אז, איך העתיד של שיחות המכירה נראה? 

• 2025: מוקדים אנושיים עדיין שולטים, אך כבר פועלים עשרות פתרונות Voice-AI מסחריים.
• 2027: 50% מהעסקים יפעילו סוכני קול אוטומטיים לפחות לחלק מה־pipeline.
• 2030: >70% מהשיחות הראשוניות בליד-ג’ן ובתמיכה יתנהלו ע”י AI, בזמן שנציגים אנושיים יתמקדו בשיחות מורכבות או פרימיום.

למרות ההתקדמות המרשימה בתחום, חשוב להבין את מגבלות סוכני הקול מבוססי ה-AI היום. סוכנים אלו מצטיינים במשימות מוגדרות היטב – למשל מענה לשאלות נפוצות (FAQ), איסוף מידע בסיסי מהלקוח, או תיאום פרטים טכניים – שבהן יש תרחיש שיחה צפוי וקצר . לעומת זאת, הם פחות מתאימים כרגע לניהול שיחת מכירה מלאה, מורכבת ופתוחה. הסיבה פשוטה: שיחת מכירה דורשת לרוב הבנה עמוקה של צרכי הלקוח, יכולת אלתור, שכנוע רגשי והתמודדות עם התנגדויות בלתי צפויות – יכולות שקשה לבינה המלאכותית לבצע בצורה משכנעת כיום. סוכני ה-AI עלולים לסטות מהנושא אם השיחה חורגת מהתסריט שהוגדר להם, להתקשות במצבים לא צפויים, או לספק תשובות שאינן מדויקות.
בשורה התחתונה, נכון להיום עדיף לרתום את סוכני הקול למשימות ספציפיות שבהן הם מצטיינים – ולשמור את הדיונים המורכבים והמשא ומתן לנציגי המכירות האנושיים.

אחד השימושים האפקטיביים ביותר בסוכני קול AI הוא יצירת קשר מיידי עם לידים חדשים. כאשר לקוח פוטנציאלי ממלא טופס באתר או משאיר פרטים, חלון ההזדמנויות ליצור איתו קשר הוא קצר – כל דקה חשובה. 78% מהלקוחות העסקיים (B2B) נוטים לרכוש מהספק שפונה אליהם ראשון, ופנייה בתוך חמש דקות מרגע קבלת הליד היא יעילה פי 21 מפנייה שמתבצעת כעבור חצי שעה. במילים אחרות, מהירות התגובה יכולה להיות ההבדל בין ליד שמומר להזדמנות מכירה, לבין ליד שמתקרר ונעלם. סוכני קול מבוססי AI מאפשרים לסטארטאפ למנף את העיקרון הזה: הם יכולים להגיב באופן אוטומטי ומיידי לכל ליד שנכנס, אפילו מחוץ לשעות העבודה. כך ניתן לתת לליד תחושה שהוא זוכה לתשומת לב מיידית, לקבוע איתו פגישה ראשונית עוד לפני שמתחרה מספיק ליצור קשר, ובסופו של דבר להגדיל את יחס סגירת הלידים באופן משמעותי.

השוואה בין הכלים המובילים היום ליצירת סוכן קולי 

קיימות מספר פלטפורמות ליצירת סוכנים קוליים בצורת No Code, השוואה קצרה של המובילות:

בקיצור:

• אם אתם מחפשים הקמה סופר-מהירה ללא קוד, Synthflow מובילה.

   

• אם תרצו להשתמש בקול + SMS וב- HubSpot כנראה ש Bland הבחירה הנכונה, אך יקרה יותר.

   

• אם אתם מבינים בפיתוח, ומעדיפים גמישות ושליטה מקסימלית דרך API, אז– Vapi עדיף.

