פרודקטיבי 44: טעויות שמנהלי מוצר עושים בריאיונות עבודה

עד כמה צריך להתכונן לריאיון? למה אנחנו מדלגים דווקא על התכונות שחשובות למראיין לשמוע עליהן? איזה מכשולים אנחנו מציבים לעצמנו בתהליך?

בפרקים מיוחדים לחגים, רן ארז ומאור נקש, שני מנהלי מוצר בכירים, צוללים לעומק העולם המאתגר של ראיונות עבודה לתפקידי ניהול מוצר.

אחרי שנים ארוכות בשני צידי השולחן בראיונות עבודה, רן ומאור מדברים על הטעויות הנפוצות ביותר שמועמדים ומועמדות עושים בתהליך. החל מהחשיבות של הכנה מעמיקה על החברה והמוצר, דרך התעכבות על עולם הבעיה, ועד הסתכלות על השיחה דרך נקודת המבט של המראיין. בנוסף הם מדברים על החשיבות של הכישורים הרכים כמו קבלת פידבק, מנהיגות, ויכולת התאמה לתרבות הארגונית - והם איך אלו נבחנים במהלך הריאיון.

בפרק הבא: איך להתכונן לשאלות הפתוחות בראיונות?

Episode transcript

Automatically transcribed — it may contain errors.

פרודקטיבי, פודקאסט המוצר של סטארטאפ פור סטארטאפ. שלום לכולם, אני רן ארז, ואתם הגעתם לפרק מיוחד של פרודקטיבי, מהדורת החגים. ואת הפרק הזה אנחנו נקדיש למנהלי ומנהלות מוצר שמחפשים עבודה, וב ת ניתן לכם את כל הכלים והטעויות וכל הדבר שעושים כדי להצליח לעבור את רעיונות העבודה לניהול מוצר. ומי שנמצא איתי כאן היום זה מאור נקאש, סיניו פרודקט מנג'ר במאנדי. אני ומאור היינו גם בצד המרועיין, גם בצד המרעיין, ב ת עזרנו למאות אנשים להיכנס ולהתקבל למשרת ניהול מוצר ולעבור את התהליכים. והיום אנחנו רוצים לשתף בכל הטעויות שעושים בתהליכי הרעיונות, ולתת לכם קצת את הזווית של המנהל המגייס, ואיך אנחנו מפרשים את הטעויות האלה ומה זה אומר לנו. אז שנתחיל? יאללה. אז מדהים, אנחנו הולכים לדבר היום על כל הטעויות הנפוצות שמנהלי ומנהלות מוצר עושים ברעיונות, אבל לפני שאנחנו ככה נותנים בראש למרועיינים, בוא נשמע איזה טעות אחת שאתה עשית ברעיונות, ככה להתחיל בטוב. להתחיל מהטעות? כן, הכי טוב. יש טעות שאני נורא זוכר אותה, שלפני כמה שנים התראיינתי במקום לתפקיד ניהול מוצר, זה היה ממש בתחילת הדרך, ונשאלתי, ממש ספציפית, זה היה פיזי, בעולם שהיינו עושים רעיונות הלוח, ונשאלתי, תייצר מנגנון רנדום לשירים בספוטיפיי. איך המנגנון רנדום עובד? אני לא התכוננתי מספיק לרעיונות האלה, מי שמתכונן מבין שזו שאלת פרודקט סנס, יש לה פרמורק מוכר, אני לא הכרתי אותו בזמנו, עליתי על הלוח, וזה היה בשבילי כמו תרגיל במתמטיקה. התחלתי לייצר מערכים וקוביות ומספרים, ולהגיד, אם השיר הזה בא ראשון, זה תלוי בכמות שירים, וזה ממש נהיה תרגיל מתמטי. לא הייתי בכיוון בכלל. הרעיון נגמר תוך 20 דקות. אתה עברת? אני כמובן לא עברתי. אוקיי, אז עכשיו בוא נדבר על טעויות שמועמדים אחרים עושים. כן. אני חושב שאם אני מנסה לחשוב על טעויות הכי הכי נפוצות, שב ת משפיעות הכי חזק, הראשונה מביניהן זה שלא מתכוננים