הפיצ'ר החדש נקרא Custom Instructions והוא מאפשר למשתמשים להוסיף לChatGPT הנחיות מותאמות אישית באמצעות הזנה של שני פרומפטים מוכנים מראש:

1. מה תרצו ש-ChatGPT יידע עליכם כדי לספק תגובות טובות יותר?
2. איך הייתם רוצה ש-ChatGPT יגיב לכם?

אוקיי נחמד, אבל גם עד היום היה אפשר להכניס לו פרומפטים כאלה, אז מה חדש?

בתיאוריה זה נכון, אבל זה כדי לעשות זאת הייתם צריכים לחזור ולהזכיר לו מי הוא במהלך השיחה, מה שהיה שהופך את ההתכתבות לארוכה ומתישה יותר וגם מבלבל אותו ומוציא תשובות הרבה פחות טובות. 

בנוסף הזיכרון שלו מתאפס בכל שיחה אז כדי לעשות זאת הייתם צריכים לחזור על כל התהליך מחדש בכל פעם.

ב

הנה כמה רעיונות למה אשפר לעשות עם זה:

למדו את הצ'אט את סגנון הכתיבה שלכם:

שלחו לצ'אט דוגמאות לטקסטים / אימיילים / פוסטים שכתבתם ( דברים ללא מידע אישי או מידע עסקי רגיש) ובקשו ממנו שיכתוב הנחיות לעצמו איך לחקות את סגנון הכתיבה שלכם. העתיקו את התשובה שלו להנחיות מותאמות אישית וקיבלתם צ'אט שכותב כמוכם

הפכו אותו למומחה: 

אם אתם משתמשים לכתיבה בדומיין יחסית נישתי או ספיציפי תוכלו לתת לצ'אט הרבה מידע על הדומיין הזה וגם פרומפטים מוכנים מראש שיהפכו אותו למומחה בתחום.

הפכו אותו לסוכן שמסוגל לבצע מספר משימות:

מישהו מהטוויטר השתמש בפיצ'ר הזה בשילוב עם הפיצ'ר של קוד אינטרפרטר שמסוגל לייבא ולייצא קבצים כדי לגרום לצ'אט לכתוב את היסטוריית השיחות שלו בקובץ חיצוני ולקרוא ממנו כל פעם ובכך בעצם הפך אותו לסוכן! (מצרף לכם את הפרומפט שלו בתגובות מטה)

אלו רק מספר דוגמאות מהיממה האחרונה ואין ספק שככל שאנשים ישתמשו בו יותר נגלה שימושים חדשים ומעניינים…

הפיצ'ר הזה הוא צעד חשוב ואסטרטגי של OpenAI בדרך לחזון של העוזר האישי - צ'אט שיש לו את כל הדאטה שלנו, עונה לנו תשובות מותאמות לנו ומסוגל לבצע פעולות עבורנו פעולות. 

החברה שתצליח לנצח במירוץ ולבנות את העוזר האישי הכי טוב היא זו שבסופו של דבר תשלוט בשוק ובשביל לייצר עוזר טוב צריך שיהיו לו הרבה דאטה פרסונלי על המשתמשים. מטבע הדברים OpenAI נמצאת בנקודת פתיחה פחות טובה מחברות גדולות כמו גוגל ואפל (שלאחרונה דווח שכבר עובדת על עוזר אישי כזה) והמהלך הזה יעזור להם להדביק את הפער.

בשנה האחרונה הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI) הגיעה לקהל משתמשים רחב, ולא עומדת רק לרשותם של אנשי תוכנה ופיתוח. אנשים החלו להשתמש במנגנוני ה-AI השונים, כשהמפורסם שבהם הוא כמובן ChatGPT, לעיסוקים וצרכים שונים. החל מסיוע בעבודה, כתיבת עבודות אקדמיות ועד לקיצור תהליכים לצרכים אישיים. ואם כולם יכולים להשתמש בו, לכל עבודה וכמעט בכל תפקיד, איך מנהלים בכירים ואפילו מנכ״לים יכולים להיעזר בכלי ה-AI השונים על מנת לייעל את העבודה שלהם ולעשות אותה בצורה טובה יותר, ואיך משתמשים בו בצורה נכונה שתביא את התוצאות המדויקות והאמינות ביותר?

