ניהול קריירה בעולם החדש

נעים להכיר!

הי! אני נועה, Fun fact - לא שתיתי קפה אף פעם, וכל זה נכתב בחצות על שלוש כוסות תה ירוק.

ב Day Job שלי אני מנהלת תחום תוכניות פנים ארגוניות בחברת שופיפיי כחלק ממחלקת Growth Stratgy ומובילה צוות שהתפקיד שלו לבנות תהליכים ותוכניות שיאפשרו לארגון לגדול בצורה דרמטית (כמות העובדים הוכפלה בשנה האחרונה) ולעובדים להתנהל בצורה הכי טובה ואיכותית שיש (הפעילות היא 100% מרחוק). לצד העיסוק המקצועי ה passion project שלי זה ניהול קריירה ועתיד עולם העבודה. הקמתי לפני עשר שנים מיזם שמסייע לבוגרי/ות מדעי הרוח והחברה למצוא מקומות עבודה איכותיים. כעבור 100K עוקבים ויותר מ 10K חיבורים מוצלחים למקומות עבודה, הרצאות והכשרות מצפון לדרום על חיפוש עבודה אפקטיבי מאמינה שהצלחנו להגיע לאימפקט חיובי. אך מעבר לזה, עולם התוכן הזה לימד אותי באופן בלתי אמצעי איך נראה התהליך מהצד של הארגון ובו זמנית איך מחפשי/ות עבודה חווים את התהליך מהצד השני. לנסות לגשר על הפער הזה זו לגמרי שליחות, כך שהפוסט הזה יהיה ארוך אבל הוא יהיה טוב. מבטיחה. קחו עט דף וכוס תה טובה 3>. 

<פרק א>

חיפוש עבודה וניהול קריירה - מה עושים לפני?

1) ניהול קריירה ולא חיפוש עבודה

הסוויצ׳ התודעתי הכי גדול הוא שחיפוש עבודה, או יותר נכון, ניהול קריירה זו תודעה ארוכת טווח. סטטיסטית נחליף 10 מקומות עבודה לפני גיל 40 (נכון, לא כולם, אבל הרוב). לפעמים זה יהיה מבחירה (רצינו ללמוד תחום חדש, לשפר תנאים, לגלות תחום תוכן) ולפעמים זה יקרה מאילוץ (הסטארטאפ נסגר, העמותה הפסידה תקציבים). כך או כך המטרה שלנו היא להיות ערוכים (כמעט בכל רגע נתון), לא באופן חסר מנוחה, אלא במובן של בעלות עצמית על תהליך הגדילה המקצועי שלנו, בניית מערכות יחסים איכותיות ארוכות טווח ועבודה משמעותית שמייצרת ערך אמיתי לארגון שבו אנו נמצאות. 

2) ג׳אנגל ג׳ים לא סולם 

אין סולם. הסולם מת. אמא שלי אחות 30 שנה בבית חולים, יש תפקיד של אחות, סגנית מחלקה אחות ראשית. זהו. עם נאמנות למקום העבודה ששמורה כמעט בלעדית לדור X, הסיכוי שהיא תעבור בית חולים בשביל תפקיד אחר או דרגה כמעט אפסי, מה עושים? נשארים, ומגייסים מוטיבציה ממקומות אחרים. בעולמות התוכן הנוכחיים שלנו, סיטואציה כזו היא כמעט דמיונית, גם אם לפעמים היינו רוצים (וניגשים אליי בסוף הרצאות א/נשים ואומרים לי שהם רוצים את הישן והטוב הזה, אבל אפילו במגזר הציבורי זה כמעט ונכחד). לכן לכוון לתפקיד ספציפי, הוא לא מהלך שגוי אבל ההצעה שלי, היא לכוון למיומניות. 

