כשבונים מוצר AI, האינטואיציה הראשונית היא לייצר ערך מיידי למשתמש מהר ככל האפשר – יצירת אפליקציה, אתר או תמונה תוך רגע. אלא שחברות רבות מגלות שבשיטה כזו הריטנשיין נפגע משמעותית מפני שמשתמשים נוטשים מיד עם סיום הפרוייקט הראשוני שלהם. נראה שהמפתח למעבר ממוצר של "קסם חד-פעמי" לפלטפורמה עם סטינקינס שמלווה את הלקוח לאורך זמן טמון דווקא בהאטה מכוונת של הפלואו לטובת בניית אמון.
בפרק השבוע, רן ארז מארח את ניצן פודה, VP Product ב-Base44, לשיחה על האתגר שבניהול חוויית משתמש עבור קהלים מגוונים. הדילמה המרכזית היא כיצד ומתי נכון לייצר פריקשן יזום בתהליך העבודה מבלי לגרום למשתמש לנטוש. ניצן משתפת בניסויים שביצעו סביב תהליכי תכנון (Plan Mode) ובמציאת נקודת האיזון המדויקת להצגת חומת תשלום ושדרוג חבילות, מתוך שאיפה לאפשר למשתמש לראות את קיר חסימת הקרדיטים רגע לפני שהוא מתנגש בו.
ניצן משתפת מהניסיון שלה בבניית נקודות חיכוך חיוביות ככלי לבניית אמון והעלאת תחושת ה-Capability של המשתמש. בנוסף, רן וניצן מדברים בפרק על הצעת פיצ׳רים המותאמת לרמת המיומנות של המשתמש והובלת המשתמשים משלב היצירה הבסיסי ועד לשלב מתקדם יותר של מוניטיזציה וצמיחה עסקית.
תפקיד המפתח השתנה והתפתח לאורך השנים, אך מאז ומתמיד ליבת המקצוע התמקדה בכתיבת קוד. העובדה הזו השתנתה דרמטית עם כניסת כלי AI שיודעים לכתוב קוד בצורה טובה, מהירה ובנפחים גדולים. ארגוני פיתוח מוכרחים לבחון כיום מחדש את תהליכי העבודה, כאשר היומיום של המפתחים עובר בהדרגה מכתיבת הקוד עצמו למקום של ניהול ובקרה על אייג׳נטים שמבצעים עבורם חלק ניכר מהמשימות.
בפרק השבוע רוני הרניב מדברת עם לירון שטרייכמן, VP Engineering, ועם נתנאל אברג׳יל, Director of R&D במאנדיי, על האתגרים שמגיעים עם הצורך להגדיר מחדש את תפקיד המפתח בארגון: המחסום הפסיכולוגי בקרב מפתחים שרגילים להיות בשליטה מלאה על הקוד, איך מודדים אימפקט ופרודוקטיביות בעידן שבו ה-Velocity ומספר ה-PRs מזנקים אך לא תמיד משקפים ערך אמיתי ללקוח, וכיצד משנים לחלוטין את תהליכי הגיוס כשמבחני קוד מסורתיים הופכים לחסרי ערך.
נתנאל ולירון משתפים על המעבר ההדרגתי לעבודה עם מודלי שפה ועד לבניית אייג׳נטים המשמשים כחברי צוות לכל דבר בסלאק ומקבלים משימות עצמאיות, בצעדים שעשו כדי לבנות מחדש את שאלות הריאיון הטכני כך שיבחנו ארכיטקטורה ויכולת עבודה ביקורתית עם AI, ומסבירים כיצד מהלכים טקטיים כמו העברת משמרות הטיפול בבאגים לאחריות של אייג׳נטים, מסייעים להטמיע את השינוי התרבותי בקרב המפתחים.