   

מתכון לסוכן קולי: מתאם פגישות ללידים חדשים (Hands-on)

בואו נבנה סוכן קולי שמתאם עבורכם פגישה מיד כשנכנס ליד חדש. לדוגמא זו נשתמש ב- Synthflow:

1. הרשמה והתקנת האינטגרציה: פתחו חשבון בחינם ב-Synthflow והיכנסו לממשק. אם אתם משתמשים ב-CRM כגון HubSpot, התקנו את אפליקציית Synthflow מתוך ה-App Marketplace של HubSpot (חיפוש מהיר והתקנה בלחיצת כפתור) . לאחר ההתקנה, הענקו הרשאות חיבור. עכשיו Synthflow משולבת ישירות בתוך ה-CRM שלכם. למשל, ב-HubSpot תראה יכולת להפעיל שיחות טלפון אוטומטיות עם הסוכן מתוך ממשק ה-Workflows .
   אם אתם משתמשים במערכת אחרת, ניתן להשתמש ב-Zapier/Make כדי לחבר בין טופס הלידים או ה-CRM לבין Synthflow ללא קוד.

    

2. יצירת הסוכן הקולי והגדרת השיחה: בממשק של Synthflow, צרו Assistant חדש (סוכן שיחה). תוכלו לבחור להתחיל מתבנית מוכנה כדי לחסוך זמן. הגדרו את מאפייני הסוכן: בחרו קול, והתאימו את ה”טקסט הפתיחה” או ה”פרומפט” – כלומר, ההנחיות לסוכן כיצד לנהל את השיחה. לדוגמה, נגדיר שהסוכן ייפתח במשפט ברכה קצר, יציג את עצמו כנציג החברה, יאשר עם הלקוח שקיבל את הפנייה שלו, וישאל מייד לגבי זמן נוח לפגישה. אין צורך לתכנת לוגיקה – הסוכן מונע על ידי AI ומבין את תשובות הלקוח באופן טבעי. אפשר להגדיר כללי שיחה בסיסיים: למשל אילו פרטי מידע לאסוף (תאריך ושעה לפגישה, העדפות מסוימות) ואיך לאשר ללקוח את הפרטים. הממשק הויזואלי של Synthflow מציג את זרימת השיחה וקל להפעלה.

    

3. חיבור ליומן ותיאום פגישות אוטומטי: כדי שהסוכן יוכל לקבוע פגישה ביומן, נחבר את הפלטפורמה לכלי יומן. אפשרות מומלצת היא לשלב חשבון Cal.com (כלי קוד-פתוח בדומה ל-Calendly) שמאפשר לתאם פגישות בקלות. בתוך Cal.com צור אירוע פגישה זמין (עם לוח זמנים זמין לפגישות) – את מזהה האירוע הזה תכניסו ב-Synthflow . לאחר מכן, בעורך השיחה של Synthflow, הוסף שלב שבו הסוכן שואל את הלקוח “מתי נוח לך שנקיים את הפגישה?” – שאלה זו תשמש כטריגר לחיבור Cal.com בזמן אמת .
   מאחורי הקלעים, ברגע שהלקוח מציין זמן מועדף, הסוכן הקולי בודק באמצעות האינטגרציה ביומן את הזמינות, מתאם שעה מתאימה ביומן שלך, ומאשר ללקוח את פרטי הפגישה. בצורה כזו, תיאום הפגישה מתבצע באופן אוטומטי תוך כדי השיחה, והיומן שלך מתעדכן מיידית.

    

4. הגדרת טריגר לליד חדש: עכשיו, נגדיר את ההפעלה האוטומטית של השיחה עבור לידים נכנסים. למשל, ב-HubSpot: בנה Workflow חדש שמתחיל כאשר ליד חדש נוצר. בתוך ה-Workflow, הוסף פעולה של Synthflow – בחירה בסוכן הקולי שיצרת, כך שיבצע שיחה יוצאת למספר הטלפון של איש הקשר החדש.
   ברגע שהתנאי מתקיים (ליד חדש), המערכת תשלח מיד הוראה לסוכן הקולי לחייג ללקוח. הסוכן יתקשר באופן מיידי, ויתחיל בשיחה שתוכננה. כך מובטח follow-up מהיר ביותר – מה שמשפר משמעותית את הסיכוי ליצור קשר עם הליד בעודו “חם”.