להסתכל על העשור הקרוב, בהנחה שנעבור כל 2-5 שנים, ולהבין בכל פרק איזה עולם תוכן הייתי רוצה ללמוד בו או איזו מיומנות הייתי רוצה לשפר (למשל: ניהול אנשים, עבודה פנים ארגונית, חלק מארגון גדול/ קטן, ניהול תחום מקצה לקצה, וכד). 

בסבב הראיונות האחרון שלי, באחד התהליכים מנכ״לית של חברת טק שאלה אותי מה אני רואה את עצמי עושה בעוד עשור. צרצרים. יכולתי לענות תשובה פומפוזית ומתחוכמת אבל החלטתי לקחת נשימה עמוקה וללכת עם מה שאני חושבת באמת, ועניתי לה - שאני רואה את עצמי בארגון חיובי שמעורר מוטיבציה, לומדת משהו חדש כל יום מייצרת ערך אדיר לארגון שאני עובדת בו (פירטתי היי לבל לפי שלבים), ועובדת במקביל על לגדול מקצועית ואישית. 

לא התרשמה . 

סיפרתי שעבדתי לפחות בשלושה ארגונים שלא היו קיימים לפני עשור, בתחום של היה קיים (כמו בלוקצ׳יין וקריפטו) ובהגדרות תפקידים שהיו כ״כ טריות בזמנו שאי אפשר היה אפילו לבחור אותן באפשרויות בלינקדאין (כמו ניהול קהילה, מיתוג מעסיק) כך שמכוונת גבוה, אבל במקביל מודעת לדינמיות שהחיים שלנו מביאים. חשוב לי להדגיש - אני לא מעודדת שטחיות או לקפוץ מתפקיד לתפקיד בשביל עוד 500 ש״ח בשכר, או טייטל נוצץ. נהפוכו, חד משמעית להשקיע בטירוף בפרק הנוכחי שלכם, מקום העבודה הוא בית הספר הכי טוב שיהיה לנו בעולם העבודה. 

< בשל קוצר היריעה, אני מדלגת על הפרק ב - של איך בוחרים את מקום העבודה הבא ועובדת לפרקטיקה >

<פרק ג>

חיפוש עבודה וניהול קריירה - פרקטיקה

1) פער הידע

יותר מעשר שנים שאני מעלה כמעט בכל יום כמה עשרות משרות לעמוד הפייסבוק שלנו (דנה ונועה תעשו לי קריירה). הדבר שהכי מפליא אותי הוא שאין יום שאני לא אומרת לעצמי, ״וואלה, הגדרת תפקיד שלא הכרתי״, ״ארגון חדש שלא שמעתי עליו״. ועדיין, כשאני מדברת עם מחפשי/ות עבודה, אנשים שמגיעים לייעוץ, מאמינים שהם באמת מכירים את האפשרויות שיש שם בחוץ, אבל אם אשאל אותם - האם עשיתם מיפוי של הארגונים, תחומי התפקידים והתפקידים בתוך התחום שמעניין אותם, נדיר שבאמת ישבו בפועל ועשו מיפוי. לכן - תעשו מיפוי! ראו צילום מסך, זה לא צריך להיות יותר מאקסל פשוט - לבדוק חברות שמעניינות אותי, החברות המתחרות שלהן, בתוך התחום שמעניין אותי איזה תתי תפקידים יש, מה המגמות ולאן התחום הולך. להקשיב לפודקאסטים באותו עולם תוכן, לחפש את הא/נשים שהתראיינו בפרק, איפה הם עובדים מה עשו לפני. נצלו את זה שאפשר להיות סטוקרים למטרות טובות! 

2) תוכנית עבודה

לבנות כמו שהיינו בונים לפרויקט בעבודה - תוכנית פעולה:

מיפוי תחומים ותפקידים >> שיחות עם א/נשים שעובדים בתפקידים או מקומות שמעניינים אותנו >> בשיחות האלו לבוא עם שאלות מוכנות אחרי למידה וקריאה ( לא לשאול שאלות שיש תשובה בגוגל) >> שדרוג הנכסים הדיגטליים שלנו: 

א) לינקדאין - ברור ברור. זה פוסט שלם בפני עצמו, ויש לו אותו מוכן >> אשלח אותו באימייל יחד עם הרצאה מוקלטת של שעה לכל מי שירצה. נא להגיב עם כתובת האימייל שלך בתגובה לפוסט זה.

