איך הפכתי להיות VP HR בסטרטאפ? במסגרת חודש הצמיחה התוך ארגונית אני רוצה לשתף בדרך שלי שבהחלט לא היתה דרך שגרתית. 

פזית עוז, אמא של שני, אשתו של רן, וכיום אני בתפקיד VP HR ב Copilot.cx, סטרטאפ גלובלי עם פלטפורמת SaaS שמיועדת עבור יצרני מוצרי אלקטרוניקה חכמים, בתחום ה- Customer Experience & Engagement.

קורות החיים שלי לא שגרתיים, אבל אם בסוף הבלוג, אצליח לגרום למישהי/ו מכן.ם להרגיש אחרת – אז עשיתי את שלי.

השכלה: אי שם ב Nola, Louisiana למדתי לתואר בעיצוב ומנהל עסקים, ובשביל הלב והנשמה, אני לומדת וחוקרת כבר למעלה מעשור את עולם הטיפול והנפש (NLP, IEMT, פסיכומטפוריקה, מיינדפולנס, פסיכולוגיה חיובית, גישור ועוד...).

את הקריירה שלי התחלתי בחברת סטרטאפ בתור מנהלת משרד ואופרציה, אי שם במשבר שנות ה 2000. זה היה התפקיד הראשון שלי אחרי השירות הצבאי.

התפקיד המשמעותי הראשון שלי היה בבנק הפועלים, שם עברתי בין מגוון תפקידים שונים במשך עשור,שהאחרון בהם היה עוזרת מקצועית ואחראית משאבי אנוש בחטיבה הפיננסית (בהייטקית זה: HRBP + Chief Of Staff).

בעקבות משבר משפחתי אישי, החלטתי לשנות כיוון, להגשים חלום, ולהכניס אמנות ורגש לעבודה שלי וככה נולד BARE, צילום מזווית נשית.

בשונה מעולם הפוטותרפיה המסורתי, ייסדתי שיטת צילום ייחודית ותרפויטית, המורכבת ממספר גישות שונות של טיפול. תוך זמן קצר, הסטודיו קנה לו שם והפך להיות מוביל בתחומו בארץ.

הייתי צלמת, מטפלת, מרצה, ומורה בבית ספר לצילום, ובמקביל השתתפתי ויזמתי תערוכות לקידום אג׳נדות חברתיות שקיבלו במה ותהודה ארצית רחבה. הייתי הפרונט והבקאנד של המכונה הזאת – יצרתי תוכן, שיווקתי, מיתגתי ועוד ועוד.

נשמע המון נכון?

אבל לא הייתי שלמה ומאושרת.

אחרי 4 שנות סטודיו, הגיעו תחושות מועקה. הרגשתי בודדה, One woman show. ובכל זאת, לא מקפלים מפעל חיים מצליח ומשגשג בגלל ״מועקה״. לא כך?

תריצו עוד שנתיים קדימה, ואז הגיעה הקורונה – בשלב הזה, אני כבר הייתי על אדים.

הקורונה אילצה אותי לעצור. ואז מצאתי שקט. המחשבה שלי הפכה צלולה. פתאום אין FOMO, ובתוך כל הכאוס והאי וודאות - מצאתי את עצמי. כשצילמתי בסטודיו, עזרתי לנשים להסתכל לתוך עצמן עמוק. לא לפחד לקחת את הכאב והאתגרים, ולייצר דרך חדשה שתגרום להן להתחבר למי שהן היום, כאן ועכשיו, לראות את עצמן בעיניים נקיות, לנטרל את רעשי הרקע ולייצר אושר. וזה בדיוק מה שעשיתי עבור עצמי.

סגרתי את הסטודיו והתחלתי לגשש את דרכי בעולם הסטארט-אפים.

יצרתי Checklist של מה אני מחפשת (טיפ מס' 1) - סביבת עבודה, תפקידים, גודל החברה, מה האתגרים ומה החוזקות שאני מביאה איתי.

פניתי לכל מי שאני חושבת שיכול לעזור, כתבתי פוסט ממוקד בקבוצות שונות, חפרתי בלינקדאין, טיפחתי קשרים קיימים ובעיקר יצרתי קשרים חדשים (טיפ מס' 2).

התחלתי לפתח את שריר הראיונות (טיפ מס' 3), שהיה מנוון אחרי כל כך הרבה שנים. לא התעצלתי, עברתי לא מעט ראיונות, ומכל ראיון השכלתי (וגם תוסכלתי) עוד קצת.

