פרודקטיבי 57: איך לבנות מוצר מאפס ללקוחות משלמים תוך 30 יום?

פרודקטיבי. פודקאסט המוצר של סטארטאפ פור סטארטאפ. שלום לכולם, אני רן ארז ואתם הגעתם לפודקאסט שבו אנחנו מדברים מנהלי ומנהלות מוצר מחברות שונות על בעיות מוצרות שהם נתקלו בהן, איך הם ניגשו לפתור אותן ומה השיעורים שהם למדו בדרך. ובפרק של היום אנחנו הולכים לדבר על הבעיה המוצרית הב . איך בונים מוצר מאפס ללקוחות משלמים תוך 30 יום ואיך אתם יכולים לעשות את זה בעצמכם. ומי שהולך לספר לנו על האתגר הזה הוא אני. אז היי, מה נשמע? עכשיו, למה אנחנו מדברים על זה בכלל עכשיו? כי אני לא יודע אם אתם מרגישים את זה, כנר שכן, אבל קורה שיפט מאוד משמעותי בתעשייה שלנו, בטח למנהלי ומנהלות מוצר. והציפייה מאיתנו היא קצת השתנתה. אם עד עכשיו הציפייה הייתה ב ת לעבוד על הבעיות, לזהות את הבעיות, לעשות דיסקברי, להגדיר את המדדים, פתאום השוק קצת זז לעולם של מי מנהל מוצר לבילדר. והשיפט הזה הוא משפיע על הרבה מאוד חברות ועל הרבה מאוד מנהלי מוצר, לא משנה אם אתם בארגון קטן, בסטארטאפ, בחברה גדולה, יש שינוי שקורה לכל התעשייה שלנו ואנחנו צריכים להיות מסוגלים להשתנות בהתאם. כשאני עובד היום עם צוותים שונים בכל מיני חברות בתור עצמאי שמלווה אותם, אני רו את השינוי הזה ב ת משפיע על כל מיני מנהלי מוצר בכל מיני לבלים, החל ממנהלי מוצר חדשים שרק נכנסו עכשיו לתחום ועד VP פרודקט ו-CPO שגם התפקיד שלהם מתחיל להשתנות. וב ת ניסינו לחשוב איך אנחנו יכולים לשקף ב ת את כל הדבר הזה דרך איזשהו קייס סטדי כדי שגם אתם תוכלו לעשות את קפיצת המדרגה ולודא שאתם מוכנים לדבר הזה. חשוב לי להגיד שאנחנו רואים ממש מצד אחד גם את הרצון ואת ההתלהבות של מנהלי מוצר לעשות את הקפיצה הזאתי, בעצם קיבלנו ממש כוחות על פתאום, אבל מנגד יש גם הרבה מאוד חשש, הרבה מאוד פחד, האם אנחנו ב ת מסוגלים לעשות את השינוי ומה זה אומר בכלל לתפקיד שלנו ואיפה אנחנו בכל המשוו הזאת של מה זה אומר בעצם לבנות מוצר. אז היום מה שאנחנו הולכים לעשות זה לקחת את הסיפור הזה דרך קייס סטדי שלי ולשתף אתכם בכל התובנות, כל התקלות שהיו לי בדרך וגם מה הכללים שלי לאיך אתם יכולים לקחת את זה הל . אז רק כדי לתת רגע רקע, אני הגעתי למסקנה שאני רוצה לעשות את הפרויקט הזה. ומה שהיה לי חשוב זה לשים לעצמי כמה עקרונות לפני שהתחלתי לעבוד. העיקרון הראשון היה שאני רוצה לבנות מוצר יתי. אני לא רוצה לבנות דמו מגניב ללינקדאין שיר טוב אבל אף אחד לא משתמש בו. אני רוצה למצוא בעיה יתית, כואבת למשתמשים יתיים ולפתור אותה בעזרת כלי AI. וזה ב ת הכלל השני שלי היה. לא משנה מה אני עושה, בין אם זה פיתוח המוצר, בין אם זה שיווק, בין אם זה ספורט, בין אם זה מכירות, אני עושה את זה בעזרת כלי AI כי אני רוצה לראות מה אני מסוגל לעשות בתור בן אדם אחד בעזרת הכלים האלה ולא לחזור לשיטות הישנות של איך הייתי בונה מוצר פעם. והכלל השלישי שהיה לי זה שיש לי גג שעה ביום. הפוקוס המרכזי שלי זה לעבוד עם צוותי מוצר בחברות שונות. אין לי עכשיו את כל הזמן שבעולם לבוא ולבנות את המוצר הזה ולהשקיע את הכל, ולכן הפריזמה שלי הייתה מה אני מסוגל לעשות בשעה ביום, וגם אם אתם פים סופר עמוסים, אני בטוח ששעה