חשבתם על רעיון לסטארטאפ, התחלתם לבנות מוצר טכנולוגי מגניב, ייתכן ואף כבר הקמתם חברה והשקתם מוצר. אין ספק שבשלב זה או אחר התחלתם להתמודד עם אחד התהליכים הכי מעיקים, הכי מתסכלים, לא ברורים, לא מוסדרים ועם כמות הדיס-אינפורמציה שיכולה לשגע אפילו את מחשבי העל, ובכל זאת, זה אחד מהתהליכי היסוד וההכרחיים בבניית סטארטאפ טכנולוגי – תהליך גיוס ההשקעה בסטארטאפ.

בבלוג הזה אנסה לפשט ולהבהיר את סוגי המשקיעים בסטארטאפ ואת ההבדל בהשקעות בשלבי seed להשקעות מתקדמות יותר.

--------------------------

1. סוגי משקיעים

ראשית, הבה נמפה את ערוצי ההשקעה השונים הקיימים בשוק והרלוונטים לסטארטאפ בשלב הסיד.

טריפל-אפ (FFF):

חברים, משפחה וטיפשים.

• האנשים הקרובים אליכם אשר מאמינים בכם ומוכנים לקחת את הסיכון באיבוד כספם על בסיס החלום שלכם. תשתדלו לא לאכזב.

אנג'ל (Angel):

אדם פרטי המשקיע הון עצמי.

• כל ההתנהלות הינה מול אדם פרטי.
• תהליך בדיקת הנאותות הינו בסיסי ובעיקר מבוסס על אמון.
• סכום ההשקעה יכול לנוע בין עשרות למאות בודדות של אלפי דולרים.
• צביון השקעה לפי תחומי העניין של המשקיע, או לחלופין ביצוע השקעה עיוורת (נקרא גם "כסף טיפש").

פאמילי אופיס (Family Office):

משפחה מולטי-מליונרית אשר גדרה חלק מההון שלה תחת ישות משפטית אשר משקיעה בסטארטאפים.

• בד"כ פאמילי אופיס ינוהל ע"י מנהל הקרן/משרד.
• תהליך הבדיקת נאותות הינו בסיסי עם משך של מספר שבועות.
• סכום ההשקעה יכול לנוע בין עשרות למאות בודדות של אלפי דולרים.
• אין צביון ספציפי לורטיקל להשקעה.
• בד"כ לא יהיו המשקיע המוביל אלא יצטרפו כחלק מסיבוב.

סינדיקט (Syndicate):

קבוצת משקיעים פרטית אשר מאוגדת תחת ישות משפטית אחת. מאד דומה להשקעת אנג'ל, אך יותר מסודר וממוסד.

• סינדיקט מנוהל ע"י מנהל הסינדיקט.
• תהליך בדיקת הנאותות מוסדר וברור, וכן יותר מעמיק מהשקעת אנג'ל סטנדרטית. כמו כן יכלול פיצ' מאורגן מול משקיעי הסינדיקט ביום מאורגן עם מספר סטאטאפים בו-זמנית.
• היות ומדובר בקבוצת בודדים, ייתכן וההשקעה תגיע רק מחלק מהמשקיעים. יחד עם זאת, תופעת העדר באה לידי ביטוי, לטוב ולרע.
• גודל ההשקעה הינו מספר מאות של דולרים עד אזור המיליון.
• בד"כ לסינדיקט יהיה צביון מוגדר לורטיקלי ההשקעה המועדפים.

קרן הון סיכון (VC):

ישות משפטית ופיננסית מאורגנת וממוסדת אשר גייסה קרן (סיבוב השקעה) ממספר ישויות שונות, בסכום כולל של עשרות/מאות מליוני דולרים. כאשר סכום הקרן מושקע במספר סטארטאפים לאורך מספר חודשים/שנים (פורטפוליו הקרן). לקרן יש יעד החזר השקעה כולל, כאשר היא מתחשבת באחוז הכישלון של רוב הסטרטאפים.

• הקרן מנוהלת ע"י צוות ניהול מקצועי. אשר לרוב יכלול מנהל הקרן, דירטוריון, צוות אדמין, פיננסי, אנליטיקה ומחקר שוק.
• תהליך בדיקת הנאותות מוסדר, מעמיק, ייסודי ויכול להמשך מספר חודשים.
• קרנות מבצעות מחקר שוק באופן שוטף, אל תתפלאו אם יום אחד יביאו בהם התעניינות יתרה ולמחרת יעשו לכם גוסטינג (Ghosting).
• לאחר ההשקעה הקרן מעורבת באופן פעיל בהתנהלות הסטארטאפ ברמה האסטרטגית, עם המטרה לעזור ולתמוך בצוות הניהול לעבר ההצלחה.
• גודל השקעה של מספר מיליונים/עשרות מיליוני דולרים.
• קרנות הן בעלות צביון מוגדר לורטיקלים הפוטנציאליים להשקעה של הקרן.
• לקרן הון סיכון יש תאריך סיום והוא באופן עקרוני מתקיים כאשר כל הסטארטאפים בפורטפוליו נמכרו או נסגרו.

