לבנות מתוך ההריסות: הסיפור של ירון שי ו״נקסט אוקטובר״ (יזהר שי)

‫נותן פקודה בקשר, אומר פרצה מלחמה, ‫כולם לעמדות שלהם, לגזרות שלהם, ‫להרוג מחבלים, זו ממש הורה בקשר ‫שאידאו שאני נותן בערך בשעה 6.15.

הם בבוקר, הוא לא חיכה להוראות מהמטכאל, לא חיכה להוראות מהעוגדר, מאף אחד, גם לא היו כאלה כי הקשר הצהלי כבר לא עבד שם בשעה הזאת, אבל הוא לוקח אחריות ומודיע שפרצה המלחמה. החפק שירון שייך אליו הוא חפק של שלושה אנשים, לוינסון הוא גם מפקד הפלחן, הוא הקצין שבחפק, עומר בטיטו הוא נהג לוחם שנוהג את הדיפ שלהם, וירון הוא הקשר, שלושתם מיד עולים לרכב ונוסעים לכיוון קרם שלום, זו הנקודה הדרומית ביותר בגזרה, גם בגבול שלנו עם עזה וגם בגזרה של הסיירת, והם מבינים שהקיבוץ נמצא בסכנה, הקיבוץ קרם שלום סמוך ממש לגדר עם עזה, הוא מוקף בחומת בטון, אבל יש אפשרות להיכנס אליו דרך השינגימל, אז הם מנסים להגיע לשינגימל של הבסיס כדי לחסום מחבלים, כי 150 מטר מהשינגימל של הבסיס בינם, סליחה בין השינגימל של הקיבוץ, בינם לבין עזה, הם חוטפים RPG והג'יפ מושבת, ולכן לאותו רגע הם שלושתם נלחמים בעשרות מחבלים, שהמשימה שלהם זה להיכנס לקיבוץ ולעשות בקיבוץ הזה מה שהם עשו במקומות אחרים, להרוס, לשדוד, לענות, לסרוף, לרצוח, לחטוף, לחסל, זה מה שמחבלים רצו לעשות גם בקרם שלום, שלושה חיילים של צהל, לוינסון, בטיטו וירון שיים, מנעו מהם את המשימה הזו, נלחמו איתה שעה ארוכה, תחת אש כבדה, בטיטו נפצע ראשון קשה מאוד מהרפיג'י השני שפגע בהם, ולוינסון וירון הצילו אותו, שמו אוף חוסמאו רקעים תחת אש, והם המשיכו להילחם, לוינסון נפצע שני והמשיך להילחם, וירון הוא האחרון בהם שנפצע, אבל בסיכומו של דבר הם מנעו מהמחבלים להיכנס ולהשמיד את הקיבוץ הזה, וזה הקו שירון נפל בו. זה כאילו בלתי נתפס בכלל לחשוב על, אנחנו יודעים מה קרה במקומות אחרים, לקיבוצים, לתצפיתניות, אז מטורף להבין מה היה יכול להיות שם וכמה עוד אסונות רבים נחסכו. ועוד אנחנו מדברים, אתה יודעת, אני חושב, אני אקריא לך הודעה, אנחנו פשוט סיפרתי לך, התושבים בקיבוץ לא ידעו ב ת מה קרה שם, והתחלנו לקבל הודעות במהלך החודשים שאחרי זה מאנשים שהבינו מה היה, ואני רוצה להקריא לך הודעה כזאת, כי זה בדיוק מה שאת אומרת, זה הגבוהה שבסופו של דבר הציל החיים, אז זה מישהו שפונה אליי בינואר, חודשיים אחרי אוקטובר, ואומרת אתה יזר שי, ואני אומר לה כן, אתה אבא של ירון שי, ואני אומר לה כן, והיא אומרת ככה, שמי חנה, חברת קיבוץ קרם שלום, התוודעתי לנפילת ירון על הגנת הבית שלי והקיבוץ שאני כל כך אוהבת, הוא ביחד עם חבריו הציל את חיי, את חיי בעלי, חיי ארבעת ילדיי, ביניהם תינוק בין עשרה ימים, את חיי אבי ואימי, סבתי ואחי, הוא הציל עוד חיים של משפחות רבות של חברים, ועוד אורחים רבים שהתארכו באותו יום בקרם שלום. אין מילים בפי להודות על הדבר הזה, רציתי שתדעו כמה אנחנו מעריכים ומוכירים ומודים אין קץ על מסירות הנפש שלו, על הגנת הקיבוץ שלנו, פשוט אין מילים. ב ת אין מילים. ולחשוב על כמה עוד משפחות כאלה הוא הציל. כן.

