אני אדם של בוקר, תמיד אעדיף שיחות פרונטליות על פני תקשורת אופליין ואני אלרגית לבירוקרטיה לפי מודל החוזקות של גאלופ, אחת החוזקות שלי היא individualization - היכולת לראות את הייחוד בכל אחד ולפצח איך אנשים מאוד שונים יכולים לעבוד ביחד.

אז למה אני מספרת לכם על ה API שלי? ומה זה בכלל API של אנשים? תיכף עונה על זה.

אם אתם מכירים קצת APIs אז דלגו על הפסקה הזו. במקור התוכן הזה נכתב למתכנתים אז אם פחות מוכר לכם, אני אנסה להסביר את זה בפשטות: נגיד שיש לי קוד, הוא עושה משהו, מבצע איזושהי פעולה או קורא מידע או משהו. ונאמר שיש עוד קוד כלשהו שצריך להשתמש בקוד הראשון. אז בדכ הקוד השני ישתמש ב API של הקוד הראשון, בשביל להשתמש ב API של הקוד הראשון הוא יצטרך לכתוב קוד "קליינט". בד"כ הקליינט ישלח לAPI בקשה ("ריקווסט") והAPI יחזיר לקליינט ריספונס עם המידע ו/או סימון ל"success" או "error".

בקיצור, APIים משמשים לתקשורת בין שתי חתיכות של קוד, אבל הפוסט הזה מדבר דווקא על תקשורת בין אנשים, על זה שלכל אחד/ת יש API משל עצמו והבנה של ה API של אחרים ושל עצמנו יכולה ממש לשפר את התקשורת בינינו. מבחינתי זה כלי ניהולי שאני ממש משתמשת בו כל הזמן.

בואו תחשבו על המנהלת שלכם לרגע. מה תהיה הדרך הטובה ביותר לדבר איתה כדי להעביר לה את הנקודה שלכם? האם היא צריכה לראות דברים ויזואלית? אולי אתם צריכים נתונים מדויקים כדי לשכנע אותה? האם עדיף לקבוע פגישה ולשלוח זימון מראש, או ששיחה ספונטנית תעבוד טוב יותר? כמה קליינטים נוספים היא משרתת? (שזה בעצם- כמה אנשים היא מנהלת או עובדת מולם?) , האם זה יכול להשפיע על זמן התגובה שלה?

אז ברור, המנהלת שלכם היא רק דוגמה. אנחנו בדרך כלל עובדים עם כל מיני אנשים, ואנשים הם שונים זה מזה. לאנשים שונים יש יכולות, חוזקות וחולשות, תשוקות, מניעים להצלחה, קיבולת, מגבלות, תחביבים… הבנתם את הרעיון.

ולאנשים שונים יש API שונה. אז אם נבין מה תהיה הדרך הטובה ביותר לפנות לכל אחד או אחת, או במילים אחרות- אם נכתוב את קוד הקליינט הנכון עבור ה API שלהם, אז כנראה שמי שמולנו יגיבו טוב יותר לבקשות (ריקווסטים) שלנו.

*הערה חשובה* - כשאנחנו כותבים את קוד הלקוח אנחנו בדרך כלל לא נוגעים בקוד של ה-API עצמו, נכון? (את זה מתכנתים יודעים, אז אם אתם לא מתכנתים, תאמינו לי) אנחנו יכולים לשלוט רק בקוד בצד הלקוח. אותו הדבר עם אנשים. האדם שמולנו - הוא נתון. וכל מה שאנחנו יכולים לעשות כדי להשפיע על המצב - זה להשפיע על המצב מהצד שלנו של התקשורת.

דוגמה יחסית פשוטה- הרבה אנשים מונעים מרקוגנישן (ברור שלא כולם), אבל יש כאלו שחשוב להם הפרגון הפומבי, בפורום רחב, פגישה גדולה או צ'אנל גדול בסלאק ויש את אלו שיעדיפו בפגישה אישית או מתנה- תשומת הלב הרחבה יכולה ממש להביך אותם. אם נתאים את עצמנו לצרכים של מי שמולנו, כנראה שהאימפקט של הרקוגנישן שלנו יגיע לעובד שלנו בצורה יותר מוצלחת.

