התמלול לפרק זה נעשה באמצעות שירות AI, אם מצאת טעות, נשמח לקבל עדכון כאן

Speaker1:

רן ארז: שלום לכולם. אני רן ארז ואתם הגעתם לפודקאסט שבו אנחנו מדברים עם מנהלי ומנהלות מוצר מחברות שונות על בעיות מוצר שהם נתקלו בהן, איך הם ניגשו לפתור אותן ומה השיעורים שהם למדו בדרך. בפרק של היום נדבר על הבעיה המוצרית הבאה: איך להפוך יוזרים של המוצר שלנו מבלי לאבד את כוכב הצפון. ומי שהולכת לספר לנו על האתגר הזה היא סלאם ביסאן, דירקטור פרודקט בחברת תלושה. מה נשמע?

סלאם ביסאן: היי רן, איך את? מעולה! הכל טוב.

רן ארז: מעולה! אז לפני שאנחנו צוללים לסיפור אולי תספרי לנו קצת עלייך ולו בכמה מילים.

סלאם ביסאן: אז אני סלאם דירקטור פרודקט באלו שאני מובילה בעצם את הליין אפ מוצרים שהם AI Powered בשלושה, לא חברת סיילס אינטליגנטי Intelligence. למי שלא מכיר. וזהו. אני כאן לדבר איתכם באמת על אתגר מוצרים. התמודדנו איתו, איך התמודדנו, איך באמת נרתמנו? 30 עובדי נושא מאוד מאוד מוכשרים והפכנו אותם להיות power users של המוצר שלנו. ואיך הצלחנו באמת לבנות מוצר שהוא זירו T1 Innovation לגמרי from Scratch בשמונה שבועות והגענו ל 93 אחוז Accuracy תוך שמונה שבועות.

רן ארז: וואו איזה פיצ! אז באמת בניתם מוצר בשמונה שבועות ובאמת השתמשתם בעובדים שלכם כדי להיות בעצם אותם פאוור יוזר של המוצר שאתם מסתכלים. אבל מעניין אותי לשמוע כזה קצת מהזווית שלך. למה לדעתך זה רלוונטי לעוד מנהלי ומנהלות מוצר שמקשיבים לנו?

סלאם ביסאן: אני חושבת שהבנה מאוד מאוד עמוקה של המשתמשים שלה, של המוצר שאנחנו בונים היא היא סופר קריטית. זה לא זה. לא מספיק לדבר עם סטייק קודרים, לשמוע מהם מה הם חושבים על המוצר. זה מעולה לדבר עם משתמשים, לראיין אותם User feedback Design Partners, אבל בעיניי זה אף פעם לא באמת מספיק. אם אתה לא חווה את הכאבים האמיתיים של המשתמשים, אם אתה לא משתמש במוצר בעצמך ומבין מה עובד ומה לא עובד, בעיניי זה איזשהו Addvalue שמאוד מאוד חשוב. תודה פינטו.

רן ארז: אוקיי, אז בואי נצלול פנימה, תני לנו קצת את הקונטקסט. אנחנו מדברים על באמת, על השקת מוצר ועל דוג פודינג וכל הדברים האלה. אבל בואי, בואי נתחיל רגע level אפס. איפה אתם נמצאים? תני לי קצת setting the stage.

סלאם ביסאן: מעולה! נותן טיפה קונטקסט. כולנו ערים למגמה שיש היום בשוק. Ai מגיע ועושה שופינג מאוד מאוד רציני ובגדול. כל החברות במיוחד לחברות SaaS, חברות SaaS שהן בקור שלהם בבסיסים לא ai Psd או ai powered ואלה חברות שחשוב מאוד שיתחילו כבר להגיב לשוק אם לא הגיבו עד היום. ואם המגמה הזאת, יש עוד מגמות שאנחנו כן חווים. משתמשים משתמשי SaaS שבעצם ג'ובס דיבידנד שלהם משתנים. הפרסונות של המוצר חווים איזושהי אבולוציה בעצמם, הציפיות מהן עולות ומשתנות והם גם רוצים להגיב לשוק ולכן זה איזשהו משהו שאי אפשר להתעלם ממנו, ואנחנו רוצים באמת להגיב לזה. זה ככה טיפה קונטקסט.

רן ארז: אוקיי, ובנקודה הזאת בעצם אתם מזהים גם טרנד של זה משנה את הביזנס מודל של החברות של חברות כמו לדוגמה הלבוש, אבל מצד שני גם הציפיות מהעובדים שקונים לא גדלו משמעותית. אז איך אנחנו מתחילים לשנות את המוצר? מה אנחנו בעצם עושים?