אחת ביום אתם יכולים למצוא, כי בסוף זה קריטי להתקדמות שלנו. והדבר האחרון והכלל האחרון ששמתי לעצמי זה שאני משתף בפומבי גם את ההצלחות וגם את הכישלונות. כי אחד הדברים שהכי מתסכלים זה לראות הצלחה בלי להבין שההצלחה הזאת עברה דרך הרבה מאוד כישלונות בדרך, ואני רציתי לשתף כל יום מה אני עושה. אז בכל יום ויום פרסמתי בלינקדאין מה אני עושה, גם את הטעויות, גם את ההצלחות, כדי שכולם יוכלו ללמוד וב ת המטרה היא להבין שזה לא איזשהו מין דמו, וואו, מג'יק, חלום שקורה ביום אחד, אלא שאומנם הרבה מאוד דברים התקצרו, אבל תהליך בניית המוצר הוא אותו תהליך. אז המטרה של הפרק היא ממש לקחת את הקייס סטדי הזה ולנתח אותו שבוע אחרי שבוע מה אני עשיתי, מה היו התובנות שלי בדרך הזאתי, מה הטעויות שראיתי ומה אתם יכולים לקחת מכל הדבר הזה ואז נערוז את זה ב ת עם כל מיני כללים וטיפים. אז בוא נתחיל. שבוע ראשון. איך מוצאים בעיה שב ת שווה לפתור? כשאני עובד עם צוותי מוצר, אחד הדברים שאני רו זה שהם כל הזמן מנסים לפתור בעיות ופתאום ה-AI מאפשר להם לפתור בעיות מאוד מאוד מאוד מאוד מהר. אבל מה הבעיה? שגם אם פתרנו את הבעיה הלא נכונה ממש ממש מהר, עדיין פתרנו את הבעיה הלא נכונה. לא משנה כמה מהר אנחנו רצים לפרודקשן וכמה מהר אנחנו יכולים לעשות פיצ'רים חדשים, אם זה לא פותר בעיה יתית, זה עדיין לא שווה כלום בדיוק כמו פעם. וכשאני ניגשתי לאתגר הזה רתי אני רוצה למצוא, אם המטרה שלי להגיע תוך 30 יום ללקוחות משלמים, אני חייב למצוא בעיה יתית וכואבת. אז מה איפה מאיפה אני בכלל מתחיל? הפרויקט שלי הוא תוך 30 יום להגיע ללקוחות משלמים ולכן הבנתי על ההתחלה

שאני לא יכול לבנות איזשהו מוצר מאפס ולהיות ויראלי ולהתפוצץ, הסיכוי די נמוך, ולכן אני חייב למצוא מקומות שבהם אני יכול ב ת להשתמש בערוצי הפצה הקיימים ושיש לי איזשהו ידע מקדים. אז החלטתי להתמקד בבעיות שחווים מנהלי פרויקטים במנדיי. ואם בפעם בעבר הייתי מנסה לשים את זה על איזשהי רשימה ולתעדף ביני לביני או לדבר עם משתמשים ולהיכנס לתהליך דיסקברי מאוד ארוך, פה נקטתי בגישה אחרת. והגישה הזאת הייתה כזאת. לקחתי את פרפלקסיטי וסימנתי שאני רוצה לאסוף מידע רק ממקורות שהם כמו רדיט או קהילה של מנדיי, ולא דברים גנריים מהאינטרנט, אלא ב ת כאבים של משתמשים. לקחתי את הכאבים האלה ומיפיתי אותם על מטריצה של שתיים על שתיים, כאשר יש לנו את האימפקט, כמה זה כואב, ואת הפריקוונסי, כמה זה תדיר. ניסיתי למצוא בעיה שהיא גם מאוד כואבת וגם קוראת בצורה תדירה, עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. כי אני יכול לפתור בעיה כואבת שהיא קוראת פעם אחת וזה כמעט לא מעניין, וגם אני יכול לפתור בעיה שהיא לא כואבת אבל קוראת הרבה, וגם זה לא מעניין. אז אחרי שמיפיתי את המטריצה הזאתי, זיהיתי כל מיני כאבים פוטנציאליים בעבודה של מנהלי פרויקטים, בעיקר סביב העולמות של איך אני משתף דוחות החוצה, איך אני בונה דוחות על הפרויקט ומשתף אותם עם הנהלה, ועוד כאבים של ב ת שיתוף מחוץ למנדיי. וצללתי לעומק של הדבר הזה, והשלב הבא היה, אחרי שבעצם זיהיתי כאב שהוא מעניין, לוודא שלא פטרו אותו, או שלא פטרו אותו כמו שאני חושב שכדאי. והדבר הבא שעשיתי זה השתמשתי