השמעה חוזרת: 18 - הובלה מתוך מנהיגות (Individual Contributor)

החברה הייתה בדרך למעלה, החברה הייתה חברה צומחת, אני מקבל על עצמי לנהל באופן רשמי את כל המתכנתים בחברה, זה כאילו, זה הרגיש לי כמו הזדמנות משוגעת וכמו השלב הבא בקריירה שלי באותה תקופה. ב ת החודשים מאותו רגע, אני חושב שהיו החודשים הכי קשים שלי בחברה והכי פחות מספקים שלי בחברה, ופעם ראשונה הרגשתי מאוד לא טוב עם כל מה שהייתי עושה בחברה. אני ב ת פשוט הרגשתי שאני משקיע מ צים אינסופיים בשביל להיות בעינונים מינוס בתפקיד הזה של לנהל את המתכנתים. אז זה שהטכנולוגיה כבר שם זה נפלא, אבל זה לא אומר שגם אנחנו כבני אדם כבר התיישרנו עם ההבנה הזאת. טל, ב ת אולי תספר שנייה למה אתה כאן בעצם היום? אני חושב שאני פשוט דוגמה גם ראשונה וגם מייצגת לאיך אנחנו היינו רוצים ואיך אנחנו גורמים לאנשים להפוך להיות מאוד משמעוטיים בלי שום קשר לתפקיד הרשמי שלהם בחברה. ומעבר לזה גם היה לי ניסיון ככה משני הצדדים של התחלתי ב ת ככזה, כמפתח שמזיז דברים בידיים, ניסיתי בדרך להיות לאיזושהי תקופה מנהל של מתכנתים, נרחיב על זה קצת בהמשך, וחזרתי הביתה ואני מרגיש מאוד טוב עם זה ומאוד ברור לי למה עשיתי את זה ומאוד ברור לי גם למה ב ת ההחלטה הזאת והמקום שבו היום אני נמצא והתפקיד שהיום אני ממלא בחברה הוא היה דרך הכי טובה. לכולם. גם לחברה וגם לעצמי ואני חושב שיש הרבה אנשים שנמצאים גם לפעמים בקונפליקט הזה והקונפליקט הוא בין מה שאני אוהב לעשות לבין מה שאני חושב שנדרש ממני לעשות בשביל לעבור לשלב הבא ואני הייתי שמח שאני אצליח להמחיש למה הפרדיגמה הזאת היא לא מקורח המציאות ואיך אפשר לעשות אחרת ואני חושב שיש לנו כאן הרבה דוגמאות בחברה לזה שזה מדהים. מעולה. כדי שנייה להבהיר שלא נולדנו ככה.

אנחנו נצא לאיזשהו מסע בזמן, אז בעצם השנה היא שנת 2014, נכון? כן, יש לנו 150 לקוחות משלמים, בדירת שלושה חדרים ברוטשילד, הדירה המפורסמת, אתה כבר בכמה פרקים פה בעבר. אז בחברה ב ת היו עשרה חבר'ה, כל ה-R&D היה אני בראבר, היינו שני מתכנתים, עם רותם המעצבת המ מת, וזה אילמן שניהל אותנו אז, הייתה ה-R&D. דיברנו ב ת 150 לקוחות משלמים, אנחנו מדברים על משהו כמו סדר הגודל של 20 אלף דולר MRR, נכון? המטרה הגדולה הייתה להגיע במשך הרבה זמן ל-100 אלף MRR, זה היה מין תקופה כזאת של עשרות סיינאפים ביום, בין 0 ל-10 לקוחות משלמים חדשים ביום, אני זוכר שהיינו בודקים, היינו קוראים כל סיינאפ, מייל על כל סיינאפ שהיה מגיע למערכת, ובטח על כל פיינק, כל לקוח משלם חדש, היה עוד חגיגה. ומאיפה בעצם הגעת לחברה? אז ב ת הצטרפתי למנדי בפוקס, איך שסיימתי את הלימודים, משרה ראשונה שלי בעצם, פעם ראשונה שהצטרפתי לחברה, והתקופה הראשונה שלי במנדי, אני חושב שהיא אחת התקופות גם הכי טובות שלי בחיים באופן כללי, עברתי לתל אביב, והפתי על עצמי, והלכתי ברגל כל בוקר 10 דקות משנקין לעבודה, והייתי מבסוט על החיים שלי, ועברתי לגור עם חגית שהיום אשתי, וכאילו הייתי ב ת אחת התקופות הכי טובות שהיו לי בחיים, ומעבר לזה, או זה לא מעבר, אלא הרבה מה שהשפיע על זה מאוד, זה ב ת זה שאני פעם ראשונה הת בתי במקצוע, הת בתי במה שאני עושה. קמתי בבוקר ונהניתי מכל שנייה, מהיכולת שלי לקחת דברים שלמים מ-0 ל-100. פשוט לקחת משהו, לתכנן אותו היום, לתכנן אותו מחר, להעלות אותו לפרודקשן מחרתיים, ולקבל עליו פידבק יום אחר כך, ואני פשוט הת בתי בדבר הזה, והאדרנלין והדופמין הישיר הזה למוח, פשוט כאילו, לפעם ראשונה שהיה לי ברור שמצאתי את מה שאני אוהב לעשות בחיים. ומה שהיה יפה זה שזה גם לא היה, זה לא היה רגעי, זה לא היה תקופה מאוד מוגבלת של תחושה כזאת. זה היה ממש חודשים על גבי חודשים, שפשוט לא ה נתי שמצאתי את הדבר הזה. ומה שלא בתי דברים לפני, הרבה דברים שעשיתי בחיים בתי, אבל היה משהו בשילוב הזה בין האתגרים הטכנולוגיים והפרודקטיים והביזנסים וה-UIים, ולבין האקסקיושן, היכולת לקחת את כל הדברים האלה, ליצור יש מיאין, לקחת, זה כמו לצייר, לקחת משהו שאין כלום ובידיים עם כמה חבר'ה שיושבים סביבך, פשוט לקחת דברים יום אחרי יום אחרי יום לפרודקשן. שזה פשוט תחושה מדהימה, זה כמו לצייר ציור ממש. אירן, אתה זוכר את התקופה הזאת? כן, בטח. אני זוכר את דירת שלושת החדרים ואני זוכר את טל. אני זוכר גם את טל שהוא הגיע בהתחלה, וב ת קיבלנו מישהו שהוא הגיע מאוניברסיטה, אבל משהו שאני חושב שלא ברור להרבה חברות, אני מאוד מ ין בו. תמיד מדברים על הקלצ'ר של החברה, שזה משהו שהיזמים צריכים להביא ומייצרים. אני לא מ ין בזה. אני מ ין שלעשרה, חמשרה עובדים ראשונים יש השפעה בשירה לקלצ'ר, שהיא גדולה כמו הפאונדרים. ואני חושב שטל, אחד הדברים