אז אנחנו תמיד אומרים שזאת לא נחמה, אבל זאת משמעות. יש שם משפט הקלישאטי יותר, זה שאומר במותם ציבו לנו את החיים. ירון במותו העניק חיים וציבת החיים להרבה מאוד אנשים, ואנחנו זוכרים לו את זה ומאוד גאים בעשייה שלו. ותגיד, מה קורה איתך בשעות האלה בשבילי אוקטובר? אנחנו כמשפחה היינו ורים בכלל לבוא לבקר, זה הנועל שלנו, כשהחייל הקרי נשאר בצבא, אנחנו מתורגלים, כבר יש לנו שני אחים בוגרי, אז גם ירון הרבה פעמים נשאר שבתות, והיינו נושאים, וזו הייתה שבת של חג, שמיני הצרת, התחלנו בבית מתעמים, והיינו ורים לנסוע לקרם שלום כדי לבקר אותו ואת הצוות. קיבלנו ממנו הודעה בשש וחצי בבוקר שאומרת, אל תגיעו, פרצה מלחמה. היו עוד כמה הודעות שהוא שלח במשפחה, ואז עבד איתו הקשר, ואנחנו בעצם במשך שעות ארוכות, כמו כל אזרחי ישראל, עוקבים בחרדה, בדאגה, משחפפים את העיניים, רואים את הטנדרים בסדרות. כן, לא מ ינים מה קורה. לא מ ינים ולא מבינים, וכמובן מודאגים בטירוף. יש לנו בן של לוחם שם, לא שמענו ממנו כלום במשך כל היום, לא שמענו ממנו שום דבר גם ביום ראשון, ובעצם ביום ראשון בערב אנחנו החלטנו לנסוע להדסה בירושלים, כי שמענו שהגיעו שם כמה חברים מהסיירת, וגם הצוות שלו, יש שם מישהו שפצוע קשה. החלטנו לנסוע להדסה, ושם בצירוף נסיבות מסובך והזוי, הגענו לקצינה של יחידת התישור עם משפחות, והיא לצערה נאלצה להגיד לנו שירון הגיע לשם יום קודם, והוא כבר לא בחיים, זאת הדרך שאנחנו אצלנו. ככה גיליתם. אצלנו לא נקשו בדלת, אנחנו רדפנו אחרי הבשורה. ביום ראשון בערב בעצם נודע לנו שירון איננו. בסערה באוקטובר, ביום שלישי, שלושה ימים אחרי שהוא נהרג, הבאנו את ירון למנוחת עולמים, לחלקה הצבאית של בית הקברות, ומשם אנחנו נכנסים לשבעה. ומשם התחילה ההתמודדות שלכם, שמכירותי גם עם הסיפור, היא קצת אחרת מהרבה סיפורים אחרים ששמענו. כל משפחה וההתמודדות שלה, אנחנו מהר מאוד הגענו למחשבה שאנחנו רוצים להנציח את ירון, הוא היה בן אדם מאוד מיוחד. היום אני יכול להגיד שכל בן אדם שאיננו בן אדם מיוחד, אבל רצינו להנציח אותו לא ככתובת על איזשהו קיר, אלא עם