30 Web 1
0:00 / 29:53

פרודקטיבי: איך עושים Discovery נכון בעולמות ה-Gen AI? (אבירם מרום, Riverside)אבירם מקום

אבירם מקום

פרודקטיבי: איך עושים Discovery נכון בעולמות ה-Gen AI? (אבירם מרום, Riverside)

אנחנו מדבירם על איך בונים פיצ׳רים שימושיים ולא רק גימיקים, מתי כדאי לשחרר מוצר לא מושלם כדי ללמוד מהיוזרים, ואיך מוצאים את הבעיות הכואבות באמת בתוך שפע האפשרויות החדשות.

איך מנהל מוצר צריך לחשוב על בעיות לפתור, כשהטכנולוגיה מתפתחת יותר מהר מהבקשות של הלקוחות? בפרק השבוע רן ארז מדבר עם אבירם מרום, Senior Product Manager ב-Riverside על האתגרים הייחודיים בניהול מוצר שבאים עם טכנולוגיות שמבוססות על בינה מלאכותית, איך בונים פיצ׳רים שימושיים ולא רק גימיקים, מתי כדאי לשחרר מוצר לא מושלם כדי ללמוד מהיוזרים, ואיך מוצאים את הבעיות הכואבות באמת בתוך שפע האפשרויות החדשות.

דרך הסיפור של אבירם, נלמד על תהליך הפיתוח של כלי עריכת קול - איך התחילו מפתרון פשוט לכאורה של יצירת ״Voice AI", גילו שזה לא באמת עונה על צורך עמוק, והמשיכו לחקור עד שמצאו בעיה אמיתית ששווה לפתור.

תמלול הפרק

התמלול נוצר אוטומטית ועשוי להכיל שגיאות.

Product TV, פודקאסט המוצר של סטארט-אפ פור סטארט-אפ. שלום לכולם, אני רן ערז ואתם הגעתם לפודקאסט שבו אנחנו מדברים עם מנהלי ומנהלות מוצר מחברות שונות, על בעיות מוצריות שהם נתקלו בהן, איך הם ניגשו לפתור אותן, ומה שיעורים שהם נלדו בדרך. ובפרק של היום נדבר על הבעיה המוצרית הב איך עושים דיסקאברי בעולמות הג'ני איי. ומי שיספר לנו על ההתמודדות שלו עם האתגר הזה הוא אבירם ום, סיניאר פרודקט מנג'ר בריברסייד אפם. היי אבירם. היי רן, טוב לראות אותך, שוב צריך להגיד. ממש, אני ואבירם היינו קולגות פה במאנדיי. במילואים גם נפגשנו. וגם במילואים. והיום אנחנו הולכים לדבר בתור שני מנהלי מוצר על בעיה מוצרית מאוד מעניינת, ואולי אבירם כזה קצת תספר על עצמך, אבל ריברסייד? כן, אז קודם כל ריברסייד בעצם היא חברה שפה יושבת משרדים ליד מאנדיי. אנחנו בעצם תוכנה שהתחילה ממקום של הקלטה של פודקאסטים, של הקלטה של פודקאסטים על פני וידאו. בעצם הטכנולוגית הקלטה היא הייתה די חדשנית, היא מאפשרת לתפוס איכות מל על הקלטה שהיא רמות. בעצם לא כמו הפודקאסט הזה שאנחנו בסטודיו. ובעצם היוסקייס הזה של הקלטה של פודקאסטים בווידאו או ברמות, התרכאבנו גם ליוסקייסים נוספים, כמו לכל בעצם תוכן שנקרא בהגה המקצועית talking heads, מיטינגס, כל דבר שאתה בעצם מבוסס על שיחה, ועולמות של עריכה. עולמות של עריכה וייצור תוכן מהקלטות, שזה בין היתר מה שנדבר עליו היום. מדהים, אז ב ת ככה, בואו ננסה להעמיק רגע ולהסביר איזה בעיה אנחנו הולכים לדבר עליה, ולמה אתה חושב שזה רלוונטי לעוד מנהלי ומנהלות מוצר? כן, אז ב ת הבעיה תמיד מתחילה, לפחות