בחודשים הראשונים שלי בתפקיד ראש צוות ב-Melio, סטארט-אפ בשלב hyper growth, מצאתי את עצמי מתמודד עם לא מעט אתגרים ניהוליים. אני הייתי חדש בארגון, רוב אנשי הצוות (ארבעה מתוך חמישה) היו חדשים בארגון וחדשים לשפה, הטכנולוגיה והתרבות הארגונית. הרגשתי שיש אתגרים מכל מיני כיוונים, על חלקם קיבלתי עזרה מהקולגות והמנהלים סביבי, ולחלק מהשאלות, לא מצאתי תשובה וזה הוסיף הרבה קושי לתפקיד. קראתי הרבה, שאלתי חברים מהתעשייה ועדיין לא מצאתי את המענה המדויק.

באותה תקופה הייתי מראיין לא מעט מועמדים לחברה, והיינו מראיינים בזוגות. באחד הימים ראיינתי עם ראש צוות מקבוצה אחרת, בחור בשם אור שאני מאוד מעריך אך אין בינינו ממשק עבודה ישיר וגם לא תקשורת רציפה. באותו הזמן חיפשתי הגדרה מסודרת של הארגון בנוגע לטייטלים כמו Senior software engineer. שיתפתי את אור ולמרבה ההפתעה הוא סיפר לי שבקבוצה שלו ממש עכשיו הכינו מסמך עם הגדרה מסודרת, ושיתף אותי בו. הסיטואציה הזו הביא אותי להבנה שיש פה מנהלים מאוד מוכשרים בארגון, וכל אחד מאיתנו חי באיזה silo משלו וממציא את הגלגל מחדש בהרבה תחומים. 

משם נולדה לי ההבנה שאנחנו צריכים יותר לשתף פעולה יחד. אך לפני שנשתף פעולה, קודם צריך להכיר אחד את השני. רוב המפגשים של מנהלים קורים בדרך כלל בפגישות עמוסות משתתפים של כל המנהלים בארגון, בכל מיני דרגים. מפגש כזה לא נותן באמת התבוננות בחוזקות של כל מנהל, כי מעטים האנשים שבאמת משתתפים בדיונים האלה. כדי להכיר בן אדם באמת, צריך משהו קצת יותר קטן ואינטימי. צריך לנהל שיחה.

משם עלה הרעיון: למה שלא ניפגש בקבוצות קטנות, של בערך 4 ראשי צוותים, נכיר אחד את השני, נחלוק חוויות, נחליף רעיונות ונמצא יחד פתרונות לאתגרים שלנו? בעבודה, כמו בכל דבר בחיים, הכל זה עניין של יחסים, כשנוח לי לדבר עם מישהו, יהיה לי גם קל יותר לגשת ולהתייעץ איתו או לשתף איתו פעולה.

וכך נולד הרעיון להקים קבוצות של ראשי צוותים בתוך החברה. קראנו לו Team leads collaboration.

לרעיון הייתה היענות יפה, ויצאנו לדרך עם 12 ראשי צוותים, שחולקו לשלוש קבוצות של ארבעה כל אחת. החלטנו להיפגש אחת לשבועיים-שלושה, במפגשים אינטימיים וחבריים שבהם כל אחד יוכל לשתף את סיפוריו.

מהמפגש הראשון היה ברור שזה היה הצעד הנכון. כל מפגש הפך להזדמנות לחלוק חוויות, לבנות קשרים מקצועיים חזקים, ולדון בנושאים חשובים: מתהליכי קליטת עובדים ותרבות ארגונית ועד איך מנהלים עובדים חיצוניים. האווירה הייתה פתוחה ונינוחה, וכל אחד הרגיש בנוח לשתף את מה שעובר עליו, בין אם זה הצלחות או אתגרים, לקבל אוזן קשבת ובהרבה פעמים לגלות שפתרונות דומים כבר נמצאו במקומות אחרים.

הקהילה שלנו צמחה והתפתחה. לעיתים קרובות מצאנו את עצמנו יוצרים חיבורים חדשים, משפרים את תחושת החוסן האישית והביצועים הצוותיים שלנו. אחד היתרונות הגדולים ביותר היה ההבנה שאנחנו לא לבד בהתמודדויות שלנו. כאשר בני אדם, ובפרט מנהלים, מתאגדים יחד, נוצרת תחושת שייכות. תארו לכם מנהל צוות חדש בחברה, שרק נכנס וכבר מתחיל להכיר את המנהלים האחרים בחברה ויוצר לו קהילה קטנה שמבטיחה שתהיה לו כניסה קלה יותר לתפקיד.

בנוסף, המפגשים היוו הזדמנות נהדרת לתרגל מנטורינג אחד לשני. כל אחד מאיתנו יכול היה להביא את הניסיון והידע הייחודיים שלו ולתרום לאחרים בהתמודדות עם האתגרים שהם פוגשים. זה עוד מפתח לצמיחה מקצועית ואישית. 

המפגשים הללו נתנו לנו הזדמנות אמיתית ללמוד, ללמד, לתמוך ולהיות חלק מקהילה מקצועית ומדהימה.

ברמה האישית, יהיו אנשים שהכרתי ואקח איתי להמשך הקריירה המקצועית שלי, והרווח הברור ברמת החברה, הוא שהנהלה מחוברת היא מכפיל כוח ומסייעת לקדם שיתוף פעולה טוב יותר, בין אם זה בהוצאה לפועל של פרויקטים, שיתוף ידע ועבודה על יוזמות שונות.

כשהתחלנו, אלה היו המדדים שלנו להצלחה של היוזמה:

• שיפור התקשורת והסנכרון בין הקבוצות
• יצירת קבוצת עמיתים של ראשי צוותים
• שיתוף ידע, שיטות עבודה ודילמות בינינו

ואני יכול להגיד שזה משיג את המטרה באופן קבוע.

לכל ארגון יש צרכים שונים. במידה ותרצו להטמיע גם אצלכם בארגון, הנה כמה דגשים שלפיהם אנחנו פועלים:

1.לנו היה חשוב גם לשמור שהקבוצות יכילו רק ראשי צוותים ולא מנהלים בכירים יותר, על מנת שאנשים ירגישו בנוח להיפתח ולשתף.

2. בקבוצות רצינו אנשים בעלי התמודדויות דומות, כמו קהילה של ראשי צוותי פיתוח, אך הצטרפו לקבוצות גם אנשים מעולמות הפיתוח כדי לשמוע על ניהול ללא סמכות וגם מנהלים מצוותי התמיכה של ה-engineering.

3. לנסות להרכיב את הקבוצה מאנשים שלא עובדים צמוד יחד על מנת שכולם ירגישו בנוח להיפתח ולשתף קונפליקטים מול מנהל או קולגה.

4. מפגש אחת לשבועיים לשיחה בת 45 דקות לערך. רצוי כשכולם במשרד. המציאות העמוסה של מנהלים בפיתוח לעיתים לא מאפשרת לכולם להשתתף, כששלושה היו זמינים להיפגש, קיימנו את המפגש.

5. אחת לתקופה של כמה חודשים, עשינו שאפלינג לקבוצות והרכבנו קבוצות חדשות על מנת להכיר עוד מנהלים מוכשרים בארגון.

אז בפעם הבאה שתעמדו מול אתגר, בכל דבר בחיים, זכרו שאתם לא לבד. הקשר עם אחרים הוא שמחזק אותנו ומאפשר לנו להתגבר ולהשתפר.