
מה מנהלי מוצר יכולים ללמוד מהמוצר הכי ויראלי בשוק? מחשבות על Base44רן ארז
רן ארז
מה מנהלי מוצר יכולים ללמוד מהמוצר הכי ויראלי בשוק? מחשבות על Base44
בפרק הזה אנחנו צוללים להצלחה של Base 44, מנתחים איך כלים מבוססי AI משנים את הדרך שבה בונים מוצרים, ואיזה תובנות מנהלי ומנהלות מוצר יכולים לקחת לעבודה היומיומית שלהם. נדבר על הדרך לקיצור הזמן עד לרגע קבלת הערך עבור המשתמשים, על תמחור חכם, ויראליות מובנית, וגם על האתגרים שבאים ע…
בשבועות האחרונים קהילת הטק בישראל לא יכלה להתעלם מ-Base 44, המוצר החדש של מאור שלמה, שהתפוצץ תוך פחות מחודשיים עם יותר ממאה אלף משתמשים ו-ARR של מעל 100,000 דולר (נכון להקלטת הפרק!). אבל איך זה קרה כל כך מהר, ומה אנחנו יכולים ללמוד מזה כמנהלי מוצר?
בפרק הזה אנחנו צוללים להצלחה של Base 44, מנתחים איך כלים מבוססי AI משנים את הדרך שבה בונים מוצרים, ואיזה תובנות מנהלי ומנהלות מוצר יכולים לקחת לעבודה היומיומית שלהם. נדבר על הדרך לקיצור הזמן עד לרגע קבלת הערך עבור המשתמשים, על תמחור חכם, ויראליות מובנית, וגם על האתגרים שבאים עם הצמיחה המהירה.
תמלול הפרק
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי להכיל שגיאות.
פודקטיבי, פודקסט המוצר של סטארטאפ פור סטארטאפ.שלום לכולם, אני רן ערז ואתם הגעתם לפרק מיוחד של פרודקטיבי.בשבועות האחרונים קהילת הטק בארץ סוערת.אי אפשר להתעלם ממוצר חדש שעלה לאוויר והוא נקרא בייס 44 של היזם אור שלומו, והוא ב ת תופעה לא נורמלית.אנחנו רואים תוך פחות מ-60 יום מוצר שמגיע למעל 100,000 משתמשים, הוא כבר רווחי והוא מוסיף כל יום מעל 100,000 דולר ARR. זה פשוט מטורף.אז היום אנחנו הולכים להסתכל על התופעה הזאת דרך קייס טאדי על בייס 44, ננסה להבין מה עובד, איזה מלכודות יכולות להיות פה בדרך, ומה אנחנו הולכים לקחת מזה לעבודה היומיומית שלנו בתור מנהלי ומנהלות מוצר. מאור, אנחנו יודעים שאתה בטח סופר עמוס, ואם אתה שומע את זה, אנחנו נשמח שאתה תבוא להתארח אצלנו בפודקאסט, אבל עד אז אנחנו נשמח לשתף אתכם בניתוח שלנו. ונתחיל רגע עם החלק הראשון שבו בואו נדבר על בכלל למה אנחנו מדברים על זה עכשיו. אז כולנו יודעים שאנחנו נמצאים ב צע איזשהו שינוי דרמטי גם בעולם ניהול המוצר, אבל גם בכלל בתעשייה, והכלים האלה של ג'נרטיב איי-אי ב ת משנים המון המון המון תפקידים מסורתיים שקורים, אבל כשאנחנו מסתכלים ואנחנו עושים דרילדאון למה שקורה עכשיו עם הכלים האלה שמאפשרים לנו בעזרת פרומפט פשוט לבנות מוצר, זה ב ת שינוי מטורף. ואם עד היום כל התהליך הזה של ולידציה, בנייה, אשקה, בדיקה עם יוזרים, תיקון, היה לוקח לנו הרבה מאוד זמן, פתאום החסמים האלה ירדו לכמעט אפס. ואנשים שאין להם רקע טכנולוגי ואין להם צוות טכנולוגי יכולים לבנות מוצרים מטורפים. אם ניקח לדוגמה ב ת את בייס 44, המוצר הזה נבנה על ידי בן אדם אחד, מתוחזק על ידי בן אדם אחד, וזה משהו שלא היינו מסוגלים לדמיין עד לפני כמה חודשים. אז בעצם