אנחנו חיים בעידן שבו חוקי הטבע של עולם הסטארטאפים וההון סיכון נשברים כשה-Foundational Models  משתפרים בקצב של פי 10 כל כמה חודשים. כל תזות ההשקעה זזות. חברות נבנות ומתרסקות במהירות שיא.

ביננו, אם נודה באמת - גם המשקיעים הכי מנוסים וגם יזמים ויזמות מהשורה הראשונה מודים שהם מופתעים מהמהירות שבה היכולות משתנות, ומההשפעה של זה על בניית חברות. אז מה חשוב לדעת לפני הקמה של סטארטאפ בתחום ה- Enterprise-AI ?

נעים להכיר - אני לוטן לבקוביץ׳, שותף מייסד ב- Grove Ventures.  למרות שההייפ של ה- AI  נמצא איתנו בעיקר בשנתיים האחרונות, הטכנולוגיה נמצאת איתנו כבר תקופה. בעשור האחרון יצא לי לעבוד עם עשרות צוותים שבנו מוצרי AI לארגונים וללוות אותם לרוב משלב הקדם-רעיון, דרך ולידציה ועד להתקנה ומכירה של מוצרים למאות לקוחות ואלפי משתמשים.

אז כן, בסוף הבסיס של איך מקימים סטארטאפ מצליח לא השתנו בעידן ה- AI . אבל עם הזמן, ב- Grove הבנו שיש תובנות שחוזרות על עצמן ומהן עולות תשובות לשאלות ספציפיות שעולות מיזמים בתחום: באיזה workflows של ארגוני אנטרפרייז נכון לשלב AI? איך לגרום למשתמשים להשתמש בפתרונות ולא לפחד מהם? ואיך מייצרים moat לסטארטאפ בעידן של AI? (ספוילר: דאטה!)

ניסינו לזקק את מה שלמדנו מהעבודה עם צוותים שכבר בנו והגיעו לסקייל וריכזנו את זה ב-playbook שהשקנו לפני שבוע. אני רוצה לשתף איתכם כמה מהתובנות הבולטות שזיהינו:

משתמשים מאמצים מוצרים מבוססי AI כשהם מרגישים שהם עובדים בשבילם, לא במקומם.
כשחברה מפתחת מוצר טכנולוגי שנועד להשתלב בעבודה של אנשים (כלומר לא מפתחת אייג׳נט שיחליף אותם, שזה סיפור אחר) - צריך לחשוב על האופן בו הטכנולוגיה תשנה את העבודה שלהם. אם המשתמשת מרגישה שהמוצר עוזר לה, משאיר אותה בשליטה, וגורם לה להראות מקצועית טוב יותר - היא תהפוך לשגרירה שלו. אם לא - היא צפויה להתנגד, גם אם הטכנולוגיה עובדת מצוין.

דאטה ייחודי הוא יתרון תחרותי חזק של סטארטאפים.
אחת השאלות המרכזיות בעידן ה- AI היא איך לייצר לסטארטאפים יתרון יחסי (או בשפה שלנו - moat, כלומר חפיר). ככל שהמודלים מתקדמים ונעשים זמינים לכולם, היתרון המשמעותי שנשאר בידי החברה הוא דאטה ייחודי שאחרים לא יכולים להשיג או לשכפל. הנה דוגמה מהפרוטפוליו שלנו:

Navina, חברה שמביאה AI לרופא המשפחה כדי לשפר את הטיפול במטופלים, יצרה באמצעות העבודה עם הלקוחות שלה מאגר נתונים של מיליוני מטופלים שבעזרתם נבנו מודלים קליניים יחודיים המאפשרים לה לספק חווית משתמש מוצלחת ולהבטיח ROI ללקוחותיה.

הדאטה שמגיע מהמשתמשים יכול להפוך למנוע צמיחה של החברה כולה.
כשכל לקוח חדש מזין דאטה חדש למערכת ומטייב את הדאטה הקיים, הוא בפועל משפר את הערך ללקוחות הקיימים (או מה שנקרא Data Flywheel): באופן זה החברה לא רק בונה יתרון תחרותי - היא גם יוצרת אפקט מצטבר שמחזק את כל העסק. זה הופך את הדאטה למכפיל ערך ולא רק לנכס סטטי, ואת המוצר שלכם לפלטפורמה שקשה מאוד להתחרות בה לאורך זמן.
והנה דוגמה לעיקרון הזה מהפרוטפוליו שלנו: ב- ActiveFence חברה שעוזרת לחברות לתת חוויות משתמש בטוחות ללקוחות שלהן - משתמשים של החברה שיפרו וטייבו את הפלטפורמה על יד כך שסימנו תכנים ובכך סייעו בפיתוח יכולות זיהוי לדפוסים חדשים בלי שהתבקשו לבצע פעולות נוספות.