בתור מנכ״לית, המשאב שחסר לי ביותר הוא זמן. ריבוי המשימות והרצון (שלא מתממש) להספיק את כולן באותו היום גורם לכך שגם אם אעבוד לאורך כל שעות היממה, תמיד יישאר לי משהו שלא הספקתי לעשות, ואהיה חייבת לעשות מחר. כלי ה-AI השונים, כמו שרבים מאיתנו כבר הבינו, חוסכים בזמן ובמשאבים ומאפשרים לי לבצע בקלות ובמהירות משימות שבעבר הייתי מקדישה עבורן מחשבה רבה וריכוז. למשל, כתיבת פוסט בלינקדאין, כתיבת תיאור למשרה חדשה שנפתחה, כתיבת תוכן לאתר החברה, מיילים רשמיים עבור לקוחות ומה לא? כאשר אני משתמשת בצ׳אט למשימות ״הקלות״ של תפקידי כמנכ״לית, נשאר לי זמן להתעסק בדברים החשובים יותר כמו תכניות עסקיות, פגישות אסטרטגיות ואפילו שיחות התעדכנות עם עובדי החברה. 

כלי ה-AI השונים מסייעים גם בתמיכה בהחלטות עסקיות, מחקר והשלמת פערי ידע הקיימים בתחומים שונים. כמו כל מנהל, גם עבור מנכ״לים, ועבורי, מחקר הוא חלק מהותי מהעבודה השוטפת. החל ממחקר מתחרים, דרך פרקטיקות עסקיות ועד מחקרים בתחום העיסוק הספציפי של החברה. ניתן להשתמש ב-ChatGPT ודומיו על מנת להקל על תהליכי המחקר, לשאול שאלות מכווינות ולהשתמש בו לצד ואפילו במקום גוגל, מאחר והוא מארגן את המידע ועורך סיכום של השאלות שאתם מעוניינים להשיב עליהן. עם זאת, חשוב לזכור שהמידע בו מעודכן רק עד 2021, כך שאם ישנו רצון לחקור תחום חדשני, לא בטוח שהצ׳אט הוא הכלי המתאים ביותר לביצוע המשימה. לכן, חשוב מאוד להשתמש בו בצורה זהירה ולחשוב אילו נתונים ומידע נרצה להפיק מהכלי בכל פעולה ספציפית, והאם מדובר בעובדות מהימנות, דעות וכו׳. 

כמו כן, גם יכולות הכתיבה שלי השתפרו בעת השימוש בצ׳אט. בין אם מדובר בכתיבה פנים-ארגונית, ובין אם עבור לקוחות החברה, טכנולוגיית הבינה המלאכותית שינתה את תהליך המחשבה והכתיבה שלי כמנכ״לית. כיום, אני חושבת על קונספט או רעיון ומבצעת סיעור מוחות משותף ביחד עם הבוט. כך אני מרחיבה את הרעיון, מצמצמת אותו ועורכת שינויים ומצליחה להגיע לכיוונים שבכלל לא חשבתי עליהם לפני כן. אך גם כאן ניתן לומר שלצד היתרונות יש גם חסרונות. מצד אחד, הטכנולוגיה מאפשרת להרחיב אופקים ומציעה כיווני מחשבה יצירתיים וחדשים. מצד שני, ישנה סכנה שלאורך הזמן, השימוש בצ׳אט יהפוך מ״גלגל עזר״ לכלי הכרח שהשימוש בו ינטרל את יכולת המחשבה היצירתית העמוקה שקיימת בכל אחד מאיתנו. על מנת למנוע מהדבר הזה לקרות, אני דואגת לשמור על איזון בין השניים ומקפידה על כך שאני נעזרת בצ׳אט בתהליך אבל לא נותנת לו לעשות את כל העבודה.