    

5. בדיקות והרצה: לפני שמפעילים את המערכת, חשוב לבדוק שזה עובד. הכנסו ליד בדיקה (למשל עם מספר הטלפון האישי שלך או של קולגה) דרך הטופס או ה-CRM, וודא שהטריגר מפעיל את השיחה. האזינו לשיחה וראו אם הסוכן מתנהל כמצופה – האם הוא מציג את עצמו נכון, שואל לגבי הפגישה, ומצליח לקבוע זמן ביומן. בדקו ביומן שאכן נכנסה פגישה בזמן שתואם, ושה-CRM עודכן בפרטי הליד והפגישה. ניתן לצפות בלוג השיחות ב-Synthflow ולראות תמלול או תקציר של השיחה לצורך אימות. אם משהו לא מתאים – זה השלב לכוונן: לערוך את נוסח השאלות, לשפר את ההנחיות לסוכן (Prompt) או לעדכן את הגדרות זמינות היומן. לאחר בדיקות מוצלחות, אפשר להפעיל את המערכת על עמוד נחיתה ראשון.

    

6. עדכון המערכות במידע מהשיחה: בעזרת האינטגרציה, כל שיחת טלפון מתועדת ב-CRM באופן מיידי – למשל ב-HubSpot נרשם אירוע שיחה תחת איש הקשר . אפשר להגדיר שיוזנו שדות מותאמים אישית, כגון סטטוס הליד לאחר השיחה (קבע פגישה/ביקש שיחזרו אליו/לא זמין) או תוצאות אחרות. הסוכן הקולי של Synthflow יודע להוציא פרטי מידע מהשיחה (כגון תאריך הפגישה שנקבעה) ולשלוח אותם למערכת.
   כך למשל, אם נקבעה פגישה, ניתן לעדכן שדה “תאריך פגישה” בכרטיס הליד. המידע שנאסף במהלך השיחה זמין לצוות המכירות, כולל הקלטת השיחה ותמלול, כך שאיש המכירות שיפגש עם הלקוח יוכל לעבור על הפרטים.

חמישה כללי זהב להשקה מוצלחת

1. מטרה חדה לשיחה – בחרו KPI אחד (למשל “תיאום דמו”) והגדירו שהסוכן ישאף אליו בלבד.

    

2. 60-שניות או כלום – אם הסוכן לא מזהה עניין מהליד תוך דקה, ותרו והעבירו את הליד לשלב nurture אחר; אל תשרפו אותו.

    

3. קול וטון = מותג – תנסו מספר קולות שונים ותבחרו אחד שמתאים לכן למותג. יש מוצרים שמתאים להם קול ידידותי יותר, ומוצרים מסוימים צריכים קול שנשמע מקצועי יותר

    

4. דאטה איז קינג – תמדדו כל שלב בשיחה. בשלב הראשוני תוכלו למדוד דרך הכלי שבו תשתמשו, בשלבים מתקדמים יותר דרך כלי בדיקה ומדידה ייעודיים לסוכני וויס (cekura.ai). בלי דאטה – אין שיפור.

    

5. בנייה מודולרית – סוכן אחד ל־Cold Outreach, אחר ל־Nurture, שלישי ל־CS. קל יותר לשליטה ולגלגל לאחור שינויים.

    

שגיאות נפוצות (ויקרות)

שורה תחתונה

שיחות המכירה של 2030 לא יעלימו את אנשי המכירות – הן יהפכו אותם לחוד החנית. כל מה ששוחק יעשה ב-Scale ע”י AI; כל מה שמורכב יגיע לאדם עם מידע עשיר שהבוט אסף. סטארטאפ שיאמץ היום אוטומציית קול חכמה ירוויח יתרון תחרותי, יחסוך עלויות ויקצר משמעותית את הדרך ל-PMF.

תתחילו בתהליך קטן, תמדדו, תשפרו – ותנו לבוטים לדבר במקומכם.

*המאמר שלהלן נועד למטרות אינפורמטיביות בלבד, ואינו מהווה ייעוץ מקצועי, שיווקי או עסקי מכל סוג. כל החלטה שתתקבל על סמך המידע בו היא באחריות הקורא בלבד. מומלץ להתייעץ עם גורם מוסמך לפני קבלת החלטות הנוגעות לאוטומציה, מכירות או שימוש בטכנולוגיות AI.

הקמתם סטארט אפ, בניתם MVP, אולי כבר התחלתם לראות קצת טראקשן ויש אפילו כמה לקוחות משלמים. עכשיו אתם שואלים את עצמכם: הגיע הזמן לשיווק?