שוב בפרפלקסיטי, אבל הפעם בדפדפן קומט, וסרקתי את כל חנות האפליקציה של מנדיי כדי לנסות לזהות איזה אפליקציות מצד אחד מקבלות דירוגים גבוהים והרבה הורדות, ומצד שני באיזה תחומים וקטגוריות אין המון מ נה. וב ת כאשר הצלבתי את הנתונים האלה עם הבעיות שזיהיתי, זיהיתי נישה מאוד מאוד מאוד ספציפית שמאפשרת לי לבוא ולפתור את הבעיה הזאתי. וב ת ה הנישה הראשונה הזאתי שזיהיתי הייתה איך אנחנו לוקחים פרויקט שנמצא במנדיי ומייצאים אותו לשקפים בגוגל סלייד בצורה שאפשר לערוך בצורה קלה ולשתף עם ההנהלה רק את מה שב ת חשוב לנו ולא סקרינשוטים מתוך המערכת שלא תמיד מספרים את כל הסיפור. אז אחרי שזיהיתי את הבעיה, עדיין בשבוע הראשון, אני רוצה להסתכל על מה הם ההנחות הכי מסוכנות בבניית הפתרון. אני לא רוצה ישר לרוץ ולנסות לבנות ואז לגלות שאני בכלל לא מסוגל לעשות את זה. ולכן במקביל לזיהוי הבעיה, ניסיתי להגיע לכמה שיותר מהר POC טכני הכי מכוער שבעולם, רק כדי לוודא שטכנית אני מסוגל לעשות את זה. וב ת האתגר הטכני ששמתי אותו באתגר המרכזי זה האם אני בכלל מסוגל לקחת מידע מתוך מנדיי ולהוציא אותו החוצה לשקף מעוצב בגוגל סלייד. אז כל מה שהתמקדתי בשבוע הראשון היה לבנות את ה-POC הכי מכוער שאתם יכולים לדמיין, רק כדי לראות שהמידע עובר מקצה אחד אל הקצה השני. וב ת בסוף השבוע הצלחתי להגיע למצב שבו יש לי מקצה לקצה POC עובד והפרכתי את הסיכון המרכזי, זאת אומרת שאני יכול להתקדם קדימה, ובסוף השבוע הזה אני עם רעיון ו-POC טכני. עכשיו, נעבור לשבוע השני. בשבוע השני אני רוצה לעשות וידוי שהפתרון שאני מציע בכלל מעניין משתמשים. ופה הפוקוס הוא כמו שאנחנו עושים מוצר תמיד, אנחנו רוצים לדבר עם משתמשים יתיים. אז נכון, אפשר להשתמש בצ'אט ולבקש ממנו להתנהג כאילו הוא משתמש יתי, אבל פה ממש רציתי למצוא משתמשים יתיים ולדבר איתם, ופניתי גם דרך קהילות וגם דרך אנשים שאני מכיר, כדי להביא כמה שיותר אנשים שמשתמשים ב מנדיי לניהול פרויקטים, כדי להבין מה הם הכאבים שלהם ולוודא שהפתרון שאני מר להם הוא ב ת הפתרון שעוזר להם לפתור את זה. עכשיו, הטעות שאני רו דווקא בשלב וידוי הפתרון בצוותים אחרים הוא מה שנקרא ה-lazy input. מה הכוונה? אז זיהינו את הבעיה ונגיד שהיא הבעיה הנכונה. עכשיו אנחנו זורקים על ה-AI, בוא תכתוב לי את ה-PRD, בוא תכתוב לי את ה-user stories, בוא תעצב לי הכל, בוא תעשה לי הכל. נותנים לו לכתוב את כל האינפוטים. נותנים לו לכתוב PRD מהמם ומפורט עם כל ה-edge cases, שאגב אף אחד לא קורא, מי שקורא אותו זה רק צ'אטים של משתמשים אחרים, אף אחד לא חווה את הדבר הזה. ובסוף כשאנחנו עושים את האינפוט העצלני הזה, זה משפיע על התוצר הסופי. אם אנחנו לא חרדים על מה נכנס באינפוט הזה, האאוטפוט יצא מאוד מאוד גרוע. ואני רו הרבה מאוד צוותים שרצים מהר לייצר איזשהו PRD שנר מהמם אבל הוא חסר כל תוכן והוא כולו ב ת רלוונטי, במקום להתרכז רגע בלהבין שהאינפוט שאנחנו נכניס חייב לעבור את הבקרה שלנו, כי אחרת אנחנו נייצר מוצר גרוע מאוד ולא פותרים את הבעיה ה יתית. אז בשבוע השני רציתי להימנע מהטעות הזאתי של להכניס אינפוט עצלני, רציתי להכניס רק אינפוטים שהם איכותיים. והסתכלתי על זה בשני צירים.

