את הבלוג הזה - על איך מקימים קרן הון סיכון חדשה  - כתבתי אי אז באוגוסט… ומאז הפרסום שלו נדחה עוד ועוד בגלל אילוצים שונים ומשונים (שנראים כ״כ שוליים ביחס למה שאנחנו עוברים היום).אז למרות שהוא קצת תלוש על רקע התקופה, רגע לפני שהאבק יכסה אותו כליל אני מפרסם אותו בכל זאת, למען ימים רגילים יותר שמי יתן ויגיעו במהרה.   אז נעים להכיר - אני יובל אריאב, מנהל ארגון הבוגרים של יחידה 49, בעברי חבר בצוות המייסד של אונאבו (שנרכשה ע״י פייסבוק ב2013), קו-פאונדר וה CTO הראשון של הפינטק פאנדבוקס, משקיע בקרן ליונבירד וגם כאנג׳ל (נקסט סיליקון, פאנדגארד, אשורד אלאייאס ואפרוב שנרכשה הן כמה מהחברות שהובלתי/השתתפתי בסיבוב הגיוס הראשון שלהן).    לפני שנה וחצי עשיתי מעשה ויצאתי לגייס קרן משלי - שעל זה בעצם הבלוג הזה.   היום אני שותף מנהל יחיד בקרן סימבול, קרן צ׳ק-ראשון. בתחילת הקיץ האחרון סגרנו סופית את הקרן הראשונה (50 מיליון דולר), ובסופו השקנו אותה רשמית. (למרות שאנחנו פועלים מתחת לרדאר כבר כמעט שנתיים, במהלכן השקענו בעשר חברות). הקמה של קרן הון סיכון חדשה בישראל זה מאורע די ייחודי. בדומה להקמה של סטארטאפ, מלא אנשים אומרים לך לא (ובכל זאת מאוד כדאי למצוא את הדרך לשמור איתם על קשר), וחייבים כל הזמן לחדד את הסיפור שאתם מספרים. חוץ מזה הרוב שונה. אבל כיוון שהרבה מחברי הקבוצה הזאת נמצאים באינטרקציה עם קרנות, חשבתי שיהיה מעניין לספר את סיפור ההקמה של סימבול - למה להקים קרן הון סיכון, ואיך עושים את זה. הנה זה בא:   אז למה בכלל להקים קרן חדשה, ולא להצטרף כשותף לקרן קיימת?  האמת? בשנה הראשונה כמשקיע היה לי משבר. פשוט לא הבנתי למה שאנשים עם כשרון יעברו ל- VC. אבל אז התחלתי לראות יותר חברות, חלקן מהפכניות, והבנתי שכמשקיע צ׳ק ראשון אפשר להזיז את המחט ולקדם את היזמים והחברות - ולעשות זאת בכמה חברות במקביל. בגלל שהייתי פאונדר בעצמי, הרגשתי שיותר קל לי להכיל את אינסוף ה-  unknowns שיש בהתחלה של סטארטאפ מלמשקיעים שהסתכלו על זה באופן פיננסי נטו. כשעזבתי את פאנדבוקס, הייתי בטוח שאקים עוד סטארטאפ. ולמרות שעם הזמן נשאבתי לצד האפל, הרצון שלי להקים משהו חדש משלי תמיד נשאר. ובעיקר, חשבתי שקרן צ׳ק-ראשון של אופרטורים ובילדרים שמשקיעה בחברות מחוץ לקונצנזוס הרגיל של קהילת המשקיעים (ראו לינק בתגובות אם מעניין אתכם לקרוא על זה עוד) זה משהו שיכול להיות משמעותי לאקוסיסטם בארץ, ורציתי להיות זה שבונה את זה.   איך מחליטים על גודל של קרן? נקודת המוצא שלי הייתה שאני רוצה להשקיע בצ׳ק הראשון בחברות, ולהוביל לפחות 70% מההשקעות. אז מידלתי שסימבול תכתוב צ'קים של $500K-$3.5M.  