פרודקטיבי 37: איך עושים רי-דיסקאברי לעולם הבעיה? (ליאור סאסי, Lightricks)

ProductTV, פודקאסט המוצר של סטארט-אפ פור סטארט-אפ. שלום לכולם, אני רן ארז, ואתם הגעתם לפודקאסט שבו אנחנו מדברים מנהלי ומנהלות מוצר מחברות שונות על בעיות מוצריות שהם נתקלו בהן, איך הם ניגשו לפתור אותן, ומה השיעורים שהם למדו בדרך. ובפרק של היום יש לנו פרק מאוד מאוד מעניין, שבו אנחנו מדברים על איך עושים רי דיסקאברי לעולם הבעיה, ומי שצפה לנו על ההתמודדות שלה היא ליאור ססי, פרודקטליד בחברת לייטריקס. היי ליאור. היי, מה קורה? מעולה, אז רגע, לפני שאנחנו ככה צועלים לקוהן, אני אספר רק שליאור הולכת גם לדבר בכנס PM Live, שיתקיים ב-29 על ה-60 באולם סמולרש בתל אביב. אנחנו גם נהיה שמה, ואתם ממש מוזמנים. אז ליאור, בואי תספרי לנו כזה קצת עליי, קצת על לייטריקס, מה את עושה שמה? כן, אז אני ליאור, גרה בתל אביב. אני עובדת בלייטריקס בשש שנים האחרונות. למי שלא מכיר, לייטריקס זה חברת סטארט-אפ ירושלמית. התחלנו בעולמות עיבוד תמונה, ובהמשך עברנו גם לעולמות של וידאו. היום אנחנו הרחבנו את המטרייה גם לעולמות יותר של B2B. מתמקדים בעסקים קטנים, בסרטים, פרסומות וכולי. וב ת לפני שנה וכמה חודשים יצאנו עם מוצר חדש, LTIX Studio, שהמוצר הזה מתמקד בעולמות של הפקת סרטים, הפקת פרסומות. כל הרעיון הזה של אידיאישן ולחשוב על רעיון ולתת לו איזושהי ולידציה. מדהים. ועל איזה בעיה אנחנו בעצם הולכים לדבר היום? אז בעצם נדבר על איך אנחנו גילינו שהתהליך העבודה הקריאיטיבי של יוצרי הסרטים והפרסומות באיזשהו מקום נשבר והשתנה בגלל ה-AI או בזכות ה-AI, ומה עשינו עם הדבר הזה. אני חושב שזה מאוד רלוונטי להרבה מנהלי ומנהלות מוצר שנמצאים ומאזינים לנו, כי ב ת בנינו מוצר, הוא עובד, אפילו הגיע לפרודקט מרקט פייט, ואיזה כיף, ופתאום משהו משתנה לנו מתחת לרגליים, אבל במובן, לא רק במובן השטחי של המשאלה של איזה פיצ'רים עם AI אנחנו נכניס, אלא ב ת התהליך המסורתי משתנה בהרבה מקומות. אז אולי כזה תספרי לנו כזה קצת על מה קרה לפני, מה ראיתם, וכזה קצת יותר להכניס אותנו לדיטלס. סגור. אז אני אקח רגע צעד אחורה על LTEX Studio. זה בעצם, כמו ש רתי, מוצר ליוצרי הסרטים ופרסומות. הפלטפורמה נראית ממש כמו סטורי בורד דיגיטלי, והקונספט היה להחליף את התהליך של יצרה סטורי בורד, שעד אז היו משלמים לסטורי בורד ארטיסט, סכום מסוים בשביל שיצרו את הסטורי ליין של הסיפור. מה זה בעצם סטורי בורד, כאילו? סטורי בורד זה חלוקה של הסרט לשוטים וסצנות, כדי בעצם להבין את ה… ה ת שזה פורמט שמשתמשים בו בכמה שלבים בתהליך, גם בשלב של בכלל יש לי רעיון, בא לי להבין אם הוא נר מגניב, השלב של אני רוצה לקבל איזשהו מימון, ובסוף ממש לפני שמצלמים עושים סטורי בורד כדי להראות איך כל שוט נר לצלמים ומפיקים וכו'. זה ממש התוכנית לפני שאנחנו עושים את הצילום בפועל וממש מפיקים בפועל. בדיוק. ואנחנו מצאנו שם איזשהו פיינט פוינט ואיזשהו שוק, שהוא גם מבחינה כלכלית כואב ליוצרי סרטים ויוצרי פרסומות. פרסומות זה כמובן