איך באמת נראית הבנייה והעבודה עם סוכני AI ביום-יום? הפרק השבוע הוקלט במהלך כנס האייג׳נטים הגדול של Startup for Startup, שם עצרנו את המאזינים ומנהלי המוצר מהאקוסיסטם כדי לשמוע על הניסיון שלהם.
הפרק צולל ללמידה מהאתגרים בשטח ומציג דוגמאות ליישום אמיתי: החל מניקוי ותעדוף של בורד עם 600 בקשות פיצ'רים בשש שעות בלבד במקום חודש של עבודה ידני, דרך הכלל לפיו עדיף להנחות את האייג'נט מה כן לעשות במקום ממה להימנע כדי למנוע בלבול וטעויות בדאטה, ועד לטשטוש הגבולות המקצועי שמאפשר היום למנהלי מוצר לעצב ואפילו לדחוף תיקוני UI נקודתיים ישירות לקוד כדי לפתור בעיות משתמש במהירות.
גיוס האנשים הנכונים ובניית הרגלים, ריטואלים, ותרבות – הם חלק בלתי נפרד מהצלחה של חברה. אבל איך עושים את זה נכון?
בפרק השבוע אירחנו את אופיר ארליך, קו-פאונדר ומנכ״ל חברת EON, ועוז אלון, קו פאונדר ומנכ״ל חברת HoneyBook, לשיחה על האתגרים והדילמות שמגיעים עם בניית הצוות הראשון: איך מגייסים אנשים שאפשר לסמוך עליהם, איך יוצרים תרבות ארגונית שמרגישים גאווה להשתייך אליה, ואיך בונים חברה שכיף לצמוח איתה לאורך הדרך.
בפאנל שהתקיים במסגרת מיטאפ בנושא ״People First״ בשיתוף פעולה עם קרן Grove, עוז ואופיר שיתפו את רוני הרניב באיזה סוג אנשים כל אחד מהם חיפש לחברה שלו, על הערכים שהובילו אותם בבניית הסטארטאפ, ולמה זה חשוב לפעמים לעצור ולהגדיר אותם. אופיר בין היתר שיתף בתובנות חשובות סביב ההחלטה להיפרד מעובדים בזמן הנכון לטובת כולם, איך מגייסים עובדים שמחים ולא ״מנבילי פרחים״, ועוז סיפר בין היתר על איך הוא משאיר עובדים יותר מ-10 שנים בחברה, ולמה ויתר על נעלי בית לכל עובד – אבל כן השאיר ריטואלים אחרים שאיחדו את העובדים סביב האני-בוק.
צפו בהרצאה נוספת מהכנס ועיינו בחומרים נוספים בקישורים:
הפלייבוק לגיוס טאלנטים לסטארטאפים בתחילת הדרך- הרצאה של נטע גבע | Director people & Culture | Grove Ventures
People First Playbook – מדריך לסטארטאפים לתחילת הדרך (מסמך)
כשבונים מוצר AI, האינטואיציה הראשונית היא לייצר ערך מיידי למשתמש מהר ככל האפשר – יצירת אפליקציה, אתר או תמונה תוך רגע. אלא שחברות רבות מגלות שבשיטה כזו הריטנשיין נפגע משמעותית מפני שמשתמשים נוטשים מיד עם סיום הפרוייקט הראשוני שלהם. נראה שהמפתח למעבר ממוצר של "קסם חד-פעמי" לפלטפורמה עם סטינקינס שמלווה את הלקוח לאורך זמן טמון דווקא בהאטה מכוונת של הפלואו לטובת בניית אמון.
בפרק השבוע, רן ארז מארח את ניצן פודה, VP Product ב-Base44, לשיחה על האתגר שבניהול חוויית משתמש עבור קהלים מגוונים. הדילמה המרכזית היא כיצד ומתי נכון לייצר פריקשן יזום בתהליך העבודה מבלי לגרום למשתמש לנטוש. ניצן משתפת בניסויים שביצעו סביב תהליכי תכנון (Plan Mode) ובמציאת נקודת האיזון המדויקת להצגת חומת תשלום ושדרוג חבילות, מתוך שאיפה לאפשר למשתמש לראות את קיר חסימת הקרדיטים רגע לפני שהוא מתנגש בו.
