פרודקטיבי: איך לרוץ מהר במינימום סיכון (תמר שולץ)

Product TV, פודקאסט המוצר של סטארטאפ פור סטארטאפ. שלום לכולם, אני רן ערז ואתם הגעתם לפודקאסט שבו אנחנו מדברים עם מנהלי ומנהלות מוצר מחברות שונות על בעיות מוצריות שהם נתקלו בהן, איך הם ניגשו לפתור אותן ומה השיעורים שהם למדו בדרך. ובפרק של היום נדבר על הבעיה המוצרית הב . איך מנהלים את הטרייד אוף בין מהירות לאיכות? ומי שתספר לנו להתמודדות שלה עם האתגר הזה, איתמר שולץ, Head of Product בטבולה. היי איתמר. לן, מה נשמע? מצוין, מה שלומך? טוב, כיף לראות אותך. כיף לראות גם אותך וב ת היום יש לנו אתגר מעניין או בעיה מעניינת שאני אשמח כזה לשמוע לפני שאנחנו מתחילים קצת יותר קונטקסט על הדבר שאנחנו יכולים לדבר עליו. כן, אז קצת קונטקסט, אז ב ת עיקר הקריירה שלי בבניית מוצרים לצרכנים, כאילו לרוב זה ביטוסי, יותר לי גם ביטוביטוסי וקצת ביטובי. ובעצם אני חושבת שיש כל מיני, במיוחד אם מתעסקים במוצרים לצרכנים, כל הנושא של ולידציה ויוזר טסטינג הוא משהו שהוא כל כך נגיש וכל כך אפשרי וב ת ב ת מעלה את הוודאות שמה שנפתח אכן יגיע לקהל שלו. אבל מה שקורה וכן שווה לדבר על זה זה כאילו עשו לי תפס לא מקצועי, אבל שלפעמים בעצם מתחילים לעשות יוזר טסט לשם הלסמן וי, ומה שקורה שבמקום שזה יהיה איזשהו כלי עבודה שמשרת אותנו למטרה, שהמטרה בסוף היא להוציא מוצר שעובד, אנחנו כאילו מקדשים את המתודולוגיה, וזה משהו שנר לי שחשוב להימנע ממנו, זאת אומרת ואולי בשיחה הזו יהיה מעניין ככה לדבר על מתי זה מתחיל לחתול המטרה ומתי זה עדיין יוספול ומה אפשר לעשות בין לבין. מעולה ואיך את רו את זה רלוונטי לעוד מנהלי ומנהלות מוצר? אז אני חושבת שכולנו מתמודדים עם זה נכון, כאילו בין הסיפור הזה של אל תהיו בוטלנק, אנחנו מחכים לכם, לבין הרצון שכאילו אנחנו לא נוציא משהו שיהיה פלופ, שאגב גם זה עלינו מחיר לא קטן, זאת אומרת לעמוד מול צוות פיתוח שהשקיע עכשיו בין אם זה ספרינט ובין אם זה חמישה, על איזשהו פיצ'ר שאנחנו היינו נושאי הדגל, זה כואב, זה כואב ולהגיד להם כאילו שזה לא עבד וזה לא הזיז אף מחט, ואגב ב ת רוב הפיצ'רים לא כל כך מזיזים מחט, אני חושבת שחלק מה שאנחנו עושים או בעיניי אחת תפקיד של מנהל מוצר זה לוודא שהמחט זזה, אז כאילו זה בסדר לעשות ניסויים וזה בסדר להיכשל וזה בסדר וזה בסדר, אבל בסוף המחט צריכה לזוז, בסוף צריך לבוא עם הקבלות ולהגיד הנה היינו צריכים להיות פה והגענו לשם, ושוב כישלונות והכל בדרך זה אי אפשר בלי זה, אבל אני חושבת שזה בדיוק שאלה של כמה אתה משקיע בשביל, כאילו כמה עולה לך הכישלון. אוקיי, אז מתי נגיד הטרייד אוף הזה של בין מהירות לחוץ פגש אותך בפעם הראשונה בפנים? אז הפעם הראשונה בפנים זה ב ת שעל סטארטאפ משלי, אז היינו חברה של חברים, הקמנו סטארטאפ מאוד בנו משחקי קופסה ורצינו, היה כזה עליית הסמארטפון זה 2014 כאילו כן אני קצת הוותיקה בקיצור, אז אנחנו רצינו כאילו לאפשר לאנשים לשחק עם חברים שלהם, עשינו משחקי מובייל תורות עם חברים, בסדר זה היה מה שבאנו לעשות, והיינו מאוד מאוד בתנאי מעבדה בלהפיין את זה ולתכנן את זה, כאילו ממש ההגדרה שאולי over planning, ויחד עם זה היינו סטארטאפ, זאת אומרת היה לנו כסף שגייסנו, הוא לא הספיק להמון זמן, גם ככה משכנו כזה מסקורות רעב, ויש