התחומים, התחומי העתק לסטורי בורדים האלה, ומשקיעים בהם מאוד. בעולם ההיי, אפשר לג'נרט תמונה. אני כבר לא צריכה צייר ומעצב שיצייר סטורי בורד, ולכן אין בסטורי בורד הקלאסי יותר צורך, ושם אנחנו נכנסים. אוקיי, ואז בעצם אתם באים עם המוצר, והמוצר הוא בעצם בסוף מאפשר לעשות סטורי בורד יותר טוב ויותר אפקטיבי. זה המצב הקיים, נכון? נכון. אוקיי, ותני לי כזה עוד קצת צבע על המצב הזה ומה קורה בנקודה הזאת. אז בעצם כמו ש רתי, סטורי בורד בתהליך הקריאיטיבי נמצא כמה פעמים לאורך הדרך, ואנחנו נכנסנו בפעמים האלה, ובאיזשהו שלב במהלך הדרך ראינו שהשימוש במוצר הוא לא רע יחסית למה שדמיינו, אבל עדיין לא הצלחנו להגיע לבר הזה של הריטנשן שרצינו, כדי לוודא שיש לנו ב ת אינטגרציה של המוצר בתהליך ה יתי של האנשים. אוקיי, אז בעצם, ואתה רת את זה רגע על ריטנשן, ועל הקטע הזה של אינטגרציה בחיים ובתהליך עבודה של אנשים, את יכולה לתת כזה קצת בנשמארק או כיוונים של ריטנשן שעוז יעזרו להם למנהלי מוצר להבין אם הם באזור או לא באזור? כן, בטח. אז הריטנשן שלנו היום עומד בערך על 25% ווי קל ריטנשן, ואנחנו שאפנו ל-50% שחוזרים באותו שבוע לפעם הב . אנחנו יודעים שזה לא מוצר יומיומי, אבל אנחנו כן רוצים לראות שזה חלק בלתי נפרד מהתהליך הקריאטיבי של בן אדם. אוקיי, אז בעצם, ובנקודה הזאת שבו אתם נמצאים, אני רגע לוקח אותך כזה קצת אחורה לתחילת המוצר, אז בעצם יש לנו, את רת גם העובדה הזאת של כאילו, אוקיי, אני יכול עם איי-איי לג'נרט דברים ולג'נרט תמונות ודברים כאלה, ומצד שני יש מה שהיו עושים עד עכשיו, נכון? נכון. זה בעצם כאילו, זה קהלים שונים שאתם רואים? או זה אותם קהלים, או קצת יותר צבע לזה? אז קודם כל…

שאלה ממש טובה, חד משמעית, יש פה איזשהו מאזן כוחות. אנשי קריאיטיב מטבעם הם גם כן אנשים שמ צים בסוף או סקרנים לדברים כמו יאיי, וזה ב ת מה שראינו נגיד שנה וחצי קודם. לייטריקס כאילו בינה מלאכותית היה, שגרו רצינו גם שבע שנים אחורה, אבל האנשים האלה ראית ב ת איזשהו אחוז נמוך של אנשים קריאיטיביים שכן מה שחשוב להם זה גם ללמוד את היאיי, גם כשזה לא מושלם, אני רוצה להבין איך זה יכול להתחבר לתהליך שלי מתישהו, ואלה היו חלק מהאנשים שדיברנו איתם, וחלק היותר גדול היו האנשים שדווקא קצת יותר סגורים עם היאיי, קצת יותר רגילים לשליטה המל ופחות נוח להם כרגע להשתמש ביאיי, וזה היה גם סוג של הדאטה פוינט שלנו לאיך אנחנו מייצרים את המוצר, ולכן גם הלכנו על התהליך הקלאסי. זאת אומרת, אנחנו בעצם אומרים, אנחנו רוצים לקחת את מרבית האנשים, יש להם תהליך שהוא כבר מוכר, ולהעיף את התהליך הזה קדימה עשרה מדרגות בתהליך הקיים, ובזה אתם בעצם מתמקדים. בדיוק. לא לקחנו עכשיו איזשהו אתגר של בואו נשנה את איך שאנשים מתנהגים, אלא בואו נעשה להם את זה יותר קל. אני חושב שזה גם בתור מנהל מוצר, זה כזה, אתה אומר, כשאתה בא לתעדף רגע את הבעיות, אחת השאלות שאתה הכי שואל את עצמך, אוקיי, זה כאילו, בואו נסתכל רגע על מה הם עושים, מה הגודל של האוכלוסייה, זה הדרכים שעוזרו לנו רגע להבין