מספיק. וואלה, עדיין אתה חושב שזו טעות נפוצה? אני חושב שזה קורה כל הזמן, אני פוגש את זה המון, אני מראיין כל שבוע, ואני רו את רמת המוכנות שמרועיין מגיע אליה. כשאני אומר מוכנות, אני מדבר על ההבנה של המבנה של הרעיון. כי הרעיונות הן נורא ברורים, ורעיונות ניהול מוצר, הן כמו מבחן עם ספר פתוח. הן לא קלות, אבל עם הכנה טובה, אתה יכול לבוא 80% מוכן לתהליכים. בוא ניקח דוגמה. שאלות מאוד נפוצות נגיד, זה פרודקט סנס, שואלים אותך על מוצר מסוים, בוא תבנה איתי, בוא תשפר איתי. יש לו פרמורק מאוד ברור. כשמדברים על פרודקט סנס, אז זה מתחיל בכלל במשימה, למה עושים אותה, חיבור למשן של החברה שאתה בונה בת המוצר, מדברים בסיגמנטים, מדברים בכאבים, ויש פרמורק ברור, נפוץ, מוכר בתעשייה, יש סרטונים בכל הפלטפורמות בלי סוף. כשמעמד מגיע והוא לא מגיע עם הפרמורק הנכון, ולא בונה סיפור בעצם, שאתה נשאל שאלה על לייצר איזשהו מוצר ואני ישר מציע לך פתרון, אז זה מר על חוסר הכנה הולמת, כי הדבר הכי בסיסי הוא לא להתחיל מהפתרונות. אני חושב שכשאני מסתכל על מועמדים, אני רו שבעצם יש כמה סוגים של הכנות שצריך לעשות. הדבר הראשון זה כמו שאתה אומר, ב ת הכנות על הרעיונות המקצועיים. איך עונים בכלל על השאלות המקצועיות האלה? פרודקט סנס, פרודקט אקסקיושן, וזה דבר אחד שהוא קריטי, אבל שני דברים שאני רו שמועמדים לא עושים מספיק טוב, זה אחד, הם לא עושים הכנה מספקת על החברה. כאילו, לאן אתם בכלל מתראיינים? מה חשוב להם? ניסיתם את המוצר שלהם בכלל? התנסיתם? כאילו חשוב לחקור רגע לאן אתם ב ת מתראיינים. והדבר השני זה גם קצת הכנה עצמית, מנטלית לגבי איך אני ניגש לרעיונות, איך אני מציג את עצמי, איך אני מתקשר רגע את מה שאני עושה ואיך אני מתקשר את הרעיונות בצורה מאוד ברורה. ואפשר לתרגל את כל אחד מהדברים האלה, ומרגיש לי שכאילו, אם מועמד מגיע אליי ואני אומר לו, אוקיי, צריך לך לשחק עם המוצר שלנו, ואומר לי, ה ת לא, אני כזה, רגע, אז מה אתה עושה פה? כאילו, אתה הולך להיות המנהל מוצר של המוצר הזה, אתה לא ניסית אותו? נר לי מטורף. אז אני מסכים איתך, זה טעות משמעותית, ורק את זה פה בין השורות בפרודקט סיינס, אתה אומר, יש מבנה מאוד ברור, אבל איכשהו אנשים לא זוכרים את זה, או רצים לפתרונות, ואני מרגיש שזו טעות נורא משמעותית. כאילו ב ת, הקונספט הזה, נגיד בשאלות שהן שאלות מוצריות, זה שאנחנו בתור מרעיינים מביאים שאלות שהן בכוונה וייג, שהן בכוונה מאוד מאוד ורפיות, כי אנחנו רוצים שתתעכבו על עולם הבעיה, שתבינו טוב טוב מה אנחנו פותרים, למי אנחנו פותרים, מה כואב לו, ואני רו המון מועמדים שמנסים מאוד מאוד מהר כבר להגיע לפתרון, והמהדרים ביניהם זורקים גם איזשהו AI בדבר הזה. אתה יוצא לך לפגוש את זה גם? נכון, אז קודם כל זה מאוד נכון, אני חייב להגיד על עולם הפתרונות, שאני כמרעיין, זה לא הדבר שהכי חשוב לי ברעיון.