קשר מאוד ישיר, פתאום אתה כאילו ממש קולט את הקשר בין זמן והצלחה והסיכוי, זאת אומרת אם אתה לא מצליח באיזשהו נקודת זמן אתה סוגר את החברה, כאילו זה ממש ככה אין פה אין לאן להתחבא עם הדבר הזה, ופשוט השקענו רצינו כאילו להוציא מוצר טוב ואיכותי, והיה לנו שזה כאילו הרגשנו ביידאווי שיש לנו one chance ללונץ' וכן עשינו על זה בדיקות, שווה להגיד עשינו בדיקות, עשינו בדיקות עם חברים, היה חברים ששחקו בפרוטוטייפ כאילו במשך הזמן, רצינו לראות שב ת אנחנו מוצאים משהו שהוא טוב ויצאנו, וזה היה דיזאסטר, למה זה היה דיזאסטר? כי המטריקה הראשונה בסדר, כאילו אחי כאילו ממש שאי אפשר להתחיל בלעדיה זה אקטיבציה נכון? אז אנחנו הגדרנו אקטיבציה כאנשים שעושים מהלך שני, אוקיי? זה בעצם משחק עם חברים, אז אם עשיתי רק מהלך אחד יכול להיות שאני לא הבנתי שיש פה משחק עם חברים ולכן זה לא כזה זה לא וואו, בדיוק, אז בשביל לראות שב ת אנשים גוד איט זה כאילו הם צריכים לעשות מהלך שני ומה ראינו? אז כן, במיקס פעם היה לנו פאנל ואנחנו רואים שאנשים עוברים את הטויטוריאל, עושים את המהלך

עלך הראשון, לא עושים עלך שני. איזה בסה. ממש. והרוב לא עושים. זאת אומרת, 20% רק עשו מהלך שני. ואנחנו מסתכלים על הדבר הזה ואומרים, מה להזזל? ואז רנו, טוב, אנחנו כאילו מפספסים משהו. עלינו למעלה, איזה שתי קומות בבניין, והיה שם איזו חברה, ונכנסנו, וכאילו רנו, אנחנו עובדים פה, תעשו טובה, תעשו מהלך. אוקיי. כאילו, תתחילו את המשחק. עושים להם את תחילת ה-onboarding, ופשוט דיזאסטר. זאת אומרת, הם לא הבינו כלום, הם לא הבינו איך להזיז את הדמות, והם בעצם כאילו סוג של צלחו את הפאנל כי הם עשו כזה next וnext, וכאילו ניסו לעשות כזה מינימום, את המינימום שלהם כיוזר, ובעצם הם לא עשו מהלך שני, כי בעצם גם המהלך הראשון שלהם היה יוסלס. הבנו. עכשיו, אנחנו לא מאשימים את המשתמשים. זה לא אשמת, אשמת קורבן. זה לא אשמת קורבן. להפך, פשוט למדנו מהדבר הזה המון, אגב, לא עשינו המון. ב ת, היינו במשרד, שלושה משתמשים, ממש ראינו את הדבר הזה מתרסק מול עינינו, אין דרך לתאר את זה בצורה יותר דרמטית, ו רנו, טוב, יאללה, חזרה לשולחן הסרטוטים, התפסנו על עצמנו, רנו, אלה הבעיות המרכזיות, אנשים בעצם לא מבינים איך להזיז את הדמות, כל הדבר הזה צריך להיות הרבה הרבה יותר, ההכלה בקפית, להזיז להם חצים, כאילו להראות ממש מה התנועה, עשינו אצבע וירטואלית כזו, הוספנו את הדברים האלה, ואז יצאתי לרכבת ישראל, שזה כזה קר פורה לפורטו, עשינו ממש ראפית פרוטוטייפ, תוך שלושה ימים ברנו את הפרוטוטייפ, ואז טסטינג ברכבת. וואו, הלכתם ממש לרכבת? רכבת, כן, כן, יש קהל שבוי, אנשים לא, מה הם עסוקים? מעבירים את הזמן, וב ת עשינו, וזה מאוד הוכיח את עצמו, כי קודם כל כבר השינויים האלה, מהסשן הראשון שראינו את היוזרים משתמשים, על הסשן השני, שיפור ניכר. פתאום הרוב מצליחים. רנו, אוקיי, It's good enough, בוא נוציא את זה הל ובוא נר איך זה משנה את המטריקות. בום, 80 אחוז. וואו, פי ארבע. כן, אבל פתאום כאילו הבנו, כמה אנחנו סתומים שבכלל בזבזנו זמן, על, הכפתור צריך להיות פה, לא, הוא צריך להיות שם, לא חוויית צריך להיות כזו, כאילו מלא מלא דיונים תיאורטיים, מאוד תיאורטיים, על מה צריך לקרות, וגם אני חושבת שעוד איזשהו היילייט, זה