ניצן משתפת מהניסיון שלה בבניית נקודות חיכוך חיוביות ככלי לבניית אמון והעלאת תחושת ה-Capability של המשתמש. בנוסף, רן וניצן מדברים בפרק על הצעת פיצ׳רים המותאמת לרמת המיומנות של המשתמש והובלת המשתמשים משלב היצירה הבסיסי ועד לשלב מתקדם יותר של מוניטיזציה וצמיחה עסקית.
תפקיד המפתח השתנה והתפתח לאורך השנים, אך מאז ומתמיד ליבת המקצוע התמקדה בכתיבת קוד. העובדה הזו השתנתה דרמטית עם כניסת כלי AI שיודעים לכתוב קוד בצורה טובה, מהירה ובנפחים גדולים. ארגוני פיתוח מוכרחים לבחון כיום מחדש את תהליכי העבודה, כאשר היומיום של המפתחים עובר בהדרגה מכתיבת הקוד עצמו למקום של ניהול ובקרה על אייג׳נטים שמבצעים עבורם חלק ניכר מהמשימות.
בפרק השבוע רוני הרניב מדברת עם לירון שטרייכמן, VP Engineering, ועם נתנאל אברג׳יל, Director of R&D במאנדיי, על האתגרים שמגיעים עם הצורך להגדיר מחדש את תפקיד המפתח בארגון: המחסום הפסיכולוגי בקרב מפתחים שרגילים להיות בשליטה מלאה על הקוד, איך מודדים אימפקט ופרודוקטיביות בעידן שבו ה-Velocity ומספר ה-PRs מזנקים אך לא תמיד משקפים ערך אמיתי ללקוח, וכיצד משנים לחלוטין את תהליכי הגיוס כשמבחני קוד מסורתיים הופכים לחסרי ערך.
נתנאל ולירון משתפים על המעבר ההדרגתי לעבודה עם מודלי שפה ועד לבניית אייג׳נטים המשמשים כחברי צוות לכל דבר בסלאק ומקבלים משימות עצמאיות, בצעדים שעשו כדי לבנות מחדש את שאלות הריאיון הטכני כך שיבחנו ארכיטקטורה ויכולת עבודה ביקורתית עם AI, ומסבירים כיצד מהלכים טקטיים כמו העברת משמרות הטיפול בבאגים לאחריות של אייג׳נטים, מסייעים להטמיע את השינוי התרבותי בקרב המפתחים.
איך באמת נראית הבנייה והעבודה עם סוכני AI ביום-יום? הפרק השבוע הוקלט במהלך כנס האייג׳נטים הגדול של Startup for Startup, שם עצרנו את המאזינים ומנהלי המוצר מהאקוסיסטם כדי לשמוע על הניסיון שלהם.
הפרק צולל ללמידה מהאתגרים בשטח ומציג דוגמאות ליישום אמיתי: החל מניקוי ותעדוף של בורד עם 600 בקשות פיצ'רים בשש שעות בלבד במקום חודש של עבודה ידני, דרך הכלל לפיו עדיף להנחות את האייג'נט מה כן לעשות במקום ממה להימנע כדי למנוע בלבול וטעויות בדאטה, ועד לטשטוש הגבולות המקצועי שמאפשר היום למנהלי מוצר לעצב ואפילו לדחוף תיקוני UI נקודתיים ישירות לקוד כדי לפתור בעיות משתמש במהירות.
גיוס האנשים הנכונים ובניית הרגלים, ריטואלים, ותרבות – הם חלק בלתי נפרד מהצלחה של חברה. אבל איך עושים את זה נכון?
