כולם מדברים על SAFE (Simple Agreement for Future Equity) כמכשיר השקעה קליל, מהיר, ובטוח, אבל SAFE הוא לא מכשיר פשוט בכלל, וכולל בתוכו משא ומתן רגיש – שצריך לדעת לנהל. בתור מי שהיה מראשוני עורכי הדין בארץ לייצג חברה שמגייסת לפי SAFE, לפני קרוב ל- 10 שנים, אסביר בסדרה של שני פוסטים מה צריך לדעת ועל מה אפשר לוותר.
מה היה בעבר?
בעבר היה שימוש נרחב בכלי השקעה שנקרא הלוואה המירה (convertible loan או convertible note). במקרים בהם לא היו רוצים החברה והמשקיע לקבע שווי לחברה מראש או שלא הצליחו להסכים על השווי, היה המשקיע מעניק לחברה הלוואה, אשר היתה מומרת למניות בסבב ההשקעה הבא, בהנחה מסוימת. ההנחה הזו לא תמיד היתה קבועה ובמקרים מסויימים היתה משתנה בהתאם למשך הזמן שלקח לחברה לגייס את הסיבוב המלא או בהתאם לביצועים שלה. מנגנון כזה, של הלוואה המירה, העניק יתרון למשקיע – משום שהכסף הזה היה נרשם כחוב כלפיו, עם תאריך תשלום (maturity date) של ההלוואה (18 חודשים, 24 חודשים, וכדומה), כאשר זכות ההמרה היתה בעיקר בידי המשקיע, והסכום צבר ריבית. מאותן סיבות, הלוואה המירה היתה כמובן פחות טובה לחברה...
SAFE or KISS?
לפני קרוב לעשר שנים, עם התבלטותם ומשקלם הגובר של ארגונים וקרנות כגון YCombinator ו- 500 Startups, התחילו לצוץ נוסחים שמעבירים את המשקל לטובת החברה. KISS, שמשמעותו Keep it Simple Security , של 500 startups, וה- SAFE של YCombinator, הציעו אלטרנטיבה של מבנה פשוט וקצר יחסית, שלכאורה מונע משא ומתן מורכב בין החברה למשקיע, ולא נרשם כחוב של החברה למשקיע. בישראל, וגם ברוב העולם, ה- SAFE "תפס" יותר, ואומץ באופן נרחב יותר משמעותית, משום שהוא מציע, בבסיסו, תנאים נוחים יותר לסטארט-אפ שמגייס. עם זאת, כדאי לזכור, שגם את הסייפ יש להתאים לדין בישראל ולתנאי המשא ומתן מול המשקיע.
אז מה מכיל SAFE?
בשנים האחרונות, נעשה נפוץ השימוש במסמך SAFE - או בעברית: הסכם פשוט עבור הקצאת מניות עתידית - בגיוסי ההון בשלבי ה-Pre-Seed וה-Seed בחברות סטארט-אפ, ולעתים אפילו בשלבי ביניים לפני סיבובים מתקדמים. בהסכמים אלה, נקבע סכום ההשקעה של המשקיע, אך בלי לקבוע מראש את שווי החברה הסופי ואת כמות המניות שיקבל המשקיע או זכויותיו. אם תיקחו את ה- SAFE הבסיסי, ההחלטה נדחית למועד לא ידוע...
