
374: הפלייבוק החדש: כמה קל להחליף את הסטארטאפ שלי מחר בבוקר?פרק 374גיא וייס
374: הפלייבוק החדש: כמה קל להחליף את הסטארטאפ שלי מחר בבוקר?
איך בונים חברה שלא תהפוך לעוד פיצ'ר בקלוד?
איך בונים חברה שלא תהפוך מחר בבוקר לעוד פיצ'ר בקלוד? בעולם שבו טוקנים קונים מוצר ואפשר להקים מתחרה תוך שבועות, קוד כבר לא מספיק כיתרון תחרותי.
הפרק הזה פותח את "הפלייבוק החדש", הסדרה החדשה שלנו על בניית חברות בעידן ה־AI. העקרונות הבסיסיים של הקמת סטארטאפ אולי נשארו אותו דבר, אבל הדרך ליישם אותם השתנתה מהיסוד. בכל פרק בסדרה נפגוש פאונדרים ופאונדריות של חברות AI ישראליות בולטות, נחזור איתם לצמתים שבהם קיבלו החלטות משמעותיות, ונלמד מהאתגרים שהם כבר פיצחו או עדיין מנסים לפצח.
בפרק הראשון דריה ורטהיים מארחת את גיא וייס, מנכ"ל ומייסד שותף של Zenzap. זנזאפ מכניסה סוכני AI ועובדים לאותו צ'אט ארגוני, וגייסה 44 מיליון דולר בהובלת Bessemer ו־Lightspeed.
גיא מסביר מה לדעתו ההבדל בין מוצר לפלטפורמה, ולמה מי שבונה על פלטפורמה של מישהו אחר יושב בעצם על "מאחז בלתי חוקי". הוא מספר למה בחרו להשקיע שנתיים רק בבנייה לפני שיצאו מ־Stealth, דווקא כשכולם מדברים על כמה מהר צריך לרוץ, ואיך הם מחליטים בין חוויית משתמש לאבטחה, כשחלקיק שנייה של עיכוב יכולות לעלות באחוזים של נטישה. על הדרך הוא משתף את השאלה שכל פאונדר צריך לשאול את עצמו: כמה קל לבוא מחר ולהחליף אותי? וגם את התובנה של ג'ף בזוס שמנחה אותו מהיום הראשון, שהשאלה החשובה היא לא מה ישתנה בעוד עשר שנים, אלא מה יישאר אותו דבר.
תמלול הפרק
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי להכיל שגיאות.
היי כולם אני דריה ורתיים ואתם על סטארט-אפ פור סטארט-אפ במהלך השנים דיברנו פה הרבה על הבסיס והעקרונות שנדרשים כדי להקים סטארט-אפ אז הבסיס נשאר אולי אותו בסיס אבל אי אפשר לדבר היום על איך מקימים סטארט-אפ בלי להתייחס לשתי האותיות הכי נפוצות בשפה האנגלית לאחרונה, איי-איי כמובן אז מה זה אומר לבנות חברה בעידן האיי-איי? זו השאלה שנשאל היום בסדרה החדשה שלנו הפלייבוק החדש. בכל פרק נפגוש פאונדרים ופאונדריות של חברות איי-איי ישראליות בולטות וננסה ללמוד מהדרך שלהם נחזור לצמתים שבהם קיבלו החלטות משמעותיות נשמע איך הם מתמודדו עם אתגרים שמעסיקים כל סטארט-אפ שקם היום. ונלמד מאתגרים שהם פיצחו או עדיין מנסים לפצח בפרק הראשון אנחנו נשאל איך בונים מוצר שלא יחלף מחר בבוקר. שאלה קלילה אז בשביל זה נמצא איתי כאן גיא וייס מנכ״ל ומייסד שותף של זנזאפ היי גיא זנזאפ מכניסה סוכני איי-איי ועובדים לתוך הצ'טר ארגוני רתי את זה נכון. בסדר פחות או יותר תכף נרחיב אז רק נגיד במשפט שזנזאפ גייסו ארבעים וארבע מיליון דולר בהובלת בסמאר ולייד ספיד. אתם עסיקים כ-50 עובדים בערך כ-50 עובדים בדיוק פלוס מינוס בישראל ארצות הברית ואירופה ויש לכם אלפי לקוחות ואתם בצמיחה מאוד מהירה יאללה איזה כיף נתחיל. אוקיי בוא נשמע גיא במילים שלך רגע מה זנזאפ עושה היום. זנזאפ היום חודרת לארגונים לעובדים לידיים של העובדים ומצליחה להיות הנקודת. מוצא שבה עובד עובד ומתקשר עם הצוות שלו ואין אתם שלו בצורה מאוד מאוד טבעית. דרך ממשק צ'ט מאוד מאוד נוח אפשר לדמיין זה כמו וואטסאפ. עוד ספלה עבודה פלטפורמה היא נבנתה לארגונים מאוד מובטחת עומד בכל התקנים שצריכים לעמוד בהם כשאתה מגיע לארגון גדול. וכשמחברים סוכנים סוכני איי ועובדים פתאום הארגון משתנה זאת אומרת אתה פתאום הופך להיות מארגון מאוד נקודה עוד פשן. לארגון שהוא כל התהליכים בו מה התהליך הכי קטן של העובדה אינדיבידואל שעובר על מיילים כל בוקר או קובע פגישות. עד לתהליכי עבודה ורוקפלוס מאוד מורכבים שהם צוותיים או אישיים מול מערכות הארגון או מערכות שונות. לפשוט עולם אחר זה לא נושא של הפרק אבל אני רק אשאל לך אתם שונים מסלק כי אתה אומר לי צ'אט באזור העבודה אני חושב שזה דוגמה טובה למוצר. היום הוא קצת עודייטד מוצר שנכתב לפני המון המון המון שנים. פנה ופונה לקהילה של מפתחים כאילו בילד ביי דבלו פרספורט דבלו פרס הוא מנגיש בתוכו כל מיני תהליכים שמאוד רלוונטי לצוותי פיתוח. שער הצוותים בעולם יש שם פתרונות שאתה מחבר את כל עוד פנימה ומחבר כל מיני כלים והקיורי סו. פלטפורם כדי להגיד לחבר סוכנים הוא לא רלוונטי ל 99% מהעולם הוא סך כל 50 מיליון משתמשים היום עד היום. אנחנו פונים לקהילים מאוד מאוד מאוד שונים ומגוונים בעצם כל מי שהוא לא מפתח או טכנולוג כן אפילו בחברות הייטק יש לנו המון המון המון משתמשים צוותי המרקטינג צוותי הפיינס צוותי הענלה. אופרציה כל צוות שהוא לא קור ארנדי משתמשים בסוכנים של זנזאפ ובזנזאפ וכולם בסוף צריכים אינטרפייס ומוצר שעובד ברמה הכי הכי בסטנדרטים הכי גבוהים של. של יוזאביליטי ולעשות את זה תחת הגדרות של הבטחה ושליטה במידע וכל מה שכל מה שצריך בתוך חברות. קטנות וגדולות ארגוני בריאות וחברות פיננסיות וחברות בנייה ומהצד השני להנגיש פנימה בצורה מאוד טבעית אייג'נטים שזה דבר חדש. אבל שמישהו סליחה מבוגר יחסית בתעשייה והוא לא תק אוריינטד משתמש באיג'נט ואומר וואו זה משנה לי את החיים וזה משנה לי איך שאנחנו עובדים והצוותים שלנו השתנו. זה אתגר מוצרים מאוד מאוד מאוד גדול אז בואו נדבר רגע על נושא הגג שאיתו התחלנו רנו בעצם שנדבר היום על. איך בונים חברה שלא תהפוך בסופו של דבר לפיצ'ר פיצ'ר באחת החברות הגדולות זה יכול להיות גוגל קלוד כאילו אנטרופיק למה בכלל זה נושא שחשוב לדבר עליו. לך אני חושב שזה הנושא היחיד שצריך לדבר עליו בעידן של היום אם נחשוב על. אתה יודע.