אני ב ת מרגיש את זה שרוצים לתת את הפתרונות הכי יצירתיים, הכי טובים, להביא איזושהי יצי שכביכול תשאיר אותך כאומנת זכיר, אבל אני חושב שהדרך להיות זכיר היא דווקא לא דרך הפתרונות, ואני חושב שאם הרעיון שלך הוא טוב ואני רו שאתה חושב רחב, אני מרגיש את הניסיון שלך, הניסיון שלך בולט, גם אם הפתרון שלך הוא לא הפתרון הכי יצירתי, הסיכוי שאתה תעבור את הרעיון יותר גבוה. לכן לרוץ לפתרונות זה ב ת בעיה נפוצה, ואני חושב שהיא טעות שאפשר ממש לתקן אותה בקלות. המקום הזה של להתחיל מהפתרון, או שכל הזמן יהיה לך במיינדסט לרוץ על זה מהר, אתה לא מקדיש הרבה מחשבה למה שקורה קודם, ואז גם יוצא מצב שאתה מביא פתרונות שהם לא בעלימה עם מה ש רת קודם. אם רת מטרה למוצר שאתה הולך לבנות, והגדרת לו סיגמנטים, ו רת זה פותר את הבעיות האלה והאלה, בסוף הרבה פעמים אתה מקבל פתרונות שלא פותרים את הבעיה. ואז זה נורא מרים להנחתה למרעיין. ישר המרעיין אומר רגע אבל איך זה פותר את בעיה מספר 2 ש רת שהיא הכי חשובה. ואז המרעיין יכול להיכנס מזה לאיזשהו בלקאוט, או רגע תגיד אוקיי תן לי לחשוב, וזה בגלל המהירות לפתרון. התהליך הוא יותר חשוב, על לחשוב בקול רם, לשקף לי את המחשבות שלך זה תהליך הרבה יותר נכון, הרבה יותר גם מייצר דינמיות וההבנה שלי כמה אתה בפרטים, מאשר הפתרון עצמו. אם הפתרון יהיה טוב ויצירתי זה עוד נקודות. בדיוק. זה נכון שפתרון טוב הוא בונוס אבל הוא לא העיקר, הוא לא הפרמטר הראשון שאני הבחנתי אותו עם המשקל הכי כבד. אני חושב שבמועמדים שאני מראיין אני רו גם איזשהו משהו מאוד מאוד דומה לזה, שבעצם מדברים על בעיות אבל זה פתרונות שמתחבות כבעיות, הם יגידו נגיד אנחנו עובדים על שאלה של איך היית משפר את גוגל דוקס, ואז הם יגידו כואב למשתמשים שהמידע שלהם אין להם סיכום אוטומטי. בדיוק. לא זה פתרון שמתחבק כבעיה, כואב להם לקרוא המון מידע זה הבעיה, אבל אני חושב שמועמדים לא מספיק מבינים. כואב להם שאני לא מציע להם פופ-אפ שאומר ככה. בדיוק, כואב להם שאין להם סמרי, לא זה לא הבעיה זה פתרון שמתחבא ומאוד חשוב לשים לב לניואנסים הזה, אבל ב ת נגענו. במקרה הזה הכואב להם זה על הצרוך הרבה מידע. בדיוק. ניתן רגע במעמד הזה את ההבדל בין הבעיה לפתרון, זה הבעיה היא גודל המידע שצריך לצרוך, הפתרון יכול להיות הרבה סוגים של פתרונות, יכול להיות סמרי, הוא יכול להיות. אודיו. נכון, מגוון רחב של דרכים לפתור את הבעיה, אבל קודם תסביר לי למה