112: בקצרה - איך עושים אקטיבציה למשתמשים

היי לכולם, אני עדווה שיזגל, המפיקה של הפודקאסט סטארט-אפ פור סטארט-אפ, ואתם הגעתם לבקצרה. פרקים שבהם אנחנו מסכמים תובנות עיקריות מפרקים קודמים. סטארט-אפ פור סטארט-אפ. אחד המדדים המרכזיים במנדי הוא ה-WAP, Weekly Active Paying People, שמודד כמה מהמשתמשים המשלמים היו פעילים בפלטפורמה בשבוע נתון. בפרק 34, ליאור קרנחל דיברה עם אירן זינמן ועם מיכל לופו, גרופ פרודקט מנג'ר ליד במנדי, על הדרך שבה הפכנו את המדד הזה לשיטת עבודה ולכלי עבודה ביומיום. בפרק הפעם נתמקד בהקטיבציה של משתמשים. זה כלי חשוב שעוזר לריטנשן של לקוחות, על ידי כך שהוא מוביל משתמשים להבין מה הערך שהם יקבלו מהמוצר ולמה כדי להם להשתמש בו. אם נחבר את זה למשהו שכולנו כנר מכירים, זה ההבדל בין להירשם לאפליקציה לבין להשתמש בה, ולמי מאיתנו לא יצא להירשם לאפליקציית מדיטציה נניח, רק כדי לא להיכנס אליה שוב לעולם. נבין מה חמשת השלבים שמרכיבים אקטיבציה, איך יודעים שהיא הצליחה, ואיך מוצאים את הדרכים שיעודדו משתמש להיות פעיל בפלטפורמה שלנו. לפני שנצלול לעומק של הנושא, נתחיל מהבסיס. מה זה בעצם אקטיבציה? אז בעצם אנחנו רוצים להגדיר ריטנשן, והריטנשן זה התחלק לשלושה שלבים. אז יש את השלב הראשון שזה אקטיביישן, שזה בעצם אומר שאם דיברנו קודם על אקוויזישן, על יוזרים שנכנסים לתוך המערכת, ויש מהצד השני יוזרים שכבר משתמשים במוצר הרבה זמן, והם מתים על המוצר, הם ממש מבינים מה ה-value של המוצר, ולמה כדאי להם להשתמש בו. אז בעצם האקטיביישן זה הדרך שלנו לגרום ליוזר להבין איך המוצר הזה הולך לפתור לו את הבעיה הזאתי. אבל בפועל את יכולה לראות שליוזרים אין סבלנות, והם לא נותנים צ'אנס, גם אם יש להם את השבועיים טראיל. זאת אומרת אין הרבה זמן לעשות, להראות את ה-value ליוזרים, אפשר לראות שכבר ביום השני יש את הדרופ הכי משמעותי. אבל זה ממש עניין של דקות. זה גם עניין של דקות, זה נכון. הדרופ אם עושים עוד דרילדאון, אז זה עניין של כמה דקות ראשונות, שיש את הדרופ הכי משמעותי. אם האדם נרשם למערכת, מילא כמה פרטים מאוד בסיסיים על עצמו ועל הצוות שלו נכנס, ור את הפלטפורמה לראשונה, השעון חול מתחילה. לגמרי. אין הרבה זמן לרושם ראשוני, אבל כן מה שחשוב להגיד שבסוף אנחנו לא צריכים לגמור לראות ה-value רק בהתחלה, אנחנו כן צריכים לגום לו לראות ה-value שוב ושוב ושוב, בשביל שהוא יחזור ויוזר אינגייג' לאורך זמן, וזה משהו שלוקח זמן, יצירת ההביט הזה. אני חושב שיש פה עוד אתגר אפילו, כי לופו תיארה איזשהו סנארי מאוד ספציפי, שבן אדם שבא עם איזושהי בעיה, נגיד אני מחפש תוכנה לניהול פרויקטים, או תוכנה לניהול צוותי