
פרודקטיבי: איך מתאימים מוצר למשתמשים שונים לגמרי? (אילת לב ארי, Healthy.io)אילת לב ארי ורן ארז
אילת לב ארי
רן ארז
פרודקטיבי: איך מתאימים מוצר למשתמשים שונים לגמרי? (אילת לב ארי, Healthy.io)
אנחנו מדברים עם אילת לב ארי, Product Director בחברת Healthy.io, על איך עונים על צרכים של משתמשים שונים באותו המוצר.
מתי מוצר בשל להתרחב? איך משיגים ערך לא רק לכל סוג משתמש, אלא גם באינטראקציה ביניהם? ומתי, בניגוד לאינטואציה, דווקא נכון לא להמעיט פריקשן עבור המשתמש?
בעיית ריבוי סוגי המשתמשים תתפוס את רובנו בשלב מסוים של פיתוח המוצר. בין אם המוצר שלנו פונה מראש לסוגים שונים של משתמשים, או שאנחנו רוצים להתרחב לשוק חדש לגמרי, השאלה נשארת זהה - איך אנחנו יכולים לענות על צרכים של משתמשים שונים לגמרי באותו המוצר?
השבוע רן ארז מארח את אילת לב ארי, Product Director בחברת Healthy.io. אילת משתפת במעבר ממוצר שנועד לצוותים רפואיים למוצר שמשמש גם את המטופלים, ועל איך הצליחו לענות באותו המוצר על צרכים של יוזרים שונים לגמרי, בעלי אינטרסים שונים ובעלי יכולות שונות - החל בגילאים המבוגרים של המטופלים, שעלולים להביא ליכולות טכנולוגיות מוגבלות, דרך הטרמינולוגיה הרפואית השונה ועד תחושת המעורבות שכל אחד מסוגי המשתמשים ירצה מהמוצר.
Episode transcript
Automatically transcribed — it may contain errors.
Product TV, פודקאסט המוצר של סטארט-אפ פור סטארט-אפ.שלום לכולם, אני רן ארז, ואתם הגעתם לפודקאסט שבו אנחנו מדברים עם מנהלי ומנהלות מוצר על בעיות מוצריות שהם נתקלו בהם, הפתרונות שהם מצאו, והשיעורים שכולנו יכולים ללמוד מהדרך שלהם. ובפרק של היום נדבר על הבעיה המוצרית הב . איך אנחנו יכולים לענות על צרכים של משתמשים שונים לגמרי באותו המוצר? ומי שתספר לנו על ההתמודדות שלה עם האתגר היא אילת לברי, פרודקט דיירקטור בחברת הלפיה יו. היי אילת. היי רן. מה שלומך? מעולה, מה שלומך? מצוין. אולי תספרי לנו קצת יותר קונטקסט, אז זה רק אנחנו צריכים להכיר כדי לצלול ככה לבעיה. אוקיי, אז אנחנו הולכים לדבר היום על איך ניגשים להרחבה של מוצר לסגמנטים חדשים. זו בעיה שבעצם תופסת את רובנו באיזשהו שלב של המוצר, כי אנחנו מדברים על צמיחה ואנחנו רוצים להתרחב, ואנחנו בעצם בכל מיני נקודות זמן רוצים ללכת למרקט אחר או ליוזרים אחרים כדי להגיע לצמיחה. אצלנו בחברה אנחנו בעצם מוצר רפואי, והמוצר שלי ספציפית עובד על פצעים חרונים. המוצר הוא אפליקציה עבור אחיות לניהול פצעים חרונים שלוקחים הרבה זמן להחלמה, וכבר מהיום הראשון שהתחלנו לעבוד על המוצר ולחשוב עליו, רצינו שאותה אפליקציה תגיע לידיים של המטופלים. ההרחבה שלנו היום היא איך אנחנו עכשיו נותנים למטופלים את הגישה