שב ת, שלאף שבדקנו, על אף שהיו כאילו בטא טסטרס כאלה, אוקיי? חברים ששיחקו במשחק, יש בעצם משהו שחייבים להבין, כן? זה אנשים שבאים עם כוונה אחרת, זה אנשים שאוהבים אתכם. הם אוהבים אתכם, יש להם את ה-attention, הם רוצים שתצליחו, נגיד יהיה להם קשה להזיז את הדמות, הם ישקיעו בזה. כן. אוקיי? האדם הפשוט לא. בעצם מה שאני רוצה להגיד, זה לא מייצג. בסדר? אבל אני חושב שהנקודה פה, הב ת מעניינת, זה התחושה בתור מנהל או מנהלת מוצר, שיש לי צ'אנס אחד להוציא משהו טוב. אני חושב שזה פוגש אותנו הרבה פעמים, שאנחנו חושבים על השקה של משהו, או על איזשהו מוצר גדול, התחושה הזאת של זה חייב להצליח בפעם הראשונה, למרות שאנחנו יודעים מהשיעור בבית ספר, שהסיכוי להצליח בפעם הראשונה הוא כמעט אפס, וגם אם אתה מצליח זה פוקס, ויש הרבה תהליכים, ואנחנו אומרים, נעשה איתרציות והכל, אבל דיפ דאון, התחושה הזאת היא של אין, כשאני מוציא, אני חייב לצאת טוב. נכון. אז כזה פאס פורד לא לפעם הראשונה, את כבר מנוסה, ויש לך כבר ניסיון בבנייה של כל מיני סוגים של מוצרים, איך זה נר אחרת? תתן לנו אולי דוגמה על הצד השני של הטרייד אוף. כן, אז עכשיו אני בטבולה בכתיבה שנקראת טרנקי, ובעצם מה שטרנקי עושה היא סוג של איזושהי שותפות עם פאבלישרים גדולים לתוכן אפיליאציה. בסדר? אז תדמיין, כן, הלפטופס הכי טובים ל-2024, ויש ממש אקספרט וויידר שכותב את התוכן, ואם אנשים קונים, אז אנחנו מרוויחים על השוקת ויש רבשרים הפאבלישר, ואז בעצם מה שטרנקי עושה, היא סוג של איזושהי שותפות עם פאבלישרים גדולים לתוכן אפיליאציה. אז תדמיין, כן, הלפטופס הכי טובים ל-2024, ויש ממש אקספרט וויידר שכותב את התוכן, ואם אנשים קונים, אז אנחנו מרוויחים על השוקת ויש רבשרים הפאבלישר, ואז בעצם מה שטרנקי עושה, היא סוג של איזושהי שותפות עם פאבלישרים גדולים לתוכן אפיליאציה. אז תדמיין, כן, הלפטופס הכי טובים ל-2024, ויש ממש אקספרט וויידר שכותב את התוכן, ואם אנשים קונים, אז אנחנו מרוויחים על השוקת ויש רבשרים הפאבלישר, ואז בעצם מה שטרנקי עושה, היא סוג של איזושהי שותפות עם פאבלישרים גדולים לתוכן אפיליאציה. אז תדמיין, כן, הלפטופס הכי טובים ל-2024, ויש ממש אקספרט וויידר שכותב את התוכן, ואם אנשים קונים, אז אנחנו מרוויחים על השוקת ויש רבשרים הפאבלישר, ואז בעצם מה שטרנקי עושה, היא סוג של איזושהי שותפות עם פאבלישרים גדולים לתוכן אפיליאציה. אז תדמיין, כן, הלפטופס הכי טובים ל-2024, ויש ממש אקספרט וויידר שכותב את התוכן, ואם אנשים קונים, אז אנחנו מרוויחים על השוקת ויש רבשרים הפאבלישר, ואז בעצם מה שטרנקי עושה, היא סוג של איזושהי שותפות עם פאבלישרים גדולים לתוכן אפיליאציה. אז תדמיין, כן, הלפטופס הכי טובים ל-2024, ויש ממש אקספרט וויידר שכותב את התוכן, ואם אנשים קונים, אז אנחנו מרוויחים על השוקת ויש רבשרים הפאבלישר, ואז בעצם מה שטרנקי עושה, היא סוג של איזושהי שותפות עם פאבלישרים גדולים לתוכן אפיליאציה. אז תדמיין, כן, הלפטופס הכי טובים ל-2024, ויש ממש אקספרט וויידר שכותב את התוכן, ואם אנשים קונים, אז אנחנו מרוויחים על השוקת ויש רבשרים הפאבלישר, ואז בעצם מה שטרנקי עושה, היא סוג של איזושהי שותפות עם פאבלישרים גדולים לתוכן אפיליאציה. אז תדמיין, כן, הלפטופס הכי טובים ל-2024, ויש ממש אקספרט