האופי המיוחד שלו והאישיות שלו. ואז עלה הרעיון, אנחנו שלושה אנשי הייטק, אני ושני אחים של ירון, ליאור ורפיר, שלושתנו בהייטק, ואז עברנו במקום לטעת עצים, שזה מנהג יהודי יפה כזה, נוטים עצים אחרי אנשים שנפלו. אנחנו ניטע חברה, חברת סטארט-אפ, ומשם עברנו מהר מאוד לרעיון של לא חברת סטארט-אפ אחת, אלא הרבה חברות לזכרם של כל הגיבורות והגיבורים שנפלו באותו יום וגם לאחר מכן, כוחות הביטחון, ומשם רנו, זה לא רק אנשי כוחות הביטחון, זה גם האזרחים, האזרחיות, התינוקת בת שלושה חודשים איבא עירי והקשישה מכפר עזה וכל מה שביניהם. כולם החלק ממלחמת העצמאות השנייה של מדינת ישראל, לכולם מגיע שינציחו אותם ויזכרו אותם בעבור מה שהם היו ומי שהם היו, וכך בעצם נולדה היוזמה שלנו, זו יוזמה שמנציחה היום לצערנו כבר מספר עלה כ-1,600 קורבנות של המלחמה, אזרחים ואזרחיות ואנשי כוחות הביטחון, חיילים, שבאק, משטרה. זה בעצם כל מי שנפל מהשביעי לאוקטובר במסגרת הלחימה. במסגרת המלחמה הזאת, כן, ואנחנו מצמידים חברות סטארט-אפ אחת לכל משפחה כדי לוודא תהליך ארוך טווח ומשמעותי של הנצחת כל אחת ואחד מהדמויות הללו, וכך נולד המיזם. המיזם נקרא אוקטובר הבא, Next October. זה שם שעלינו כמעט באופן טבעי. הוא שם קצת מוזר, אבל אנחנו ראינו בו נעימה של אופטימיות. רנו אז, כשיצאנו עם הרעיון, זה היה לקראת השלושים לנפילתו של ירון, רנו אוקטובר הבא חייב להיות טוב יותר. וזה שאחריו יהיה עוד יותר טוב, וזה שאחריו יהיה עוד יותר טוב, אנחנו חייבים לוודא כולנו, כל אזרחי המדינה ובטח אנשי ההייטק, שאנחנו עושים למען מדינת ישראל טובה יותר ולמען עולם טוב יותר, אז לכן זה אוקטובר הבא, Next October, זאת היוזמה שלנו. היא גם תורמת לכלכלה הישראלית, המלחמה הזאת עולה לנו הרבה כסף, 1,600 חברות סטארט-אפ, זה 1,600 מקומות שייצאו הזדמנויות עבודה, ישלמו מיסים, ייצאו. כן, כלכלית יכול מאוד לחזק את המשק. חשוב מאוד, אז לכן זו גם יוזמה כלכלית, וגם יש בה מסר לאומי ולכן גם נשיא המדינה, בוז'י ארצוג וגם אחרים אימצו אותנו כיוזמה לאומית, כי יש פה מסר מאוד חזק. הם באו להרוס.