זה כואב. אני חושב שנגענו ב ת בחלק המקצועי ובמין טעויות כאלה שאנחנו רואים ברעיונות המקצועיים, אבל כאילו יש עוד עולם שלם של סקילס מסביב, מעניינתי לשמוע גם איך אתה רו את התמונה הזאת קצת יותר רחבה, איזה טעויות נוספות עושים בעולם יותר. אוקיי, ה ת אתה נוגע פה בנקודה שבעיניי היא לא מספיק מדוברת, ואני חושב שצריך לתת לה במה וזה ב ת דבר מאוד מאוד חשוב. למה? כשאתה אומר סקילס אז אני אגע בסופט סקילס, בסקילס של המועמד שהם מחוץ לידע שלו בניהול מוצר. אוקיי, מה הכוונה? למה זה חשוב? כי הרבה פעמים אנשים מאוד מאוד מתכוננים, יש גם כאלה שכן מתכוננים, ואז הם ממש מתכוננים לרעיון, לפעמים הם מתכוננים מדי אפילו, אבל כשהם מתכוננים ובאים עם הפרמרוקה נכון, הם מתרכזים מאוד בלתת תשובה ממש טובה, אבל הם שוכחים שבסוף אני כמראיין בוחן את ההת ה שלהם ולא כמה הם מנהלי מוצר מאוד מאוד טובים. כאילו לא רק. הם יכולים להיות מנהלי מוצר מאוד טובים, אבל יש פה עניין של מאץ'. האם הם מתאימים? אגב לא לחברה שלי, אלא אפילו ספציפית בגרנולציה יותר נמוכה לחברה ולתפקיד הספציפי. כי יכול להיות שמחלקה אחת ומחלקה אחרת צריכים פרופיל אחר שהם מנהל מוצר. כשאני מרעיין למחלקה מסוימת או לצוות מסוים, אני בוחן את מי הבן אדם בכללותו. וכחלק מלהיות מרעיין צריך לקחת את הדבר הזה לתשומת לבך ולהבין שאתה צריך להפגין גם סקילים אחרים כמו לידרשיפ, כמו רוחב כתפיים, כמה אני יכול, כמה קונטקסט אני יכול להכיל, שאני יכול לדחוף צוות מטריציונית. כל העולם של ניהול בלי סמכות. כל העולם של איך אני מקבל פידבק. הרבה פעמים אתה מאתגר מרעיין בתוך רעיון על רעיון שהוא הביא, שאתה אומר אני חושב שזה רעיון שאולי הוא עונה על אחד בשתיים אבל לא עונה על שלוש וארבע, אולי בוא ננסה לחשוב על דבר כזה ולראות איך הוא מגיב לפידבק. אם הוא מקבל פידבק בצורה שהיא בוגרת, אם הוא מקבל פידבק בצורה שהיא מכילה ומניעה לפתרון ולא ממקום סוגר. אני חושב שגם אני כשאני מרעיין אני לפעמים גם אם אני ממש מסכים עם המועמד והכיוון שלו, אני אתגר אותו בכוונה כדי לראות איך הוא מקבל את הפידבק. גם אם אחר כך נמשיך עם הכיוון שלו, אני רוצה לראות האם הוא דפנסיבי, האם היא לוקחת רגע את הפידבק הזה ואומרת וואו ה ת שזה נקודה מעולה בוא נעשה אחת, שתיים, שלוש וגם לראות רגע אוקיי האם היא מסוגלת לעשות פושבק, לא זה הכיוון הנכון בוא נתקדם בכיוון הזה. ברור שזה הדין אבל אנחנו מסתכלים גם על התכונות.