שמאוד בעלתו בהתחלה, זה למרות שהוא הגיע לכאורה לא עם הרבה ניסיון, ומסוג אנשים שאתה נותן לו משימה והוא עושה אותה. אז אתה אומר אוקיי, תן לו משימה יותר גדולה. אתה עושה יותר גדולה והוא עושה אותה. וכל דקה שאתה מבלה איתו, אתה מרגיש שהוא לומד ואתה מרגיש שהוא מפנים את הדברים. ואני חושב שזה משהו שאנחנו עד היום מנסים לייצר אותו פה עם כל המפתחים. את התחושה הזאת היא שתמיד יש אתגרים, תמיד אפשר להביא אותך לאתגר הבא. הכל תלוי פונקציה של כמה תוכל לקחת וכמה תוכל להעמיק וכמה אחריות אתה מוכן לקחת על הגב שלך. ואני חושב שזה שהצאנו את זה עם טל ושאר המתחתנים בהתחלה היה מאוד משמעותי בשביל לייצר את זה גם לעתיד. מגניב. ואז אנחנו ממשיכים בזמן לרגע שבו דברים צריכים להשתנות. אז תספר לנו מה קרה. בתקופה הזאת זימן עוד היה מאוד איתנו בכל דבר שעשינו. אני זוכר שממש אתה היית עושה לנו את הקוד ריביוס, אתה היית מקשר בין הדיזיין לבין מה שאנחנו היינו עושים, אתה היית מתכנן ממש יחד איתנו את הפיצ'רים הבאים. ואני חושב שכמה חודשים אחר כך, כשאנחנו כבר במשרד החדש, אנחנו כבר בוא נגיד 20-30 חבר'ה בחברה אני חושב, חמישה-שישה מתכנתים בטח, סדר גודל. אז אני חושב שמתישהו אתה הבנת שצריך עוד, שצריך מישהו ש…

שמנהל את כל המתכנתים, מנהל את החמישה חבר'ה שעבדו באותה תקופה ובאופן טבעי אתה ורוי החלטתם שאני אעשה את זה ואני חושב שזה היה ב ת באותה תקופה טבעי גם הרגיש טבעי גם לי, גם לכם בתור פשוט המפתח המוביל באותו רגע בחברה אז זהו היה רוי באים אליך ואומרים הגיע הזמן שתקח על עצמך את ההובלה של הצוות בצורה פורמלית? אני לא חושב שהיה רגע מאוד מוגדר שבו החלטנו שאני מנהל את המתכנתים אבל הייתה לי שתקופה שמאותו רגע זילמן תקשר יותר איתי ואני הייתי מתקשר יותר עם המתכנתים יותר נכון איתי ועם רותם אני ורותם עזבנו ביחד גם את הדיזיין וגם את הפיתוח ובעצם אני גם חנכתי את המתכנתים על הפרויקטים שלהם גם הגדרתי יחד איתם את המשימות הבאים שהם הולכים לעבוד עליהם וזילמן קצת לקח צעד אחורה אז לא היה רגע רשמי אבל היה איזשהו רגע שבו נפל לך הסימון שזה מה שקורה? כן, אני חושב ש… זה הייתה תחושה… אני לא אגיד שזה פעם ראשונה שהרגשתי זה כי ב ת לאורך כל החודשים האלה הרגשתי שמאוד מוארך כי עבדתי מאוד קרוב עם אירן ורוי ושאר החברה וזה לא שזה היה איזה נקודה שבה רתי וואי תופסים ממני ידעתי שתופסים ממני וגם כמו ש רתי אני חושב שזה היה תהליך מאוד טבעי גם שהרגיש נכון לכולם אבל שמחת? ברור ששמחתי וחברה הייתה בדרך למעלה חברה צומחת אני מקבל על עצמי לנהל באופן רשמי את כל המתכנתים בחברה זה כאילו זה הרגיש לי כמו הזדמנות משוגעת וכמו השלב הבא בקריירה שלי באותה תקופה אז ברגע הראשון הסתערת על זה? כן לגמרי זה הרגיש לי כמו אתגר מטורף התרגשתי מהדברים החדשים שאני צריך ללמוד בשביל להיות מסוגל לעשות אותו התרגשתי מזה שאני אוכל להשפיע במכפלות באותה תקופה חשבתי שזאת הדרך ב ת להשפיע במכפלות להיות מסוגל להיות מעורב במה שכל אחד מהמתכנתים עושה ולא בעיקר בפרויקטים שלי וחשבתי שזה הולך להיות טירוף אז אני אתאר את הדברים מהגולת מבט שלי וזה סימבולי כי ב ת תאל הזכיר את זה שעברנו משרד אבל המעבר הזה של המשרד למרות שנשארנו אותה כמות של אנשים יוצר איזשהו טריגר כזה כי פתאום אתה בא בבוקר ואתה מרגיש כאילו אתה כבר לא החבר'ה שיושבים בדירה הזויה בתל אביב אלא יש לכם משרד של גדולים ואני ממש זוכר את השיחות שאני ורואים מקיימים באותה תקופה של אוקיי עד עכשיו היינו בקונפורט זון שלנו אני ורואים עשינו פרודקט עשינו פיתוח זה מה שאני יודע לעשות זה כיף ופתאום החברה גדלה ופתאום המעבר הזה למשרד חדש שהקליק את הדבר הזה ואז אתה קולט רגע אני צריך גם להתעסק בפייננס רגע יש לנו בעוד בקסטמוס אסס רגע צריך גייס כסף עוד חצי שנה ואני ממש זוכר שבצורה מלאכותית רתי עצמי טוב הגיע הזמן כאילו לקחת צד אחד אחורה ולהתרומם כי זה לא הגיוני שהיא תעסק במה שקל לך לעשות זה צריך לנסק בכל מה שחשוב וקריטי לעשות ואליס תקענו על הפיתוח ו רנו רגע ואני חייב להגיד לך טל שזה היה מבחינת הטירות שלי וההסבר שלי לעצמי היה מאוד קל רתי גם ככה טל מוביל את הפיתוח גם ככה הוא עושה את רוב הדברים המשמעותיים גם ככה הוא זה לוקח המפתחים אבל פשוט נעשה את זה רשמי נגיד שהוא ראש צוות וכל יישאר כמו שהוא זה כאילו יהיה נורא נורא קל כל השינוי הזה ופשוט דבר לא ישתנה והכל יהיה סבבה ליטל דידאי נו אלו היו התוכניות ואז המציאות קרתה ב ת החודשים מאותו רגע אני חושב שהיו החודשים הכי קשים שלי בחברה והכי פחות מספקים שלי בחברה אני לא זוכר לי ממש אני לא חושב שממש שקלתי לעזוב את החברה אבל אם היה רגע שבו זה עלה לי לראש זה היה ב ת בחודשים האלה כי אני פעם ראשונה הרגשתי מאוד לא טוב עם כל מה שהייתי עושה בחברה אני ב ת פשוט הרגשתי שאני משקיע מ צים אינסופיים בשביל להיות בינונים מינוס בתפקיד הזה של לנהל את המתכנתים פשוט הרגשתי שאני מוציא המון המון אנרגיה בשביל להצליח לחפר על יכולות שלא קיימות אצלי בשביל להצליח להיות מאוד לא טוב במה שמצפים ממני להיות תר אני חייבת אבל רגע לאתגר את זה כי הרגע סיפרת שזה היה מהלך די טבעי זאת אומרת הדברים קרו בצורה קרו תוך כדי תנועה מה שנקרא וכל עוד זה לא היה רשמי היה שוב נשמע ממה שאתה מתאר שהכל היה בסדר

