בקצרה: 5 דקות על 5 שיטות לוולידציה מהירה

בפרק קצר ו״סופר-פרודקטיבי״, מגיש הפודקאסט רן ארז יעבור על חמש שיטות עבודה לוולידציה מהירה על המוצר שלנו.

איך אפשר לוודא שהמוצר או הפיצ׳ר שאנחנו עובדים עליו באמת נותן ערך?

בפרק קצר ו״סופר-פרודקטיבי״, מגיש הפודקאסט רן ארז יעבור על חמש שיטות עבודה לוולידציה מהירה על המוצר שלנו.

נדבר על הבסיס של יוזביטלי-טסטינג למקרה שנרצה לוודא שהמשתמשים שלנו מבינים את מה שבנינו, על הבנה קצת יותר עמוקה של הפלואו דרך טסטים באמצעות מוק-אפים, על שיטות להבנת POC על הדאטה של לקוחות, על Diary Studies שעוזרים לנו להבין איפה דברים עלולים ליפול אחרי הרושם הראשוני המעולה שהמשתמשים קיבלו, ועל ריאיונות משתמשים על המוצר של המתחרים שלנו ובמה זה יכול לעזור לנו כדי למצוא פתרון יותר טוב.

Episode transcript

Automatically transcribed — it may contain errors.