סלס, וראיתי מודעה של מונדי בגוגל אדוורד, לחצתי והגעתי מתוך איזושהי כוונה. הערוצי הפרסום שלנו מאוד רחבים, יש לנו ערוצים ביוטיוב, יש לנו ערוצים בפייסבוק, ששם אנחנו מטרגטים אנשים לאו דווקא לפי הצורך שלהם עכשיו, זאת אומרת יכול להיות שעכשיו מישהו יר מודעה בפייסבוק לתוכנה לניהול פרויקטים, או מישהו יר סרטון ביוטיוב. יכול להיות שמישהו ר את ג'ול בסרטון ביוטיוב, חשב שזה סרטון אדיר כי הוא מדבר שם על איך להיות יותר פרודקטיבי בזמן שלך ואיך לעשות דברים יותר טוב, נכנס לפלטפורמה והוא אפילו עוד אין לו בעיה בראש. בדיוק, עכשיו ההתייחסות לשני הקהלים האלה היא שונה לגמרי. לבחור שחיפש עכשיו ניהול פרויקטים, הדבר הראשון שרוצה לעשות זה לתת לו מענה על הצורך הבוער שיש לו כרגע, הוא כרגע באינטנט מאוד…

או ספציפית בלחץ לפתור את הבעיה. אבל אדם שבא והתרשם מהפלטפורמה או חשב שזה מעניין, אתה רוצה להעביר אותו חוויה שונה לגמרי, להסביר לו מעט פוטנציאל, מה רוחב פלטפורמה כדי שכשאת תתעורר אצלו בעיה או שהוא יסתכל על מנעת הבעיות שיש לו כרגע, הוא יר את מנדי בתור פתרון, אם זה ב ת רלוונטי. אז זה לא שכולם עוברים את אותה חוויה וכולם מתחילים מאותה נקודת מוצא, צריך בעצם לענות לאנשים לפי האוריינטציה שלהם ומאיפה הם מגיעים. תופעה מאוד רווחת שאני רו בצוותי גרוף של דתי שגויה ואני חושב שעשינו פה למידה מאוד משמעותית בחברה, שהאינטואיציה תמיד הולכת למקום של אני רוצה להביא את היוזר לנקודה X, יש לי איזשהו פאנל שהיוזר צריך לעבור, יש המון חיכוך בפאנל הזה, בוא ננסה לצמצם כמה שיותר את החיכוך כדי שהוא יגיע לנקודה הזאת. ניתן סתם דוגמה כדי שזה לא יהיה באוויר, נגיד יש לו איזשהו תהליך הרשמה ואחרי זה תהליך אונבורדינג, אז תמיד האינטואיציה של צוותי גרוף בהתחלה היא בוא ננסה לקצת את השלבים, בוא נוריד את המסך הזה, בוא נעשה איזה עוד שם, כמה שפחות שאלות, כמה שפחות שלבים, נביא אותו ישר למערכת כבר ואני לא יודע כבר כמה טסטים עשינו בנושא הזה, אלפים, זה אף פעם לא שיפר, אף פעם לא שיפר. כי אתה שם לב שכאילו כל מה שאתה עושה זה אתה מביא את היוזר אפילו במצב יותר חמור לנקודה הזאת שבה הוא צריך להתמודד עם האם אני אקבל ערך או לא מקבל ערך, ודווקא ההפך, אחד הדברים הכי משמעותיים שראינו זה שככל שאתה מסביר לו יותר טוב מה אבל הוא שיקבל בסוף, אפילו אם זה מוסיף עוד חיכוך בתהליך, אפילו אם אתה דורש מנו עוד שאלות, אפילו אם אתה מעביר אותו עוד מסכים. אתה בעצם אומר שעצם שאלת השאלות מספקת מידע גם ליוזר, זה לא רק שאנחנו שואלים שאלות ומשתמשים בהם אחר כך, גם היוזר לומד מתוך השאלות וזה נותן איזושהי ודאות לגבי החוויה שהוא עומד לחוות בתוך המוצר. אני