בפרק השבוע אירחנו את אופיר ארליך, קו-פאונדר ומנכ״ל חברת EON, ועוז אלון, קו פאונדר ומנכ״ל חברת HoneyBook, לשיחה על האתגרים והדילמות שמגיעים עם בניית הצוות הראשון: איך מגייסים אנשים שאפשר לסמוך עליהם, איך יוצרים תרבות ארגונית שמרגישים גאווה להשתייך אליה, ואיך בונים חברה שכיף לצמוח איתה לאורך הדרך.
בפאנל שהתקיים במסגרת מיטאפ בנושא ״People First״ בשיתוף פעולה עם קרן Grove, עוז ואופיר שיתפו את רוני הרניב באיזה סוג אנשים כל אחד מהם חיפש לחברה שלו, על הערכים שהובילו אותם בבניית הסטארטאפ, ולמה זה חשוב לפעמים לעצור ולהגדיר אותם. אופיר בין היתר שיתף בתובנות חשובות סביב ההחלטה להיפרד מעובדים בזמן הנכון לטובת כולם, איך מגייסים עובדים שמחים ולא ״מנבילי פרחים״, ועוז סיפר בין היתר על איך הוא משאיר עובדים יותר מ-10 שנים בחברה, ולמה ויתר על נעלי בית לכל עובד – אבל כן השאיר ריטואלים אחרים שאיחדו את העובדים סביב האני-בוק.
צפו בהרצאה נוספת מהכנס ועיינו בחומרים נוספים בקישורים:
הפלייבוק לגיוס טאלנטים לסטארטאפים בתחילת הדרך- הרצאה של נטע גבע | Director people & Culture | Grove Ventures
People First Playbook – מדריך לסטארטאפים לתחילת הדרך (מסמך)
איך נראית הקמת סטארטאפ בתוך חברה גדולה, ואיך מנווטים את הצעדים הראשונים בעידן ה-AI? הפרק השבוע פותח את סדרת הפרקים החדשה שלנו, שבה נלווה מקרוב את ההקמה והפעילות של Agent Talent, פרוייקט ששואף לפצח שוק חדש של מרקט-פלייס שמחבר בין חברות שמעוניינות לשכור אייג׳נטים כעובדים מצד אחד, לבילדרים שבונים אייג׳נטים מהצד השני.
לאורך הסדרה נביא את הסיפור מאחורי בניית הפרוייקט, האתגרים, הטעויות, ההצלחות והניסיונות שמתרחשים בזמן אמת. הצטרפו אלינו למסע של המוצר הזה, ושל הצוות שמקים אותו – לאן הם יתקדמו אנחנו נגלה ביחד תוך כדי תנועה.
בפרק הראשון, גל ברוך ונדב שלזינגר, צוות הפאונדרים של אייג׳נט טאלנט, חוזרים לנקודת הזינוק ומספרים על השינוי המחשבתי שעברו – מהשלב שבו הם פעלו הם חשבו שהם רק ״בורג״ במוצר, ועד לנקודה שבה לקחו עליו בעלות מלאה. הם משתפים בהלם של תחילת הדרך כשהבינו שגיוס בילדרים לפלטפורמה הוא החלק הקל, בעוד שהבאת חברות ולקוחות משלמים היא האתגר המרכזי, ומתארים את הכאוס האינהרנטי של ניהול תפקידים בתוך צוות רזה שפועל בקצב שיא.
הפרק הוא הצצה לדינמיקה של פיצוח שוק ומוצר, החל מהרגע שבו נכנס הכסף הראשון לחשבון הבנק ושינה את רמת האמונה של הצוות בפרויקט, ועד להחלטה לזרוק לפח מתודולוגיות עבודה קלאסיות לטובת ריצה מהירה ותיקונים יומיים. בפרק הזה, וגם הפרקים הבאים, נדבר על תובנות מעשיות סביב בניית ICP משתנה, ניהול קשרי לקוחות בגישת High-Touch, עבודה בצוות שמורכב חלקו מעובדים אנושיים וחלקו מאייג׳נטים, הרבה תובנות על בניית GTM – ועוד.