בהינתן שאני GP אחד, כמה יזמים אפשר לפגוש באופן פרודוקטיבי, ומספר בורדים, החלטתי שהקרן תשקיע ב14-16 חברות. מידלתי 20-25 מיליון דולר לצ'קים ראשונים, ועוד 40-50% להשקעה בסיבובי המשך (אגב, נתון שיזמים לא מספיק מתעמקים בו). זה מביא לקרן באזור ה-50 מיליון דולר, שזה היה היעד.   ממי מגייסים? קרנות הון סיכון בארץ למעשה מנהלות כסף של משקיעים אחרים, ׳שותפים מוגבלים׳ בשמם הרשמי (כי הם מוגבלים מלקבל החלטות אופרטיביות בקרן, כמו למשל במי משקיעים), ובאנגלית LP - Limited Partners. בסימבול יש ארבעה סוגי משקיעים.  מוסדיים - גופים גדולים שמנהלים כסף למישהו אחר (או לציבור) כמו בנקים, חברות ביטוח, קרנות פנסיה וכו׳.  במוסדיים יש תת קבוצה של פאמילי אופיסס - גופי השקעה שמנהלים את הכספים הפרטיים של בעלי ממון למיניהם. לעומת המוסדיים הגדולים שיודעים לרשום רק צ׳קים גדולים מאוד, פאמילי אופיסס יודעים לשים מליונים בודדים. קרנות - קרנות הון סיכון שלא משקיעות בישראל ישירות אבל כן רוצות חשיפה לשוק הישראלי. שמו בין חצי מליון למליונים בודדים.   משקיעים פרטיים (שמנהלים את כספם בעצמם, או לפחות זה הכובע שבו הם נכנסו כמשקיעים לסימבול) - רובם המוחלט בכירים בתאגידים גלובלים מכל התחומים - טכנולוגיה, פיננסים, פארמה, נדל״ן - נכנסו בכמה מאות אלפי דולרים כל אחד.  פאונדרים אמריקאים וישראלים - נכנסו בעשרות אלפי דולרים כל אחד.   למה התמהיל הזה מעניין? חלק משמעותי באסטרטגיה של סימבול זה לבנות רשת של משקיעים מוגבלים - עשרות LPs שבהם הרבה קרנות אמריקאיות. מתוך 5 החברות שלנו שגייסו סיבובי המשך ב-18 החודשים האחרונים - לא מעט מהקרנות האמריקאיות אנחנו הכרנו להם, חלקם דרך ה- LPs שלנו. את היתרון של בכירים בחברות ענק נראה לי לא צריך לפרט… זה באמת מכפיל כוח, ולכן אנחנו שמחים לשלם את המחיר של לנהל את המערך הזה.    אז איך מתחילים? צריך להגיד את זה כמו שזה: בלתי אפשרי לגייס קרן אם אין לך מערכות יחסים קיימות עם משקיעים פוטנציאלים. מדובר באנשים שאמורים לסמוך עליך על הכסף שלהם. הם לא יעשו את זה על סמך מוניטין שאינו מעוגן באינטרו חם.  בניגוד לסטארטאפ שסוגר סיבוב תוך כמה חודשים. קרן אפשר גם לגייס במשך שנה וחצי שנתיים, על פני כמה סגירות ביניים. על כל משקיע שאומר לך כן, לפחות שניים אומרים לא. כל המשקיעים שאומרים לך לא עכשיו, הם עדיין משקיעים פוטנציאלים לקרנות הבאות שלנו אז צריך לפצח איך לשמור איתם על קשר.  בשביל להתחיל להשקיע, חייבים לעשות סגירה ראשונית - לקבל התחייבויות לשליש-רבע מהסכום הכולל שאליו מכוונים. ממש כמו בגיוס לסטארטאפ, התחלתי מלדבר עם פרנדליז - אנשים שהכרתי בעולם הקרנות ושהכירו אותי. המטרה לא הייתה לגייס מהם, אלא לתת להם לשמוע את הפיץ׳ והסיפור שאני מתכנן לספר, ולקבל מהם פידבק כנה על הסיכוי שלי לגייס *בתקופה הנוכחית*.     