חושבת שנקודה קריטית פה זה כמה קשה הבעיה של היוזר כשהוא מגיע, זאת אומרת איזה אינטנט יש ליוזר כשהוא מגיע ולמערכת כמו שלנו, ליוזרים יש בעיה קשה והם רוצים לפתור אותה ואם אנחנו נשאל שאלות בדרך זה לא מה שימנע מהם לפתור את הבעיה ולהפך זה יעזור להם בגלל שאנחנו ב ת מקרובים אותם לvalue בזה שאנחנו שואלים שאלות וגורמים לזה שהחוויה תהיה יותר מתאימה להם. אני חושבת שיש כאן סוגי מוצרים שהם פחות בורים ליוזרים שהם אולי יותר כאלה fun או יותר פחות כאילו מונעים מבעיות קשות שאולי שם ב ת הורדת חיכוך זה משהו שכן יעבוד אבל אני חושבת שבסוג מוצר כזה ב ת הורדת חיכוך זה משהו שלא עוזר. אוקיי אז איך בעצם יודעים שהאקטיבציה הצליחה? ברגע שלקוח שילם או שיכול להיות מצב שלקוח שילם אבל הוא לא פעיל במוצר? יכול להיות שהוא ר את העם ה ת הראשוני אבל עדיין לא פיתח את ההרגל להיכנס ולהשתמש במוצר ואז הוא יכול להיות פשוט נטש ברגע שרואים שהאקאונט נכנס לאורך זמן למשל בחודש הראשון הוא נכנס ארבעה שבועות כאילו פעם בשבוע בארבעה שבועות שונים למערכת ועשה פעולות רציניות למשל כאילו זו דוגמה אבל ברמת העיקרון צריך לראות שהאקאונט הוא בריא שהאקאונט הוא רו אותו קורובה ליוב והוא חוזר ומשמש במערכת ואז מגיע השלב שאנחנו באים ואומרים אוקיי איך נר האקאונט מוצלח איך מתנהג אקאונט מוצלח ואז אנחנו מבינים מה צריך שיהיה באקאונט בשביל שיהיה מוצלח ניתן דוגמה פשוטה שיבינו למשל חייב שיהיה תוכן במערכת זאת אומרת אם אין תוכן לעבוד איתו אז מן הסתם אין על מה לעבוד תוכן הכוונה משימות או כל דבר שיוזר מנהל בעזרת המערכת דבר שני בשביל שצוות יצליח חייב שיהיה גם עוד את הצוות שלו במערכת אבל לא רק שהם יהיו במערכת אלא גם שהם יהיו ממש פעילים כאילו נגיד אם מסתכלים ממש על המקרה שלנו אז נגיד במקרה שזימן קודם ר שמישהו רוצה מערכת לניהול פרויקטים בגלל שהן נגיד משימות נופלות בין הכיסאות והוא לא יודע איפה הדברים עומדים אז בשביל שהבעיה שלו תיפטר הוא צריך שגם התוכן שלו יהיה במערכת גם שיהיה סקנד יוזר כאילו עוד יוזר אם נספים במערכת וגם שהם יהיו אקטיבים כדי שהוא יר איפה הדברים עומדים ואז הבעיה שלו נפטרת וזה דבר הזה צריך לחזור על עצמו אז בעצם מבינים את הנקודות האלה ומבינים איפה אנחנו רוצים שהאקאונט יגיע ואז אנחנו יכולים לנתח ולהבין איפה יש לנו דרופים משמעותיים כאילו הבנו מה היוזר חייב שיהיה לו באקאונט בשביל להצליח ואז אפשר להסתכל ולראות איפה יש דרופס זאת אומרת לאיזה נקודות היוזרים לא מגיעים ואז אפשר לצאת למחקר שהוא גם קוואנטיטייטיב וגם קוואנטיטייטיב כדי להבין למה למשל אפשר לראות שיוזרים לא מכניסים תוכן למערכת ואז לראות אנשים שכן הצליחו להכניס