כמה שנים אחורה, קוד היה יתרון תחרותי. מפתחים היה יתרון תחרותי. רצפת היצור היתה יתרון תחרותי ועל זה יש כמה יתרונות נוספים, אפשר להגיד שנטווק הוא יתרון משמעותי, הפצה, מותג, טראסט, איקו סיסטם, אבל בבסיס קוד היה יתרון תחרותי יתי, מוצר היה יתרון תחרותי, היום זה פשוט לא המצב. היום טוקנים קונים לך מוצר, והקלות של להתחרות במרקט פלייס, אם ראית משהו שעובד ולהקים עכשיו מוצר מתחררי, היא פשוט כמעט תפסית. אז עכשיו השאלה היא, לצורך הנה, במה משקיעים? אני משקיע את הזמן שלי ואת המשאבים של העובדים בחברה, משקיעים שלנו, משקיעים את הכסף שלהם, אבל למה זה בכלל דבר נכון? ולמה נכון להשקיע בזה ולא להשקיע בזה, ואיך אתה מייצר מצב שמחר בבוקר לא מגיע מישהו ושומט לך את הקרקע מתחת לרגליים, ופתאום עושה לך dissaption, ומטיס אותך. כן, המות הזה, מות זו מילה מאוד מאוד חשובה. שבעצם פעם היה נורא נורא קל להגדיר, פתאום עכשיו זה הפך להיות, וגם שאלה היא, מהו מוצר, מהי פלטפורמה, מה דיף? מוצר שצומח מהר, אבל כאן נורא להתחרות בו, כמו אגב בסוכנים האישיים, שאינסטינקט התחילו, ומיוז יצאו, ועכשיו יש לנו, אני לא יודע, כנר איזה נאות, ולהמון המון use cases שונים, זאת אומרת, יש קצת כמו תחום האפליקציות, בראשית האפליקציות, או שפלטפורמות, ומה מגדיר פלטפורמה בכלל? זהו, אז רגע, איך אתה מגדיר פלטפורמה? כי מוצר נר לי שב ת, לאנשים יותר קל לתפוס כזה, מה זה מוצר, מה זה לא? אז אני חושב, אני חושב שנאות אחד, בוא ניקח נניח רשת חברתית, הנאות המשמעותי שלה זה כמובן לא הקוד, זה האנשים שנמצאים שם. כן. אז נאות משמעותי של נטרוק אפקט זה משהו שאי אפשר להתחרות בו, לא משנה עם איזה מוצר תעבור, גם אם יהיה מוצר שהוא פעמייה, נר יותר טוב מאינסטגרם ומפייסבוק, יהיה קשה לה זה. בסוף כולם שם. שלושה מיליארד יוזרים, וואטסאפ, דוגמה מדהימה. נכון. אז אני חושב שנטרוק זה כמובן דבר נורא נורא נורא משמעותי. הדבר השני זה system of record. זאת אומרת, האם אתה המקום שבו המידע העסקי נמצא וקשה לצאת ממנו החוצה? זאת אומרת, תעלות תועלת שלי של לצאת ממנו היא פשוט לא כלכלית. אולי אני אפוך את האינטרפס, אני אשנה אותו. אגב, סלק עשו את זה, סלספורס עשו את זה יפה עם סלק, הם רכשו את סלק. סלק, הם רוצים להיות, הוא עוד לא מצליח להיות אינטרפס לCRM. אבל איך אני מייצר מצב שבו מחר בבוקר אי אפשר להחליף אותי? מערכות ERP, מערכות שהן work flows מאוד מורכבות, שמותמעות בכל הארגון. שכבר כל הדאטה שלי נמצא שם ויהיה לי מאוד מאוד קשה לצאת. שקשה מאוד לצאת, שקשה מאוד לצאת. הן אם זה בגלל הרשת, הן אם זה בגלל הדאטה. אז אני חושב שזה מה שמגדיר, מוטד, ביזנס או פלטפורמה. כן. מוצר הוא משהו הרבה יותר פלייקי, אני לא יודע מי זוכר את עולם המשחקים בפייסבוק, שהזינגה שהתפוצצו, המשחק סושי, מדהים. בפייסבוק יום אחד החליטו שזה לא מתאים להם, וזה מת. זאת אומרת, הפלטפורמה נשארה, פייסבוק נשארה, אבל ברגע אחד הם ביטלו איזה מוצר שהגבוה מאוד קולה. אגב, אני כל יום קורא בלינקטון על סטארטאפים ש רו, אנשים שהתחלסו את איזשהו, איזשהו מיזם. ואז הוא אומר, קלוד הוציא פיצ'ר והרג אותי. אז כאילו, הפיצ'ר אל מול פלטפורמה, זו שאלה שהיא, צריך להסתכל עליה טוב טוב לפני שאתה יצא לדרך. אתה ידעת לשאול את עצמך את השאלה הזאת לפני שיצאת לדרך? אלף אחוז. כן? זה כל מה שתעסקתי איתו. ומה אתה שואל את עצמך? כי כאילו, זה חמקמק אני חושבת. אני אתן דוגמאות מהיום שאנשים מכירים, כי זה קצת יחבר אותם לדרך השיבה, ומשם נגזר אחורה לאיך חושבים. איך אני לפחות חושב. יצא בסערה אינסטינקט. סוכן אישי שעוזר לך לקבוע בתי מלון ומסעדות, ולעשות קניות באינטרנט. כן. מדהים. הוא חי בוואטסאפ. נכון. הוא למעשה מאחז בלתי חוקי. כאילו, אם תחשבו על זה. כאילו, הוא מאחז בלתי חוקי. כמה זמן אחרי זה יצא מיוז, כפלטפורמה נפרדת. הפלטפורמה הוצי פיצ'ר, אפשר לקרוא לזה. עכשיו, כן, הם עשו את זה באפליקציה נפרדת, כי הם רוצו לתת חוויית אייג'נטית טובה יותר. צריך אפליקציה נפרדת. מרק צוקר בקצוע דייק שעושה את זה. אבל בסופו של דבר, זה אותו מוצר. אחד הוא פיצ'ר, אחד הוא פלטפורמה. כן. אחד הוא פיצ'ר בוואטסאפ, שאגב, היה לפני איזה שבוע תקרית, שהם טוענים שהם לא שילמו את החשבון לוואטסאפ, אבל אני לא יודע אם זה ב ת מהמצב, שפשוט אינסטינקט תפסיק לעבוד בוואטסאפ. נכון, שהם נחסמו לחשבונות. עכשיו, וגם ל-iMessage אותו דבר. הם לא שולטים בחוויה. זאת אומרת, הם רוכבים סוג של, כאילו, לא רוצה להגיד פרסייד, כי זו מילה קצת קיצונית, אבל הם רוכבים על פלטפורמה לא שלהם. ויש המון פלאגינים של איי-איי,