מה זה אומר עבור מנהלי מוצר? ראינו את הנתונים המטורפים האלה, זה נתונים שבתור מנהלי מוצר אנחנו רק יכולים לחלום עליהם כשאנחנו חושבים על המוצרים שלנו, ואם הם יעשו את הסקייל הזה אנחנו נהיה ממש ממש מרוצים. אבל אם אנחנו רגע מנסים לזקק את התופעה, יש פה תובנה מאוד משמעותית, ושזה אומר שהכוח עבר לידיים שלנו בתור מנהלי ומנהלות מוצר. אם עד עכשיו החסם היה טכנולוגי, עכשיו החסם הוא האם אנחנו פותרים ב ת את הבעיות הנכונות ולא אם אנחנו פותרים את הבעיה בצורה נכונה. אז כדי ב ת לצלול העומק אני רוצה שננסה להסתכל על בייס 44 בתור איזשהו קייס טאדוי מוצרי. לא הרבה פעמים יוצא לנו לראות מוצר מתפתח מאפס ולהצליח בצורה כזאת משמעותית, והיופי ה יתי במוצר הזה זה גם הדרך שבה הוא נבנה. הוא נבנה בצורה פתוחה, מאור משתף בלינקטין וגם הקהילה משתפת על איך הם בונים, על מה האתגרים, על ההצלחות, על הכישלונות. ולעקוב אחרי הדבר הזה מהצד מספק לנו איזושהי הצצה ייחודית לאיך מוצר מוצלח נבנה, ואנחנו זוכים לראות ב ת את השלבים של התפתחות של מוצר שב ת מצליח לגעת בכאבים ולהצליח. ומה שאנחנו הולכים לעשות עכשיו זה אנחנו הולכים לפרק בכמה נקודות מה גורם להצלחה הזאת. כמובן שזה לדעתנו, יש הרבה מאוד מרכיבים להצלחה וגם לכישלון. אז נתחיל עם הנקודה הראשונה, וזה צריך להגיד, זה נכון לכל מוצר, גם לפני AI, גם אחרי AI, והעובדה היא שזה פותר בעיה כואבת ו יתית. לפני הכל, לא משנה כמה זה מדהים וכמה זה קסם, הדבר המשמעותי והראשון שכל מוצר צריך כדי שהוא ב ת יוכל להצליח, זה שהוא פותר בעיה כואבת ו יתית עבור המשתמשים שלו. ובמוצרים ב ת, ב-Base 44 ולוובול, הם פותרים בעיה מאוד משמעותית לאנשים שאין להם רקע טכנולוגי, ועד עכשיו כדי להרים מוצר היו צריכים לעבור ב ת דרך התחתים מאוד מאוד משמעותית, ופתאום עכשיו היכולת הזאת להגיד מה אתה רוצה ושב ת המוצר הזה נבנה, לא מוקאפ, לא פרוטוטייפ, מוצר, הוא שינוי דרמטי והוא פותר בעיה דרמטית של מוריד משמעותית את סייקל הפיתוח ומאפשר לאנשים לא טכנולוגיים להיכנס למשחק. מעבר לזה, עבור ארגונים קטנים, המהפכה הזאת היא הרבה יותר משמעותית, כי המוצר הזה פותר שתי בעיות כואבות. הבעיה הראשונה זה שזה מאפשר עכשיו לארגונים קטנים להתחרות גם בארגונים גדולים. הם לא צריכים את אותם משאבים כדי לנצח גם כן במגרש של הגדולים וזה פותר להם בעיה מאוד כואבת של סקייל. הדבר השני ואולי מעניין אפילו לא פחות, זה שעבור ארגונים קטנים שעד עכשיו היו צריכים לשלם לתוכנות גנריות בכל מיני יוסקיסים שונים ואז להתאים אותם לצרכים ולשלם לייסנסים מאוד מאוד יקרים, פתאום הם יכולים לבנות תוכנה מות ת אישית עבורם, בלי שהם צריכים עכשיו רגע ללכת ולשלם על מנויים יקרים ועל שעות הדרכה ושעות אימפלמנטציה, הם יכולים לבנות בדיוק את מה שהם צריכים, בעלויות הרבה יותר נמוכות מבלי ללכת להמון מערכות שונות וללמוד אותם. וזה Game Changer עבור SMBs כי זה מאפשר להם ב ת…