סלאם ביסאן: לגמרי נכון ומדוייק. ובעצם האתגר שקיבלתי ככה את המנדט להוביל זה לקחת את נושא באמת מעולם של lead generation platform ל ai powered ופול Funnel go to market assistant. מצד אחד זה אתגר טכנולוגי מאוד מאוד מעניין. מצד שני זה לא רק אתגר טכנולוגי, זה שינוי תפיסתי, זה שינוי מיינדסט ולכן זה באמת איזשהו אתגר שניגשו אליו בצד אחד. בואו נפתור את זה טכנולוגית. מצד שני, בוא נבנה קודם כל את ה Framework של איך אנחנו ניגשים לזה ואיך, איך אנחנו באמת מבינים את הכאבים של המשתמשים כדי לבנות מוצר שהוא יותר סקייל אבל ועונה באמת על הצרכים של המשתמשים.

רן ארז: זאת אומרת שאם אני מבין את זה רגע, שרשרת הערך שלושה באותה נקודה מתרכזת רגע בעולמות ה Generation בהתחלה של שרשרת הערך, ואת מקבל את המנדט להוביל ולשאול איך אני מגדילה את שרשרת הערך לעוד תהליכים שקורה אחרי לי Generation, וזה מן הסתם מוביל אותנו גם לעובדה שיש עוד שחקנים פתאום, שהם לא רק בשלב הלידים, אלא גם בשלב שאר תהליכי העבודה של מה שקורה אחרי הגעת הלידים. הבנתי את זה נכון לגמרי. מדויק, מדהים ודיברת על איזשהו Framework בין השורות. אולי תיתן לנו קצת את ה Overview על זה. מה בעצם? מה בעצם עשיתם?

סלאם ביסאן: מעולה! אז קודם כל, באמת אם נסתכל על המוצר הטכנולוגי זה זה אחלה, זה אתגר טכנולוגי, אבל זה לא באמת מה שיזיז את המחט. מה שיזיז את המחט זה באמת לבנות משהו שעונה על הדרישות של המשתמשים, על הציפיות של המשתמשים ויגרום למשתמשים לעבוד ב scale. הם מסתכלים על המשתמשים שלנו. הם משקיעים שישים וחמישה אחוז מהזמן שלהם ב manual Research, וזה כאב מאוד מאוד גדול ואת זה אנחנו רוצים רוצים לפתור. וקודם כל חידדו מה ה position שלושה מה Competitive מהות שהיא לא יכולה להביא כי לכולם עכשיו יש API. לכולם יש API solutions ומה באמת מייחד את שלושה? והמחשבה הייתה שאנחנו בונים לא רק AI אלא Trusted AI וכן ובעולם שהוא מאוד data oriented. אנשים רוצים לקחת החלטות על בסיס הדאטה שהיא לא שמספקת. הם רוצים לסמוך על זה. האלמנט של ה trust פה מאוד מאוד חשוב. ובנינו באמת פריימוורק שמתבסס על trust ומנגיש למשתמש את אריזונה של Agent שאנחנו בונים פריימוורק שמוודא שהתוצאות שאנחנו מספקים למשתמשים הן תוצאות שהן מאוד Accurate והמשתמשים באמת יכולים לסמוך עליהם. אז זה אחד. קודם כל לחזק את ה position לשים דגש על המהות. אם נשים את זה לרגע בצד, האתגר היותר משמעותי היה באמת לבנות מוצר שהוא עונה על הדרישות של המשתמשים ומה שעשינו בעצם בניתי. יזמתי איזשהו Workshop שהוא חוצה ארגון וחתמתי בעצם למהלך הזה. 30 מיטב המוחות שנמצאים בילו שם וכל הפונקציות שקיימות קיבלו שם. בעיקר Goto Market Sales Customer success marketing. הם היו חלק מהתהליך וכמובן גם Management ואמרנו נתייחס עכשיו לכל השיקולים קודרים הללו לא בתור סטייק הולדר, אלא בתור משתמשים שלושה. שלוש היו איזה נושא קונספט מאוד מאוד מוכר וידוע שנקרא דוג פודינג בעולמות מקבילים. קוראים לזה טסטינג או using our own product. ובעצם המשמעות של פריימוורק כזה זה זה. זה באמת להפוך להיות המשתמשים של המוצר שאתם בונים, לחוות את הכאבים בעצמכם, לחוות את הרצונות של המשתמשים בעצמכם ולבנות באמת מוצר שנותן value.

