תמלול הוידאו: שיעור אחד שלמדתי על הטיות במחקר משתמשים

‫נניח שאתה נכנס למאפיה‬ ואתה רוצה לקנות מאפה, בסדר?‬ ואז המוכר מניח שאתה רוצה מאפה מלוח‬ והוא אומר לך "באיזה מאפה‬ ‫מלוח אתה מעוניין?".כבר אז, אתה תטה לבחור משהו מלוח.‬ בעוד שאם הוא היה מציע‬ ‫את זה בצורה יותר עמומה,‬ והיה מתייחס לכל המאפים שיש לו בחנות,‬ יכול להיות שהיית יוצא עם משהו מתוק.‬ אז הטיות באמת זה משהו שאנחנו נתקל בו‬ כמעט בכל מחקר שנעשה בבני אדם,‬ מעצם היותנו אנושיים.‬ ‫יכולות להיות כל מיני סוגים של הטיות,‬ בין אם זה מהצד של המשתתפים במחקר‬ ובין אם זה מהצד של‬ ‫המראיינים - עורכי המחקר,‬ ‫שהם בעצם אנחנו.‬ ‫אז אם אנחנו מדברים על המשתתפים במחקר,‬ ‫הטיה נפוצה אחת, היא למשל רצייה חברתית.‬ בעצם לכולנו יש איזושהי נטייה,‬ לרצות לצייר את עצמנו ‫באופן הכי חיובי שאנחנו יכולים,‬ ‫כשאנחנו באים במגע עם הסביבה שלנו. ‫זה אומר שאם אני עולה,‬ אפילו ב-One On One ‫לפגישה עם יוזר,‬ ‫הרבה פעמים הוא יענה ‫באופן שהוא חושב שאני רוצה שהוא יענה ‫ולא תמיד ייתן את ה-‬‫"אני מאמין" האותנטי שלו.‬

‫אם אנחנו מדברים על הצד של המראיין, ‫של עורך המחקר,‬ ‫אז בעצם גם אנחנו בני אדם ‫וגם אנחנו לא חסינים בפני הטיות.‬ ‫אז הטיה נפוצה אחת היא הטיית האישוש,‬ ‫שאומרת שאנחנו, כבני אדם,‬ מחפשים אחרי מידע שתומך בהנחות היסוד שלנו.‬ ‫וזה אומר שאנחנו נחפש מידע שתומך, ‫אנחנו נתעלם ממידע שסותר, ‫ואם אנחנו נתקל במידע שהוא לא חד משמעי,‬ ‫אנחנו נפרש אותו ככזה שתומך בנו.

‫אז אני חושבת שמכל מחקר שאני עורכת,‬ ‫אני יוצאת במסקנה שאין מחקר ללא הטיות.‬ ‫עוד לא היה לי מחקר שירדתי ממנו ואמרתי‬ ‫"יואו, איך לא ניסחתי את השאלה הזאת,‬ ‫שאלה מספר 3 אחרת?".‬ ‫חשוב להבין, שעצם קיומן של ההטיות האלה‬ ‫הוא סביר‬ ‫וזה לא הופך את התוצאות שלי,‬ ‫ללא מהימנות, או ללא תקפות.‬ ‫חשוב שנדע להבחין בין הטיות שהן סבירות‬ ‫וניתן לאמץ את תוצאות המחקר לצידן,‬ ‫לבין הטיות שבאמת מבטלות את‬ ‫התוקף של המחקר שלי.‬ ‫כדי למזער את ההטיות האלה, מה שאני מציעה,‬ ‫זה לשלב בין מדדים סובייקטיביים,‬ ‫שהם מבוססים דיווח עצמי של היוזרים,‬ ‫לבין מדדים שהם יותר אובייקטיביים,‬ ‫כלומר, מה היוזרים שלי עושים בפועל.‬ ‫כי לפעמים אנחנו נראה שיש פער בין השניים.‬