היום, אני שותף בקרן הון סיכון Mangrove Capital Partners. לפני שעברתי ל dark side , הייתי יזם ומשקיע אנג'ל שהקוביות התגלגלו לטובתי.... (חייב לציין שעד היום מגדיר עצמי כיזם ואחכ כמשקיע).

לפיכך התובנות שלי לגבי השותפות בין היזמים נפרסות על פני כ-25 שנים ובראיית יזם,אנג'ל ומשקיע הון סיכון.

התמזל מזלי לחבור לצוות טכני חזק בסטארטאפ הראשון שלי אי שם ב-1997, כמייסד ה'לא טכנולגי' בחברה. התחלנו 3 והתרחבנו ל 5 יזמים. במהלך 'רכבת ההרים' שעברנו גדלנו למעל 100 עובדים, הבאנו מנכ״לית חיצונית, גייסנו $20 מיליון ב 9/11 (2001) ועוד.

אבל גם נפרדנו מיזמים לפני שמכרנו את החברה.

כמשקיע, חוויתי זאת גם כן במספר חברות בשלבי הצמיחה - החל מתחילת הקריירה כמשקיע וכלה בימים אלו ממש....ואני רוצה לשתף בכמה מהתובנות לאורך הדרך:

1. בדיוק כמו בנישואים, חשוב לדעת לא רק עם מי להתחתן, אלא גם ממי להתגרש -  ישנם יזמים שאתה יודע מהרגע הראשון שלא משנה מה יקרה ומדוע זה יתפרק, הם תמיד ידעו לעשות זאת כמו שצריך ולראות את טובת החברה למול עיניהם. לעומתם ישנם אלו שבדיוק הפוך.
2. ישנם יזמים המתאימים לשלבים המוקדמים, אך לא מוצאים את מקומם כמנהיגים או כחלק מתרבות ארגונית בארגון גדול - אלו לרוב ימשיכו הלאה מיוזמתם, ויקימו חברה צעירה חדשה.
3. משברים עם המשקיעים - ישנם מקרים בהם משבר קשה בין היזמים או בין יזם למשקיעים, יביאו לנקודת אל-חזור ויציאת היזם מהחברה.
4. מצב אישי - ישנם מקרים בהם מצב אישי של אחד היזמים מאלץ אותו לעזוב את החברה.

אז איך עושים זאת?

א. 'לאט ובזהירות' - אצל יזמים תמיד ישנו מרכיב רגשי המציב את החברה בקשר רגשי כמו לילד, ולכן יש לתאם ציפיות עם שאר היזמים, המשקיעים ולבסוף עם היזם הלוקח צעד לאחור עצמו לגבי התהליך אותו אנו עומדים לעבור, שלרוב יגמר בעזיבת אחד היזמים, אך לא בהכרח.

ב. ב'יזכור' של יחידת מגלן אנו אומרים כי 'פרידת לוחמים אף פעם אינה סופית' - אותו הדבר תקף גם לגבי יזמים. לעולם ישאר חלק מהיזם ב-DNA של החברה, והחברה תמיד תהיה חלק מהיזם. הפנמת המצב בשלב מוקדם תאפשר גם ליזם וגם לחברה לבחור במצב סופי מאפשר - חבר דריקטוריון, יועץ וכו'. 

ג. שמרו על אינטרס היזם שעוזב -  ישנם מקרים בהם המשקיע שנשאר אצל היזמים הנשארים, לא מאפשר קיום מערכת יחסים תקינה עם היזם שעזב. אולם גם במקרים אלו, חשוב כי ליזם העוזב יהיה אינטרס ברור להצלחת החברה - מניות, בונוס או מוניטין.

ד. נדיבות - עזיבת יזם תמיד תהיה יקרה. הוא יקבל יותר משמגיע לו - תקופת הסתגלות, האצת הבשלת אופ' , קרדיט להצלחת החברה. ככל שיובן מוקדם יותר, כן ייטב.

ה. שלביות - ידידי פרופ' דן אריאלי מדבר רבות על חוויותיו בהורדת תחבושות במשיכה קצרה וכואבת מאוד, או ארוכה אך כואבת מעט פחות. בעזיבת יזם ישנם אפקטים דומים, אך לזאת יש להוסיף את ההסתגלות הפסיכולוגית למצב החדש - ולכן לדעתי, בניגוד לרבים בתעשייה, עזיבה הדרגתית תאפשר לשני הצדדים להסתגל למצב החדש.

תמיד אני נשאל על דוגמאות, ומטבע הדברים מדובר בנושא רגיש, אבל אשתף בדוגמא :

נכנסנו להשקעה בחברה הנמצאת בשלב הסיד, כשהם היו בעיקר יזמים עם מעט עובדים. כבר בשלב ההשקעה הבנו כי היזמים חילקו ביניהם את האחריות לא על פי היכולות אלא על פי ה'סניוריטי'. כבר בשלב זה הפעלנו את השפעתנו: סמנכ"ל הפיתוח הפך למנכ"ל, המנכ"ל ניהל את המוצר וסמנכ"ל השיווק קיבל אחריות נוספת ושימש כנשיא החברה. בהמשך הצמיחה, היזם המקורי צמצם את אחריותו עד לעזיבתו את החברה ,תוך שמירה על מניותיו וכמובן ההכרה כיזם החברה. עם הנפקת החברה היזם שעזב הופך גם הוא ליזם אמיד.

לסיכום, עזיבת יזם תמיד תהיה אירוע מורכב המשפיע על עובדים, משקיעים, יזמים ולעיתים גם על לקוחות ושותפים. יש לתכנן אותה היטב, להבין כי היא עשויה להתדרדר לתביעות משפטיות הדדיות ולעלות בכסף רב.

ככל שתהיו נדיבים יותר ברגש, כבוד וכסף - סיכויי ההצלחה יעלו.

**הפוסט פורסם לראשונה בקהילה של Startup for Startup