124: איך מייצרים חווית משתמש אחידה בין מובייל לדסקטופ

אנחנו מדברים על התהליכים שעשינו כדי לייצר חווית משתמש אחידה בין המוצר שלנו במובייל, למוצר שלנו בדסקטופ. אורחות: איילה נרושביץ׳ ושני פרנקל, Product Design Group Leaders במאנדיי

How does the difference between mobile and desktop affect product design? What features work better in each platform? And how to deal with the everchanging mobile trends?

We live in a world where our phone has become as essential to work as our computer. We want to be able to continue working on the assignment we started in the office, even when we’re waiting in line or sitting at the park, and we expect the tools we use to deliver this.

In this week’s episode, Darya Wertheim spoke with Shani Frankel and Ayala Naroshevitch, Product Design Group Leaders in monday about creating a uniform UX between mobile and desktop. They shared the process they’re doing with both desktop and mobile designers to create good collaboration, the challenges and dilemmas each platform has, and the principles guiding us when trying to adapt our product to each platform.

---

For more relevant episodes

37: Developing for mobile - challenges and opportunities

תמלול הפרק

התמלול נוצר אוטומטית ועשוי להכיל שגיאות.

המעצבים של דסקטופ ומובייל עובדים ביחד ואיך זה נר אצלנו. כי גם זה מסתבר לפי מה שאני מבינה.

ו רתי מכן בשיחות הכנה שלנו, זה גם לא כזה פשוט וברור ומובן מאליו לאיך העבודה הזו צריכה לקרות ביחד. אוקיי, אז נר לי אנחנו צריכים לרדת קצת היסטורית במאנדיי. אז התחלנו ב ת בתור צוות עיצוב מאוד קטן. המעצבים עשו הכל מהכל, אז זה אומר שעשינו גם מרקטינג, גם מוצר, ולאט לאט נוצרו להם התמחויות. אז אני הצטרפתי ב ת כמעצבת שביעית למאנדיי, ובעצם הייתי המעצבת מובייל הראשונה. אז זה מה שאני עשיתי. אז היה מעצבת מובייל, מעצבת דסטופ, ובעצם עבדנו לאו דווקא תמיד במקביל. מעצבי הדסטופ עבדו על הפיצ'רים שלהם, יחד עם המפתחים, הפרודקטים, והם עבדו על מה שלהם היה חשוב, נצרח, ועל ה-KPIs שלהם. ואנחנו במובייל עבדנו על ה-KPIs שלנו. אז בעצם מה שקרה זה שהמשתמשים הרבה פעמים השתמשו גם בדסטופ וגם במובייל, אבל אנחנו עבדנו בסיילוז. KPIs נפרדים, פיצ'רים שונים, בטיימינג שונה, ובעצם הרבה דברים בחוויה נשברו. אוקיי, ואני מבינה שאנחנו כבר לא עובדים ככה היום. היום, כמו ששני רה קודם, יש בעצם קבוצה מאוד גדולה של מעצבי פרודקט שעובדים על הדסטופ, ומעט מעצבי מובייל. וכדי להספיק להדביק את הפער שיש במוצר, צריך הרבה מעצבים. ואז הגענו לאיזושהי החלטה שהמעצבי דסטופ יעצבו