לאפליקציה הזאת ובעצם להתחיל לעבוד בצורה ישירה מהבית. מגניב, אז ב ת יש לנו במוצר שלכם שני סגמנטים משמעותיים, אחד זה אחיות, נכון? אנשים מקצועיים שמטפלים במטופלים, והדבר השני רנו איך אנחנו נכנסים עכשיו לעולם של המטופלים. וממש מזהים את הפיינפוינט שלהם שב ת יש להם גם פיינפוינט בעולם ה יתי. אז קודם כל איך בכלל ניגשים להבין שאנחנו רוצים את זה באותו מקום? למה בכלל חשוב לנו לפתור את הבעיה הזאת? אז העניין של תזמון והסיבה שבכלל הלכנו להרפתקה כזאת מורכבת ולתת למישהו שהוא מבוגר מאוד, בין 80 בכלל להתעסק עם אפליקציה ולעשות את כל הדבר הזה בבית, נבע משני מקומות. הדבר הראשון זה שעשינו בעצם ניסוי קליני מאוד מוצלח, שר שהמטופלים האלה ב ת רוצים, מעוניינים באפליקציה מהסוג הזה. הם מעוניינים בעצם לחסוך את הזמן של הנסיעה ולחסוך את כל התסבוכת של להגיע פעם או פעמיים בשבוע למרפ לנסוע חצי שעה, לחכות חצי שעה בתור כדי להיות בפגישה של שתי דקות, שרק יסתכלו לך על הפצע. החלק השני היה בעצם מבחינת התזמון, המקום של החברה. אנחנו עם המוצר הקיים, עם השוק הקיים שלנו, הגענו כבר לנקודת הצלחה מסוימת. כבר הגענו לשימוש על ידי אחיות והבנה שפגשנו את השוק, והרגשנו כבר מאוד בטוחים במוצר הקור שלנו, במוצר הליבה שלנו, ועכשיו היה זמן טוב להתחיל לחשוב מה הל איך אנחנו יוצרים פה עוד איזושהי הרחבה וצמיחה. אוקיי, אז יאללה, אנחנו יוצאים לדרך. כולנו אוהבים לבנות מוצר, וזה תמיד כיף לחשוב על כזה, הסגמנטים של המשתמשים, מה הם עושים, ואת רת, וזהית מאוד יפה. יש לי פה מבוגרים שלא מתנאיידים, שלאו דווקא מכירים טכנולוגיה. מה הל ? כאילו, נשמע לי מאוד מאוד מאוד קשה לבוא ולהגיד, אז נבנה להם מוצר. הניסוי הקליני הר לנו פיזיביליות. אוקיי. לדבר הזה. מה שעשינו בניסוי הקליני בגדול, לקחנו את המוצר הקיים, את המוצר עבור האחיות, והפכנו אותו לגרסה מאוד מצומצמת, בלי להתחשב בחוויית המשתמש הספציפית והקיימת עבור אותו מטופל. ועצם זה שהייתה הצלחה בניסוי הפיזיבילי הזה, נתן לנו כבר את המקום להגיד, אוקיי, יש פה משהו, אפשר לקחת את זה הל . תוך כדי הניסוי הקליני, אספנו הרבה אינסייטס והבנה לגבי מה נקודות החיתוך, מה קווי הדמיון והשוני, איפה הדברים שהיום אנחנו רואים אותם ככאבים מתעצמים, ברגע שאנחנו עוברים למטופלים עצמם. ולכן איך אנחנו צריכים לצעדף אחרת אפילו את הפיצ'רים שאנחנו חושבים עליהם. מגניב ממש. זה כאילו, את עושה פה איזושהי קפיצה שאני כאילו ממש ממש מתחברת לי טוב. זאת אומרת, רגע רגע, אוקיי, הבנו שיש איזושהי בעיה, אבל לפני שאנחנו קופצים ומפתחים, בוא נר להם את המצב הקיים, את המוצר הקיים שהוא בכלל פוקוס לאחיות, שהם מכירות בדבר הזה. נפשט קצת אולי, אבל זה דרך ממש ממש טובה רגע לראות.