בעולמות של ג'ני איי, זה הגיע מהעולמות של היכולות באו לפני הבעיה. זאת אומרת, פתאום נהייתה מהפכה, פתאום המון דברים שעד עכשיו היו מאוד מורכבים לעשות או בלתי אפשריים, נהיו קומודטי. נהיו בעצם משהו, יכולת שאני יכול ללכת ולקנות, או לפתח בעצמי, וזה גם משנה מאוד את העבודה שלנו בניהול מוצר. זאת אומרת, אני הולך ממקום שאני מסתכל רק על עולם הבעיה, ואז יורד לעולם הטכנולוגיות ומנסה לה ין מה הפתרון, לעולם שאני, יש פה סט חדש של בעיות שלא ידעתי בכלל שאני יכול לפתור עד עכשיו, ועכשיו אני צריך כאילו לחשוב ולאתר את הבעיות האלה. זה כזה קצת דורש בתור מנהלי מוצר רגע לשים את הכובע של עקרונות בסיס של איך אנחנו בונים מוצר טוב, וזה ב ת להתחיל עם הבעיה, וזה נורא מסנבר. אני חושב שעברו מנהלי מוצר, נורא מסנבר שפתאום יש כזה, אתה נכנס לחנות ממתקים של כל הבעיות שדמיינת שאתה יכול לפתור, פתאום אתה יכול לפתור, וזה מאוד מת אני חושב. אני חושב שמה שהכי יעזור רגע למאזינים שלנו זה אולי אם ניקח רגע איזושהי דוגמה קונקרטית, וננסה לחשוב על הרגע דרך המשקפיים של דיסקאברי בעולמות ג'ני איי. אוקיי, אז בואו ניכנס לעולמות של בעצם ווייס. בעצם זה לא חדש, יש המון יכולות היום סביב לייצר ווייס, סביב איי, ובעצם יש יכולת, אני יכול לקחת קול של בן אדם, לסמפל אותו, ולגרום לו להגיד דברים אחרים, או שאני יכול להשתמש איזה קול רנדומלי, כזה סטוק, כאילו שאני לוקח איזה קול, ויכול לעשות דברים. ואז בעולם הבעיה זה, אוקיי, מה אפשר לעשות עם היכולת הזאת של בעצם לעשות מניפולציה או ג'ינרות של ווייס, בעולם שהוא יותר סביב עולם הפודקאסטים. הדרך הראשונה שאפשר להתמודד עם זה, זה ללכת בגישה מאוד נאיבית. בואו נגיד בריברסייד עשינו לקחת יכולת, ופשוט לבוא ולהגיד, בוא תרשום לי איזשהו טקסט, פסקה נגיד, ואני אייצר לך את זה בקול שלך. אוקיי, משהו פשוט, ומה היוסקייס לזה, בואו נגיד. כן, אם אנחנו חוזרים לעולם הבעיה. אם אנחנו חוזרים למה הבעיה, ההיגיון מאחורי זה, ואתה אומר, נגיד אני אפילו, הרבה פודקאסטים נותנים חסויות לדברים, או עושים איזה אינטרו. למשל, היינו בפודקאסט פה, אתה רת איזה משפט, שהוא משפט מאוד שחוזר על עצמו, ואז אומרים, אוקיי, למה צריך להקליט את זה? בוא פשוט נכתוב את זה, ואז אני יכול באופן מהיר לייצר כזה אינטרואים, אאוטרואים, בואו נניח שהאיכות מאוד טובה, וזה מאוד טוב, וזה די מושלם היום, אז זה היוסקייס הראשון, וככה אתה משחרר פיצ'ר, אתה אומר, אוקיי, יש יכולת קיימת. היא קיימת out of the box, כאילו יש המון חברות שמתעסקות בזה, אתה יכול לפתח עוד גם in-house, ובעצם בואו נשים אותה במוצר. ומזה לומדים, זאת אומרת, בטח שאלה האם זה עבד או לא עבד. זה שאלה ראשונה. זה שאלה לא ראשונה, אז אני אומר חלקית, זאת אומרת, היוסקייס המקורי שהסתכלנו עליו, הוא היה מאוד קיים.