את כל הפלואו בפלטפורמות. זאת אומרת, אנחנו לוקחים KPI אחד ומעצבים אותו מובייל ודסטופ ומה שביניהם. אוקיי, אז עד עכשיו שאת מעצבת דסטופ, את צריכה כשאת עובדת על פיצ'ר חדש, בעצם צריכה לעצב את זה גם למובייל? כן. אבל את לא מעצבת מובייל? נכון. ופה נכנסים על האתגרים. אז בעצם דבר ראשון, רנו בוא נעשה את זה כ-Pilot. בוא ניקח כמה מעצבים, מעצבי דסטופ, שאנחנו יודעים שבריבון הקרוב עובדים על פיצ'רים שקרובים למה שהמובייל רוצים לעשות גם. ונאחד KPIs. אנחנו כן בהחלטה הזאת, זאת גם החלטה היברידית. כלומר, ברור לנו ברור לנו שגם אם הדבר הזה ממש מצליח, זה שיהיה core. יהיו מעצבים שישארו לעולם במובייל כמו מעצבים שלעולם יישארו בעולמות של הדסטופ. יש חלקים במוצר, אם אנחנו מדברים על ניבות של האפליקציה. זה כבר משהו שצריך שזה ממש תהיה אותו ריטה, מישהו שיושב על זה, הוא dedicated לזה. אז ב ת הניסיונות האלה זה למקומות שאנחנו גם אני חושבת חושבים שזה איזה שהם פרויקטים שאפשר להכיל אותם ביחד, לרוץ איתם קדימה ושאנחנו יודעים לתחום אותם עם התחלה וסוף. נכון, ושיש להם ערך, שיש ערך לחוויית משתמש השלמה הזאת בעבור המשתמשים. זאת אומרת, בניבות חוויית משתמש שהיא אותו דבר במובייל ובדסטופ, היא פחות משמעותית מלכתוב update, לשנות status, דברים כאלה. אף אחד לא מצפה. כלומר, הניבות שלך בדסטופ לא יכול להיות אותו ניבות במובייל. זה יהפוך את זה דווקא לחוויה רעה. בדיוק. זה יהיה בדיוק אותו ניבות. בדיוק. אוקיי, אז רק כשאני ככה אבין, עכשיו בעצם מה שקורה זה שכל פיצ'ר עובדים עליו בצורה שהיא יותר שלמה, ככה שמעצב אחד עובד גם על הדסטופ וגם על המובייל. כמה זמן אנחנו עובדים כבר ככה? רק שנבין מה המצב שלנו עם זה? אוקיי, אז היו לנו עד עכשיו פרויקט אחד שממש עבד ככה, ועכשיו אנחנו מתחילים ריבון שלם ששלושה מעצבים מהפלטפורמה, מהדסטופ הולכים לעצב במשך ריבון שלם פיצ'רים גם וגם. ובעצם כל האתגר הזה הגדול של עיצוב למובייל ויצירת חוויית משתמש אחידה זה מה שאנחנו בעצם עדיין מנסים לפצח, נכון? חשוב להגיד את זה, זה לא שעלינו פה על איזה תורה ואנחנו עכשיו חולקים אותה עם העולם, נכון? הלוואי שהיינו בשלב הפיצוח. אני חושבת שב ת עולים לנו המון אתגרים, אבל אנחנו בסוף תמיד במיינד של מה היוזרים יקבלו, מה המשתמשים ירגישו ויחווו. ואני חושבת שזה מה שמכוון אותנו גם עכשיו בהסתכלות הזאת. הרבה פעמים אנחנו אוהבים לדבר על מובייל פירסט versus דסטופ פירסט, ואני חושבת שפה אנחנו רוצים להגיד בואו נסתכל על זה, בואו נסתכל על זה בלי התחלה וסוף. כחוויה כוללת. כן, זה קצת אינסוף כזה. ומשהו שאנחנו כל הזמן בלמידה עליו. כן. רוצות להתחיל לדבר על האתגרים? יש הרבה. בשביל זה באנו. מעולה. אז בואו נתחיל מלדבר על אתגרים עיצוביים, ואני גם אכלול…