צירפלוס, ואז מה, בלי לילה פשוט זה נהיה על הפנים עבורך? לא. איפה עבר הגבול בין זה שזה מעצים וזה כיף וזה אחריות וזו הזדמנות לבין הרגע שבו זה… אוקיי, אז אני חושב, א', זה לא היה בבת אחת. זה היה מאוד בהדרגתיות. אם בהתחלה ב ת הרגשתי מאוד טוב עם זה, פתאום הרגשתי את המחויבות להיות בפרטים של כל פרויקט ופרויקט של החברה, והיה לי עדיין את הפרויקטים של עצמי, אז פתאום ככל שהזמן עבר, התחלתי להתעסק המון בדברים כמו לקבל, לנהל את הבאגים, לנהל בקלוג של באגים ולתת תשובה לקסטומר סקסס על כל שאלה שעולה מהם, ולעבוד מול המרקטינג על הצרכים שלהם, ולהתחיל לתעדף בין פריוריטי לבקשות שעולות מכאן או משם, לבין הפרויקטים שרצים כרגע שהחלטנו יחד עם אירן ורועי, שמקור של מה שאנחנו עושים, לבין התעסקות ב ת באנשים עצמם והבעיות שלהם ומה שמטריד אותם, לבין עוד עשרה דברים שאני פשוט לא בן אדם שיודע, אני לא בן אדם שיודע לעשות את הדברים האלה, אני לא בן אדם שיודע לרוץ על עשרה דברים במקביל, אני לא זוכר מה אני צריך לעשות מחר, היום, עכשיו אני לא יודע מה אני הולך לעשות כשאני מסיים את הישיבה הזאת, אני בן אדם שעובד ברגע נתון, ואני חושב שזה… איזה ישיבה? אתה בישיבה כרגע? סליחה. נורא מליף שאתה קורא לנו ישיבה. סליחה. אז ב ת אני לא בן אדם שיודע להריץ הרבה דברים במקביל, אני לא בן אדם שמכיל לעצמו במוח מהדברים כאלה במקביל, וזוכר לחזור לכל אחד ולדעת למה הוא התחייב ומה צריך לקרות מחר, אני פשוט לא… אין לי את הסט יכולות האלה, ובשביל להצליח לחפר על זה, אני הייתי מוציא המון המון אנרגיה שלא אפשרה לי להמשיך להתעסק במה שקראתי לו קודם, העשייה עצמה, הבנייה עצמה של… באותה תקופה ב ת המערכת נבנתה מאפס, כאילו לא מאפס, אבל המערכת נבנתה והמצי את עצמה כל הזמן מחדש, ואני חושב שהייתה תקופה שלמה שב ת לא הצלחנו כבר לעשות את זה, לא הצלחנו להוסיף פיצ'רים חדשים, לא הצלחנו להיות אונטופ על הבאגים שלנו, לא הצלחנו להרגיש שאנחנו מייצרים איזושהי התקדמות, שאנחנו מייצרים אימפקט. הרגשנו שאנחנו משקיעים את כל האנרגיה שלנו בשביל לעמוד במקום, ככה אני הרגשתי, בשביל לא ללכת אחורה. וזו תחושה קשה, כי אתה עובד ועובד ועובד, וה ביציה עדיין שם, והמוטיבציה עדיין שם, וה בה לאנשים וה בה לחברה עדיין שם, אבל התחושת סיפוק ותחושת הצלחה כבר לא שם, וזה מאוד קשה, אני חושב שזה מאוד קשה לכל בן אדם שעובד מאוד קשה בשביל לעשות דברים שהוא פשוט לא נועד לעשות אותם, ולאורך הזמן הזה ההבנה הזאת נפלה לי. חלחלה אצלי לאט לאט עד שאני כבר לא יכלתי להתעלם ממנה. ההבנה שמה? ההבנה שהתפקיד שאני מבצע היום בחברה הוא לא מה שעושה לי טוב, והוא לא מה שעושה לחברה טוב שאני אבצע. הזכרת את זה במילה, שלא ב ת חשבת אי פעם לעזוב, אבל אם היית חושב, אז זאת הייתה התקופה. התיאור ככה שחלקת איתנו עכשיו הוא די קשה, לא עבר לך ב ת בראש בשלב שאולי פשוט בפרס דזה, מנדיי היום זה לא בשבילך? למזלי או לשמחתי היה לי תשובה מאוד ברורה ללמה לא לעשות את זה, כי א' היו לי את כל החודשים הקודמים, כל השנה הראשונה, שנה וחצי הראשונות שלי בחברה שב ת הם, כמו שהם חקקו אותי ביד היום, את יכולה רק לדמיין איך הם היו חקקות בי כשזה היה לפני שלושה חודשים. אני זכרתי כמה בתי את מה שאני עושה, זכרתי כמה התפתחתי משבוע לשבוע, זכרתי כמה החברה הזאת והמוצר הזה הם חלק ממני. זה ממש הרגשתי שזה אני, זה לא משהו שאתה יכול לקום ולעזוב. וזה מה שהחזיק אותי שם, זה מה שגרם לי להיות עוד יותר בטוח שאני צריך לעשות את השינוי הזה, כי ידעתי שאני יכול לגרום לזה לחזור להיות מה שזה היה לפני. אירן, מה קורה בחברה מהצד שלך באותה תקופה? אני זוכר מהפרספקטיבה שלי שעשינו את השינוי הזה, ואחד הדברים שהיו בון פולטים מההתחלה בשינוי הזה זה שאני פתאום רו טל לא מחייך. אני ממש זוכר את זה. כי טל מאוד רואים שהוא מרוצה, ובשנה הראשונה זה ב ת וואף, והוא קם בכל בוקר עם חיוך לעבודה, ותראו מה עשיתי, ותראו איזה אימפקט. ופתאום אני רו אותו כזה מגיע שפוף, והוא לא מחייך, ולא כיף לו. ומצד אחד אני אומר, רגע, אני מ ין בטן, אני יודע מה יכול.

