מה המשמעות של משקיע אנג׳ל? איך מוצאים אנג׳לים רלוונטים? מה היתרונות והחסרונות על פני קרנות מוסדיות?
לסטארטאפ מתחיל יש שני נתיבים שבהם הוא יכול לבחור – לגייס כסף, או להישאר בוטסטראפ (במימון עצמי). במידה והדרך שתיבחר תהיה גיוס כספים, גם שם יש לא מעט אפשרויות כשמדובר על גיוס פרה סיד או סיד – אפשר ללכת על השקעה מוסדית, כלומר מגוף כמו קרן הון סיכון, או עם אנג׳ל – משקיע פרטי. כחלק מסדרת ׳צעדים ראשונים׳ שהמטרה שלה היא לתת ליזמים ויזמות שיוצאים לדרך כלים פרקטיים למסע שלהם, אנחנו רוצים לסקור את האפשרויות השונות לגיוס בשלבים מוקדמים.
אמנם משקיעי אנג׳ל יכולים להשקיע בכל שלב, אבל הנקודה הכי נפוצה לפגוש אותם היא בתחילת הדרך, כשהסכומים עליהם מדובר עוד לא ענקיים והתרומה של מישהו עם ידע מקצועי יכולה להיות עצומה. יחד עם זאת, ההחלטה לבחור במשקיע אנג׳ל יכולה להתגלות כטעות אם נבחר ב׳כסף טיפש׳ – אדם עם כסף אבל בלי היכרות של התחום, שילחץ עלינו להחזיר את הכסף בחלון זמנים לא ריאלי.
השבוע אדוה שיסגל מדברת עם אמיר שבט, יזם בעצמו שהיום עובד בטוויטר ובמקביל משקיע אנג׳ל שביצע כבר 30 השקעות בסכומים שונים בשלבי פרה-סיד. אמיר משתף בדוגמאות להשקעות טובות ולא טובות שביצע, בדרך לדעת שאנחנו בוחרים את האנג׳ל הכי נכון לנו, ובטעויות שכדאי להימנע מהן בעבודה עם אנג׳לים.
—-
לפוסט של אמיר על דגלים אדומים בפגישות עם משקיעים
לבלוג של אמיר ׳הכל על השקעות אנג׳ל׳
—
לא בטוחים מה המשמעות של השלבים השונים?
Pre-Seed – השלב שלפני שלב גיוס ההון הראשוני. הרעיון שיש לכם עוד מאוד ראשוני, ולא בהכרח בניתם צוות או הוכחתם היתכנות כלכלית.
Seed – שלב הגיוס הראשון, שבו הסיכון הכלכלי הוא הגבוה ביותר. הרעיון שלכם כבר קצת יותר בשל, ואתם יכולים להוכיח היתכנות כלכלית. בשלב הזה לא תמיד יש מוצר, ומקובל לגייס על בסיס רעיון, מצגת או צוות המייסדים.
קריאת הבלוג 
האזנה לפרק 
צפייה בוידאו 
תשאלו אותנו הכל