לפעמים שאלות שעלו מהקהילה, כי שלחו לנו כמה שאלות בנושא. אז בעצם האתגר הראשון הוא מאוד מאוד בסיסי, וזה משהו שגם קצת דיברת עליו קודם, שני. ובעצם איך היוזר מסתכל על המסך, נכון? נכון. אז זה גם ברמת איך המשתמש מחזיק את המסך, את המרחק שלו מהעיניים שלו, נכון? אז מחשבים יושבים רחוק מאיתנו, טלפון אני מחזיקה קרוב, אני מחזיקה ביד אחת או בשתיים, ורוב רוב המשתמשים יחזיקו את זה בצורה נרחית. הדסטופ שלנו, רוב הדסטופים הם נוטים בדיוק הפוך, וגם השטח פנים של המסך הוא הרבה הרבה הרבה יותר קטן. כלומר, הרבה פעמים אנחנו, אני ואיילן אדבר על זה, שבמובייל צריכות להתקבל החלטות קשות. אני לא יכולה להוסיף עכשיו חמש אופציות. אני צריכה להחליט מה הדבר שהכי הכי חשוב לי שהמשתמשים יעשו, ויש שם קול טו אקשן אחד, יש שם כפתור אחד שאותו המשתמשים יבחרו מה הם עושים, זה יהיה מסך שלם שמבקש מהם משהו ספציפי. אני לא יכולה להציג להם עכשיו, אם אנחנו מדברים על בורד, שיש בו הרבה עמודות, אז אני לא יכולה עכשיו להציג שלושה או ארבעה סוגי עמודות, נכון? נכון. אז בתחילי המסך הראשון שלך יהיה המסך של עמודה אחת, שהיא השם של האייטם שלך, נגיד, השם של השורה. ממש העמודה הראשונה. העמודה הראשונה. בגלילה את יכולה להשיג הרבה יותר מידע. זה גם עניין של התחשבות בקונטקסט ב ת, נכון? כי הרבה פעמים, גם דיברנו על זה בהתחלה, הרבה אנשים שישתמשו בפלטפורמה, במובייל, יכול להיות שהם רק רוצים להתעדכן על משהו ספציפי. בדיוק. ואני לא בכך רוצה לראות עכשיו את כל הפלטפורמה. נכון, אז אני יכולה נגיד לדבר על זה שהדשבורדים, שזה סופר זום אאוט, נכון? זה יכולת שבהתחלה בכלל לא תמכנו במובייל, דמיינו שאנחנו יושבים וכותבים את כל הדשבורדים, זה היה נר לנו מ ץ מטורף ונורא נורא גדול לעשות, ובגדול לא הבנו איך אנחנו בכלל נתמודד עם זה במובייל. יש מלא מפתחי דסקטופ, אנחנו מעט, אין, אנחנו לא נגיע לזה. וזה משהו שהיוזרים דפו על הדתות, ולא הפסיקו להגיד, אנחנו חייבים לראות את זה, כי הרבה מנהלים ב ת נכנסים ורואים, ועובדים דרך הדשבורדים האלה. אבל ב ת מתוך מקום שונה ממה שהם באים לדסקטופ, כי אם המנהלים האלה באים לדסקטופ כדי לבנות את הדשבורד שלהם, להתקן אותו, לחיות אותו בדי-טו-די, אני חושבת שלמובייל, מה שהם אומרים זה, אני צריך לצרוך את המידע, תנו לי לצרוך אותו. אולי לא הרבה יותר מזה גם. נכון, וזה הוביל לתהליך נורא מעניין, שברמה הטכנית שלו, אז אור הוביל פה, אור שמוביל את הרנדי במובייל, בעצם הביא את הדשבורדים למובייל כוובוויו, וזה פתר לנו, פתאום רוב היוזרים רואים את הדשבורדים, התיקטים ירדו, זה היה מטורף לראות, וגם על סוג של אתגר פנימי שיש לנו, זה awareness למובייל במנדי. אז מישהו שאל, כמה אנשים בכלל משתמשים במובייל במנדי, ופתאום הבנו שכאילו, אנחנו לא, אנחנו בתוך מנדי, לא יודעים כמה אנשים משתמשים במובייל. אנחנו רואים את זה גם, אפילו אצלנו בטבעת, אני חושבת, אנחנו, אנחנו עובדים תמיד מול הדסקטופ, כאילו אני, עכשיו שאני עורכת פרק או שומעת אותו, אז אני אקשיב לו דרך האתר שלנו, ואנחנו רק בשלב יחסית מאוחר גילינו, שאחוז כל כך קטן מהמאזינים שלנו ב ת,