טולי השמיד, אנחנו מייצרים עולם טוב יותר ב צעות חדשנות ישראלית. אנחנו זה לא אני ביוזמה, זה אנחנו כולנו. כל מי שבנקסט אוקטובר, סטארט-אפיסטים ותומכים ומנטורים וחברות שמשתפות איתם פעולה כמו מנדיי למשל ואחרות. כולנו ביחד יוצרים עולם טוב יותר במקום שבו הם תתי מקלעים ובאו לרצוח תינוקות וקשישים. אנחנו משתמשים בחדשנות שלנו ובאופטימיות הישראלית ובנחישות הזאת כדי לייצר עולם טוב יותר. יש בזה משהו ב ת שהוא כל כך כל כך מחזק וכל כך נותן אופטימיות ותכף גם נצלול ספציפית כאילו מה זה אומר בעצם ואיך אפשר להצטרף. אבל אני חייבת לשאול קודם מאיפה הכוחות? כאילו חשבתם על זה כבר באוקטובר? כאילו הכל הפצע עוד כל כך כל כך טרי. כן, אז תראי הפצע הוא טרי והוא מאוד כואב ואת די מהר מגיעה לתובנה שאת צריכה לקבל החלטה האם החיים ממשיכים ואיך הם ממשיכים וזו החלטה. זו פשוט החלטה שצריך לעבוד בה כי ברירת המחדל היא הייאוש והעצב והכאב הנורא ואנחנו משפחה מאוד מאוד מחוברת. ירון היה אח מאוד מאוד קרוב לאחות שלו ולשני האחים. הוא קייקע אותם על היד שלו כשהוא סיים את לימודי הפסנתר שלו לקראת הליכה לצבא אחרי הרבה מאוד שנים של לימודים. הוא קייקע את הטו סול על היד שלו מי שמכיר סול במוזיקה זה אחד המפתחות שלפיהם מנגנים והוא סיפר לנו שהוא קייקע את הטו סול משתי סיבות. האחת היא הוא מאוד מאוד אוהב מוזיקה ולכן הוא נושא את הטו סול איתו ודבר שני סול זה רשת תיבות באנגלית של שיר אופיר וליאור. אז הוא לוקח עליו על הגוף שלו את שני הדברים שהכי חשובים לו בחיים מוזיקה והמשפחה שלו אחרי השיבה דרך אגב אנחנו כולנו לא רואים אותנו בפודקאסט. באתי להגיד שאם ראיתי נכון אז גם לך יש אחרי השיבה קמנו כולנו והיום כבר יש כמה עשרות אנשים אולי חמישים יש במדינת ישראל עם הקעקוע כזה כי מורה שלו בבית ספר יסודי פתאום הופיע בבית עם קעקוע כזה וחברים טובים וחבר'ה מהצבא ואפילו לפני מספר שבועות קיבלתי טלפון מאוד מרגש ממישהי מקרם שלום שמסתבר שהבית שלה הוא הכי קרוב לחומת הבטון שבצד השני של הלחם הג'יפ. אז היא שמה את היריות ואת קולות הנפץ והכל והיא יודע ממה מצילים אותה היא היום יודעת שניצלה בזכותם של אותם שלושה חיילים אז היא גם צריכה לתמונה על היד שלה יש קעקוע של המבטח אז כן אז צריך לקבל החלטה וההחלטה הזאת היא החלטה של לבחור בחיים ואנחנו החלטנו שאנחנו רוצים בצדו של הכאב הזיכרון אנחנו רוצים לחיות חיים שלמים ומאושרים וגם להיות במפעל הנצחה לאומי כזה שהוא נם קם כתוצ מהכאב הפרטי שלנו אבל בסוף הוא ב ת מחבר הרבה מאוד אנשים במדינת ישראל ואנחנו מרגישים עם זה מאוד טוב אתה יודע אנשים שואלים אותנו לא רק אותי גם אילה אשתי פעילה מעורבת מנהלת חלק משמעותי באוקטובר הבא ואופיר הבן שלנו בכלל המנהל ובשאר בני המשפחה מעורבים שיר וליאור כולנו מעורבים ואנחנו תמיד אומרים לאנשים