שנייה את הפערים בלי עכשיו לצאת לאיזשהו פיתוח ארוך ולגלות שטעינו, אז את משווה את הדברים על הטורף פידבקים שהם בעצם הפידבקים על האפליקציה אבל הם יותר מותמים לאותו סגמנט של המשתמשים, כי הם נותנים לכם פידבקים יותר ויותר ספציפיים, כמו נגיד מה למשל. אני אתן כמה דוגמאות, אז דוגמה אחת היא כל העולם של התקשורת עם האחות, הרי כשהאחות עושה את הפעולה אין לה צורך בתקשורת, או הצורך בתקשורת הוא מינימלי. הצורך בתקשורת הופך להיות משהו שהוא קריטי, האינטראקציה זה משהו שהוא בליבה של המוצר עבור המטופל. דברים שקשורים אפילו לפלואו בסיסי, איך אני עושה אימות של חשבון. למטופל, לאו דווקא המטופל לסבא שלי, לסבא פנחס, לא בטוח שיש אימייל או אימייל על הפלאפון שהוא יוכל לעשות אימות של חשבון ממש בזמן הביקור. נקודות חיכוך כאלה פתאום מתעצמות, ואנחנו מקבלים פידבקים על הדברים האלה יותר ויותר, כשאנחנו לוקחים את המוצר הקיים ורק מניחים אותו על מטופל. אוקיי, מעניין, אבל נשמע לי כאילו ההחלטה הכי טריוויאלית הייתה, סבבה זינו שב ת יש סגמנט, יש בעיות ספציפיות, ואנחנו מבינים שיש דברים שמועצמים, כמו למשל שסבא פנחס יצליח לעשות לוגין מצוין, אז למה לא פשוט לבנות עוד מוצר או אפליקציה למטופלים? למה בכלל להשאיר את זה באותו מוצר? לא השארנו את זה באותו מוצר, בסופו של דבר כן אנחנו כרגע מפתחים אפליקציה נפרדת עבור מטופלים, הרבה מהחלקים בהם חופפים, כן יש הבדלים קריטיים בין השניים. הסיפור של המטופל הוא לא הסיפור של האחות. המטופל עושה את אותה פעולה שוב ושוב על עצמו, למשל הצורך שלו בגרסה שמנחה אותו ומכוונה אותו ונותנת לו הדרכה מאוד ברורה ומחולקת לפעימות, זה משהו שהרבה יותר חשוב למטופל מאשר לאחות. בסופו של דבר במוצר שאנחנו מפתחים עכשיו אנחנו בעצם בונים אפליקציה נפרדת, כאשר יש חיבור בין שתי האפליקציות. אוקיי, אז בעצם החיבור הוא מה שעושה את זה, זאת אומרת יש, אני נותן חוויה אחת מאוד מובחנת לסגמנט משתמשים אחד וחוויה אחרת מאוד מובחנת לסגמנט אחר, אבל החיבור בין האפליקציות האלה הוא מה שבעצם מעניין פה. ה ת שגם אני נתקל בזה הרבה פעמים בשאלה של רגע אם אנחנו עוטפים משהו בצורה שהיא שונה לגמרי אבל עדיין יש איזשהו בסיס או שאנחנו אומרים לא זהו, האנשים האלה מתנתקים ופשוט הרבה פעמים מה שאני מנסה לשאול את עצמי זה האם יש אינטראקציה בין המשתמשים השונים ולמשל האם אני מצפה שהמשתמשים השונים השתמשו בשתי הפונקציות, זה כזה עוזר לי מאוד להחליט שלגיד אוקיי אנחנו עורזים בצורה אחרת אבל יש חיבור או שאנחנו אומרים לא לא לא, זה עולמות שונים לגמרי, אין קשר ביניהם, לחו בנפרד, איך זה כזה פוגש איתך? זה נכון שמה שמעניין זה ב ת להבין שיש חיבור ושיש השפעה, כלומר האחות עכשיו מושפעת מעצם הקיום של אפליקציה אפור מטופל ובמה יכולה להיות מושפעת? היא יכולה להיות למשל מושפעת בעצם זה שהיא עכשיו צריכה לתת פידבק, צריכה להתקשר. עכשיו רנו שהמטופל עצמו אחד הדברים שחשובים לו ופחות חשובים לאחות יש שם אלמנט של תקשורת ולקבל פידבק, היא צריכה להיות זאת שפתאום נותנת את הפידבק, איך זה משפיע עליה? איך זה משפיע על העבודה שלה? מה אני