מקשיבים לו פה כאילו דרך האתר. כאילו כשאני חושבת על זה זה כל כך הגיוני, הרי את שאר הפודקאסטים שלי אני שומעת בספוטיפאי או באפליקציות. אבל שמנו כל כך הרבה מ ץ על האתר עד שהבנו שאנחנו חייבים להתמקד גם בחוויה של המובייל. וזה הסימון שנפל לנו מאוד מאוחר, אז אני יכולה להתחבר ממש לאתגר הזה. אז אני חושבת שזה בדיוק מה שקרה אצלנו במאנדי. בחוויה של העיצוב, אנחנו לא לקחנו את זה בחשבון כמעט אף פעם כשדיברנו על פיצ'רים, כשהצגנו פיצ'רים לצוות שרצינו לקבל פידבק על דברים. אני חושבת שאפשר לספור על יד אחת כמות הפעמים שנכנסתי למובייל כדי לבדוק איך הפיצ'ר הזה מתנהג לעומת הדסטופ. כאילו זה ממש עצוב, כן? אבל זה לא היה בכלל בראש שלי. זה לא היה, כן, לא היה בכלל משהו שאני יכולה, ואני יכולה להזדהות עם שניי, זה תחושה קשה. שני מהצד השני מנסה לשכנע את כל העולם מובייל, זה חשוב. כן, אני חושבת אבל שזה בסוף עבודה שהיא מאוד מאוד ביחד. כלומר, למרות שעכשיו אנחנו צוחקות על ההתעלמות, עדיין יש לנו כמות יוזרי מאוד מאוד יפה שהגיעה למובייל, והם הגיעו בזכות כל העבודה שנעשית, כאילו around המוצר. אז בואו נדבר על עוד אתגרים. כן, אז יש, ה ת שבדיוק היום הייתה לי שיחה עם שרית מהצוות פגרות, שעובדת על הפורום של מנדק, וכמובן שהפורום הזה גם נתמך במובייל. ואז ניסינו לחשוב איך אפשר בצורה יחסית מהירה לתרגם את הג'סצ'רים, את המכוות שאנשים עושים. ודיברנו על Right Click מול Tapping. זאת אומרת, לדבר על הצורה שבה אנשים פיזית לוחצים על הפיצ'ר בין דסקטופ למובייל. נכון, כי יש את האחבר, נכון, עם המון המון פונקציות נלוות, מכה שמני, המכה של מרכזי, ובעצם אם כבר כשאנחנו מעצבים את המוצר ויודעים שהוא הולך ללכת למובייל ודסקטופ, אפשר כבר אז לנסות לחשוב איך כל דבר מתרגם. ואולי לא ליצור דברים שאין להם תרגום, או להגיד, אוקיי, זה לא יגיע למובייל או שזה לא יהיה בדסקטופ. אבל להיות מודעים לזה מההתחלה, אני חושבת שמאוד מאוד יכול לעזור לפתרונות. כי מה, אבל כי אני מנסה לחשוב, אם אני לוחצת על אחבר, אני ישר, אני מצפה שאם אני עוברת למובייל, אז אני לוחצת פיזית עם האצבע, או אם אני עושה סקרול עם הגלגלת, אז אני יכולה לעשות סקרול עם האצבע. זה לא תמיד המצב? זה לא אחד לאחד בדיוק, כי בואי נחשוב שנייה על אחבר, יש לי שני מקשים, יש לי רייט קליק וקליק ראשי, זה לא מתנהג אותו דבר. הרייט קליק כאילו במובייל, שאני תקני אותי אם אני טועה, בדרך כלל לחיצה ארוכה או איזושהי לחיצה משנית שהיא, לא יודעת, דאבל קליק יכול להיות, דאבל טאפ כזה, ובדסטופ זה תמיד מתנהג אותו דבר. זאת אומרת, את תמיד יודעת איפה לחפש את הפעולות המשניות. זה תמיד יהיה ברייט קליק ולא בזה. נכון. במובייל זה שונה מאפליקציה לאפליקציה, כל מוצר בחר לעצמו איך ליישם את זה. עכשיו כשאתה אומרת את זה, אני גם חושבת על הפעולה של לחזור אחורה. כאילו בדסטופ, ברור לי, יש לי או אסקייפ או את החץ אחורה. נכון. ובטלפונים זה יכול להתנהג מאוד אחרת. נכון, אז שם אנחנו גם נכנסות לעולמות של iOS ואנדרואיד, נכון? אז נגיד iOS תמיד דואגים שאם הגעתי מאפליקציה חיצונית, אז השם של האפליקציה החיצונית הזאת נמצאת בלמעלה של המסך שלי, שזה נורא נחמד, כי אז אם נכנסתי דרך כל מוצר אחר, אני יכולה לחזור ממש למסך הראשי. לאנדרואיד עדיין יש את המשולש, נכון? למטה אני יכולה תמיד לעשות בק, שזה נגיד תחזור, שזה אין כאילו ב-iOS ברמת הלחיצה, יש בדרכים אחרות. אז יש את כל העולם הזה של הסווייפים, שהוא משתנה בין iOS לאנדרואיד ומה הסווייפים האלה עושים, אבל זה כבר… כן, שזה אתגר בפני עצמו, אפשר לדבר עליו ברמת המעצבים והעיצוב והחוויה. אני מעצבת, אנחנו כאילו מדברות עד עכשיו על מובייל ודסטופ, אבל בעצם יש דסטופ, אנדרואיד, iOS. אי אפשר בעצם לאחד ביניהם, כי החוויה בהם היא שונה לגמרי. כפתור בק, כמו ששני רה, מתנהג אחרת לגמרי. זאת אומרת שאני צריכה להתאים את המסך שלי ואת הכפתורים שבו לפלטפורמה שבה אני מעצבת. אז גם כשאת מעצבת למובייל, את צריכה לעשות זומים ולעצב עכשיו בצורה שונה לכל פלטפורמה. בדיוק. בעצם אנחנו לא יכולים לעצב עכשיו את המובייל כמו שאנחנו רוצים שהוא ייר במ אחוז. אנחנו צריכים לחשוב על איך iOS ואנדרואיד קצת מכתיבים לנו שהאפליקציה צריכה להיראות בגיידלינס כללים ולהתאים את עצמנו לזה. כן, חלק מזה זה לא רק האם החנויות יאשרו לנו או לא יאשרו לנו את האפליקציות. כלומר, אני חושבת שהחוקים השתנו ופעם הייתה נוקשות מסוימת והיום יש נוקשות אחרת.