ולתעדף בעצם במי להתפקס בזה סגמנט, ואז אתם מתעדפים את זה, בונים מוצר, מצליחים להגיע לריטנשן שהוא מרשים מאוד, זה סיגנן מעולה לזה שיש פרודקט מרקט פיטבד בדבר הזה, אבל אז מה קורה? אז בעצם עדיין לא הגענו לשאיפה שלנו שכמו ש רתי, אינטגרציה יומיומית במוצר, והדבר הראשון שעשינו זה ללכת לפול סטורי, פשוט להסתכל זה הכי נגיש, הכי זמין, הכי מהיר, לא צריך עכשיו לבנות איזה מטריקה ואיזה קווירי חדש. כן, זה היה קצת קשה לדלות מזה ממש דאטה כמו שצריך, אבל הבחנו בסוגי התנהגויות שהן יותר דינ יים, ב ת ראינו שהפלו הוא פחות לינארי כמו שדמיינו אותו, דמיינו אותו כבן אדם מעלה את התסריט, מקבל את הסטורי בורד שככה זה עבד בפלטפורמה, ועובד על הסטורי בורד מתוך הפלטפורמה של המוצר, אבל בעצם ראינו אנשים מעלים דברים שהם ג'נרטו בחוץ, מעלים דברים שהם ג'נרטו, היה לנו כזה איזשהו ג'ן ספייס של אימג' ווידאו, מעלים דברים שהם הוציאו באימג' והווידאו, וב ת כזה שהתהליך הוא קצת פחות קלאסי ממה שדמיינו או ממה שדיברנו בהתחלה עם הפרטנרים שנה אחורה או חצי שנה אחורה. בעצם כאילו את בתור מנהלת מוצר את מכירה רגע את היוזר ג'רני שיש, ופתאום בפול סטורי את לא רו אותו מתממש 100% מהפעמים באותה צורה. נכון, ופול סטורי זה עדיין קואלטיב, אז אנחנו גם לא עצרים שם, אנחנו כן מנסים להיות כאילו קצת יותר קושס בדבר הזה, ועברנו לדאטה בשלב הזה, וב ת עשינו לו הוציא קוארי, אחד הדברים הראשונים שבדקנו זה עניין של העלאות של תמונות, כי זה משהו שראינו בפול סטורי שאנשים עושים הרבה, כלומר מורידים דברים שהם יצרו במסך אחד בפלטפורמה, ומעלים אותו למסך אחר, כי הוא לא מחובר כרגע, וזה דווקא לא ראינו בדאטה. מעניין. נכון. זה כאילו, זאת אומרת, אוקיי, אז אנחנו רואים בפול סטורי כאילו התנהגות כזאתי, אז הלכתי לדאטה ואת לא רו בדיוק את הדבר הזה בתוך האקוסיסטם שלך קורה כאילו. לגמרי. הייתה ממש סתירה, ואני חייבת להגיד שגם באיזשהו מקום הסתירה לא הפתיעה אותי, לא הייתה לי הוכחה לזה, אבל אני הייתי, אני חשבתי על הקטע של להוריד ולהעלות, אבל יש הרבה אנשים בסתם, במוצר, בחברה, מהצווי קריאיטיב שעובדים איתו, שלא חשבו על הדבר הזה, וזה מאוד הצבן אותם שאין את הלינק בין חלק מהדברים, אז הייתה לנו איזו הנחה שאולי ב ת אנשים פשוט לא מבינים שהם יכולים להוריד ולהעלות. לפעמים כאילו פלואוים סופר פשוטים, עדיין יוזרים כאילו לא חושבים עליהם ולא עושים אותם, אז הלכנו עם הדבר הזה והמשכנו לכלי השלישי של איך אנחנו יכולים ב ת לחבר את שני הכתבים האלה ולהבין אם יש פה משהו שאפשר לעבוד איתו. אני חושב שזה גם היה טוב הרגע לשים על זה את הזרקור, שבעצם את אומרת אוקיי, צד אחד, קואל הר לנו משהו, הר לנו שמשהו לא מתקיים, התהליך לא יתקיים כמו שצריך, ואז בדאטה לא ראינו את ההוכחות שהתהליך השני שדמיינו בעצם יקרה, ואז את אומרת אוקיי, או שזה עניין של אני לא מבינה, כאילו היוזר לא מבין איך לעשות את הדבר הזה, או שזה משהו אחר יותר עמוק השתנה, ואז את אומרת אוקיי, אני חייבת בורר. לגמרי. אוקיי, אז השיטה השלישית