אבל לא מספיק אוהב. זאת אומרת, תחשוב, אני מה חסכתי פה? חסכתי לך את הצורך להגיד איזשהו משפט או איזשהו פסקה, במקום להקליט אותה בעצמך. והם אומרים, וואו, זה מדהים. עכשיו, זה מלכודת הגימיק. נכון, זה מדהים בפעם הראשונה, וזהו, זה היה את הפעם הראשונה. מלכודת הגימיק, אבל אוקיי, זה, is it useful? או האם זה מועיל? והכי חשוב בעולמות של AI, כי זה תחום שהוא עדיין יקר, האם הם ישלמו עבור זה? שזה המבחן הכי טוב, האם זה useful? כי בסוף זה יכול להיות מאוד מגניב, אבל אם אין איזה use case יתי, אז לא השגנו את המטרה שלנו כמנהל מוצר. השגנו את ה-LinkedIn post שלנו, את ה-PR, את ה-הנה, גם לנו יש AI, שזה מאוד נפוץ. הנה, יש לנו AI. אוקיי, אבל מה ה-use case? ואיפה רואים את זה? רואים את זה בריטנצ'ן. זאת אומרת, כולם השתמשו בזה, כי זה מגניב, אבל האם הם השתמשו בזה עוד פעם? אם אין use case יתי, זה המבחן ה יתי. האם הם יחזרו והשתמשו בזה? וזה קל מאוד לראות מהר מאוד. מהר מאוד אפשר לדעת אם feature הוא useful או לא useful, לא צריך לרעיין יוזרים. האם הם משתמשים בזה עוד פעם? וזה, בוא נגיד, ה-א' ב' של ניהול מוצר. ואתה מדבר איתי על מה שתיארתי עכשיו. האם זה useful? אני אומר, במידה מסוימת, לא מספיק. בוא נגיד, אם אני מסתכל על המספרי retention, ה-second week או ה-second month, תלוי סוג המוצר שלך, הוא לא מדהים. זאת אומרת, אם אני מדבר על האזורים שה-20-40 אחוז כמשהו טוב, אז זה לא שם. ואז אתה מתחיל לחקור. אתה מתחיל לחקור ואתה אומר, מה אשכרה הבעיה? איזה בעיה שב ת שווה לפתור אותה? ואז אתה אומר, אוקיי, אתה מתחיל לדבר עם המשתמשים, ועכשיו יש להם, אתה שואל אותם, אוקיי, השתמשתי בזה ומגניב, מה הייתם רוצים לעשות עם זה? והם היו אומרים לך, כן, הייתי רוצה… הבעיה שלי היא לא בעיה של הקלטה של טקסטים, אני רוצה לעשות תיקונים או עריכות. בתוך העריכה אני רוצה עכשיו לשנות דברים. ואני רוצה לקחת איזה קטע מסוים, וה-entry point שלי לדבר הזה היא בכלל לא בוא נעשה הקלטה חדשה, אלא בוא בהקלטה קיימת, נוסיף תכנים. אז אתה עושה את הדבר הזה. אוקיי? ואתה אומר, אוקיי, יותר יוספול. אני רו שהם משתמשים. הם כבר בתוך הטרק, מוסיפים לקטעים על גבי הווידאו, כי יש לריברסייד אדיטור שהוא מעולה, והוא הולך ומשתפר. אז בוא תוסיף כל מיני קטעי וייס. למשל, אני עכשיו עורך את הפרק, אני אומר, טוב, בוא נוסיף עכשיו את האינטו. לא נקליט מראש ואחרי זה. ואז עולים עוד שאלות. אוקיי, נתנו איזה פתרון, אנחנו רואים שמשתמשים בזה יותר, אבל אז מגיעות בקשות חדשות, וזה בדיוק התהליך שאנחנו אומרים. זה לא רק שאני רוצה לתקן או להכניס קול חדש, אני רוצה בעצם לתקן דברים שאני אומר, ופה נגיד אתה נוגע בכאב הרבה יותר גדול. כי אתה אומר, זה לא רק לחסוך את הזמן, נגיד עכשיו הייתי בפודקאסט והיה לך איזה טעות בדיקציה או טעות במשהו ש רת. הדרך היום לעשות את זה היא פשוט להקליט מחדש. זה בלגן. אתה אומר, אוקיי, אולי מתישהו תגיד זה, טוב, זה Unusable, אני אקליט פרק אחר. ואתה רוצה עכשיו לתקן. לתקן את הקול שלך ולתקן דברים שאתה אומר. זאת אומרת, אוקיי, מגניב, אבל אז, כשאנחנו בריברסייד עושים הרבה פודקאסטים, באודיו זה מעולה, אוקיי? אתה פשוט מחליף את הטקסט, רתי חמש, אני אומר ארבע, לא מרגישים, ספימלס, בווידאו זה קצת יותר בעייתי. רגע, אבל לפני שאנחנו רגע צועלים, אני חושב שנגעת פה באיזו כמה דברים שמאוד מהותיים שאני רוצה שרק שאני אתעמק בהם. בטח. אחד, זה ב ת דיברת על הנושא הזה של אוקיי, שמנו את זה וניצחנו במשחק הגימיק, ב ת היה שימוש ראשון, אבל אתה אומר, לא, השימוש השני הוא ההתחלה של האינדיקציה של ולי, בין אם אנחנו מסתכלים על second week retention או בהמשך גם על תשלום, אז השימוש השני פה הוא מעניין. אני חושב שדיברת פה על עוד איזשהו משהו ואני גם שם לב אליו במוצרים שאני מוביל, זה האם אנחנו מדברים ב-AI על בעיית דף לבן שאנחנו באים לפתור, לעזור להם להתחיל לא מאפס, או האם אנחנו מדברים על הבעיה האינקרמנטלית. זאת אומרת, אנחנו נמצאים ב צע תהליך העבודה ואנחנו רוצים לעשות שיפור של תהליך העבודה הקיים, ואני חושב שזה מכווין אותנו לפתרונות שונים, כמו שאתם גם חוויתם את זה של בעיית הדף הלבן, אני שם את זה במקום שבו אני מייצר אולי את המדיה בתור התחלה, ואז בכלל הבעיה היא לא, זה בכלל לא הסיפור ה יתי בעיניי. כן, אני חושב שבעיית הדף הלבן היא קיימת. זאת אומרת, יכול להיות שאתה, המנהל מוצר, שיעלה את הרעיון הגאוני ליצור משהו חדש לגמרי. אבל ברוב הפעמים, האיסומים הכי מוצלחים והכי יעילים של ג'נרטיב איי-איי, זה איך אני הופך משהו קיים, פלואו עבודה קיים, שכולל הרבה שלבים. חלקם הם מאוד כואבים. אני יודע.