אנחנו מנקדים, כשאנחנו יושבים בצד המראיין אנחנו מנקדים גם את הדברים היותר סופטיים, לא רק איך פתרת את השאלה לפי הפרמורק ואם נגעת בכל הנקודות, אלא גם ב ת האם אנחנו חושבים שיש פה הת ה. נכון, וזה עוד פרמטר. הרבה פעמים ראיינים לא לוקחים את זה בחשבון. הם לא שמים לב או לא מספיק במיינדסט שכשאני מתראיין עכשיו ואומר מילים כדי לתת תשובה טובה לעולם המוצרי, יש עולם רחב יותר של סקילסט שאני צריך גם להביע, הוא מין סאבטקסט של סקילסט. זה לא שאני אבוא ויגיד ברעיון, אני לידר. אבל אתה צריך להפגין שאתה בניסיון שלך הובלת דברים, יודע למדוד אותם, יודע לקבל פידבק, אתה חושב רחב, אתה חושב עסקי ולא רק על האקזיקיושן של המוצר. אתה יודע לשלב אסטרטגיה בתוך החשיבה שלך. ואני חושב שנגעת בזה שזה ב ת הנושא הזה של ההת ה הוא קריטי ושמסתכלים מעבר לפתרון המקצועי. ואני חושב שזה לי זה מזכיר טעות שהיא יחסית דומה, אבל זה כמה אנחנו באים בתור מרואיינים אדפטיביים לסיטואציה הזאת של הרעיון. אנחנו רוצים לא רק ברור שאנחנו במעמד של מרואיינים. ברור לנו שאם החברה תגייס אותנו זה יהיה לנו טוב, אבל אנחנו רוצים לעזור למרעיין להבין למה זה יהיה טוב עבורו או עבור החברה שיגייסו אותנו. והיכולת הזאת לייצר איזשהו ווין ווין בשיחה ובתשובות ובדברים האלה היא משהו שבעיניי הרבה מעומדים מפסידים. כן, זה גם חוזר לזה שהם לא התכוננו על החברה ומה חשוב לחברה. אבל ההבנה הזאת שאני בתור מרואיין צריך למכור את עצמי כדי לייצר ערך לצד השני, כמו שאנחנו בונים מוצר, אגב זה מאוד מאוד דומה, היא משהו שבעיניי מפוספסת. ואני לא יודעת אם אתה גם חווה את זה בדבר הזה. אז אני חושב שאני מסכים איתך מאוד ואני אגיד בנושא הזה שאתה נותן פה טיפ advanced. זה טיפ למתקדמים כי זה לא כל כך טריוויאלי ורוב המרואיינים יהיה להם קשה להגיד איך אני מייצר את ה-win-win הזה החוצה. כדי לייצר את ה-win-win אני יכול לתת לזה כמה טיפים. למשל, ללמוד על התפקיד שמחפשים. לקרוא את הדרישות משרה, ממש לעומק. אני בא לרעיון מסוים, אני משקיע effort, שני הצדדים משקיעים את ה-effort. בוא נבין רגע את התיאור משרה ממש טוב, אני אבין מה מחפשים, אני אנסה להבין את הפרופיל. ואז אני אציע החוצה דברים שאני יודע שיש לי בניסיון, שאולי בפיט שלי אני לא הייתי אומר אותם בדיי-ואן, אבל פה אני ממש אחזק אותם כי אני יודע שזה מה שמחפשים. זה יענה כסאב טקסט על העולם הזה של לא רק אני ממש רוצה לעבוד פה, אלא למה כדאי לכם גם לקחת ספציפית אותי. כן, אני חושב שנגיד דוגמה, מישהו שעובר מסייבר לפינטק, אוקיי? זה מעבר שהוא כאילו מאוד מאוד גדול, ויכול לבוא ולהגיד, ה ת שראיתי שעכשיו אתם בונים איזשהו פלטפורמה מאוד כאילו מורכבת שמאפשרת להרבה משתמשים לעבוד במקום אחד ולנהל תהליך העבודה, וזה בדיוק מה שעשיתי בחברת סייבר הקודמת, שהובלתי את התהליך 