לפתור את הבעיה הספציפית שלהם. אנחנו מדברים ב ת על תוכנה פרסונלית, וזה חוסך להם גם בעלויות וגם מאפשר להם להשיג תוצ שהיא הרבה יותר מדויקת למה שהם מכוונים. הנקודה השנייה והמשמעותית מאוד היא קיצור הדרך עד להא המומנט עבור המשתמשים. אם נחשוב על הכלי הזה ב-144, הרגע שעובר מרגע שאני מכניס את הפרומפט ועד שאני רו מוצר עובד יתי, מאוד מאוד מאוד קצר. בעצם כל הפריקשן שקורה בתהליך בניית המוצר עד אותו המומנט של היי זה עובד, אני יכול לקבל מזה ערך, נעלם. אני רוצה לתת לכם דוגמה ממוצר שעבדתי עליו בעבר. והמוצר הזה הייתה אפליקציית חדשות. ואז רנו אוקיי, איך אנחנו יכולים להעלות את השימוש במוצר ולהגיע יותר מהר להא המומנט? אז הייתה לנו היפותזה שאם נשאל את המשתמשים מה מעניין אותם לראות ואז נציג להם את התוכן שמעניין אותם, זה בוודאי יביא להם הרבה יותר ערך כי הם יראו את זה מיד. הוספנו שלב באונבורדינג ששאלנו אותם איזה כתבות מעניינות אותך. ולהפתעתנו הרבע, זה דווקא הוריד את נתוני השימוש. למה? כי הגדלנו את הפריקשן עד הערך הראשוני. ותשאלו את עצמכם במוצר, איזה שלבים אנחנו יכולים להוריד כדי להגיע יותר מהר לערך. הנקודה השלישית היא שבמוצר הזה בייס 44 יש ויראליות מובנית. אז הרבה פעמים שאנחנו חושבים על ויראליות מובנית אנחנו חושבים על תשתמש בלינק הזה ותקבל קרדיטים בחינם. לא על זה אני מדבר. אני מדבר על ויראליות מובנית שגורמת למשתמשים לשתף הצלחות. תנסו לחשוב על המוצר שלכם רגע. האם המוצר שלכם חוגג הצלחות או מונע הפסדים? מה זה אומר? בואו ניקח דווקא מונע הפסדים כדוגמה. נגיד יש לנו מוצר סייבר שעושה לנו ניתוח של כל החולשות בארגון ומציג לנו דוח של כמה במרכאות אנחנו צריכים עוד להשתפר. זה משהו שאנחנו לעולם לא נשתף החוצה. אבל לעומת זאת במוצרים כמו בייס 44 מאוד מהר קל לשתף את ההצלחה הייט בואו תראו בה בניתי. יש לזה פה רק פוזיטיב אפקט והדבר הזה מייצר ויראליות מאוד משמעותית. אז הטיפ שלי פה בנקודה הזאת זה תנסו להסתכל על המוצר ותנסו לשאול את עצמכם איזה הצלחות אפשר לחגוג החוצה. הדבר הזה לא תמיד מתאים לכל מוצר ברור אבל במוצרים שזה כן מתאים להם זה יכול להיות מכפיל כוח מאוד משמעותי ואנחנו רואים את זה הויראליות המובנית הזאת בדוגמה של בייס 44 הצחיקה אותי במיוחד כי ראיתי כתבה שיצ לפני שלושה ימים שהכתבה מספרת איך הם הגיעו ל-20 אלף משתמשים ויום אחרי הכתבה אנחנו מגלים שהם בעצם הגיעו כבר ל-100 אלף. זאת אומרת הדיוד לא התייבש וכבר הם עשו גדילה פי חמש. בתור מנהלי מוצר קל לנו לחשוב הרבה פעמים על הערך המוצרים אבל לפעמים הרבה מהערך של הגדילה של המוצר מגיע דווקא במודל הפרייסינג וכשאנחנו חושבים על איך אנחנו מתמחרים מוצר הרבה פעמים אנחנו מגיעים לכל מיני שכבות ויכולות ומנסים לייצר איזשהו מודל מורכב כדי שהיוזרים יבחרו בעצם כמה רשיונות הם רוצים זה נפוץ מאוד בעולם סאס ודווקא בעולמות האלה של מוצרי איי איי וספציפית אני רוצה לקחת את הדוגמה הזאת את בייס 44 היכולת אותי לתמחר קרדיטים בעצם יש פה אישור קו מלא בין הערך