תוכן למערכת לאנשים שלא הצליחו לראות מה הם עשו לעומת מה שהם עשו אפשר להסתכל על פול סטוריז אפשר לעשות סקרים לדבר עם יוזרים לעשות יוזר טסטינג ומכל זה בעצם מעלים מפוטזות ללמה הדבר הזה קורה אגב אני חושב שבכלים כמו שלנו האתגר הוא כפול כי אם חושבים על זה אז לופו לא רק אחרי איתה ליוזר הראשון של מגיע אלא גם על היוזר השני והשלישי ובניגוד נגיד לכלים שהם יותר סושל שיש להם נטוורק אפקט אינהרנטי זאת אומרת הבן אדם המ שנכנס לפייסבוק הוא לא כמו הבן אדם המ המיליון

כי יש לו כבר נטוורק ויש להמון תוכן, אצלנו כל פעם צריך להטמיע את הדבר הזה מחדש. עבור כל חשבון בנפרד. אז בעצם אתם אוספים הרבה מאוד דאטה על משתמשים ועל הרגע שבו יוזר מפסיק להיות פעיל במערכת, אבל מה אתם עושים עם כל המידע הזה? אחרי המחקר שאנחנו עושים ואנחנו ב ת מעלים איזה היפותזות, אנחנו נכנסים לאיזשהו תהליך של חמישה שלבים, שזה בעצם שתי תעבודות שלנו, שככה אנחנו רצים באזור החודשיים שלושה. אז בגדול השלבים הם קודם כל היפותזות, שזה משהו שבהתחלה נעשה על ידי המחקר שעשינו, אחרי זה פריוריטיזציה, שזה בעצם להבין איזה טסטים אנחנו רוצים להריץ, אקזקיושן, שזה ממש ליישם את הטסטים, לעצב אותם, לאפיין אותם, לפתח אותם, טסטינג, זה להריץ אותם, ולרנינג, שזה ללמוד מהטסטים ולהכיל את הלמידה להיפותזות חדשות. וזה בעצם המעגל סגור, נכון? כן, זה מעגל שפשוט מזין את עצמו כל הזמן, בדיוק.שהמעגל הזה הוא אחד הדברים הקריטיים.שהמעגל הזה קורה סביב כל היפותזה?סביב כל דרופ?סביב כל מה? סביב כל היפותזה.כל היפותזה שאת מעלה.זאת אומרת, אם זה נקודת דרופ בתוך הפאנל,בלועת בשפה שלך,אז לכל נקודת דרופ כזאת יכולת להיות כמה היפותזות,וסביב כל אחת מהן יהיה לך את כל המעגל האקספרימנטציה שתיארת כרגע.כן.אז בשלב של היפותזות,הדבר הכי חשוב זה שיהיה לנו היפותזה.כי אנחנו בני אדם ואנחנו מונעים מרעיונות בדרך כלל.עכשיו, רעיון זה כאילו, זה אומר, יש לי איזשהו מסוים אותו אני רוצה לעשות.ואז לפעמים אתה מסתכל על היישום הזה ואתה אומר, רגע, אבל מה הוא בעצם מנסה לבדוק?עכשיו, כשנובעים מפתרון ולא מהיפותזה, אז אתה יכול לרוץ על כל הסייקל הזה, שזה סייקל שלוקח זמן על טסט מסוים, ולסיים אותו ולהגיד, אוקיי, לא למדתי כלום. שזה הבעיה הכי קשה. ובגלל זה הכי טוב זה להתחיל מהיפותזות, אבל אם קורה, ואנחנו כן מתחילים מרעיונות, כי זה קורה, אז פשוט שנייה אחת לפני שנכנסים ליישום שלהם, לחשוב מה ההיפותזה של זה, אם זה נצח עכשיו, מה אני לומד מזה? אם זה יפסיד, מה אני לומד מזה? אוקיי, זה היה השלב הראשון, היפותזה. מה הל ? אוקיי, אז הדבר השני זה בעצם הפריורטיזיישן, שהולכים את כל ההיפותזות ומחליטים על מה