אנחנו קמים כל בוקר עכשיו ורואים את ארץ ישראל היפה והטובה כי יש במיזם בנקס אוקטובר יש רק 300 חברות שמ צות משפחות אז אנחנו רואים 300 יזמות ויזמים שמעבר לזה שהם דואגים למשכורות ולמשקיעים ולמוצר שיעבוד ופודאק מרקט פיט ודברים טובים כאלה הם גם במחויבות אישית לעשות טוב ולהיות בקשר עם המשפחה ולטפח כל מיני פעילויות ושני הצדדים מקבלים מזה המון ואנחנו רואים חברות גדולות כמו מנדי וכמו מטה וסיסקו ומייקרוסופט וגוגל וחברות אחרות אנחנו רואים משרדי אוחדין ובנקים אנחנו רואים המון שותפים גדולים שמצטרפים ליוזמה הזאת כדי לעזור לאותם חברות קטנות להעלות את הסיכויים שלהם ומאות מנטורים שהצטרפו אלינו ואנחנו רואים את מדינת ישראל בשיא הטוב שלה ולכן אנחנו יודעים שאוקטובר הבא שדרך אגב בזמן ההקלטה של הפודקאסט הזה אוקטובר הבא זה ממש מעבר לפינה כשאנשים שומעים את הפרק הוא כבר איתנו אז אוקטובר הבא יהיה טוב יותר לא ימותו בו 1500 איש אני די משוכנע בזה חס וחלילה הוא יהיה מאתגר הוא יהיה קשה אנחנו עוד לא עזרנו את החטופים והחטופות הביתה אנחנו עדיין עם שעון המלחמה בצפון ובדרום אבל הוא יהיה קצת יותר טוב ואוקטובר הבא ששנה הב יהיה עוד יותר טוב וכן הל אז אנחנו משוכנעים שהאופטימיות הזאת היא מוצדקת והיא כמובן גם מאוד עוזרת לנו

אני בטוחה, אני מקווה, בטוחה שזה נותן גם לכם כוח, אבל אני יכולה להגיד שגם לי, כמישהי שאין לה חלק בטרגדיה אישית כזו או אחרת שקשורה למלחמה, תודה לאל. גם אני מוצאת עצמי מחפשת כוחות בימים האלה, ומחפשת מקומות של תקווה, ומחפשת במה להיאחז, ויש משהו במיזם הזה שנותן כל כך הרבה כוח, וכל כך הרבה אופטימיות, ואני חושבת שאנחנו בתקופה שכולנו צריכים משהו להיאחז בו. ואני יכולה לשתף גם שיש לנו קהילת בת, יש לנו בסטארט-פורסוב, זה קהילה גדולה, אז יש לנו כל מיני גם קהילות בת, ויש לנו גם קהילת בת של פאונדריות, וגם קהילת בת של מנהלי ומנהלות HR, ואני רו שם את השיח סביב נקסט אוקטובר, אני רו יותר ויותר חברות שמצטרפות, ואז נוצרים דיונים נורא מעניינים של איך משלבים הנצחה ובנייה של סטארט-אפ, איך עושים את זה ביחד, ונולדות שם יוזמות נורא נורא מעניינות מתוך הדבר הזה. ובעצם העובדה שגם אנשים מדברים אחד עם השני על הפרויקט, וכל אחד משתף בחלל שהוא מנצח, זה מדהים. זה מאוד מרגש שאת מספרת את זה דריה, ואנחנו שומעים את זה מאוד מאוד מקומות, וזה טוב, זה שיח חיובי נכון, הרי כולנו פה בכאב של המלחמה, אין אזרח במדינת ישראל שלא סובל, לא ספג כאב כזה או אחר, לא חושש, כולנו יש לנו משפחות, מכרים, חברים וכן הל ובתוך כל זה אנחנו עסוקים ביצירה קודם כל של חדשנות, וזה די מדהים, את יודעת אני מסתובב המון בכנסים ובאירועים בישראל, וכשאני צא בחול ואנחנו עושים גם הרבה הסברה של נקסט אוקטובר בחול, אני בכלל צריך להסביר לאנשים שמסתכלים עלינו