זה גם שאנחנו יודעים שהמשתמשים שמשתמשים בפלטפורמט האלה מאוד מכירים אותם, זה ההתנהגויות שהם מצפים להם, ואנחנו רוצים להקל עליהם. כלומר, אם אני יכולה ליצור להם חוויה שהיא כמה שיותר קרובה למה שהם מכירים בכל שאר המוצרים שלהם באפליקציה, אני מעדיפה לעשות את זה, כי הם פשוט ידעו. אנחנו מדברים הרבה על predictability, אז זה פשוט יהיה להם פשוט, וירגיש להם כמו כל שאר המוצרים שלהם. זה דורש מאיתנו ויתורים אבל? זו שאלה טובה. נגיד אני בתור דיזיינרית, המפתחי ה-iOS כל הזמן היו באים ואומרים למה הדליט באפליקציה הוא לא אדום? והייתי אומרת, אנחנו במאנדיי, כשיוזר רוצה למחוק משהו, אנחנו לא הופכים את זה לאדום, ואנחנו לא מעבירים את הסטרס למשתמש. בדסטופ לדוגמה, למה עכשיו אנחנו הולכים לכיוון של להפוך את הדליט לאדום? נהיו כל כך הרבה פעולות משניות בתפריטים, שכשמשתמש כל מה שהוא רוצה זה למצוא את הפעולת דליט הפשוטה שהוא מחפש אותה, אנחנו רוצים לעשות לו את החיים קלים. אז באיזשהו אופן זה predictable and stress-free יותר ממה שלא לעשות את זה. אז אם אנחנו אומרים שהפלטפורמה שלנו, שאנחנו מנסים להימנע מצבעים אדומים, אנחנו בכל הזמן אומרים, אוקיי, המשתמשים בסוף מצפים לקבל את זה. הם מצפים למצוא את זה. הם מצפים למצוא את זה בקלות. ויש דברים כאלה שאנחנו מוכנים שנייה לחשוב עליהם מחדש, וטוב שכך, טוב שאנחנו חושבים עליהם מחדש כדי לבחון שוב את הערך הזה שגידשנו לפני זה. איזה עוד אתגרים יש? גם, אני מדברת על זה הרבה, אבל הטרנדים במובל שמתעדכנים מאוד מאוד מאוד מהר, ומבחינת אי.וואי זה יכול להשאיר אותנו מאוד מאחורה. כן, נו דוגמה. זהו, אז בתור מעצבים אנחנו כל הזמן ניזונים מכל מה שחדש ויוצא, אפליקציות חדשות ומגניבות שיוצאות. עכשיו, המובל מתעדכן בקצב היסטרי. זאת אומרת, אי.וואי, אי.וויקס גם, הכל ב ת כל הזמן קורה נורא נורא מואר, להבדיל מהדסטופ. בדסטופ כל מוצר יכול לחיות מבחינת עיצוב וחוויית משתמש, פחות או דרך שבא לו. אין הרבה חוקים מאוד מאוד ברורים לאיך אתה צריך לעצב את המוצר שלך. נכון, יש לי איזושהי ציפייה בדסטופ שכל מוצר שאני משתמש בו אני קצת לומדת אותו מחדש. נכון, אין לי שום ציפייה שג'ימייל ומאנדיי יהיו איכשהו דומות ביניהם בצורת הציפיות. אפילו טוב שהם לא יהיו, נכון? כאילו, באיזשהו מקום טוב שאני יכולה להבחין ככה בין אפליקציות שונות. עכשיו, בגלל שהמובל מתעדכן כל כך מהר, ולהבדיל מהוויב החוקים, משתמשים ברגע שהם לומדים את החוק, הם מצפים שהוא יהיה בכל מקום שהם ייכנסו אליו, כל אפליקציה שהוא ייכנס אליו, אז אנחנו באיזשהו אופן קצת רודפים אחרי זה בעיצוב שלנו, או מנסים להדביק את הפער. אז מתי זה בא לידי ביטוי למשל? אתה יכול לתת לי דוגמה למשהו שהתעדכנו אצלנו שראינו שפתאום נהיה טרנדי? הדרגמוד היה משהו שבמובל היינו חייבים לעשות. כלומר, היוזרים לא הבינו איך יש מוצרים אחרים שיש להם דרגמוד, זה כבר נהיה סטנדרט. כאילו, בהתחלה התייחסנו לדרגמוד כמשהו ממש מגניב, הרבה מאיתנו משתמשים בו, אבל בסדר, זה לא כזה דבר חשוב בשביל משתמשי המובל, ואז הבנו שזה נהיה כל כך אובייס שזה פשוט הזוי שאנחנו לא שם. כי גם העדכונים מגיעים אליך בפוש, להבדיל מהדסטופ, כשאפל מעדכנים משהו, הם נורא רוצים לידעת היוזרים שלהם, אז ברגע שהיוזרים מודעים לזה, הם מעדכנים, וזהו, זה קורה. ואז צריך להדביק פער. או נגיד, המשתמש מעדכן בסטטינגס שלו, שכל המוצרים שהוא משתמש בהם יעברו לדרג, הוא נכנס למנדי, מנדי בלייט. בסה. אז איך אנחנו דואגים להישאר טרנדים? כאילו, איך, מה, אתם פשוט עוקבות אחרי מלא אפליקציות ורואות את השינויים? את מוזמנת לראות את הטלפון שלי. אז כן, יש בה המון המון אפליקציות. אני חושבת שזה אחד האתגרים שלנו, כי אנחנו לא מוצר מאוד רזה. כאילו, המוצר של מנדי זה מוצר מאוד מאוד מאוד מאוד עשיר. ובסוף אנחנו כן מונחים על ידי אימפקט. כלומר, יכולנו, וזה כזה פנטזיה של, אני חושבת שהרבה מעצבים, של בואי נפשנה מוצר מהמם שהוא בקטינג אג' של הדיזיין. אבל מה שב ת מוביל אותנו ביום יום זה הפונקציונליות והיכולת ליצור למשתמשים שלנו חוויה טובה. משם אנחנו, שם האתגרים הגדולים עדיין מונחים לפי תחיינו, ואנחנו מקווים שאנחנו נוכל ליצור לעצמנו תשתית שתאפשר לנו את הדבר הזה. ואז המשחק על UI, על טרנדים, על דברים שהם קטנים וכן הופכים חוויה ליותר טובה, אבל הם פחות בקור שלנו כרגע, אולי היו יותר קלים לנו. נכון. זה מרים לאיזושהי שאלה ששלחו לנו בקהילה, וזה מה הטעות הכי גדולה?