רוצים לעבוד, והשלב הזה מתחלק לאימפקט, קונפידנס ואפורט. מסבירה את הראשון זה אימפקט, שבעצם זה אומר שיש לנו כוח אדם בסוף מוגבל בכל האספקטים, ואנחנו צריכים לבחור מה הדברים שיעשו את האימפקט הכי משמעותי. הדבר השני זה קונפידנס, שזה אומר כמה אנחנו בטוחים שהאזור הזה זה אזור שהוא משמעותי. למה? למה נובע הביטחון? מזה שעשית טסטים באזור הזה בעבר וראית הצלחות. אז השלב השלישי זה השלב של אקזקיושן, אז הדבר החשוב פה זה לבנות מה שנקרא בעולם הגרוס MVT, ומה שזה אומר זה בעצם לבנות את המינימום כדי לבדוק את ההיפותזה הזאת. מה שאני אגיד בהקשר הזה, אם משהו מזיז משהו, אתה תר את זה גם אם האקזקיושן היה ממש גרוע. ראינו את זה המון פעמים. אתה אומר אין סיכוי שהדבר הזה יצליח, אבל הוא פגע במשהו ואתה רו את המדדים עולים, ואז אתה מתלהב כי יש לך רק אפשרות לעלות משם. נכון, ואתה פשוט פותח לך עולם חדש של טסטים, כן בדיוק, של הזדמנויות, ומשם אתה ב ת לוקח את זה לפרודקט רדי ברמת אימורית אותו טובה. השלב האחרון הוא השלב הלרנינג, אז הוא מתחלק קודם כל לאקזקיושן KPI, שזה בעצם מה שניסית להזיז בטסט עצמו, אבל אז כמובן שחייבים לחזור ולהסתכל על המיין KPI, כאילו האם המדדים העיקריים שלכם שב ת מזיזים את המחת זזו, כי יכול להיות שההיפותזה הייתה טעות, ולמרות שהאקזקיושן KPI זז, זה לא הזיז את המדדים העיקריים. כן, בוא נגיד ככה, אם תשימו ליוזר כפתור גדול ב צע המסך, הוא ילחץ עליו. עכשיו השאלה אם זה יעזור לו להתקדם לאנשהו. נכון. והרבה פעמים אנשים עושים המטס ואומרים בוא נעשה המטס לבדוק אם לחצו על הכפתור. זה לא מביא אותך לשום מקום, חוץ מזה שדחפת זה ליוזר ב צע המסך. כדי שנוכל רגע להבין את כל השלבים האלו, איך הם נראים דרך דוגמה? איך התהליך הזה בא לידי ביטוי? אז נתחיל עם הדוגמה של הוידאו סנטר. היה לנו איזושהי היפותזה שיש סגמנט של יוזרים מסוים, שהוא רוצה לבוא למערכת וללמוד. והוא רוצה ללמוד על ידי וידאו. ההיפותזה הזאת היא עלתה בגלל שעשינו הרבה שיחות עם יוזרים, וראינו גם טיקטים שיש יוזרים שפשוט מחפשים את הוידאו. ככה הם אוהבים ללמוד. זה מה שהם רגילים לעשות וזה מה שהם מחפשים. אז רנו אוקיי, בוא נבנה ב ת וידאו סנטר שיענה ליוזרים האלה על הצרכים. הם הולכים ליוטיוב ללמוד. הם ממש הולכים ביוטיוב. והדבר שאנחנו הכי לא רוצים זה שהם ייצאו מהמערכת כדי ללמוד. אנחנו רוצים להכניס להם את זה פנימה. ומשם זה בא. זה גם משהו מגניב, כי אם אני הייתי שומע את זה, זה נר לי לא דבר טוב. כי אני רו וידאו במערכת, הדבר הראשון שאני עושה זה מחפש את האיקס. אני בחיים לא אשב לראות וידאו. כן, אתה לא שייך לסגמנט הזה בכל זאת. אבל זה סבבה. זה עבד לכולם.