לאחר שנתתי כמה רעיונות לשימוש יצירתי ב-AI, איך גורמים לצ׳אט לעשות מה שרוצים הלכה למעשה? הדבר החשוב ביותר הוא להבין מי כותב התוכן, מי קהל היעד, באיזה פורמט אני מעוניינת לקבל אותו (גליון אקסל, ספר וכו׳), ומה המשימה שעומדת בפניי. 

כך למשל, תוכלו להשתמש בפורמט הבא:

Act as (role) Create a (task), Show as (format)

במשפט הנ״ל תוכלו להשלים את החלקים החסרים בהתאם למה שאתם רוצים ליצור, ואלו יעזרו לכם לכתוב כל בקשה מהצ׳אט בהתאם למשימה שתרצו לבצע. 

בנוסף, וכדי לקבל את התוכן המדויק ביותר יש לדייק את הטון, לערוך את המסר הרצוי עד לקבלה תוצאה שאנו שלמים איתה. גם כאן חשוב לתת הנחיות ברורות על מנת לקבל את התוצאות הטובות ביותר. ניתן להשתמש בכל אחת מהפקודות האלו על מנת לשנות את פלט הצ׳אט בהתאם לרצוננו:

Refine the prompt if it's not perfect. 

Rephrase 

Expand 

Summarize

Tone- happy/ cool/ formal/ 

Ignore previous conversations

Remove part off content/ replace part of content 

לסיכום, טכנולוגיית הבינה המלאכותית שהגיעה לחיינו יכולה לסייע לכל אחד מאיתנו, ובייחוד למנכ״לים ומנכ״ליות שצריכים לנהל אופרציה עסקית ועסק שנמצא בצמיחה ומיועד לרווחיות. כדי לעשות זאת על הצד הטוב ביותר, וגם בצורה הטובה ביותר, חשוב להקפיד על הכללים, לא לקחת כעובדה מוגמרת כל מה שהצ׳אט אומר, כי בסוף הוא כלי שתוכנת בידי אנשים. מדובר אמנם במכונה יעילה, אבל לאנשים שמשתמשים בו ומשנים אותו יש משמעות אדירה והשפעה על כלים אלו. 

תארו לכם את הסיטואציה הבאה: אתם מקבלים התראה- 'מייל חדש התקבל', נכנסים לאינבוקס לברר במה מדובר ומגלים שהשולח לא מוכר לכם והכותרת הגנרית אולי (ואולי לא) רלוונטית לכם. אם בכל זאת החלטתם להקדיש מזמנכם, אתם פותחים את המייל ו"למרבה ההפתעה" מגלים שמדובר במייל מבוסס טמפלייט וכנראה שעבר כמה קופי-פייסט בחייו. 

במקרה הטוב, השולח ויתר על פרסונליזציה למייל וחסרים בו הפרטים הבסיסיים שלכם. במקרה הפחות טוב, השולח החליט ללכת על פרסונליזציה למייל אבל טעה בפרטים שלכם (כמו למשל "היי, שם-שגוי"). מה הצעד הבא ההגיוני לעשות? פרידה זריזה מהמייל וקליק על דליט. 

למה אנחנו מספרים לכם את זה? כי אנחנו ב-Entrée Capital מקבלים מאות מיילים מסטארטאפים מידי שבוע ואם להיות כנים, המיילים שמבוססים על טמפלייט הם לא המיילים שתופסים לנו את העין...

אז איך בכל זאת אתם יכולים להתגבר על הרעש ולזכות בתשומת הלב של המשקיעים? הנה כמה רעיונות:

🤝 קודם כל, נסו חיבור פרסונלי

גם אם אתם בוגרי קורסי כתיבה, סטוריטלרים יוצאי דופן או שאתם מכירים את כל השיטות לכתיבת המייל המושלם, אנחנו ממליצים בחום ליצור קשר עם קרנות הון סיכון קודם כל דרך מכרים משותפים שיארגנו לכם היכרות אישית עם המשקיעים. זה לא סוד שאנחנו נמצאים בעידן של הצפת תוכן בכל מקום ולכן, פאונדרים שיוצרים קשר לראשונה עם קרנות דרך מייל צריכים לקחת בחשבון שקבלת תשובה בחזרה תהיה משימה מאתגרת. 