יכולה לייצר עבורה ולפתח עבורה כדי להקל בעצם על השינוי הזה ועל ההשפעה עליה בתוך אותה אינטראקציה? האם אני נותנת לה עכשיו קיו שקלל לנהל ונוטיפיקציה כשהגיע איזשהו מידע חדש במטופל? האם נותנת לה את היכולת לתת פידבק מאוד מהיר בלחיצת כפתור או שהיא ממש צריכה כל פעם להתחיל לכתוב הרבה טקסט? אז כשאני פונה עכשיו על הסגמנט החדש, אני עדיין צריכה להסתכל על איך זה משפיע על הסגמנט הקיים ובעצם אני לא עוזבת אותם בנפרד ואומרת אוקיי להם יש מוצר אני מתעסקת רק באלה, אני עכשיו צריכה להבין מה ההשפעה ובעצם מה אני עושה עבורה, עבור הסגמנט הקיים. כאילו בעצם את אומרת, המטופל רוצה קשר אבל האחות לא בכך רוצה להשקיע בדבר הזה, איך כזה גישרתם על זה, איך הסתכלתם על זה? אנחנו מאוד חושבים על שני הסגמנטים האלה בנפרד ומנסים להבין מה הדברים שחשובים להם. אני אתן דווקא דוגמה על חלק אחר באפליקציה. אנחנו מבקשים מהמשתמשת, ממשתמש לבצע איזושהי פעולה ואם בסגמנט מסוים כנר שאני מאפתמת, אני שואפת שהפעולה תהיה כמה שיותר קלה, ברורה, מהירה ולא תיק…
זהו, אחרי כוך מיותר. על החיית שלנו למדנו שצריך לתת הסתכלות אחרת. אז תחשוב על זה ככה. דליה אחות, והיא כבר מטפלת בפצעים כרונים במשך 20 שנה. היא יודעת מה היא עושה, היא מבינה מה היא עושה, עד היום היא מדדה בעצם את הפצע עם שרגל, היא יודעת ממש רק להסתכל ולהגיד מה קרה לו, והיא לא צריכה שום אלגוריתם ושום אפליקציה, והיא יודעת מה היא עושה. היום החלפתי לה את השרגל בפלאפון. והיא עכשיו מתחילה לעשות את הסריקה, ופתאום היא צריכה לה ין לאיזשהו אלגוריתם שנותן אאוטפוט מסוים. עבור האחות הזאת יותר חשוב לי לתת ון וביטחון באלגוריתם ובתוצ מאשר לתת לה מסלול שהוא מקוצר. אז אני משקיעה הרבה משאבים בדווקא לשקף, לתת לה יכולת עריכה, לתת לה יכולת להשפיע על האינפוט שאנחנו מכניסים לאלגוריתם. אני נותנת לה הרבה הרבה כלים כדי לתת לה את התחושה שהיא משפיעה ושיש לה ביטחון בסופו של דבר בדבר הזה. למטופל, סגמנט חדש, זה כבר לא רלוונטי. הוא לא עובר את כל הדברים האלה, אין לו ניסיון מקצועי של 20 שנה שעכשיו הוא צריך להגיש ביטחון באלגוריתם מאחורה, הוא אפילו לא יודע שזה קיים. מבחינתו הוא שלח תמונה, הוא שלח וידאו לאחות וזהו, זה משהו שנשלח לעולם. אז אני מאוד חושבת על הדבר הזה בצורה שונה ועל המשתמש הזה, על הסגמנט הזה כמישהו שיש לו רצונות ופונקציה תועלת אחרת לגמרי. ומשנה בעצם את החשיבה גם בפיצ'רים שאנחנו מפתחים בהתאם. אני חושב שזה כזה נותן איזשהו טוויסט ממש מגניב כי הרבה פעמים אנחנו בתור מנהלי מוצר מנסים לשפר את הפאנל, לעשות אותו כמה שיותר מהיר, להעביר את השלבים, להוריד סטפים כדי שמשתמשים לא ייתקעו ולא יהיה חיכוך כמו ש רת. ופה את אומרת לא לא לא, זה שאנחנו מורידים חיכוך זה מייצר בעיה כי בעצם אומרים מה זה דליה בקסם? לא, יש לי 20 שנות ניסיון, לאין מצב שאתם מכניסים את זה לאיזשהו אלגוריתם בלק בוקס כזה. אני חושב שדווקא בסיטואציות שב ת יש לנו סופריוזרס כאלה דווקא שם לתת להם את המקום להשפיע ולראות תוצאות הוא משהו שהוא מייצר הרבה יותר ודאות והרבה יותר מקום לסמוך וזה משהו ממש