שאני בתור משתמש מקבל במוצר לבין הערך שהחברה מקבלת בדמות תשלום על הקרדיטים אז איך זה עובד אני כותב ואחרי כמה פרומפטים אני נחסם אם אני רוצה להמשיך לעבוד עם התוכנה אני צריך לקרקוש עוד קרדיטים האישור קו הזה של אני הולך לקבל עוד ערך ומצד שני החברה מקבלת עוד ערך על ידי זה שאני קונה קרדיטים מאפשר למוצר לגדול בצורה מאוד משמעותית כי בעצם הורדנו את כל הפריקשן מהאם שווה לי לשלם ברור ששווה לי לשלם כי אני מקבל עוד ערך וזה מוריד לי את הדילמה הזאת זו דוגמה מצוינת לאיך כאשר יש אישור קו בין מודל התמחור לערך שהמשתמש מקבל אני יכול לזוז קדימה ובהקשרים האלה אני רוצה שתחשבו על המוצר שלכם מה במודל התמחור גדל ככל שהערך של המשתמש גדל האם הגדילה היא רק בכמות אנשים שמשתמשים במוצר או דווקא בערך שהמוצר הזה מייצר. בהמון מוצרים כמו לדוגמה אוטומציות או גם איי המודל הזה של קרדיטים וקונס פשן הוא מודל שאנחנו רואים אותו יותר ויותר ואנחנו רואים אותו עובד וגם לי במוצרים שבניתי ההתנסות הזאת והעבודה עם קרדיטים הייתה איזשהו פיצוח שמאפשר למוצר לגדול מבלי קשר לכמה משתמשים משתמשים במוצר אלא כמה ערך אותה משתמשים הרבה פעמים מוצרים שלנו יכולים להיות מוכוונים לקהל משתמשים מאוד מאוד מצומצם תחשבו על מנהלים מאוד מאוד בכירים אין המון כאלה בארגון אבל הם מקבלים המון ערך מהדברים שהם עושים ואם אתם יודעים לקשור בין הערך הזה למודל הפרייסינג יהיה לכם הרבה יותר קל לגדול כי אתם לא צריכים להסביר את הלמה. הלמה מאוד מאוד ברור וזה ווינ ווינ לכל הצדדים אחד הדברים הממש יפים שראיתי בבייס 44 ואני כל הזמן מנסה לחשוב איך אני לוקח את זה למוצרים שלי זה שיש המלצות מובנות למה הצעד הבא. לדוגמה
בניתי מערכת לניהול השקעות, אז הוא ישר יכול להמליץ לי, בוא תוסיף גרף שמר לך רגע איך ההשקעות התפתחו לאורך זמן. או בוא תוסיף פיצ'ר שמאפשר לך לדרג דברים, או לשמור, או לתת תגובות. היכולת הזאת להציע מה השלב הבא היא מאוד מאוד דרמטית במוצרים, כי הרבה פעמים בתור משתמשים, מאוד קל לנו אולי לדמיין את השימוש הראשוני במוצר, למה באנו להשתמש בו, אבל מאוד קשה לנו לדמיין למה זה עוד יכול לעזור לנו. ואם אנחנו יודעים להציע בתוך הקונטקסט איך המוצר הזה יכול לעזור לנו לשרת עוד שימושים שאולי לא חשבנו עליהם, יש פה איזשהו אפקט שמייצר גם סטיקינס למוצר, אבל גם עוד ערך למשתמשים. אז במוצרים שלכם, כשאתם מגיעים למצב שבו אתם משתתפים ערך עם המשתמש, נגיד דוח, נתתם דוח למשתמש על המוצר, משהו שיכול להיות מאוד משמעותי זה לנסות לחשוב על אקשן אייטמים, מה אתם מציעים למשתמש לעשות מהנקודה הזאתי. היכולת הזאת להגיד לא רק היי שים לב יש פה מידע מעניין, אלא גם היי היית יכול להשתמש בזה גם ל1,2,3 היא דרמטית. נקודה נוספת זה אם אתם רואים שהמשתמשים שלכם עושים תהליך עבודה, ואתם מכירים ממשתמשים אחרים שהם גם יותר, יש להם סיכוי לעשות גם את תהליכי העבודה הנוספים 1,2,3, תציעו להם, תציעו להם את זה אבל בתוך הקונטקסט של השימוש. לא