מהפכת ה-AI הציבה אתגר מורכב בפני חברות מוצר רבות: כיצד משמרים את הערך המוצרי מול מודלי שפה גנריים שהולכים ומשתכללים במהירות. בפרק זה, נדב לוי, Senior Product Manager בסולה סקיוריטי (Sola Security), משתף בדילמה שפגשה החברה, כאשר לקוחות תהו מדוע לא לבנות את הפתרון בעצמם באמצעות חיבור ישיר ל-API של מודל Frontier קלאסי.
במקום להילחם בפידבק באופן שיווקי, הצוות הוכיח כי המעטפת המוצרית משפרת את רמת הדיוק מ-50% ל-85% ומייעלת את צריכת הטוקנים ב-300%. נדב מפרק את שלוש שכבות הקונטקסט ההכרחיות לפיצוח הבעיה, דן בטרייד-אוף המורכב שבין עודף גמישות לדטרמיניזם מוצרי, ומציג כלים מעשיים להתמודדות עם עלויות הכלכלה של הטוקנים, ניהול תחרות ישירה מול מודלים גנריים ומעבר ממוצר פסיבי למערכת אקטיבית המציפה תובנות למשתמש.
במשך תקופה ארוכה הפוקוס המרכזי של מאנדיי היה על צמיחה דרך לקוחות חדשים והגדלת ה-ARR. עם בסיס עצום של מעל ל-250 אלף לקוחות, רק קצה הפירמידה זכה לליווי צמוד ופרואקטיבי, בעוד שאר המשתמשים קיבלו מענה בעיקר כשכבר צצה בעיה בשטח. אבל כשהחברה הגיעה למאסה קריטית, היה ברור שהמשחק ההתקפי של רכישת לקוחות חדשים כבר לא מספיק לבדו. כדי להמשיך לגדול בצורה בריאה, מאנדיי הייתה חייבת לחזק את המשחק ההגנתי שלה, כלומר, להסתכל לאתגר של נטישת הלקוחות בעיניים וללמוד איך לשמור על הנכס הכי גדול שלה: הלקוחות הקיימים.
מתוך ההבנה שלכל ארגון יש "דלי דולף" ושהרבה יותר זול ומשתלם לשמר לקוח מאשר לגייס חדש, הוקם לפני כשנה ארגון ה-CCO (Chief Customer Officer) במאנדיי. המטרה הייתה לאחד את כל גופי השירות, התמיכה והסאקסס שהיו מפוזרים בחברה תחת קורת גג אחת, ולפתור את בעיית ה-"Too many cooks in the kitchen", מצב שבו פונקציות שונות פועלות מול אותו לקוח במקביל ללא סנכרון.
בפרק השבוע, דריה ורטהיים משוחחת עם עדי דר, ה-CCO של מאנדיי, על הדרך שבה הם פיצחו את האתגר והפכו את מערך השירות מריאקטיבי לפרואקטיבי. עדי מסביר כיצד ה-AI הפך למנוע, החל מפתרון אוטומטי של מעל 70% מתיקי התמיכה היומיים, ועד לשימוש ב-Risk Engine, מערכת שמזהה ירידה בשימוש וסימני שבר אצל הלקוח עוד לפני שהבעיה בכלל צפה. בנוסף, הוא משתף כיצד הם מייסמים סגמנטציה, איך מנהלים מערך Tech Touch שנוגע בעשרות אלפי לקוחות במקביל, וכיצד חיבור מודל הקומפנסיישן של אנשי השירות לתוצאות השימור בפועל שינה את התמונה.
הפרק הוקלט לפני תחילת המערכה מול איראן
האם אנחנו באמת עומדים בפני קץ ה-SaaS? האם באמת אפשר לבנות את מאנדיי תוך שעתיים? והאם לכולנו לא תהיה עבודה בתוך כמה שנים?