מה שעושים במעבר מוויב למובייל? אני אתן תשובה שהיא מאוד סובייקטיבית, כאילו זו דעתי. אני חושבת שזה ניסיון לדחוס את הכול. יש מוצרים שרואים את זה בהם, שהם פשוט לקחו 80% מהפונקציונליות ושמו אותם במובייל. והרבה פעמים אנשים יבואו ויגידו לי, תראי, הם הצליחו לעשות את זה. וכשאני מסתכלת על זה, אני אומרת, זה כל כך אוברווילמינג, זה כל כך עמוס. אין אפילו אזורי לחיצה סבירים בשביל המשתמש. ואני חושבת שזה משהו שהייתי אומרת, כשאתם באים לעצב למובייל, תחשבו מה אתם רוצים שהמשתמש יעשה במובייל, מה אתם מדמיינים שהוא צריך. הוא כנר לא צריך את הכול, והכול הזה יהיה לו נורא נורא עמוס. אז מה הכי חשוב? מה אפשר להגיד? המשתמש יגלה רק בפעם השנייה שהוא ייכנס לשם, ולא רק בפעם הראשונה. כן, אני חושבת שגם עוזר ליצור סט ערכים כזה. כמו, יש לנו שפה שגולמה קראפטמנצ'יפ בעצם, שזה שפת הערכים שלפיה אנחנו מצמידים חוויית משתמש. אז כשאנחנו מדברים על משהו שאני, נתקלים בבעיות כמו שאני מתארת את זה, אנחנו מדברים על גרג'ול קומפלקסיטי. זאת אומרת, האם המשתמש צריך על התחלה, על הכניסה הראשונה שלו, לגלות את כל הפיצ'רים שיש לך להציע לו במוצר? אני מנחשת שלא. זאת אומרת, יש טיימינג מסוים לגלות פה פיצ'רים. ובוויב אתה יכול לגלות אולי יותר מהר מאשר במובייל. וגם לא בטוח שאתה רוצה לגלות את כולם במובייל. נכון. וגם צריך לעשות את ההבחנה הזאת בין מה חשוב לי בכלל, ומה תפקיד המוצר המוביילי אל מול המוצר הדסטופי. אז עוד שאלה שקיבלנו מהקהילה, זה האם כדאי לשמור על ויזואליות או אחידה בין וויב למובייל, או ב ת לעצב אתר וויב יהודי ואפליקציית מובייל יהודית? אני חושבת שבעצם כל הפרק הזה התחיל מזה שעבדתם על האתר. האתר של סטארט-אפו סטארט-אפו, דרור הוביל את היצובה החדש של האתר. דרור ונטה ישבו איתי, נטה היא מעצבת, ודיברנו קצת על הייצוב. עכשיו, אני חושבת שלסטארט-אפו סטארט-אפו ולמנדי היה ברור שהשפה הוויזואלית צריכה להישמר. ואז המקומות שהתחלנו להיכנס עליהם בשיחה, זה איך אנחנו רוצים שאנשים ינבטו. ודיברנו על זה שיש את השריקה, את היכולת לעשות סקרול באתר במובייל, ו רנו, אוקיי, אז שם נמצאים הנושאים, שם זה ההיי-לבל של המשתמש, וכשהוא רוצה להעמיק במשהו, אז שם מתחילה הגלילה לרוחב, שם מתחילה הגלריה של