וויידר שכותב את התוכן, ואם אנשים קונים, אז אנחנו מרוויחים על השוקת ויש רבשרים הפאבלישר, ואז בעצם מה שטרנקי עושה, היא סוג של איזושהי שותפות עם פאבלישרים גדולים לתוכן אפיליאציה. אז תדמיין, כן, הלפטופס הכי טובים ל-2024, ויש ממש אקספרט וויידר שכותב את התוכן, ואם אנשים קונים, אז אנחנו מרוויחים על השוקת ויש רבשרים הפאבלישר, ואז בעצם מה שטרנקי עושה, היא סוג של איזושהי שותפות עם פאבלישרים גדולים לתוכן אפיליאציה. אז תדמיין, כן, הלפטופס הכי טובים ל-2024, ויש ממש אקספרט וויידר שכותב את התוכן, ואם אנשים קונים, אז אנחנו מרוויחים על השוקת ויש רבשרים הפאבלישר, ואז בעצם מה שטרנקי עושה, היא סוג של איזושהי שותפות עם פאבלישרים גדולים לתוכן אפיליאציה. אז תדמיין, כן, הלפטופס הכי טובים ל-2024, ויש ממש אקספרט וויידר ש

רוצה כאילו להיות עם הרגל בחוץ, ואני הצטרפתי אגב לצוות אחרי כבר ההקמה הראשונית שלו, הצטרפתי שהם כבר כזה במוד ריצה, ומה שהבנתי כאילו מאוד מאוד מהר וברור מה-Day One זה וואו, הצוות הזה רץ מהר, וכאילו זה יהיה פשע לעצור. זה יהיה פשע כאילו to slow them down. ולכן מהר מאוד הבנו, אוקיי, מה הדברים שהכי יכולים להזיז את המחת. אז א', יש כאילו נכון תיאוריה. כאילו אנחנו בכל זאת יודעים דבר או שניים על העולם. אם יש CTA ברור, זה כנר שפר קונברז'ן. אם יש אופציות, זה שפר, אם יש יותר מדי אופציות, זה אולי יהיה בעייתי. יש לנו כאילו כל מיני דברים שאנחנו יודעים שהם כנר שוב, בסבירות גבוהה יעבדו. תמונות, מעלות קונברז'ן, יש כל מיני דברים שיכולים להעלות זה, ובעצם גזרנו את המוצרים שאנחנו, את הדברים פיצ'רים שאנחנו רוצים להוציא מתוך א', מה קורה אצל מתחרים, וב', איזשהו common sense של מה יעבוד. זה פשוט יצאנו החוצה וראינו מה קורה. לא עשינו לזה user test, וגם אגב, שווה להגיד, בתור התחלה לא היה לנו אפילו מערכת A-B test, אוקיי? אז יצאנו ובעצם, כאילו זה ממש, המהירות פה כאילו מקדשת את הדבר, כי אנחנו רוצים להיות כמה שאתה אומר עם תוכן בחוץ, ולראות רווחים, ואכן, ב ת תוך זמן יחסית קצר, כאילו פחות מחצי שנה, כבר זה הגיע ל-run rate, שנותנים שוער של מיליון דולר. וואו. כן, מאוד מאוד מהר, והסוג הפיצ'רים שהוצאנו, הם פיצ'רים שבהגדרה הזיזו את המחת. אוקיי, אז כדי שאני אבין רגע, אנחנו מדברים בעצם על מוצר שבו אנחנו כבר מכירים שיש מתחרים בשוק, ואנחנו מבינים שפה ההזדמנות היא הרבה יותר פיצוח עסקי, ולאו דווקא פיצוח של איזשהו קונספט מוצרי חדש, ובנקודה הזאת את מזהה שאפשר לרוץ בעצם הרבה יותר מהר, אם אני מבין נכון. אכן. מצוין. אז מה, את רו הצוות רץ מהר, מה כזה הסיגנלים שאת אומרת, יאללה בוא נרוץ ב ת מהר? אז קודם כל אתה רו שיש הרבה יוזרים, ואתה רו שיש דברים שהם פשוט בחוסר לעומת הסטנדרט בשוק. אוקיי? אם זה product widget, אז יאללה, בוא נעשה כזה גם. אם מציעים יותר ממרצ'נט אחד, אז אוקיי, make sense. יכול להיות פה איזשהו סיכון גם, נגיד של קניבליזציה, אבל למשל עשינו משהו, אגב חלק מהמטרות שלנו זה גם לאפשר ברמה של הצוות, הפרודקטסיב זה, גם לאפשר את כל ה-content production בצורה מהירה. זאת אומרת, אז גם נושא היעילות הוא מול עינינו בהקשר של איך הצוותים עובדים. אז הרבה מה שאנחנו מנסים לעשות זה, אוקיי, איך אנחנו יכולים לשפר את כל