בפרק החדש של "עדכון גרסה" הסדרה שבה אנחנו מבינים איך AI משנה ומעצב את מאנדיי מחדש, אנחנו צוללים אל תוך נבואות האימה המדוברות ביותר בחודשים האחרונים כדי להבין מה כאן אמת, מה פנטזיה ומה יצא מפרופורציה.
בפרק, הפאונדרים של מאנדיי, רועי מן וערן זינמן, מביאים את נקודת המבט שלהם בין היתר על השתלטות הוייב קודינג והמשמעות של זה על חברות קיימות, על החשש שבני אדם יעברו להשתמש אך רק במודלי השפה ולא בתוכנות אחרות, ועל השתלטות האייג׳נטים על עולם העבודה. ננסה להבין בפרק איפה נמצא גרעין של אמת, ומה המשמעות האמיתית של זה עבור כולנו.
כתבו לנו מה חשבתם על הפרק והאזינו גם לפרקים הקודמים בסדרה.
בפרק השלישי של סדרת "דור המהפכה", דריה ורטהיים ורוני הרניב מארחות את דני כהן, שותף בקרן סטיקר ונצ'רס ומי שנמצא בעולם ה-VC כבר 25 שנה. דני חווה את המהפכות והמשברים הגדולים של התעשייה, מהבועה של שנות ה-2000 ועד השיאים של 2021, והוא מגיע לתת פרספקטיבה עם רגליים על הקרקע על מה באמת השתנה הפעם ומה נשאר בדיוק אותו הדבר.
בשיחה דני משתף למה הוא לא מחפש רק טכנולוגיה אלא חדשנות במוצר, איך הוא מזהה יזמים שיודעים להגיע להישגים אדירים עם מעט כסף (כן, אפילו צוות של שני אנשים), ואיפה עולמות ה-B2C פוגשים את מהפכת ה-AI ביום-יום.
בין השאלות על בועה אפשרית לתחרות הגוברת בין הקרנות, מעבר למספרים ולתחזיות, יש מבט מפוכח, על העובדה שאנחנו כנראה עוד לא מבינים עד הסוף את עוצמת השינוי שקורה עכשיו. דני משתף במחשבות שלו על עולם שבו שוק העבודה ישתנה לחלוטין, ועל התחושה שאולי בעוד חמש שנים נסתכל אחורה על השיחה הזו ונבין רק אז כמה המהפכה הזו הייתה עמוקה.
כתבו לנו מה חשבתם על הפרק בתגובות בספוטיפיי או דרך הלינקדאין של Startup for Startup
האזינו לפרקים הקודמים בסדרה:
מה עושים כשה-ARR מעורער? פרק שני בסדרה שבה אנחנו עוקבים אחרי מה קרה באקוסיסטם של הסטארטאפים בישראל מאז כניסת ה-AI.
במשך שנים ארוכות ה-ARR היה ״קודש הקודשים״ של עולם ה-SaaS. הגעת מיליון דולר? יש לך Product Market Fit. אבל בשלוש השנים האחרונות משהו השתנה. כניסת ה-AI והשינוי בהתנהגות הצרכנית יצרו מציאות שבה המטריקות הוותיקות כבר לא מספרות את הסיפור המלא.
בפרק השבוע אנחנו ננסה להבין איך השינויים שקרו בטכנולוגיה ובשוק השפיעו על היכולת של פאונדרים ופאונדריות למדוד את הסטארטאפים שלהם, מה השתנה במודל ה-SaaS, ובמדדים כמו ARR ו-NDR.
בפרק יוני אושרוב, General Partner בקרן Entre’e Capital ויואב עינב, קו-פאונדר ו-CEO של חברות guidde, מספרים לדריה ורטהיים ורוני הרניב על הקשר בין AI לשינויים שקורים בעולמות המדידה, איך אפשר להבדיל בין רווניו איכותי לרווניו לא איכותי היום, איך גורמים ללקוחות להישאר בשוק שבו אנשים נכנסים להשתמש במוצר ואחרי זמן קצר נוטשים ואיך משתמשים ב-AI בשביל להבדיל את החברה שלנו מחברות אחרות.