הטעות הכי מסוכנת - לחשוב ש-AI  הוא המוצר.
AI הוא לא המוצר- הוא הטכנולוגיה. הרבה מהסטארטאפים שנכשלו ניסו למכור את היכולות של המודל עצמו, במקום לפתח מוצר שפותר בעיה אמיתית. זה אולי מרשים בדמו, אבל לא מחזיק לאורך זמן. החברות שמצליחות הופכות את ה- AI  לאלמנט כמעט “שקוף” מבחינת המשתמשים, כזה שעובד מאחורי הקלעים, משתלב עמוק באופן שבו  המשתמשים באמת עובדים, ומספק להם ערך אמיתי.

ולפני סיום, הנה שאלה שווה לשאול את עצמכם:
אם ה- LLMs  יהיו חזקים פי 10,000 בעוד שנתיים - האם המוצר שלכם עדיין יהיה רלוונטי?

הפתרונות הכי טובים היום הם אלה שההתקדמות במודלים תגדיל את הערך שהם נותנים ללקוח - ולא תאיים עליהם.

אני מזמין אתכם לקרוא את הplaybook  לעוד תובנות, ואם גם אתם בונים חברות בתחום ה- Enterprise-AI אשמח לשמוע איך זה נראה אצלכם.

נתחיל בבשורה הטובה: אין כמעט יזם/ת שלא מבינ/ה את החשיבות של בניית הצעת ערך חזקה.
כזו שתביא גם משקיעים וגם לקוחות.
הבשורה הרעה היא שלרוב היזמים קשה לבנות אחת כזאת...
אז בואו נפרק את הנושא הכל כך חשוב הזה, וככל שהבלוג יתקדם אני מאמינה שתתאהבו בנושא הזה כמוני: מה זו הצעת ערך, למה היא חשובה, ואיך בונים הצעת ערך שמזיזה את המחט.

הצעת ערך היא מושג עסקי ושיווקי שמתאר את הערך הייחודי שחברה מבטיחה להעניק ללקוחותיה. במילים פשוטות, מה התועלת שהלקוח הפוטנציאלי ירוויח אם הוא יבחר לרכוש את המוצר שלנו. היא מסבירה למה לקוחות צריכים לבחור דווקא במוצר שלנו, ולא בזה של המתחרים.

העניין הוא שהצעת ערך יכולה להיות מושג חמקמק. אין לו מתכון מוגדר בסגנון: כוס דאטה, 2 כוסות מודל עסקי וכף פסיכולוגיית צרכנים.

כיוון שרוב היזמים מגיעים מרקע טכנולוגי או מוצרי, הנטייה שלהם היא לתאר את הצעת הערך במושגי פיצ׳רים או ארכיטקטורת מוצר.
אבל לקוחות קונים תועלת.
ותועלת היא לא נגזרת ישירה של פיצ׳רים.

אני פותחת פה סוגריים, ורוצה להסביר את ההבדל בין כמה מושגים שקשורים להצעת ערך:

פיצ׳ר < יתרון < תועלת.
פיצ׳ר הוא תכונה במוצר.
יתרון מסביר את החשיבות של פיצ׳ר מסוים ואיך הוא פותר בעיה, לרוב בצורה עובדתית, קונקרטית או ניתנת למדידה.
לעומת זאת, תועלת היא סובייקטיבית, ופונה לרגשות או לכאבים של הלקוח הפוטנציאלי. היא משלבת בין פונקציונליות רגשית לפונקציונליות מוצרית.
במהותם, היתרונות מסבירים למה הפיצ׳רים חשובים, והתועלות מסבירות למה היתרונות חשובים.