הבורר. אז השיטה השלישית הבורר, אנחנו כאלטי אקס ממש מימים ימימה שנה קודם כשהתחלנו, יצרנו פרטנרשיפ עם כל מיני דיזיין פרטנר, אצלנו ספציפית זה ממש לתת שימוש חינמי במוצר כדי בתמורה לפידבק. אז היו לנו כמה פרטנרים, ארי פולמן של ולסים בשיר הוא אחד מהם, מקן שאחד הלקוחות שלהם זה לוראל פריז, כאילו אנשים כזה כן גדולים ומרשימים, ובהתחלה ב ת בנינו גם את המוצר בשבילם, ככה התחלנו, ובשלב הזה אנחנו אומרים אוקיי,

בואי יש לנו את הכוח הזה, את השיתוף פעולה הזה, בוא נשתמש בו. זה ממש אס בשרבול שהכנתם מבואד מועד באיזשהו אופן. לגמרי. אני חושב שאחד הדברים שכשאני חושב על קבוצה כזאת בתור הבורא או אס בשרבול, אז מצד אחד זה מדהים כי זה נותן הגישות מאוד מאוד מהירה לשאלות שהן עמוקות ונותן רגע פרספקטיבה שלא משנה כמה שנים את מנהלת מוצר בתחום הזה, לעולם לא תגיעי לרמת עומק של מקצוען בתחום. לגמרי. אבל מצד שני, אני תמיד מפחד מהבייס. כאילו הם הכי הכי הכי בקיצון. הם מסכימים לדבר איתך, הם מסכימים להשתמש במוצר, הם מסכימים לאכול את כל הדברים שאתה נותן להם לאכול וזה קשה. אז זה לא מדויק ה ת, כי לא הכרחנו אותם תשתמשו, נגיד בוא נחזור על הריטנצ'ן, לא הכרחנו אותם ל-100% ריטנצ'ן. אנחנו, יש לנו כאלה שחזרו פעם אחת למוצר, יש כאלה שחזרו כל יום למוצר, יש כאלה שניסו את זה פעם אחת ו רו לי כרגע אין מה לעשות איתו כי זה לא מתכתב איתי. שזה גם מדהים אגב, אני חושב בנקודה כזאת, צריך לזכור שאנחנו רוצים למצוא את אותם פרטנרים או לקוחות כאלה שהם יהיו הלקוח האידיאלי אבל לא המשתמש האידיאלי. לגמרי. זה נר לי ההבחנה החשובה פה בהקשר הזה. מדויק ממש, וב ת הלכנו אליהם וכמו ש רתי היה לנו את המהיל מסוים והלכנו גם לכולם, הלכנו גם לאלה שהם יותר בעולמות ה-AI וגם לאלה שהם פחות בעולמות ה-AI. מה שגילינו בעיקר זה כמה עולם ה-AI השתלט פה על הדבר הזה בשנה הזאת שעבדנו על המוצר ופתאום אנשים, גם אם זה אומר עכשיו לעבור בין כמה כלים וללכת פה לג'נרייט וידאו ופה לג'נרייט תמונה ופה להכניס את זה באפטר אפקטס לטיימלן וכאלה, הם עדיין מעדיפים את התהליך הספונטני הזה ש-AI אפשר. כאילו הם מעדיפים ספונטניות ויצירתיות על סדר, שזה לא איך שראינו את זה בשיחות הראשוניות שלנו שנה קודם. ששם הסדר הוא היה הדבר המפתח, כאילו אני רוצה רגע את התהליך עבודה זה כאילו לייעל אותו למקסימום. ופה את אומרת היצירתיות השתלטה, את יכולה לתת סיגנלים במילים או בדברים שיכולים לעזור גם למנהל מוצרים לשים לב לדבר הזה? כי זה סופר מעניין בעיניי. אז הם ממש דיברו על פתאום קריאיטיב פרטנר ומישהו, כאילו הם דיברו על הפלטפורמה, לא דווקא גם שלנו, הרבה על GPT וג'מנאי וכאלה. הדרך שהם התייחסו לזה היה כפרטנר קריאיטיבי ומישהו שאיתי ואני עושה את התהליך וזורם עם הרעיונות ויש פה איזה מין גיבן טייק כזה. מעניין, כי אני חושב שב ת בתור מנהל מוצר האינסטינקט שלנו לחשוב על AI ו-AI קייפביליטיז בתור אני המנהל וזה העובד, ופה את אומרת לא, אני צריך פרטנר. אני צריך מישהו שאיתי באותו לבל ואנחנו עושים פינג פונג, כאילו