התשובה היא כנראה כן - אבל לפני שמעלים תיאור משרה ללינקדאין צריך לשים לב ששיווק עלול להיות כמו ניפוח בלון בתוך משתלה של קקטוסים - אתם תוציאו המון אנרגיה אבל יש סיכוי לא רע שזה יתפוצץ לכם בפנים. לכן, חשוב שנענה על כמה שאלות. 

את מי מגייסים?

הנטייה הטבעית של הרבה פאונדרים היא לעשות "Logo Shopping", לחפש מנהל שיווק בכיר מגוגל, אמזון, מטא, מיקרוסופט ודומיהן. בפועל, זה כמעט אף פעם לא עובד. אתם צריכים מישהו שיבנה, יעשה, יכתוב, ימדוד, ויריץ קמפיינים בעצמו, ובתקציב מוגבל. הרוב המכריע של המנהלים הבכירים בחברות הנוצצות האלה לא יכולים ו/או לא רוצים להיות Hands-on. גם אם מצאתם את האחת שתתאים, רוב הסיכויים הם שלא תוכלו לשלם לה אפילו סכום קרוב למה שתרצה, ואת הסטטיסטיקה העצובה של האקזיטים היא כבר פגשה מזמן, ככה שאם אתם לא סם אלטמן, האופציות לא יעשו את העבודה. 

אז מה כן? 

מהניסיון שלי, מה שעובד טוב בהרבה מקרים זה לגייס אשת שיווק בתחילת דרכה. מישהי עם יכולת ביצוע גבוהה, סקרנות, ודרייב ענק להצליח. במרבית המקרים כדאי גם להעדיף גנרליסטית (Full-stack Marketer) ולא מומחית בתחום צר, כי כמו שאומרים, ״כשהכלי היחידי שיש לך הוא פטיש, הכל נראה כמו מסמר״.

יזמת שפגשתי סיפרה לי שהסטארט אפ שלה בתחום ה-HR Tech שרף הרבה מאות אלפי דולר על Google Ads כדי להגיע לקהל סופר נישתי של בכירים בתעשיה מסורתית, רק כי מנהלת השיווק ששכרו באה מעולם של PPC וזה הדבר היחיד שהכירה. טעויות כאלה יכולות להרוג סטארט אפ.

אבל זה לא מספיק, כי צריך גם ״מבוגרת אחראית״, מישהי שיש לה הרבה ניסיון וראייה רחבה שתוביל את בניית האסטרטגיה ותעזור לכוון את אשת השיווק ששכרתם (ולחסוך לכם טעויות יקרות בזמן ובכסף). כאן כבר צריך לכוון לפרופיל יותר גבוה, אבל נסתפק במספר מוגבל של שעות בשבוע. כשמגייסים חשוב לשים דגש על ניסיון בסטארט אפ בשלבים המוקדמים, מכיוון שהסיכוי של מנהלים שכל הניסיון שלהם הוא בחברות גדולות ומעולם לא היו צריכים להתמודד עם סוג האתגרים שעומדים בפניכם להצליח הוא לא גבוה.

מה המטרה?

כשאתה לא יודע לאן אתה הולך, כל דרך תיקח אותך לשם.

לפני שמוציאים סנט, חשוב להבין מה אנחנו מנסים להשיג. נשמע טריוויאלי, אני יודע, אבל נתקלתי בלא מעט פאונדרים ומנהלי השיווק שלא טורחים להתעכב על זה. 

המטרה צריכה להיות קונקרטית, מדידה, ברת השגה, משמעותית ותחומה בזמן. ״לבנות מותג״ זו בדרך כלל לא הגדרת מטרה מוצלחת, וגם לא ״להביא לקוחות״.

בשלבים המוקדמים של חיי הסטארט אפ אנחנו בד״כ נעים מסבב גיוס לסבב הבא. אם למשל גייסתם סיד ואתם יודעים שצריך 10 לקוחות משלמים כדי להוכיח Product-Market Fit לקראת סבב A - זה המדד המרכזי שצריך להנחות אתכם. כל מה שלא תורם ליעד הזה, כנראה שלא צריך להיעשות. כשיש מטרה גוזרים אחורה כדי להגדיר יעדי ביניים, כמו פייפליין, לידים, Sign-Ups, וכו. 