יותר מזה, בעולם ההשקעות שמתבסס על קשרים אישיים ונטוורק (בייחוד באקוסיסטם הישראלי), המלצות על פאונדרים מהוות תפקיד משמעותי בהשקעה בסטארטאפ. סביר להניח שהמשקיעים יעדיפו להפגש עם מישהו שקיבלו המלצה עליו מאדם שהם סומכים עליו. 

אם בכל זאת בחרתם לשלוח מייל, הנה כמה טיפים שכדאי לזכור בזמן כתיבת המייל:

בקיאות בפעילות הקרן - הקפידו להציג במייל מידע שישקף שאתם בקיאים בפעילות של הקרן איתה אתם יוצרים קשר. כל קרן היא שונה, בעלת ערכים ייחודיים, תחומי התמקדות שונים ומגוון שלבי השקעה. זו ההזדמנות להראות למשקיע שקורא שלא מדובר בעוד מייל גנרי שנשלח לכל הקרנות אלא זה מייל שנכתב במיוחד בשביל הקרן המסוימת הזו. נכון, זה יקח לכם קצת יותר זמן אבל אם זה יעבוד, זה יהיה שווה את זה.

אל תשכחו את הפרטים החשובים- מה שנראה לכם ברור מאליו, לא תמיד ברור מאליו לקורא. שימו לב שאתם כוללים את כל הפרטים החשובים שהמשקיעים צריכים לדעת על הסטארטאפ שלכם. אל תשכחו לכלול את הייחודיות והבידול של המוצר/שירות שלכם. אם אתם יכולים לצרף מצגת, זה תמיד טוב.

הקפידו לכתוב מייל קצר וזורם לקריאה - תחשבו על עצמכם בתור קוראים - נכון שמייל ארוך, מסורבל, עם המון פסקאות הוא הדבר האחרון שתרצו לקרוא? אז כנ"ל לגבי המשקיעים שקוראים את המייל שלכם. הקפידו על טקסט קצר וקולע עם שפה פשוטה ובלי מונחים מורכבים מידי. לפני שאתם שולחים את המייל, בקשו ממספר אנשים לקרוא את המייל (גם מהתחום שלכם וגם כאלה שלא מבינים בו). אספו את כל הפידבקים, עדכנו בהתאם ורק אז שלחו את המייל. 

וודאו שהמייל שלכם נשלח לאדם הרלוונטי בקרן - היו עדים בעבר לפאונדרים ששלחו את הפיץ' שלכם לאנשים הלא רלוונטים בקרן. מצב כזה יכול לגרום למייל שלכם להעלם כלא היה. וודאו שאתם שולחים את המייל לאדם הנכון: (1) מי שאחראי להשקעות בקרן. (2) מי שאחראי להשקעות בתחום שלכם.

לסיכום, כשאתם מתחילים לגייס כסף לסטארטאפ שלכם, תמיד עדיף לנסות לייצר קשר ראשוני באמצעות חיבור פרסונלי עם המשקיעים. אם לא הסתייע בידכם, אנחנו מתעקשים שתנסו שוב ;) 

אם עדיין לא הצלחתם, רק אז עברו ליצירת קשר באמצעות מייל מותאם אישית ומדויק שישלח למשקיעים הפוטנציאליים. שיהיה בהצלחה! 

השקתם את המוצר, הגעתם לפרודקט מרקט פיט ויש לכם מכירות יפות בשוק הישראלי – אתם כבר סטארט אפ בשל. אבל עם כל הכבוד לשוק הישראלי, מרבית היזמים וחברות הסטארט אפ הישראליות חושבות ומכוונות לשוק הגלובלי וזה כמעט תמיד שם במוקד את השוק האמריקאי.