או צ'לו ואני גם רוצה לקחת את הצד זה אחור ולתת לו מקום אני לא רוצה לבוא ולהתערב לו בעניינים וכאילו להרוס לו ואני רוצה לבנות אותו בתור מנהל ואני אומר רגע אז אני לא רוצה להתערב לו אני רוצה לתת לו כן להתמודד עם הדברים וניסינו לעשות את זה. וגם צריך לסמוך אולי זה עניין של זמן. אבל אני רו אותו אני רו פתאום שבאים אליו חבר'ה מהתמיכה ובמקביל בא אליו מישהו מהמרקטינג ואני בא להביא עם איזושהי הציעה ורואי והחבר'ה שלו מישהו רוצה עליו במשכורת והוא כאילו הוא exploding כי ממש ראיתי את זה exploding ואני כזה יושב כזה בצד ומסתכל ואני אומר פאק שיט שיט אוקיי לא טוב לא טוב מה עשיתי אני ממש זוכר את עצמי אומר מה עשיתי לקחתי את הבן אדם שעשה הכי הרבה אימפקט בחברה שכל יום שהוא בא לעבודה התרומה שלו הייתה סופר משמעותית והפכתי לו למישהו שאין לו תרומה בחברה. חנקת אותו. כל הכבוד אירן מהלך ממש ממש טוב פעלתי מאינטואיציה של בוא ניקח את המפתח שהיה הכי טוב באותה תקופה נהפוך אותו להיות מנהל אינטואיציה. לא יודעת אפילו אם אינטואיציה אבל שנייה בחזרה על מה ש רנו בתחילת הפרק מהמקום הכי אתה יודע מהנחה הרווחת שזאת הדרך להגדיל ולהעצים אנשים. אבל זה לא הנחה הרווחת זה אינטואיציה טיפשית כי אם הייתי שנייה חושב הייתי מבין שהסקיל סט שנדרש לניהול והסקיל סט שנדרש וידעתי זה גם זה הקטע. אנחנו עבדנו ביחד אתה ידעתי כאילו אני חושב שאני אם הייתי מודע לעצמי קצת יותר אני הייתי יודע להגיד את זה את הדבר הזה לפני שהתחלתי את זה אני חושב שגם אם גם אתה היית יודע אם היית קנה עם עצמך והייתה יכול להגיד את זה לפני שהתחלנו את הניסיון הזה שהוא כנר לא הולך להצליח. בדיעבד זה תמיד טוב. דווקא יושבת מחייכת פה ואומרת מה ששניכם אומרים זה בדיוק הנקודה כמה התרבות חזקה כמה התרבות הרווחת חזקה אירן כי יש לך אינטואיציה מעולה לא נדבר על האינטואיציה כל כך בפרק הזה אבל זה לא לדעתי זה לא יושב על אינטואיציה ודווקא בגלל ההיכרות ביניכם שאתה אומר כבר ידעת איך טל עובד ומה החוזקות שלו וטל אתה אדם מודע אז אני חושבת שזה רגע ב ת לעצור שנייה ולהודות כולנו שאנחנו באים לעולם הארגונים עם כל מיני דברים ששמענו עליהם קודם וזאת בעצם הדרך שבה כאילו הלכה למעשה אנחנו שוברים את מה שגדלנו מתוכו ויוצרים מציאות חדשה אז בסדר שאין לנו אתה יודע שאין איזושהי על כלים לזה. אפילו היו לי מחשבות של רגע אם נביא ראש צוות במקום טל אולי גם טל ייעלב כאילו אולי אני אפגע בו כאילו אני אפילו לא ניסיתי כאילו לנהלת השיחה של אתה רוצה להיות ראש צוות לא רוצה להיות צוות אולי ניקח ממני משהו זה המון מחשבות כאלה של פרומו אפילו בביסי נאוט וכאילו מצד שני ההזדמנות אבל האם זה הבן אדם הכי מתאים ומה אני מוותר פה זה כאילו זה סט שיקולים כאילו מאוד מאוד מורכב סביב הדבר הזה. שב ת יושב סביב הדבר הזה שאנחנו רוצים לשבור היום שתרומה לא שווה ניהול אדם תורם ומשפיע בחברה לא חייב להיות מנהל. רגע אבל לא הגענו לקליימקס ליאור. אנחנו עדיין בסי של הקליימקס. לא כי יש יום אחד בא אליי טל. זהו זה ב ת. כמה זמן הרגע היום הזה הגיע אחרי שהתחלת לנהל בפועל. אני חושב שזה קרה בערך שנה אחרי שהתחלתי לעשות את התפקיד הזה. זה הרבה זמן כתבת את עצמך. וב ת אני ממש זוכר את השיחה שלי עם חגית אשתי ש רתי לה תקשיבי אני סגור על זה זה לא בשבילי צריך להגיע לכאן מישהו שיודע לעשות את הדבר הזה שזה מה שהוא טוב בו שעשה את זה כבר שזאת הדרך הכי טובה שלו לעשות את הדברים ושאני אוביל יחד איתו את החברה בדברים שבה את הפיתוח בדרכים שאני יודע לעשות את זה. זה מעניין אז תוך כדי זה שהבנת שזה לא בשבילך כבר הבנת מה כן נכון לך? כלומר היה לך את הפתרון בראש? לא היה לי ברור בדיוק מה הקונסטלציה הולכת להיות כשיגיע מישהו אבל היה לי ברור שאני צריך מישהו שיעשה את התפקיד שאני מתיימר לעשות והיה לי ברור שאני לא הולך להיות הבן אדם הזה. פשוט רתי את זה כמו שזה שאני לא מרגיש שאני היום צא את עצמי שאני לא מרגיש היום שאני במקום הנכון בתוך החברה ושאני חושב שצריך להתחיל לגייס בן אדם שיבוא לנהל את ה-R&D. אתה אומר את זה כעניין של מה בכך וזו חתיכת אומץ נדרש כדי לגשת לבוסים שלך בסופו של דבר שוב בתפיסה הרחבחת ולהגיד להם שזה נכשלת. אז הרבה אנשים ב ת כשדיברתי איתם הרבה אנשים התפעלו מזה כ ור כזה גם כאילו איזה גם מתייחסים לזה כאיזושהי הקרבה של היה לך את התפקיד הזה ואתה ויתרת עליו וגם וגם ב ת איזושהי הודעה בכישלון ואני אני לא זוכר שהרגשתי את זה ככה כי א' אני זוכר שהייתי מאוד אבל לי יש לי בחברה עדיין היה ברור גם לי וגם לאירן ורועי וזה לא שחששתי מאיך הם הולכים לתפוס אותי בעקבות זה שאני אגיד להם את מה שאני בא להגיד להם זה ממש לא הייתה התחושה התחושה שלי הייתה אבל מה שלא ידעתי.

זה מה יקרה כשיגיע מישהו כזה? האם עדיין תהיה לי את אותה תחושה של יכולת להשפיע בצורה רחבה, של יכולת לעבוד עם הרבה אנשים על הרבה פרויקטים? האם זה בעצם ויתור על היכולת להשפיע הרבה מאוד, או שזה ויתור על יכולת להשפיע בצורה מסוימת הזו של הניהול? וב ת רן ורועי לא יכלו לחבק יותר מאיך שהם חיבקו רועי, אני זוכר שהוא היה… אני חושב ששניהם היו מבסוטים מזה, כי אני חושב שהם היו שם, הם ידעו… רגע, בוא נשאל את רן. היית מבסוט מזה? אני זוכר את השיחה הזאת, היא כאילו הכרתי אתמול, כי אני זוכר שהסתגרנו בממד, בחלונות, הסתגרנו בממד, סגרנו את הדלת הכבדה הזאת. דומה לפה. כן, דומה למה שיש פה, וטל בא ואומר, תקשיבו חבר'ה, אני לא רוצה יותר. ואני כזה יושב מולו, ואני לא יודע מה אני מרגיש. כאילו מצד אחד, אני אומר וואו, כאילו איזה כוחות נפשיים צריך לבוא בן אדם ולהגיד שהוא לא רוצה תפקיד שבעיני כולם הפרוסיבד, הוא כאילו שהוא מבטר על משהו. אבל מצד שני רתי וואו, הוא כאילו כל כך מחובר לעצמו, כי הוא מבין מה הוא רוצה ומה הוא לא רוצה. ואז הייתה לי כזאת הרגשת הקלה של, הנה עשיתי לו, עשיתי איזשהו מהלך שהוא לא טוב, אבל אפשר לעשות את זה ענדו. אפשר לתקן. כן, וזה אפילו בא מיוזמתו, אז אני לא מרגיש, כאילו לקחתי לו משהו. וזה היה… אז הייתה שם הקלה אפילו. כן, זה היה תחושות