תוך סלק, עכשיו, זה קצת כמו extension לבראוזר, של מי הבראוזר והוא מחליט את ה-policy, זאת אומרת, הוא המדינה ואתה… זאת אומרת, בסוף לא משנה כמה אינסטינקט שהם קוד יצליחו, אם וואטסאפ יום אחד מחליטים שהם סוגרים את הפלטפורמה לאיג'נטים, כבר ראינו את זה. אין יותר אותם. כן, כן, אגב, סלק לפני כמה חודשים, שהתחיל גלעיה היה שני, או לא יודע, איזה מספר, הודיעו שאי אפשר לשאוב את הדאטה הארגוני מתוך סלק החוצה. עכשיו, זה כמובן עורר שערה אדירה, כי הדאטה הוא של הארגון ואנחנו משאורים לך על זה כסף, אבל הוא החליט את זה, לא משנה מה קרה עם זה אחרי זה, אבל פתאום אתה אומר, פאק, הוא מחזיק לי את המידע. כן. הוא הבוס, הוא הפלטפורמה, אז אני חושב שההבדל, אגב, ותכף נחזור לשאלה למה אנחנו עשינו את מה שעשינו, את הבחירות שלנו, אבל אני לא רוצה לקום בבוקר ולהיות תלוי במה האחר יעשה. אני, סליחה שמה, אבל כאילו, אני רוצה להסתכל על המצב ששטח כבוש לא מחזירים. אם קבשתי איזושהי חברה, היא שלי. אז זה ריסק אחד, אבל ריסק אחר גם זה ש… סבבה, אוקיי, אתה אומר, אז אני מפתח מאפס, הכל שלי, אני מפתח… שוב, תלוי מתי. כן, אבל נגיד שאתה מגיע להחלטה הזאת, עדיין יש לך את הריסק, שחברה שהיא כבר ענקית וכבר נמצאת בטלפונים של כולם, כמובן, כמו בדיוק, שתוציא פלטפורמה מתחרה. בדיוק, תוציא את מה שאתה בונה. אז אני חושב שבחיים זה כמו שאתה יוצא לרחוב, אתה יכול להתארס. אתה עולה על מטוס, אתה כאילו, אתה יכול לקבל את כיף לב. כאילו, אתה אומר, זה… זה גיוון. זה משהו שאני גם לא כל כך יכול לשלוט על. כן, כאילו, אני מחר יכול לקבל את כיף לבך, אז לחלילה לא עלינו. לא עלינו, כן. אוקיי, לא, ברור שלא עלינו, אבל אני יכול. אני עם הגנים שלי ב ת יכול, אבל… אבל זה יכול לקרות. כן. אבל השאלה היא איך אתה מצמצם סיכונים. זאת אומרת, אני חושב שבסביבה שאנחנו חיים בה, אתה רוצה לצמצם סיכונים ולא להרחיב סיכונים. ושוב, כל אחד והיתרון שלו, והבחירות שלו, יש כאלה שיגידו, אני מעדיף לצמוך נורא נורא נורא מהר, כשזה קורה, ואז לפתח פלטפורמה. זה גם אפשרות. אבל הדרך היא שונה, האוטקאם הוא שונה, והיכולת to be disrupted פשוט בסדר גודל. זהו, אבל צריך להגיד, גם ב ת יש יתרונות. זאת אומרת, הנה, אינסטינקט, יש פה ריסק נק, אבל וואלה, כאילו, אני לא יודעת כמה מיליונים של משתמשים יש להם. אינסטינקט, לדוגמה, זו דוגמה מצוינת לפיצ'ר או מוצר, שצמח בצורה הזויה. כן. וכל הכבוד תותחים. במקרה, מקרה, משם כמה אנשים, חיות. שאלה מאוד טובה, מהם זה בעוד שלוש שנים. לא זוכרים, לא יודע אם אתם זוכרים את קלאבהאוס? בטח. דוגמה קלאסית לאפליקציה שהעלתה בטירוף, וירדה באותה מהירות. יש להם ריטנצ'ן, ויש יוזקייסים מדהימים, והם, בדיוק שמעתי שהם הפסיקו להימדד על צמיחה, אינסטינקט, והם התחילו להימדד על, כמה מחזור כסף סולקים דרכם, או הזמן רוסים דרכם. אבל בסוף הם נכנסים לאיזשהו יוזקייס. עכשיו יש להם המון אתגרים, רוב ה ריקאים קונים ב זון, זון החליטו שהם סוגרים אותם, אין עסק, והם החליטו את זה. אז הם עכשיו עשו פרטנר שיפ עם שופיפאי. עכשיו אני כקונסיומר רוצה את המשלוח של זון, זון היא הפלטפורמה, אני לא רוצה, האינטרפסט של זון הוא תמיד היה מגעיל. נכון. אני עבדתי, היה לי עסק, עסק קודם שלי עבדנו עם זון הרבה שנים, אין שם שום דבר פלזנט. אבל זה עובד, כי התשתית הפלטפורמה שלהם, הם שולטים בפלטפורמת האיקומוס במובן הרחב נורא של המילה. אז בקטע הזה אינסטינקט אין בבעיה. ומיוז. אוקיי, אז בוא נדבר עכשיו על… מה יקרה עם זון? יוצאו מחר בבוקר סוכן אישי לקניות, שרץ לך בוואטסאפ. אני אעדיף להיכנס, בוא כנר אני לא אקנה בשופיפאי. כנר שהמיין יוזקייס של אינסטינקט מת. נכון. בטח ב ריקה. זאת אומרת, אלה שאלות שגם אתה כאילו שאלת את עצמך. מייחוז. אז בוא נלך ב ת, בוא נצלול כזה למקרה של זנזאב. ברור. ונדבר על כאילו, מה הבחירות וההחלטות שקיבלת כבר כזה מדי וואן. כן. שעזרו לך לכוון את הספינה. בדיוק, לכיוון של פלטפורמה. כן, אז אני חושב שכשאתה, קודם כל, אני משתמש הרבה ב ת עם הצוות במטאפוריה של ספינה, סירה. אני אומר שאתה יכול לשלוט על סירה בשני דרכים. אחד זה עם המפרסים, ואחד זה עם ההגאים. אגה זה יושב במים וההשפעה שלו היא מאוד עדינה. כן. ומפרסים, לא משנה מה אתה תעשה עם האגה, כיוון אתה מספרס עם הרוח, אתה שט. אתה צריך כל הזמן להבדל שאתה לא מתעסק בהגאים, אתה מתעסק במפרסים, כי הם הכוח המשמעותי. המפרס שהקם את החברה, ר, לקח כמה נקודות מוצא מאוד מאוד מאוד ברורות. לא משנה מה יקרה בעשרה שנים הקרובות בטכנולוגיה, בני אדם ימשוכו לתקשור. בטח שבעבודה. כן. אוקיי? כי בעבודה…