האזינו גם לפרק הקודם בסדרה:
כשבונים מוצר AI, האינטואיציה הראשונית היא לייצר ערך מיידי למשתמש מהר ככל האפשר – יצירת אפליקציה, אתר או תמונה תוך רגע. אלא שחברות רבות מגלות שבשיטה כזו הריטנשיין נפגע משמעותית מפני שמשתמשים נוטשים מיד עם סיום הפרוייקט הראשוני שלהם. נראה שהמפתח למעבר ממוצר של "קסם חד-פעמי" לפלטפורמה עם סטינקינס שמלווה את הלקוח לאורך זמן טמון דווקא בהאטה מכוונת של הפלואו לטובת בניית אמון.
בפרק השבוע, רן ארז מארח את ניצן פודה, VP Product ב-Base44, לשיחה על האתגר שבניהול חוויית משתמש עבור קהלים מגוונים. הדילמה המרכזית היא כיצד ומתי נכון לייצר פריקשן יזום בתהליך העבודה מבלי לגרום למשתמש לנטוש. ניצן משתפת בניסויים שביצעו סביב תהליכי תכנון (Plan Mode) ובמציאת נקודת האיזון המדויקת להצגת חומת תשלום ושדרוג חבילות, מתוך שאיפה לאפשר למשתמש לראות את קיר חסימת הקרדיטים רגע לפני שהוא מתנגש בו.
ניצן משתפת מהניסיון שלה בבניית נקודות חיכוך חיוביות ככלי לבניית אמון והעלאת תחושת ה-Capability של המשתמש. בנוסף, רן וניצן מדברים בפרק על הצעת פיצ׳רים המותאמת לרמת המיומנות של המשתמש והובלת המשתמשים משלב היצירה הבסיסי ועד לשלב מתקדם יותר של מוניטיזציה וצמיחה עסקית.
תפקיד המפתח השתנה והתפתח לאורך השנים, אך מאז ומתמיד ליבת המקצוע התמקדה בכתיבת קוד. העובדה הזו השתנתה דרמטית עם כניסת כלי AI שיודעים לכתוב קוד בצורה טובה, מהירה ובנפחים גדולים. ארגוני פיתוח מוכרחים לבחון כיום מחדש את תהליכי העבודה, כאשר היומיום של המפתחים עובר בהדרגה מכתיבת הקוד עצמו למקום של ניהול ובקרה על אייג׳נטים שמבצעים עבורם חלק ניכר מהמשימות.
בפרק השבוע רוני הרניב מדברת עם לירון שטרייכמן, VP Engineering, ועם נתנאל אברג׳יל, Director of R&D במאנדיי, על האתגרים שמגיעים עם הצורך להגדיר מחדש את תפקיד המפתח בארגון: המחסום הפסיכולוגי בקרב מפתחים שרגילים להיות בשליטה מלאה על הקוד, איך מודדים אימפקט ופרודוקטיביות בעידן שבו ה-Velocity ומספר ה-PRs מזנקים אך לא תמיד משקפים ערך אמיתי ללקוח, וכיצד משנים לחלוטין את תהליכי הגיוס כשמבחני קוד מסורתיים הופכים לחסרי ערך.
נתנאל ולירון משתפים על המעבר ההדרגתי לעבודה עם מודלי שפה ועד לבניית אייג׳נטים המשמשים כחברי צוות לכל דבר בסלאק ומקבלים משימות עצמאיות, בצעדים שעשו כדי לבנות מחדש את שאלות הריאיון הטכני כך שיבחנו ארכיטקטורה ויכולת עבודה ביקורתית עם AI, ומסבירים כיצד מהלכים טקטיים כמו העברת משמרות הטיפול בבאגים לאחריות של אייג׳נטים, מסייעים להטמיע את השינוי התרבותי בקרב המפתחים.