אחד זה הציר של מה המשתמשים שלי צריכים, והציר השני הוא מה המרקטפלייס צריך? כי כמו שאני הבנתי באותה נקודה, זה לא מספיק שאני אבנה מוצר שהוא טוב למשתמשים, הוא צריך לענות על כל הדרישות של להיות מוצר בחנות אפליקציות. בין אם אנחנו מנסים לפרסם מוצר בחנות האפליקציות של גוגל או בחנות האפליקציות של אפל או של מנדיי, יש המון המון המון המון המון דרישות. ורציתי לוודא בשבוע השני שאני מתמקד בשני הצירים האלה. אז בציר המשתמשים ב ת אספתי הרבה מאוד משתמשים והראיתי להם את הפתרון, גם את ה רק את הפרונטד שבניתי עוד בלי סולושן מקצה לקצה, כדי לראות שהוא עושה שכל עבורם, וב ת ראיתי שזה עוזר וב ת הפתרון הזה רלוונטי. אבל הטריק שאני רוצה לשתף אתכם פה הוא המקום שב ת נפל לי הסימון בשינוי של איך אני עובד עם כלי AI. אז אני השתמשתי בקרסר לכל הבנייה של הפרויקט, גם ממש הבנייה הטכנית, אבל גם לעוד הרבה דברים. ואחד מהיוסקייסים הכי מעניינים שאני ראיתי בשבוע השני, היה הדבר הבא. הבנתי שיש המון המון המון מסמכים של דרישות לאפליקציות במרקטפלייס של מנדיי. אז מה שעשיתי, זה בשלב הראשון לקחתי את קרסר ונתתי לו את כל מסמכי הדוקומנטציה של המרקטפלייס של מנדיי, וביקשתי ממנו לייצר רשימה מפורטת של המשימות לכל אחת מהדרישות. עד כאן סטנדרטי. מה שקרה בשלב הבא היה ב ת מעניין. לקחתי את מנדיי וחיברתי את קרסר בעזרת ה-MCP של מנדיי ישירות למנדיי שלי. וביקשתי ממנו עכשיו לעבור על כל המשימות ולהתחיל למלא את המשימות. אז אם צריך משימה של לכתוב תיאור לאפליקציה, קרסר כתב את התיאור. אם צריך משימה עכשיו של להסביר איך אני שומר את הסקיורטי ואת הטוקנים שלי בצורה מובטחת, קרסר כתב את התשובה. והקסם הזה של שני אג'נטים שרצים במקביל, אחד מייצר את הדרישות והשני ממלא אחר הדרישות, פתאום הפיל לי הסימון. אחד הסימון חיובי ואחד הסימון שלילי. הסימון הראשון היה או מיי גאד, זה ב ת מדהים, זה עובד. ומצד שני היה לי באותו רגע את אותה תובנה של או מיי גאד, אין לי מושג מה ב ת קורה. ובדיוק התובנה הזאתי של להבין איך אנחנו שמים את הבקרה ואיפה אנחנו שמים את הנקודה של בא אנחנו נכנסים לתהליך ומתערבים, היא בעיניי קריטית. כי ברגע שאנחנו נותנים לכל ערוץ אוטונומית לגמרי, איבדנו שליטה על זה והיכולת שלנו אחר כך לתקן היא מאוד מאוד מאוד קשה. וזה גם הסיבה שאני רו שהרבה מוצרים מגיעים מהר מאוד ל-80%, אבל את ה-20% הנותרים סובלים וסובלים בדרך, וזה קורה כי אנחנו לא יודעים מה קרה ב-80%. אנחנו לא מצליחים להבין מה בנינו כדי לבנות על זה עוד יכולות, ובטח בטח כשמשהו הולך להישבר. כי תזכרו, אני לא מפתח. אם משהו ישבר, אני צריך לטפל בזה לבד. אז אני חייב להיות מסוגל להבין מקצה לקצה מה קרה. עכשיו, הייתה לי עוד טעות בשבוע הזה, שבמסגרת תהליך האישורים של האפליקציה מול גוגל, הייתי צריך לעשות כל מיני דברים. אחד הדברים היה שאני צריך להקים דף נחיתה לאפליקציה. אז כמובן, אני מזכיר לכם, אני במשימה של 30 יום, הלכתי ללבבול. למה? כי זה היה קל, מאוד מאוד מהיר להרים שמה דף נחיתה, וב ת הרמתי דף נחיתה שאני מאוד מרוצה ממנו, אבל זה לא משנה, כי המטרה הייתה מהירות. שיגרתי אותו לאוויר והכל טוב. אחרי כמה ימים אני נכנס ללבבול ואני קולט משהו מאוד מעניין. פתאום אני רו שיש טראפיק באתר. אני לא מבין