למה להקים שרתים ביותר מיבשת אחת? איך מתאימים את התשתית שלנו לדרישות של האיחוד האירופי? ואיך אפשר להתכונן מהיום הראשון לשלב שבו נרצה להקים תשתיות באזור נוסף? 

השרתים של מאנדיי ישבו מאז ומעולם בארה״ב. לא הקדשנו לזה יותר מדי מחשבה וקיבלנו את זה כמובן מאליו. אחרי שהתפוצצה פרשת סנודן ב-2013, שחשפה את מימדי היכולת של סוכנויות הביון האמריקאיות, שטף את העולם גל של חקיקת פרטיות שהניע המון ארגונים לדרוש שהמידע שלהם ישב באזור גיאוגרפי מסוים, בעיקר באיחוד האירופי.

כמו לא מעט חברות שמחזיקות מידע פרטי ורגיש של לקוחות, גם אנחנו פגשנו את הדרישה הזו, ובעקבותיה יצאנו למסע להפוך את מאנדיי למערכת שתוכל לרוץ באופן עצמאי בכל מקום בעולם, ועדיין שתתפקד כיחידה אחת מקושרת. היום, כמעט שנה אחרי שהתחלנו את הפרויקט ואנחנו פועלים כבר בשתי יבשות, אנחנו מתחילים לקטוף את הפירות.

בפרק השבוע, דריה ורטהיים מדברת עם דוד וירצר, Head of Infrastructure ועם דניאל מיטלמן, Infra Tech Lead, על האתגרים שליוו את הפרויקט הזה, על השלב שבו כדאי לחברה להתחיל לחשוב על מעבר לפרישה שהיא Multi-Regional, ועל הדרך לבנות תשתית מתאימה כבר בשלבים ראשוניים. 

—
רוצים להעמיק עוד בצד הטכני של התהליך? קראו את הבלוג של דניאל מיטלמן 

— 

פרקים נוספים בנושא: 

16: איך אנחנו מגנים על המידע של הלקוחות שלנו

22: איך הופכים תהליך רגולטורי להזדמנות – GDPR