איך הבנתי כמה אני לא מבינה כלום, או: על אתגרים בניהול
היי 🙂 חלקכם כנראה מכירים אותי כבר, ולמי שלא – נעים מאוד, אני דריה, שליש מצוות ההנחייה של הפודקאסט של Startup for Startup וגם מובילת צוות התוכן והאקוסיסטם אצלנו ביוזמה..
לפני שנה, פחות או יותר, התחלתי לנהל את צוות התוכן ב-Startup for Startup. אחרי בערך שנה וחצי בצוות ועם הגדילה שלנו מבחינת פעילות ואנשים, זה היה נראה כמו השלב הטבעי הבא עבורי. ואולי ׳נראה׳ זו מילת המפתח כאן. כי אם חשבתי שהפרקטיקה שנקראת ניהול תבוא לי בקלות, כמו הרבה דברים בחיים שלי, אז מהר מאוד גיליתי שזה רק נראה לי.
ובואו נדבר על זה רגע. אני חושבת שמהצד, ניהול נראה כמו משהו די פשוט. יש צוות, יש מנהלת, יש מטרות ויעדים, מדי פעם עושים איזו פגישת סנכרון, כולם יודעים מה הם אמורים לעשות, וזהו בעצם. תמונת שאטרסטוק של אנשים מרקעים שונים עושים היי-פייב. Teamwork rules. אז זהו, שלא באמת.
השנה האחרונה הייתה מלאה בסימני שאלה. על איך אני מצליחה לתמוך באחרים מבלי לעשות את המשימות בעצמי. על איך אני מודדת את הצוות ואיך אני בכלל מודדת את עצמי כמנהלת. על מתי עובר הגבול בין הצלחה או כשלון של הצוות, להצלחה או כשלון שלי. על איך יוצרים מוטיבציה אצל אנשים שהם שונים ממני במהות. על מתי הזמן הנכון לגייס, ולקדם, ולהיפרד מאנשים, ואיך בכלל עושים את זה, ולמה כל כך קשה לעשות שיחות קשות?
למדתי הרבה בשנה האחרונה. למדתי שלקפוץ לפתרון ברגע שאני נשאלת שאלה הופך אותי כנראה לאחלה של עובדת, אבל כמנהלת זה דווקא יכול למנוע מאנשים אחרים בצוות לגדול. למדתי שתקשורת היא הבסיס להכל, ושבזמנים מורכבים יותר אפשר וכדאי להתבסס על צורות תקשורת שונות שיכולות לתמוך במסר שאני מנסה להעביר (משהו שעזר לי כמה פעמים לדוגמא הוא שימוש במודל ׳אפרת׳ – אירוע>פרשנות>רגש>תגובה). ולמדתי שלא תמיד יאהבו אותי על הבחירות והפעולות שלי, ושזה ממש בסדר, כל עוד אני מאמינה שאני עושה את הדבר הנכון.
יותר מהכל למדתי כמה אני עוד לא יודעת, וכמה יש לי עוד ללמוד על המקצוע הזה שנקרא ניהול. בשבוע שעבר אירחנו את רועי מן לסשן בנושא עקרונות בניהול, שבמהלכו הוא נגע בהמון מסימני השאלה האלה שמלווים לא רק אותי, אלא כנראה גם את רוב מי שמוביל צוות או חושב ללכת בכיוון הזה.