‫היה מעניין לנסות את הכיוונים שהם מחפשים. ‫נכון. ואז ב ת רנו, אוקיי, ‫אז בואו נבנה וידאו סנטר, ‫אבל וידאו סנטר זה משהו שהוא מאוד, ‫אם דיברנו על הפרויטיזציה קודם, ‫על האפוט בפרויטיזציה, ‫זה משהו שהוא מאוד כבד לבנות. ‫זה גם להכין את כל הסרטים, ‫וזה גם לפתח את הווידאו סנטר. ‫וגם הביטחון שלכם בשלב הזה ‫כבר לא מתאר אולי גבוה. ‫בדיוק, כאילו, המפתחים רו, ‫מה, אני בחיים לא רו סרטים, ‫למה שאני בכלל אבנה להם וידאו סנטר? ‫מי יר את זה? ‫ואז רנו, אוקיי, בואו נשים וידאו אחד, ‫נר כמה אחוז רואים את זה ‫ואם זה עושה משהו. ‫שמנו וידאו אחד וראינו ‫שאחוז מאוד גבוה מהיוזרים רו את זה, ‫וזה שיפר את כל המדדים שלנו, ‫של האקטיביישן של היוזרים. ‫מה זה אומר? הפרוקסי עבד? ‫הרבה אנשים ראו את הווידאו? ‫כן, זה אומר שגם הפרוקסי עבד ‫וגם המיין קי.פ.י שלנו זז בעקבות זה. ‫זאת אומרת, גם ראו את הווידאו ‫וזה גם הוביל לשינוי משמעותי ‫בהתנהגות של היוזרים במוצר. ‫ואז רנו, אוקיי, מגניב, ‫בואו נעשה כמה סרטים, ‫מה זה הווידאו סנטר? ‫ואז רנו, אוקיי, בואו נתחיל ‫משלושה סרטים, ‫כי בואו נר אם בכלל היוזרים ‫רוצים לראות, ‫כי בדרך כלל נהוג שבמערכות יש וידאו אחד. ‫יכול להיות שהם לא רוצים לראות ‫יותר מאחד. בואו נשים שלושה סרטים, ‫נר אם בכלל הם רוצים לראות ‫יותר מווידאו אחד. ‫אז שמנו שלושה סרטים של דקה, ‫וראינו שהאקסיקיושן קי.פ.י, ‫כמות היוזרים שרואים כמעט לא זזה ‫מהאחד לשלושה. ‫כאילו, יוזרים, ממש רוצים, ‫אלה שרוצים ללמוד בווידאו, ‫ממש רוצים ללמוד בווידאו ‫והם רואים את כל הסרטים. ‫כלומר, הפרוקסי עבד מבחינת ‫הכמות הצפיות. ‫הכמות יוזרים שב ת ראו ‫את שלושת הווידאוים, ‫אבל מבחינת המיין קי.פ.י ‫זה לא זז כלום. ‫ואז רנו, אוקיי, הם ראו את הווידאוים ‫אבל זה לא זז כלום, ‫ושמנו וידאוים של דקה, ‫כי רנו, בטח לא אין להם סבלנות לראות, ‫נעשה להם משהו תמציתי. ‫אבל יש להם סבלנות לראות, ‫הם שימו את כל שלושת הווידאוים, ‫אז בואו ניתן להם סרטים ארוכים ‫וממש נלמדתם את המערכת, ‫על ידי הווידאוים. ‫אז בעצם יש פה שינוי של היפוטזה. ‫בהתחלה ההיפוטזה הייתה ‫שיש יוזרים מסוימים ‫שרוצים ללמוד על ידי וידאו. ‫עכשיו אנחנו מדברים על היפוטזה חדשה ‫שאולי אורך של הסרטים קצר מדי, ‫אבל באותה מידה היה אפשר גם לחשוב ‫שאולי הסרטונים נוגעים לאזור במוצר ‫שהוא פחות מעניין או רלוונטי. ‫איך ידעתם למה לקשר את זה? ‫אז אנחנו ב ת ישבנו ו רנו, ‫אנחנו מבינים שהיוזרים רוצים לראות. ‫וכנר שזה ב ת לא התוכן הנכון, ‫כי התוכן הזה, הם ראו אותו ‫וזה עדיין לא עשה כלום. ‫וכן ראינו כבר סיגנל לזה ‫שווידאו יכול לשפר, ‫כי כששמנו וידאו אחד, הוא שיפר בטירוף. ‫ואז רנו, אוקיי, ‫אז אולי הם צריכים לראות תוכן אחר. ‫אם היינו רואים שיוזרים לא ממשיכים ‫לחפש עוד וידאוים, ‫היינו אומרים, אוקיי, הווידאו האחד ‫כנר נתן להם