הקלף הכי חזק שהיה לי זה השקעות קודמות שעשיתי - פאנדגראד, נקסט סיליקון, אשורד אליאס, אפרוב - ועבודת ההכנה הכי אינטנסיבית שהייתי צריך לעשות זה להבין מה בסיפור של ההשקעה משמעותי. עזרו לי להבין שאני צריך להדגיש שהובלתי את ההשקעות האלה מבחינת הדו דיליג׳נס עליהן, ולא הסתמכתי על הדו דיליג׳נס של משקיעים אחרים. וגם כמה הן היו לא קונבנציונליות, ואיך כן השתכנעתי שהן שוות את הסיכון.    אחד האתגרים של גיוס קרן זה לייצר מומנטום. לי עזר להראות למשקיעים פוטנציאלים שיש כבר פאונדרים קונקרטים שמחכים לכסף. באותה תקופה - עוד לפני הסגירה הראשונה - נתנו טרם שיטס לשתי חברות (בריז וג׳יגה). זה הראה למשקיעים הפוטנציאלים שהכסף שלהם הולך לעבוד מהיום הראשון, והופך את ההשקעה להרבה יותר קונקרטית. זה גם מייצר תחושת דחיפות.      דברים שהשתבשו בדרך: קרן גדולה שפנתה אלי באינבאונד וסיכמנו שתשים 8 מליון דולר. כטיוטות החוזה כבר היו מוכנות - השוק קרס והם נעלמו. כששאלתי מה קורה, הן עדכנו אותי בהודעת ווטסאפ ש - sorry we are out. אין פה שום לקח האמת… אבל בדיעבד טוב שהם לא השלימו את ההתחייבות, כי תרחיש שבו הם היו מתחייבים אבל בזמן אמת - כשקוראים לכסף - לא מעבירים אותו, הוא הרבה יותר שלילי.  מה עוד? משקיע עוגן בקרן - קבוצה של פאמילי אופיסס ו-  funds of funds שנכנסו ביחד שמו 9 מליון דולר על ההתחלה, רצו שאני אגיע לניו יורק ללחוץ להם יד בתאריך מסוים. זה היה בסוף הקורונה, הטיסה שלי בוטלה ולא הצלחתי לקבל אישור לטיסה ממשרד הבריאות שיהיה תקף לתאריך של הטיסה החדשה. נאלצתי לשכנע מאבטח בשדה תעופה בשיטת off by one. אם זה לא היה עובד, לא יודע אם היינו פה היום.  ולקינוח - שני ה- LPs האחרונים שנכנסו, עשו את זה אחרי הבחירות ונסיון ההפיכה המשטרית. זה בהחלט עלה ב*כל שיחה*. מדובר באנשים שכבר הכרתי ולכן הרגשתי שהם סומכים על התשובות שלי, אבל אין ספק שהמצב בארץ, על כל היבטיו, הולך להיות דומיננטי בגיוס של הקרן השניה, במיוחד מול משקיעים פוטנציאלים חדשים.    זה יצא הרבה יותר ארוך ממה שתכננתי… אני זמין לשאלות אם יש לכם כאלה, מוזמנים להתחבר איתי בלינקדאין :)

אנחנו מדברים על כל מה שצריך לדעת על ראנווי - איך מתכננים אותו מה הפרמטרים שצריך לקחת בחשבון, ומה עושים אם התכנון שעשינו מראש השתנה.

מה כדאי לעשות בחיפוש עבודה? איך אפשר להגדיל את הסיכויים להיכנס לתהליך? שחק שצר, Talent Aquisition Partner במאנדיי, שיתפה בכיצד ניתן לאפטם כל שלב בתהליך עצמו - משלב חיפוש העבודה, הכנת קורות חיים, ראיון טלפוני ועוד.