בתור מייל של היי שמתי לב שאתה משתמש בזה לתהליך של HR, מה דעתך גם להשתמש בזה לתהליך של גיוס? לא, להציע להם את זה כבר בתוך הקונטקסט. ראיתי שבניתם את זה, אתם יכולים להוסיף עוד פיצ'ר קטן שעוזר לכם לעשות אנלוק לשלב הבא. והיכולת הזאת לעזור למשתמשים שלנו לדמיין מה עוד אפשר בעזרת המוצר, הוא אנלוק מאוד משמעותי שגורם למשתמשים שלנו לחזור וגם להגדיל את השימוש. וזה גם חוזר לנקודה על פרייסינג, זה גם גדל עם הערך. נקודה נוספת שהיא דווקא רואים אותה מאוד יפה, כשדווקא מסתכלים לא על בייס 44, אלא דווקא על המתחרות באותו שוק, כמו לדוגמה לבבול, זה שבלבבול, אם ניקח את זה כדוגמה, אתה יכול לכתוב ולייצר פרומט ולהרים מוצר מאפס, אבל ברגע שאתה צריך שירותים כמו בקנד ולנהל רשומות ולנהל דאטאבייס, אתה צריך להתחבר לעוד כלי שנקרא סופרבייס. אפשר לעשות את זה, זה לא דורש הרבה, אבל זה מוסיף עוד פריקשן. והשוני והיופי בבייס 44 זה שהכל נמצא במקום אחד. אז נכון, זה לא הפריע ללבבול להגיע תוך כמה חודשים ל-17 מיליון דולר ARR, לא איזה חסם מטורף, אבל הווינה יתי נמצא בבייס 44 והעובדה שהכל נמצא במקום אחד. וכשאני חושב על זה, כשאני בונה את המוצרים, אני אומר, רגע, איך אני יכול להביא כמה שיותר חתיכות מהפאזל של המשתמש שלי לאותו מקום? איך נר תהליך העבודה השלם מקצה לקצה? ואיך אני יכול לקרב עוד ועוד חלקים פנימה? אז אם המשתמש שלי הולך להביא מידע ממקום א', ואז בונה ממנו דוח במקום ב', ואז מפיץ אותו במקום ג', אני שואל את עצמי, איך אני יכול לעזור לו לאסוף את המידע בתוך המוצר שלי? ואיך אני יכול לעזור לו לשתף את המידע הזה מתוך המוצר שלי? ומנסה לייצר חוויה כמה שיותר end-to-end. אז אחרי שדיברנו על התובנות שאנחנו יכולים לקחת בתור מנהלי ומנהלות מוצר, אני רוצה שגם נסתכל קצת על האתגרים. איזה אתגרים יכולים להיות בהקשר של Base44? אז האתגר הראשון הוא ב ת ריטנשן. איך אנחנו גורמים למשתמשים לחזור פעם אחרי פעם למוצר שלנו? כי הרגע הראשוני, האקטיבציה היא קסם. בעצם בנינו את המוצר, הוא נותן את הערך הראשוני, ופה ראינו שב ת יש פה פריצה דרך מאוד משמעותית, אבל איך אנחנו בתור מנהלי ומנהלות מוצר נגרום למשתמשים שלנו לחזור עוד פעם ועוד פעם למוצר? זה אתגר מאוד מאוד משמעותי, ואנחנו צריכים להבין שהמשתמשים לא מתחילים כל פעם מאפס, אלא ממשיכים ובונים את זה שכבה אחרי שכבה אחרי שכבה. האתגר השני הוא האתגר של הסקייל. בעצם לבנות נהיה מאוד מאוד מאוד קל ואנחנו מתחילים מאפס, אבל איך אנחנו עושים את זה ב ת בסקייל? אז אנחנו רואים פה כמה אתגרים מאוד מדהינים. נתחיל עם רגע אתגר של בעצם איך חברה גדולה בונה מוצר, ונתחיל עם הדבר הבסיסי שהיא בונה את זה רגע ברשת שלה. אז איך בייס 44 יכול לעבוד על הרשת הפנימית שלנו ולא לגרום לחברה לבנות את זה בחוץ? אבל אני חושב שהאתגר בפנים היותר משמעותי הוא שמוצרים לא תמיד נולדים מאפס כל פעם. הרבה פעמים אנחנו מוסיפים עוד אינקרמנטים ועוד אינקרמנטים למוצר קיים. והשאלה