כולם מדברים על SAFE (Simple Agreement for Future Equity) כמכשיר השקעה קליל, מהיר, ובטוח, אבל SAFE הוא לא מכשיר פשוט בכלל, וכולל בתוכו משא ומתן רגיש – שצריך לדעת לנהל. בחלק הראשון של הבלוג הסברתי מה מכיל הסכם SAFE, מה עדיף, SAFE or KISS, ומה עושים כשהסיבוב הבא מתעכב. ועכשיו לחלק השני.
רגע, אז ה- SAFE כבר לא כזה פשוט?
אז פתאום יש לנו כבר כמה נושאים למשא ומתן בתוך הסייפ, זה נכון. אבל עדיין המסמך קצר ופשוט משמעותית ביחס ל- SPA. צריך לקבוע CAP לשווי חברה, צריך לקבוע את אחוז ההנחה אם לא מגיעים ל- CAP, וצריך לקבוע מה קורה אם החברה לא מגייסת בתוך XX חודשים (בד"כ משהו בין 12-24 חודשים). יש, אבל, גם סייפים קצת מורכבים יותר. למשל, בחברה שייצגתי ונמכרה לפייסבוק, היה סייפ שפירט את שווי החברה להמרת הסייפ, אם לא יושלם "הסבב הבא" בתוך 12 חודשים, לפי מקרים שונים של ARR של החברה. נכון, לא סטנדרטי, אבל קורה. וגם מצגים, שב- SPA ממלאים הרבה מאוד עמודים, מכניסים קצת לתוך ה- SAFE בנוסחו הישראלי, בעיקר לגבי אפשרות החברה להתקשר עם המשקיע, ויש משקיעים שמבקשים משהו בסיסי בנושאי הקניין הרוחני או היעדר תביעות. יאללה, בשביל לקבל את הכסף מהר בשלב ה- Pre-Seed, זה לא אסון ולא פוגע ב"טוהר" המסמך. כך לפחות צריך, לדעתי, להסתכל על זה הסטארט-אפ.
אז איזה זכויות מקבל משקיע SAFE?
כרגע, לא הרבה. מקובל להעניק לו זכות להשתתף בסיבוב הבא (ב- KISS זה היה די מובנה), לפי חלקו היחסי הצפוי או אפילו מעבר (מה שמכונה Super Preemptive). בניגוד לאמונה הרווחת אצל חלק מהיזמים שהולחצו על ידי עורכי הדין שלהם, השתתפות של משקיעים נוכחיים בסבב הבא היא איתות מאוד חיובי למשקיע הבא, ולא גורעת באמת משהו מהותי מהחברה או היזם... משקיע סייפ אינו יכול להצביע באסיפת בעלי המניות, משום שעדיין אין לו מניות. אבל לפעמים כן יקבל משקיע סייפ זכויות מידע, שוב – לא בהיקף של מה שנדון ב- SPA, אבל כן משהו בסיסי. בכלל, גישתי כמשקיע וכעורך דין של חברות סטארט-אפ, הינה שהיזמים צריכים לרצות לשתף את המשקיעים כמה שיותר במה שקורה בחברה, גם אם אין למשקיעים "זכויות מידע" מיוחדות. יש להם רק מה להרוויח מזה. בנוסף, בחלק מהסייפים נראה מה שמכונה תניית MFN, כלומר Most Favored Nation, שזה מונח מתחומי המשפט הבינלאומי הפומבי, שאומר בגדול שאם לפני הסיבוב הבא החברה תנפיק SAFE עם תנאים שונים (או טובים יותר), יוכל משקיע הסייפ הנוכחי לבחור לקבל את התנאים של הסייפ החדש יותר. קל והוגן.
מה שחשוב כן להסדיר, לפחות מצד המשקיעים, זה מה מינימום הזכויות שהם יקבלו בהמרה למניות. יש סייפים שהמשקיע יבקש להצמיד להם מסמך נפרד בנושא. מניסיוני, אני חושב שאפשר גם לפתור את זה בכמה שורות בתוך ה- SAFE, שאומרות שהמניות שיקבלו המשקיעים תכלולנה זכויות כגון זכות סירוב (right of first refusal), זכות הצטרפות במכירה (tag along / co-sale) וזכות להשתתף בסיבוב הבא, כאמור (מכונה preemptive). מאחר שאם הסיבוב הבא באמת יקרה, הזכויות האלה ממילא תוקנינה למשקיע בסיבוב הבא – ולכן גם למשקיע הסייפ שיקבל מניות מאותו סוג, להתחיל להתווכח על זה עכשיו, הוא מאמץ מיותר לדעתי מצד החברה, מה גם שהוא מאותת דברים מאוד לא טובים למשקיע.