את המענה, ‫הם לא מחפשים עוד. ‫אבל בגלל שהם כן רצו… ‫-אבל הייתה להם כוונה לראות עוד סרטים, ‫הם כן רצו, והם צפו עד הסוף. ‫ועדיין לא זז, אז כנר שב ת… ‫ואנחנו גם מראש, כשהכנו את הסרטים, ‫ רנו, בוא נעשה משהו קצר, ‫שלא יחפור להם, ‫למי שסבלנות, אבל כנר שיש להם סבלנות, ‫כנר שהם רוצים לראות. ‫אחת האחות הייתה שב ת ‫הם קצרים מדי, ‫והם לא מרים סקירה מספיק רחבה ‫של המערכת. ‫אז בואו ניתן להם ב ת סקירה של המערכת, ‫כמה זמן שזה ייצא. ‫וזה יצא חמש דקות, זה יצא כמו ‫הוויבינר שלנו, ‫ואנחנו רואים שיוזרים מסיימים לראות אותם, ‫זה האקסיקיושן KPI, ‫יוזרים רואים ומסיימים לראות אותם, ‫וזה ממש שיפר את המדדים. ‫מי ר למה שהסרטון? ‫-אין לי מושג. ‫אז כאילו ניסינו לחשוב מה יש שם ‫שגם לא היה בקודמים, ‫וכאילו גם ניסינו לקחת את זה ‫שלב קדימה ולנסות לעשות טסטים ‫שחושפים את היכולות האלה בתוך המוצר, ‫לא על ידי וידאו. ‫זה גם, אם אני זוכר שנייה, ‫יותר ב-היי-לבל, ‫התהליך שהגרוף עושים ‫זה גם למצוא את המנופים, ‫כאילו בתוך התהליכים שלנו. ‫ומה שלופות יערה זה שמצאנו מנוף חדש ‫בווידאו סנטר, ‫ועשינו עליו איטרציות ‫ואנחנו ממשיכים כל מה לעשות עליו איטרציות ‫כי גילינו שזה אזור שעושה אימפר. ‫יש לנו עוד אזורים כאלה שמצאנו ‫שהם לא היו אינטואיטיביים. ‫העמוד פיימנט שמצאנו ‫שכל שינוי שם משנה, ‫גם אם מוסיפים פריקשן, ‫הטמפלטסו, המון אזורים במערכת ‫שכאילו גילינו שהם מנוף, ‫אפשר לשחק עליו. ‫-בדיוק, וכשאנחנו מוצאים מנוף כזה ‫אז ב ת, כאילו זה התהליך לרנינג ‫שדיברתי עליו, ‫שברגע שאתה מזהה הזדמנות, ‫אז אתה יכול להמשיך ‫להעלות עוד היפותזות ‫ועוד היפותזות על אותה הזדמנות ‫וב ת למצות אותה עד הסוף, ‫וגם להפך, יש אזורים שאנחנו מנסים, ‫רואים שזה לא מצליח, ‫מנסים עוד פעם, רואים שזה לא מצליח, ‫ונגיד עד קולום. ‫אז כאילו יש לנו המון סוגים ‫של קולומים שונים במערכת. ‫ובעיקרון רואים רק שישה קולומים ‫בהתחלה, ואפשר, ‫ויש קולום סטור עם כל הקולומים שלנו. ‫אז ניסינו כל פעם לחשוף ‫קולומים אחרים בהתחלה, ‫ניסינו לשים את כולם בחוץ. ‫אחרי זה ניסינו לשים רק את אלה ‫שהכי משתמשים בהם בחוץ. ‫עכשיו ניסינו לבוא ולעשות פריסטים ‫של קולומס לפי הטמפלט ‫שהיוזר בחר, ופשוט לא משנה ‫מה אנחנו עושים שם, זה פשוט לא מזיז. ‫ואז אנחנו מבינים שזה כנר ‫אזור שפחות שווה להתעסק בו. ‫רגע לפני שנסיים, יש לכם טיפים ‫למי שמאזין לנו עכשיו ורוצה להתחיל ‫לעבוד על האקטיבציה של יוזרים ‫במוצר שלו, או לשפר את הפעולות ‫שהוא עושה היום? ‫אז טיפ אחד זה שמעטים הטסטים ‫שהם באים ומעלים ב-40 אחוז שיפור. ‫זה בדרך כלל תוצ של כמה טסטים ‫ביחד, כאילו מריצים הרבה טסטים ‫וכל אחד משפר קצת, וביחד התוצ ‫הקומפאונדינג אפקט שהם ביחד הוא משוגע, ‫אבל זה בדרך כלל לא טסט אחד. ‫והדבר השני זה שצריך ממש ‫לשים דגש על הפרוסס, של הצוות.