פודקאסט אחרי פודקאסט, כי זה כבר מסודר למשתמש בקלסטר. אז אני חושבת שהרבה פעמים עוברים מדסטופ למובייל או ממובייל לדסטופ, אפשר או לדבר בסט חוקים כזה, שעכשיו תיארתי. יש איזו היררכיה שאנחנו בונים, ואז אנחנו מתרגמים אותה לפלטפורמה הנוספת. ודרך אחרת, אני חושבת, זה ממש לחשוב על האם זה עולמות חוויה מאוד מאוד שונים. יש מוצרים שאנחנו מדמיינים שבמובייל אנשים יעשו בהם דברים שונים. ואז אני לא חושבת שתרגום הוא בכלל רלוונטי, כי זה פשוט חוויה מאוד מאוד שונה בין שני הדברים האלה. אנחנו יכולים לראות חברות שבכלל כמעט ולא מתעסקות עם זה. נכון, אינסטגרם זה מוצר שהוא 95 אחוז ממנו, קורה במובייל, כולל הכל, שזה מטורף. נכון. כאילו האדמין, הסטיינג, הפולוורז, כאילו אנשים שמנהלים קהילות גדולות באינסטגרם, או עוקבים גדולים באינסטגרם, עושים את הכל במובייל. נכון. אם תנסו להיכנס לאינסטגרם בדסטופ, זה חוויה שהיא ממש עצוב. כאילו אי אפשר, אי אפשר להשתמש. אבל אולי זה לא עצוב, כי זה כאילו לא מזיז שם את המטריקות, ואז מדהים. נכון. הם פיצחו את המוצר ואת מה שהמשתמשים צריכים. נכון. אני חושבת שבהקשר לשאלה הזאת, גם צריך להגיד משהו על UI. כאילו, על UI, על ברנד, אז ב ת, כשאנחנו עושים מוצר שמשלים, או שני מוצרים וויב ומובייל תחת קורת גג אחת, אז כן חשוב לשמור על ה-UI, כמה שיותר מיושר בין הפלטפורמות. אצלנו מדובר בדיזיין סיסטם, כשאנחנו מנסים כמה שיותר לעשות אותם קרובות אחת לשנייה. וכן יש דברים שכאילו בתרגום, אני שנייה נכנסת לדברים טכנים, אבל בדיזיין מדברים בגדלים שונים של פונטים בדסטופ, מאשר הגדלים של המובייל. וזה מקומות שאין מה לעשות, כאילו קצת יותר קשה לחבר ביניהם, אלא אם כן אנחנו מדברים על מובייל וויבוויו ולא על אפליקציות. נכון. כן, אבל זה דברים נגיד שאני לא רו סיבה גם להתעקש עליהם, נכון? אין סיבה שעכשיו אני רו משהו בפונט 12 בדסטופ, הוא צריך להופיע לי באותו גודל במובייל, זה פשוט לא נוחה. נכון, אין סיבה להתעקש על זה, יש דברים שכן הייתי מתעקשת עליהם צבעוניות נגיד. צבע של כפתור שהוא המיין קולט או אקשן שלי במסך, צריך להיות זהה בין המובייל לדסטופ. גם כפתורים משניים, גם כשמשהו דיסאיבלד, שהוא משהו לא ניתן ללחיצה, אז גם הייתי, יש כן דברים שהם מאוד מאוד חשוב שהם כן…