ההחלטה איך ומתי סטארט אפ מתחיל לפעול בשוק האמריקאי היא דילמה שמעסיקה יזמים ומייסדי סטארט אפ משלב מאוד מוקדם במיזם. האם מראש לרשום את החברה כחברה אמריקאית עם חברת בת ישראלית או להפך? בסופו של יום מדובר בהחלטה סבוכה שתלויה במשתנים הספציפיים של כל סטארט אפ וסטארט אפ, המאמר הזה לא יעסוק בדילמה החשובה הזו (ראו דיון פורה בנושא שהיה בקבוצת הפייסבוק), אלא דווקא בנושא שנתפס (בטעות) כטכני לחלוטין, אך הוא אלמנט קריטי שכל סטארט אפ שמתעתד למכור בשוק האמריקאי (וזה לא משנה עם המכירות נעשות תחת כובע של 'חברה ישראלית' או כובע של 'חברה אמריקאית) חייב לקחת בחשבון – Sales Tax (מס מכירה).

נכון, אף אחד לא אוהב להתעסק במיסים אבל כמו שאומרים – יש שני דברים בטוחים בחיים- מוות ומיסים. לכן, חשוב להכיר את ההשלכות השונות של המס הזה כשפועלים בארה"ב.

ברמה הבסיסית Sales Tax זו המקבילה האמריקאית למע"מ שאנחנו מכירים, או למס ה-VAT הנהוג באירופה. כלומר מדובר במס עקיף אותו אנו אחראים לגבות מהלקוח ולהעביר לרשויות המס ולכן חשוב לשקלל אותו במסגרת כל עסקה. אך בעוד בישראל מרכיב המע"מ הוא מוכר, ידוע וקבוע ולכן הוא גם פקטור שמאוד קל לשקלל. הסיפור של Sales Tax זו כבר אופרה אחרת לגמרי.

פה זה נהיה טריקי וקצת מסובך, כי העניין עם Sales Tax הוא שאלו חוקים מדינתיים ולא חוק פדראלי, מה שאומר שלכל מדינה ומדינה יש את החוקים שלה ואת שיעורי המס שלה.

ככלל, בכל עסקה מול לקוח אמריקאי, המוכר מחויב להוסיף Sales Tax לחשבונית. על מנת לענות על השאלה האם צריך להוסיף Sales tax לחשבונית צריך לבדוק היא האם יש לחברה זיקה לאותה מדינה והאם הזיקה הזו גוררת חבות מס על מכירת מוצר/שירות באותה מדינה.

כמו שאמרנו, לכל מדינה יש את הכללים שלה וכזכור אנחנו מדברים על 51 מדינות שלכל אחת מדיניות ורגולציה שונה לחלוטין כשזה מגיע ל-Sales Tax, ממספר קטן של מדינות בהן לא נהוג בכלל Sales Tax, עד מדינות בהם הרף ההתחלתי למיסוי הוא נמוך מאוד. אחרי שזה נאמר, ניתן לסמן  בגדול אלו הפרמטרים אותם צריך לבדוק:

האם יש לכם נקסוס (Nexus) במדינה בה את מוכרים?

 nexus זה בעצם הקשר שלכם למדינה בה מתבצעת המכירה, והוא יכול להיווצר על ידי רכיב פיזי (physical nexus) – עובדים, משרדים, מחסנים וכו' או על ידי רכיב כלכלי (economic nexus) – לרוב, רף של 100,000 דולר או 200 עסקאות בשנה. יש מדינות מסוימות שהרף גבוה יותר. כשמדברים על Nexus, בהקשר של חברות הייטק, העניינים יכולים אפילו להפוך ליותר מורכבים, משום שהרבה מאוד חברות טכנולוגיה מוכרות מוצרים במודל של  SaaS ברחבי ארה"ב מבלי שיהיה צורך בנוכחות פיזית במדינה (מטה, עובדים, מחסנים), הכול מתבצע אונליין, ובכך נוצרות חובות דיווח של sales tax במדינות רבות ומהר מאוד. 