למה ואני מגלה שגוגל אינדקסו את הדף הזה בעמוד הראשון לכל מיני חיפושים, אבל שכחתי לשים שמה אנליטיקות, שכחתי לשים שמה לידים באתר. כל מי שנכנס נזרק לפח. ואז מהר מאוד בלילה, צ'יק צ'ק, אני מוסיף לעצמי גם טופס לידים, כפתור בלנדינג פייג', עוזר לי לתפוס לידים כדי שזה יעזור לי לשלב הבא, כי אני מזכיר לכם, אני צריך להגיע ללקוחות משלמים. היו לי עוד אתגרים בשבוע הזה והוא שהבנתי שאני תלוי בשחקנים אחרים. אני תלוי בזה שגוגל יאשרו לי את האפליקציה וקיבלתי מהם סירוב. גם כשאני רוצה לרוץ מאוד מאוד מהר, הם רו לי הופה הופה הופה, ביקשת פה הרשאות יותר מדי מוגזמות. אנחנו לא יכולים לאשר לך את האפליקציה. אם אתה רוצה שנאשר לך את האפליקציה, אתה צריך לעשות כל שנה בדיקות חדירה לאפליקציה, לוודא שהיא סקיור, לוודא שעוד אינסוף דרישות ואני בטיימליין לחוץ, אז הייתי צריך לרדד את היכולות של המוצר כדי לוודא שאני עומד בסטנדרטים של איזה בקשות גישה אני יכול לבקש, מבלי לחשוף את המשתמשים שלי ליותר מדי סיכונים. זה פגע ביכולות של המוצר, אבל זה אפשר לי לרוץ יותר מהר, ואין מה לעשות, גם בפרויקטים שצד כאלה, יהיה לנו הרבה טריידופים, לזכור שוב מה המטרה ולבצע את הטריידופ הזה ב בה. אז סיימנו עם השבוע השני ובו בעצם גם עשינו וידוא על הפתרון, שב ת הפתרון נותן מענה, וגם עשינו עבודה על להבין את הדרישות של המרקטפלייס, כי אני לא רוצה שזה יעצור אותי כשאני רוצה לרוץ כל כך מהר, שזה פתאום אני אגלה שבניתי את האפליקציה לא נכון או שאין לי את כל הדברים שאני צריך כדי לעבור את תהליך האישורים. עכשיו,

שבוע שלוש. בשבוע הזה אני מתמקד באיטרציות על המוצר ובאיך אני בכלל מתמחר. אני רוצה שאנשים ישלמו על זה, אני חייב לתמחר. ואני חושב שפה אני רו טעות שהיא מאוד מתחברת לי בהקשר של איטרציות, והוא שברגע שקיבלנו את כוחות העלה האלה בתור מנהלי מוצר ומעצבים, היכולת שלנו לפתוח דברים ולפתח אותם ואפילו לשים אותם בפרודקשן, פתאום קורית תופעה מאוד מעניינת, וזה תופעה שאני קורא לה להתחיל את הבקלוג מלמטה. פתאום אנחנו מתחילים לעשות כל מיני שיפורים קטנים, קטנטנים, מיקרו שיפורים, דברים, אנחנו מרגישים מדהים. דחפנו עוד קוד לפרודקשן, עשינו משהו, אבל בפועל עשינו רק את הדברים שאין להם אימפקט כמעט. אז נכון, זה כיף לתרגל, אבל בפועל אנחנו לא ב ת משנים. גם אם תפרנו את תחתית הבקלוג וסיימנו את תחתית הבקלוג, עדיין לא עשינו את האימפקט. הדברים המשמעותיים לא קרו. ואני רוצה להזהיר אתכם מהדבר הזה כי זה מאוד ממכר. זה מאוד ממכר לדחוף פיצ'רים חדשים לפרודקשן, אבל אם הם בתחתית הבקלוג וזה לא היה רלוונטי מלכתחילה, גם כשאפשר לעשות את זה מהר, זה לא תמיד רלוונטי, וחשוב מאוד להיזהר עם זה. עכשיו, נכון, יש כל מיני תיקונים, כל מיני באגים, כל מיני דברים של קראפט ששווה לתקתק, אחלה, תעשו את זה, אבל אל תאבדו את התמונה הגדולה יותר שזה מה שאתם מנסים לעשות, ואם זה בתחתית הבקלוג, זה לא ב ת יוצר אימפקט. וגם אני ממש ממש ממש הייתי במלכודת הזאתי. הבנתי שאני רו שאני מתחיל לעשות כל מיני דברים קטנים, למה? כי זה קל, לא ב ת כי צריך את זה. אז רתי סטופ. אני צריך לקחת את התהליך שאני עושה בתור מנהל מוצר ולסמלץ אותו בעזרת כלי AI. ובשלב הזה לקחתי את הסטאפ שלי בקרסר ופירקתי אותו לסקילים שונים. ממש