גייסתי את עצמי פעמיים אבל לאתגר את עצמי ולא מנהל ועובד או מנהל ואייג'נט באיזשהו אופן. בדיוק, וה-AI זה כבר לא עכשיו מסגרת שחוסכת לי כסף, זה ממש איך שאני עובד. והשבירת פרדיגמה הזאת הייתה מאוד מעניינת, כאילו ההבנה שאולי ב ת, אנחנו לא יודעים עדיין, אבל אולי ב ת הייתה שבירת פרדיגמה. הייתה שיחה עם יוצר סרטים אינדי, שהוא ה ת מההתחלה ר שזה דרך העבודה שלו, אבל גם הוא היה חלק מהשיחות בשלב הזה, והחלטנו שאנחנו עושים איזושהי סדנה לעובדים, כדי ב ת לראות, לרתום את כולם לדבר הזה, כאילו בשיחה הזאת כן הבנתי שיש פה איזושהי שינוי התנהגותי, אבל בעולמות AI אני לא יודעת, גם מי פה מנהל מוצר שעובדים AI ומי לא, אבל זה הרבה יותר חשוב שהצוות שלך ממש יהיה מחובר להשתמש במוצר. אני חושב שב ת כזה, בתור מנהל מוצר האינסטינקט שלנו לחשוב על AI וAI קייפביליטיז בתור אני המנהל וזה העובד, ופה את אומרת לא, אני צריך פרטנר, אני צריך מישהו שאיתי באותו לבל ואנחנו עושים פינג פונג, כאילו גייסתי את עצמי פעמיים אבל לאתגר את עצמי ולא מנהל ועובד או מנהל ואייג'נט באיזשהו אופן. בדיוק, והAI זה כבר לא עכשיו מסגרת שחוסכת לי כסף, זה ממש איך שאני עובד. והשבירת פרדיגמה הזאת הייתה מאוד מעניינת, כאילו ההבנה שאולי ב ת, אנחנו לא יודעים עדיין, אבל אולי ב ת הייתה שבירת פרדיגמה. הייתה שיחה עם יוצר סרטים אינדי, שהוא ה ת מההתחלה ר שזה דרך העבודה שלו, אבל גם הוא היה חלק מהשיחות בשלב הזה, והחלטנו שאנחנו עושים איזושהי סדנה לעובדים, כדי ב ת לראות, לרתום את כולם לדבר הזה, כאילו בשיחה הזאת כן הבנתי שיש פה איזושהי שינוי התנהגותי, אבל בעולמות ה-AI אני לא יודעת כאילו גם מי פה מנהל מוצר שעובדים AI ומי לא, אבל זה הרבה יותר חשוב שהצוות שלך ממש יהיה מחובר להשתמש במוצר. אני חושב שב ת כזה בתור מנהל מוצר האינסטינקט שלנו לחשוב על AI ו-AI קייפביליטיז בתור אני המנהל וזה העובד, ופה את אומרת לא, אני צריך פרטנר, אני צריך מישהו שאיתי באותו לבל ואנחנו עושים פינג פונג, כאילו גייסתי את עצמי פעמיים אבל לאתגר את עצמי ולא מנהל ועובד או מנהל ואייג'נט באיזשהו אופן. בדיוק וה-AI זה כבר לא עכשיו מסגרת שחוסכת לי כסף, זה ממש איך שאני עובד. והשבירת פרדיגמה הזאת הייתה מאוד מעניינת כאילו ההבנה שאולי ב ת אנחנו לא יודעים עדיין אבל אולי ב ת הייתה שבירת פרדיגמה. הייתה שיחה עם יוצר סרטים אינדי שהוא ה ת מההתחלה ר שזה דרך העבודה שלו אבל גם הוא היה חלק מהשיחות בשלב הזה. והחלטנו שאנחנו עושים איזושהי סדנה לעובדים כדי ב ת לרתום את כולם לדבר הזה כאילו בשיחה הזאת כן הבנתי שיש פה איזושהי שינוי התנהגותי אבל בעולמות ה-AI אני לא יודעת כאילו גם מי פה מנהל מוצר שעובדים AI ומי לא אבל זה הרבה יותר חשוב שהצוות שלך ממש יהיה מחובר להשתמש במוצר. אני חושב שב ת כזה בתור מנהל מוצר האינסטינקט שלנו לחשוב על AI ו-AI קייפביליטיז בתור אני המנהל וזה העובד ופה את אומרת לא אני צריך פרטנר. אני צריך מישהו שאיתי באותו לבל ואנחנו עושים פינג פונג כאילו גייסתי את עצמי פעמיים אבל לאתגר את