ב) קורות חיים - גם ברור. זה החלק של ה 20% בפארטו של חיפוש עבודה אבל עדיין צריך שיהיה. אם מגישים לחברות גלובליות ממליצה לקחת שירות בתשלום. ואם כותבים לבד לכתוב בכל תפקיד את ״האיך״ ולא את ״המה״. המאמר הכי טוב להמשך למידה: accomplish x by doing z: 

https://www.linkedin.com/pulse/20140929001534-24454816-my-personal-formula-for-a-better-resume/

3) בונים פרוטפוליו 

לבנות לעצמנו אתר אישי או לכל הפחות לאסוף דוגמאות עבר ולבנות פרוטפוליו. זו יכולה להיות אפילו מצגת שאחר כך שומרים כקובץ PDF. 

אבל כן יש לזה שלב מקדים - ההמלצה שלי היא לאורך כל השנים כשיש הישג בתחום שלך - לתעד (צילום מסך של דש בורד עם מייל סטון, לשלוח לעצמנו את האימייל עם המילים הטובות מהמנהלת שלי, וכד). אנחנו עוברות מקומות עבודה תדיר, וגם שוכחים דוגמאות, הרעיון זה לאסוף את הדוגמאות והנכסים לאורך כל הקריירה. פרוטפוליו אישי זה כלי סופר חזק, שאפשר לצרף אחרי ראיון עבודה ולהדגים את הניסיון שלנו. זה גם כלי שיכול לעזור להתגבר על חוסר ניסיון או על מעבר מתחום לתתחום. למשל אם אני רוצה להיכנס לתחום של פרודקט ואין לי ניסיון, להכין קייס סטאדיז שאני מנתחת דוגמאות למקרים שונים עם הצעות שלי. זו דרך טובה להראות לא רק מה עשינו אלא מה אנחנו יכולות לעשות. 

3) מדליקים מגדלור

אחד הדימויים האהובים עליי (לכן אני רודפת אחרי מגדלאורים בכל העולם). הרעיון הוא שבזמן חיפוש העבודה שלנו שהאנשים שאנחנו צריכים/ות שיידעו - אכן יידעו. המון פעמים בזמן חיפוש עבודה נדמה לנו שמי שסביבינו יודע וזה מספיק. אבל ממש לא. אז המשימה שלנו היא למצוא את הדרך שנוחה לך לעדכן את הסביבה שלך. יש א/נשים שירגישו בנוח עם פוסט פומבי בפייסבוק או בלינקדאין (זה מדהים אם זה מתאים, אישית אני פחות אוהבת כי זה מרגיש לי מלחיץ להפוך שעון חול מעל הראש, מצד שני אני בעצמי יכולתי לעזור ללא מעט מחפשי/ות עבודה כי ידעתי שהם מחפשים...). אבל יש דרכים פחות פומביות - לייצר אימייל או הודעת וואטסאפ שכוללת שתי פסקאות - מה הרקע שליומה אני מביאה לתקפיד, ובמקביל איזה תפקיים או תחומים אני מכוונת אליהם. ולא לעשות מיש מש! אם אני מכוונת לשני עולמות תוכן, להכין שני מיילים שונים ולהפיץ אותם לקבוצות איכות באותם התחומים. 

זו אלומת האור שאנחנו רוצות להטיל. 