רציתי לקחת את הסקילים שבהם אני בונה מוצר ולפרק אותם שלב אחרי שלב. אז הסקיל הראשון היה לקחת פידבק ממשתמשים ולהבין את הדרישה. אז בניתי סקיל שעוזר לי לקחת מפידבק מאוד מאוד מאוד מאוד ורפי ולזקק מה היא הדרישה או מה הפיצ'ר או מה הרעיון. הסקיל השני שעשיתי הוא סקיל של תעדוף. הכנסתי לו כל מיני שיטות לאיך אני רוצה לתעדף את הפיצ'רים, וזה עזר לי לתעדף את הדבר הזה. שוב, הכל בצורה אוטומטית על בורד אחר במנדיי בעזרת ה-MCP של קרסר ומנדיי החיבור. בשלב השלישי, אני לא רוצה לרוץ ישר לפתרון, אז השתמשתי בפלן של קרסר כדי לוודא שמה שאני מכניס, הפיצ'ר הבא שאני מכניס, ב ת מתיישר בצורה טובה ושזה לא אני מכניס פיצ'ר אחד אבל דופק אזור אחר. ואז בשלב הבא, מה שעשיתי, מה שאני עושה גם בתור מנהל מוצר, זה מתעד את הריליס. אז גם פה בניתי סקיל שמאפשר לי לתעד מה היה הריליס, מה היה השינוי ולודא שאני עוקב אחרי השינויים וסוגר את הלופ עם הפיצ'רים. אז בבקלוג, אחרי שלקחתי משימה וסימנתי עליה שאני עובד עליה, אוטומטית המשימה הזאתי נסגרה וידעתי איפה אני נמצא בכל אחד מהשלבים. בהמשך גם הוספתי שלב של קוד ריוויו שהמטרה היא ב ת לוודא שלא פיספסתי שום אדג' קייסים ושום דבר כזה, ועוד שלב של טסטינג כדי לוודא שמה שיוצא יוצא באיכות טובה. אז החלק הראשון היה ב ת איך אנחנו עושים את האיטרציות. אבל החלק השני היה איזשהו שינוי בהבנה שלי, ופה הבנתי שאני כבר מתקרב ליעד של ה-30 יום, ואני צריך להתחיל להבין איך אני בכלל מתמחר את האפליקציה הזאתי. איך אני גובה עליה כסף? זה מסלול חינמי? אני נותן טרייל? אני מתמחר את זה לפי כמה אנשים יש בחשבון? או לפי כמה פעמים הם יצרו מצגות? והייתי פה ממש בדילמה, והתחלתי כמו שרן הישן היה עושה את זה. פתחתי מצגת והתחלתי להדביק בסקרינשוטים של אפליקציות מתחרות. איך הם עשו את הפריסינג? מה הם בחרו? כדי שאחר כך יהיה לי נתונים. ואז רתי לעצמי, אני אני אפספס פה בגדול. ואז שיניתי את הגישה ו רתי, אוקיי, בוא נסרוק את כל חנות האפליקציות של מנדיי ונוציא את כל הפריסינג פייג' של כל האפליקציות, ונוציא את כל הדירוגים ואת כל האינסטולס, וניקח את כל הדטה סט הזה וניצור ממנו ג'מיני ג'ם שמאפשר לי ממש לייצר פריסינג אקספרטס. אז העליתי את כל הקובץ הזה שהיה ב-CSV עם כל הדטה שיצרתי, אגב ממקורות גלויים לגמרי, והפכתי אותו לג'ם שמאפשר לי לתשאל איך נכון לתמחר. זה עזר לי להבין שאני לא עושה ככה ומגלה איך נכון לתמחר, אלא שזה מתבסס על נתונים יתיים של מה שעובד עכשיו. והתובנה הזו היא הייתה משמעותית, כי במקום להסתכל אנקדוטלית, אני פתאום יכול להסתכל על כל האפליקציות בבת אחת, וזה דברים שלא יכולתי לעשות. אז אם אני חושב רגע על מחקר מתחרים במוצרים אחרים, פתאום אנחנו לא צריכים להסתכל רק על השלושה מתחרים שאנחנו מכירים, אנחנו יכולים להסתכל על 40 או 50 או מוצרים שהם לאו דווקא המתחרים הישירים שלנו, וזה פותח לנו את ההזדמנות לקבל החלטה שהיא הרבה יותר מודעת והרבה יותר מבוססת נתונים, וזה היה מבחינתי איזושהי תובנה מאוד משמעותית. אז בסוף השבוע השלישי אני נמצא במצב שבו גם בניתי את תהליך הפיתוח שלי בעזרת קרסר עם כל הסקילס שדיברתי עליהם, וגם יש לי פריסינג אקספרטס ואני יודע איך לתמחר בדיוק את האפליקציה, ועכשיו אני מוכן לשבוע הרביעי. שבוע רביעי.