כי המהירות פה היא קריטית. כי בגלל התאחר מידע הזה, ככל שנריץ יותר טסטים ונעשה את הכל יותר מדויק, יותר מהר, ככה גם נלמד יותר וככה גם נצליח יותר. ואז צריך לעבוד המון על הפרוססים, אנחנו עושים פעם בשבוע, פגישה של רטרו של הצוות שמבין למה אנחנו לא זזזים מספיק מהר. מתכנת עצמנו. מתכנת עצמנו. כאילו ממש חושבים על איך אפשר להשתפר, איך אפשר לעשות את זה יותר טוב, יותר מהר. מעלים בעיות שהיו לנו, וזה לדעתי אחד מהמנהיה הצלחה הכי גדולים, לפחות על הצוותי גרוף. אני אסיף שכאילו אנשים לפעמים מסתכלים על גרוף טקטיקס ואומרים, ברור, הכל נר מאוד מאוד אינטואיטיבי. אני חושב שהאינטואיציה משחק פה תפקיד מסוכן בצוותים האלה. אחד הדברים שאנחנו למדנו מאוד זה לקדש דווקא את המתודולוגיה במקום הזה. כי המתודולוגיה מכריחה אותך. להישאר צנוע במקום הזה גם. ואני על עצמי אני יכול להגיד, זה סתם איזה סוסל איזה נחמד שאני ממליץ לאנשים שמתעניינים בתחום לעשות אותו, להסתכל על עצמך ביום יום, נרשם לכלים, עובר תהליך און בורדינג, עובר ה-המומנטס או החלטה להשתמש במוצר ולנסות להבין מה הפסיכולוגיה שעמדה מאחורי זה. וזה ממש מעניין כאילו לעשות את זה. למה החלטתי לקנות מה שקניתי? להבין את המוטיבציות. כן, מה גרם לי להת ת? האם זה היה קל או קשה, אבל למה המשכתי בתהליך הזה? אני עושה את זה על עצמי כל הזמן. מה גרם לי להשתמש בזנדס ומה גרם לי להשתמש בנטפליקס? וכאילו, מתי החלטתי את זה? ואיך היה תהליך? ואיך היו המסקנות האלה? ואני חושב שאתה תלמד המון כאילו על מה שמובילת לאנשים שם, וזה אף פעם לא הדברים האינטואיטיביים שחושבים עליהם. אני לוקחת מהפרק הזה את העובדה שרגע התשלום של לקוח הוא ממש לא סוף המשפח. אם אנחנו רוצים לייצר ריטנצ'ן ולקוות שלקוחות לא רק המשיכו להשתמש במוצר, אלא גם ימליצו עליו לאחרים ויקבלו ממנו ערך, אנחנו חייבים לעשות פעולות אקטיביות כל הזמן כדי להבין מה הערך של המוצר שלנו עבורם ולחשוב מה תהיה הדרך הכי טובה בשבילם לגלות את הערך הזה. אני אזכיר שזה פרק שמביא תובנות עיקריות מפרק ארוך יותר שעסק בנושא, ואם אתם רוצים ללמוד עוד, אתם מוזמנים להזין לפרק 34 של הפודקאסט באתר שלנו או באפליקציות. אם יש לכם שאלות למיכל, לאיראן או לליאור לגבי הפרק או בכל נושא אחר, אפשר לשאול אותן בקבוצת הפייסבוק שלנו או באתר. תודה שהזנתם. סטארט-אפ פר סטארט-אפ פר סטארט-אפ פר סטארט-אפ