מעורבבות, אבל הרבה הערכה והקלה, אבל מצד שני אתגר פתאום. רגע, אני צוות, אין לי ראש צוות. ואני חושב שהשיחה הזאת הייתה ממש ביוורתלית, בתפיסה שלנו בחברה. אני חושב שכל כך הרבה סימונים נפלו בעקבות הדבר הזה. ואז בעצם יצא לנו לחפש ראש צוות. ויחסית מהר מצאנו את דניאל, ומה שטל ר מאוד נחקק אצלי, כי אחד הדברים שידעתי באותה תקופה, זה שאני… הדבר שאני כן רוצה לעשות זה למצות את זה יותר מטל. זה לא רק שידעתי שאני רוצה עבור מישהו שיקח לו את הדברים שהוא פחות טוב מהם, וגם ניסיתי כל הזמן לחשוב איך אנחנו מעצימים את משהו כן טוב בהם. וכשפגשנו את דניאל והחלטנו שהוא הבן אדם המתאים למשימה, אני חושב שהחצי מהשיחות שלנו לפני היו כל הזמן על טל. איך אתה לוקח את טל, ואתה צריך להבין שיש פה משהו מיוחד, יש פה בן אדם שכאילו יש לו השפעה מאוד רוחבית בחברה, אבל אתה צריך כאילו לקחת את כל האספקטים הניהוליים, אבל הוא עדיין צריך להשפיע מאוד מאוד רחב בחברה. זאת אומרת, זה לא שטל חזר לעצמי את תכנת רגיל. זהו, ממה ששניכם אומרים זה לא ענדו כמו שתיארת, וזה לא לחזור למקום שלי, זה פוזיציה חדשה שנוצרה. כן, אז אפשר לקרוא לה חדשה, ואפשר להגיד גם שזה פשוט הפוזיציה שמיליתי עד אותה תקופה, כי כמו ש רנו מקודם, אני כבר הובלתי את המפתחים בהרבה אספקטים, לא באספקטים ניהוליים, אבל בהרבה מאוד אספקטים אחרים. אז ב ת, אני חושב שגם את כל התהליך גיוס של דניאל היה מאוד זהיר ומאוד מחושב, סביב זה שנצליח להגיע למצב שאנחנו שנינו ביחד מובילים את ה-R&D. וב ת החודשים אחרי שדניאל הגיע, זה ירדו לי מהגב ברגע אחד עשרה טון, ואני הרגשתי בשינוי הכי חד שאני הרגשתי בחיים גם בהנ שלי ובשמחת חיים שלי ובפרודקטיביות שלי וביכולת השפעה שלי, וגם באופן התנהלות ובהתקדמות של ה-R&D בכלל, ובאותה תקופה גם של החברה. אני חושב שזה ממש היה נקודת משבר, וזה היה השינוי הכי חד שאני זוכר שהיה לנו בחברה, התקופה הזאת שדניאל הגיע. בואו נחזור שנייה למקום שבו אנחנו מבינים בעצם מה זה ה-IC הזה. עכשיו הגענו לחלק בפרק שבו סוף סוף אנחנו ב-IC, נכון? טל ואני ככה כשהתכוננו, זה מה שהגדרנו תקופות, וזו תקופת ה-IC. אז איך זה נר ? כן, אז בעצם דניאל מנהל את כל הגרופ, הגרופ שלנו מורכב מחמישה צוותי פיתוח, דניאל המנהל הישיר של כל הרשת צוותים בתוך הגרופ, ואני המוביל המקצועי של הגרופ, מה שאומר כמה דברים. דבר ראשון שאני תמיד מוביל איזשהו פרויקט מאוד משמעותי בעצמי. בדרך כלל זה אחד הפרויקטים הכי אסטרטגיים של החברה באותו רגע, פרויקט פיתוח מן הסתם. מה למשל? הובלתי את הפרויקט של ה-Board Views, שזה גם הייתה איזושהי שכבת ויזואליזציה חדשה לבורד עם ה ובים שלנו, שאוסיפה יכולות מימד חדש למערכת. עכשיו אני עובד על מערכת אוטומיישנס, מערכת של אוטומציות, שזה בעצם איזושהי פלטפורמה שתאפשר לחבר את מנדיי לכל מערכת אחרת בעולם. אבל מה זה אומר שאתה עובד על זה? אתה עובד על זה לבד?

אז בדרך כלל פרויקטים כאלה כן מתחילים מאיזושהי תקופה שאני מפצח איזשהו אתגר ראשון בעצמי, פורץ איזושהי דרך, וכמה שיותר מהר אנחנו מנסים לצרף לתוך המשחק חבר'ה חדשים, חבר'ה אחרים מהצוות, שיהיו חלק מהפרויקט גם, כי ב ת כשאומרים אינדיבידואל קונטריביוטר, אז הרבה פעמים עצם המילה אינדיבידואל מכניסה איזושהי קוניטציה של בן אדם שעושה את העבודה שלו בעצמו. בודד. כן, בודד, יושב ככה בחדר בחושך, ועושה את מה שהוא צריך, את מה שהוא עושה. חסר כישורים חברתיים ויכולת לעבוד עם אנשים אחרים. כן, זה כאילו יש אנשים. נכון, אני מקצינה שנייה, אבל זה ככה זה נשמע. לא, אפילו זה ממש לא הקצנה, זה ככה אנשים תופסים את ההפרדה הזאת בין מהנדס או בין מפתח שמתקדם כמפתח, לבין מנהל. המנהל מתעסק באנשים, המפתח מתעסק בפרויקט, יש איזו מין תפיסה כזאת. ואני חושב שאיך שאני רו את זה, המשימה אולי הכי גדולה שיש לי, זה דווקא בדיוק הקידום של האנשים שאני עובד איתם על כל פרויקט שאני מוביל. וזה אחד מהנושאים שאני הכי גם מנסה להשקיע בהם, וגם הכי ביקורתי כלפי עצמי עליהם, בכל דבר שאני עושה היום בחברה. אני חושב שמה שהייתי עושה זה מבצע את אותם פרויקטים שיש להם, אני שם את כבודם במקום, ויש להם הרבה מאוד אימפקט, והרבה מאוד השפעה בחברה, ועצם הפרויקטים עצמם הם כבר, כבר יש בהם הרבה וליו, אבל אם על הדרך לא הייתי מצליח גם לקחת מדרגות קדימה את כל שאר המתכנתים בחברה, או כמה שיותר מהם, אז אני חושב שלא הייתי עושה את העבודה שלי. אז אם אני מנסה שנייה להרוז את זה עבור מי שמאזין לנו ושואל את עצמו, האם זה בשבילי להיות איי-סי? לא כל מתכנת מוכשר יכול להפוך לפחות במנדי להיות אינדיבידואל קונטריביוטר, כמו שאנחנו תופסים את התפקיד הזה. כי אני חושב שהדבר הזה דורש ראייה פרודקטית, והיא דורש הבנה של הביזנס שלנו, והיא דורש הבנה של, היכולת הזאת לקבל החלטות, שוב, לא משנה אם הם תמיד במ אחוז נכונות, ההחלטות האלה חייבות להיות בכיוון שאליו אנחנו הולכים. ובלי להבין לאן אנחנו הולכים, ובלי היכולת הרחבה הזאת של לתכלל סט של שיקולים ולקבל החלטה מושכלת, אז מה שנשאר לך זה, אם מה שיש לך ביד זה רק יכולות פיתוח, זה לא זה. ואני חושב שב ת כאן נכנס לסיפור, כל ההתפתחות האישית שלי לאורך השלוש שנים האלה. כי אני היום, הרבה מהפרויקטים שאני מצליח להוביל היום, אני מרגיש שאני מצליח להוביל אותם בזכות כל מה שעברתי עד עכשיו. בזכות זה שבזכות כל השעות על גבי שעות, שהמיילג' שכבר ספגתי עם אירן ועם רוי ועם דניאל ועם רותם, והמיילג' של השיחות ושל ההבנה של לאן אנחנו הולכים, אני מרגיש שזה טבוע בי, שזה חלק ממני. וזה מה שמאפשר לי היום גם לזהות את הבעיות שבכלל צריך לפתור, להצליח למצוא להם פתרון נכון, ואז בשלב שלישי גם כמובן האקסקיושן עצמו, האימפלימנטציה עצמה, להצליח גם לצאת לפרודקשן עד ללקוח עם מוצר שעונה על הפתרונות האלה. אז אתה חושב שיש כאן דווקא אולי פקטור של זמן או של ותק שמאפשר דבר כזו? זה גם זמן, אבל בעיקר איזושהי ורסטיליות גם של תחומי עניין וגם של יכולות. ואני חושב שזה גם אחד מהאתגרים שהכי מקשימו לנו היום בגיוס של אנשים. אנחנו לא מחפשים אנשים שיצליחו לבצע איזשהו תפקיד