יוצאים החוצה לשוק. פה אני שם לב לטעות שחוזרת בצוותי מוצר, שבו אנחנו זיהינו את הקסם הזה ואת כוחות העל שקיבלנו ואנחנו רוצים 100% לאקשן. אבל אנחנו שוכחים את הדישן ואת האדופשן. אנחנו ממש שמים על זה 0% מהקשב וזה מה שהורג אותנו. ויש איזה משפט שבריאן בלפור ר באחד הפודקאסטים אצל לני, שמסכם את זה בעיניי יפה, שכל מה שסטארטאפ עושה זה הניסיון להגיע לדישן לפני שהמתחרה הגדול והקיים יעתיק אותו. ובעיניי זה בדיוק הקונספט שבו אנחנו צריכים להבין שזה נחמד שבניתי מוצר וזה נחמד שהוא פותר את הבעיה וזה נחמד שאני אפילו יודע איך לתמחר אותו, אבל אם אף אחד לא ידע עליו, זה לא רלוונטי. וב ת בשבוע הרביעי, המיקוד שלי היה בגו טו מרקט. איך אנחנו מוודאים שלא רק אני סיימתי לפתח והאפליקציה הזאת בחוץ, אלא אנשים אשכרה מגלים עליה ומשתמשים בה. ופה אני מבין כמה נקודות. אז אחד, קודם כל, לקח לי הרבה יותר זמן ממה שחשבתי להגיע לאפליקציה שהיא במרקטפלייס של מנדיי. היה המון בק אנד פורת והמון ניסויים שלי להבין מה הם רוצים ממני, אבל בסוף הצלחתי לפצח את המסוכה הזאתי, כשנשארו לי עוד כמה ימים לפרויקט. ועכשיו עברתי לפוקוס על גו טו מרקט, וגם פה, אם בעבר הייתי מנסה לחשוב על איך אני מפרסם איזשהו פוסט ואולי אנשים יגיבו, פה הבנתי שאני צריך לנקוט בגישה אחרת. והגישה הזאתי הייתה, בוא ננסה למצוא את כל המקומות שמדברים על הבעיה בהקשר של מנדיי ונפיץ אותה שמה. אז כמה דברים לדוגמה שעשיתי, השתמשתי שוב בפרפלקסיטי וניסיתי לחפש את כל סרטוני היוטיוב שמדברים על עולם הבעיה הזאתי, על גאנטים, על מצגות, על לידרשיפ, וניסיתי למצוא סרטונים שאני יכול להגיב אליהם. השתמשתי בחיבור של קרסר לקודבייס ולמה שהאפליקציה שלי עושה, כדי לייצר תגובות מות ות אישית למה שקורה בסרטון ולמה שהאפליקציה שלי עושה, ויצרתי לעצמי ככה בנק שיכול להגיב ולהפנות אנשים לחנות. אז זה דבר אחד שעשיתי שהיה מאוד מאוד אפקטיבי. ודבר השני, זה ניסיתי לשאול את עצמי, איפה יש מנגנונים שמקדמים ויראליות כבר בבנייה של המוצר. וזה משהו שהוא מדהים לעשות בתור מנהלי מוצר, לשאול את עצמנו, מה בתוך המוצר שלי יכול לייצר ויראליות למוצר? במקרה שלי אני זיהיתי שבמרקטפלייס מקדמים עכשיו דברים שקשורים ל-AI. אז התמקדתי בלהוסיף יכולות AI למוצר שלי, לאפליקציה הזאתי, כדי להצליח להיות מקודם במקום הרבה יותר גבוה. עדיין אני לא יודע אם זה יישא את הפירות, אבל הפוקוס שלי היה מה אני יכול בתוך המוצר לייצר ויראליות ולהתלבש על דברים שאנחנו בעצם מאפטים עליהם או דברים שבהם יוזרים יחספו אליהם ויחפשו. כמובן שגם עשיתי את זה עם להבין איזה קיוורדס הכי נפוצים והשתמשתי בזה גם בתיאורים, אבל הפוקוס היה ב ת איך אני מגיע כמה שיותר לשוק. דבר נוסף שעשיתי זה התחלתי לדבר עם פרטנרים של מנדיי ולנסות להבין מה מהם מה יכול לעשות ולסכם את התובנות האלה ולהכניס אותם פנימה לתוך המוצר. אז בסוף השבוע הרביעי, אני נמצא עם מקום שבו יש לי סקילס שעוזרים לי ספציפית לגו טו מרקט וכבר המכונה הזאתי עובדת ורצה ומייצרת לי את האפשרות לעשות את זה. אז אתם בטח שואלים מה התוצ ? אז אנחנו ממש בימים האחרונים של ה-30 יום, וה ת היא התוצ היא כזאתי. יש לי כבר לקוחות שמשתמשים בתיר הבסיסי, אגב בחרתי בתיר שהוא חינמי, כדי להמשיך לעשות אפסלים בהמשך. אז משתמשים בתיר הבסיסי, הגיעו כבר כמעט לקווטה המל שלהם ועומדים לשדרג, אבל עדיין אין לי דולר ראשון מהלקוחות, אבל מצד שני נשארו לי עוד כמה ימים. בזמן שאתם תשמעו את הפרק, נשארו