האם המוצר/השירות חייב באותה מדינה?

לרוב התשובה לשאלה הזו קלה אבל צריך לשים לב שמסווגים את המוצר נכון לצורכי Sales tax. בהמשך לסוגיה שכבר הזכרתי, שירותי SaaS למשל פטורים ממס בקליפורניה אבל חייבים בניו יורק. כלומר, גם אם יש לכם nexus בקליפורניה, אין צורך לגבות sales tax  כי המוצר פטור; מצד שני בניו יורק, שירותי SaaS חייבים ב-Sales Tax כמו כל מוצר אחר. 

מה שיעור המס?

אחרי שהבנתם שיש לכם nexus במדינה בה אתם מוכרים וגם המוצר שלכם חייב במס, צריך להוסיף את שיעור המס. צריך לזכור ששיעור המס עשוי להשתנות על פי קטגוריית המוצר וגם פה לכל מדינה כללים שלה. אם נחזור לדוגמה של SaaS (שהיא גם מודל רלוונטי להרבה מאוד חברות הייטק) יש מדינות שיש להם הקלות ספציפיות בקטגוריה הזו. למשל, קונטיקט מחייבת שירותי SaaS רק במס בשיעור אחיד של 1%; ואילו טקסס מחשבת sales tax בעסקאות SaaS רק על 80% מהעסקה.

עוד דבר שצריך לזכור הוא שבעסקת SaaS שיעור המס נקבע לפי הכתובת המדויקת של הלקוח. גם כאן העניינים מסתבכים כי ההבדלים בשיעור המס אינם רק ברמת  ה-State (מדינה) אלא ברמה המוניציפאלית המקומית. למשל, שיעור המס במנהטן יהיה 8.875% אשר מורכב מ4% מס מדינה, 4.5% מס מחוז ו0.375% מס אזורי.

תשלום ודיווח

אחרי שגביתם את ה-Sales Tax מהלקוחות שלכם, יש להעביר את התשלום למדינה הרלוונטית יחד עם הגשת דוח. גם פה הכללים משתנים ממדינה למדינה ויש מדינות שמבקשות תשלום ודיווח בתדירות חודשית, אחרות עובדות במודל רבעוני ויש כאלה שמסתפקות בדיווח שנתי.

לכל זה צריך להוסיף שלל 'מקרים מיוחדים' של עסקאות פטורות אבל חשוב שגם במקרים כאלה תבקשו שהלקוח ימציא לכם סימוכין בצורה של פטור רלוונטי (exemption certificate).

כמו שהבנתם סוגיית ה-Sales Tax היא סוג של סיוט במושגים של compliance, כשמצרפים לזה את תחושת ה'יהיה בסדר' שמאפיינת את האופי הישראלי מבינים למה לסוגיה שהיא בעיקרה טכנית, יש פוטנציאל להפוך לשדה מוקשים. כישראלים, אנחנו רגילים להפגין גמישות ולא תמיד לייחס חשיבות לנהלים. הגמישות המחשבתית הזו היא חלק ממה שהפך אותנו ל'סטארט אפ ניישן', אבל יש לה מחיר. בישראל כשיש אי הבנה או טעות במיסוי ניתן הרבה פעמים לפתור את הבעיה באמצעות דיאלוג עם הרשויות. האמריקאים הרבה יותר מרובעים וקשוחים, אם בשגגה לא תשלמו Sales Tax כחוק, אתם יכולים למצוא את עצמכם בחוב לרשויות ולעיתים גם בהליך משפטי פלילי שעלול להיות בעל השלכות מרחיקות לכת על החברה ויכול לייצר קשיים בגיוס הון והנפקות עתידיות וזה נושא שעולה בדיו דיליג'נס שמשקיעים עושים לפני השקעה ויוצר קשיים ועיכובים. לכן, קחו בחשבון שלא מדובר בדיון תיאורטי, כי חברות ויזמים ישראלים כבר נכוו בגלל שהזניחו את הטיפול ב-Tax Sales.    