הבנה עמוקה של התועלת מאפשרת ליזמים למנף אותה בהצעת בערך גם במודל העסקי וגם במסרים השיווקיים.
הצעת ערך היא חלק מהמודל העסקי שלכם, והיא גם מלווה את החומרים השיווקיים של הסטארטאפ, כמו פיצ׳, עמוד נחיתה וכו'.
כמו שאתם מבינים, היא הסיבה שבזכותה לקוחות ירצו לקנות את המוצר ולשלם עליו.
כדי שזה יקרה, צריכה להתקיים המשוואה הבאה: ערך שמתקבל > ערך שמשולם (בכסף).
אם היוזרים הפוטנציאליים שלכם ירגישו שהערך שהם משלמים גבוה מהערך שהם מקבלים, הם לא יקנו את המוצר.

זו הסיבה שבגללה אני ממליצה ליזמים לא להצמיד מספרים קונקרטיים להצעת הערך.
למשל, לא להגיד אני חוסך לך זמן פי 7 או חוסך לך כסף X4.
למה?
כי ברגע שייכנס לשוק שחקן מתחרה שיוכל להגיד אני חוסך לך זמן פי 8 או חוסך לך כסף X5, אתם תמצאו את עצמכם מחוץ למשחק.

בנוסף, קל לנו לחשוב במושגי חיסכון של זמן או כסף. אבל ברוב הזמן זה לא מה שלקוחות מחפשים כשהם קונים מוצרים ומחפשים פתרונות לכאבים שלהם.
לקוחות לרוב מחפשים איכות, בטחון, ביצועים מצוינים וכד'.

אז איך לבנות הצעת ערך סיסטנבילית שתתפוס גם את תשומת לב המשקיעים וגם את תשומת לב הלקוחות?

1. ודאו שאתם יודעים מה קהל היעד רוצה להשיג בקטגוריה שלכם:

אם למשל בניתם מוצר בקטגוריית ה- mental health, אין טעם להגיד בהצעת הערך שהוא זול יותר מפסיכולוג.
אנשים שרוצים להשיג רווחה נפשית, פחות שמים דגש על המחיר.
מה כן? דברו על מה הם ישיגו ומי הם יהיו כשתהיה להם רווחה נפשית בזכות המוצר שלכם.

2. העמידו במרכז הצעת הערך את הלקוח ולא אתכם:

הצעת הערך צריכה להסביר ללקוח איך המוצר יפתור לו את הבעיה באופן שאף מוצר אחר לא יעשה זאת.
אני נתקלת בלא מעט פיצ׳ים ואתרים ששמים פוקוס על החברה או על הצוות כחלק מהניסיון לשכנע לקוחות פוטנציאליים לבחור במוצר שלהם.
חשוב לייצר קרדביליות כחלק מהמעטפת הכוללת אבל לא בהצעת הערך.

3. הקפידו שהצעת הערך שבניתם מייצרת בידול:

כשלקוחות מקבלים החלטה לגבי מוצר, הם משווים בין כמה אלטרנטיבות.
חשבו על הפעם האחרונה שבחרתם יעד לחופש.
רוב הסיכויים שלא ישר בחרתם באוסטריה, אלא הבנתם שבא לכם חופשת סקי, ואז התלבטתם בין בולגריה, אוסטריה וצרפת.

ודאו שהצעת הערך מסבירה היטב במה המוצר שלכם מבודל מהאלטרנטיבות. בכך, תוכלו לאפשר לקהלים המדויקים לכם לבחור במוצר מתוך התאמה גבוהה בין הבעיות שלהם לבין הדרך הספציפית בה המוצר שלכם פותר את הבעיה שלהם.

כל בעיה ניתנת לפתרון בכמה דרכים. אתם רוצים להגיע לקהל לקוחות שרוצה שהבעיה שלו תיפתר בדרך מסוימת מתוך סט שיקולים שיש לו. למשל, תשתיות, רגולציה, ערוצי הפצה, שווקים שבהם הוא פועל וכד'.
הדרך המסוימת הזו שבה המוצר שלכם פועל חייבת להשתקף היטב בהצעת הערך שאתם בונים.

כשאיירבנב בנו את המוצר שלהם, הם לא דיברו על פלטפורמת למציאת מקום לינה אלא על לחיות כמו מקומי בכל מקום בעולם (belong everywhere).
בכך הם בעצם בידלו את עצמם מהפתרון הרווח בתחום התיירות שזה בתי מלון, והגיעו לקהלים שמחפשים חווית אירוח אחרת.