אנשים, הם צוותים, הם עובדים ביחד והם מנצלים את הכוח המשותף של האנשים וזו לא עבודה אינדיבידואלית. כמו לדוגמה, ן שכותב שיר. הוא עובד לבד, הוא לא מתקשר עם אף אחד. והוא מוציא שיר מ ן ושיר לא טוב, אבל צוותים עובדים ביחד. אז זאת הנחת עבודה הראשונה שהייתה. הנחות עבודה היא שאנשים ימשיכו לתקשר. הנחות עבודה היא שהם יתקשורו בצורה שהיא הרבה יותר מורחבת, היא מדיום חדש. הם מתקשורים עם האפליקציות שלהם, בשימוש AI. באיזשהו שלב אנחנו לא רק נתקשר בינינו ואז נלך, נסתכל בצד על המערכת שלנו. אלא המערכת שלנו תחדור פנימה ותתקשר איתנו בצורה שקופה. זה צריך להיות פתרון שהוא מאוד קולקטיבי ומתאים למגוון רחב של תעשיות. עכשיו היופי שראינו מוצרים ורטיקליים עובדים, כמו דוגמה, דיברת על סלקס. סלקס זה מוצר מצוין. וההנחה היא שבמידה ואתה תיתן לאנשים כלים מספיק פשוטים, כלי עבודה מספיק פשוטים וטובים ומאוד חזקים, לבצע את הפעולות ואת העבודות שלהם ביחד וליחוד עם הצוות, אתה יכול להפך להיות המרכז החיים שלהם. הדבר שהם פותחים, פעם פתחו Outlook כל בוקר. רוחדים לדעתי עדיין פותחים Outlook כל בוקר. מה אתה פותח כל בוקר? מה האינטרפס? ואני חושב שהמלחמה היום בשוק היא, Who controls the interface? זאת אומרת, אתה רוצה להיות משהו שהוא מאוד מאוד משמעותי גם. Daily. Daily tool. אתה לא רוצה להיות, אני חושב שהוא הוכח שכאילו, לצורך העניין, מי שמשתמש בכלוד באופן אישי, אתה מחבר אותו לכלים שלך וזהו, אתה עובד מכלוד. מאיפה אתה עובד? מאיפה אנשים עובדים? אז הטענה שלנו הייתה שיהיה מקום שכולם יעבדו בו, שהוא יהיה משותף והוא יהיה של כולם, יחיו שם בני אדם, יחיו שם אייג'נטים ועוד טכנולוגיות שאנחנו לא חושבים עליהן היום, וזה הולך להיות המון המון המון שנים קדימה. ושם יזוז כל המידע, המידע הארגוני יהיה שם, הזיכרון הארגוני יהיה שם, החיבוריות תהיה שם, האבטחת מידע תהיה שם, השליטה במידע תהיה שם. אז מין סתם זה משפיע כאילו על המון בחירות ב צעים. ברגע שמעת את כל הדברים האלה, אתה כבר, יש לך כבר איזה design architecture כזה מסוים. נכון. אבל מהצד השני, זה גם ישמע לי ענק. זה ענק. אנחנו מכוונים, הכוונה של זנזאפ היא להיות חברה, אני אומר את זה בצנעה, אנחנו הולכים לשלוט בכל התקשורת העסקית העולמית. אנחנו מכוונים לשם, אנחנו צועדים לשם, אפשר להעריך את זה במאות מיליארדים, או במספרים כאלה, או בטריליון, לא יודע, זורקים כל המספרים, בסופו של דבר אנחנו הולכים להחזיק את כל האיג'נטים שעובדים מבני אדם בעולם. אבל ידעת להגיד את זה בכזה ביטחון מדי one? מדי one, דיברנו על איך אנחנו רוצים להגיע למיליסטון של להיות הפלטפורמה, שבה העסקים והכלים שלהם נמצאים ביחד ועובדים ביחד, לרבות איג'נטים שהם המימוש המושלם לעובד דיגיטלי, המושלם. אז אוקיי, אז בא לי כן לקחת אותך, מתי הקמתם את זנזאפ? סוף 22. סוף 22, יותר רגעי. 2012 זה החברה השונה שלי. יפה. גם סוף 2012. יפה, הבדל של עשור בין השתיים, מלא הבדל בתכנית. הבדל של עשור, הבדל של, כן, אותם אחרנו יחסית מהר. אז זה דווקא שונה, כאילו. כן, זה הייתה חברת בוטסטאפ. כן. הייתי בן 25 שמחרתי אותה. מחרנו אותה אז בהמון כסף. והיינו שני שותפים, אני ואיתי. אז מגניב, כאילו החלטת בחברה השנייה ללכת על דרך אחרת לחלוטין. החלטתי שהאירוע פה הוא צריך להיות אירוע מגה גלובלי. זה מה שאנחנו רוצים. כן, זאת אומרת, זה מה שהנחה אותך מההתחלה. עכשיו, למה אני, מעניין אותי כאילו, איך הרגשת או מה חשבת ב-2022 כשהקמת את זנזאפ? כי כמות הדברים שהשתנו ב-4 שנים האחרונות, זה ממש כזה כשהיה נכנס לחיינו, נר לי, פחות או יותר. ממש, כן. אני לא ידעתי להגיד לפני 4 שנים, שתהיה תקשור. היום שאתה אומר לי, איג'נטים ועובדים מדברים ביחד באותו מרחב, וואלה, כאילו, אני יכולה לדמיין את זה, נשמע לי סופר אינטואיטיבי אפילו. לפני 4 שנים, נשמע לי דמיוני. כן. זה לא מאוד דמיוני, למי שמגיע מהתחום, השותף שלי, יונתן, הוביל טכנולוגיה בחברתך, קוראים לה ויז-איי-איי, שגם פיתחה ת צ'אט ארגוני לבתי חולים. התחילו מזהוי של שוואץ, וטיפול מהיר בשוואץ, עם מערכות ML ו-AI. אז זה לא היה יותר ML, אבל היום זה כן. אבל מי שהכיר ור את התחום, ידע לאן הדברים הולכים. התצורה עוד לא הייתה מאוד ברורה, לבנות פלטפורמה. ודיברנו על פלטפורמה לעומת פיצ'או מוצר.