עצמי ולא מנהל ועובד או מנהל ואייג'נט באיזשהו אופן. בדיוק וה-AI זה כבר לא עכשיו מסגרת שחוסכת לי כסף זה ממש איך שאני עובד והשבירת פרדיגמה הזאת הייתה מאוד מעניינת כאילו ההבנה שאולי ב ת אנחנו לא יודעים עדיין אבל אולי ב ת הייתה שבירת פרדיגמה. הייתה שיחה עם יוצר סרטים אינדי שהוא ה ת מההתחלה ר שזה דרך העבודה שלו אבל גם הוא היה חלק מהשיחות בשלב הזה. והחלטנו שאנחנו עושים איזושהי סדנה לעובדים כדי ב ת לרתום את כולם לדבר הזה כאילו בשיחה הזאת כן הבנתי שיש פה איזושהי שינוי התנהגותי אבל בעולמות ה-AI אני לא יודעת כאילו גם מי פה מנהל מוצר שעובדים AI ומי לא אבל זה הרבה יותר חשוב שהצוות שלך ממש יהיה מחובר להשתמש במוצר. אז כמה סיבות אני חושבת שהסיבה העיקרית אצלי זה שבסוף בעיה יוצאים המון המון פיצ'רים יש גשם של יכולות שכל הזמן יוצא הרבה מזה ברדיט ובגיטהב וזה מקומות שאני היום מאוד משתדלת להיות בהם אבל אין מה לעשות והריסרצ'ר או המפתח המאוד למדן שלי נמצא שם פי אלף יותר ממני ואני חייבת שהוא יבין את היוזרים כדי שכשהוא יר הזדמנות הוא ידע להגיד לי שומעת לי אור יצא אחד שם שלוש. אני לא יכולה לסמוך על עצמי יותר להגדיר לו משהו לפעמים אני יכולה להגיד כנר

50% מהיכולות במוצר הגיעו ממפתחים ומריסרג'. ואני חושב שזה נקודה קריטית, כי בעצם את בתור מנהלת מוצר, אוקיי, פתאום קיבלת את הקונטקסט והבנת שיש פה עולם אחר, אבל היכולת שלך עכשיו, בגלל שפתאום כולם רצים ומזהים יכולות וטכנולוגיות שיכולות להיות רלוונטיות לפתרון, אם אנחנו לא מציידים אותם בעולם הבעיה, בקונטקסט המדויק עם עולם הבעיה, הם לא יזהו את ההזדמנות גם אם תפגע להם באף כשהם ייתקלו בה ברדיט או בגיטה. לגמרי. וזה סופר קריטי, כאילו אני חושב שהרבה פעמים אנחנו בתור מנהלי מוצר, רגילים לבוא לצוות ואומרים, דיברנו עם עשרה יוזרים והם רו 1, 2, 3. נכון. וצריך לשנות את זה. צריך להגיד, קיורייטד אבל אנפילטרד. דיברתי עם עשרה משתמשים, הנה מה שהם רו, בוא תר סרטון. נכון, לגמרי. אוקיי, זאת אומרת אני חייבת להעביר להם את הקונטקסט הזה, ואתם עושים בעצם סדנה. מה זה הסדנה הזאת בעצם דה פקטו? אז הסדנה הייתה לייצר סרט טריילר קצר, שזה בעצם משהו שיוצרי הסרטים עושים היום בעולם AI. אני כבר לא צריך לעשות סטורי בורד ששילמתי מלא כסף למישהו לצייר לי, אני יכול לעשות אשכרה טריילר לסרט וכזה, הנה תראו את הסרט שלי. דרך אגב, אחד מהפרטנרים שלנו, אפילו יש לו סיפור סינדרלה מקסים, שהוא הלך לפגישה עם נטפליקס, עשה טריילר ב-LTX, ועוד את המצגת הקלאסית של רעיון, דמויות, תתתת, הוא הר את הסרט ונטפליקס רו לו, לא צריכים לראות את המצגת, כך שישה פרקים. וואו. אז כאילו, זה ב ת, יש שינוי פרדיגמה, אין מה לעשות. אז חוזרת רגע לאירוע הזה. רנו, נפגשנו כל הקבוצה והתחלקנו לקבוצות קטנות, ו רנו בוא נייצר טריילרים כולנו, וב ת פתאום אני חושבת, כולל אני, חווינו את הדבר הזה כשאנחנו מייצרים משהו end-to-end ולא, אוקיי, אני משחקתי המוצר, אני בודקת אותו, אלא אני ממש צריכה לייצר את התוצר, אנחנו מוצאים את