אז למה מגדלאור? כי אחרי סבב אחד מגיע סבב שני. לא, הכוונה לא לשלוח מיילים יום אחרי יום, (: אלא - לאותם א/נשים שהגיבו לאימייל הראשון עם ״ברור טוב שכתבת לי, אבדוק מה מחפשים אצלנו״ לחזור אליהם אחרי שבוע וחצי ולשאול אם יצא להם לבדוק. אנחנו חיים בעולם כ״כ מוצף ומציף שתזכורות עדינות הן דבר מבורך. 

4) מתכוננים ממש טוב לכל תהליך

מרגיש לי ברור, אבל אדגיש - לכל תהליך במקום עבודה מתכוננים. מה השאלות הנפוצות ששואלים בחברה הזו, לבדוק עם חברים/ות שעובדים/ות שם על מידע פנימי, מגמות מעניינות, לקרוא מה חדש באותה תעשייה, מה הערכים של הארגון. אם מתראיינים לחברות גדולות יש בד״כ שאלות נפוצות בגלסדור או ב qoura. אישית בסבב האחרון גם כי אני בארה״ב בשנים האחרונות תיעלתי את הנטייה לאובססיביות ואהבה לתיעוד ולמעשה לבנות ״פלייבוק״ שהוא תיעוד של כל השלבים, השיחות עם העובדים/ות בחברות, השאלות הנפצות מכל בלוג שמצאתי וכד. לא חייבים להוציא מזה ספר, אבל לכל הפחות לפתוח גוגל דוק, לייצר טבלה בעמודה בצד אחד הגדרת התפקיד, ובעמודה המקבילה - מה בניסיון שלי עונה על הגדרת התפקיד. בעידן הזום הנוכחי אפשר אפילו לפתוח את זה על המסך בזמן הראיון (: . חשוב לזכור שהרבה פעמים, במיוחד בשלבים הראשונים, המגייסת לא מכירה את התחום לעומק ולכן עוברת על מעין צ׳ק ליסט, תקלו על הצד השני בלהבין למה את/ה מתאימים למשרה. 

< טיפ זהב - מודל STAR > 

ממליצה בחום - לא רק לראיונות קורפרייט ללמוד את המודל STAR , כתבה את זה יותר טוב ממה שאוכל לכתוב אי פעם, הילה בבלוג המהמם שלה: https://tinyurl.com/starinterview-method-explained

שחברות הייטק וייעוץ בינלאומיות מבססות חלק גדול מראיונות הקבלה שלהן על ראיון התנהגותי שמבוסס על מודל STAR. הרעיון מאחורי השיטה מניח שכל פרויקט הוא כמית והחלק של המרואיין ניתן לבידוד בהצלחה. זאת גם במידה שהמרואיין עבד כחלק מצוות וגם אם לא הוביל את הפרויקט באופן רשמי. אלו למעשה ראשי תיבות שעומדים מאחורי:

S – תארי את הסיטואציה – מתי ואיפה התקיים הפרויקט\פעילות

T – ?תארי את המשימה\אתגר שעמדו בפניך. מדוע זה היה חשוב וקריטי לחברה

A – איזה פעולות נקטת? איך פתרת את הבעיה? מי עוד היה מעורב? איך באופן אישי לקחת את הבעלות והובלת את הפרויקט? מה הייתה התרומה שלך

R – איך מדדת את התוצאות וההצלחה של הפרויקט? איזה תוצאות השגת? איזה הוצאות חסכת? הכנסות שהגדלת? כל תוצאה מדידה\מספרית אחרת

<פרק ד>

חיפוש עבודה וניהול קריירה - חוסן מנטלי 

כבר יותר מעשור שיוצא לי לפגוש ולעבוד עם א/נשים בצמתי קריירה. ומה שגיליתי הוא שלא משנה כמה ניסיון יש לאדם שמולי, כמה בכירים הם היו (ניהלו חברות, מובילים בתעשייה) ברגע הספציפי הזה של להבין מה הדבר הבא, אולי לפני תהליכי מיון - בכולם/ן מכרסם הספק - האם אצליח, האם אני ראויה, האם יצליחו לראות את המעבר, האם אגיע ליעד שלי וכד. זה רגש כ״כ טבעי ולפעמים כ״כ מורכב. למעשה מחקרים מראים שצומת חיפוש עבודה במדד הדיכאון זה רק שני לאובדן של אדם אהוב. יאבאולולו. אז מה עושים? 

