרחב כבר הוא כזה קטן, שכבר אין בנפיט לשום חברה בחוץ. ומה שקרה זה בדיוק ההפך, הייתה אינפלציה של אפליקציות על ה-AWS. למה? AWS מצד אחד, הגרביטציה לקחה אותם למקום שזה פשוט התפוצץ להם, העסק הזה. כי הם הפכו להיות התשתית של האינטרנט. אז מה, עכשיו הם יבנו CRM, שיתחילו לפנות לדבר עם לקוחות של 20 איש, למכור להם CRM? זה לא הוצרה שלהם. לא עזבים, מרוויחים כל חודש עובר עוד מיליארדים של דולרים על AWS, תחשבי, יש לך עסק שמצד אחד מתפוצץ, כמו שקורה כבר עם אנטרופיק ואופן אייב וצ'מנאי. לחשוב שעכשיו נגיד אנטרופיק, מה שהיינת בחיים, זה לבנות מוצר CRM. כן, זה מה שעכשיו… עם פרמישנס. כן. עם גו טו מרקט, עם קולאבוריישן, עם כל ה-Job to be done. וללכת להצמיע אותו בארגונים, לא יקרה. בסוף חברה, יש לה מיין ביזנס. לבנות חברה שבונה LLM, לבנות חברה שבונה מוצר קונסיומר, לבנות חברה שמוכרת ל-Enterprise, ולבנות חברה שמוכרת ל-Vertical, זה אוקסטרקציה אחר, זה קטלנט אחר, זה דנא אחר. עכשיו מה שמשעשע זה התחרות שבהם הם נמצאים. כאילו, אין להם מוט, בסדר? הביאו את הטכנולוגיה הכי מטורפת שכאילו ראינו, וחודשיים אחרי זה מישהו אחר הביא את זה. הם בתחרות פסיכית. כלומר, ל-LLM עצמו, שהם עושים ממנו את כל הכסף, שזה הקור שלהם, הם רואים את זה באופן איי. מהקור שלהם הם בתחרות, כן. רואים את זה על אופן איי, הם הוציאו איזה מיליון מוצרים, תסתכלו על ההיסטוריה. כאילו, מיליון, הם הוציאו כל שבוע איזה משהו שכאילו כבר אף אחד לא שמע עליו שהוא קיים, וזה משהו שעוזר לתחיים. אני רק אזכיר, בראוזר, אופן איי הוציאו בראוזר, הוציאו וורקלו בילדר, הם הוציאו אינסוף דברים. ואז כאילו אחרי זה רו סמל את מנה וזה כבר שכחנו.

חודש לפני חודש, אז זה מישהו שולט על הכל, ואז מה הוא ר? רד אלרט, יאללה, כולם, קוד רד, לכו תחזרו לעבוד על ל אלם, כי אנטרופיק נכנסו להם בראש, ועשו שם קוד, והם פספסו את הקטע של ל אלם עצמו. הם חייבים להיות על הקאטינג אג' הזה, וגם על הקאטינג אג', הם לא בדיוק רווחים. אז כאילו, זה… אז עכשיו להוסיף על זה עוד… אז רת, השווית אותם ל זון, זו השוו מאוד מחמי . אין להם אוט, והעסק לא כזה רווחי. אז כאילו, יש להם את האתגרים שלהם גם כדי לראות איך הם לוקחים את זה. עם זה שהם מביאים את הקאטינג אג' של כל התחום הזה. אז מרגיש לי שזה עדיין… יחסית אנחנו מדברים על מקרי קצה, אבל כן יש סיטואציה, שהם יכולים לאכול כל מיני שירותים שהם ב ת… שבוא נלך על דוקו סיין. אולי זה מתחבר לנבואת זעם הראשונה קצת או זה, אבל כאילו, חברות שהם כן יכולים להוציא עכשיו שירות כזה, די בקלות, שלא דורש עכשיו תחזוקה מדורפת, ויש מצב שהם אכלו עכשיו חברה. מצחיק אותי ממש, שהבאת את הדוגמה הזאת. אני זוכר, אני הייתי בכנס, אני לא זוכר מה, לפני עשר שנים, יותר, וראיתי את המנכ״ל של דוקו סיין. עכשיו הוא ר, אז, כן? לפני AI, כן? תשמעו, אתם חושבים שדוקו סיין זה… מה שאנחנו עושים זה תוכנה ששולחים אותה וחותמים עליה, זה הוא אומר, את זה אני מפתח בחמש דקות. הוא ר את זה, אז. כן? הוא אומר, זה לא הבעיה, אבל אנחנו, יש לנו כבר