התוכן גם ב-backwards compatibility, שכאילו, הכל משתפר, בסדר? בלי שצריך עכשיו לעבור על כמה מאות כתבות ולשנות אותן. אז למשל אחד הדברים שהוספנו היה כפתור אוטומטי של זון. אוקיי? אז בעצם כנגד כל מוצר שכבר כתבנו עליו, אנחנו גם מחפשים את אותו מוצר ב זון, ואם יש, אנחנו מכניסים ממש לינק, ואנחנו עושים את זה באופן אוטומטי ל זון, יש API, מאפשרים בעצם לעשות את זה. אז גם, יכלת להגיד, אוקיי, אפשר להתפלפל תיאורטית פה. בסדר? להגיד אולי זה עושה קניבליזציה, אנשים לא קונים גם ב זון וגם בווולמרט, בסדר? הם קונים רק באחד מהם, וצריך טיוטסטית, וזה נכון, צריך טיוטסטית ברמה העקרונית, ובפועל רנו בואו נעשה, נצא, נר מה זה עושה. יצאנו, ראינו uplift מאוד משמעותי בכסף, ראינו uplift מאוד משמעותי בקליקים, כאילו זה ה-no-brainer שהדבר הזה עוזר לנו. אוקיי, אז בנקודה הזאת את מתעדפת בעצם מהירות, בגלל שאת מבינה שיש הרבה דברים שהם table stakes, שמצופים מהמוצר, אבל אני בטוח שגם היה שם החשש, יכול להיות שהדבר הזה לא יצליח. איך מתמודדים עם החשש הזה? אז במקרה הזה למשל, אני חושבת שפשוט לא היה הרבה סיכון, בכנות, בסדר? כשאנחנו מדברים על הציר של בין מהירות לאיכות, הסיפור של סיכון כפרמטר להבין איפה אתה על הציר, הוא עומדן טוב, אוקיי? ובמקרה הספציפי הזה, זאת אומרת, בואו, let's play it out שנייה, בסדר? בואו נגיד, מה הסיכון אם הכנסתי עוד כפתור של זון, אוקיי? אז אנשים לא יקנו, לא יודעת מה, בווולמרט, הם יקנו ב זון במקום. האם הדבר הזה פוגע בי? לא, אולי לא יזיז את המחת, אבל הוא לא פוגע בי, אוקיי? אז אני כאילו לא, I don't stand to lose anything. גם בתיאוריה זה, בשלב הזה בקריירה שלנו, אנחנו עוד יחסית קצת אחרי השקה. אז מה כבר הדרמה שתקרה? יש מעט דאונסייד. יש מעט מאוד דאונסייד, גם תיאורטי. זאת אומרת, כשעושים סוג של back of the envelope calculation כזה של אימפקט, תיאורטית, אני אומרת, בואו תעשו גם back of the envelope calculation של סיכון. בואו, let's assume that it goes sideways וזה לא מה שרצינו, אבל כאילו מה ה-risk? what's the worst that can happen? אתה מכיר את ה…

אני אוהבת את הקיק אוף דוקימנט. יש שם את השאלה, כן? למה יוזרים יסנו את זה? למה, כאילו, זה בעצם סוג של פרי מורטום כזה. זה דמיין שהמוצר נכשל? מה קרה? למה יוזרים יסונים את זה? למה לא הגענו למטריקות? ואז אפשר לדמיין כל מיני תרחישים. עכשיו, כמה הם ריאליים, כמה הם לא ריאליים? יש לנו איזושהי אינטואיציה. אני חושבת שיש משהו, כאילו, שאינטואיציה הפכה להיות טיפה מילה מגונה. וחבל, כי זה השריר שלנו. זאת אומרת, בסוף הוא שריר שא.ף כן מתפתח עם הזמן, נכון? ראינו XY מקרים, ואנחנו עכשיו יודעים להגיד בסבירות יותר טובה, פחות טובה, שמשהו אולי יעבוד או לא יעבוד. והרבה פעמים אנחנו נורא מחפשים רציונליזציה ולבוא עם ההוכחות, אבל לפעמים ההוכחות פשוט לוקח הרבה מאוד זמן להביא אותן, וכבר היה אפשר בזמן הזה לצאת ופשוט לגלות. אוקיי, אז בעצם עד עכשיו דיברנו על הטרייד אוף הזה משתי הזוויות הקיצוניות. דיברנו על איך אנחנו יושבים במעבדה וחושבים שיש לנו את הסיכוי האחד הזה להצליח ורוצים שהכל יצא מושלם, ואז מגלים שהמציאות מספרת לנו משהו אחר. מצד שני, יש את המקומות שבהם אנחנו רואים, אוקיי, הסיכון