בעולם של עריכה, של ייצור תוכן, להקליט זה יחסית השלב היותר קל, אחרי זה לארוך ולייצר מוצר מוקמר זה קשה. אבל אני בעיניי הדברים שהצליחו לנו זה שפתרנו איזשהו חלק מאוד ספציפי שיכול להיות שהוא מאוד time consuming בדבר הזה בצורה מאוד אלגנטית. ובתוך היוסקיס, אני חושב שזה הדגש המרכזי. אז אנחנו אומרים, אוקיי, שלב אפס, רנו, אוקיי, זיהינו יכולת שהיא בעצם נותנת מענה פוטנציאלי לבעיה שאנחנו מכירים אצל הקהל שלנו. זרקנו את זה, התחלנו, ראינו שיש טראקשן ראשוני, אבל אנחנו בעצם רואים שזה לא מספיק. אנחנו רואים שאין ריטנשן, ואנחנו מבינים שזה אולי לא מספיק אוהב. אז אתם אומרים, שלב שני, הלכנו ודיברנו עם אלה שכן ניסו, וחקרנו אותם על הבעיות של היה להם באותו רגע, והבנו שיש בעיה שהיא ליד, היא כואבת, והטכנולוגיה הזאת יכולה לעזור. ועכשיו אתם עושים זומין לדבר הזה, ואתם מגלים שבעצם העולם הזה יותר גדול מזה. רת בדיוק בסוף המשפט, היה אוקיי, אודיו, אבל בעצם הבעיה היא וידאו רגע. כן. אוקיי, אז תסביר לי רגע את המעבר הזה, מהשלב הזה לשלב הזה אולי. כן, כי בעצם, אוקיי, מיקדנו את הבעיה, הבעיה שלי, כבן אדם שמקליט, ואני מקליט בווידאו נגיד, אני רוצה לתקן משהו ש רתי, ואני רוצה לתקן את זה, כאילו, אם היה לי מתקסמים, והייתי אומר שם לא נכון או מספר לא נכון, מה הייתי עושה? הייתי אומר, תקן את זה, תגרום לי להגיד את אותו דבר, נכון. עכשיו, היה יכול לעשות את זה. ואז אתה אומר, אוקיי, אז מה נעשה? נשנה את הכל. ואז אתה אומר, אבל יראו שיש פה תיקון של דיבוב, כמו בסרטים גרמניים, כזה שיש לך דיבוב, ואתה לא רוצה, זה ייר לא מקצועי. ואני אומר, אוקיי, מה אם אנחנו יכולים לקחת יכולת אחרת, ולעשות ליפסינק, להגיד שאני אומר שלוש, אני אגיד שלוש, כאילו, בשפתיים. זה כאילו, זה פותח המון דברים שעד עכשיו לא היה אפשרי. זה כאילו, היה אנשים, מפיקים, אומרים, טוב, בוא ניקח, ונעשה את זה. בעצם אנחנו אומרים, אוקיי, יש פה עוד יכולת שאנחנו צריכים לעבוד עליה. כאילו, התחלנו לצלול לעולם הבעיה, הבנו שהבעיה הוא בפוסט פרודקשן, תיקונים של הדברים האלה, ועכשיו אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים לפתור. אבל יש עוד בעיה חוץ מזה. זאת אומרת, אז אתה תבוא אליי, תשמע, יכול להיות שהכאב הזה של פשוט להקליט עצמי, אומר שלוש, לעשות קופי פייסט