4. בדקו את הצעת הערך שלכם בשטח:

חלק מהוולידציה בשלבים המוקדמים חייב להיות הצעת הערך עצמה. לא מספיק שהיא נשמעת טוב בתיאוריה, היא צריכה לעבוד בפועל.
ופה מגיעות הטקטיקות שכולנו מכירים, כמו למשל להרים קמפיין דמי ולבחון תגובות בפועל של הלקוחות. האם הם מבקשים להיפגש איתכם לדמו? עוברים לעמוד התשלום? שואלים מחיר? וכן הלאה.

בתור מומחית להתנהגות לקוחות, אני מפצירה בכם לא לתקף את הצעת הערך שלכם רק על ידי שיחות עם לקוחות פוטנציאליים אלא על ידי בחינה של ההתנהגות שלהם בפועל.
כמו שכולנו יודעים מהחיים עצמם, our behavior speaks louder than our words.

הצעת ערך חזקה היא לא תרגיל שיווקי- היא תשתית אסטרטגית שמזיזה את כל החברה קדימה. כשהיא מדויקת, היא חוסכת הסברים, מקצרת מחזורי מכירות, מאפשרת מיקוד בערך המוצר ולא במחיר, ופותחת דלתות למשקיעים, לפרטנרים וללקוחות.

שילוב של יצירתיות ועשייה חיובית יכול להיות מאתגר בשגרת היום יום, ובייחוד בתקופות משבר כאשר מצב הרוח ירוד. אפשר לומר שכמעט כל אלו שעובדים בחברות סטארטאפ קטנות וגדולות נדרשים ליצירתיות ולגמישות מחשבתית בעבודתם בכלל, ובתפקידים יצירתיים כמו עיצוב, תוכן, ומחקר זקוקים לגחלת יצירתית בפרט. גם בימי חרדה ומשבר אפשר ואפילו מומלץ לשמר את רוח היצירתיות, כאשר זו יכולה להניב יעילות בעבודה, ותחושות של שלווה, הנאה וסיפוק. הנה כמה דרכים לעשות את זה בכיף. 

בריינסטורמינג 

גם בעבודה מרחוק – בשום אופן לא לוותר על סיעור מוחות, חשיבה משותפת עם הצוות, או בכלל עם קולגות. גם אם הייתם רגילים לתפוס חברים במשרד ולשוחח באופן ספונטני, יש דרכים להמשיך בחשיבה קבוצתית גם מרחוק. אפשר לקבוע שיחות זום ייעודית, או להשאיר זמן בסוף שיחה אחרת לשיח יותר חופשי, אפשר כמובן גם להיעזר בכלי עבודה קבוצתיים כמו פיגמה, מירו, וסליידס. עבודה מהבית יכולה לגרום לתחושת בדידות, וזאת דרך נהדרת להמשיך בתקשורת בלתי פורמלית עם הקולגות הרחוקים. 

מחקר

מחקר יצירתי יכול לבוא לידי ביטוי בכל כך הרבה דרכים, הוא מתניע את תהליכי העבודה היצירתיים וחושף לאפשרויות חדשות שלא חשבנו עליהן. המטרה היא להוציא את הראש מהמשימות הרגילות שלנו ולהרחיב קצת אופקים. מחקר יכול להיות קריאה בבלוגים, מחקרים, מאמרים, גלילה בפרופילים ברשתות החברתיות (צילום, עיצוב, אמנות, ותוכן אחר), פודקאסטים, תכנים דוקומנטריים, אוספי מוזיאונים וירטואליים, שיחות עם אנשים, ואפילו שיטוט ברחוב. את הפריטים שנמצאו כמעניינים אפשר לתעד בלוח פינטרסט או בכל פלטפורמה אחרת, ולשוב אליהם ברגעי משבר עתידיים כדי לקבל קצת השראה. 

חוזרים לימי הלימודים! 