שזה בעצם השפה עצמה של המוצר. בדיוק. כאילו אם דיברנו על גודל פונט, אז הגודל פונט אולי לא משנה, אבל הפונט עצמו משנה. נכון. כי בסוף אני מצפה לפגוש את אותו מוצר, וזה מה שגורם לי להרגיש שאני עדיין באותה פלטפורמה, גם אם זה במובייל ולא בדסטופ. לגמרי. זה מוכר לי. אני חושבת שזה תמיד נורא מעניין, בדיוק עשינו כזה לייב סשנים משתמש לפני שבוע במובייל, ודיברנו עם משתמש דסטופ, ושאלנו אותו מה הוא מצפה שיקרה במובייל. אז הוא ר לנו לפני שהוא נכנס למוצר, שהוא לא כל כך יכול לדמיין בכלל איך אנחנו מעבירים את המוצר הזה למובייל, כי הוא עובד עם טבלן, הוא רענו רק כבדה. ואז הוא נכנס למוצר, והוא נכנס לבורד, והוא כאילו היה לו קטע של כזה, אוקיי, הוא הרגיש בבית, כי אחד הוא הכיר את התוכן, זה היה התוכן שהוא הוסיף לבורד, וגם זה היה צבאים של הסטטוסים שהוא רגיל אליהם, אז היה פמליארטי כזה. גם אם הוא עכשיו צריך דקה-שתיים כדי להבין איך הוא מגיע לדברים אחרים, הוא עדיין הרגיש שהוא עדיין באותו מוצר. נכון. אז אפשר להגיד מילה אחת על זה שאנחנו מעצבים עכשיו את הטבלה מחדש, אנחנו עושים את זה מובייל ודסטופ ביחד, וב ת כאילו משקיעים המון בחשיבה על הפלואו הזה, שמשתמש יבוא מפלטפורמה אחת לשנייה, ויכיר את כל התוכן שלו, ואת המבנה שלו, ואת כל מה שהוא עזב לפני שנייה במחשב, ופתח את הטלפון, וזה יהיה אותו דבר, כמעט אותו דבר. אז בואו ככה נסיים טיפים אחרונים כזה לאנשים שמתמודדים עם האתגרים האלה גם, הדברים הכי חשובים ביניכם כדי ליצור חוויית משתמש אחידה. אחד, רק להתחיל מלהבין איך החוויה נראית בשביל המשתמש, אני חושבת שזה אחד ה-eye-openers הכי גדולים לאנשים. שנייה, בן אדם לראות כאילו איך נר המסך, הפלואו, מובייל ודסטופ, איך זה מרגיש למשתמשים, זה מרגיש לי כזה ההתחלה של זה. לגמרי. להגדיר מטרה משותפת, זה מאוד מאוד חשוב, גם אם מתחת למטרה המשותפת הגדולה, יש מטרות משניות לכל אחת מהפלטפורמות, וכמו ששני אומרת שאנחנו עוברים על הפלואו, זה לעשות רשימה של הבדלים. מה ההבדלים? מה היינו רוצים לשמר ומה היינו רוצים להשאיר? זה מאוד מכווין כמה מרחק צריך להיות בין הפלטפורמות בעיניי. נכון. גם מה המטרה של המשתמש בכל מוצר, אני לא יודעת אם זה obvious, אבל יש משימות שונות שאנשים מתכוונים לעשות במוצרים שונים, ויכול להיות שיש משהו אחד שהוא רוצה לעשות המון פעמים, לעומת דברים שהוא עושה לעיתים רחוקות. וכמו ש רנו קודם, אז כל העניין של הסנחון של ה-UI, מה צריך ומה לא צריך. כפתורים, צבעים, שפה אחידה, האישיות של מוצר, זה דבר שכן הייתי מיישרת. נר לי שב ת מה שאני, ההבנה הכי גדולה שאני לקחתי מהשיחה הזאת, זה ב ת שההתנהגות של משתמשים במובייל היא לחלוטין שונה מדסטופ. אני לא צריכה לצפות שהיוזר שלי יתנהג אותו דבר ויצפה לאותם דברים כשהוא עובד מהמובייל. ממש. זה נר לי גישה שיכולה לשנות לחלוטין את איך שהמוצר נר במובייל. ההבנה הזאת שזה לא צריך להיות מוצר זהה בכלל. נכון, אבל מצד שני, זאת צריכה להיות חוויה שלמה. ואני חושבת שזה הקושי, זה האתגר פה. המתח הזה כל הזמן, בין כמה זה מוכר ונר לו אותו דבר, מול כמה זה מרגיש לו נכון לפלטפורמה, שהוא מרגיש שזה סימנס בשבילו. אבל צריכים להגיד משהו, אנחנו החלטנו שאנחנו רוצים שתהיה חוויה שלמה. לא כל מוצר צריך להחליט שזה, יכול להיות שיש מוצר שבחליט ששתי החוויות הן שונות לחלוטין. לא יודעת, קופץ לי לראש שפייסבוק ומסנג'ר זה שתי אפליקציות שונות, שהן כאילו מתפקדות ביחד, אבל הקשר ביניהן ב-UI, בעיצוב, בחוויית משתמש, הוא שונה לחלוטין. נכון. גם מה המזכיר. טוב, אז עם האתגרים האלה נסיים. אז אני רק אזכיר שאם יש לכם שאלות, המשך להילה ושני, אתם מוזמנים לשאול אותם עוד דרך הקהילה שלנו, או דרך האתר בסטארטאפ פור סטארטאפ נקודה קום סלש אסק. וזהו, תודה הילה. תודה רבה. תודה שני. תודה לך. היה כיף, תודה שהזנתם. סטארטאפ פור סטארטאפ. סטארטאפ פור סטארטאפ. סטארטאפ פור סטארטאפ.