ודברים האלה בווידאו, אני יכול לפתור אותו. אבל מה קורה עם זה ארוחים שלך? ואני אומר, יותר מזה, מה קורה אם אתה עכשיו הזמנת את אורח מאוד חשוב, אני מנסה לתת דוגמה, לא משנה. מרטי קייגן הגיע לך לפודקאסט. כן, מסיושי סאן, לא יודע מה, ואתה הולך להתקשר למזכירה שלו, תשמע, הוא ר לי מילה כזאת, אם אפשר לתפוס אותו לאיזה חמש דקות, שיקליט את זה עוד פעם, לא יקרה. אוקיי? אתה פספסת את ההזנות, והרבה פעמים, ואני חייב להגיד לך, דברים נזרקים על הבסיס הזה, דברים נזרקים, כי פשוט אומר, זה לא יהיו, זה בלוה שאני חותך את הקטע הזה, שחווה, זה קטע מעולה, אבל יש פה איזה פאק, כאילו יש פה איזה פלטה שאנחנו לא יכולים לתקן. אנחנו אומרים, אוקיי, בוא נפתור את זה. בוא נפתור את זה, ואז זה הופך מעולם מאוד רחב של, נגיד אם הייתי נאיבי, אומר, אוקיי, אני הולך לתת להם לייצר קול מלאכותי לגמרי, את יכולה ללכת, אולי אני אייצרו פודקאסט מלאכותי, אני אומר, רן, עזוב, אל תגיע לאולפן, תכתוב את הטקסט, וזה ממש ווילד קארד מאוד גדול, שאתה מניח המון דברים, ובמיוחד בעולם של פודקאסטים יש ערך לבן אדם שיבוא ושתהיה שיחה, ואתה אומר, אוקיי, אז בוא נלך למשהו מאוד ספציפי וקטן וכואב בפלו, ואתה צריך לחפש את הנקודה הזאת, זה כמו שאתה רופא לוחץ על זה, ואומר, פה כואב, לא, פה כואב, לא, פה מגיע לנקודה, ואומר, טוב, בוא עכשיו נתמקד בזה, ולא עכשיו לבוא לאיזה פציינט, ויגיד, טוב, מה הדבר שאני הכי יכול לפתור לו עכשיו? אז אני חושב שזה התהליך המוצרי שצריך לעשות סביב זה. מעניין, האנלוגיה הזאת של רופא, אני חושב שהיא מצוינת, זה לא כזה, מה אתה רוצה שאני ארפא בך היום, אלא ב ת לנסות למצוא את נקודת כאב כמו מנהל המוצר טוב, אבל בעצם עשית פה איזשהו תהליך, רנו, אוקיי, התחלנו עם רגע, עם האודיו, ואז זיהינו שיש אזור כואב באודיו, והבנו שבכלל הכאב הוא לא רק באודיו, אולי אנחנו יכולים לפתור אותו, אבל בווידאו, ואז רת, אוקיי, אני צריך להכניס פה עוד יכולת חדשה, ואז אתה אומר, אני מסתובב סביב הכאב הזה, ואני מגלה שבעצם הכאב הוא כאב של האורחים, שאולי זה כאב יותר גדול. כאילו, איך דה-פקטו, נגיד אני עכשיו חושב בתור מנהל מוצר שצריך לעבור את התהליך הזה, יש איזה כלים או דברים שעשית ספציפית שהיו יכולים לעזור למנהל המוצר להבין רגע את השלבים האלה יותר? כן, אני חושב שהדבר…