שמישהו מעליהם ברור לו בדיוק מה הם צריכים לבצע, והם יבואו ויקחו את הספק הזה וייצאו איתו לדרך ויהיו אימפלימנטורים של הדבר הזה. לפעמים בשלבים ראשונים מאוד בחברה זה המצב כדי שבן אדם ייכנס לעניינים ויתפוס איזשהו, אבל זה לא הדרך שבה אנחנו עובדים כאן. אין כאן איזו החלטה שמתקבלת בין איזה איש פרודקט לזין מנועלי או לדניאל ויורדת ממנו לאיזה ראש צוות ויורדת משם לאיזה שהוא מפתח שמתחיל לעשות אופטימיזציה למה שהוא חושב שהוא הבין שאנחנו התכוונו לפני חודש כשתכננו את הדבר הזה. והעשייה עצמה קורית אצל האנשים, המחשבה עצמה, ההבנה עצמה של מה אנחנו עושים, של מה אנחנו מנסים לשפר ולמה זה הדרך הכתובה שאנחנו חושבים שאנחנו יכולים לעשות את זה. ודרך האתגרים הפרודקטיים וה-UXים וה-UIים ומהאימפלימנטציה בקליינט, זה בסוף הכל נמצא אצל האנשים בידיים ובגלל זה העבודה העשייה המעניינת בחברה אני חושב קורית בתוך הצוותים, קורית אצל האנשים עצמם. ומה שאנחנו מנסים להכווין מלמעלה זה את הכיוון, זה את הויז'ן, זה לאן אנחנו רוצים להגיע. זה לא מה הדרך המדויקת שליה אנחנו, שדרכה אנחנו חושבים שאנחנו יכולים להגיע ליעד הזה. ובגלל שאנחנו עובדים בצורה כזאת, זה דורש המון מהחברה בתוך הצוותים ומראשי הצוותים. כי זה דורש מהם שוב את ההבנה הרחבה, הם לא מקבלים…

ב ת פתרון והולכים לבצע אותו, כי אנחנו לא עובדים ככה. אני חושבת שעוד דבר שחשוב לציין בהקשר הזה, זה שב ת כדי שתוכל להיות מוביל בויז'ן, כמו שאתה אומר, ולסחוף אחריך אנשים אחרים, אז אתה נמצא גם בכל פורום שעוד פעם בצורה פורמלית ומסורתית מוגדר כפורום מנהלים, אתה תמיד שם. ואני חושבת שאחת ההבנות העמוקות והחשובות כאן היא שב ת כדי שתוכל להיות כל מה שאתה יכול להיות, צריך לאפשר לך להיות בכל פורום אסטרטגי באשר הוא. אני חושב שמה שקרה מאז שהאותה שיחה עם טל ואותם הסימונים שנפלו, פתאום הבנו שיש פה אנשים שהם לא מנהלים, שהאימפקט שהם מייצרים הוא זה למנהלים. יש פה הרבה אנשים כאלה שהאימפקט שהם מייצרים בחברה הוא משמעותי כמו מנהלים. ואותם אייסיז, אז נפלו לנו כמה סימונים. דבר ראשון, מבחינה אחי ושעה של, לא יודע, שכר ואופציות. הרבה פעמים אנשים חושבים אני אתקדם להיות מנהל, אני אקבל שכר יותר גבוה, אני תנו לי יותר אופציות, אני יה לי אפסייד יותר משמעותי. זה לא קשור. כאילו האפסייד שלך מושפע מהאימפקט שאתה מייצר ואנחנו נשווי את התנאים מהבחינה הזאת. אבל אני חושב שיותר חשוב מהדברים החומריים, ההבנה, קרא לזה פורום מנהלים, אני קורא לזה פורום אימפקט. זה פורום של האנשים שמזיזים את החברה ודוחים אותה קדימה. הרייקה, אני לא קראתי לזה, היומן קורא לזה. בוא נשנה את זה לפורום אימפקט. אז מבחינתי זה לא שאני חושב, רגע, מה כתוב פורום מנהלים? כתוב… חשוב פורום של יום ראשון נר לי, אבל לא משנה. הרבה אנשים יקראו לזה פורום מנהלים, בסדר? טוב, אבל יש לנו מנהל אופסייט, אתה יודע. אוקיי. אז זה ב ת שהם שייכים מאוד לשייך אותם, אבל זה הקטע, זה הקטע שמבחינתי זה ברור שאתה שם. זה ברור שאני כאילו נמצא במקומות האלה. זה ברור כי אנשים האלה דוחפים את החברה כמו ששאר מנהלים דוחפים את החברה. ואני משקיע הזמן ומדבר עם טל כי זה חשוב לי, כי אני יודע שהוא ידחוף את החברה קדימה וכל דבר כזה מייצר לנו המון המון value. אז מבחינתי… שוב, וזה כלי שמאפשר לו לדחוף את החברה קדימה. כן, זה איזון חוזר ב ת. אני חושב שאני נמצא שם בגלל שאני משפיע ואני מסוגל להשפיע יותר בגלל שאני נמצא שם. זה ב ת… אין כאן סיבה בתוצ . נכון. יש כאן… מעגליות שמאפשרת את כל הדבר הזה. אני חושב שיותר מהכול זה נתן לנו כלי. כי אני חושב שהרבה מפתחים וגם יצא לי לדבר עם הרבה מפתחים מהמקום הזה שאומרים תקשיב, אני כבר נמצא בחברה כך וכך זמן ואני רוצה להתקדם. ותמיד האינטואיציה אומרת אני אתקדם, אני יה ראש צוות. אני מסתכל על בן אדם ואני אומר וואו, הוא מתכנת על, הוא תותח. אני רו ממה הוא נהנה, אני רו מה עושה לו טוב. אני לא בטוח שהניהול זה הדבר הנכון שלו. ופתאום גם נוצר לנו שפה. אני אומר לו תקשיב, אתה יכול לייצר ככה וככה אימפקט. כאילו בתור איי-סי, בוא נר איך אתה דוחף את החברה קדימה. ופתאום נוצרו לנו שני פאפים של התקדמות בחברה. אני רוצה עכשיו להיות ליאור לרגע. טל, אני רוצה לאתגר אותך. בת? בתי. אני רוצה שנחזור אחורה בזמן ואני אשאל אותך שאלה כזאתי. מה היה קורה אם היינו מביאים ישר את דניאל ולא היית הופך להיות ראש צוות ב צע? בת את גור ליאור? מאוד מעניין. סיכוי טוב שמה שהייתי שואף הרבה זמן זה להיות דניאל. כי יכול להיות שלא הייתה לי את ה… שאם לא הייתי חווה את החוויה הזו שדיברנו עליה בתחילת הפרק של התחושת כישלון ותחושה של אני לא נמצא במקום הנכון ואני לא עושה את מה שאני אוהב, אני חושב ש… אני חושב שכמו רבים אחרים הייתי רו את הציר התקדמות הזה ב… הייתי רו מימד אחד של התקדמות. הייתי רו יכולת אחת ללכת קדימה ויכולת הזאת היא תמיד ב ת לעבור להיות מי שהיום מנהל אותי. הייתי רוצה להיות דניאל ואחרי דניאל הייתי רוצה להיות זינמן ואחרי… ולהשתלט על העולם. כן, והיום אני… אני חושב שהרבה מה… הרבה מה… מיינדפולנס שאני נמצא בו בתפקיד שלי היום, הרבה מהיכולת שלי להרגיש שלם ולהרגיש שאני נמצא במקום שלי ושאני נמצא במקום הנכון ושאני עושה את מה שאני צריך לעשות, וגם הייתי שמח אם יהיה איזה בן אדם או שניים שבעקבות הפודקאסט הזה, יפול להם הסימון הזה בלי שהם יצטרכו לחוות את הצרח הוויה, אני חושב שהרבה מההבנה הזאת שלי נבעה ב ת מההתנסות הזאת שהייתה לי אז באותה תקופה קשה. והרבה ממי שאני היום בחברה, אני זוקף לאותה תקופה דווקא. מה אתה חושב שעוד לא פיצחנו בהקשר הזה? מה עוד לא פיצחנו? אני חושב, א', אני חושב שהיינו מאוד שמחים להצליח לגדל עוד הרבה מאוד כאלו. ואני חושב שזה מאוד מאתגר. לא הייתי אומר לא פיצחנו, כן פיצחנו, כי יש עוד הרבה מאוד אנשים בחברה שמתקדמים לכיוונים האלה ושהשאיפות שלהם הם להיות טל ולא להיות דניאל. ויש הרבה אנשים גם שאנחנו רואים אותם ככאלו כבר. אבל אני חושב שאנחנו היינו רוצים לייצר עוד הרבה מאוד כאלה. לגייס עוד הרבה אנשים עם פוטנציאל.