איך באמת נראית הבנייה והעבודה עם סוכני AI ביום-יום? הפרק השבוע הוקלט במהלך כנס האייג׳נטים הגדול של Startup for Startup, שם עצרנו את המאזינים ומנהלי המוצר מהאקוסיסטם כדי לשמוע על הניסיון שלהם.
הפרק צולל ללמידה מהאתגרים בשטח ומציג דוגמאות ליישום אמיתי: החל מניקוי ותעדוף של בורד עם 600 בקשות פיצ'רים בשש שעות בלבד במקום חודש של עבודה ידני, דרך הכלל לפיו עדיף להנחות את האייג'נט מה כן לעשות במקום ממה להימנע כדי למנוע בלבול וטעויות בדאטה, ועד לטשטוש הגבולות המקצועי שמאפשר היום למנהלי מוצר לעצב ואפילו לדחוף תיקוני UI נקודתיים ישירות לקוד כדי לפתור בעיות משתמש במהירות.
איך נראית הקמת סטארטאפ בתוך חברה גדולה, ואיך מנווטים את הצעדים הראשונים בעידן ה-AI? הפרק השבוע פותח את סדרת הפרקים החדשה שלנו, שבה נלווה מקרוב את ההקמה והפעילות של Agent Talent, פרוייקט ששואף לפצח שוק חדש של מרקט-פלייס שמחבר בין חברות שמעוניינות לשכור אייג׳נטים כעובדים מצד אחד, לבילדרים שבונים אייג׳נטים מהצד השני.
לאורך הסדרה נביא את הסיפור מאחורי בניית הפרוייקט, האתגרים, הטעויות, ההצלחות והניסיונות שמתרחשים בזמן אמת. הצטרפו אלינו למסע של המוצר הזה, ושל הצוות שמקים אותו – לאן הם יתקדמו אנחנו נגלה ביחד תוך כדי תנועה.
בפרק הראשון, גל ברוך ונדב שלזינגר, צוות הפאונדרים של אייג׳נט טאלנט, חוזרים לנקודת הזינוק ומספרים על השינוי המחשבתי שעברו – מהשלב שבו הם פעלו הם חשבו שהם רק ״בורג״ במוצר, ועד לנקודה שבה לקחו עליו בעלות מלאה. הם משתפים בהלם של תחילת הדרך כשהבינו שגיוס בילדרים לפלטפורמה הוא החלק הקל, בעוד שהבאת חברות ולקוחות משלמים היא האתגר המרכזי, ומתארים את הכאוס האינהרנטי של ניהול תפקידים בתוך צוות רזה שפועל בקצב שיא.
הפרק הוא הצצה לדינמיקה של פיצוח שוק ומוצר, החל מהרגע שבו נכנס הכסף הראשון לחשבון הבנק ושינה את רמת האמונה של הצוות בפרויקט, ועד להחלטה לזרוק לפח מתודולוגיות עבודה קלאסיות לטובת ריצה מהירה ותיקונים יומיים. בפרק הזה, וגם הפרקים הבאים, נדבר על תובנות מעשיות סביב בניית ICP משתנה, ניהול קשרי לקוחות בגישת High-Touch, עבודה בצוות שמורכב חלקו מעובדים אנושיים וחלקו מאייג׳נטים, הרבה תובנות על בניית GTM – ועוד.
שלי Startup for Startup
שאלות / פידבק
אנחנו עוברים על הבקשה שלך ונשלח עדכון במייל תוך 48 שעות
אם יחסרו לנו פרטים כדי להמשיך תקבל/י מייל נפרד עם קישור להשלמתם.
בנתיים, אפשר ליהנות מתכנים מותאמים אישית, קורסים והרשמה לאירועים - גם אם עדיין לא קיבלת גישה לפלטפורמת החיבורים.