לי עוד כמה ימים עד שהדבר הזה סוגר את ה-30 יום. אבל אני חושב שמה שב ת מעניין הוא העובדה הזאתי שלקחת את הרעיון הזה ולמצוא את הבעיה המעניינת ולהגיע איתה לשוק ולנסות ולגרום לדבר הזה לקרות, כי בסוף על הארנק של הלקוח אני עדיין לא שולט עמילי, אולי זה יהיה הפרק הבא. ומכאן אני חושב שזה מעניין לדבר על מה אנחנו יכולים לקחת מכאן ואיך אנחנו יכולים לקחת את זה לצד הבא עבורכם ואני רוצה לשתף אתכם בכלים שלי של מה שאני חושב שיכול להיות לכם טוב אם אתם רוצים לשקול פרויקט כזה כדי להעמיק את היכולות שלכם ולוודא שאתם יכולים לקחת מוצר מאפס ל-100 ב-30 יום. אז בוא נדבר על הכללים האלה. כלל מספר אחת, להשקיע בדיסקברי. שימו לב שגם אני בפרויקט מאוד לחוץ של 30 יום, השקעתי כמעט חצי מהזמן בלהבין שאני מוצא את הבעיה ששווה לפתור ושאני מוודא שהפתרון שלי ב ת פותר אותה. חצי מהתהליך היה רק על דיסקברי וגם בפרויקטים קטנים, אם אנחנו רוצים לבנות משהו שהוא ב ת פותר בעיה יתית, זה לא קל. המטרה היא לא לעשות איזה דמו מגניב, אלא ב ת לפתור בעיה, ולכן להשקיע את הזמן הזה בדיסקברי, למצוא בעיה יתית שכואבת למשתמשים שאנחנו יכולים לעזור לה ולפתור אותה. הכלל השני הוא להישאר עם ערוצי הפצה קיימים. אני יכולתי לחשוב על להיות ויראלי, אני כנר לא הייתי ויראלי עם האפליקציה הזאתי, ולכן רציתי למצוא ערוצי הפצה קיימים שדרכם אני יכול להגיע ללקוחות, כי גם אם אנחנו בונים משהו ב-30 יום, נורא קשה להגיע ללקוחות. אני בחרתי

במקרה הזה את המרקטפלייס של מנדיי. אתם תבחרו במקרה שלכם מקום שבו יש ערוץ הפצה. ואם לא, זה בסדר, פשוט תעריכו את טווח הזמן של הפרויקט, כי לבנות שריר הפצה זה לא פחות קשה מלבנות שריר מוצר, ואולי הרבה יותר קשה. והכלל השלישי זה לפתח לכם סיסטם שמדמה את בניית המוצר בעולם ה יתי. גם אני, היה לי סט של אג'נטים שעברו ממש את תהליך הפיתוח שאני הייתי עושה בתור מוביל מוצר. היה לי את השלב של איסוף הדרישות, ושלב של תיאדוף הדרישות, אחר כך שלב של תכנון של מה אני רוצה לעשות, שלב הבנייה והאקסקיושן, קוד ריוויו, טסטינג ולשחרר ולסגור את הלופ ולעשות עוד ועוד ועוד איטרציות. חשוב מאוד שתמצאו לכם את הצ'קפיינטים האלה, לעשות בקרה על כל אחד מהשלבים בתהליך, ואל תתנו ל-AI לרוץ מקצה לקצה בלי להסתכל על הדבר הזה, כי להגיע ל-80% זה מאוד קל, אבל אתם תתקעו במדרגה הב שבו ב ת דמו הופך למוצר יתי. אז מעניין אותי ממש לשמוע מה אתם עושים. שתפו אותי בפרויקטים מגניבים שאתם עושים, איך אתם לוקחים את הדברים האלה, איזה טיפים וטריקים אתם רואים שעובדים עבורכם במעבר הזה מ מנהלי מוצר לבילדרים. חשוב שתבינו שהתעשייה שלנו משתנה, והתפקיד השתנה. אם עד היום היה מקום למנהלי מוצר שכל מה שהם מתעסקים זה בתהליך, היום אין כבר מקום. התהליך הוא אתם, ואתם צריכים להיות מסוגלים לבנות את המוצר מקצה לקצה, גם אם לא תידרשו לזה בשטח בחברה שלכם, היכולת שלכם לעבור ממצב שבו יש לי בעיה למצב שבו הפתרון בחוץ, הוא קפיצת מדרגה שכל אחד ואחת מאיתנו צריכים לעשות, וגם תהליכי הרעיונות ותהליכי הגיוס לפאם משתנים וזה נהיה כבר ציפייה. אז אני ממש מקווה שהפרק הזה נתן לכם רגע, פתח לכם את התיאבון לעשות פרויקטי צד כאלה ולהבין שזה אפשרי גם עבורכם. ואם בתם את הפרק, אז תשלחו אותו לחבר, מנהל מוצר, ודרגו אותנו בחמישה כוכבים. וכמובן, אם אתם רוצים לדעת בכל פעם שיוצא פרק חדש בתוכנית שלנו, תעקבו אחרינו בכל אחת מהאפליקציות הפודקאסטים. אז היה לי ממש כיף ותודה לכם שהזנתם.