חשוב גם לציין שהמטרה צריכה להיות מוסכמת על ההנהלה ומתוקשרת לכל העובדים, כי בסופו של דבר כל הפונקציות בסטארט אפ חייבות להתכוונן להשגה של אותם היעדים. רצוי לפתוח כל ישיבת הנהלה שבועית עם היעד שלנו - איפה אנחנו עומדים ביחס להיכן שרצינו להיות, איפה הפערים, ומה למדנו. יש סטארט אפים שמציגים דשבורד על מסך גדול, יש פאונדרים ששולחים אימייל יומי לחברה עם דיווח על התקדמות ב-KPIs. כל מה שמפקס את החברה על היעד, יעזור.

מה האסטרטגיה?

לאורך השנים עבדתי בלא מעט סטארט אפים ועזרתי להרבה אחרים. אין פתרון בית-ספר לאסטרטגיה. מה שעובד לסטארט אפ אחד יכול להיות בזבוז זמן לסטארט אפ אחר. יש כאלה שיצליחו דרך תוכן ו-SEO, אחרים דרך קהילות, פרודקט לד, שיתופי פעולה, או מכירות ישירות.

דרך טובה להתחיל את בניית האסטרטגיה (אחרי שהגדרנו את היעדים) היא לענות על כמה שאלות בסיסיות:

• מה הוא ה-Purchase Journey שאותו יעבור הלקוח? מי יהיה מעורב בקבלת החלטת הקניה?
• מה מאפיין את הלקוח האידיאלי שלנו ובאילו ערוצים אפשר להגיע אליו?
• מה הנרטיב שלנו? איזו בעיה אנחנו פותרים ואיך אנחנו שונים מאחרים?
• מה הפאנל השיווקי שאנחנו רוצים לייצר ומה ה-KPI שלנו לכל שלב בפאנל?
• מה מגבלות הזמן והתקציב שיש לנו?

כשהגענו להבנה של הנקודות האלה, אפשר לדבר על אסטרטגיה, ואני לא מתכוון למצגת של 250 שקפים שבנתה חברת ייעוץ או פרוייקט מיתוג בעשרות אלפי דולרים, אלא להחלטה על אוסף טקטיקות השיווק שנפעיל כדי לספר את הסיפור שלנו אל מול היעד שהגדרנו. כמו כל דבר בעולם הסטארט אפ, גם האסטרטגיה השיווקית שלנו היא רק בסיס לשינויים. אנחנו מתחילים עם סט של הנחות - חלקן יתבררו כנכונות ואת חלקן נצטרך לשנות. 

בתחילת הדרך בטאבולה קהל היעד שלנו היה אתרי תוכן גדולים ומפרסמים בינוניים/גדולים, זה היה Enterprise Sale קלאסי ולכן השקענו את רוב התקציבים בנוכחות בארועים של תעשיית המדיה עם ״כיסוי אווירי״ של יח״צ ממוקד. בתפקידי כיום אני בונה את עסק ה-Self Serve של טאבולה, שפונה בעיקר לעסקים קטנים, והמשמעות היא אסטרטגיה של PPC, SEO, PLG—טקטיקות שמתאימות ל-High Scale/No Touch.

מתי לא לעשות שיווק?

אני מאמין גדול בשיווק, כמובן, אבל יש מקרים שבהם פשוט כדאי לחכות לפני שמתחילים.

כשהצטרפתי לטאבולה כדי להקים את את פעילות השיווק בעולם, לחברה כבר היו עשרות מיליוני דולר הכנסות שנתיות. הפאונדר של טאבולה, אדם, גייס את הלקוחות הראשונים, שכר כמה אנשי מכירות ישירים בניו יורק ולונדון, והעסקאות הגיעו דרך Sales Outreach. למוצר של טאבולה יש Network Effect חזק שאיפשר גידול יעיל עם אפס אנשי שיווק, עד נקודה מסוימת (שם הצטרפתי).

השאלה אם הגיע הזמן לגייס אשת שיווק ראשונה חוזרת להגדרת היעד. אם אפשר להגיע אליו בלי השקעה בשיווק, כנראה שזה הדבר הנכון לעשות.