מבחוץ, שכן אנשים פה קמים בבוקר והולכים לעבודה. כן, בסוף גם יש איזושהי שגרה שצריך להתנהל סביבה. אתמול בבוקר בשש וחצי בבוקר כמה מיליוני אנשים בישראל התעוררו לאור האזכות, לשרון האזכות, רצו לממדים, אחרי זה צרצחו שיניים והלכו לעבודה, שמו את הילדים בבית ספר, הלכו לעבודה, ובעולם לא תופסים את זה, ואני חושב שיש בזה משהו ב ת מדהים וקסום, והוא מאוד מאוד חשוב שנחבק אותו ונ ץ אותנו, אותנו ממש את עצמנו, כולנו כאנשים שעושים את הדברים המדהימים האלה, ונבין שכן יש פה אופי ישראלי ייחודי, יש פה נחישות ויש פה אופטימיות בלתי נתפסת, ובתוך כל זה נקסט אוקטובר ב ת מנסה לעשות את הדברים האלה המשמעותיים והטובים, את יודעת היינו השבוע בחברת אלמנטור, חברה ישראלית מקסימה שצמחה על ידי שני יזמים חרדים, אריאל ויוני והפכה להיות חברה גדולה עם מאות עובדים וכולי, ויוני המנכ״ל ר שם משהו מעניין, הוא ר כל אחד ואחד מאיתנו השתנה במשהו אחרי השיבה באוקטובר, לכל אחד קרה משהו וכל אחד חושב על הדברים שהוא רוצה לעשות קדימה, ולכן גם ברור שמדינת ישראל תשתנה, כי כולנו בסוף… כולנו השתננו ואנחנו מרכיבים את המדינה. בדיוק, אז גם המדינה תשתנה, ואני חושב שחלק משמעותי במה שנקסוקטובר עושה זה גורמת לאנשים לחשוב מה אני רוצה לעשות, איך אני רוצה להיות חלק מהדבר המשמעותי הזה, נכון שיש לי סטארט-אפ, נכון שאני עושה דברים מדהימים, טכנולוגיה פורצת דרך, סייבר, אגרוטק, מדיקל, לא משנה, אבל יש לי גם אחריות, אני לוקח אחריות או לוקחת, וזה הדבר היפה שאנחנו רואים שם, אנשים מבינים שמעבר לקרוב ולחלקת אלוהים הקטנה שלי, יש גם חברה וקהילה ומדינה, ורבים מהם בוחרים לבוא לנקסוקטובר. כן, וזה לא סותר, זה יכול ממש להגיע ביחד, העשייה העסקית, הכלכלית, לצד עשייה שהיא חברתית יותר, והנצחה וזיכרון. אז אני בטוח רוצה להגיד על זה משהו אם תרשי לי, קודם כל ב ת בתובנה הזאת של גם יש פה עניין עסקי, אנחנו מנסים מאוד לעזור לחברות שנקסוקטובר, זאת לא רק רשת של קוממוריישן, של הנצחה, זו גם רשת שמאפשרת ליזמות, ליזמים לעשות נטווקינג, או דיגיטלי או פיזי, כי אנחנו גורמים להרבה מאוד מפגשים עם משקיעים, עם שותפים עסקיים פוטנציאליים, עם לקוחות. הרבה מהפעילות שנקסוקטובר מופנה החוצה לחול, אנחנו היינו בלונדון, בברלין, בבינה, בניו יורק, אנחנו נושאים עוד פעם גם לניו יורק וגם ללונדון, יש הרבה מאוד מפגשים, יש חברות שבתהליכי מימון, יש חברות שקיבלו מימון, וגם אנחנו מחברים אותם למנטורים, וגם להרבה מאוד חברות ישראליות או גלובליות עם רצון טוב לעזור ולתמוך, אז ב ת יש פה פעילות עסקית ענפה, יש פה הרבה דברים טובים שקורים. מדהים, אז המטרה היא לא רק, במירכאות, רק שיהיו 1600 סטארטאפים שבסוף יקומו,

וינינג גם יצא למסע של מין קראוטפנדינג כזה שמכרו הרבה מאוד ערכות שיעדו אותם גם כן לחלקם לפרסומת.