הבשורות הטובות הן שיש היום פתרונות טכנולוגיים אוטומטיים שיודעים לעשות עבורכם את כל העבודה ללא שום מרווח טעות. חשוב להתנהל עם Sales Tax כבר מהיום הראשון כי התנהלות נכונה לא עולה לכם כסף (כי אתם מהווים בסך הכול צינור בין הלקוח למדינה), אך אם לא טיפלתם בזה ורק אחרי תקופה תתחילו לדווח, תידרשו לשלם גם על העבר ואז זה כבר ייצא מהכיס שלכם.

הכישורים של העובדות והעובדים של הארגון הם החוזקות הכי גדולות של הארגון. ארגון שרוצה לצמוח, להתרחב ולשמור על יציבות חייב להשקיע במקביל לכל שאר הדברים גם בשימור ופיתוח הכישורים של העובדות/ים. הארגון אחראי לוודא ולספק לעובדיו את הכלים וההכשרות הנדרשות על מנת לנהל בצורה נכונה את כישורי העובדים ולוודא שהם מתפתחים יחד עם הארגון.

המטרה היא לא רק לדאוג שלעובדות/ים יהיו את הכלים והכישורים לעשות את התפקיד הנוכחי, אלא להכין אותם/ן מראש עם כישורים עתידיים. כלומר לדאוג שהעובדים/ות יקבלו את הכישורים או החיזוקים הנדרשים מראש ולא כתגובה לדברים שקורים בשוק או בארגון. לשם כך הארגון צריך לבנות תוכנית למידה ארגוניות על פי הצרכים העתידיים ולוודא שהעובדים /ות מוכנים עם ההכשרות הרלוונטיות כדי לשמור על מקצועיותם ולתת להם כלים להתמודד עם המשימות הנדרשות.

לשם כך אני רוצה להכיר לכם שני מונחים - Reskill ו-Upskill.

הראשון, Reskill - מתייחס ללמידה של מיומנות או סט מיומנות חדשות, כלומר לקחת עובד עם מיומנויות מסויימות (למשל מכירה) ולהקנות לו מיומנות חדשות (לדוגמא שירות לקוחות). ישנן מיומנות מקבילות או אפילו זהות בין שני התפקידים האלו (לדוגמא מכירה של מוצר ללקוח יושבת על מיומנויות דומות כמו ניהול לקוח), וישנן מיומנויות שונות - כדי לאפשר לעובד מעבר מתפקיד לתפקיד או מהתמחות להתמחות ולאפשר גדילה ארגונית, אחנו צריכים לתת לעובד כלים להתמודד עם התפקיד החדש וללמד אותו מיומנויות שרלוונטיות למשימות איתן יצטרך לבצע.

השני, Upskill - מתייחס ללמידה של מיומנות חדשות שיש לרכוש כדי להתקדם בתפקיד או להתקדם מקצועית. כמו שראינו בחודשים האחרונים מאז שכל כלי ה-AI נכנסו לחיינו ישנה חשיבות הולכת וגדלה להבין איך ללמוד לעבוד עם כלים כאלו שמייעלים את העבודה שלנו. הקניית מיומנות עבודה חדשות ושמופרות עוזרת לנו ולעובדים שלנו להתאים את עצמנו לשוק ולטכנולוגיות המתקדמות ולוודא שאנחנו והעובדים שלנו בעלי כישורים רלוונטיים לשוק העבודה הנוכחי ויותר חשוב מכך, העתידי.

שניהם מאוד חשובים לעולם העבודה העתידי והנוכחי וחשוב מאוד שאנחנו כעובדים/ות נשקיע בפיתוח מיומנויות כל הזמן וגם הארגונים בהם אנחנו עובדים צריכים להבין את החשיבות העצומה של השקעה בתחום הכשרה במיומנויות חדשות או שיפור מיומנויות קיימות.