מעניין כי אני לפעמים חושב על זה רגע המשתמשים שלי אז אוקיי זה משתמש במירכאות פשוט או משתמש עכשיו אני צריך לתת לו את התחושה שהוא השפיע על הדבר הזה ויצר תוצ בחוץ. טוב אז אלת ממש כזה דיברנו הרבה על הבעיה כמו מנהלי מוצר טובים התעסקנו המון בבעיה דיברנו על זה שב ת היה לנו קהל של החיות ועכשיו התרחבנו גם למטופלים זה הנה איזשהו סיגנל במחקר משתמשים שעשינו שב ת יש פה ביקוש אבל אנחנו רואים שהעולם ה יתי קצת שונה המטופלים הרבה יותר מבוגרים דברים שאנחנו לוקחים כמובנים מאליהם פתאום כזה משתנים ואנחנו מחליטים ב ת לעשות מוצרים נפרדים אבל שמדברים ביניהם כדי לייצר ב ת את הערך הזה כי בלי צד אחד לצד השני לא מקבל ערך אוקיי אז עכשיו בואו ננסה להבין רגע מה היה הפתרון מה ב ת בפועל עשיתם? אז הפתרון שאנחנו עובדים עליו ומפתחים אותו זה עדיין להשאיר את דליה במרכז מבחינתי דליה יש את המקצוע היא האחות היא זאת שקובעת את הטיפול ויודעת הכי טוב את טובת המטופל ולכן הפתרון שלנו מתחיל ממנה אנחנו מסתכלים על זה כאיזשהו מודל אביין פנחס מגיע לדליה היא רו שהוא מעוניין בעצם ויכול לסרוק מהבית ולהתחיל בעצם לעשות את כל הפעולות האלה במקום להגיע למרפ להתחיל לעשות את זה בבית היא עוזרת לו בעצם בסטאפ עצמו מדריכה אותו בפעם הראשונה לגבי איך לעבור את התהליך הזה של האפליקציה והסריקה עצמה ברגע שהוא בבית הוא מקבל פלו שהוא מאוד ברור קל להבנה מפורט ומפורק לשלבים ובעצם הכל טו אקשן הדבר שאנחנו מנסים לגרום לו לעשות זה לאסוף כמה שיותר אינפורמציה טובה ורלוונטית עבור דליה כדי שהיא תוכל לעשות ניתור מרחוק של הפצע שלו וכשהיא תוכל לתת את הפידבק בצורה שהיא קלה וברורה לפנחס תחת היכולת שלה גם להתקן את הטיפול אם צריך או לבקש ממנו לחזור למרפ למפגש במרפ וזה בעצם המוצר בגדול אז אם אני מדמיין רגע את הפלו הזה אז לצורך העניין פנחס חזר הבית עם תוכנית טיפול הוא ר כבר פעם אחת איך עושים את זה ואז הוא פותח את האפליקציה מצלם ושולח זה בגדול העבודה?
בגדול כן. עכשיו יש פה כמה מורכבויות. המורכבות הראשונה זה שאנחנו רוצים לתת משהו שהוא מאוד פשוט, ולכן בגדול זה רק זה, נכון? אנחנו לא רוצים עכשיו לייצר איזשהו פלואו שהוא מאוד מורכב. בנינו משהו שהוא מאוד פשוט, ליניארי. אתה נכנס, יש לך call to action אחד ואתה יכול לבצע את הפעולה הזאת. יש פה כמה דברים שצריך להתייחס אליהם. זה שהפעולה היא קלה, זה עדיין לא אומר שיעשו אותה. דבר ראשון זה לתת בעצם את הפרומפט, לתת בעצם לבקש ממנו לעשות את הפעולה. אחד הדברים שגילינו, שגם תחת ניסוי קליני, המטופלים לאו דווקא זכרו להיכנס לאפליקציה כדי לעשות את הפעולה. תזכורות זה משהו שהוא קריטי עבורנו ולכן זה משהו שהיה חשוב לנו להכניס כבר מהשלב המאוד ראשוני של האפליקציה. הדבר השני הוא מהמוטיבציה שלו. ביום הראשון המוטיבציה היא לא כל כך ברורה. הרי הרגע הייתי אצל האחות, שום דבר לא השתנה, אין לי שום מידע מעניין באפליקציה הזאתי, אז למה אני בכלל לעשות את זה בפעם הראשונה? יש לנו פה איזשהו עניין של ליצור מוטיבציה ראשונית וליצור מוטיבציה בהמשך שמתגלגלת איתנו. המוטיבציה הראשונית לא כל כך