בגדול, ה- SAFE הבסיסי ביותר אומר למשקיע: אתה תשים עכשיו כסף, ואני אמיר לך אותו למניות בסיבוב הבא, בהנחה (הסטנדרט הוא 20% אבל יש גם מספרים אחרים) מהמחיר למניה שיקבע בסיבוב הבא. למשל – המשקיע מעביר לחברה כהשקעה 100 אלף דולר, בהנחה של 20% מהסיבוב הבא. אם נניח שהסיבוב הבא הוא בשווי חברה של 5 מיליון דולר, ובמחיר למניה (שנגזר בדרך כלל משווי החברה "לפני הכסף", מחולק בסך המניות והאופציות לפני הגיוס – יש לזה כל מיני ווריאנטים, לא ניכנס לזה עכשיו) של 50 דולר למניה, אזי המשקיע יקבל מניות לפי חישוב של 100 אלף דולר מחולקים במחיר למניה של 40 דולר (20% הנחה מה- 50 דולר למניה שנקבעו כמחיר מניה לסיבוב הגיוס), כלומר יותר מניות ממי שהיה משקיע את אותו סכום בסיבוב הזה.
אבל, יש בדרך כלל במהדורות ה"ישראליות" של הסייפ גם הגנה נוספת למשקיע (ישנם מקומות שזה או/או, בישראל נהוג גם וגם), והיא CAP, כלומר שווי מקסימלי להשקעה. למשל – אם בסייפ של הדוגמא שלנו היה נקבע CAP לשווי חברה מקסימלי של 3 מיליון דולר, אזי הסכום של אותם 100 אלף דולר, היה מומר למניות לפי שווי חברה של 3 מיליון דולר, שהוא כמובן עדיף על הנחה של 20% מ- 5 מיליון דולר...
אז מהו "הסיבוב הבא"?
ההגדרה הכי פשוטה היא - סיבוב גיוס שיינתנו בו מניות בכורה. אבל כאן כבר יש כמה נושאים שצריך לטפל בהם. ראשית – כדאי להגדיר מהו גובה הסיבוב המינימלי שייחשב לסיבוב שבו יומר ה- SAFE למניות. שנית, אם החברה היא "להיט" והמשקיעים מתחרים עליה ומנהלים סביבה מה שמכונה Beauty Contest, ייתכן שהיא תצליח לגייס את הסבב הבא במניות רגילות, או במה שאוהבים לקרוא היום – מניות Seed או Preferred Seed, שהן משהו בין מניות רגילות של היזמים למניות בכורה, אבל לא מקנות את כל הזכויות של מניות בכורה שמקבלים משקיעים שמובילים סבבי גיוס גדולים. שלישית – היות שמכשירי סייפ נהיו פופולאריים גם להשקעות בסבבים מתקדמים, אחרי שלמשל כבר היה סיבוב שבו ניתנו מניות בכורה מסוג Preferred A, אבל לפני סבב גיוס B, יש לכוונן את לשון ה- SAFE כדי שתתאים למצב הרלבנטי.
לכן, בעיני חשוב יותר לקבוע מה ייחשב כסבב גיוס מבחינת גובה הגיוס, ולאו דווקא מבחינת סוג המניות שתוקצינה בו. כן חשוב לקבוע, אם ניתן, לפחות את הזכויות הבסיסיות שתינתנה למשקיע ה- SAFE בעת המרה למניות, כבר עכשיו. לא צריך בשביל זה שלושה עמודים, אפשר גם בשלוש שורות. ומה קורה אם החברה לא מגייסת בכלל?
כש"הסיבוב הבא" מתעכב
חברה פונה למשקיע ואומרת לו – אני רוצה SAFE פשוט, בלי משא ומתן, כמו של YC. כן, איזה מהגרסאות של ה- SAFE של YC? התקבלתם בכלל ל- YC וסיימתם את המסלול שלהם? בכלל קראתם מה כתוב שם? אתם מבינים שקל לשים כסף על סטארט אפ שסיים YC וכבר יודעים מי יהיו משקיעי הסבב הבא שלו, אבל וואללה במצב של Pre-Seed שאף קרן לא שמה אצלכם כסף, אולי כדאי לגלות קצת גמישות?