חוויית הצלחה - בואו ניקח את הרעיון הזה צעד אחד קדימה ונחשוב איך אנחנו יכולים לאפשר לאחרים לחוות הצלחה מאיתנו. אז מה אני מציעה בעצם? נסו לנתח, מה ה-API שלכם? תכתבו ל-API הזה דוקומנטציה ותשתפו את הדוקומנטציה

הרי -תחשבו על הקוד או על המוצרים שאנחנו בונים - גם אם נכתוב אלגוריתם גאוני, אם לא לא נייצא API עבורו, ואם אנחנו לא נשתף את התיעוד שלו - אף אחד לא יוכל להשתמש בו והוא לא יהיה שווה הרבה... נכון? אז אותו הדבר לגבי התכונות שלנו, כאנשים.

אז אתם בטח שואלים-

איך נדע מה ה-API שלנו, ומה ה-API של אחרים?

אז זו מיומנות. וכמו כל מיומנות אחרת היא דורשת רמה מסוימת של מודעות, רצון, תרגול. אבל מה שלמדתי זה שיש כלים שעוזרים לנו לכתוב את זה. האינטרנט מלא במבחני אישיות ומנהיגות שונים, אני אשמח לשתף את הניסיון שלי עם אחד מהם. הוא של מכון בשם Insights ונקרא insights discovery (אין לי שום קשר אליהם ולא מנסה לפרסם, השתמשנו בזה בהאניבוק לפני כמה שנים במסגרת פיתוח מנהלים). אז מילאתי שאלון ממש ממש ארוך וקיבלתי דוח - והלסת שלי נפלה כשקיבלתי את התוצאות של הדוח. Insights מתארת פרופילים פסיכולוגיים - והם מפוזרים על פני 4 צבעים. ברור שלכל אחד מאיתנו יש קצת מכל הצבעים, אבל בדרך כלל יש צבע אחד ששולט יותר מהאחרים.

לדוגמה, התברר שאני מאוד צהובה (אני יודעת, זה דורש מלא בדיחות:)).

הדוח הזה כלל רשימה של אזורי חוזקות וחולשות, של הסגנון הניהולי שלי, המלצות כיצד לנהל אותי ואיך הכי טוב לתקשר איתי. לדוגמה, הדוח אמר:

כדי להפיק את המיטב ממני:

1. היו ספונטניים והרמוניים
2. המנעו מדיבור איטי, ממלמולים ולחישות.
3. אל תגזימו בהצמדות לחוקים ולנוהלים.
4. ואללללללל תכבידו עלי בקריאת מסמכים רבים מדי.

גם דורון שעובד איתי ומנהל אצלנו את הדב-אופס מילא את השאלון הזה. הוא יצא סגול (כחול, עם קצת אדום). עכשיו, אם דורון היה צהוב - זה היה קל! היינו שנינו מדברים מהר ובהתלהבות, עושים מלא תנועות בידיים ומדמיינים את העתיד, היינו מבינים אחד את השני מעולה.

אבל דורון לא צהוב, הוא בעיקר כחול. ובמודל הזה כחול נחשב ההיפך מצהוב. אז כשאני רוצה לתקשר עם דורון אני צריכה להתאים את עצמי לכחול. והדוח הזה ממש המליץ לי:

1. להימנע מדיבור רגשני, רועש ומהיר.
2. להגיע לפגישות מוכנה כדי שיהיה אפשר לגשת ישר לעניינים
3. לעסוק במה שוודאי ולא במה שאפשרי

אז בעצם כשאני צריכה לתקשר עם מישהו, וזה לא משנה אם זה המנהל שלי, עובד שלי, קולגה, פיאם, מה שזה לא יהיה - אני מנסה להבין איזה סוג של אדם עומד מולי, איזה צבע הוא ואיזה קליינט אני צריכה לכתוב כדי לתקשר איתו בצורה הטובה ביותר.

אם לסכם את כל הדבר הארוך הזה- אני מאמינה שתקשורת טובה עוזרת להשיג מטרות וניתן לשפר אותה על ידי זיהוי APIs אישיים והתאמה של סגנון התקשורת שלנו אליהם. ואני יודעת שבניגוד לקוד, אנשים הם קצת פחות דטרמיניסטיים, אבל אם תצליחו לזהות את ה-API של מי שמולכם - ואם תעזרו לאחרים להבין את ה-API שלכם - כנראה שתפגשו יותר הצלחות בדרך.

בתמונה - הצבעים של insights:

והנה הלינק להרצאה המקורית שבה העברתי את התוכן הזה למפתחים, לאלו מכם שב API מעדיפים הרצאה על פני קריאה:

https://youtu.be/StjIvnmPS08