אינסוף היסטוריה של מסמכים שהתקבלו בבתי משפט על דוקו סיין, שזה, יש לנו קרדביליות בשוק לנושא הזה. למה שמישהו ייקח משהו שהוא כאילו אולי יחתום עליו, וזה לא יהיה קביל בבית משפט, שמשהו הוא צריך זה. אנחנו, התוכנה זה לא הערך שלנו בכלל. בסדר? אז זו דוגמה כאילו ספציפית. מגניב, הבאת לי תשובה מהמנכ״ל עצמו. כן, זה היה משעשע. אבל זה נכון לעוד המון המון נקודות כאלה, של גם רגולציה, ביטחון, ברנד, ומה שאירן ר, אני אחזור על זה, כי זה מאוד מהותי. ואני, בתפיסה שלי, אני רו שזה מה שאנחנו רואים עכשיו, אולי נדבר על אחת מהסתירות שקורים היום, בוא נגיד, פבליק לפרייבט מרקט. בפייבט מרקט אין סוף סטארט-אפים, כולם מקבלים מלא השקעות, אז איך זה מסתדר? עם זה שכולם עושים את השינויים בהתאם. אנחנו עושים את השינויים בהתאם. אני חושב שנבו זום שמסתתרת מאחוריה זה לא שמישהו שואל אם זה יקרה או לא יקרה. שואלים באיזה מהירות זה יקרה. אני חושב שנבו זום זה האם החברות הקיימות יצליחו להשתנות. בסדר? זו השאלה הגדולה. ואני חושב שפה יש קצת אובר אינדקס לזה שחברות קיימות לא יצליחו להשתנות. לדעתי גם אנחנו נכול להעיד על עצמנו משתנים בקצב מאוד מהיר. אני חושב שאנחנו לא מיוחדים. אני חושב שגם כשמשקיעים שנדבר איתם יש להם כל מיני תהיות האם חברות שהן לא פאונדר לד יצליחו להשתנות האם חברות של 100 אלף איש יצליחו להשתנות שאלות טובות אבל אני חושב שבניגוד לשאר ההיסטוריה זה לא כזה שינוי דווקא הפאניקה הדתי מייצר את השינוי כי אם נגיד יש איזה שינוי טכנולוגי כזה מתחת לפני השטח שיום אחד אתה מתעורר ומגלה וואו כל זה קרה ולא הפנמתי זה המצב בשוק עכשיו כל כך היסטרי שיש מנכ״ל שלא קם בבוקר כל יום ומבין את השיטסטורם שהוא נמצא בה וזה לא רק המנכ״ל זה גם העובדים מרגישים את זה ואז זה עוזר לתנועה להיות יותר מהירה אז אפשר להגיד אולי יש חברות שלא יצליחו להשתנות אבל אני חושב שהרוב מבינים שהם צריכים להשתנות הם מרגישים את הססוברג'נסי להשתנות ואני מ ין שגם אנחנו נשתנה והרבה חברות אחרות ישתנו השאלה אם זה מספיק מהר ואם הסטארטאפים ב ת לא יצליחו להסיק אותן השוק כי…

הפונדמנטל צ'יינג' שאנחנו מדברים עליו פה זה הדרישה של לקוחות למוצרים עם ערך שונה. זה הדבר הזה. כמה מהר הלקוחות יבקשו את זה. והשאלה קצת, גם עוד שיח שאני רו סביב זה, זה האם נתקענו מאוחר מדי. אם הלקוחות עכשיו משתנים, אז האם זה כבר לא… אני מכיר סטארט-אפים, אני עובד המון עם סטארט-אפים, אז יש סטארט-אפים שהתחילו לפני שנתיים, ש רו איזה כיף לנו, אנחנו לא עם כל הבגג' הזה של כל הסטארט-אפים שקמו לפני זה, ובנו כל כך הרבה דברים. ועכשיו אני שומע את אותו דבר, איזה כיף שאנחנו עושים עכשיו, ולא עם כל הבגג' הזה של אלה שקמו לפני שנתיים. אז אני חושב שכאילו השינוי זה הסקיל. היכולת לבוא וכתוב, אז מה שכולם מזניחים בתוך הסיפור הזה, זה את ה-AI. הוא עוזר מאוד מהר לעשות את השינוי הזה. אז כאילו אנחנו באונד על החשיבה שלנו בהמון מובנים. לא, וגם אני אומרת, אם אנחנו מסתכלים פה על איזו מהפכה, ב ת אנחנו מסתכלים פה על משהו שהשתנה גם עוד עשרות