1) ערך ללא תנאים 

להבין שזה לא קשור אלינו. טוב לפעמים זה כן. אבל בחיי - ברוב הפעמים זה כי היה למנהל/ת המגייסת/ת אימג׳ ספציפי בראש או סט תכונות שנדרשים למשרה הזו. 

חייבים להאמין שזה לא תמיד קשור אלינו - וכמה שאפשר להפריד את את ה low וגם את ה high בתהליך חיפוש העבודה - מהעצמי שלי. תחושת ערך עצמי ללא תנאים. 

השנה גיליתי את עולם התוכן וראיתי את האור. וואלה בחייםםםם לא האמנתי שאני אביא אנלוגיות מעולם הספורט, אבל גם בזכות טד לאסו גיליתי הערכה מחודשת לעולם הזה. תחשבו שניה, כמה מאמץ נדרש מספורטאים באופן שוטף. גם שחקן הכדורסל או הטינסאית הכי טובה בעולם, רוב הזמן מתאמנים, וגם אחרי מגה ניצחון עם חגיגת אליפות הם חוזרים באותו אוטובוס שבו הגיעו, בשביל לקום מוקדם בבוקר ולהתאמן שוב פעם. זה קונספט שצריך להעמיק בו אבל העיקרון שואף (גם אם נשאר כשאיפה) לפתח ערך עצמי יציב, קבוע ושאינו מושפע מהצלחות וכישלונות - גם אם לא עברתי שלב, ובעיקר - גם אם עברתי שלב, למה חשוב להתחבר לעצם הביצוע המקסימלי כערך שמגדיר אותנו. בתהליכי ראיונות לנסות לא לחשוב מול מי אני מתמודדת ומה יש לאחר שאין לי - אלא - אך ורק האם הצלחתי להביא את המקסימקום שלי בתוך התהליך, בתוך הראיון, ואם לא מה לעשות לפעם הבאה כדי להשתפר. נשבעת שאני לא אדם רוחני, אבל יש מצב שאלוהים שחקן כדורגל. 

בתגובות: להרחבת הקונספט לינק לראיון עם איתן עזריה מאמן מנטלי של ספורטאים, בפודקאסט של שלומי חסטר מיינדסט - https://www.youtube.com/watch?v=2nlKT9B9-nk

2) להקיף את עצמנו באנשים ומסרים תומכים 

מה ששלך שלך. משפט שאמרה לי @Shelly Eisen Livneh  המהממת ולא אהבתי. מה שלא שלי, אני אגרום להיות שלי, לא? אבל האמת שכ״כ עוזר לשמוע פרספקטיבות של אחרים בתהליכים כאלו. 

לקבל מסרים תומכים של חברים וחברות - גם אם מרגישים שחוקים או מכורים: ״את תצליחי״, ״זו לא שאלה של האם, שאלה של מתי״, תשמעו, זה בסוף מחלחל. אפשר לרמות את המוח שלנו, וזו דרך מעולה. 

אני ממליצה אפילו להתקשר לקולגות שעבדתם איתם בעבר ולשאול אותם מה הם אהבו בלעבוד יחד איתכם/ן, תופתעו מה א/נשים זוכרים עלינו, איזו דוגמאות וסיפורים מצחיקים הם יעלו מהאוב. תעשו ניסוי כזה ותעדכנו מה הם הצליחו להעלות מהארכיון חברים. אין לי דרך להדגיש את החשיבות של מעגל תמיכה. זה לא תמיד חייב להיות החברים מהבית, לפעמים דווקא 2-3 קולגות מהתחום שלכם/ן או כאלו שעברו מסע דומה הם הכתובת שלך לוואטסאפ התייעצות עשירי ביום, ובשביל להיות שם לעוד משפט עידוד נוסף בסוף היום. 