רן ארז: אמרת פה משהו מאוד מעניין. אמרת פה שני דברים שאני רוצה רגע לשים עליהם את הפוקוס. אחד קודם כל, לפני שנכנסנו רגע לעומק של איך אנחנו בעצם מניעים את התהליך הזה, זה אמרת מה ה competitive mode שלי? אנחנו נמצאים ב reduction ורוב המוצרים שאנחנו מנהלים באמת יש להם המון מתחרים וזה לג'יפ. זה השוק. ושאלתם את עצמכם רגע, מה היתרון התחרותי הספציפי שלכם? דיברתם על Trust ואני חושב שזו תובנה מאוד מעניינת, כי באמת הכוונה רגע אחר כך את כל ה, את כל ההסתכלות. אז השלב הראשון נקרא לזה ב Framework של איך שאת ניגשת לזה היה. מה היתרון התחרותי הבאמת מיוחד של לשם? מה אנחנו רוצים to be known for? ובעיניי זה קריטי בשלב הבא. אז אנחנו מדברים רגע, אוקיי, הבנו שאנחנו הולכים לבנות מוצר שהוא חוצה מחלקות בארגון ושהוא עושה עוד תהליכים שעד היום לא נגענו. האינסטינקט שלי היה להגיד אוקיי, בוא נמצא משתמשים שהם עושים את הדבר הזה בעולם, בעולם החיצוני. ואת עשית קיצור דרך שהוא בעיניי מדהים. אמרת יש לנו כבר את המשתמשים האלה. זה 30 אנשים שהם עובדים כבר ב marketing. הם עובדים בתהליכי מה שקורה אחרי הליד בשלושה. בוא נביא אותם ובואו נתחיל רגע להשתמש בדבר הזה. אני חושב שהפיתוח הזה הוא מרתק כי הוא מקצר את הזמן דרמטית ל insights. אז תספרי לי קצת כזה. איך מצאת אותם? איך ידעת שהם טובים לך בכלל? ומה עשית עם זה?

סלאם ביסאן: לגמרי. יש פה באמת את האלמנט של Time to market. יש לנו דד ליין של שמונה שבועות. בוא נבנה מוצר להחזיר אותו 1 עם האלמנט של טראסט עם איכות עם אקסים מאוד מאוד טוב, חתיכת אתגר. אז ניהלנו שיחות עם משתמשים. חתמנו. דיזיין פרטנרס, הלקוחות הפוטנציאלים של של נושא הלקוחות קיימים שאמרנו אותם דיזיין פרטנרס זה אחלה, אבל זה לא באמת עונה על הצורך הזה של להיות בקשר מאוד מאוד רציף עם המשתמשים הפוטנציאליים ולדבר איתם וממש לשאול שאלות שבדרך כלל הלקוחות לא יענו לך עליהם, או שיגידו כן כן, אני אשתמש אבל, אבל לא בסוף הוא ניפוץ The money on the table. הם לא. ולכן באמת חשבנו על הכיוון הזה של לרתום באמת את העובדים שהם איידי איי. סי. פי שלושה, וניהלתי את השיח המאוד מאוד צמוד איתם עם כל הפונקציות, ובסוף הגעתי למסקנה שצריך באמת לאחד את כולם תחת קורת גג אחת וירטואלית. לצורך העניין, במקרה הזה ובלי לתת יותר מדי קונטקסט, לא, לא אמרתי להם בוא נדבר על פיצ'רים, פיצ'רים לא מעניינים. בוא נדבר על הכאבים שלכם, בוא נדבר על מה אתם מנסים לעשות היום ולא מצליחים? איפה אתם נתקעים? מה יכול לחסוך לכם שלוש שעות, חמש שעות או יומיים עבודה בשבוע? וזה באמת היה הקו המנחה ומשהו מאוד מאוד מעניין שבלט זה שרוב הפונקציות בעצם דיברו על כל מיני כאבים או ג'ובס טובי דן שחסרים להם.

סלאם ביסאן: אבל בסוף, כשמסתכלים באמת על הבסיס של כל הדברים שעלו, זה כמעט אותו בסיס. זה אותן יכולות שאם אנחנו בונים אותם אנחנו נותנים שירות לכל הפרסונות הללו, לרוב הפרסונות, וזה היה מאוד מעניין לראות ולחוות את זה ככה first hands. כי בעצם כשמדברים עם מרקטינג לבד או סלט לבד או Ops או כל פונקציה בנפרד, אתה שומע משהו אחד מתרגם אותו לאיזה פיצ'ר, אבל ברגע שאתה שם את כולם באותו חדר ושומע מכולם מה הם באמת צריכים ומה חסר להם, אתה יכול באמת לתרגם את זה לאיזושהי יכולת שנותנת מענה לרוב לרוב הכאבים, וזה באמת תרם לנו לזקק את הרושם שאנחנו רוצים לזקק את היכולות שהן סופר קריטיות כשרוצים לבנות בלי. בלי סטיילוס. זאת אומרת, כל הפונקציות נמצאות באותו מקום. כולם מדברים על מה חסר להם ומה הם שואפים להשיג מהמוצר החדש שרוצים לבנות ולבסס, ובסוף המכנה המשותף היה מאוד מאוד מובהק. זה ארבעה מגנטים. העדפנו נותנים מענה לכולם, פשוט כל פונקציה קוראת לזה בשם אחר.