ברורה מה יכולה להיות. אחד הדברים שניסינו לחשוב עליהם זה בחוויה שלי, כשאני הולכת עכשיו עם הבן שלי לרופא, אני מקבלת הרבה אינפורמציה בשפה מאוד גבוהה. תוך כדי הביקור אני חושבת שאני מבינה הכל, אולי רשמתי לעצמי כמה דברים בראשי תיבות, אבל בסופו של דבר אני לא ב ת זוכרת. אחד הדברים שאנחנו מצאנו שיכולים להיות אולי בעלי ערך ולכן לתת מוטיבציה לכניסה ראשונית לאפליקציה, זה לתת את כל המידע הזה בצורה ברורה, קלה לעיכול, בשפה של ילד בכיתה ד' יבין ובעצם לתת אינפורמציה שהיא לגבי טיפול בעצמך בצורה שאתה רוצה ויכול לקרוא. ממש זה ההסבר הזה הוא הערך הראשוני הזה. הערך הראשוני. קחו את זה לפחות תקבלו משהו שיש שם באפליקציה שהוא מביא ערך לפני שאתם השקעתם. אני חושב שהבעיה הזאת של איך אנחנו גורמים למשתמשים להשקיע לפני שהם מקבלים ערך, אנחנו יודעים שהם ישקיעים וקבלו את הערך הזה, אבל לשכנע אותם לעשות את הקפיצה הזאת היא בעיה מרתקת שבטוח נביא אותה פה לאיזשהו פרק ספציפי, אבל אוקיי, אז אתם עשיתם את הקפיצה הזאת בעזרת הבהרה של המידע בשפה של אבות הנגישה למטופלים, ואז אחר כך בעצם התיעוד של הטיפול נתן עוד מוטיבציה להמשיך. בעצם אחרי ההר מומנט הראשוני בעצם יצרתם עוד הרבה כאלה על ידי זה שבעצם הייתה תוכנית טיפול. מעולה, אז הבנו כזה את הפתרון, אבל כולנו יודעים כמו לנהל מוצא טובים שלא הכל ורוד. איזה כזה טרייד אוף עם מרגישה שקיבלת לאורך הדרך במוצר? החיים שלי הם טרייד אופים. של כולנו. אז אחד הטרייד אופים שפגשנו זה לגבי עוד צעד שאנחנו יכולים לתת למטופל לעשות, ויכול בעצם לתרום לנו מבחינת האינפוט, לאלגוריתם ולתוכניות הודדיות שלנו, אבל האם הצעד הזה הוא ב ת קריטי והאם אנחנו ב ת רוצים להכניס אותו וליצור עוד נקודת חיכוך? הדרך שבה הסתכלנו על זה והבנו מה לעשות, היה דבר ראשון להסתכל על הדאטה, להסתכל על הניסוי הקליני. מה שראינו שבפועל המטופלים בניסוי הקליני לא ב ת הכניסו מידע שהוא נכון, ין, רלוונטי, ולכן גם אם אני מוסיפה את נקודת החיכוך הזאת, לא בטוח שאני מקבלת משהו שהוא מספיק ין ומדויק כדי שאני אוכל אחר כך ללמוד ממנו. שזה היה נקודה קריטית עבורי כדי להבין מה אנחנו עושים. החלק השני בחשיבה הזאת היה להבין מה המקום של האחות. אם יש לאחות את היכולת לעשות את הדברים האלה אחר כך בשקט שלה, בפורטל, בצורה שיש לה מספיק מידע לעשות את זה לבד, אז אני להפך, אני נותנת לה עוד כלים, אני נותנת לה עוד השפעה שזה משהו שהיא רוצה ומעוניינת בו, ואני מורידה את הנקודה הזאת עבור המטופל, ולכן בעצם פתרתי איזשהו עלה כטרייד אוף, ומשהו שהוא מאוד לא ברור, במיוחד כשאנחנו, יש לנו בצוות עוד חזון מאוד גדול, לאן האלגוריתם יכול להמשיך ומה עוד אפשר לעשות איתו, זה היה לא ברור שאנחנו מורידים עוד שלב שיכול לעזור לנו בעתיד, לעומת זאת הפתרון נתן איזשהו win-win, גם מורידה חיכוך וגם נותנת לאחות עוד מקום של השפעה. מגניב, אני כזה מנסה לחשוב על זה, תמיד הדוגמאות האלה של פריקשן תמיד מזכירות לי כזה אונבורדינג ולאוסיפות שאלה או להורידות שאלה, ופה את אומרת רגע אנחנו היה לנו טרייד אוף או שכאילו האם אנחנו מוסיפים שאלה