1, 2, 3, ולעזור למר ן להבין, בעצם כן יש לו ניסיון בזה, וכן הוא יודע להביא ערך מוסף לשולחן, או לא יודע מה, אנחנו מתראיינים לחברה שעושה פודקסטים ולהגיד, וואו, ה ת שגם לי יש פודקסט ואני ממש מבין את האתגרים, אני יכול לעזור פה גם אם אין לי את הניסיון הפרפקט מאותו דומיין. שאגב, אני יכול להגיד שזה דבר שמוסיף המון נקודות למרואיין, גם על חשבון כמה הוא מנהל מוצר חזק. כי ההת ה לקונטקסט היא הרבה יותר קשה מאשר ללמד אותו להיות פרודקט טוב. כי הרבה פעמים הוא יכול להיות פרודקט עם ניסיון, אבל אולי לא מספיק רחב למה שאנחנו צריכים, אבל אתה רו את הפוטנציאל ואתה יודע שאתה יכול לקדם אותו לשם. אבל אם הוא בא עם הרקע הדרוש, אם אני מגייס לפלטפורמה, והוא בא עם רקע פלטפורמי והקים מוצרים פלטפורמיים, יש לזה המון משקל אל מול כמה הוא מנהל מוצר מנוסה. אני אעדיף ארבע שנות ניסיון אבל מפלטפורמה, מאשר עשר שנות ניסיון שלא קשורות לפלטפורמה בכלל. אני חושב שכל הדברים האלה של לייצר את ה-Win-Win ולהיות אדפטיבי, להיות מסוגל להבין שגם ברעיון אנחנו רואים גם את הסאבטקסט, אני חושב שזה מוביל אותי לאיזושהי טעות שהיא ב ת, אני רו אותה מלא דווקא אצל אלה שמתכוננים ומתכוננים הרבה, וזה השבלונה. זה המחשבה הזאת של אני רובוט ואני חייב לעשות א', ב', ג', ד' בפרמורק, ואותי בתור מרעיין זה גומר. אני ממש קשה לי לראות את הדבר הזה. וכאילו מעניין אותי לדעת שאתה מרעיין ואתה רו מישהו שבא ונקרא לזה במירכאות, מקיע עליך את הפרמורק, מה זה גורם לך להרגיש? מה אתה עושה? נכון. אז אני אגיד שזה טריקי, כי מצד אחד אנחנו אומרים לאנשים תעשה פרמורק, תבוא מוכן. מצד שני אתה אומר לו אבל אל תהיה כאילו, אל תהיה שבלוני. אל תרוץ על הפרמורק, תשלב אותו בתוך השיחה, תספר איזשהו סיפור שמוביל דרך הפרמורק, אבל תספר איזשהו סיפור. אבל לא כולם עוברים דרך מנטורינג, לא כולם עוברים דרך ההנחיות האלה. אז הם צורכים ידע ביוטיוב, והם רואים מלא סרטונים והם רואים שאנשים הולכים דרך פרמורק מסוים, או קוראים או עושים קורסים שלמדים אותם את הפרמורק, אבל אז המקפצה הזו מ-אני לומד את הפרמורק, זה שלב ראשון. קודם כל אני מקשה שאני פרמורק בכלל. המקפצה השנייה היא מתוך הפרמורק, אני רוצה לספר סיפור שלא ירגיש שאני ממש…

שרץ בולט בולט על הפרמורק ש רו לי. רו לי לדבר מי שאינם, מדבר מי שאינם. רו לי לדבר סיגמנטים, אני מדבר סיגמנטים. למה זה לא טוב? כי אפשר להוציא אותך מהפרמורק מאוד בקלות, ומרעיינים מנוסים, אגב, עושים את זה בכוונה. נכון. מוציאים אותך מהפרמורק בכוונה, שואלים אותך רגע, תן לי המלצה על איזשהו פתרון, עוד לפני שהגדרת סיגמנטים. עכשיו, אם אתה בכוח מחזיר לפרמורק, אומר, לא, לא, רגע, פתרונות לא מדבר לפני פיינבונס. אז אתה חוטא למטרה. בסוף אתה צריך להתאים את הפרמורק לקונטקסט. ולפעמים הקונטקסט