רן ארז: אבל אני חושב שזה שאנחנו שמים אותם באותו חדר בגלל שאנחנו מדברים על תהליכים שהם חוצי מחלקות, הרי זה מה שניסיתם לפתור בעצם. עצם העובדה ששמתם אנשים ממחלקות שונות בחדר אפשרה לכם רגע לקבל הצצה, מה שנקרא לתהליך האמיתי, כי אם Customer Success חושב שככה נראה השלבים. אבל בסוף מישהו Devops אומר לו אתה לא בכיוון או לא, ככה אני מקבל את זה. זה באמת עוזר לנו להבין רגע מה הפלא שקורה בין מחלקות שונות?

סלאם ביסאן: בדיוק נגעת פה בנקודה ממש חשובה, כי הנושא של שרשרת הערך ואתה גם הזכרת את זה מקודם, הוא מאוד מאוד חשוב. כל פונקציה מסתכלת על מה היא צריכה לעשות, מה האינפוט שהיא מקבלת מה Output שהיא מוציאה, אבל בסוף יש פה שרשרת, יש פה, יש פה. אין פה output. יש פה Workflow שלם שצריך להתבצע על מנת שנגיע להצלחה. ובאמת ברגע שכולם נמצאים באותו החדר מדברים על הכל. אז פתאום מזהים שיש כל מיני נקודות השקה בין בין הפונקציות השונות או בין הפלגים השונים שלא היינו עולים עליהם, או כן היינו עולים עליהם, אבל זה היה לוקח יותר זמן.

רן ארז: אוקיי, אז אני רגע עושה איזשהו כיף. אנחנו רואים שלב אפס. בואו נבין רגע מה. Competitive mode זיהינו. אנחנו רוצים להיות Trusted. מעולה. אחר כך אנחנו הולכים ומגייסים. אנחנו מבינים שאנחנו רוצים לרוץ מהר. שמונה שבועות זה באמת מעט מאוד זמן אין לנו. אנחנו במקביל לתהליכים שאנחנו עושים חיצוניים של דיזיין פרטנרס יוזרים חיצוניים. אנחנו צריכים מהר מאוד לקבל אינסייט. אם אנחנו מגייסים 30 אנשים מכל מיני מחלקות שונות, כי התהליכים הם חוצי ארגון. שלב 2 workshop כמה שעות של מה אנחנו עושים בשלב הזה? מה קורה שם בפועל? מה אנחנו מנסים לזקק?

סלאם ביסאן: מעולה! אז הכנתי. נקרא לזה ai agent cards וחילקתי את זה לכל האנשים שהשתתפו בה workshop workshop. חילקתי את האנשים לקבוצות ובקבוצות. עשיתי מישמש. תמהיל כזה של כל הפונקציות נמצאות בכל הקבוצות ולא אנשים שרגילים לעבוד אחד עם השני. רציתי שיהיה באמת הפריה הדדית וחשיבה שהיא קצת יוצאת מגבולות. מה אני רגיל לעשות ביום יום?

רן ארז: אז כמה הם בקבוצות שונות, קבוצות עבודה שהם כאילו מכל מיני דומיינים? אבל מה זה? מה זה ה agent cards האלה? מה זה הדבר הזה בפועל?