פעולות הנצחה והם עברו את המטרה שלהם, אני חושב שהמטרה הייתה 300-400 אלף שקל והגיעו ל-700 אלף ותוך כמה ימים, אז הציבור גם נענה לסוג הזה של החיבור. כן, רק עוד דוגמה לב ת כמה זה יכול לתת בחזרה לחברה ובסוף זה עוד פעם עוד משהו שייניע את הכלכלה, כאילו בסוף גם עוד אנשים רכשו משהו וגם תרמו בדרך שלהם ושבזה איזה מעגל נורא נורא יפה. אני רוצה לשאול אותך, דווקא בגלל שאתה מדבר על בסוף המטרה פה זה להקים עוד המון המון חברות ובסוף כן צריך להגיד למשק עכשיו, הוא לא בסי שלו, אולי בלשון המעטה הוא לא בסי שלו, מה אולי אתה יכול להגיד לאנשים שאתה יודע, מתלבטים אם זה הזמן הנכון, האם לעשות את זה, הם לחכות? אז שאלה מצוינת ואני מדבר הרבה מאוד עם יזמות ויזמים, זה אחד הדברים שאני אוהב לעשות גם בלי קשר למלחמה והרבה אנשים מתלבטים. קודם כל בצורה קרה לחלוטין כשמסתכלים על ההיסטוריה הכלכלית של העולם, תקופה של סוף מלחמה היא תקופה טובה להשקיע בתשתיות ולהשקיע בעסקים שקמים כדי לבנות משהו לטווח ארוך. זה נכון אחרי מלחמות עולם, זה נכון אחרי מלחמות במדינת ישראל, זה נכון בסופן של משברים וסביר להניח עובדתית שהיום אנחנו יותר קרובים לסופו של המשבר הנוראי הזה שאנחנו נמצאים בו מאשר לתחילתו ולכן מי שחושב על זה בצורה קרה זה הזמן להקים עסקים, זה הזמן לחשוב מה את רוצה לעשות בעשר שנים הקרובות, מהו הדבר המשמעותי שאת רוצה להיות מעורבת בו. אז מי שרוצה לבנות חברה זה בהחלט זמן טוב לחשוב כי אנחנו כולנו במין ליקוי מאורות כזה, יש רעידת אדמה ומתוכה כל אחד יוצא לכיוונים כאלה ואחרים. אז קודם כל זה זמן טוב לחשוב על זה, במובן הכלכלי יש הרבה מאוד משקיעים שמחפשים הזדמנויות. הרי היהי שבריבון הראשון והשני של שנת 2024 יש בפעם הראשונה מזה שנתיים וחצי עלייה בכמות ההשקעות בהייטק הישראלי. אחרי הירידה של שנת 22 ו23 הנה בא חצי שנה הראשונה של 24 ואני מזכיר זאת חצי שנה של מלחמה. הריבון הרביעי של 23 פתחנו באוקטובר מלחמה אבל קיר 1 וקיר 2 הריבונים הראשונים. אנחנו כבר בעיצומו של מלחמה ועדיין יותר השקעות ואני מזכיר לכולנו ההשקעות בהייטק הישראלי כי 90% מהם 9-0 90% הם מגיעים מבחוץ. כלומר משקיעים בינלאומיים מ ינים במה שאני רתי עכשיו אומרים אוקיי זמן לא רע להשקיע באופן ציני המחירים יותר נמוכים אבל רועצות נמוכות אין מה לעשות זה תנאי השוק. אבל חדשנות ישראלית יש והיא משפיעה על העולם והיא עושה דברים טובים זה הזמן להשקיע. עכשיו באישי אני חייב להגיד אני אומר זה לכל יזמת או יזם שמדברים איתי זה הולך להיות קשה מאוד. כן אל תצפו לגן של שושנים גיוס כספים אם אתם צריכים לגייס כספים זה יהיה תהליך לגמרי לא סימפטי אבל אתה יודעת יש כל מיני הגדרות למה הוא יזם או מה היא יזמת. כששואלים אותי איך אתה מגדיר יזמת אני אומר יזמת השיג את מטרתה זה מבחינתי ההגדרה יזם השיג את מטרתו איך למה כמה לא משנה