שנים קדימה, אז להגיד היינו צריכים להתחיל את זה כמה חודשים לפני, כאילו צריך להסתכל לטווח הרוב. כן, אבל אני אגיד שאני לא רוצה לזלזל בזה, כי זה כן קשה. זה כאילו נם היה עוזר טכנולוגית, אבל בסוף יש כזה מונח, ב ת שמעתי את המנכ״ל של סיירה, מדבר נורא יפה. סיירה זה תוכנה לעשות קסטומוספורט עם AI. זה האלה שעושים את המשחקים. זה גם, נכון, עושים פעם קוויסטים מודימים. זה לא הם. לא, לא סיירה גיימס. ולפני זה היה קורסיוב וסלספורס. אז יש לו פרספקטיבה של להיות פאונדר עכשיו ולהיות קורסיוב וסלספורס. הוא לא ברי טיילור, הוא התראיין נכון גם בפודקאסטים, והוא דיבר על המונח שנקרא כאילו לגסי טקס. והוא ר, בסוף הקושי בשינוי הוא לא דווקא טכנולוגי. הוא אומר זה שהסלסטים הוא אינסנטיבייז למשהו שלא רלוונטי. שהסטרקצ'ר של החברה בנוי למשהו שלא רלוונטי. ואז זאת אומרת, הסלסט שלך כלמן לוקין מכל כיוון אפשרי. אז בגדול צריך לשנות הכל. שהמרקטים, והוא צודק. וזה קשה מאוד. אז אני אומר, זה מה שאני רוצה להגיד, סיכום הנקודה הזאת היא, שזה נבו זעם יתית. אם את שאלת אותי, רוב התמחור שיש בשוק הוא נובע מהנקודה הסוטי. שב ת לא יודעים איזה חברות צריכו להשתנות. וחייבים להתייחס לזה. כן. סבבה. בואו נעבור לנבו הב . וזה שבעצם התוכנות עצמן, מי שישתמש בהן יהיו רק אייג'נטים. שדברו אחד עם השני, אולי הם גם יקנו את התוכנות, אולי… תוכנות אייג'נטים שעובדים עם אייג'נטים. זהו. כן. אז תראו, אני מאוד אוהב אייג'נטים. אנחנו גם עושים על זה. אנחנו גם עלינו על זה. אני רוצה שהם ישמעו את זה, כי זה אחרי זה שהם ישלטו על כדור הארץ. אבל אני חושב שהמון, יש להם יכולת אקזקיושן פסיכית, הם יעשו מיליון דברים, והם גם השתמשו בתוכנות. בסדר? אבל נניח, אני אתן לך סנאריו שקורה לי, שהבאתי לאייג'נט שלי כרטיס אשראי, והיא קונה דברים כדי לבנות דברים שביקשתי ממנה. בסדר? ואני אומר, רגע, איפה רוצצת את הדברים? רתי לה, תפתחי חשבון במענה, ותעשי לוג לכל. כן. ופתאום אני צריך לנהל פרויקט, רגע, מה עשית? מה לא עשית? היא צריכה לעבוד עם עוד כמה אנשים, עם עוד כמה אייג'נטים. איך אני נכנס לסיפור? בסדר? מה שקורה זה בסופו של דבר, אם את אומרת, זה לא עניין של לופ, זה עניין של עבודה משותפת. בסדר? כי אם אני אומר ללכת ללאסוד, אני לא יודע איך כל שאר האנשים, כשאני חושב על איזשהו משהו שאני רוצה לעשות, אחרי זה אני משנה את דעתי. בסדר? עכשיו, אם זה הולך לשם ורץ לבד, בסדר? אני לא בפנים יותר. תכנן טיול ליפן, בסדר? אני בסוף צריך לקבל את התכנון הזה, היא תלך, יאללה, רוץי, תזמין לי כל המלונות, כל האלה, כל הזה, ואני עכשיו צריך ללכת לטיול הזה שתכננו זה, או שזה צריך להיות ביחד איתי. כן. אז איך זה יהיה ביחד איתי? אני צריך לראות דברים, אולי אני צריך לבחור, אולי אני צריך זה, עכשיו בצ'אצ'ה, שוב, קשה, וצריך גם תוכנות לדבר הזה. אז אני חושב שהתוכנות דווקא, איך שאני רו את זה בעתיד, יהיו כל מיני תוכנות טכניות, כמו לחפש באינטרנט, כמו לעשות סרג' מסוים, כמו כל מיני דברים כאלה, כמו לשלוח אימייל, הם לא צריכים את האינטרפייס.