סלאם ביסאן: אז שאלתי כמה שאלות מאוד מאוד פשוטות בלי לתת יותר מידיי קונטקסט כי לא רציתי ליצור Bias. אז שאלתי בעצם ככה מה המיין ג'ובס to be done שאתה עושה היום? זה נתחיל מזה. מה לוקח לך הכי הרבה זמן ביום יום שלך? מה יכול לקצר לך בעצם את העבודה שלך בשלוש שעות? שמתי דגש באמת על שלוש שעות, כי להגיד עכשיו יום שלם או יומיים בשבוע זה קצת פרפקט, ובוא נתחיל ממשהו שבאמת באמת עובד. ומה בלוקרים שאתה נתקל בהם? לא שאלתי מה הפתרונות שאתם מחפשים. לא שאלתי איזה פיצ'רים אתם רוצים כי זה ייצור לי Bias. אני לא מחפשת פיצ'רים, אני מחפשת כאבים, מחפשת ג'וב. סוף עידן שאין להם מספיק מענה ואת זה באמת נתתי להם ככה שעתיים לעבוד בצוותים. אספתי את כל האינפוט. טים. זה לא היה דף ועט, זה היה באמת הכול דיגיטלי. ובאמת אספנו את כל האינפוט. טים עשינו אגרגציה וגם השתמשנו במנגנון שהיה די נחמד לעשות שוטינג לאייר מגנטים שכל צוות חשב עליהם ודירוג לפי כל מיני פרמטרים שהגדרתי ובסוף באמת זיכה. קנו ארבעה מגנטים שהם סופר קריטיים לכל הפונקציות והיה סוג של קונצנזוס כלפי מגנטים שרוצים לבנות.

רן ארז: אוקיי, אז עכשיו צוות המוצר מקבל את אינסייט הזה, מנתח רואה אגרגציה, ואנחנו מזהים בעצם ארבעה אזורים או ארבע בעיות ב flow. בין מחלקות שאנחנו מזהים ש ai Agent יכול לתת מענה לדבר הזה, שהוא גם פוקוס על יחסוך לי מה שאמרנו שלוש שעות וגם באמת עלה מאיזשהו משהו שהוא מולטי דיסציפלינרית. זאת אומרת שהוא חוצה מחלקות? מדהים מה מה קורה מכאן?

סלאם ביסאן: מתחילים לעבוד? אוקיי?

רן ארז: בהצלחה.

סלאם ביסאן: כן, לגמרי מתחילים לעבוד. אבל המיינדסט היה לא כותבים עכשיו את הכל ומגיעים למצב שיש לנו פול בלון מוצר ורק אז באמת משיקים אותו. המחשבה הייתה MVP first. מה המינימום יכולות שאנחנו צריכים לבנות בעקבות כל הלמידה שלנו? מה workshop כדי באמת להגיע עם תוצר שהוא עובד Production ready שאפשר לחשוף אותו כבר ללקוחות קצה? חשפנו את זה קודם כול ללקוחות שהם הפנימיים שלו שה power users. גייסנו אותם כדי לבנות משהו אז הם צריכים להיות הראשונים שחווים אותו ונותנים את הפידבקים וחייבת להגיד שהוא rapid פרוטוטייפ rapid building. אז זה מאוד מאוד עבד לנו, כי בעצם עבדנו על Agent ים שהם היו הכי קריטיים עבור המשתמשים שלנו. בנינו את זה בתור התחלה וזה היה MVP שלנו ולהגיע בתוך שמונה שבועות ל MVP שיש לו 93 אחוז Air results, Accuracy ו 80 אחוז Nps זה מיינד בלונג ולהגיד שיש לנו AI powered Assistant, לילוש או בשם השני שלו שיט שהשקנו והוא מאוד מאוד מוצלח.

רן ארז: מעולה! עוד מעט ניגע באמת בתוצאות וגם במה הדברים שלא עבדו? מה שמעניין אותי שנגענו זה רק בשלב הראשון. זה זיהיתם את העולם הזה של Trust בתור איזושהי נקודה מאוד משמעותית שאתם יודעים להביא ערך? עשיתם את פרוטוטייפ Rapid building כמו שאמרת והבאתם את זה לאותם 30 power users. מה היה הסיפור של Trust? איך גידלתם את הדבר הזה?

סלאם ביסאן: אז זו הייתה עבודה מאוד מאוד מעמיקה של כל האנשים שעוסקים במלאכה, כולל אותי שאני הסתכלתי בעצמי על מה המשתמשים באמת עושים וחווים בתוך המוצר וכמובן להסתכל על המספרים. הכנסנו ללופ כמובן את Product Analytics דאטה סיינס. יש לנו languages שבנינו Inhouse ובאמת עבודה מאוד מאוד רציפה של כל הפונקציות הרלוונטיות. גם Render גם פרודקט ממש כולם ביחד והסתכלנו על באמת מה המשתמשים חווים במוצר עכשיו. מה זה Trust? יש את ה, יש את האריזות של כל מיני אלה למודל שאנחנו משתמשים בהם והקמנו ואתה רוצה לשקף למשתמש בצורה מאוד מאוד ברורה ושקופה מה רזניק שאלה למה זה עושה? וברגע שאתה משקף את אריזונה המשתמש מתחיל להבין. אוקיי, זה מה שהמודל עושה. זה מה שאני אמור לקבל. וגם את זה שיפרנו בהתחלה ריזלינג היה מאוד מאוד ארוך ומסורבל והיה קשה קצת להבין וזה שיפרנו וזרקנו וזה באמת חלק מתהליך הלמידה שלנו ויש את התוצאות שהמשתמש בסוף מקבל. והאם התוצאות שהוא קיבל תוצאות שעונות על הדרישה של המשתמש? כן לא. יש פה את הנושא של language שבנינו data science שככה בוחנים את הדברים פרודקט אנליטיקס וגם העיניים הבוחנות שלנו. בתור אנשי פרודקט שבאמת מסתכלים על הדברים והם עובדים שזה באמת עובד.