אנחנו יכולים להיות כאלו ולקדם עוד הרבה מאוד אנשים בתוך ה-R&D להיות כאלו. שזה ב ת משהו אחד שאנחנו עוד עובדים עליו כל הזמן. אני לא חושב שיאי פעם נגיע למצב שנגיד וואלה אנחנו סבבה. יש כאן מספיק אנשים תותחים. אתה גם מעלה כאן איזשהו יתרון של ה-IC שבשונה מראש צוות שיש אחד כזה. או כמספר הצוותים כך מספר הראשים. יש כמות בלתי מוגבלת של ICs. נכון. זאת אומרת… נכון. זה יכול להיות צוות שכולו מורכב מחבר'ה כאלה. כן? אני חושב שכן. זו שאלה. אני גם לא חושב שיכול להיות בלתי מוגבלת. כי בסוף אנשים נצויים לדחוף קדימה. ויש מגבלה לכמות אנשים שיכולים לדחוף קדימה בקבלות עוצמה. כי אם נמתוך את הצמיחה לכל כיוון בבת אחת היא תיקרה כנר . אבל כן בסופו… זה גם עניין קונספירציות כזה שאתה יודע. תמיד כשיהיו אנשים אחרים לידך אז בסוף יהיו כאלה שיהיו המובילים וגם אם מצוינים יש מצוינים יותר. נכון. אבל יצא לי להוביל כמה פרויקטים עם… לבצע כמה פרויקטים יחד עם עוד שני חבר'ה נגיד שהם כאלו. וזה הפרויקטים ש… הכי נהנית בהם? שהכי עזמנו בהם באוויר. ואני חושב ש… יש כאן כמה רמות ב ת אולי או כמה מדרגות של IC איוטו. אני לא יודע איך לקרוא לזה אבל ב ת אנחנו מנסים לייצר כאן ב-R&D סביבה שבה לייצר צוותים קטנים ומאוד איכותיים על פני צוות של מתכנתים שמבצעים משימות שנמצאות בראש של מישהו אחר ושהחבר'ה האלו ב ת יבינו לאן אנחנו הולכים ויבינו איזשהו ספקטרום רחב של עולם הבעיה שבו הם מסתובבים. כדי שהם יוכלו בזמן ת כשהם מקבלים עשרות החלטות בשבוע שהם ידעו לקבל את ההחלטות הנכונות האלה בשטח. אתה יודע מה אירן? אז אולי זה הפיצוח. איך בעצם כן אפשר? כי למה לא? איך אפשר לייצר חברה שבה כולם חווים חוויה של ה-IC כמו שתל תיאר של אימפקט ושל תזוזה בלי שום דבר שקובע אותך אחורה? אולי זה הפיצוח שצריך לפתח? תר בדעה לציין ה ת אני חושב שכולנו נמצאים באיזושהי שלה של הדבר הזה. כל אחד בעולם שלו. רנו כזה, אתה ואני שמנו את המגבלות ואז אני כזה, תל מדבר ואני אומרת לעצמי, רגע אבל זה מובן נהדרת להיות בה שכולם קמים חוויית המשמעות הזאת. לגמרי, זו השאיפה. ואני חושב שנצא שנייה לאתגרים שתל ר אז אני חושב שהיום בחברה כבר יש שיח כזה. זאת אומרת היום שאני מדבר עם מפתחים ושדני מדבר עם מפתחים וגם תל אז זה כבר פיצום אנשים אומרים אני לא רוצה להיות מנהל, אני רוצה להיות IC אני רוצה להתקדם, אני… זה חתיכת הצלחה. חתיכת הצלחה. אני חושב אבל שיש עדיין אתגרים. כאילו, מה הפתח שם? איך אני יודע שאני בכיוון? איך אני יודע שאני מתקדם? אני יותר טוב משנה שעברה או פחות טוב משנה שעברה? יש כמובן לחברות שאומרות שנותנות דרגות, כאילו אנשים מסוימים קוטפות בתוך המשרד מהנדס שבע, מהנדס שש אני פחות מ ין בזה אני מ ין בזה. אתה אומר, תקשור חמורה לעץ ופחות יותר אף סרן זה לא הקטע, בסדר? אני רוצה שאנשים ב ת יבנו את עצמם משם וירגישו יקבלו פידבק ואני חושב ששם יש לנו את העבודה לעשות אני חושב שהיום כבר השיח בחברה השתנה הם יודעים גם שהיחס של החברה אליהם השתנה, הם רואים מלא דוגמאות, כן? זה יותר חזק מכל מה שנגיד, הם רואים דוגמאות מהרבה אנשים, גם תל וגם אנשים אחרים בחברה שהם משפיעים והם חלק מהפורומים שלוקבלים החלטות אסטרטגיות כן, יש איזושהי מילה שנמנענו מלהזכיר עד עכשיו אבל המילה מנהיגות כאן היא מאוד חזקה זאת אומרת יש במעשים שלך תל ובכל הנושא הזה של ה-IC איזושהי מנהיגות שב לידי ביטוי בתוך המעשים אני חושב שקצת הזכרנו את זה כש רתי שחלק בלתי נפרד מהתפקיד שלי זה להוביל את האנשים שאני עובד איתם בלי שום קשר לאם אני המנהל שלהם או לא שהם מדברים, אתה יודע, רנו כזה אתה ואני שמנו את המגבלות ואז אני כזה תל מדבר ואני אומרת לעצמי רגע אבל זה מובן נהדרת להיות בה שכולם קמים חוויית המשמעות הזאת לגמרי, זו השאיפה ואני חושב שנצא שנייה לאתגרים שתל ר אז אני חושב שהיום בחברה כבר יש שיח כזה זאת אומרת היום שאני מדבר עם מפתחים ושדני מדבר עם מפתחים וגם תל אז כבר פיצום אנשים אומרים אני לא רוצה להיות מנהל, אני רוצה להיות ה-IC אני רוצה להתקדם זה חתיכת הצלחה אני חושב אבל שיש עדיין אתגרים כאילו מה הפתח שם? איך אני יודע שאני בכיוון? איך אני יודע שאני מתקדם? אני יותר טוב משנה שעברה או פחות טוב משנה שעברה? יש כמובן לחברות שאומרות שנותנות דרגות כאילו אנשים מסוימים קוטפות בתוך המשרד מהנדס 7, מהנדס 6 אני פחות מ ין בזה אני אומר, תר חמורה לעץ ופחות יותר אף סרן זה לא הקטע, בסדר? אני רוצה שאנשים ב ת יבנו את עצמם משם וירגישו יקבלו פידבק ואני חושב ששם יש לנו את העבודה לעשות אני חושב שהיום כבר השיח בחברה השתנה הם יודעים גם שהיחס של החברה אליהם השתנה, הם רואים מלא דוגמאות, כן? זה יותר חזק מכל מה שנגיד, הם רואים