ששונה פה, זה שבניגוד לדברים אחרים, אתה לא יכול פשוט לדבר עם יוזרים ולצפות שהם ייתנו לך את התשובות. זה נכון שהפתרונות לא קיימים אצל המשתמשים, אבל פה הם לא יכולים אפילו לדמיין את הפתרונות. הם יכולים רק לדבר את הכאב. אבל גם במקום הזה הם הרבה פעמים לא ידברו את הכאב כי הם לא יחשבו שזה משהו שבכלל אפשר לפתור. וזה ההבדל בג'ן AI. הם לא יגידו לך, שמע, הכאב שלי זה זה שאני מקליט עורכים מרחוק והם אומרים דברים לא נכונים ואז אני צריך לעשות ריטייק. הם לא יגידו לך את זה כי הם לא חושבים שזה פטיר בכלל. אתה לא רלוונטי לזה, אתה תוכנת הקלטה ועריכה, איך אתה יכול לפתור לי את זה? בדיוק, את הבעיות של העולם ה יתי ולא את הבעיות של התוכנה שלך. נכון, נכון. וכאן נכנס עבודת מוצר שהיא קצת שונה בג'ן AI. אתה חייב לתת להם את הניסיונות האלה, לתת להם משהו, לייצר משהו החוצה כדי שהם יתחילו לדמיין. אני חושב שזה נקודה מעולה. גם אני היה לי במוצר. בעצם רצינו לבנות משהו שבעיה שלא אפשר לפתור לפני זה. יש לך מאות פרויקטים עם אלפי משימות בכל אחד, איך אתה יודע מה הסיכונים בפרויקט בלי שמישהו יגיד לך? אז זה בעיה מאוד מאוד מאוד כואבת. והיום ארגונים הולכים ומדברים עם המנהלי פרויקט עם מה עובד אצלך, מה לא עובד אצלך, והכל זה בולשיט ופלף. ובעצם רנו רגע, מצאנו דרך חדשה והרבה יותר טובה לפתור את זה בעזרת AI שמבין מידע Unstructured וStructured ומייצר את הסיכונים האלה לבד. אבל יוזרים לא יכולים בכלל לדמיין את זה. אז אנחנו ניגשנו לזה בגישה ש רנו אוקיי בוא נעשה POC על הדאטה שלהם. נר להם רגע מה התוצ של המודל על הדאטה שלהם. הכי מגעיל, הכי מכוער בעולם, אבל פתאום זה פתח את השיח לדברים אחרים כי פתאום הם דמיינו שזה אפשרי. ואז דיבר על הבעיות של רגע איך אתה יודע שזה א' ולא ב'. כל מיני דברים שהם בחיים לא היינו מגלים אם לא היינו אומרים את הדאטה ה יתי. נקודת ה-POC פה היא קריטית כי זה ה-Discovery. וזה מחזיר לשאלה המרכזית. ה-POC הוא ה-Discovery כי אתה לא תצליח לעשות Discovery בצורה אחרת כי אתה מדבר פה על דברים שהם נורא נורא אפילו לא בדמיון של היוזרים. ואתה צריך להביא את זה לדמיון שלהם על ידי זה שתביא משהו החוצה. לדוגמה הרבה פעמים אתה אומר איך אני עושה POC. ואתה אומר אוקיי יש המון כלים בחוץ שאתה יכול פשוט מהיום למחר להשתמש בהם ולהכניס אותם למוצר שלך. והרבה בנה למוצר יגידו כן אבל מה היתרון בזה אני רק מכניס איזשהו אינטרפייס למוצר אחר. ולמה שהם ילכו לא לצ'אט-GPT. אז אחד הם לא היו בהכרח חושבים על זה. ושתיים אתה יודע לתפוס אותם במקום הנכון בזמן הנכון. ושלוש זה ינחה אותך אוקיי אם זה משהו שממש ממש אתה רו פותר בצורה מאוד טובה אני אומר אוקיי ה-POC עם צ'אט-GPT נגמר עכשיו אני יכול לבנות איזה משהו קצת יותר מתוחכם על בסיס הטכנולוגיה שלי בין אם להתאים יותר ליוזקייס שלי או בין אם לשפר את הרווחיות ואת המבנה העלויות שלי שאני לא בעצם יהיה לי מלא עלויות של פרומפטים למוצר חיצוני. יש דוגמה מצוינת לזה בריברסייד אחד הפיצ'רים הכי מוצלחים שלנו שזה פיצ'ר שקיים לכולם זה שואו נוטס. בעצם יש איזה פלואו מאוד ספציפי לפודקסטים שאתה מפבלש אותם אתה עושה את ההקלטה ואתה כותב שואו נוטס. שואו נוטס מתארים אחד על מה דיברנו בפודקאסט זה מין כזה מטה דאטה שאתה בכל הפלטפורמות אתה מכניס וגם הרבה פעמים את הפרקים מה קורה כל פרק זה איזה מין כזה סיכום ואנחנו הכנסנו את הפיצ'ר הזה והוא פשוט מייצר על בסיס איזשהו אללמ את השואו נוטס עכשיו בנינו איזשהו פרומפט קצת יותר שמתאים ואתה אומר מה זה כבר הדבר הזה מה אני חוסך פה הוא יכול ללכת ריברסייד כחלק מההקלטה עושה מייצר טרנסקריפט ברמה מאוד טובה אתה יכול לשים את הטרנסקריפט בצ'אצ'יפיטי לייצר לי שואו נוטס לפודקאסט הוא יעשה את זה מצוין. אבל משום מה זה הפיצ'ר הכי אחד המוצלחים שלנו ואתה אומר למה ולמה אנשים מתים על זה אז כמו ש רנו א' לא כולם חושבים על זה הם כאילו אנשים קצת הזיתנט לצ'יינג קצת לא נעים להם הם לא חושבים על זה הם עובדים ככה תמיד כתבו את השואו נוטס ומייצרים כאב ראש אני צריך לכתוב שואו נוטס לא חושבים שנייה בוא נשלח את זה את שואו נוטס. דבר שני הם לא יודעים מה התוצ בהכרח שהם עושים הם לא יודעים מה זה טוב ומה זה לא. ברגע שאני כפלטפורמה שמיועדת לפודקאסטים אומר זה השואו נוטס שלך. ככה עושים שואו נוטס טוב. ככה עושים שואו נוטס טוב ואז הם אומרים אוקיי זה מדהים אני אקח את זה אני לא בהכרח יודע לשפוט את התוצ אבל אני סומך עליכם שאתם יודעים לשפוט את התוצ ויש פה עוד איזה