זה לאין שיעור יותר זמן וגם יותר השקעה מלבנות מוצר או פיצ'ר. זאת אומרת, אתה יכול להראית מוצר או פיצ'ר בחודשים עד שנה. כן. מה שאנחנו בנינו לוקח המון זמן לבנות. אז היינו צריכים לבנות את כל התשתיות מראש ואת כל ההכנות מראש, בהדיעה שתקשורת עם הכלים היום בתצורה של Proactive Agents, ואגב, אני בטוח שבעוד כמה שנים זה יהיה משהו אחר, הכל צריך לבנות מראש ל-ICP שאנחנו רוצים לשרת, שזה האנשים שהם לא המפתחים, שהם לא אנשי התקסטנטים, אנחנו קוראים להם משתמשי ה-AI, שזה כמעט כולם. כן. אז היה צריך לחשוב על הכל מראש ולבנות את הכל מראש. התצורה, ה-formation הסופי של זה, הגיע בחצי השני של החברה. מה זה בחצי השני של החברה? בחצי החיים השני של החברה, כנר לפני שנתיים, שנה וחצי. זאת אומרת… איך זה הולך לראות בדיוק. כן. זאת אומרת לקח לכם, אז אם אני מחשב… לקחנו בערך שנתיים לבנות את הפלטפורמה. שהתעסקתם רק בבנייה? רק בבנייה. עוד לא יצאתם החוצה? אנחנו יצאנו מסטלט לפני 18 יום. וואו, טערים מאוד. ב-14 אוקטובר. אז יש פה גם איזה אפילו אנטיטזה לכל מה שקורה היום. דרך מאוד קשה ומאוד ארוכה. אי אפשר לעשות אותה בצורה אחרת. זה מעניין, כי ב ת התחלנו את השיחה אפילו רגע לפני הקלטה, ש רתי לך שקוראים לסדרה הזאת פלייבוק החדש, ו רת שאתם לא פלייבוק החדש. לא, אני לא שאנחנו לא פלייבוק החדש, אני חושב שהפלייבוק החדש זה משהו שהוא… הוא שלי במחלוקת. בגלל שהוא חדש. בדיוק, אני חושבת שדווקא יש היום המון המון קולות שמדברים על כמה מהר צריך לרוץ. נכון. אגב, החברה, כאילו, זאנזוב ספציפית תסה בכמות הלקוחות, אבל היא לא יכלה לעשות את זה. אם לא אתם יושבים שנתיים ובונים… אנחנו לא היום יכולנו להעלות לפלטפורמה, אני לא אוכל להגיד שמות, אבל לקוחות עם עשרות אלפים עובדים, שיש להם עשרת אלפים עובדים שמשתמשים היום באי-ג'נטים, ומדברים עם אי-ג'נטים ויש להם כנר יהיה להם כנר מ אלף אי-ג'נטים בקרוב, על עשרות אלפים עובדים. זה לא יכול לקרות בלי הקרחון הזה שפיתחנו. אין איזה לחץ בזמן הזה, בשנתיים של הבנייה? ב ת, שנתיים? היום בחיי סטארט-אפ זה המון. כאילו, יש חברות שקמות ונמכרות בחצי מהזמן הזה. לא היה איזה לחץ של כזה, רגע, בזמן הזה מתחרים יצאו, יעקפו אותנו? אם תקחי תשע נשים ותשים אותן בחדר, הם עדיין יצטרכו תשעה חודשים כדי להביא ילד לעולם. וגם אם תכפיל את כמות הנשים, זה עדיין ייקח תשעה חודשים. אצל פילים נר לי זה עשרים וארבעה. התשובה היא, לא. כי החשש ה יתי הוא, זה שאנחנו לא נעשה את העבודה שלנו בצורה טובה. לא מה המתחרי שלנו יעשה, אגב, עוד לא קמו מתחרים יתיים, וגם אם יש משהו עכשיו שקם, הם רחוקים הרבה הרבה הרבה זמן מאיתנו. זאת אומרת, הם גם צריכים לעבור את שלב הבנייה הזה? רת נכון. ולכן, מי שמתחיל מוקדם, ומי שמגייס את הקצב מוקדם, ומי שעובד שעות מטורפות כמו שה… ומי שמכיר את התחום, גם אין הרבה שמכירים את התחום הזה של הקשר בין האיג'נטים לפלטפורמות. כאילו, זה משהו שהוא קשה. כן. אבל להגיע למצב שאנשים בוחרים בך על פני פלטפורמות אחרות שהן ידועות בסביבת העבודה, זה אתגר מאוד מאוד מאוד מורכב. אז בעצם, כאילו, בא לי לשאול גם על זה, אני אומרת, אוקיי, גם אם אתם השתכנעתם שאתם צריכים לעבור את שלב הבנייה הזה, אתם צריכים גם לשכנע אנשים אחרים, כאילו… כן. יש לנו את המשקיעים הכי טובים בעולם. זהו, דיברנו על זה, שגייסתם לא מעט כסף. אז החברה נבנתה ביחד עם אדם פישר. אדם פישר שהוא… שותף נהל בבייסמר. בדיוק. ואדם הוא… ולאחר מכן הצטרפו חברה מהגראז', בראשם עומר, וטל מורגנטרן, מלייטספיד. והם כולם מבינים, הם כולם משקיעים, בראשם אדם וטל כמובן, מאוד מאוד מאוד מנוסים, ומכירים מאוד את ההבדל הדק שדיברנו עליו בין לבנות משהו שהוא מוצר שעובד ורץ בצרכם הכוחות ועושה מיליוני דולרים, ואפשר לקנות אותו, לבין משהו שיכול להחזיק תעבורה של מ מיליון יוזרים. ברמה של, אני שולח הודעה, ותוך מ מיליסקנד, היא מגיעה לצד השני של העולם, ואג'אנט יודע להגיד דברים נכונים עכשיו, ויודע לא להשתתף בשיחה כשלא צריך, ואפשר לשלוט עליו, והארגון יודע להגיד מה האג'אנט יכול לעשות והוא לא יכול לעשות, והאג'אנט יש לו פרמישיונס. מה מותר לו להגיד ולמי אסור לו לפנות ולמי מותר לו לפנות?
יש קבוצה עם כמה אג'נטים וכמה אנשים ומישהו שואל את האג'נט הפיננסי שלה, האג'נט יודע לפי ההרשאות שלו אם לענות לו או לא לענות לו, זאת אומרת המורכבות. שצריך לפתור כדי להביא מוצר בסוף שהוא למרי טיין פשוט קל ופשוט ואני מ ץ אותו בערב פיין היא פשוט בלתי נגמרת וכל המשקיעים שלנו משתמשים במוצר זאת אומרת יש לנו גם חלק מהיוזרים שרצים ומשתמשים. אז עוד משהו שאני לוקחת מזה. זה מסע ארוך. אלף זה מסע ארוך אבל ב ת גם שהמישן צריך להיות מאוד גדול מאוד גדול ומאוד ברור מאוד ברור כי אם זה לא היה לכם ברור שאתם צריכים עד כדי כך להתעמק לא הייתם עושים את זה וגם לא הייתם מצליחים כנר לשכנע אף אחד אגב אף פעם לא שכנענו. לא ניסינו פעם לשכנע אנחנו שמנו מטרה מול העיניים המטרה היא מאוד ברורה. היעדים מאוד ברורים אפילו גם איך שזה ור להיראות זה מאוד ברור. ועכשיו צריך להוציא את זה לפעול זה החלק הקשה אז זה ב ת בא לי להתגיר להתגיר אותך כאילו במקומות האלה זה נשמע כאילו הכל היה לך כזה נורא נורא ברור מההתחלה ואפילו קצת קל. לא בכלל זה מאוד קשה אנחנו