יזם השיג את מטרתו וזה שיש עכשיו תנאים קשים והשוק והמלחמה והמשקיעים וחרם ולא זה מעניין אם אתה יזם אתה תשיג את מטרתה ויום אחד תכתוב בספר שיסכם את המסע הזה מה למדת בדרך. מה למדת על מה היית צריך להתגבר אבל יזם ישיג את מטרתו נקודה. אני נזכרת גם שבאוקטובר הקודם ניסינו למצוא את הדרך שלנו ככה לתמוך וכזה איך להתמודד עם המצב ויצאנו באיזושהי סדרת פרקים עם יזמים יזמים שכבר הצליחו על התמודדות עם משברים איך הם התמודדו עם משברים גדולים בחיים שלהם ובסוף משהו שחזר אצל הרבה מהם זה דווקא העובדה שהחברה נבנתה בזמן משבר הפך אותה לטובה יותר כי זה מכריח אותך להתנהל בצורה אחראית יותר זה מכריח אותך להתמודד עם אתגרים שאולי בסיטואציה אחרת לא היית מצליח להתמודד איתם ואתה בונה ככה דברים חזקים יותר יש בזה משהו גם מאוד מאוד מחזק ואולי ב ת כזה שאלה אחרונה שאני רוצה לשאול אותך זה אם יש לך איזשהו מסר או משהו שהיית רוצה להגיד למי שמקשיב לנו כנר ב ת מהקהילה של הסטארטאפים. כן יש לי הרבה מסרים האחד הוא קודם כל תודה לכל מי שתומכים ויש כבר אלפי אנשים בישראל שהצטרפו או כיזמים יזמות כתומכים או כחברות או כמנטורים או כמשדהים אז קודם כל תודה לכל מי שמ ינים ברעיון.

אוקטובר הבא יהיה טוב יותר. אני כן רוצה להעביר את המסר הזה לכל מי ששומע אותנו. אוקטובר הבא יהיה טוב יותר בזכותנו, בזכות כל מי ששומע ולוקח על עצמו אחריות, כל מי שמחליטה לעשות משהו משמעותי. אני חושב שמה שהמלחמה הזאת לימדה אותנו זה שזה תלוי בנו. אנחנו צריכים לקחת אחריות על החיים שלנו, על הסביבה שלנו, על הקהילה שאנחנו נמצאים בה, על המדינה ה ובה שלנו, ואנחנו צריכים להיות אלה שמובילים את השינוי. יש משפט כזה שהרבה אוהבים לצטט אותו, אבל אנחנו האנשים שלהם חיכינו. זה משפט שנכון היום יותר מאי פעם. אז המסר שלי לכל מי ששומעים אותנו, תחשבו איפה אתן ואתם, תחשבו מה אתם רוצות לעשות כדי שאנחנו נחיה במקום טוב יותר. והדבר הבא, תחשבו על הציבורי, או בפקידות הציבורית, או בפוליטיקה. זה כבר לא הטובים לטייס. היום זה הטובים לפוליטיקה והטובים לשירות הציבורי. מדינת ישראל תהיה טובה יותר בזכות מי שמקשיבים לנו, שיחליטו לכשהם יכולים להרשות לעצמם ללכת ולהיות משרתי ציבור בכל קפאסיטי פוליטיקאי או פקיד בשירות הציבורי. שם יש לנו המון עבודה, ואני מקווה שהרבה מאוד אנשים ששומעים אותי עכשיו יקרוא את זה ברצינות. הלוואי. אני אזכיר עוד פעם, רת את זה קודם, אבל אם מי שמקשיב לנו רוצה לקחת חלק במיזם, אתם יכולים להיכנס לאתר nextoctober.org, ואנחנו נשים גם את הקישור בתיאור הפרק, שיהיה קל למצוא. ואם יש לכם שאלות או מחשבות או תגובות על הפרק הזה, אני אשמח ממש לשמוע אותם. אתם יכולים לכתוב לנו או באתר או בקהילה שלנו בפייסבוק. ותודה פעם אחרונה עיזר. היה מאוד משמעותי. תודה רבה שתהיה לכולנו. שנה טובה. ן, שנה טובה. שנה טובה.