שאלה במרכאות באונבורדינג, אז זה מוריד את אלה שישלימו, במצד שני נקבל יותר מידע, ופה הרגשתי, ראיתי שהתשובות הן לא מספיק איכותיות בשביל להסתמך על זה, אוקיי, אחד, בוא נוריד את הפריקשן, זה לא נותן value, כשבעצם אנחנו לא סומכים מספיק על המידע, שזה נקודה מצוינת, אבל נקודה שנייה, עשית כזה פלוס אחד, שזה ממש בתי, זה רת, רגע, מי יכול להשלים לי את המידע הזה, ואולי אפילו לייצר עוד דרך, ו רת, בוא נחזור לאחות, בוא ניתן לדליה את המוטיבציה ואת הכוח להשפיע אפילו יותר, והיא תמלא, ואז זה כזה, ממש לייצר כזה win-win, שזה ממש שההסתכלות מגניבה, בתי, אני לוקח את זה גם לאונבורדינג הבא שאני אבנה. מחבים את האור, פתרנו את הבעיה, מצאנו הכל, למדנו כזה מה לא עובד, מה כן עובד, אם יש כזה משהו אחד שהיית רוצה שהמאזינים והמאזינות יישארו איתן, תובנה שלך או משהו כזה? לראות את הבן אדם עצמו, את הקונטקסט שלו בנפרד, ולא משנה עד כמה זה יכול לשנות את ההיפותזות הכי בסיסיות של המוצר. כלומר, אנחנו עובדים על הרחבה, אנחנו עובדים על עוד סגמנט חדש, ואנחנו תמיד מעדיפים מבחינה פיתוחית, מבחינת יעילות, להשתמש בכמה שיותר דברים שכבר קיימים לנו, אבל אנחנו תמיד צריכים להיות נ נים למשתמש, לקונטקסט שלו, לסיפור הספציפי שלו, ולהבין ב ת מה עובד ומה לא הגיוני, לא קשור פה. מדהים, אני כזה חושב על הפרק ועל השיחה שלנו, ואני לוקח הרבה דברים שהם כזה משפיעים עליי בתור מנהל מוצר, והדבר הראשון זה כמה חשוב להבין שיש לנו שתי פרסונות שונות, איזה value נוצר מהאינטראקציה ביניהן, שזה לא רק ניתן value למטופלים, ניתן value לאחיות, גם ניתן value באינטראקציה, מרתק בעיניי. הדבר השני הוא זה איך אנחנו מצליחים לעזור למשתמשים להשקיע לפני שהם רואים value, והרעיונו הזה של להסביר את המידע הרפואי בצורה פשוטה הוא מעולה, והדבר השלישי שבכלל לא חשבתי עליו וממש העיף אותי, זה להגיד אוקיי, אנחנו יכולים להוריד חיכוך מתהליך של המשתמשים במרכאות פשוטים, ומצד שני לייצר value אצל המשתמשים היותר סופר יוזר בזה שהם ישלימו וירגישו מעורבים בתהליך, זה בעיניי ממש מרתק ואף פעם לא חשבתי על זה, אז כזה ממש תודה על התובנות האלה, ולכולם ב ת היום דיברנו על בעיה מאוד מאוד מאתגרת, איך אנחנו לוקחים שני משתמשים מסוגים שונים לגמרי, רגיליים שונים לגמרי, ידע שונה לגמרי, ומשלבים אותם ביחד לייצר תהליך יתי בעולם ה יתי, דיברנו על אתגרים, דיברנו על הטרייד אוף, ואנחנו מקווים שתיקחו את זה איתכם ותתמיעו את זה במוצר שאתם עובדים עליו עכשיו, או במוצר הבא שאתם בונים. רק רציתי להגיד ב ת את הערכה העמוקה שלי לכל האנשים שמעורבים בתהליך של הבנייה של המוצר הזה, לכל אחד יש פה תרומה מאוד מאוד משמעותית, אם זה אנשי הפיתוח ומצבי חוויית המשתמש ואנשי הרגולציה והקליניקל דיירקטור וההנהלה עצמה, וב ת כל האנשים שנמצאים ואנחנו עושים את העבודה הזאת ביחד, וזה מדהים לעבוד עם אנשים כל כך טובים. ובסוף הזה משנים את החיים של המטופלים שלכם לטובה שזה מדהים, אז תודה רבה אילה שהשתתפת ושיתפת אותנו. תודה. ותודה לכולכם שהזנתם. פרודקטיבי, פרודקט המוצר של סטארט-אפ פור סטארט-אפ.