היא איך בייס 44 יצליח להשתלב בתוך חברה שכבר יש לה מוצר קיים, כבר יש לה קודבייס קיים ועכשיו רוצים להוסיף את הפיצ'ר הבא. איך נצליח לבזל שזה מדבר באותה שפה עיצובית, שזה מתכתב עם עוד מוצרים שיש לחברה, עם עוד השתיות שיש לחברה. אני חושב שפה האתגר הוא ב ת מאוד משמעותי. והיכולת שלנו לעשות את הדבר הזה ולעשות את זה סקייל ולהתאים את המוצר הזה גם כשאנחנו עולים למעלה לאנטרפרייזים שדורשים עוד הרבה מאוד יכולות מסביב, זה שם המון המון המון אתגרים על לא רק איך פיצחנו את הווליו הראשוני, אלא איך אנחנו מסוגלים ב ת להביא את זה למצב של מוצר יתי שאנחנו יכולים למכור בתור חברה. האתגר הנוסף הוא שנגיד והצלחנו…
הוא אפילו מצליח, מה שהולך לקרות זה שאנחנו הולכים לקבל משתמשים, ועם משתמשים מגיע פידבק של משתמשים וצרכים. והאתגר המרכזי הוא איך אנחנו עושים עריכה אחרי שכבר בעצם הבאנו את הערך הראשוני. המשתמשים רוצים מטמות ואנחנו נרצה להתאים את המוצר שלנו, ופה בגלל שפישטנו מאוד את תהליך הבנייה, אז מאוד קשה לנו להבין מה בעצם בנינו, ואם אני אפילו לוקח ומעצים את זה למשתמשים לא טכנולוגיים שבנו, מוצר ב ת באפס מ ץ, איך הם אחר כך עושים את העבודה של עריכת המוצר והת ה שלו, של הצרכים המשתנים של המשתמשים שלנו. פה בהקשר הזה זה ב ת מאוד מאוד משמעותי, ואני רוצה להחזיר אתכם לפרק האחרון שהקלטנו עם רזי מחברת פקן, שדיברנו על זה שהם פישטו מאוד מאוד את תהליך ההונבורדינג למשתמשים כבדים, והמשתמשים הצליחו לבנות מודלים מאוד מורכבים, אבל הם לא הבינו ב ת מה הם עושים, והם כל פעם התחילו מחדש. אז האתגר הזה של איך אני ב ת מבין מה בניתי ואיך אני מבין איך אני עורך אותו, הוא אתגר מאוד משמעותי. והאתגר האחרון הוא שכשאנחנו כותבים פרומפט לבית 44, הוא מייצר לנו מוצר עם הדברים שביקשנו, אבל גם עם עוד פיצ'רים של המוצר שאולי לא בכך ביקשנו. ובתור מנהלי מוצר אנחנו אומרים מגניב, זה ניס טו האב, לא מתעסקים בזה יותר מדי, נחמד. אבל אני רוצה להחזיר אתכם לנקודה מאוד משמעותית, ושלא משנה איזה פיצ'ר אתם בונים ואיזה פיצ'ר יש במוצר, יהיו משתמשים שהשתמשו בזה. גם אם זה מעט, גם אם זה ממש ממש מעט משתמשים, מישהו ייגע בפיצ'ר הזה. ולקחת אחר כך פיצ'ר שכבר פיתחתם והוצאתם מחוצה, זה הרבה יותר קשה מלהוסיף פיצ'ר. ובהקשר הזה הקלטנו את פרק 16 עם רוני בן רון, שממש נגענו בכל האספקטים של איך הורגים פיצ'ר, אבל חשוב מאוד לא להיכנע להצלנות המוצריזית של הזאתי של להגיד, זה כבר שמה, אז בואו נשחרר את זה עם זה, וב ת להיות חדים ומדויקים על הערך שאנחנו רוצים להביא למשתמשים שלנו. אז דיברנו על התובנות ודיברנו על האתגרים, אבל יש עוד איזושהי זווית מאוד מעניינת, וזה איך זה משפיע עלינו בתור מנהלי מוצר. זה פתאום פותח לנו כל מיני דברים, ולי כשאני בונה מוצרים, בצורה שלא חשבתי עליה, ואני רוצה לשתף אתכם בזה. אז הדבר הראשון הוא שזה הופך את זה לבלידציה הרבה יותר מהירה לפיצ'רים. במקום שניקח את המשתמשים שלנו ונבקש מהם להגיב