תראי את השיער שלי. יש דברים שבעבורם שווה לעשות את הלאסט מייל. ואם החזון שלך או להיות חברה שתוביל את כל עולם הבא סוף אנחנו אנחנו האינטרפס של עובדים בארגונים. המרשים ענו ביום יום אנחנו יכולים להחליף את מייקר geht. אנחנו בחדרים בחברות שאנחנו נכנסים אנחנו מחליפים את מייקר סופט sagen לא את מייקר סוף את מייקר סופט זה להתחיל את מייקר סופט בסופו של דבר היא נהיית חסרת ראש. משתמשים בנו מהבוקר עד הערב בשביל לדבראל 라� chegar עם אנשים ומתקשר עם המחשב שלו או עם הכלים שלו. מתקשר עם העולם החיצוני ב ן או בוואטאבר מה הוא מבצע פעולות אז כל דבר זה קורה בזה אין זה פעם אז זה דבר מדהים. ובית כאילו אני רוצה לשאול גם כזה אז מאיפה הביטחון כאילו לבוא ולהגיד אני מחליף את מייקר סופט זה גם דבר גדול מאוד. אולי נשאר יותר ספציפית אתם בונים שנתיים את הפלטפורמה ואת כל העומק שלה מתי צריכים לקבל פידבק כי יש לנו לאורך כל הדרך אלינו יוזרים וקיבלנו פידבק. זה לא מה שביטרתם עליו לא לא כל הזמן אלינו יוזרים באופן באופן שקט וקיבלנו פידבקים ושיפרנו את המוצר. יש לנו אלפי לקוחות וזה צומח בקצב חולה זה אולי גם משהו ששווה לחדד כאילו אי אפשר לבטר גם אם זה עכשיו בנייה סופר סופר דיברת דיברנו על תשע חודשים והרעיון. אתה סתם הדבר הכי פשוט ריביוז באפליקציה בחנות אפליקציות אתה חייב לצבור את זה. אתה כשיש לך סתם עשרה ריביוז אנשים לא אתגרים את האפליקציה גם אם תביא עכשיו גם אם תעשה פיאר ותגיד זה וואו זה וואו זה וואו כשאתה בא לסביבת עבודה. אנשים מצפים למה שיש אפשר לסמוך עליו כמו מייקרוסופט כאילו בסוף מה התחרות שלנו. מייקרוסופט כאילו במנדה יודעים את זה טוב זה טראסטד ברנז לגמרי אז לוקח זמן לוקח זמן ואתה צריך לבוא עם מוצר שבנאדם מחזיק אותו בידיים ואומר זה כלי עבודה. זה לא גימיק לחיים הפרטיים שלי אני לא התבייש להביא את זה למשרד. זה לא יוצא זה לא יוצא אותי מפגר כאילו הפער הזה הוא מאוד מאוד מודע כי לעשות פער פער שלה עם כלי לבד ולכבות אותו ולמחוק את האפליקציה או לנסות להשתמש באיזשהו סוכן אישי. ולהגיד טוב סבבה זה מאוד שונה מלווה לחברה ולהגיד טוב יש לי סוכן אישי ויש לי סוכנים שאני יכול להביא לחברה ואם יעזרו לנו לעשות את העבודה של החברה רבה יותר טוב. כן אז נר לי שזה ב ת זה גם אולי. איזה נקודה שב ת שווה להתעכב עליה שאני חושבת שהיום ההבדל בין מוצרים שהם מוצרי איי אישיים למוצרי איי שמכוונים לעבודה זה כאילו הבדל של שמיים וארץ כן שזה כביכול זה יכול להיות אותה משימה זה יכול להיות סוכן אישי. אבל ברגע שהוא נכנס לעולם הזה של העבודה הוא צריך להיות הוא צריך להיות בנוי בצורה אחרת לגמרי קודם כל סוכן אישי הקונטקסט שלו זה אתה כן. הוא חי באפליקציה פרטית בוא ניקח דוגמא קורונה וואטסאפ המידע שייך לך כשאתה משתמש במוצר זה מוצר שלך כשאתה עובד בבוא ניקח את מנדי ואתה משתמש באינסטינקט אתה לא יכול לחבר אותו להאם על הארגוני נכון זה לא עומד בשום תקן זה לא נשלט היטי של הארגון יכול לשלוט על זה ואני לא מדבר על שאר המערכות בטח לא בבתי חולים בטח לא בבנקים בטח לא בכל גוף דבר שני. סוכן אחד לא מספיק.
אני צריך סוכן אחד לקוויקבוקס, או למנדי שלי, שיעבוד עם הצוות על פרויקט כזה. ואגב, את אותו סוכן עם המנדי, עם צוות אחר על פרויקט אחר. כן. ואני צריך עוד עוזר אחד שהוא שלי, שעובר לי על האימיילים, והוא עושה לי עבודה. הוא מוכבר לי ליומן, ומקובל לי את הפגישות, והופך אותי לבני המטרת, אבל אני מגיע לפגישה מוכן. ואני צריך עוד עוזר, עוד אג'נט, שהוא אחראי בחברה, על אופיס סופלייז. כל פעם שמישהו צריך, נגמר לו, לא יודע מה, קוטג' וכל פעם שיגיע מישהו, שאת, כן, יש לנו כזה אג'נט. כן. ואני צריך אג'נט, שיעזור לנו לעשות לעסק, טרייאז' מגיע עם המון דברים של לקוחות באימיילים וזה, והוא יודע לחלק את זה לדברים השונים. וזה צריך להיות מבטח. רגע, שנייה, זה רק ב… זה לא אג'נט אחד, זה צריך עשרות של אג'נטים. נכון. וצריך מקום לנהל את זה. כן. וצריך למקום להחליט למי מותר ומה אסור, ואיך אפשר, ומה גארד ריילס, ולשים איזה פיירול, ולשים את זה בסביבה מובטחת, ואחד רוצה את זה ב ריקה, ואחד רוצה את זה באירופה. ואחד רוצה את זה, שהדאטה ישמר אצלו, ואחד לא רוצה לחבר את זה להאותנטיקציה של מייקרסופט, ואחד משתמש בגוגל. ואחד מתחבר למנדי, ואחד מתחבר לאסנה או לקליקאפ. ואחד מתחבר ל-ERP שרק הוא שמע עליו. אנחנו עם אלפים של כלים, תמיכה באלפים של כלים שונים ומשונים. אינספור יוז קייסס, וזה פשוט עולם אחר, עכשיו מה כן דומה? מה שדומה זה שסוכן אישי יודע לבוא ללמל. זה המקום היחיד שזה כאילו פוגש אחד את השני. שאולי בראש של אנשים זה מטוייק באותה נקייה. בדיוק, אז הוא מוצא לי את החשבוניות האישיות שלי, ויש לי סאבסקריפשן ללא יודע מה, והוא אומר. אבל זה רק מדגיש. זה עולם אחר לחלוטין. בדיוק, כמה חשוב, כיזמים לשאול את עצמנו למי ב ת אנחנו בונים, וכמה משמעויות יש לדבר הזה. עכשיו אני אקח את זה יותר קדימה, בוא נניח ואתה מחבר את הסוכן האישי שלך, ואתה בעבודה התחלקת על בננה, ואתה מחבר אותו לאימייל של העבודה, עכשיו כשאתה עוזב את הארגון, וזה גם קורה בלי קשר, כל המידע שאי פעם עבר לך, נשאר איתך בטלפון והולך איתך. נכון. כאילו, היום מישהו שעובד במנדי, ומשתמשים בוואטסאפ, לא עלינו, או בגוף אחר, בית חולים