3) תיקיית חיוך / לשמור נכסים

קצת נגעתי בזה בפרק ג׳ סעיף 3. אבל זה כאן מזווית אחרת - אני ממליצה משלב מוקדם ככל האפשר להתחיל לבנות ״תיקיית חיוך״ או כל שם אחר שתצרו. והרעיון הוא שכל פעם שמקבלים פידבק חיובי על איזה פרויקט משמעותי, מילה טובה, אימייל פרגון מהעבודה, מישהו/י שממש עזרת לו - - - - - לשמור! לשמור לשמור! תשלחו לעצמכם לג׳ימייל האישי, ולפתוח תיקייה ולהעביר את האימיילים האלו לשם. זה נכס אדיר לחזור ולקרוא בו מידי פעם, משהו שיכול ללוות אותנו הרבה שנים ולהאיר ערב חשוף באור בוהק של אהבת עבר. 

לסיום סיומת...

<פרק ה>

למה פרק במקום עבודה כשכיר חשוב למסע היזמי

1) אני יודעת שיש בפורום הזה הרבה יזמית ויזמיות, בהווה, בעבר או בפוטנציה. לכן חשוב לי להתייחס לחשיבות שיש לפרק במקום עבודה כשכיר/ה כמקום לגדול במסע היזמי שלנו. תחשבו שאת/ן חלק מסטארטאפ שכבר גייס את המשאבים ועכשיו עלייך המשימה לבנות ניסויים של קמפיינים מרקטיאליים לגיוס יוזרים. מדהים! הנה 50,000$ בואי ננסה לחשוב מה הדרך הכי יצירתית / אפקטיבית, ואז נעשה התאמות ושינויים. אדיר וכל זה במחיר של 0 ש״ח מהצד שלי. להיות חלק מארגון קיים זו הזדמנות פז על ״להתגלח״ על חשבון המעסיק, לנסות, להצליח, להיכשל, להצליח בטירוף, להיות בינוניים, להתייעץ עם קולגות, לעבוד ביחד על משהו ולבנות את הניסיון שלכם/ן לקראת השלבים הבאים. באופן אישי הצטרפתי בפרק הנוכחי כי רציתי להבין איך בונים את החברות הכי טובות בעולם, מבפנים. אין לי ספק שאהיה שוב חלק מסטארטפ קטן (זה עוד יגיע @daria @ad) אבל נגיע מוכנים/ות הרבה יותר. 

2) איך משתלבים במקום עבודה אחרי פרק יזמי

ואם בדיוק סיימת פרק יזמי, ואולי את מחפשת להשתלב חזרה בארגון כשכירה, יש לי חדשות טובות. זה קל מאי פעם. למעשה מחקרים ומגמות מראים שכבר היום 47% מכח האדם הוא פרילנסר וזה רק גדל. פעם בהרצאה שאלו אותי מהקהל - האם יזם שסגר את החברה שלו נראה פחות בעיניי מגייסות. לשמחתי בקהל היו כמה מגייסות והפנתי אליהן את השאלה בשמו, ושורה שלמה של מגייסות ענו בפה אחד - ממש לא. אם הקמת סטאראטפ או הובל מיזם - זה בד״כ אומר, שבנית קונספט, גייסת תקציב, ניהלת אנשים, הובלת תהליכים, מצאת פתרונות יצרתיים, היית גמישה מחשבתית. זה נכס לכל ארגון שייקח אותך. 

צריך להציג את זה נכון (ההמלצה שלי לא להשאיר את הטייטל founder) אלא להצמיד לטייטל את תחום העיסוק העיקרי שהיה במקביל לניהול המיזם (למשל Head of Marketing anf founder).