הם צריכים את התוכנות היהודיות שלהם. התוכנות שמיועדות ממש לאייג'נטים בעצמם. אבל יהיו את כל השכבה שעדיין תופסת, שאם תשאלי אותי מבחינה כלכלית, זה עדיין יהיה אותו כסף אם לא יותר. כן. בסדר? שבני אדם יצטרכו להשתמש בה. זה משהו שמוזנח דרך אגב בכל הנבואות זעם. זה הגדילה הפסיכית של הגודל שוק פה. אז כשאומרים שלא יהיה או כן יהיה, כאילו לוקחים עוגה קטנה ומצוצמים אותה. אני אומר, העוגה פה גדלה באופן ברור, וכולם חוזים את זה, רואים את זה, זה גם השנה. ואז בעצם השכבה הזאת של התוכנה, בסדר? של עבודה עם בני אדם, היא גם תישאר אותו דבר אם לא תגדל, וגם היא צריכה להיות קיימת. אני מסכים. אני חושב שבין השורות, כמו שהוא ר, שזה מה שזה נושא מעניין, נעשו על זה פרק, שעד היום תוכנות היו שמורות רק לבני אדם, ותוכנות הופכות להיות לבני אדם ולאייג'נטים ביחד. זה גם משנה את המהות של התוכנה. כן, אבל זה כאילו נשמע אינטואיטיבי, אבל אם נגיד יש לך קפצ'ה בלוגין, כדי לוודא שאתה לא רובוט, ואתה רוצה שאייג'נט ירשם ויפתח חשבון במנדי, זה בעיה. אתה צריך לאפשר עכשיו אולי מקום לאייג'נט. אני אפילו דיברנו על זה, שג'ימיל עשו די לוק אין, כאילו צריך לכל חשבון ג'ימיל, לפי מה שאני ראיתי בשימוש שלי, שאני מנסה לפתוח חשבון, אי אפשר. הם חייבים טלפון, והם נותנים לך לכל טלפון אחד ג'ימיל אחד. הם בגדול לא נותנים לאייג'נטים להשתמש בג'ימיל. בדיוק. כן, לגמרי. ומה שלדעתי הם צריכים לעשות, זה לעשות בסדר, תזדעי בתור בן אדם, ואם אתה רוצה לפתוח אימיילים לאייג'נטים שלך, שהשתמשו גם במיילים, אתה רוצה שהם ישלחו אימיילים, לעשות דברים, סבבה. תזדעי בתור בן אדם, קח על זה אחריות, קח על זה אונרשיפ, ותיתן להם את זה. אז א' אני מציע לפרוטוקול, שאולי תעשי פרק, אם רואי על זה, כי זה נושא מאוד מעניין, של תוכנה בעתיד שבו אייג'נטים, צריכים להם המרכזי. אחר כך אני אחזור לנבואת זעם. בסדר? שנייה, שיסגור את הנקודה. זה שהאייג'נטים השתמשו גם בתוכנה, זה נכון. אנחנו כבר רואים את זה היום, אייג'נטים פותחים חשבונות בימנדיי, ואפילו משלמים. אבל כמו שרואי אומר, אני חושב שבדיוק יקרה ההפך. יותר אנשים השתמשו בתוכנות, בהנחה שאנחנו נזוז, כן? זה כאילו, השאלה אם אתה אומר, התוכנה מתה, בהנחה שאנחנו גם זזים. משתנים, יחד עם… משתנים, נותנים ערך אחר. אז התוכנות יעלו, וגם האייג'נטים יתרמו לעלייה הזאת. ואולי פתאום יהיה פרייסינג, פרייסינג לבני האדם, ופרייסינג לאייג'נטים. השוק גדל, תחשבי על זה, השוק גדל, לא עם בני האדם, הוא גדל עם אייג'נטים, יש יותר אנשים… פעם היינו מוגבלים לטעם של שמונה מיליארד אנשים, שחיים על כדור