בלימודי עיצוב ובמקצועות יצירתיים אחרים נהוג להקדיש בכל פרויקט זמן רב לעבודה מעשית. אפשר לצאת מהמחשב ולגוון עם סקיצות ידניות, מודלים תלת מימדיים, חיפוש אחר רפרנסים שונים ומעניינים, יצירת מפות חשיבה, השתעשעות עם פלטפורמות AI, וסקיצות ממוחשבות. בתקופות לימודים נהוג גם לג'נגל בין כמה פרויקטים במקביל, ככה שאם אוזלת היצירתיות מאחד, מוצאים אותה באחר. במידה ונתקעתם באחד הפרויקטים שלכם בעבודה, שחררו ונסו להתקדם עם משימות אחרות ולשוב אליו רעננים. 

רתימת היצירתיות למאמץ המלחמתי 

השתמשו ביכולות היצירתיות והטכניות בהן התברכתם! בימי מלחמה יש לא מעט יוזמות חברתיות, עמותות, וארגונים שישמחו לעזרתכם, בין היתר ביצירת תכנים כתובים ויזואליים. מעבר לכך, אפשר גם להעלות תכנים עצמאיים ברשתות החברתיות ולסייע בהעלאת המורל או בהעלאת מודעות לנושאים המעסיקים את העורף. 

הפסקת קראפט

אם היצירתיות לא באה אלינו – אנחנו נבוא אליה. התעסקות בפעילויות יצירה יכולה להרגיע את הגוף והנפש, לזמן אלינו מחשבות יצירתיות ולספק לנו תוצרים מגניבים. יש אינסוף רעיונות ליצירה פשוטה שאפשר לעשות בבית: ציור בצבעי מים, רישום בעיפרון, פיסול בחימר, סריגה, קרושה, תפירה, גינון וצמחיה, צילחות מנות ביתיות, יציקת נרות, ייבוש פרחים, הכנת סבונים, חרוזים, קיפולי נייר, כתיבת שירה וכו׳. 

לסיכום, גם כשהכל נראה אבוד, היצירתיות תמיד יכולה להציל את המצב. פעילות המעודדת יצירתיות יכולה להשיב תחושת חיוניות, לסייע בביצוע משימות בעבודה, ואפילו להעלות חיוך :)

מ־GO MODE ל־SLOW MODE… ואז שוב ל־GO.

היי לכולם.ן, שמי הילה ואני VP HR בסטארט-אפ ישראלי מוביל בתחום ה Saas Security. 

אנחנו חיים בשגרה כל כך לא שגרתית, שכבר קשה להבחין כמה קיצונית היא באמת. רק בשבוע שעבר יצאנו לריטריט חברה – יומיים שקטים, מדויקים, מתוכננים בקפידה.

רצינו רגע לנשום. לאפשר לעובדים שלנו להניח את הכל בצד, להתחבר לעצמם, להוריד הילוך.

השקענו בכל פרט – ממיתוג האירוע כמעבר מ־Go Mode ל־Slow Mode, דרך סדנאות נשימה, כתיבה, ואפילו אמבטיית קרח. נתנו מקום לזמן חופשי, לאוכל מזין, לרגעים מול הים וסיימנו ביוגה וסאונד הילינג, והיה שקט בלב שלא הרגשנו הרבה זמן.

אבל החיים – כמו החיים – שוב הוכיחו שאין באמת דרך "לתכנן" שגרה.

כמה שעות אחרי שחזרנו, עוד לילה שבו הכול השתנה.

אז חזרנו ל־Go mode. כי אנחנו סטארט-אפ.

וזה אומר לדעת לעבור בין מנוחה לחירום תוך שניות – ולפעמים גם להחזיק את המורכבות הזו לאורך זמן.

ובתוך זה, להישאר מחוברים. להישאר מדויקים.

הנה כמה עקרונות שליוו אותנו בשבוע האחרון - לא כתורה סדורה, אלא מתוך תנועה ואולי יעזור לכמה מכם.ן:

תמונה יומית של מצב העובדים

אנחנו ממפים מדי בוקר את מצב העובדים: מי פנוי? מי במילואים? מי מתמודד עם חרדה או עומס רגשי? מי פתאום הפך להורה יחיד?

זה מאפשר לנו לתכנן את היום לא רק לפי משימות – אלא לפי היכולת האנושית האמיתית של כל אחד ואחת.

תכנון גמיש לפי היכולת, לא לפי הלוז:

עברנו מ"מה צריך לקרות השבוע" ל"מה אפשר לקיים השבוע".