רן ארז: זאת אומרת שכשאנחנו מפרקים את ה trust האלה, בעצם בוא נקרא לזה סיגנלים או איזורים. אז אזור אזור ראשון זה קודם כל לשקף למשתמש מה קורה ולמה זה. דבר ראשון ושם עשיתי כמה איטרציות. אזור שני זה איך אנחנו מטמיעים כלי AI בעצם בתור עד שיראו שאנחנו בכיוון. זאת אומרת משהו יותר נקרא לזה דתי. והדבר השלישי זה צוות הפרויקט, מסתכל בעיניים ורואה מה קורה בפועל, מה התוצאות ומה המשתמשים חווים.

סלאם ביסאן: לגמרי. וגם הסתכלנו על סיגנלים שבעצם איך המשתמש מנווט בתוך המוצר החדש ומה החיבור שלו בעצם לשאר המוצרים בתוך בתוך שלושה? הסתכלנו על באמת הבנתי מוצרים. אם המשתמש קיבל את התוצאות שלו מעולה, האם הוא משם המשיך לשמור את התוצאות באיזשהו פריימוורק? האם הוא בעצם המשיך לבנות אוטומציה? זאת אומרת, החיבור של המוצר החדש שבנינו לשאר המוצרים שקיימים בנושא, כי זה ממשיך את כל שרשרת הערך. לצורך העניין, בתוך בתוך המוצר, וזה היה באמת מאוד מאוד חשוב להסתכל באמת מה המשתמשים עושים לא רק בתוך המוצר היפה והחדש והנוצץ שבנינו, אלא החיבור של כל ג'ובס הוא עידן של המשתמש. ואיך הוא ממשיך בעצם את התהליך שלו בתוך המוצר?

רן ארז: אני חושב שפרס נבחן לא רק על ידי זה שיש אדישן לפיצ'ר, אלא שבאמת התוכן של הפיצ'ר מייצר מאפשר לנו להמשיך את תהליך העבודה ונתת נתת סיגנלים מצוינים כמו הם שמרו את התוצאות בצד. הם התחילו לייצר אוטומציות על בסיס התוצאות. זה סיגנלים שאומרים אני סומך על מה שיוצא לי עכשיו. אני יכול לבנות על הדבר הזה עוד תהליכים, ובעיניי אנחנו. אם אנחנו מסוגלים להסתכל ולשאול את עצמנו מה הם השלבים שיעידו על זה שהם הופכים את הפיצ'ר הזה לאיזשהו Building Block להמשך התהליך הוא סיגנל מעולה לטרנס, אבל נגעתי רגע באיזה שהוא משפט על כזה גם מצד אחד על ההצלחה, אבל עוד מעט ניגע בזה, אבל גם על הדברים שלא עבדו. אז אולי תתני לנו כזה קצת יותר כזה? את הטרייד אוף או דברים עם ההחלטות שקיבלתם לאורך הדרך.