הארץ, ועכשיו… עכשיו טעם של אינסוף אייג'נטים, שיכולים להשתמש בתוכנה שלנו. למה להיות מוגבל על ידי בני האדם, אם אפשר… אינדלס אפרצ'יוניטיז. הכמות המים שאפשר לעשות בסילקון ון, היה הדבר הזה. וואו, ממש. הבעיה שכל השיחות האלה נשמעות כמו בלק מירור, וכן, אבל זה גם המציאות. אז אוקיי, אז הנה נגיע לנבו שכולם הכי אוהבים מדבר עליה, והיא הכי בלק מירור, זה שאיי איי החליף את העבודות של כולנו. שלא יהיו בני האדם יותר. בני אדם יהיו. כאילו, עבודה. פיזית הם יהיו. זה נבואת זם אחרת. כן, אבל, כן, שהוא יחליף את כולנו. אז לי יש משהו שאני אוהב להגיד, לא יודע, תיקח את הטייק שלך על הדבר הזה, לחשוב על זה. תחשבי, תחילת המהפכה התעשייתית. רוב העובדים שעובדים, עובדים במפעלים, עובדים בזה, עובדים בעבודה כזאת שהחלפנו כבר מזמן. אכן התחלפו. כאילו, אכן הוחלפו. ואכן הוחלפו. ואז אני יושב איתך אז, הוא אומר, מה כל בני האדם יעשו? אני לא יכול לדמיין את זה. אני אגיד, טוב, אז אני אגיד לך, תשמעי, חלק יעשו SEO. חלק יעשו, יקליטו פודקאסט, נכון? וזה, לא, לא היה את זה. אז איך ידעו איזה עבודות יהיו מהפרספקטיבה ההיא? ואם תשאלי אותי אם אני יכול לדמיין איזה עבודות יהיו לבני האדם אחרי הדבר הזה, אז אני לא יודע. אפשר לדמיין, אבל אנחנו לא יודעים. אפשר לדמיין, עכשיו. ואז אומרים, רגע, לא, אבל זה לא אותו דבר. כי זה מוח, זה לא… כן, אבל בסוף אני אומרת, ב ת אנחנו… אני לא מדמיין את סיטואציה שכולנו יושבים בבית, אומרים, יו, אין יותר בעיות בעולם, אין לי יותר ערך לתת לעולם, אין לי יותר מה לעשות, ו… לא, אני אגיד לך אפילו לא מתוך המקום שאני… אגב, מסכים רואים מאוד, אבל אני חושב שגם צריך להבין על איזה תקווי זמן אנחנו מדברים, וגם אני חושב שהטרנזישן ייקח יותר זמן ממה שאנשים חושבים, כי בסוף צריך להבין שכדי שאייג'נט יעשה את העבודה שלו טוב, מעבר זה שהוא צריך להיות אינטליגנט, עם איי-קיי מאוד מאוד גבוה, הוא צריך לדעת את כל האינפורמציה. עכשיו, זה נשמע ברור, אבל היום, ב-99% מהחברות בעולם, רוב האינפורמציה לא נמצאת בתוכנה, גם במנדי. יש לנו נגיד אינפורמציה בסרספורס, במנדי עצמה, אבל זה רק 10% מהאינפורמציה. רוב האינפורמציה על מנדי, מהתרבות שלה, איך אנחנו עובדים, מה הוויז'ן, מה האסטרטגיה, מה עושים ריבון הבא, מה עושים ריבון אחרי זה, למה אנחנו עושים מה שאנחנו עושים, למה הצוות הזה עושה את זה, מה העקרונות מאחורי זה, לא נמצאת באף כלי. כי עד היום,