בישראל, ורופא עכשיו עוזב את הבית חולים, או מישהו עובר ממתחרי אחד למתחרי אחר, כל המצגות, כל המסמכים, כל התכתבויות. אם הכל נמצא בוואטסאפ, אז אין, כאילו, לבית חולים אין בכלל בעלות על הדעת הזה. כמעט בכל חברה בעולם זה נמצא או בוואטסאפ, או ב-iMessage, או בסיגנל, כלים פרטיים. להוסיף על זה את האירוע שגונב את כל המידע העסקי מהמערכות, דרך סוכן איי-איי, לתוך הפלטפורמה האישית, זה כאילו, זה גיהנום, זה גיהנום, ואסור, כאילו, ואנשים פשוט לא עושים את זה, ועכשיו צריך להביא את הכלים האלה פנימה. יש עוד כזה, נמצא לחשוב על נקודות בדרך עצמתי, עם דילמות שעמדת בהם, ש… כל הזמן. אז תן איזה דוגמה. אני חושב שהדילמה הכי קלאסית, במוצר כמו שלנו, היא, מה ה-ICP? עכשיו, זו שאלה שכאילו, כשאתה שואל את עצמך, בדרך מה ה-ICP, אתה אומר, אתה קצת מזלזל בה. עכשיו, ספציפית פה במנדי מכירים זה טוב, יש פה, אני לא יודע כמה ה-ICPs, אלפים, אני מבין. נכון, מנדי היא גם דוגמה למוצר שהוא נורא רחב. סופר אורוזונטל. כן. ואז יש שאלה, למה זו שאלה מעניינת? כי לפי ה-ICP, אתה מגדיר מה אתה עושה בפיתוח, ומה אתה לא עושה בפיתוח. כן. ומה אתה עושה לפרודקטיזציה, ומה אתה אומר, אני מבטר על זה. ואז, זה ציר אחד של התנגחויות, בוא נקרא, זה ציר ה-X. צד אחד, אינטרפליסט, סייד שני, סמול ביזנס. והצד השני, הציר השני, זה ציר של יוזר אקספיריינס, זאת אומרת, זה כאילו אותי. שזה הציר עוד יותר קשה. כי בא מישהו ואומר, אני רוצה שזה יהיה מאובטח ככה וככה וככה וככה, ואז בא מישהו מהאקספיריינס ואומר, כן, אבל הודעה תגיע ב-250 מיליסקנד, ולא 100 מיליסקנד. עכשיו, זה נשמע קצת, אבל, על כל 100 מיליסקנד, אנחנו הולכים להאבד ג'יין של 2-3 אחוזים. כן. כי פתאום אתה שולח הודעה בוואטסאפ, אתה מרגיש שהיא מגיעה נורא מהר, אתה אומר, וי 1 וי 2. נכון. אם עכשיו זה יתעכב. אם יש לי ציפייה כזאת כבר. בממוצע, זה אומר שזה גם יכול להגיע לשנייה. בגלל שמישהו ב צע רצה להעביר את הכל דרך הזו שהוא מערכת הבטחה, או שלחתי קובץ נורא גדול, ולא שרקנו אותו. וזה עשה האם פול לחברה. יכולנו לא לשרוק אותו, שזה אקספיריינס טוב, אבל יכולנו גם לשרוק אותו, ואז הוא לא מגיע. אז כאילו, מה עדיף? ואז בו שולח את הוואטסאפ. איך עושים את הבחירות האלה? המון דילמות. אין תשובה אחת נכונה. יש פר-סיטואציה, צריך לנתח את המקרה, ולהבין, לדעתי, איפה אתה מפסיד יותר. איפה אתה מפסיד יותר? דווקא לא איפה אתה מרוויח יותר. שאם אתה מפסיד יותר? מעניין. מה עולה לי יותר? כאילו, אני הולך ושלם פה מחיר, מה הכי זול שאני יוצא. מעניין, זה דרך מעניין להסתכל על זה. לא, כי כשיש לך שני דברים שנגדים, ואתה חייב לבחור doorway ביניהם, אתה כנר לא תבחר את השני. בטח, ואתה לא יכול. אז בוא נר איזה הוגה.
היא פחות, כאילו, לא בלי. תשאר הכי גדולה. כן, כאילו, מה הכי סבבה לי? עם מה אני חי? וכשזה נוגע ל-ICP, זה באותה דרך הסתכלת על זה? בדיוק באותה דרך. אני אתן דוגמה. חברות בנייה, שנועלות עם קבלני משנה, והם 50 אנשים ומעלה, נגמרים בין, נניח, 500, או חברות בנייה שלא מנהלות עם קבלני משנה, והם 50 עוד 500, ומנהלות מלמעלה מטה. עכשיו, זה הבדל של שמיים וארץ. וואלה. כן, כי לאחד לא אכפת מה, ה-use case, העובדים שלו או לא שלו, הוא יכול להגיד להם או לא יכול להגיד להם. איך האיג'נטים באים לידי ביטוי, של מי האיג'נטים. ועכשיו, זה דילמה הכי קלה בעולם, כי אתה יכול להגיד, טוב, בסדר, הם יבואו כמה כאלה, אבל בואו נשווה את זה עכשיו למדיקל אופריישן, עכשיו בדיוק עולה לנו איזה גוף של 4000 איש, אחיות ורופאים בארצות הברית. הם צריכים דברים אחרים, הסוכנים שלהם צריכים לראות אחרת, הטמפליטים, מה מותר לסוכנים, ליאביליטיז של סוכנים, עכשיו, מה אתה מתעדף, איך אתה עוזר להם, עם איזה סולושיון אינג'ניר אתה עובד, עם איזה מטמיע בשטח אתה עובד כדי לעזור להם לפתור, המון דילמות. זה נשמע לי גם דילמות שהן מתמשכות, כאילו, אתה לא יכול… כל הזמן, כל הזמן. אתה לא תפתור את זה בפעם אחת, נגיד, זה ככה. לא, אז אתה… אין שום דבר שהוא זבן וגמרנו בכללי. גם מוצר, זה כאילו, לבנות מוצר, פלטפורמה, זה אינספור פייפר קאצט. כאילו, זה אתה… זה כל הזמן אתה חתכים בידיים. וכשאתה אומר ב ת שאחד השיקולים זה איפה אני מפסיד פחות, אז היה לך שיקול גם של, נגיד, אתה מדבר על ורטיקלים, נכון? חברות בנייה. זה דוגמה. לא, לדוגמה. אז אני אומרת, עובר לך בראש גם המחשבה של… אז רגע, אולי זה ורטיקל, שנגיד, יותר סיכוי שמייקרוספט כן ישלטו בו. דוגמה. אז אני אלך למשהו אחר? אז זה דוגמה טובה לשיקול. אנחנו, אוביוסטי, לא מנצים לייצר סוכנים ופלטפורמה שמחברת סוכנים ובני אדם לגופי R&D. כן. זה פשוט לא רלוונטי. אתה אומר שם, שם זה כבר… גם צריך להבין איפה הפער, איפה הפער בשוק היום. יש לה היום פרונטיר מודל זה טופ, זה כאילו, האופוס זה כאילו, יותר חכם ממני. אבל התמ של איי-איי בארגונים כמעט לא קיימת, כאילו, תיכנסי לכל, לרוב העסקים בעולם, עסקים יתיים, לא עסקים, לא חברות הייטק, ששם כמובן יש דופש נורא גבוה, אין איי-איי, אין דבר כזה. אז יש כאילו, זה נקרא דיפיוזן גאפ, יש כאילו פער בין איפה שזה אותמה ואיפה שהיכולות. עכשיו איך סוגרים את הפער הזה? עכשיו יש שתי דרכים לסגור אותו. יש שני סוגים של איי-איי. יש איי-איי שמפטר