השיא היה כשהתראיינתי בשתי חברות שונות לתפקיד People & Ops, בהן הגעתי לשלב האחרון, אחריי 6 ראיונות שונים (בכל חברה) ועבודות בית.

וואוו. בשתיהן אגב לא עברתי את השלב האחרון.

הייתי מתוסכלת. לא הצלחתי להבין מה אני עושה לא בסדר, יש לי רקע מגוון, ניסיון, אמביציה, ואני לומדת מהר. הייתי מוכנה להתחיל מכל תפקיד בשביל ההזדמנות להיכנס לעולם הסטארט-אפים.

ואז הבנתי. ניסיתי למכור משהו שאני לא.

אני לא בת 25, אני לא שגרתית, הניסיון שלי מגוון, ייחודי ומאתגר, אבל אני לא מתאימה לכל חברה. ואולי הכי חשוב? לא כולם חייבים לאהוב אותי (מדהים כמה התובנה הזאת מקלה..).

אני צריכה רק הזדמנות אחת נכונה.

ככה הגעתי לראיון לתפקיד People & Ops Specialist ב Copilot.cx עם הפאונדרים של החברה – צבי פרנק וציקי נפתלי. החיבור היה נכון ומדויק, הבאתי את עצמי לשולחן – והתקבלתי אחריי שני ראיונות.

כשנכנסתי לתפקיד, שמתי את האגו בצד (טיפ מס' 4), מבלי לוותר על להביא את עצמי כמו שאני ולהביא ערך משמעותי לחברה, למרות – ואולי אל אף השיפט והניסיון הלא שגרתי.

במשך שלושת החודשים הראשונים הייתי מסוחררת, נזרקתי למים, ולמזלי אני יודעת לשחות טוב, כמויות החומר והאינפורמציה שלמדתי היו אדירות. העמקתי וחקרתי את השוק (טיפ מס' 5).

התחברתי לכל פורום אפשרי, עקבתי אחרי מובילי דעה, שיננתי את המילון להייטק, לקחתי מנטורינג, ישבתי בקביעות עם ה- CFO, אנשי ה- R&D, וה- Product שלנו בשביל להבין כל אספקט מקצועי ופיננסי שאני יכולה, להבין איך זה מתחבר לעשייה של ה- HR, מה המגמות בשוק, מה המודל העסקי שלנו, מה עלות לקוח, ועוד... ועוד.. ושוב עוד. ובנוסף, יצרתי קבוצת ווטסאפ של קולגות מדהימות מעולמות ה- HR, שבה אנחנו משתפות ידע ומעלות דילמות ואתגרים – Community over competition – מנטרה משנת חיים.

כמעט שנה וחצי לתוך התפקיד, מ- People & Ops, ל- Head of HR, והיום- VP HR וחברת הנהלה. מבחינתי זו הדרך הכי נכונה להתקדם בתוך הארגון, במיוחד כשאת מגיעה מעולמות שונים.

להתחיל מהבסיס, ללמוד, להתפתח ולצמוח יחד עם החברה – Lead by example – זו הגישה שלי, וזו הגישה שלנו כחברה – ואני גאה להוביל את התחום, בחברה שמסתכלת על העובדים בצורה הוליסטית, רואה את היכולות והפוטנציאל, מטפחת אותם, ומתאימה את התפקידים לאנשים (לא מובן מאליו).

ביחד עם העובדים, חברי ההנהלה והפאונדרים, אנחנו מייצרים סטארט-אפ ייחודי, שבא לשנות את שוק המוצרים המחוברים. אנחנו בונים תרבות ארגונית משלנו, זזים במהירות בהתאם לצרכי השוק והאתגרים המשתנים, אנחנו מאפשרים לעצמנו ללמוד (ובלבד שאנחנו לומדים מזה), ואנחנו מפיקים ומנהלים את התהליכים והממשקים שמתאימים לנו כחברה.

זו עבודה יומיומית, שמצריכה המון הקשבה והכלה, שמחייבת אותי להיות אותנטית ואנושית – לקבל באהבה לא רק את ההצלחות, אלא גם את האתגרים, ובעיקר לזכור שבסוף – It's all about the people - ואנשים זה המוצר שלי.

היום, אני קמה כל בוקר בתחושת סיפוק אדירה, עם אנרגיות ואהבה עצומה לאנשים שעובדים איתי, ולאלה שראו אותי ובחרו בי על אף השוני, ואולי בזכותו.

תודה שהגעתם עד פה, אני ממש מקווה שהטיפים יהיו שימושיים עבורכם.

ואסיים במשפט האלמותי - Be yourself. Everyone else is taken.