משימות צומצמו, הותאמו, ושוחררו כשצריך – תוך הבנה שמצב רגשי הוא לא פחות חשוב מלו"ז.

טבלת מיקומים מתעדכנת בלייב:

הבנו ש"עובד מרחוק" זה כבר לא מספיק.

איפה הוא נמצא פיזית? למי יש אינטרנט יציב? מי עבר דירה זמנית?

מיפוי כזה מאפשר לנו לתאם ציפיות ולתת תמיכה מותאמת.

בחירת פלטפורמות תקשורת לפי סוג השיח:

בחרנו לנהל שיח יומיומי פתוח יותר דווקא בוואטסאפ – גם בגלל זמינות, וגם כי הוא מאפשר תקשורת פחות פורמלית.

את השיחות המקצועיות והתיעוד המרכזי שמרנו בסלאק.

ההבחנה הזו עזרה לייצר גם קירבה אנושית וגם תיאום מקצועי ברור.

פגישות תעדוף יומיות בין הנהלת ישראל ל־CS ול־Pre-Sales:

בכל בוקר אנחנו מתכנסים לסנכרון קצר עם הצוותים הגלובליים – לתעדוף משימות, זיהוי חסמים, והתאמות למציאות המשתנה.

שיחות פתוחות עם ראשי הצוותים:

מה קורה אצלכם? מה עובר על העובדים?

איך מזהים מצוקה? איך שומרים על מסגרת בלי לדחוף בכוח?

ודיברנו גם על קליטת עובדים חדשים, במיוחד כאלה שהצטרפו בימים האחרונים – איך עוזרים להם לבנות תחושת שייכות, לקבל ביטחון, ולהרגיש שהם לא לבד בתוך כאוס לא מוכר.

שימור חיבור ומורל:

החוסן הארגוני שלנו נבנה מהיכולת לראות כל אדם בדיוק במקום שבו הוא נמצא. יש מי שזקוקים למרחב, ויש מי שצריכים חיזוק.

עבור חלק זו שיחה קצרה עם המנהל, לאחרים – רגע של שקט או הפוגה יזומה באמצע היום.

ניסינו לזהות את הצרכים האישיים של כל אחד ואחת – ולהגיב בהתאם, ברגישות. דווקא המחוות הקטנות, כשהן מותאמות באמת, מצליחות לייצר תחושת שייכות גם בתוך חוסר ודאות.

סיוע ממשי להורים לילדים קטנים:

בייביסיטר זו לא מותרות – זו תשתית לתפקוד.

פתחנו תקציב ייעודי להורים – כדי שיוכלו לגייס עזרה בבית.

לפעמים זו שעתיים של שקט שמאפשרות לנהל שיחה מקצועית כמו שצריך, או פשוט לנשום.

תמיכה לוגיסטית היא גם תמיכה רגשית.

התארגנות מהירה לעובדים שנתקעו בחו"ל:

עובדים שמצאו את עצמם מעבר לים – בלי ציוד, בלי שגרה, בלי חיבור רגשי – לא נשארים לבד.

שלחנו ציוד ממשרד למשרד (בין בוסטון לניו יורק), רכשנו לפטופים בקפריסין, וליווינו אותם מקרוב.

אנחנו מבינים שזו לא תקלה זמנית – זו תקופה.

רצינו לאפשר להם לנהל שגרה נורמלית ככל האפשר, גם מרחוק – כדי שיוכלו להישאר מחוברים, מקצועית ואישית.

תקשור לצוות האמריקאי:

לשקף להם מצד אחד את המצב, לתת בטחון שאנחנו ממשיכים ולעודד שיח אנושי ומתחשב מול הישראלים.

לסיכום, חשוב לא פחות לומר שלצד כל זה – חשוב לדעת מה אסור שייפול

בתוך חוסר הוודאות, יש נקודות שאסור לנו להחמיץ.

כחברה, יש פיצ'רים שחייבים לקרות – כדי שנוכל להמשיך לצמוח, להביא לקוחות חדשים, ולנצח עסקאות.

הצלחנו למקד את הצוותים סביב אותן אבני יסוד – ולהקצות להן את המשאבים, האנשים והתשומת לב שהן דורשות.

ובסוף - זה האיזון

יש מי שמתקשים לתפקד. מי שלא ישנים בלילה.