עובדים, ויש איי-איי שמעצים עובדים. כן. שני עולמות שונים. איי-איי שמפטר עובדים, זה חברות כמו סיירה. הם באים, הם עושים תהליכים, אנחנו מחליפים כל סנטר בכל סנטר דיגיטלי. מה שנקרא Stay Tuned לפרקים הבאים. בדיוק. שהם יהיו פה. מעולה, אז אנחנו מחליפים עובדים בסוכנים. פגז, ביזנס אחד. אבל יש עדיין עובדים שנשארים בארגון. הם עדיין הארגון. איך אתה הופך את הארגון לאיי-איי נייטיב? וזאת שאלה נורא נורא נורא מורכבת. אני חושב שאגב וגם פה שאת הפלטפורמה, קלוד או צ'ט ג'יפי טי, אפשר להגיד שהן פלטפורמות אבל בתכלס, הן אינטרפסים שאני יכול לזוז בהם בשנייה. נכון. אין שם שום מידע ארגוני. אין שם שום, מאגר של דברים שאני צריך לחזור עליו. אז, הפער הנורא דק בין פלטפורמה למוצר, מתבטא בהמון המון המון המון אזורים. אחד מהם זה להפוך להיות ה-System of Records, המקום שבו התעבורה הארגונית זזה, שממנה אפשר ליצור Workflows ואופטימיזציות, וליצור אג'נטים שיעזרו לצוות לפנות למעשה זמן, ולעשות דברים הרבה יותר טוב והרבה יותר מהר. סתם נניח באי-קומרס, יש לנו חברות שרצות על הפלטפורמה עם סוכנים שמתפעלים, את השירות לקוחות, את ההזמנה של המוצרים שהם הגיעו ללא אינבנטורי, וצריך להזמין אותם מחדש מונוספק, כאילו דברים שאתה אומר פרוד, אבל הם מערבים מפנים זה את האנשים כשצריך. כן. והם חיים כאילו באותה סביבה, זה כאילו תחשבי שהם בעיניים דיגיטליים, אני לא יודע אם פעם נכנס לאתר שלנו, מודע שלא נכנסתי. אז תראי את הברנד, זה נר כאילו כמו אנשים, ואנשים שנראים כמו אנשים, בחרו לך שהם קצת וירטואליים, אז השיתופיות הזאת היא נורא חשובה, אבל בסוף אתה רוצה להבין שאתה מייצר משהו שהוא last longing, ושהוא לא מחר בבוקר אפשר לבוא ולהחליף אותו. אז אם אני היום, אם אני חוזרת עכשיו לשאלה כזה מהראשונות ששאלנו, ואני שואלת אותך מה המורות שלכם. שלנו? כן.
נורא נורא פשוט, כשאנחנו נכנסים לארגון, אנחנו נהיים הרשת של הארגון, והסיסטם הפרקורט של הארגון, והאינטרפס של הארגון. האינטרפס הוא פועל יוצא. או יותר נכון הוא הגורם, אבל אנחנו בסוף המקום שממנו מתחילים. ולכן כשאנחנו בונים רשת של אנשים, סתם, באים לארגון אלף איש, כולם התרגלו כבר, לכולם כבר יש את הסוכנים האישיים שלהם. והסוכנים מדברים, ואנשים מדברים אחד עם השני, וכל התעבורה והזיכרון הארגוני נמצא אצלנו. למה תחליף אותי? למה שהוא עושה בדיוק אותו דולר? כן, אז אם ב ת אנחנו חוזרים כזה להתחלה, זה פחות עכשיו, אתה לא אומר לי זה מורכבות הקוד, למרות שאולי זה גם זה, אבל זה יותר דווקא הערך שאתם מצליחים לתת למשתמשים. אלף אחוז, קוד זה קוד. יכול להיות שהיום אפשר, מה שפעם היית עושה בשלוש שנים, תעשה אותו בשנה, בחצי שנה, בחודש. אזורים מסוימים כן, במוביל פרסט, התשובה היא לא. ביוזר אינטרפס, מוביל פרסט, התשובה היא בוודאי לא. אבל גם אם יותר קל, ולנו גם המפתחים הם עושים דברים שפעם הלוקחים חודש, הם לוקחים שלושה ימים. זה לא האירוע. האירוע זה רשתות סתם, חברות שמדברות אחת עם השנייה, יש לנו אינספור קבלנים, שמביאים את הספקים שלהם, ואת העובדים שלהם, ואת הדריכל שלהם, והם כבר כולם בזנזאפ. כי יש להם רשת לעבודה. והסוכנים שלהם מדברים אחד עם השני כבר. כן. ומטעמים, ועושים את כל הדברים, והדריכל שולח את הצעות מחירה, כבר האיג'נט שלו עובר, וכבר עונה ל… הכל שם. הכל קורה, אבל כבר יש רשת. יש רשת, והאיג'נטים מכירים, יש להם זיכרון, והזיכרון הארגוני נמצא שם. כאילו, אם אני צריך לסכם את זה במשפט? כן. למישהו שרוצה לבנות עכשיו חברה, או רוצה להצטרף לחברה, ורוצה לעשות לו אבלואציה, ולהבין מה הערך של החברה, נורא חשוב להבין כמה קל להתחרות, כמה קל להחליף את הקיים. לדוגמה, אתמול שמעתי שתי חברות סייבר הכי דעות בישראל, שאחת שילמה ללקוח כסף, את התשלום שהחברה חייבת לחברה השנייה, כדי שהיא תעזוב אותה ותעבור לעבוד אצלה. מה זה אומר? זה אומר שהמיגרשן קוסטו 0. כן. זה אומר שקל נורא לעזוב. נכון. אז אני חושב שבעלם צריך לשאול את עצמו, אני בונה את זה, בניתי, זה הצליח, אנחנו מדהימים. מה קורה מחר בבוקר? כי כולם אומרים שזה מדהים. וכמה קל עכשיו לבוא ולנגוס לי את ה… לנגוס לי ב… אם יש לי עוד אלף מתחרים, כמה קל לעבור אליהם. אחרי זה שאלות של האם הטופו פאנל שלי, האם המרקטינג שלי, כמה הוא רו . בדיוק, זה בסוף משפיע על המון. כמה הוא רו איפה ה-unique value שלי, כמה אני יכול לתת ערך, וכמה אפשר מהר מאוד לתת את הערך שאני נותן מישהו אחר. זאת אומרת, שאלות מאוד כאילו נשמעות קצת מטומטמות, ומאוד פשטניות, לא מטומטמות אלא פשטניות, אבל הם הלב. הם הלב של האירוע. כי לרוץ אחרי מה שכולם עושים, ולעשות מה שכולם עושים, זה קשה. אני חושב שאחד הדברים שאנשים צריכים לחשוב עליו, זה לנסות להסתכל קצת יותר פנימה לעתיד, ולראות גלים שמגיעים, ולנסות להיות מוכנים לגל הזה. ולא כשגל מגיע, לנסות לתפוס אותו. כי בגלישה זה לא עובד, אתה לא יכול להליך דוף אחרי גל. אתה חייב להיות מוכן לגל ולתפוס אותו. מדהים, אז עם זה נסיים. אם יש לכם שאלות אלינו, אתם מוזמנים לכתוב לנו באתר שלנו, בקהילה בפייסבוק, חפשו סטארט-אפ פור סטארט-אפ. ואם אתם רוצים לדעת כל מי שיוצא פרק חדש, אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בכל אחת מהאפליקציות. אז תודה רבה גיא. תודה רבה. ותודה שעזנתם.