נקודה שהיא מאוד חשובה, זה לא תמיד האיכות של התוצ . זה יותר הזמן במקום, ובמקום הנכון, ושאת התוצ היא מספיק טובה ומספיק ינה. אני חושב שזה בדיוק זה, זה מספיק טוב, אבל בקונטקסט הנכון ב ת יותר חזק משלם, אבל out of context לגמרי. החלום שלי שהיינו יכולים להגיד, כל מה שאני אומר, נשים את הלינק בתגובות, שזה יפה לי ב ת את הלינק, כי זה בעיה נגיד כואבת שלא הייתי מדמיין אולי שאפשר לפתור עכשיו, כן. אבל ב ת אנחנו מדברים על התהליך הזה ועל ה-discovery, וב ת גם ראינו פיצ'רים שעובדים מעולה, גם פיצ'רים שהתחילו לא טוב והשתפרו. אתה יכול לספר כזה קצת יותר לתת על trade-offים, או דברים שאתם כזה מסתכלים עליהם, גם בתהליך דיסקאברי, אבל גם באקסקיושן? כן, אז אני חושב שיש trade-offים מאוד חזקים בלהחליט מה זה מוצר שהוא טוב מצפיק לשחרור. זאת אומרת, וזה קשה כי אתה לא יודע, אתה בשלב שאתה עוד לא יודע כמה ה-use case הזה חזק. וכאן נמדד מנהל מוצר טוב. למשל, אנחנו עוברים דרך כמעט כל פיצ'רים שמופסים ג'נאי, יש בריברסייד פיצ'ר שנקרא Magic Clips, והוא use case מאוד ברור. אתה יודע, היום אם מישהו בטיק טוק יודע שאחד האוטפוטים המרכזיים של פודקאסט זה ציטוטים כאלה מפודקאסט, שזה קליפים כאלה לסושל, של מדברים, בין אם אתה ב ת בפודקאסט או לא, לפעמים זה פודקאסט מזויף, לגמרי, כולנו רואים את זה. כן, אבל זה use case מאוד חזק, כי בעצם זה distribution, אתה מגיע לאנשים. ו רנו, אוקיי, בוא ניתן את זה, בוא נעשה Magic Clips. עכשיו, אתה יכול לקחת את זה בגישה של לסבך את זה, ולהגיד, טוב, בוא נוסיף להם קונטרולס על מה הנושא יהיה ועל מה, כאילו, או שאתה אומר, בוא ניקח את הדבר הכי נאיבי בעולם, בוא נלך לאיזה אל-אל-אם, תגיד לי, תמצא לי איזה היילטים, תעשה את זה, קליפים, תגיד לו, זה לסושל ולזה, ותייצר לי אדיטס. כאילו, עשינו ממש וורקפלור שלם שקורה אוטומטית, אתה לוחץ על כפתור, ג'נרייט, נגיד, בום, יש לך ארבעה קליפים. עכשיו, נגיד לך את ה ת, בתור התחלה, איך אתה יודע שזה טוב, והוא מייצר, נגיד, מאחד, נגיד, הקלטה של שעה, ארבעה, חמישה קליפים, יכול להיות שאולי רק אחד יהיה שימושי, או אחד יהיה טוב. אבל אתה עשית משהו שאחד הוא ייצר בהגדרה ערך, כי גם אם מתוך החמישה האלה תפסת אחד, זה אחד שחסך עבודה של בין רבע שעה ל-20 דקות, אם אתה טוב בזה. אוקיי? וזה מאוד חשוב. כי בעצם אתה אומר, הטרייד אוף שלך זה האם אני משקיע בזה עכשיו המון זמן והמון מ ץ והמון פרופינג, כדי לוודא שזה מושלם וזה טוב, או שאני משחרר משהו שאני יודע שהוא אולי הפגע ב-50-50, אבל ב-50-50 הוא ייתן ערך. ומה עלות ליוזר? ללחוץ על כפתור. אני חושב שדיברנו על זה בכמה פרקים סביב הנושא הזה, ב ת זה מה מחיר הטעות. ואם מחיר הטעות הוא בסדר, אז הקליפים האלה לא מעניינים ואף אחד לא ישתמש בהם, אין פה מחיר. אין מחיר. אבל כשהמחיר הוא משמעותי, יש איזה חברת ביטוח שצריכה לשלם עכשיו תביעה בגלל הדבר הזה, אז פתאום לחמישה הדברים האלה יש פה משמעות אדירה. נכון. אז מאוד צריך להבין מאוד את המחיר הטעות, ולהבין של אוקיי, מה הרווחתי פה, אבל כשחררתי משהו שהוא לא מושלם, אבל הוא נותן את העבודה, אבל זה מאפשר לי למידה. בדיוק. כי אז באים אנשים ואומרים, תשמע, המאג'יק שלכם הם גרועים, הם חרא, כאילו, והם מעולה. תגיד לי מה… איך הם השתמשו? מה לא טוב בזה? הייתי רוצה לשלוט בזמן של כמה זה, כי זה מאוד חשוב לי בסוף שאני מאוד מתזמן את זה, שזה צריך ל-30 שניות. הייתי רוצה שאני אוכל להחליט באיזה דובר להתמקד. הייתי רוצה, וזה דברים שקיימים היום, הייתי רוצה לשים קיוורדס שיגידו לי, כאילו, תתמקד בנושאים האלה. אבל זה דברים שאם לא הייתי משחרר את זה ככה, לא הייתי לומד. נכון. ויכול להיות שהייתי בונה דברים אחרים לגמרי, וזה לא היה הדברים הנכונים. ולכן הטרייד אוף פה, זה בטרייד אוף בין מוצר שעובד ונותן תוצ טובה בג'ן איי איי לבין לשחרר מהר. אז לשחרר מהר הוא קצת יותר משמעותי פה, כי אתה לא תמצא למידה אחרת. זה לא שתעשה עוד דיסקאברי ואנשים יגידו לך. נכון. זה פשוט לא קיים. אני חושב שאנחנו בעולם הזה מטיילים בין הרבה בעיות שאנחנו יכולים לפתור, ולא בין הרבה דברים שהם לא בעיות, אבל בעיה אחת שיש שם מסתתרת שם, וזה קצת מת אותנו. יש דברים שנגיד ניסיתם ולא עבד, או דברים שעדיין לא עובדים? אז דוגמה לזה היא ב ת ב-AI Voice, שנתקלנו…