ניתן לקטלג את האינפורמציה הזאתי כי לא שותף אחד. עכשיו, אנשים לא מבינים את כמות האינפורמציה שנמצאת מחוץ לכלים. היא משוגעת, היא גם לא ברורה, היא לא פורמלית. עכשיו שמה שיקרה, שעכשיו נולדים עסקים, אולי שהם מנסים להיות AI only, ואתה מתחיל להבין כמה דברים אתה צריך לתעד ולהסביר לאייג'נד. ברמה של דברים זה מידג'ר. כדי שיידע לעשות את העבודה שלו טוב. וכל מה שהרן אומר פה זה לא שזה לא אפשרי או שהטכנולוגיה לא מאפשרת את זה, זה פשוט תיקח זמן עד לארגונים להבין את זה, לשים את זה שם, ההתנגדויות שיהיו להם. דרך אגב, זה מאוד מרתק. אני התחלתי לעשות על זה מחקר כאילו אני, האייג'נד שלי, על ב ת המהפכה התעשייתית. אז עכשיו זה הפוך פה, כי שם לקח המון זמן עד שרמת החיים עלתה. עד שהעובדים שעבדו במפעלים, וזה היה להם חיים קשים, כי הכל היה שם זיהום וזה, לא היה שם שום סביבת עבודה בטוחה וכל הדברים האלה. לקח זה 80 שנה עד שהם התחילו לראות את הבנפיץ בעצמם. של הדבר הזה. לא, אז פה זה יקרה הרבה יותר מהר. להפך, פה זה הפוך. אנחנו קודם כל קיבלנו את ה-value כולם, ועכשיו אנחנו כאילו זה. אז יש פה שוני, אבל אני חושב שה-rate of change, מה שהרען ר, זה בול. הקצב שזה ייקח, והיכולת שלנו להמציא משרות חדשות בזמן הזה. אם זה כל יקרה בבום, זה יהיה קשוח מאוד. אבל זה לא יקרה בבום. אבל זה לא יקרה בבום. אני אזכור גם שרוב הכלכלה בעולם זה לא חברות סטארט-אפס. זה מה שבאתי להגיד. אולי אנחנו נר דווקא בחברות, בסטארט-אפס, את השינוי קורה הכי מהר, אבל עולמית זה ייקח הרבה יותר זמן. אני מבטיח לכם שבחברת נייקי וקוקה קולה, בחברות מלונות ומסעדות. ובנקים. ובנקים, וב ת זה הכלכלה. אז שינוי ייקח הרבה יותר זמן. ממש אנחנו אופטימיים לגבייו. אני חושב שיש לנו לפעמים נטייה בתור איטקיסטים, כמו אלון מאסק, להגיד לפני עשר שנים שתוך שנה כל המכוניות יישאו לבד. והדברים יותר מורכבים. לא בלילה שהטכנולוגיה לא שם, אלא בלילה שאימפלמנטציה לוקחת הרבה יותר זמן. כן, אני יכול לשתף עם חברות שהיינו איתן בקו, בחברות גדולות, לקוחות שלנו, והראינו להם את כל הוויז'ן של האיי-איי. ואז אחד ה… לא. אז אחד מאלה שמובילים טכנולוגית באחד הבנקים הגדולים בעולם, ר, שמעו, אולי אנחנו… אנחנו קטגורית, רנו, לא לאיי-איי. אולי אני טועה, אולי אנחנו צריכים לבחון את זה. בטוח שיש עיני דעתו מהאיי-איי. ושמעתי שהם מדברים. יכול להיות. אז זה נכון, יש קצב שינוי מסוים. שוב, בנק, אבל כן. לא מוריד בכלום את הסנס אוברג'נסי שיש לנו, אבל רק להסביר שזה תהליך, כן. אז עם זה אנחנו נסיים. אם אתם רוצים לדעת כל מי שיוצא ברק חדש, אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בכל אחת מהאפליקציות. תודה, אירן. תודה, דניאל. תודה, רוי. תודה. תודה שהזנתם. Start-up for Start-up for Start-up