ויש מי שמבקשים דווקא עוד עבודה – כי השגרה היא העוגן האחרון שנשאר.

קיימנו שיחה פתוחה עם הצוותים האמריקאים – שיתפנו במה שעובר עלינו, תיאמנו ציפיות, והחזרנו קצת קרקע מתחת לרגליים.

ובמקביל, הזמנו את העובדים האמריקאיים לדבר ישירות עם הקולגות הישראליים שלהם – כדי לשבור את הפחד מ"לגשת", ולגשר על המרחק, גם כשהוא רגשי.

אנחנו לא כאן כדי להכריע מי צודק או מה נכון – אלא כדי לאפשר לכל אחת ואחד להיות איך שהם, ולדעת שהם חלק.

גם כששום דבר מסביב לא מרגיש יציב.

הכוח שלנו כארגון לא טמון רק בטכנולוגיה או במודל העסקי – אלא באנשים.

בתיאום רגיש בין הנהלה למשאבי אנוש, וביכולת הכי אנושית שיש:

להקשיב.

לכוון מחדש.

ולהישאר יחד.

בתקווה לימים שקטים שיגיעו במהרה!

אנחנו יודעות שלפעמים קשה לחשוב תחת לחץ, אז משתפת כמה מהדברים שאנחנו עושים אצלנו בדארו בתקווה שיעזור לעוד חברות.

בימים כאלה, האחריות שלנו רק מתעצמת. לשמור על שגרה, להיות עוגן לאנשים, ולא לשכוח את עצמנו.

בקיצור הנה מה שעובד אצלנו – מוזמנים/ות לקחת, לשנות, ולשלוח לי בפרטי אם אתן רוצות טמפלטים:

תוכנית לרציפות תפקודית

-פגישה עם ההנהלה למיפוי פוקוסים אסטרטגיים לתקופה הקרובה

-תפקודים קריטיים, מה חייב להמשיך לפעול?

-מה ניתן לדחות/להשהות?

-איך שומרים על קצב עבודה כשיש מגבלות?

-האם יש הזדמנויות שנוצרו בעקבות המצב שיכולות להוות יתרון עבורנו כחברה?

תמונת מצב של העובדים (דרך המנהלים)

-טמפלט משותף שבו המנהלים מעדכנים:

מצב אישי, זמינות לעבודה, סטטוס מילואים

-גישה למרחב מוגן, אם צריכים ציוד עבודה מהבית

-לוודא שהעובדים מעדכנים:

כתובת נוכחית (ולא רק קבועה)

מספר טלפון מעודכן ואיש קשר לשעת חירום

אנחנו גם מדפיסים עותק קשיח – ליתר ביטחון

תקשורת שוטפת עם העובדים

-עדכון יומי ובהמשך שבועי:

-מדיניות פתיחת משרדים, עבודה מרחוק, שעות גמישות

-חדשות, תזכורות, קישורים חשובים

גיוס ברגישות ובהתאמה למצב

-ראיונות בזום, גמישות בלוחות זמנים, שקיפות מול מועמדים- בדיקת זמינות מולם ומול המראיינים.

-חשוב לוודא שמועמדים לא יחששו ש"יפספסו את ההזדמנות" כי הם לא זמינים להתראיין.

פתרונות ותמיכה לעובדים

-ניתן לשקול סבסוד בייביסיטר להורים, תלוי תקציב כמובן

-תמיכה בעובדים מחו"ל שנתקעו בארץ- חיבור לאירוח מקומי לתיווך הסיטואציה, עזרה בטיסות חילוץ, הרחבת דמי אש"ל

-מציאת פתרונות אירוח או סבסוד דירות זמניות לעובדים ללא ממ"ד/ מקלט

-עידוד שימוש בערוצי תמיכה נפשית (ערן, אשח"ר ואחרים)

-תמיכה במילואימניקים ובני/בנות זוג

היערכות לחזרה הדרגתית למשרדים

-עשו בדיקה שהמשרדים לא נפגעו וכי אין חשש בטיחותית לחזור אליהם

-ודאו שיש עמדת עזרה ראשונה זמינה, שתפו את מיקום הדפיברילטור הקרוב ביותר

לילות שקטים ושכל מה שיטריד אותנו זה האפי האוורז אמן.