עצמנו, עושים את אותו דבר כמו שאומרים לנו, יוצאים למג'נרטים, יוצאים לשים את זה בטיימליין, מורידים, עושים איזה אפסקייל, עוברים לווידאו, ממש כאילו התהליך פתאום הופך להיות סופר מבולגן, אבל בקטע גם כיפי, אבל הפלטפורמה לא תמיד משרתת אותי, לא תמיד נכנסת שם, ואני לא מבינה למה. בעצם את חובה על פסאבריך, כשאת עוברת להיות ב-vibe creation. כן. ופתאום התהליך הוא לא structured creation, אלא זה בדיוק זה. זה בדיוק מה שאנחנו רואים ב-vibe coding, רק בעולמות האלה של יצירת רילם, אבל עכשיו המפתחים מרגישים את זה, המצב מרגיש את זה, את מרגישה את זה בידיים. את יכולה לתת כזה, אולי ממש כזה את הטקטי, כאילו ממש מה התחלקתם לכמה קבוצות, כמה אנשים הייתם, קצת כזה לתת לאנשים שרוצים לעשות את זה גם? אז התחלקנו לקבוצות בערך חמישה אנשים, ונתנו איזשהו בריף, כאילו זה לא היה כזה פשוט תעשו משהו ממוצר, נתנו איזשהו בריף, תבחר ז'אנר, תבחר דמות, ואז בעצם התחלקנו פשוט לאיזושהי שעה עבודה, זה כן התחיל בהרצ של שעה שאותו במאי הר את העבודות שלו, כן, לפתוח קצת את יצירתיות, ובסוף הראנו את הסרטים וגם דיברנו על מה, כל אחד דיבר כזה על התובנה שלו, שזה היה גם מעניין לראות שהתובנות של העובדים היו מאוד דומות לתובנות של הפרטנרים, אז כמעט אפילו לא הייתי צריכה לדבר איתם על מה שקיבלתי עם הפרטנרים, כי הם כבר הביאו את זה בעצמם. כי הם הרגישו את זה כבר בידיים, אבל נתתם להם דברים, כל אחד ינסה לעשות משהו אחר, אבל עם איזשהו סיפור מסגרת דומה, תנסו לעשות סיפור מסגרת דומה, אבל תוצרים יצאו אחרת, או שמה ש רתם, לכו תנסו… איזה טריילר שבא לכם. מה שבא לכם, על איזה סרט ש… כן, ידענו גם שזה יביא אינגייג'מנט, וזה ב ת, בצוות, וזה ב ת עשה את זה, כי לראות עכשיו צוות של חמישה מפתחים, שמעולם לא פתחו שום מוצר יצירה, יוצרים טריילר שהוא אשכרה מצחיק ומרגש וכיפי, זה גם נורא, גורם לך מאוד לה ין במה שאתה עושה. אני חושב שזה גם מאוד מאגן אותנו בצוות, ללחזור על נקודות שהם חוו. זה דבר אחד לדבר על… נכון יש לנו פריקשן בפיצ'ר של העלאת תמונות, זה דבר אחד לדבר על זה, לעומת, זוכר שניסית להעלות את התמונה לטריילר שלך, וזה נכשל לגמרי? אחת משמעית. שיחה אחרת. נכון. אוקיי, אז עכשיו יש לצוות כל הקונטקסט, מה קורה עכשיו? אז מה שעשינו, זה היה בעצם הפלנינג של הקיום הנוכחי שבו אנחנו נמצאים היום, ב ת לנסות להבין מה זה אומר התהליך הזה ואיך אנחנו מייצרים אותו בפלטפורמה, וזה היה מאוד ברור שהקושי ב-LTX מתוך העבודה שלנו, זה העובדה שאתה ב ת… אין חיבור בין המסכים ואין את הפלור הזה. גם רת לי קודם, לפני שהתחלנו על הרצון הזה לראות את המוצר end-to-end ולהבין את הפלור end-to-end ואיך הוא זורם, ולא היה לנו את הזרימה הזאת, והרגשנו אותה ממש, ובעצם אנחנו עדיין היום עובדים על הפרויקט הזה, והפרויקט הוא בעצם נועד לחבר את המסכים האלה, לעשות ממש לינק שלהם. ברמה הטכנית זה פרויקט מאוד גדול, ואנחנו לא רגילים גם להשקיע, כאילו, עכשיו חודש וחצי על משהו שאנחנו לא מקבלים ממנו שום תוצר, אבל זה כרגע מה שאנחנו עושים. כי אנחנו מבינים שאנחנו חייבים לשנות את התפיסה הזו. ובעצם הפוקוס הוא להביא את האקוסיסטם…