הוא לא מתאים לכל הפרמורק. אני חושב שאני, הטיפ שלי בדברים האלה, זה למועמדים שב ת עושים את ההכנה, זה תהיו מסודרים, אבל לא מתוסרטים. זאת אומרת, ממש אפילו ברמה של השימוש במילים, אל תגידו לי, עכשיו אני אעשה סגמנטציה, ואחר כך אני אחפש את הפיינבונס, ואז אני אציע סולושנז. אל תגידו את זה ככה. תגידו, אוקיי, אני רוצה רגע להבין, מי המשתמשים שרלוונטיים עבור המוצר הזה, ואחרי שנזהה משתמשים, ננסה להבין איך נר איזה אתגרים יש להם. אוקיי? זה ברמה הזאתי. והדבר השני, הטיפ השני, זה תראו לי שיש לכם את הסדר, מבלי להגיד לי את כל הסדר. זאת אומרת, תגידו לי, אוקיי, עכשיו אני רגע, אני מתכנן לעשות להבין רגע את המשתמשים, ואז מה כואב להם, ולעשות שני שלבים קדימה, במקום להגיד, אני אתחיל משאלות עברה, ואז אני אעבור להגדרת המשימה, ואז אני אעבור לסגמנטציה, פיינבונס, סולושנז, ויפי, ואולי בסוף נגדיר מטריקות להצלחה. תעשו לי שני צעדים קדימה, שאני אבין שיש לכם סטרקצ'ר, אבל בלי לסרוף את עצמכם על… להקריא לי את הפרמורג, גם אני מכיר אותו, לא צריך לעשות את זה. בדיוק. אבל רת סיפור, ואני חושב שבקשר לסיפורים, יש איזושהי טעות, שבסוף ברעיונות ניהול מוצר, וגם ניגע בזה בפרק הבא, יש הרבה מאוד שאלות של ספר לי על פעם ש… ספר לי על זה, ספר לי על הצלחה, ספר לי על כישלון, הסיפורים האלה של מה אנחנו עברנו בקריירה המקצועית שלנו, ואיזושהי טעות שאני שם לבלש, שהיא חוזרת לי הרבה, זה מה סוג הסיפורים שאנחנו בוחרים לספר. אוקיי, שאלו אותנו שאלה, ואז אנחנו בוחרים לספר סיפור, שאולי הוא לא הסיפור הכי טוב, וזה בעיניי ממש ממש טעות גדולה, כי אני רו את זה מאוד חזק. זו טעות נפוצה, ואם נדבר קונקרטית, אז הסיפור צריך להכיל ב ת איזושהי הצלחה מוצרית, יתית, משהו שאתה הובלת כאדם, ולא הצוות, ולא משהו שהוא, ולא דבר שהוא גם הדבר הכי טרי שעשית, גם זו אבל זו הטעות אבל, שהם בוחרים את מה שהיה הדבר האחרון שהם עשו, לא הדבר שהכי אימפקטפול שהם עשו. שהוא גם בדרך כלל לא בפרודקשן. בדיוק, ואני חושב שמה שחשוב שמורעיינים יבינו, זה שאני בתור מרעיין, אומר, אם זה הסיפור שהם בחרו על ההצלחה המוצרית הכי גדולה שלך, אז זה ההגזמה של ההצלחה שהייתה להם, ואם זה ההגזמה, אז אוי ובואי, אין להם שום הצלחה. מה ה ת? זהו, אתה אומר, אם סיפרת סיפור שעוד לא יצא לפרודקשן בתור ההצלחה המוצרית הכי גדולה שלך, אז אחד… ואם יש הצלחה בכלל. בדיוק, אז אני מניח שאתה מגזים, אחד, ושתיים, שזה הדבר הכי גדול שהיה לך, ואז אומי גד, כאילו, אז לא הצליחה אף פעם שום דבר לפרודקשן, וזה לא נכון. אחר כך אתה שואל את המרעיין, הוא אומר, ה ת שכן, יש לי כאילו איזשהו, משהו שעשיתי שנה שעברה שיצא, וזה מדהים, סיפרו יותר טוב. ואם אני גם מחזק את זה, אני אגיד שכדי לתת פה טיפ למרועיינים פוטנציאליים, ההצלחה צריכה להיות