יחסית נמוך, בוא נרוץ מהר ונלמד מהשטח. אבל כולנו עברנו המון המון המון שיעורים בניהול מוצר בחיים שלנו, ואנחנו יודעים שלפעמים זה לא רק שאלה מוצרית, יש המון המון המון לחץ והמון סביבה על הדבר הזה. איך בעצם מתמודדים בטרייד אוף הזה כשאנחנו בארגון? כן, אז ה ת יש לי סיפור כאילו בול לזה. אז ניוספלייס, מוצר שאתה מכיר היטב, גילוי נאות, אנחנו עבדנו יחד. והיה נהדר. ממש. אז ניוספלייס בעצם הייתה גם מין סוג של סטארט-אפ בתוך טבולה שרצינו להקים אפליקציות חדשות שתהיה מופצת על ידי צעד שלישי, חברות יצרניות טלפונים. אבל עוד הרבה הרבה לפני, אנחנו רנו, אוקיי, בשביל לראות שבכלל יש לנו משהו מעניין להפיץ ביד, בואו נר שאנחנו מגיעים לפוזיטיב יונית אקונומיקס. אוקיי? אז שהלייפטיים וליו גדול מהקוסטוב אקוויזישן. כי בסוף זה תמיד עומד מול איזשהו הזדמנות אחרת עבור אותם האוהם להפצה. אם אובר משלמת בולבר שני דולר או ארבע דולר, בולבר כמה שהיא משלמת, אז זה עומד מול זה. אז היינו באיזשהו טריג'קטורי לשפר את הדברים. היינו כבר אפליקציה בחוץ, אבל עדיין היינו רחוקים מהיד, ובעצם כבר הארגון התחיל לאבד טולרנס. אוקיי? אז באופן כללי מרבעון לרבעון היו לנו מטרות די אגרסיביות, זאת אומרת, אנחנו מגיעים, אנחנו רוצים בעצם לראות סימני נפט, התחלנו לראות סימני נפט, זה כבר כזה היה בכיוון, אבל עכשיו אוקיי, אנחנו רוצים לראות וייביליות עסקית. והציבו לנו מטרה כאילו אוקיי, מאוד גבוהה מבחינת איזה סוג שיפור אנחנו בעצם מצפים לראות, ואנחנו בידי ניסינו כן די הרבה דברים, ב ת שיפרנו הרבה דברים, אבל זה כבר התחיל להיות אינקרמנטלי, זאת אומרת, כבר התחיל להיות כזה פה עשר אחוז שיפור, פה עשרים אחוז, שיפורים יפים, ב ת. הישגים נהדרים אבל… בי any standard, אבל כאילו עדיין רחוקים מלהביא אותנו להולי גרייל הזה של פוזיטיביוניט אקונומיק. והסתכלנו על המוצר, והסתכלנו על הרודמאפ, כזה list of initiatives, כאילו כל ההימורים שיש לנו על… אז רנו אוקיי, נגיד אם יביאו משהו, אם יזיזו את המערכת, אם לא יזיזו אותה עכשיו במלאנת אלפים. בסדר? כן, הפסייד מוגבל, גם אם זה 50 אחוז שיפור זה עדיין לא מחפלת. זה לא יביא אותנו לזה. אז כאילו מה אנחנו יכולים לעשות שהוא ב ת כאילו יהפוך את הקערה על פיה? זה ממש, זה היה גודל השעה והאירוע. איך אנחנו מביאים מוצר שמר סימנים מסוימים של אנגייג'מנט וכאן הל מול יוזרים, למוצר שהוא גם רווחי ומעניין עסקית, ובעצם לשם העניין העסקי הזה הוא גם צריך להראות סימנים הרבה יותר משמעותיים של אנגייג'מנט, וגם צריך להראות סימנים הרבה יותר משמעותיים של מונטיזציה. הדבר הראשון, בגלל שהבנו שזה כזה ממש דור דאי, כאילו זה להיות או לחדול, כאילו יש לנו רבעון, וזה או שאנחנו מצליחים ברבעון הזה לעשות משהו, או שלא. אז קודם כל הדבר הזה, הדבר הראשון שהוא עשה, אני חושבת, זה הוא שחרר את היותר את הראש דווקא. זאת אומרת, פתאום הוא נתן איזה אומץ לבוא ולנסות דברים שאם דיברנו קודם על אינטואיציה ומה התפקיד שלה, שאוקיי, אינטואיטיבית אנחנו חושבים שיעבדו, אבל האפורט מול זה שזה יכול להיות גם פלופ באותה מידה, כי אתה רק על אינטואיציה פה, או אינטואיציה פלוס נקרא לזה, בסדר? זה כאילו, אני אספר ספציפית מה היה המקרה הזה, היה לנו חלק מהאזורים באפליקציה היה אזור שנקרא סטוריז.