קרן גידור (Hedge fund):

גוף השקעה עם מטרת רווח שמשקיע במספר אפיקים שונים, לרבות בסטארטאפים.

• קרן גידור, להבדיל מקרן הון סיכון, מגייסת כספים באופן שוטף ומתמשך לאורך כל חייה, כאשר משקיעים יכולים להיכנס ולצאת בנקודות זמן מוגדרות.
• הקרן מנוהלת ע"י צוות ניהול מקצועי, אשר לרוב יכלול מנהל הקרן, דירקטוריון, צוות אדמין, פיננסי, אנליטיקה ומחקר שוק.
• קרן גידור המשקיעה בסטארטאפים בד"כ תהיה מפוקסת על ערוץ השקעה זה, ועל כן תתמחה בתחום שבו היא משקיעה.

גיוס המונים (Crowdfunding):

פלטפורמה טכנולוגית המאפשרת לסטארטאפים לגייס כסף מ"האזרח הפשוט".

• זה יותר מורכב, עמוק ועם משמעויות לעתיד החברה מסתם להרים פרופיל בפלטפורמה ולשלוח לינקים לאנשים שישקיעו כמה דולרים. קיימת אסטרטגיה ובסט-פרקטיס להשקעה דרך גיוס המונים, על כן מומלץ ללמוד את התחום טרם תחילת התהליך.
• פלטפורמות גיוס המונים מחתימות על הסכם גיוס ייחודי הכולל תשלומים חודשיים ותוספות עמלות לאורך השנים בגין ניהול המשקיעים. כדאי מאד שתכירו היטב את האותיות הקטנות.
• דורש השקעה והכנה מוקדמת הכוללת משאבי כסף, זמן ואנרגיה על מנת להביא את הסטארטאפ למוכנות השקעה בפלטפורמה זאת, אזי רצוי שתבדקו את העלות וההסתברות להצלחה
• לא כל סטארטאפ מתאים לערוץ הזה, אז כדאי שתוודאו את מידת ההתאמה טרם הקפיצה למים.

2. השקעת סיד לעומת השקעות מתקדמות

כולנו מכירים או לפחות קראנו על השמות לסבבי הגיוס השונים: פרי-סיד, סיד, סיד פלוס, סיבוב השקעה A, סיבוב השקעה B  ושאר האותיות הלועזיות. אחד הדברים הברורים ביותר בשלבים השונים של ההשקעות הוא שאין קווים ברורים. היכן בדיוק עובר הקו בין סיבוב סיד לסיבוב A? מהו הערך או הערכים שמגדירים סיבוב סיד או A? ישנם חברות שגייסו מספר פעמים מאות אלפי דולרים ועדיין לא בשלות לסיבוב A ע"י קרן הון סיכון סטנדרטית. ולעומתם ישנם סטארטאפים שסכום הגיוס הראשוני שנכנס לחברה כהשקעת סיד היה 5 מליון דולר ויותר. יתרה מכך, ערכי הסיבובים השונים שהיוו בנצ'-מארק לפני כשנתיים-שלוש, לא תקפים השנה. תנועת השוק מעלה את רף השקעות המינימום משנה לשנה. אם בשנת 2014 סטארטאפ היה יכול לגייס מיליון דולר כסיבוב A על בסיס מוצר מינימלי (MVP) ומודל עסקי, היום קרנות הון סיכון מחשיבות סיבוב A לא פחות מ 5 מיליון דולר וההשקעה תהיה ע"ב MRR של לפחות $50K ועוד מספר פרמטרים קשוחים.

שינויי שוק אלו יצרו לא מעט הזדמנויות חדשות לסטארטאפים, אך גם לא מעט בעיות, אתגרים, מחסומים ומלכודות. אך אם לסכם במילים פשוטות, יותר משקיעים פרטיים וקבוצות השקעה שונות נכנסו לשוק ההשקעות המכסים את שלבי ההתחלה השונים של סטארטאפ (שלב הסיד), כאשר קרנות ההון סיכון הרחיקו בעודם הופכים ל-"בנקים לסטארטאפים" עם שנאת סיכון, ברמה כזאת שלפעמים אני לא מבין למה הם בכלל נשארים עם ה-V (Venture) בכינוי השם שלהם.

יונתן גן הוא Founder & CEO בחברת Whichit, חי ועובד ב-8 שנים האחרונות בלונדון.