מדידה. בדיוק. לא יכול להיות שאתה נותן הצלחה שלא מדדת אותה. אז תבחר סיפור אחר. תבחר סיפור שכן מדדת, כי בסוף אנחנו כמנהלי מוצר, ואתה כמרועיין צריך לדעת את זה, בסוף פיצ'ר עולה תהליך גדול ששינית, בסוף צריך למדוד אותו, למה עשינו אותו בעולם. הוא מתחיל מאיזושהי בעיה, אבל הוא מביא איזשהו פתרון, האם הפתרון הזה הצליח? ואז מוביל גם לסיפורי כישלון לפעמים. חשבנו שזו היפותזה טובה, נכשלנו, כישלון חרוץ, מצוין. צפר לי על הלמידה של הדבר הזה. אני לא מחפש שאתה תהיה, שכל פיצ'ר שעשית, הוא היה הדבר הכי מוצלח שעשו בחברה. אני מחפש את התהליך, אני מחפש את הדרך. בדיוק את הדרך. והעיקר שאתה יכול למדוד אותו, ולמדוד זה אומר, תדבר איתי דאטה. תגיד לי, מדדנו את המטריקה הזו והזו, העלינו אותה ב-X. חשבנו שנעלה אותה ב-Y, אבל בסוף הצלחנו להעלות ב-X. אבל אני מבין שאתה מדבר את השפה. אני מבין שאתה יודע איך מגיעים לסוף התהליך, שזה המדידה עצמה. אני חושב שנגענו פה בהמון טעויות, אבל לפני שככה אנחנו רגע נסכם, חשוב לי להגיד משהו למרואיינים ומרואיינות. זה שלא עברתם תהליך, זה לא אומר עליכם בתור בני אדם שום דבר, וזה גם לא אומר עליכם בתור מנהלי מוצר הרבה. אנחנו יודעים שניהול מוצר ורעיונות לניהול מוצר, יש ביניהם חפיפה, אבל זה לא פרפקט. זה הדרך הכי טובה שיש לנו היום כדי לבחון מרואיינים, אבל זה לא אומר עליכם משהו. גם אם לא עברתם איזשהו תהליך, זה לא אומר שאתם מנהלי מוצר לא טובים, או אנשים לא טובים, זה אומר שבקונטקסט הזה, בתהליך הזה, למשרה הזאת לא הייתה הת ה. האם יש מה לעשות? כן. האם אפשר להימנע מהטעויות האלה? כן. אבל גם אם אנחנו עושים את כל הרעיון הזה מושלם, עדיין יכול להיות שזה לא מתאים, וצריך לקבל את זה בהבנה, זה לא אומר עליכם שום דבר, וזה מסר שהוא חשוב, כי אנשים מחפשים עבודה, והשוק עכשיו הוא שוק קשה, ואנשים לא עוברים. והם לא עוברים לא כי הם לא טובים, אלא כי ב ת התחרות משוגעת וקשה. אנחנו פה להגיד גם, זה בסדר, זה קשה, זה חרא, זה מבאס, אבל זה לא אומר עליכם בתור בני אדם. בני אדם בטוח לא, אגב, גם לא כמנהלי מוצר בהכרח. לפעמים הדבר הזה של לא עברתי, צריכים להבין שזה סטטיסטית…

פיצ'ר, זה בנוי ככה. אתה לרוב לא תעבור את התהליכים הראשונים שלך. לרוב אתה תעבור לא תהליך ראשון שהלכת, אליו התקבלת ואתה תעבור. בדרך כלל זה יהיה אחרי כמה ניסיונות ורעיונות שעשית, או כמה תהליכי גיוס שעברת. כי ב ת השוק לא פשוט וזה תלוי בכמה אתה מנוסה. מעולה. אז עם זה אנחנו נסיים, ורגע ככה לפני סיום אני אגיד שאם אתם רוצים לדעת כל פעם שיוצא פרק חדש בתוכנית שלנו, תעקבו אחרינו בכל אחת מהאפליקציות ותיתנו לנו חמישה כוכבים. אנחנו כאן לכל השאלות שלכם, אנחנו נשמח לשמוע בתגובות מה יש לכם להגיד. ושוב, ממש ממש תודה רבה מאור. כיף גדול. וניפגש בפרק הבא, אז תודה שהזנתם. תודה.