על פיגמה שאנחנו מראים להם, אנחנו יכולים לבנות אשכרה משהו שעובד ולתת למשתמשים לשחק. התובנות שאנחנו מקבלים מהרעיונות על משהו שב ת עובד כשלוחצים עליו, הרבה יותר משמעותי, והמשתמשים ממש רואים את הערך ה יתי של המוצר, ולא את מה שאנחנו מספרים להם על הפיגמה. הדבר השני הוא שזה לא רק עבור השיחה עם המשתמשים שלנו, זה גם בשיחה הפנימית עם צוות הפיתוח. אנחנו יכולים לבנות משהו שהוא הרבה יותר מעניין מ-PRD שכתבנו, או מאיזשהו יוזר סטורי שכתבנו, ופשוט להראות לצוות איך דמיינו שהדבר הזה עובד. זה פותח שיחה הרבה יותר מעניינת בצוות הפיתוח על איך אפשר להטמיע את זה, מה האתגרים, כי להרבה אנשים מאוד קשה לדמיין כשהבקשות שלנו כתובות על דף, הפיצ'ר הזה כתוב על דף, מאוד קשה לדמיין את האתגרים, ופה זה פותח שיחה ברמה אחרת לגמרי. ומשהו שלישי ומגניב שאני רו שקורה עכשיו בתהליכי העבודה דווקא, זה אני עוזר להמון המון מועמדים להתקבל לחברות, ואני רו שעכשיו בשלב מטלות הבית יש איזשהו חלון הזדמנויות צר שנפתח, שאפשר בעזרת הכלים האלה של בייס 44 ולבבול, לקחת את מטלת הבית ולהפוך אותה למוצר עובד. זה מייצר איזשהו וואו פקטור מטורף אצל הצוות המגייס, שימו לב, הוואו אפקט הזה מצטמצם ככל שיותר ויותר אנשים מכירים את זה, וגם הפודקאסט הזה מפיץ את זה ליותר אנשים, אז יש לכם חלון הזדמנויות שהולך ומצטמצם, תנצלו אותו, זה ב ת יכול להקפיץ את תהליך הרעיונות שלכם. מעולה, אז ב ת דיברנו על התובנות המרכזיות מהמוצר המטורף הזה, ומהבאז שהוא עושה ומה אנחנו יכולים לקחת למוצר שלנו. דיברנו גם על האתגרים של הסקייל והריטנצ'ן והאטמה, אחרי שכבר שחררנו את המוצר ואיך זה הולך להתאים לחברות שכבר יש להם מוצר קיים. ואפילו דיברנו על איך זה יכול לעזור לנו בתור מנהלי מוצר להיות מנהלי מוצר יותר טובים, אבל ככה שתי תובנות מרכזיות שאני לוקח מהפרק לבנייה של מוצרים, היא אחת, כמה חשוב לצמצם את הרגע מהתחילת שימוש עד שהמשתמש מקבל את הה מומנט הראשוני. אם במוצר שלנו זה לפעמים ימים או שעות או דקות, איך אנחנו מסוגלים לצמצם את זה לשניות. והתובנה השנייה היא ויראליות מובנית. אז אני לא מדבר על לשתף לינק ושאנשים יבינו מהלינק כשאתם משתמשים במוצר הזה, אלא איך אנחנו בתוך המוצר עוזרים לשתף הצלחות מתוך המוצר, שיעזרו למשתמשים להגדיל את זה בצורה אורגנית. נכון, זה לא רלוונטי לכל המוצרים, אבל במקומות שזה כן רלוונטי, זה יכול להיות מכפיל כוח מאוד משמעותי. אז מה דעתכם על בייס 44? אנחנו מזמינים אתכם לדף הלינקדין שלנו לשתף בתובנות שלכם. ואם בתם את הפרק, אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בכל אחת מהאפליקציות כדי לדעת מתי הפרק הבא יוצא. אז תודה שהזנתם ונתר בפרק הבא. אז מה דעתכם על בייס 44? אנחנו מזמינים אתכם לדף הלינקדין שלנו לשתף בתובנות שלכם. ואם בתם את הפרק, אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בכל אחת מהאפליקציות כדי לדעת מתי הפרק הבא יוצא.אז תודה שהזנתם ונתר בפרק הבא.
.