בעצם רואים חווים את החדשות כמין היסטוריז, כל פעם כתבה אחת, את הטיימים, עם תמונה גדולה, מעט טקסט, כאילו רק הכותרת, והדבר הזה מתחלף אוטומטית ומעביר לדבר הבא. אז זו הייתה החוויה הפותחת של האפליקציה, ורן, אתה גם דיברת עליה, נכון? בכנס, אז אולי חלק מהשומעים… נשים לינק על איך זה שיפר את הקטיבה הצפי ארבע? כן, וב ת, כאילו זה היה איזשהו אוגן בתוך החוויה שיוזרים תמיד, כאילו שם היו התגובות של הוואו. ואז אחרי זה הם עוברים למה שאתם מצפים מאפליקציית חדשות, זאת אומרת, פייד, וכך הל קטגוריות, קרוסלות וכו'. וכל מיני רנו, מה אם זה היה רק זה? כאילו, אין את כל השאר, אין את הפייד, וגם תמיד תדברת, רנו, למה צריך את שני הדברים האלה? כאילו, זה חוויה כזו או חוויה כזו, או גם וגם. גם וגם, זה כאילו, זה לא לבחור, זה הכי קל. בדיוק, בוא ניקח את זה לאקסטרים כלשהו. אז רנו, בוא ניקח את זה לאקסטרים. עכשיו, האקסטרים עם הכתבו, כאילו, רק פייד, אנחנו יודעים שהוא לא כזה מעניין, בסדר? כאילו, א', התחלנו משם, לפני שהוספנו, אז היינו יכולים להוריד את הכתיבה הצפי ארבע, כאילו, הייתה אפשרות. אבל לא נגיד, מחקנו אותה. עכשיו, חוץ מזה, אנחנו בעצם יכולים לבוא ולהגיד, אוקיי, בוא נעשה הפוך. מה אם זה only stories? כאילו, מה אם זו החוויה כולה? אבל לעשות את זה, א', דורש איזשהו שינוי. כאילו, זה מרגיש כזה סיכון, בסדר? כי זה ב ת out there, זה שונה, זה לא הדבר הרגיל, אבל פתאום זה שאנחנו יודעים שזה, או שאנחנו נעשה את זה עכשיו, או שלא נעשה את זה עולם ולא נדע, נתן לנו ב ת את האומץ הנדרש. ואני, אגב, חושבת שזה משהו שהוא, כאילו, נכון יש את השאלה הזו, מה הייתם עושים לו, לא הייתם מפחדים? משהו כזה, נכון לחזור לך? אני לא את מילי ל-to attribute it. כן, אבל בגדול אחרתות, אנחנו הרבה יותר מתחרטים על הדברים שלא ניסינו, מה שהדברים שניסינו ולא עבדו. כן, אז רנו, אוקיי, בוא ננסה. בוא ננסה. וניסינו ממש, כל הצוות כאילו התגייס סביב הדבר הזה, עשינו חוויה שהיא כאילו stories only, גם בה היו כל מיני אתירים, זאת אומרת, בחוויה המל שתכננו, היה הרבה הרבה יותר עומק, עשינו את ה-level שיכלנו, חתכנו בבשר חי בשביל להוציא משהו שכן הולם את החזון, אבל עוד לא הולך deep into it. והכול עלה. זאת אומרת, הכול עלה. ומה שנקרא, הניתוח הצליח החולמת. שכאילו, מסיבה ברורה, כן, השנה היא בעצם הייתה 22. כן, ספטמבר 22, היה משבר כלכלי מאוד גדול, והחברה, אני חושבת, בצעד מאוד חכם ואחרי, החליטה להתרכז אך ורק במוצרי קור שלה, ובעצם לסגור את כל המין יוזמות 0 ל-1 שלא הוכיחו את עצמן. ובאידן, אנחנו לא הוכחנו את עצמנו. אבל זה מר אני כאילו עדיין קצת בועטת בעצמי על הדבר הזה, בגלל שאני אומרת, למה לא ניסינו את זה קודם? למה חיכיתי לגיליוטינה שתהיה על הצוואר, בשביל לקחת את ההימור הזה? ואני חושב שזה שוב חוזר ב ת לנקודה הזאת של יש לנו את ה-one shot הזה, אז ה-one shot לפעמים מגיע בהתחלה, ואנחנו רוצים שה-one shot הזה יצליח בפעם הראשונה, ולפעמים זה ה-one shot בפעם האחרונה, ה-one last shot. כן, ה-one last shot. וזה עוד פעם הדבר