באחת מפגישותיי האחרונות, מצאתי את עצמי יושבת מול צוות צעיר ונמרץ של סטארט-אפ בתחילת דרכו. די מהר הרגשתי מהם משהו שונה – תחושה של בשלות אסטרטגית שאינה אופיינית לחברות בשלבים כה מוקדמים. בעוד רוב היזמים הצעירים מתמקדים בעיקר במוצר ובמכירות ישירות, הצוות הזה כבר גיבש תכנית מפורטת לבניית רשת שותפים עסקיים שתאפשר להם צמיחה מואצת ובת-קיימא.
"האם זה הסטארט-אפ הראשון שלכם?" שאלתי. הם חייכו והשיבו בשלילה, ובכך איששו את "חשדותיי". הסיבה שהבנתי את זה די מהר היא שהגישה שלהם שיקפה תובנה עמוקה שבדרך כלל מגיעה רק אחרי שנכווים בפעם הראשונה, ומגיעים לסיבוב השני עם קצת יותר ניסיון. לאחר עבודה ומפגש עם מאות יזמים במרוצת השנים, אני מזהה שההבדל הזה בין יזמים במיזם בכורה ליזמים מנוסים יותר אינו רק בטקטיקות או בניסיון הטכני – אלא בתפיסת העולם הבסיסית לגבי איך בונים עסק לטווח ארוך.
יזמים שזהו ניסיונם הראשון נוטים להתנהג כמו אמנים המגנים בקנאות על יצירתם - הם רוצים לשלוט בכל היבט של העסק, מפיתוח המוצר ועד לחוויית הלקוח. הם צריכים לצבור את הניסיון, להיות בשליטה על כל פרט כדי שניתן יהיה בהמשך לשחרר. זוהי גישה המבוססת על תשוקה ומסירות, אך לעתים קרובות היא הופכת למכשול משמעותי כאשר מגיע שלב הצמיחה והסקייל.
לעומתם, יזמים שזה "לא הרודאו הראשון שלהם", מבינים שהסוד להצלחה אינו טמון בשליטה מוחלטת, אלא דווקא בבניית מערכת מורכבת של שותפויות אסטרטגיות שיאפשרו התרחבות מהירה וחסינה. הם למדו בדרך הקשה שמשאבי הזמן, תשומת הלב והאנרגיה של צוות המייסדים הם המשאבים היקרים ביותר בחברה צעירה, ויש להקצות אותם בחכמה.
אחד היזמים הבולטים בתחום הסייבר סיפר לי פעם: "במיזם הראשון שלי חשבתי שאני צריך להיות מעורב בכל שיחת מכירות, ובגלל זה הגענו רק ל-15 לקוחות בשנה הראשונה. במיזם השני, בנינו מערך שותפים מהיום הראשון והגענו ל-150 לקוחות באותה תקופת זמן. בפעם הראשונה בניתי סירה, אבל בפעם השנייה בניתי נמל." זוהי תמצית החשיבה של second timers.
כיצד תפגינו ניסיון של second timers כבר במיזם הראשון שלכם?
להלן כמה עקרונות מפתח של יזמים מנוסים שתוכלו ליישם על מנת לאפשר עבודה סימביוטית עם שותפים עסקיים:
- פרקו את תהליך הפרויקט לשלבים ברורים
מיפוי מחזור החיים של הפרויקט - מהשלב הראשוני של יצירת ההזדמנות והמכירה, דרך שלבי התכנון, הפיתוח והיישום, ועד למסירה ושימור לקוח – יאפשר לכם להבין היכן נכון למקד את המאמצים. כך תוכלו לזהות את תחומי הליבה שדורשים את היתרון היחסי שלכם, לצד משימות שניתן להעביר לשותפים חיצוניים לשם שיפור היעילות וניצול טוב יותר של המשאבים.
- מפו שותפים פוטנציאליים כבר בשלבים מוקדמים
אל תחכו לרגע האחרון כדי לחפש שותפים – תהליך הבחירה מתחיל מוקדם. איתור שותפים אסטרטגיים שיכולים להשלים אתכם מקצועית, טכנולוגית או עסקית יפחית סיכונים ויגביר את הסיכוי להצלחה. שותף טוב הוא כזה שמביא ערך מוסף ברור – ידע ייחודי, נוכחות בשוק יעד, או יכולות ביצוע שמחזקות אתכם. תקראו על השותפים הפוטנציאליים ועל סיפורי ההצלחה שלהם עם שותפים אחרים, נסו לזהות מתי הזמן הנכון ומהי רמת הבשלות שלהם. כשאתם עובדים עם איש הקשר המרכזי שלכם אצל השותף הפוטנציאלי, תנסו להבין – מה המוטיבציה שלו וכיצד אתם יכולים לתת לה מענה. ברגע שתיצרו את התנאים המיטביים להצלחה שלו - הוא יוכל לקדם אתכם. יש חברות שאני מלווה כבר שנים, ורק לאחרונה נוצר שיתוף פעולה בינינו. זה מדגיש עד כמה תזמון נכון הוא קריטי. שמרנו על קשר לאורך הדרך — שמרנו על קשר והתעדכנו מדי כמה חודשים, וכשהבשילו התנאים, שני הצדדים היו מוכנים. בחברה אחת לדוגמה, רגע כזה היה הכניסה שלהם לשוק הבריטי, כאשר במקביל גם UST הגיעה לבשלות מול אותו שוק. אלמלא הקשר הרציף, כנראה שלא היינו מצליחים לחבר את הנקודות בזמן הנכון.