אז איך נעשה את זה בפועל?

• זהו את הכישורים הנוכחיים שלכם/ן / של העובדות/ים - צרו אינדקס של כישורים שקיימים כרגע בארגון, סמנו מי העובדים/ות שיש להן/ם את הכישורים ובאיזו רמה (התחלתית, ממוצעת, מומחיות). כך תוכלו לאתר בקלות בהמשך עובדים/ות בעלי/ות כישורים מסוימים שכבר קיימים בארגון ולא חשבתם/ן עליהן/ם.

• זהו את הכישורים הנדרשים בשוק באותו תחום, מקצוע, תעשיה - צרו מיפוי של התעשיה שבה אתם/ן פועלים והבינו מה הכישורים החשובים בתעשייה הזו, אילו כישורים חסרים לנו בחברה או אין לנו מספקי מהם בחברה ובאיזה הכשרות כדאי להשקיע לטווח ארוך

• זהו מגמות וטרנדים עתידיים בשוק ומהם גיזרו את הכישורים העתידיים הנדרשים - בצעו ניתוח של השוק והטרנדים העתידיים, לאן התעשיה שלכם והשוק בכלל מתקדמים, איזה טכנולוגיות או שיטות עבודה עומדת לצוץ מעבר לפינה בעוד כמה חודשים או אפילו שנה, מה המיומנויות החסרות בארגון כדי לתמוך באותם כלים/טכנולוגיות מתודולוגיות.

• בנו תוכנית עבודה ללמידה ו/או שיפור המיומנויות הנדרשות כרגע וחסרות או לא מספקות - אותן מיומנויות שהעובדים/ות שלכם חייבות/ים לרכוש עוד אתמול כדי שיהיה להן/ם את הכלים להצליח בתפקיד, אי אפשר ללמד את כל העובדים/ות הכל בבת אחת. ביחרו סוכני שינוי/למידה שילמדו ויעבירו את הידע הלאה, תעדפו מיומנויות שיותר קריטיות על מיומנות שניתן לחכות עם ההכשרות שלהן.

• בנו תוכנית למידה ארוכת טווח לוודא שאתם נותנים לעובדים /ות שלכם את המיומנות והכלים להיות מוכנים להתמודד עם המיומנויות העתידיות שהם ידרשו להן כדי לבצע את התפקיד - פה הדגש הוא פחות על הארגון ויותר על העובדות/ים, רוצים שהעובדים/ות ישארו לטווח ארוך? תשקיעו בהן/ם תצרו להם תוכניות פיתוח ולמידה כדי, תשקיעו בהם/ן והן/ם בתמורה ישקיעו בארגון. השקעה בהכשרות ופיתוח של העובדים/ות זה כלי מעולה לשימור ושביעות רצון של העובד/ת וגם השקעה לטווח ארוך עבור הארגון.

ההכנה למיומנויות העתידיות היא חשובה מאוד ואנחנו צריכים להכניס אותה לתוכנית העבודה שלנו ולסדר העדיפויות הארגוני. אם לא נמפה את המיומנויות הנדרשות ונערך מראש עם תוכנית למידה לעובדות/ים שלנו כדי להקנות להם/ן את אותן מיומנויות נאבד זמן יקר ואף יותר מזה.

ברמת הפרט - אני ממליצה לכל אחד ואחת לחקור את המקצוע הנוכחי שלכם/ן ואת המקצוע שאתם/ן רוצים לעבוד בו בשנים הקרובות, להבין לאן אפשר להתפתח ולהתקדם ואילו כישורים ומיומנויות עליכן/ם לרכוש כדי להתקדם בתחום. לאחר מכן לעשות סקירה במגוון פלטפורמות הלמידה שקיימות היום ולמצוא את הקורסים המתאימים שיקנו לכם את הכלים והמיוניות הנדרשות כדי לבצע את התפקידים שאתם מאחלים לעצמכן/ם לעבוד בהם בעתיד.