הזה שאומר, רגע, עכשיו בדיוק תעדפתם דווקא מהירות, להזיז את הכל מהשולחן, להתרכז רגע ב-one shot הזה, אבל הפעם המהירות. ואני חושב שזו נקודה ממש מעניינת להבין, רגע, איפה אנחנו נעד, אם אנחנו בפעם הראשונה, בפעם האחרונה, או איפשהו קצת ב צע. בדיוק, בדיוק. וגם שוב, גם מה הסיכון למשתמשים, כאילו מה יקרה אם נכשלו, מה יקרה אם נצליח. ובהקשר זה גם יש כאילו את ה-opportunity cost, אל מול מה זה עומד. זאת אומרת, בהקשר הזה של ניוספלייס, אני חושבת שהדענו להסתכל על הרובם, אבל להגיד, אוקיי, הדברים פה הם נחמדים ואחלה, אבל הם לא יהיו ה-golden ticket שלנו, כאילו, להצלחה. ופה כן יש איזשהו שילוב של כאילו ב ת, שוב, אני אנסה, כאילו, קצת להיות ב ת, להסתכל על מה עובד במוצר, ברגע להתחייב אליו. כאילו, יש גם איזשהו אלמנט כזה, זה אומנם לא נושא השיחה, אבל אני חושבת שאם זיהיתם סימני נפט, לפעמים לעשות מין סטרס טסט של הלכת עם זה עד הסוף, הוא כן מעניין. זאת אומרת, הוא כן מעניין, ושוב, בלבי לא הייתי מחכה לגיליוטין על הצבר בשביל לבדוק את זה. אז דיברנו המון על ה-trade-off הזה מכל מיני זוויות, אבל מיינתי קצת לראות רגע אם יש משהו אחד שהיית רוצה להשאיר את המאזינים והמאזינות שלנו איתו, איזו תובנה אחת משמעותית. כן, אז אני חושבת שהמסר המרכזי שלי הוא לחתור למגע, בסדר? ומגע יכול להיות ממש במוצר חי, והוא יכול להיות גם בכל מיני צעים בדרך, נגיד, כן, בדיקות שפישוט וכל מיני כאלה דברים. נורא תלוי במוצר, נורא תלוי בהקשר, אבל תחתרו למגע. כמה שיותר מהר תראו איך…

דבר שעשיתם משפיע על אנשים, ככה אתם תדעו איך שפר אותו, איך להרים אותו קדימה, מה עובד, מה לא עובד, ואי אפשר לעשות את זה באופן סטרילי. וואו, מעולה, ה ת שגם אני לקחתי מהפרק הזה המון המון למוצר שלי כבר היום, ואני חושב שב ת המנעד הזה שבין מהירות לאיכות הוא משהו שנוגע בנו כל הזמן, בכל פיצ'ר, וכשאני חושב על זה עכשיו, אז אני אומר לעצמי רגע אחד, להבין שהפעם הראשונה היא ב ת כאילו, זה הפעם הראשונה ואנחנו צריכים דווקא לצאת מהר, והמחשבה הנאיבית שנצליח, למרות שאנחנו יודעים את כל השיעורים האלה, תמיד תקנן בנו ואנחנו צריכים רגע להתמודד עם הדבר הזה וללכת דווקא יותר מהר, וזה נכון גם לקצה, לפעם האחרונה שנרצה לעשות את זה. המקומות של הוולידציה בעיניי הם משהו שהם קריטיים לזכור שאת הדברים הגדולים רואים מהר, את הדברים האינקרמנטליים, המשמעות הקטנים, הרבה צריך לעשות המון המון ולידציה, אבל ולידציה על הדברים הגדולים, על הבעיות הכואבות, אנחנו נגלה עם מעט מאוד אנשים באופן יחסי, ואני חושב שבסוף אנחנו תמיד צריכים להחזיר את עצמנו לשאלה של מה הדאונסייד בריסק ומה האפסייד, וכשבמקומות שבהם הדאונסייד קטן או האפסייד ענק, זה המקומות שלנו לרוץ מהר. אז תודה רבה תמר, היה לי תענוג לדבר איתך כרגיל ובטח שגם בפודקאסט. תודה לך, היה כיף להתארח. ורגע לפני שנסיים אני אגיד שאם אתם רוצים לשמוע כל פעם שיוצא פרק חדש, אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בכל אחד מאפליקציות הפודקאסטים. אז שוב תודה רבה תמר ותודה לכם שהזנתם. תודה רבה.