- הגדירו את הערך שאתם מביאים לשותפים
שותפות אפקטיבית מחייבת הבנה הדדית של הערך שכל צד מביא עמו. חשוב לבחון לא רק מה אתם צריכים מהשותפים – אלא גם מה אתם יכולים להציע להם: גישה ללקוחות חדשים, הגדלת ההכנסות, שילוב פתרונות שלהם במעטפת רחבה יותר, או פתיחת ערוץ שיווקי חדש. ככל שתדעו להציג את הערך שלכם בצורה ממוקדת ומשכנעת, כך תצליחו לבנות שותפויות חזקות וארוכות טווח. לא ניתן להסתפק בצורת חשיבה של "אם הם ימכרו אותי יתרחב סל הפתרונות שלהם" - זוהי מחשבה מופשטת מידי. גם אם מדובר בריסלר כאשר הגדרתם מראש שזוהי כל מהות הקשר ביניכם, הרי שהשוק לא מתקיים בריק ותמיד יהיו לכם מתחרים (גם אם עקיפים). לכן חשוב להביא לידי ביטוי את היתרון התחרותי שלכם. במידה והשותף האסטרטגי שלהם מציע שירות או מוצר משלו - תדגימו איך אתם יכולים לעזור לאותו שותף אסטרטגי. זה יכול לבוא לידי ביטוי בשיתוף פעולה שיווקי, הגדלת נתח השוק, לקוחות חדשים ועוד.
- התחילו בקטן – עם פוטנציאל התרחבות
התחילו בשיתוף פעולה בהיקף קטן וממוקד – פרויקט פיילוט, אזור גיאוגרפי מצומצם או מוצר אחד. כך תוכלו לבדוק את שיטת העבודה, לזהות אתגרים ולבצע התאמות. אם הכל מתקדם כשורה – ניתן להרחיב את השותפות בהדרגה, על בסיס תובנות שנצברו בשלב הראשוני.
- עבדו עם דריקטוריון או יועצים שיפתחו לכם דלתות
הקונקשנים הנכונים מהווים קיצור דרך משמעותי שיחסוך לכם זמן ומשאבים וזה נכון גם לעבודה עם שותפים וגם למכירות ישירות. החיבור דרך דמות משותפת יצור לכם קרדיט ואמינות אל מול ההזדמנות.
- קבעו מדדי הצלחה ברורים ונקודות בקרה שוטפות
הגדירו מראש מדדים ברי מדידה (KPIs) שיבחנו את ההצלחה של שיתוף הפעולה, הן ברמה העסקית והן ברמה התפעולית. הקפידו לשלב נקודות בקרה שוטפות – פגישות תקופתיות, דוחות ביצוע, או סקירות משותפות – שיבטיחו שקיפות, תיאום ציפיות ושמירה על כיוון משותף לאורך הדרך.
אחד האתגרים המרכזיים בבניית אסטרטגיית שותפים הוא מציאת האיזון העדין בין התמקדות במכירות ישירות לבין פיתוח ערוץ השותפים. מניסיוני, הדרך הטובה ביותר להתחיל היא עם מספר מצומצם של שותפים איכותיים שמחויבים להצלחת המיזם המשותף. עדיף להשקיע בשלושה שותפים אסטרטגיים שבאמת מאמינים בפתרון שלכם מאשר לחתום על עשרות הסכמי שותפות שלא יבשילו לכדי פעילות אמיתית. בשותפויות, איכות תמיד גוברת על כמות.
אז בפעם הבאה שאתם יושבים לתכנן את מסלול הצמיחה של הסטארט-אפ שלכם, שאלו את עצמכם: מה היה היזם המנוסה עושה במקומי? איך אפשר לבנות מערכת שתצמח הרבה מעבר ליכולות של הצוות הפנימי שלנו? וחשוב מכל – איך אני יכול לראות את התמונה הגדולה לטווח הארוך יותר, ולא רק את ההישגים המיידיים?
האזנה לפרק 
צפייה בוידאו 
קריאת הבלוג 
תשאלו אותנו הכל