באיזשהו מחסום, שאנשים אומרים לנו, כן, אבל כשהתחלנו לשחרר את זה לעסקים ולא לפודקרסטר הספציפי, הם פשוט אומרים לנו, תשמע, אני לא יכול להשתמש בזה. במקרה הטוב, רים, אני לא יכול להשתמש בזה, אני צריך את הגסט. ואז אתה אומר, טוב, עכשיו אני בבעיה, איך אני יוצר קונסנט פלו, וזה משהו שאנחנו עדיין צריכים לפתור אותו. כי בביזנס זה משחק אחר. פה אנחנו מדברים על מחיר טעות, והמחיר הטעות של שמישהו יתווה אותם הוא עצום. אז ה ת היא, אחד הפיצ'רים שלמדנו מזה, בואו נוסיף איזשהו כלי, בעצם טוגל באקאונט, שאומר, בואו תחבא את ה-AI Features. זאת אומרת, וזה לא אפילו כפתור שבהכרח השתמשו בו. אבל הרבה פעמים סביב ג'נרטיב AI צריך להבין שאתה משחרר כלים מאוד חזקים לעולם, והכלים האלה ליוצרים עצמאים או לבן אדם אישי זה דבר מאוד מגניב, ולמנהלי ליגל ומנהלי IT בחברות זה דבר מאוד מפחיד. ובזה צריך ללמוד מטעויות ולא ללכת ולזרוק דברים אאודר, כי אחד הדברים שיכולים לקרות, שאנשים יגידו לך, טוב, אני לא מוכן לעבוד איתך יותר עד שאתה לא מוריד את הפיצ'ר הזה. אני לא רוצה לתת למשתמשי שלי את היכולת הזאת. ולכן הטעות במקרה הזה זה שתבין את העלות הטעות בסגמנט ליוזרים. אל תניח שכולם חושבים שזה מגניב וכיפי, כי יש פרסונות אחרות שלא חושבות שזה מגניב וכיפי. הם העולם שלהם זה לדאוג שלא יתווהו את החברה. אני חושב שזה מסכן את מה שהביא אותך להצלחה עד עכשיו. לפני ה-AI זה מסכן את האלה שפתאום לא היו צריכים AI עד עכשיו ומדיין נהלי לקוחות שלך. נכון. אני חושב שזה נקודה מעולה. יש איזה שהם כזה לימידות מעניינות? אם אני מחזיר אותך קצת אחורה לתהליך הזה, תחילת הדיסקאברי, דברים שהיית עושה כזה קצת אחרת והיית רוצה לשתף עם המאזינים שלנו? כן, אני חושב שבעיקר, בעיקר פחות להתעסק. בדיעבד הרבה פעמים אתה מנסה לחשוב, כן, אבל מה ה-use case ומה בדיוק זה פותר? והאם אנחנו יודעים ובוא נדבר עם יוזרים? ואני חושב שהרבה מהזמן שעובד לנו זה שאנחנו חושבים שאם נדבר עם אנשים אנחנו נפתור את הבעיה הזאת או נבין מה הבעיה הנכונה. והרבה פעמים זה פשוט, אתם יודעים מה? הדרך שלנו להתמודד עם זה, לא, בוא נעשה POC. בוא נלך, היום אני עובד על דברים של טרנזליישן. אני אומר, אני לא יודע להגיד את הצניעות וזה מסר מספר אחד למנהל מוצר. אני לא יודע, אני לא יודע, זו טכנולוגיה חדשה, תהיו צנועים, זה משתנה כל חודש. אנחנו לא יודעים המון וזה המצב כנר יישאר תקופה ארוכה סביב ג'ני איי. אז בהינתן זה שאני לא יודע כלום. אז בוא נשחק עם זה. להיות ממש במיינדסט של אני עושה ניסויים ולומד מהם כדי להגיע לתוצ . אני לא מחפש להיות צודק ואני לא מחפש להצליח בדרך בכך בדבר הראשון. שזה קצת שונה ממוצרי Zero to One אחרים שבהם אתה ב ת עובד ועושה דיסקאברי ומבין מה הבעיה ואז אתה בונה. מדהים. אני לוקח מהפרק הזה כמה דברים מאוד מעניינים. אחד, זה ב ת השוני הזה שבעולמות ג'ני איי אנחנו זזים בין הרבה בעיות שהן טובות אבל אנחנו צריכים לבחור את הבעיה הכי טובה לפתור ולא בין הרבה דברים שהם לא בעיה ויש איזושהי בעיה שמסתתרת. שתיים, זה שב ת בגלל ההייפ הגבוה הזה אנחנו צריכים להסתכל על השימוש השני. השימוש הראשון הוא ב ת זה הגימיק פקטור אבל השימוש השני והתשלום הם דברים שב ת עושים אינדיקציה לוואליו. שלוש, זה הנושא הזה שגם אם אנחנו מצליחים להוריד פריקשן קטן אבל בקונטקסט הנכון יכול להיות פה גיימצ'יינג'ר גם אם הם יכולים לקחת ולהעתיק את הדבר הזה ל-ChadGPT. והתובנה האחרונה ולדעתי הכי משמעותית זה גם מה שאתה אומר זה שבעצם ה-POC הוא חלק מהדיסקאברי לעולם הבעיה ולא לעולם הפתרון. היוזרים שלנו לא מסוגלים לדמיין מה אפשר לפתור ולכן הם לא מסוגלים לדמיין שזה בכלל בעיות שהמוצר שלנו יודע לענות עליהן וזה פותח שיח אחר לגמרי כשאנחנו מבינים שה-POC הוא ממוקד ב ת גם לבדוק רגע שאתה את הבעיה כמו ש רת סטארט-אפ של כמה אנשים זה בדיוק המיינדסט אבל עם POC שב ת מר תוצאות בסוף. כן. אז ב ת רגע לפני שנסיים אני רק אגיד שאם אתם רוצים לדעת כל פעם שיוצא פרק חדש בתוכנית שלנו אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בכל אחת מהאפליקציות. תודה רבה אבירם. תודה לך רן. ותודה לכם שהזנתם.

אנחנו משתמשים בעוגיות הכרחיות להפעלת האתר, ובעוגיות נוספות רק אם תאשרו — לניתוח שימוש ולשיפור החוויה. מדיניות פרטיות · מדיניות עוגיות