סלאם ביסאן: כן, במוצר זירו טוען מהסוג הזה. Assistant ai powered full funnel. הדגש פה באמת על Full פאנל וכדי להגיע למצב שיש לי full פאנל שהוא טוען שבסוף המשתמש מייצר איזושהי אוטומציה. זה בעצם גולדן פלואו שאני רוצה לבנות, אבל אם מסתכלים על גולדן פלואו ומסתכלים על כמה מאמץ צריך להשקיע כדי שכל גולדן פלואו יהיה תפור. End to end זה לא שמונה שבועות, זה קצת קצת מעבר והמחשבה הייתה באמת להתחיל עם הנכון. הגולדן פלואו, גולדן פלואו. אבל נגיע למצב שהמשתמש בונה באמת Trust שדיברנו עליו ארוכות. המשתמש שומר את התוצאות שלו בליסטיים שלושה ומשם המשתמש יכול לעבור למה שנקרא Classic mode, ששם הוא באמת יכול לבצע את כל האוטומציה שהוא רוצה לבצע, לא תוך לא בתוך החוויה שהזהירו אותו. 1 והחוויה האוטומטית והחוויה שהיא ai powered, אבל עדיין לא לוקחים מהמשתמש את היכולת הזאת. זאת אומרת, יש לו את היכולת, הוא פשוט צריך לעבור ל classic mode ומשם הוא יכול לעבור חזרה למוצר החדש שבנינו, וזה בעצם סוג של התפשרות שעשינו, אבל בעיניי זה לא התפשרות, זה trade off management. אנחנו כן רוצים להשיק מוצר. כן, רוצים שיהיה לנו את אפקט הראשוניות בשוק. כן, רוצים לתת מענה למשתמשים? זה לא חייב להיות Anton של כל הגולדן פלואו. זה כן יכול לתת פה. הוא מאוד מאוד קריטי עבור המשתמש בפייס וואן בפייס הבא. אנחנו נוסיף כבר את היכולת האוטומטית ובדיוק עכשיו אנחנו נמצאים בדיוק בנקודה הזאת. מצד אחד לא חוסמים את המשתמש, הוא יכול לבצע את כל ה flow, כל גולדן פלואו שהוא רוצה. השאלה היא מה נקודת ההתחלה ומהי נקודת הסוף שלו בתוך החוויה החדשה שבנינו, ומשם באמת המשתמש לא חסום והוא עדיין יכול לבצע את כל מה שהוא מבצע היום בנושא.

רן ארז: זאת אומרת שנגיד טרייד אוף אחד משמעותי אנחנו לא מחליפים את כל החוויה מיד, אלא אנחנו נותנים למשתמש את היכולת לשמור רגע על מה שהיה לו קודם ולקבל את ההחלטה, ולאט לאט לעשות את ההדרגתיות הזאת בשינוי. נקרא לזה ההרגלים של המשתמשים. אז מה קרה אחרי שמונה שבועות עשינו את כל. דיברנו על הדבר הזה. מה בסוף היה אימפקט בעולם האמיתי?

סלאם ביסאן: מעולה. אז באמת השקנו את המוצר פנימית לכל עובדי נושא, במיוחד power users שהם היו חלק מלבנות את האסטרטגיה והיתרון של המוצר הזה ואמרנו להם תתנסו, תנסו לשבור אותו. אנחנו רוצים לנסות באמת לשבור את המוצר הזה, לראות מה עובד, מה לא עובד, והסתכלנו הרבה מאוד על המטריקס שהגדרנו, המטריצות שמגדירות את ההצלחה של המוצר וגם חשפנו את המוצר לאלפי Users שבאמת משתמשים שמשתמשים במוצר מסתכלים על האינפוט שלהם, מסתכלים על הקשיים שהם חווים וממש מסתכלים על כל סטורי, מה המשתמש חווה, איזה קליק עושה, איזו מילה הוא כותב. ולומדים מזה המון. ובעקבות הלמידה הזו גם מהמשתמשים הפנימיים שלו. Power Users שגייסנו וגם משתמשי הקצה שפתחנו עבורם את הגרסה. שיפרנו המון המון המון כלים קטנים של שיפורים. אנחנו עדיין משפרים, אבל עכשיו אנחנו במצב שאנחנו משיקים את המוצר למשתמשים שהם מעבר לאלפי users וזה באמת מיילסטון מאד מאד משמעותי.

רן ארז: זה נשמע מטורף, אבל כולם רוצים לדעת מה קרה בסוף השמונה שבועות.

סלאם ביסאן: מעולה! אז השקנו את המוצר, השקנו את המוצר פנימית עבור המשתמשים שלושה ובאמת זה ייקח לנו הרבה מאד תובנות, אבל בעיניי המטריקה סופר קריטית והחשובה פה זה ש from one שהשקנו את המוצר. הסתכלנו על 93 אחוז Accuracy ריזלינג Accuracy וזה משהו שהוא מאוד מאוד יוצא דופן. בטיים פריים כזה קצר עם הרבה מאוד ענ והרבה מאוד סימני שאלה. הרבה מאוד קשיים טכניים. התמודדנו איתם ולהסתכל על Accuracy ברמה כזאת ואין פי אס שהוא 80 אחוז. זה באמת יוצא דופן. עוד משהו שמאוד בלט זה שמסתכלים באמת על כמה Messages. המשתמשים רושמים בתוך This assistant. ראינו שהממוצע הוא 11 נקודה 7 וזה אם מסתכלים על industry benchmark. זה זה. זה הרבה. זאת אומרת יש פה איזשהו tolerance אקשן והמוצר שהשקנו אותו היו שם Functions ויש פה tolerance אקשן שמאוד הפתיע אותנו לטובה וזה מעיד על Product Market Fit Education. מאוד מאוד חשוב ואמרנו אוקיי, יש פה משהו שעובד, בוא נטפל בו, זלזלו בו, נשפר אותם וזה באמת עזר לנו לבנות את הגרסה הבאה שאותה אנחנו ממש עכשיו משיקים. ויש פה המון המון למידה לאורך כל התהליך.