דוגמאות מהרבה אנשים גם טל וגם אנשים אחרים בחברה שהם משפיעים והם חלק מהפורומים שלוקבלים החלטות אסטרטגיות יש איזושהי מילה שנמנענו מלהזכיר עד עכשיו אבל המילה מנהיגות כאן היא מאוד חזקה זאת אומרת, יש במעשים שלך טל ובכל הנושא הזה של ה-IC איזושהי מנהיגות שב לידי ביטוי בתוך המעשים אני חושב שקצת הזכרנו את זה כש רתי שחלק בלתי נפרד מהתפקיד שלי זה להוביל את האנשים שאני עובד איתם בלי שום קשר אם אני המנהל שלהם או לא אנחנו מדברים, אתה יודע רנו כזה, אתה ואני שמנו את המגבלות ואז אני כזה אתה מדבר ואני אומרת לעצמי רגע אבל זה מובן נהדרת להיות בה שכולם קמים חוויית המשמעות הזאת לגמרי, זו השאיפה ואני חושב שנצא שנייה לאתגרים שתל ר אז אני חושב שהיום בחברה כבר יש שיח כזה זאת אומרת היום שאני מדבר עם מפתחים ושדייני מדבר עם מפתחים וגם טל אז זה כבר פיצום אנשים אומרים אני לא רוצה להיות מנהל אני רוצה להיות הוא רוצה להתקדם. זה חתיכת הצלחה זה חתיכת הצלחה. אני חושב אבל שיש עדיין אתגרים כאילו מה הפתח שם? איך אני יודע שאני בכיוון? איך אני יודע שאני מתקדם? אני יותר טוב משנה שעבר או פחות טוב משנה שעבר? יש כמובן לחברות שאומרות שנותנות דרגות, כאילו אנשים מסוימים קוטפות בתוך המשרד מהנדס שבע, מהנדס שש אני פחות מ ין בזה אתה אומר, תקשור חמורה לעץ ופחות יותר אף סרן זה לא הקטע, בסדר? אני רוצה שאנשים ב ת יבנו את עצמם משם וירגישו יקבלו פידבק ואני חושב ששם יש לנו את העבודה לעשות. אני חושב שהיום כבר השיח בחברה השתנה הם יודעים גם שהיחס של החברה אליהם השתנה, הם רואים מלא דוגמאות, זה יותר חזק מכל מה שנגיד הם רואים דוגמאות מהרבה אנשים גם תל וגם אנשים אחרים בחברה שהם משפיעים והם חלק מהפורומים שלוקבלים החלטות אסטרטגיות יש איזושהי מילה שנמנענו מלהזכיר עד עכשיו אבל המילה מנהיגות כאן היא מאוד חזקה זאת אומרת יש במעשים שלך תל ובכל הנושא הזה של ה-IC יש איזושהי מנהיגות שב לידי ביטוי בתוך המעשים אני חושב שקצת הזכרנו את זה כש רתי שחלק בלתי נפרד מהתפקיד שלי זה להוביל את האנשים שאני עובד איתם בלי שום קשר לאם אני המנהל שלהם או לא שאנחנו מדברים אתה יודע רנו כזה אתה ואני שמנו את המגבלות ואז אני כזה אתה מדבר ואני אומרת לעצמי רגע אבל זה מובן נהדרת להיות בה שכולם קמים חוויית המשמעות הזאת לגמרי זו השאיפה ואני חושב שנצא שנייה לאתגרים שתל ר אז אני חושב שהיום בחברה כבר יש שיח כזה זאת אומרת היום

ושהקלטנו, אם יש משהו שניכר, ומהמליצה לכל מי שמאזין לפרק הזה לקחת זה את המקום הזה של להיות מחובר לעצמך, לבמקום של ב ת לזהות איפה טוב לי, במה אני טובה, איפה זה נהיה קשה, בלי סיבה אובייקטיבית יתית, איפה האנרגיה, אתה יודע, הפרופורציה בין האנרגיה לבין התוצאות והתהליך היא לא הגיונית, והדבר השני זה לנוע מתוך הדבר הזה. זאת אומרת, הזיהוי הוא הצד הראשון, אבל הצד השני הוא לתקשר את זה לסביבה ולעצמנו ולנוע משם. לגמרי, אז אני חושב שב ת זה מאוד קלישאטי להגיד את זה, אבל כמו כל הקלישאות, גם הקליש הזאת נכונה, שפשוט תמצאו את מה שאתם אוהבים, עשו את מה שאתם אוהבים. לא פגשתי בחברה בן אדם שעושה את התפקיד שלו טוב בלי שהוא אוהב את התפקיד שלו. וזה, אם הייתי רוצה שיקחו משהו אחד את הדבר הזה, כמה שהוא נשמע מובן מאליו. אבל זה משהו שלקח לי זמן להפנים אותו ולהשלים איתו ולהגיד לעצמי, זה מה שאתה אוהב, ותתעסק בו ותוביל דרכו, ותשתמש ביכולות שלך בעולם הזה בשביל להצליח להוביל, ואל תנסה להתאים את עצמך לאיזשהו מתכון שמתאים במקרים אחרים. ואיזשהו צ'קליסט כזה של מה ור להיות. או אפילו איך החברה תופסת אותך. כאילו הטייטל או איך החברים שלך חושבים עליך, או מה האנשים חושבים עליך, זה הכל בולשיט, זה כאילו ויין לגמרי. אירן, נחילש איזשהו טיפ? כן, לגמרי. אני חושב שכמו ש רתי, המציאות השתנתה, ואני חושב שכל הארגון טק, ואפילו אני חושב שזה לא מוגבל לטק. ואגב, דיברנו פה הרבה על מתכנתים, אבל אני חושב שזה קיים בכל הפונקציות אצלנו בארגון, ממצבים ופרודקט ואנשי סלס שהם כאלה. ו-CAS גם. ו-CAS, וב ת, וקרוס כל המחלקות, ומרקטינג כמובן. העניין הוא שתראו איך אתם מגדלים את האנשים האלה, אבל זה לשני הכיוונים. מצד אחד, איך אתם מייצרים מציאות שבה החברה תופסת אותם ככאלה, אתם תופסים אותם ככאלה, אתם מעצימים אותם, משתפים אותם, ומצד שני, אתם מעצימים את היכולות המשמעותיות שלהם של התרומה לחברה. אני חושב שזה היום מחכי להצלחה. היכולת של האנשים להשפיע היא עצומה, ואם מנצלים את היכולות שלהם בצורה נכונה, זה וליו מטורף. מהמם. היה כיף. שים איזה טל. מדהים. איך היה? היה יותר טוב ממה שחשבתי. תותח. מהמם. תודה רבה שהצטרפת אלינו. תודה לכם. תודה היה כיף. תודה אירן. איך נדע להיות. תודה שהזנתם. ביי.