כי את זה חשוב להבין – SAFE הוא לא מכשיר פשוט בכלל. הקריאה שלו היא מעצבנת, יש בו כן נושאים למשא ומתן, ובתור סטארט אפ בתחילת דרכו, הדבר הכי חשוב הוא שהכסף יגיע. ומהר. אחרת עוד עשוי להגיע איזה משבר פיננסי שבו כולם יעצרו לכם את ההשקעות... אופס. כמובן, אם אתם יזמים בסיבוב שני או שלישי אחרי אקזיט או שניים, אז קרנות ירדפו אחריכם ואתם כבר מכירים משא ומתן על SAFE. הטקסט הזה, לכן, פחות רלבנטי עבורכם, משום שהחוויה שלכם תהיה כמובן שונה.
המחשבה מאחורי ה- SAFE וה- KISS (שאגב מעט הגן יותר על משקיעים בבסיסו) היתה, שהנה או-טו-טו החברה מגייסת סכום של כמה מיליוני דולרים בשווי גבוה, אז בחיאת אל תקבע לי עכשיו שווי שיגביל אותי במשא ומתן העתידי, עם ה- 200 אלף דולר שלך, ואל תתחיל לעלות לי בשעות עורכי דין בדיונים על הסכם השקעה (Share Purchase Agreement או בקיצור SPA, עם נספחים רבים). שחרר. ואולי זה נכון כאמור לחברה שסיימה YC או את האקסלרטור של 500 startups, באקלים פיננסי מתרחב, אבל מה קורה לכסף של המשקיע אם החברה מתקשה לגייס בשוק מתכווץ? שאלה טובה.
במקרה כזה, אם הנושא לא הוסדר בסייפ, לכאורה סכום ההשקעה נשאר תלוי באוויר. הוא לא חוב, משום שזה לא convertible note/loan, והוא גם לא הון מניות משום שלא הוקצו תמורתו מניות, אף שברור שזו הכוונה (וכדאי גם שהכוונה הזו תופיע בסייפ). לכן, ההמלצה החד-משמעית שלי היא לקבוע מועד, שבו אם לא בוצע גיוס לפי תנאי "הסבב הבא" שנקבעו בסייפ, תהיה למשקיע האפשרות להמיר את הכסף למניות מסוג שיוסכם בתוך הסייפ (למשל – הסוג הבכיר ביותר שקיים בחברה באותו מועד), לפי שווי מסויים. אבל איזה שווי?
ואגב, עבור משקיע הון סיכון, SAFE כזה, שהוא open ended, עשוי להיות בעייתי מבחינת רישום בספרים ודיווחים למשקיעים. אם ה- SAFE לא מומר במשך תקופה – מה הוא מדווח או רושם בספרים? הצלחה? כישלון? שווי עולה/יורד?
בחלק השני, כתבתי על כמה פשוט (או לא כל כך) ה-safe ואיזה זכויות מקבל משקיע safe.
רוצים להתייעץ איתי? מוזמנים לכתוב לי פה בתגובות או במייל: barzvie@herzoglaw.co.il
------------------
* איל בר-צבי הינו עו"ד וכלכלן, שותף בהרצוג, משרד עורכי הדין הגדול בישראל. לאיל ניסיון של כ- 20 שנים בייצוג חברות סטארט-אפ ומשקיעים, והוא משמש משקיע אנג'ל ומנהל בקרן ההון סיכון palsar.vc אשר השקיעה השנה ב- 5 חברות סטארט-אפ שונות בתחומי האונליין, לרבות בתחומים הכפופים לרגולציה. איל מתמחה בייצוג חברות ומשקיעים, ובמיסוי בינלאומי של חברות בשלב ה- growth (מחירי העברה). בין היתר, ייצג איל סטארט-אפ שנמכר לפייסבוק, משקיעים בינלאומיים וקונים ומוכרים בעסקאות secondary. [מאמר זה אינו מחליף ייעוץ משפטי ונועד לשמש רקע כללי בלבד].
קריאת הבלוג 
האזנה לפרק 
צפייה בוידאו 
תשאלו אותנו הכל