רן ארז: בעיניי זה תהליך מרתק ומעניין אותי אם היינו מזקקים. מה התובנות שלך מהדבר הזה? אם מישהו עכשיו מקשיב לנו. מה הוא היה יכול לקחת שהלוואי והיו אומרים לך לפני שעשית את התהליך הזה?

סלאם ביסאן: אחת התלמידות המאוד חשובות שזיכה אותי גם עם עצמי לאורך כל התהליך, זה שאחד You can't fake user empty. זאת אומרת ראיונות משתמשים זה אחלה. דיזיין פרטנרס קול זה ממש מעולה, זה חשוב אבל. אבל בעיניי זה לא תחליף באמת לחוות את המוצר בעצמך, להבין מה חסר למשתמשים, מה כואב להם כי משתמשים לא תמיד יגידו לך מה כואב להם. הם לא יודעים גם לשים את האצבע. הם פשוט לא אוהבים את המוצר, אז הם יעברו למוצר מתחרה. וזה באמת משהו שמאוד מאוד חשוב לחוות בעצמנו את המוצר שלנו. דוג פודינג קונספט לאמץ את זה כמה שיותר, גם אם אני לא האידיאלי של המוצר. אבל אני חייבת להשתמש במוצר שאני בונה כדי באמת לחוות אותו כמו שצריך. אז איזושהי למידה שאני מאוד מעודדת ככה את כולם לאמץ את הקונספט הזה. Use your own product. ושתיים לשבור את הסטיילינג תפיסתיים. קודם אני לא מדברת על מבנים, מבנים, מבנה. זה אולי Secondary אבל. אבל קודם כל להתחיל מסילות תפיסתי. אם אני, אם אני בונה מוצר שנותן מענה להרבה מאוד פרסונות, הרבה מאוד ICP, אני רוצה לוודא שאותן פרסונות, גם בינם לבין עצמם, יודעים לדבר אחד עם השני, יודעים להציף את את התלויות, את החסמים, את בלוקרים, וזה משהו שמאוד מאוד עזר לנו לזקק בעצם איזה Agent ים אנחנו רוצים לבנות ומה המהות של המוצר ואיך אנחנו באמת משיקים מוצר שהוא איכותי כזה. אז זה ככה. תובנה שמאוד התחדדה לי.

רן ארז: עם התובנות שלי מהפרק הזה. זה קודם כל שכשאנחנו מנסים בתור מוצר להרחיב את שרשרת הערך שלנו, ואנחנו בעיקר כשאנחנו עושים תהליכים שהם חוצי מחלקות, אנחנו רוצים להביא סוג של רעיון. משתמשים למחלקות ביחד כדי לראות בדיוק את הפריקה בנקודות האלה. זה מה שבאמת יהרוג את המוצר שלנו, לא להסתכל לכל מחלקה בנפרד ולדבר איתה, אלא להסתכל על כמה ביחד ולראות את התהליך שהוא חוצה ארגון. והדבר השני שהפרק הזה עזר לי לזקק זה רגע הנושא הזה של סיגנלים ל trust. אני חושב שמה שאני עכשיו מבין זה שהמשתמש שלי משתמש בתוצאות וסומך על ה building Blocks של התוצאה שלי בתהליכי העבודה שלו, זה סימן שהוא באמת סומך על התוצאה. זאת אומרת, אם הוא שומר את זה בצד, או אם זה משמש כאיזשהו Building Blocks לתהליכי האוטומציה, זה בעיניי סיגנל מדהים להגיד אוקיי, הקוביה הזאת עובדת. אני יכול להתקדם הלאה בתהליך העבודה והוא בעצם סומך על ה על המוצר שלי. אז אם זה אנחנו נסיים את הפרק, ורגע לפני אני אזכיר שאם אתם רוצים לדעת כל פעם שיוצא פרק חדש בתוכנית שלנו, אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בכל אחת מהאפליקציות ולתת לנו דירוג חמישה כוכבים. אז שוב המון המון תודה סלאם.

סלאם ביסאן: תודה רבה רן. היה ממש מקסים.

רן ארז: ותודה לכם שהאזנתם.