בחלק מהמקרים, יהיו משקיעים (בעיקר מוסדיים, קרנות) שיבקשו לקבוע כבר כעת זכות למינוי דירקטור או זכויות וטו מוגבלות. ככלל, אלה זכויות שאינן אופייניות ל- SAFE, ודרישות אלה לא רק שנתפסות לעתים ככאלה שאינן לגיטימיות בשלב המוקדם בו נמצאת החברה בהינתן סכומי ההשקעה היחסית נמוכים, אלא בעיקר מכיוון שמתן זכויות אלה מעמיד את החברה בנקודת פתיחה פחות טובה מול משקיעים עתידיים, כאשר האחרונים יבקשו לעצמם לכל הפחות את אותן הזכויות, או לחלופין יתנו את השקעתם בוויתור על אותן הזכויות המוקדמות שהוענקו, ובכך לכאורה יעניקו למשקיע הסייפ יותר כוח ממה שאמור להיות לו בשלב זה. עם זאת, באקלים הגיוס המשתנה, כשאני מייצג חברה, אני לא אוטומטית מתנגד להן. כזכור – העיקר הוא לקדם את החברה. לערב את המשקיע (במידה הראויה) זו בעיני רק זכות ולא מעמסה.
לסיום – אי אפשר בלי מיסים
אז כן, סייפ הוא אחלה מכשיר לגיוס יחסית מהיר ופשוט. יש בו גם סעיפים נוספים, שלא הוזכרו פה, כגון מה קורה במקרה של מכירת חברה לפני המרת ה- SAFE למניות, הגדרות לגבי מבנה חישוב ההון בהמרה, ועוד. עם זאת, SAFE הוא בוודאי זול יותר לניהול ולמשא ומתן מאשר SPA, אבל חשוב לזכור שכן יש סביבו משא ומתן. גם עולה, ש- Simple Agreement הוא לא תמיד כזה Simple, והיזמים חייבים לאזן – כמו תמיד – בין הדחיפות לקבל את הכסף ובין דרישות המשקיע. רק מילה אחת על מיסים, ברשותכם: מס הכנסה הוא, כידוע, לא פראייר. והוא לא מתכוון לוותר על מיסים רק כי שינינו את שם הנייר מ"הלוואה המירה" (ששם הריבית כפופה למס) ל"מסמך כיפי וסקסי לגיוס הון". לגישתו של מס הכנסה, ההנחה בהמרה היא נושא שכפוף למס. אבל זה נמצא כרגע בדיונים מול מס הכנסה, לגבי אם בכלל, ואם כן – אז באיזה עיתוי (למשל, למסות רק במכירה המניות ולא בהמרת הסייפ למניות). לכן, כתמיד, כדאי להתייעץ עם עורך דין. עדיף כזה שמבין מה זה סטארט-אפ, ושאולי אפילו התנסה בהשקעות בעצמו. וחשוב לזכור – עדיף להימנע מלעשות משא ומתן עם המשקיע על ה- down side של מה יקרה אם החברה תיסגר, או לא תגייס. זה לא איתות חיובי במיוחד. התרכזו במשא ומתן על מה יקרה אם החברה תצליח, זה הרבה יותר נכון. בהצלחה!
רוצים להתייעץ איתי? מוזמנים לכתוב לי פה בתגובות או במייל: barzvie@herzoglaw.co.il
לקריאת החלק הראשון של הבלוג על הסכם SAFE.
------------------
* איל בר-צבי הינו עו"ד וכלכלן, שותף בהרצוג, משרד עורכי הדין הגדול בישראל. לאיל ניסיון של כ- 20 שנים בייצוג חברות סטארט-אפ ומשקיעים, והוא משמש משקיע אנג'ל ומנהל בקרן ההון סיכון palsar.vc אשר השקיעה השנה ב- 5 חברות סטארט-אפ שונות בתחומי האונליין, לרבות בתחומים הכפופים לרגולציה. איל מתמחה בייצוג חברות ומשקיעים, ובמיסוי בינלאומי של חברות בשלב ה- growth (מחירי העברה). בין היתר, ייצג איל סטארט-אפ שנמכר לפייסבוק, משקיעים בינלאומיים וקונים ומוכרים בעסקאות secondary. [מאמר זה אינו מחליף ייעוץ משפטי ונועד לשמש רקע כללי בלבד].
קריאת הבלוג 
האזנה לפרק 
צפייה בוידאו 
תשאלו אותנו הכל
