בינה מלאכותית היא לא מוצר אחד ולא טכנולוגיה בודדת – מדובר במגוון עצום של כלים, מערכות ושירותים שמאפשרים ליצור טקסטים, תמונות, קוד תוכנה, מוזיקה ועוד. סטארטאפים, יוצרים ומפתחים עושים בזה שימוש יומיומי. שימוש בבינה מלאכותית מעלה שאלה משפטית  - האם אתם בעלי זכות יוצרים ביצירה.

בעלות והגנה משפטית – מה בעצם קובע החוק?

בישראל, החוק קובע שיצירה צריכה להיווצר על ידי אדם כדי להיות מוגנת בזכויות יוצרים. אם יצירה נוצרה כולו העל ידי בינה מלאכותית – ללא מעורבות אנושית – היא לא תהיה מוגנת. לעומת זאת, אם הייתה לכם מעורבות (תרומה יצירתית) מהותית בתהליך – ערכתם, בחרתם, שילבתם או עיבדתם – זה כבר סיפור אחר, ויש אפשרות שהזכויות יהיו שלכם.

כדאי לאבחן בין שני מצבים שונים: מקרה שבו הבינה המלאכותית פועלת בצורה אוטונומית ויוצרת תוצר סופי ללא כל מגע אנושי (למשל, לחיצה אחת שמנפיקה תמונה מוכנה), לעומת מקרה שבו האדם מנווט, משפיע, עורך ומשלב את התוצרים. במקרה הראשון, אין זכויות קניין רוחני. במקרה השני יתכנו זכויות - הכול תלוי במידת ההשפעה האנושית – התרומה היצירתית.

בארה״ב, ישנה אפשרות לרשום זכויות יוצרים באופן פורמלי. הכלל דומה: יצירה שנוצרה רק על ידי בינה מלאכותית לא תירשם. לדוגמה, בבקשה לרשום תמונה שנוצרה באמצעות מערכת בינה מלאכותית ליצירת תמונות, הובהר באופן חד משמעי – בלי תרומה אנושית משמעותית, אין זכויות יוצרים.

בנוסף, משרד זכויות היוצרים האמריקאי מחייב כיום להצהיר אם נעשה שימוש בבינה מלאכותית בתהליך היצירה, והאם נעשה שימוש בתכנים מוגנים במהלך האימון או ההפקה של היצירה.

כמה החלטות חשובות שכדאי להכיר

בשנים האחרונות ניתנו כמה החלטות מעניינות שמחדדות את העמדה המשפטית כלפי יצירות של בינה מלאכותית. כך למשל, בארה״ב נקבע ב-2023 על ידי בית משפט פדרלי שיצירה שנוצרה כולה על ידי AI, ללא התערבות אנושית, לא יכולה להיות מוגנת בזכויות יוצרים. בהמשך לכך, משרד זכויות היוצרים האמריקאי פרסם הנחיות ברורות שמחייבות מעורבות אנושית משמעותית כתנאי להגנה - כלומר, אם הכלי יצר את היצירה לגמרי ללא התערבות אנשוית – תרומה אנושית, אין לכם הרבה מה לחפש שם. 

אז מה עושים? איך לצמצם את הסיכון שהתוצרים שלכם לא יהיו מוגנים?

אם אתם עובדים עם כלים מבוססי בינה מלאכותית - וכנראה שכן - הנה כמה פעולות שיכולות לעזור לכם להיות בעלי זכויות יוצרים ביצירות:

1. שלבו מעורבות אנושית אמיתית - אל תשתמשו בתוצאה כמו שהיא יצאה מה- AI. שנו, ערכו, בחרו, חיתכו, שלבו עם תוכן אחר - כל פעולה שמציגה חשיבה ובחירה אנושית מחזקת את הזכויות שלכם.
2. קבעו נהלים פנימיים - במיוחד אם העובדים שלכם משתמשים בכלי בינה מלאכותית במסגרת העבודה. חשוב שתהיה מדיניות מוגדרת - מה מותר, מה אסור, ואיך שומרים תיעוד.
3. תעדו את התהליך היצירתי - שמרו תיעוד שמראה איך עבדתם עם הבינה המלאכותית ומה בדיוק עשיתם בעצמכם. זה לא מסמך משפטי, אבל זה יכול להיות משמעותי אם תצטרכו להוכיח זכויות. 
4. הימנעו מהצהרות לא מדויקות בנוגע לבעלות על קניין רוחני - אם תשלבו תוצרים שנוצרו על ידי AI במוצר או בשירותים שלכם, לדוגמה אם קוד נכתב בחלקו או במלואו על ידי בינה מלאכותית, תזכרו שלא תוכלו להצהיר בבדיקות נאותות שאתם בעלי הזכויות - אלא אם זו היצירה שלכם.
5. היזהרו מהפרת זכויות של אחרים - תוצרים של AI יכולים להיראות תמימים, אבל אם יש בהם אלמנטים כמו קוד פתוח, לוגואים, דמויות מוכרות, או סימנים מסחריים - אתם עלולים להיחשף לתביעות גם אם לא התכוונתם.
6. קראו את האותיות הקטנות - קראו היטב את תנאי השימוש של כלי בינה מלאכותית בהם אתם עושים שימוש כדי להבין למי שייכות הזכויות על התוצרים ע"פ הכלים אך זכרו בסופו של דבר החוק עצמו הוא כאמור הקובע.
7. הגנה חוזית - בעת עבודה עם ספקים ולקוחות - קבעו מראש האם מותר להשתמש בבינה מלאכותית, ואם כן - מה מותר לעשות, למי שייכת היצירה, והאם נדרשת מעורבות אנושית. אל תסמכו על הבנה בעל פה - תכניסו את זה להסכם.

לסיכום

אם אתם עובדים עם כלי בינה מלאכותית כחלק מהעשייה שלכם, חשוב להבין: שכל עוד אין לכם תרומה אנושית ממשית ביצירה - אתם לא תהיו בעלי זכויות יוצרים בה. לכן ההמלצה היא לוודא שיש תרומה יצירתית משמעותית ביצירה- כדי שלא תגלו מאוחר מדי שהתוצר שהשקעתם בו - בכלל לא שלכם.

עידן סידס הוא שותף במחלקת הטכנולוגיה והקניין הרוחני במשרד מיתר, ושחר שי, הוא עו"ד במחלקת הטכנולוגיה והקניין הרוחני, במשרד מיתר.

אין האמור בבלוג זה מלהוות יעוץ משפטי