פרודקטיבי. פודקאסט המוצר של סטארט-אפ פור סטארט-אפ. שלום לכולם, אני רנן ערז, מגיש הפודקאסט פרודקטיבי, והיום יש לנו משהו מיוחד בשבילכם. פרק סופר פרודקטיבי, בואו אנחנו לוקחים בעיה מוצרית ונותנים כלים מוצרים יתיים שאנחנו משתמשים בהם יום יום כדי לעשות מוצרים יותר טובים. והיום הפרק הקצר הזה מתמקד בחמש שיטות לוולידציה מהירה של המוצר שלכם. איך אתם יכולים לקחת את הרעיון ולוודא שהמוצר או הפיצ'ר שאתם עובדים עליו ב ת נותן את הערך. אז נתחיל בדברים הבסיסיים, כשאנחנו רוצים לעשות ולידציה על הבנה של המשתמשים שלנו את מה שבנינו, קודם כל יש לנו את הכלי של יוזביליטי טסטינג. הכלי הפשוט הזה מאפשר לנו להשוות בין צורות שונות של מיקרו קופי, לראות אם אנשים מבינים על מה הם לוחצים, מה הם מצפים שיקרה, והכלים האלה ב ת אפשר להשתמש בהם ולעשות טסטים מאוד מאוד מהירים כדי לבדוק הבנה בסיסית. לדוגמה לשים תמונה ולשאול את המשתמשים מה אתם חושבים שהכפתור הזה יעשה. זה עוזר לוודא את ההבנה, וזו הרמה הבסיסית של יוזביליטי טסטינג. בשלב הבא אנחנו נרצה לחרוב לעשות הבנה קצת יותר עמוקה על מה אנחנו מנסים לבנות, אבל עדיין לא על שימוש. ובשלב הזה אנחנו נוכל להשתמש בטסט עם יוזרים על גבי מוקאפים. אנחנו נבוא עם מוקאפים, בין אם זה יהיה של פיגמה או ממש עיצוב מסכים בסיסי ביותר, וננסה לראות אם המשתמשים שלנו מצליחים להבין את הפלור, מצליחים להבין מה קורה מצעד הראשון, לצד השני, לצד השלישי. השיטת ולידציה הזאת היא של ולידציה בעזרת מוקאפ, עוזרת לנו בעצם להבין, לראות האם המשתמשים הבינו מקצה לקצה את החוויה המוצרית, עדיין לא לוודא האם הדבר הזה נותן להם ערך. אבל זה סיגנל מצוין כדי להבין האם אנחנו מתקדמים בכיוון הנכון ואנחנו מייצרים משהו שהוא ברור. אז אחרי שעשינו את שתי השיטות הוולידציה הראשונות כדי לראות שלוודא הבנה, אנחנו יכולים לעבור לשיטות היותר מתקדמות שהן אומרות לעזור לנו לוודא ערך. אז שיטה שלישית שאני משתמש בדי הרבה, זה שיטה שהיא עוזרת לנו לעשות POC על הדאטה של הלקוחות. ניתן לכם לדוגמה, אנחנו עובדים עכשיו על פיצ'ר AI שעוזר למשתמשים שלנו לזהות סיכונים בפרויקטים בעזרת AI. אז להראות להם מוקאים של איך AI עובד לא עוזרים כמו להריץ את ה-AI על הדאטה שלהם ולהראות להם את התובנות שהצלחנו להפיק. ברגע שהמשתמשים רואים תובנות על הדאטה שלהם, פתאום השיח משתנה. פתאום יש שאלות על למה בחרתם א' ולא בחרתם ב' וזה דברים שבמוקאפ לא יעלו. אז השיטה השלישית לוולידציה זה תנסו לחתור כמה שיותר מהר ל-POC על הדאטה של הלקוחות שלכם ולא רק להסתפק במוקאפים ולוודא הבנה. הרבה פעמים כשאנחנו מנסים לעשות ולידציה, אז אנחנו עושים ולידציה על הרושם הראשוני. איך המשתמשים או הלקוחות שלנו חווים את החוויה בפעם הראשונה. אנחנו מראים להם את המסך של ההתחלה, מסכי אונבורדינג ואפילו מסכי שימוש, אבל זה נחמד לפעם הראשונה. אנחנו מקבלים תגובות כמו וואו זה יהיה מגניב, אבל הרבה פעמים הבעיות המוצריות שלנו הן דווקא לא בשלב הדיסקאברי, אלא דווקא בשלב האדופשן, בשלב השימוש. ולכן כלי שאנחנו משתמשים בו שהוא מאוד מאוד מאוד אפקטיבי דווקא לשלבים האלה הוא כלי שאנחנו קוראים לו דיירי סטאדיז. בעצם אנחנו מגייסים לקוחות כדי שימלו סוג של יומן, יומן שבו הם מטמיעים את הפיצ'ר החדש ומשתפים אותנו מיום ליום עם שאלות שאנחנו נותנים להם איך מתבטא את ההתמ . הם מנסים להטמיע את הפיצ'ר הזה לשימוש שלהם בארגון שלהם על הדאטה שלהם, וזה עוזר לנו לגלות איפה הדברים נופלים אחרי הרושם הראשוני. כי הרושם הראשוני הוא וואו, אבל לפעמים דווקא אתגרים זה לא הצלחתי לחבר את זה כי לא הבנתי איך אני מגדיר משתמשים או איך אני מגדיר עוד דברים נוספים בתוך הפיצ'ר עצמו וזה עוזר לנו לוודא שאנחנו מביאים חוויה שלמה גם אחרי שפיתחנו איזה משהו שאת השלבים הראשונים הוא עבר בציונים נהדרים. והשיטה החמישית לוולידציה היא שיטה לוולידציה על הבידול שלנו ואיך אנחנו מושווים מול מתחרים. אחד הדברים שאתם יכולים לעשות זה לקחת ממש את אותו רעיון משתמשים שאתם עושים על המוצר שלכם ולבקש לעשות את זה על מוצר של המתחרים. לדוגמה להוריד את האפליקציה של המתחרים ולבקש להם לעשות בדיוק את אותם שלבים. זה יכול לעזור לכם אחד לוודא מה הנקודות החזקות והנקודות חולשה של המתחרים אבל יותר מזה לעזור לכם לראות איך אתם לא נופלים בפתרון. יש משהו מאוד שעוזר לוולידציה וזה שאנשים אחרים כבר בנו את הפתרון שלכם. ואם אתם יכולים לעשות את הוולידציה הזאת לפני שאתם רצים ומפתחים זה יכול לחסוך לכם המון המון המון זמן בדרך. אז אלה היו חמש שיטות לוולידציה מוצרית. דיברנו על יוזביליטי טסטינג, דיברנו על טסט על מוקאפים, דיברנו על טסט עם פיוסים, הדאטה של הלקוחות, דיברנו על דיירי סטאדיז שעוזרים לנו לעשות התמעה לטווח ארוך ודיברנו על השוו מול המתחרים. אנחנו מקווים שהפורמט הזה עזר לכם.

אנחנו נחזור עם פרק ב-30 לאוקטובר, ועד כאן שיהיה לכם חגים רגועים ונעימים, ותהיו הכי פרודקטיביים שאתם יכולים להיות. תודה שהזנתם.