ככה שאפשר לעשות את התהליך היצירתי והפינג פונגי הזה, לא משנה מאיזה נקודת אתה נמצא, ולהביא אותו מתי שאתה רוצה, לאן שאתה רוצה, כדי בעצם לא לייצר את הדבר הלינארי הזה שרגע עשינו. בדיוק, אתה יכול לג'נרט תמונה, לשים אותה בטיימלן, אחרי זה תהפוך אותה לוידאו, שמת את כולם, בסוף פתאום בא לך שהדמות הראשית תדר דמות אחרת, תחליף אותם, כל הדבר הזה תמיד מחובר, ונותן לך ב ת הרבה מאוד אידיאיישן כזה, ופיתוח רעיונים מאוד חזק, שאין היום. יש איזה דברים שאת חושבת רגע על התהליך רי דיסקאברי הזה שעשיתם, שהיית אולי כאילו עושרה אחרת, או איזה שהם טרייד אופים שקיבלת בתהליך בתור מנהלת מוצר? אני כן יכולה להגיד שברמת הדאטה, היינו כן שעונים על דאטה קואל ולא על כאילו לייצר איזשהו דשבורד, כמו שצריך טוב, איכותי כזה וזה, אבל אין מה לעשות, בסוף כן היה לנו את העבודה היומיומית, וזה היה מין, אנחנו עושים פרויקט דיסקאברביליטי תוך כדי, כאילו אנחנו בודקים האופציה למוצר חדש תוך כדי שאנחנו כן עובדים על מוצר קיים, אז שם אולי הייתי יותר דוחפת לזה ויותר נשיינת על זה, כי עכשיו זה כן מפחיד, אפילו לא עשיתי את ה-MVP הזה שאנחנו כאילו כל כך אוהבים להוציא, וכאילו אין לי את האופציה הזו. בוא נדבר על זה ב ת, זאת אומרת אני בודקת תהליך חדש, איך זה מסתדר ב ת עם הקונספט של MVP, של מינימום וייבל פרודקט? זה ב ת לא, זה מאוד טכני אז אני גם לא עכשיו אכנס לזה, כי זה יהיה קשה לי בכלל להסביר את זה, אבל ברמה הטכנית השינוי של איך אנחנו מגדירים פרויקט, של ממש האינפרסטרקציה של פרויקט, לוקח הרבה מאוד זמן, ואם לא נעשה את זה ונגדיר פרויקט אחרת ברמה הטכנית, לא נוכל שהיוזר שלנו ייצור פרויקט ברמה אחרת. זאת אומרת שזה משהו שהוא בעיניי כן בסוף מוריד את הריסק. אנחנו יודעים שגם אם לא רנו נכון, לפחות לא נר פה איזושהי הרעה, אלא אולי לא נזיז את המחת כמו שציפינו. כן, זאת אומרת שההפסד הוא לא כזה גדול, אבל האפסיד הוא מאוד משמעותי בהקשר הזה. לגמרי. ואם אני ככה רגע מחזיר אותך לאחורה, לכל התהליך הרדיסקאברי הזה, איזה דברים כזה למדת בכלל על מוצר, או איזה דבר שאת חושבת שמנהלת ומנהלות מוצר שמקשיבים לנו עכשיו צריכים לקחת מהשיחה הזאתי? כל העניין הזה של שבירת פרדיגמות ממש נכנס לי. ב ת שקראתי לאחרונה את הספר מבנה של מהפכות מדעיות של תומאס קון, שהוא מדבר ממש על זה. הוא מדבר על הקושי שלנו לשבור פרדיגמות. נגיד אחת הדוגמאות שהוא מדבר עליה זה לפעמים יש פרדיגמה שיצר איזשהו מדען, ואנחנו לא משנים אותה כי הוא עדיין חי ויש לנו כבוד אליו. אז כאילו לפעמים זה אפילו פוליטי הדבר הזה, ולהבין שהפרדיגמה יכולה להשתנות זה משהו שהוא בעיניי סופר מעניין במיוחד בעידן ה-AI, וזה משהו שאני לוקחת איתי. כל הזמן לחשוב על התהליך הזה באיזושהי עין ביקורתית של האם אנחנו עדיין, האם בני אדם עדיין מתנהלים באותו אופן שהם התנהלו קודם, כי זה מבחינת

זה היה לי כיף. ותודה רבה לכם שהזנתם.