לסיכום

שיווק הוא כוח על - אבל כמו בכל כוח, צריך לדעת איך ומתי להשתמש בו. תתחילו ממטרה ברורה, תבנו צוות חכם שיודע לרוץ מהר ולהביא תוצאות מדידות, ותזכרו לבדוק כל הזמן אם אתם באמת מתקדמים בכיוון הנכון.

אחרי כמה ניסיונות לכותרת ברורה, אמיצה, וקצת שחצנית, שאולי הספיקה כדי להילחם על הדקות הספורות שיש לכם לפנות במהלך היום לתוכן מקורי, ננסה לרדת ישר לעיקר. מרקטינג - קשה לומר ׳שיווק׳, לא? - הוא לרוב כל מה שאנחנו לא מדמיינים שהוא. 

לקח לי כמה שנים טובות כדי שהמוטו הזה ייתפס, ואני עדיין לומד כמה הוא רלבנטי, ונאבק כל יום להישאר נאמן לו. להעביר מסר וערך של מוצר שאתה עומד מאחוריו, זה לא כמו לדחוף סלע אחד במעלה ההר, זה הרבה יותר מתסכל. החלק הקריטי, הנקודה שמפסיקה את החשיבה האוטומטית, או את העבודה לפי איזשהו פלייבוק, היא להבין שכל מה שאתה רואה מהצד שלך, הטון, הפיצ׳רים, הבעיות, לא משנה. כי מבחוץ, זה לא מעניין אף אחד.

הנה כמה תובנות שקשורות לכך. הן אמורות גם להביא אתכם אל המטרה שלכם וגם לעשות את הדרך לעברה יותר נוחה וקלה. בעיקר על מרקטינג, אבל גם על הייטק אם תרצו, ולא מעט על עבודה עם בני אדם. אם רק אחת מהן תיתקע לכן בראש או תעזור בפעם הבאה שאתם יוצאים לעבר הקמפיין, אז אולי יפנו אליי שוב.  

תחשבו איך אתם בוחרים משהו חדש. ואז תבינו מה אתם באמת צריכים לעשות

ניסיתם פעם להירשם לשירות חדש? לקנות מוצר? להצטרף לכלי שהמליצו עליו? כמה זמן חיכיתם עם זה? למה לא עשיתם את זה מיד? מה עצר אתכם? אם אנחנו לא לוקחים את ההתנהגות ואת התובנות מההתנהגות הזו ברצינות, אנחנו מפספסים. אנשים לא חיים כדי להבין את המוצר שלך. הם לא קוראים בעיון, הם לא משווים גרסאות, הם לא שומרים את הלינק של הבלוג המצוין שכתבת שהמנכ״ל שלך אהב "לזמן טוב יותר". הם שוכחים. מתעייפים. ממשיכים הלאה. ואיבדת אותם. אם הערך שאתה מציע מתובל מדי בממבו-ג׳מבו מרקטיאלי, לא ברור, מקושקש, חסום באבן הכי קטנה שקיימת, אתם מטפסים על הר. תעצבו מסלול ותורידו ממנו כל חסם. חשבו על עצמכם כלקוחות. זו לא קלישאה, לכו תעברו מסלול של לקוח למוצר שלכם, תהיו כנים ואכזריים עם התובנות.

הצעד הראשון צריך להיות מגוחך בכמה שהוא פשוט

אל תבנו onboarding של 8 צעדים, אל תכתבו פסקאות פתיחה ארוכות, אל תשקיעו הרבה כסף בפרסומת מתוקתקת ואל תצפו שאנשים "יבינו את הערך" כי אתם מאמינים בו. הלקוחות שלכם לא שם וכנראה אף פעם לא יהיו. הם רק רוצים לדעת אם זה שווה את הזמן שלהם. תעשו את זה ברור. כפתור אחד. דוגמה אחת. תשובה לשאלה אחת שהם באמת שואלים. הם פה לשנייה, ורק באו לבדוק אם שווה להישאר.

נניח שאתם באתר של מוצר חדש לניהול משימות. אם יבקשו מכם להירשם קודם, ולהשאיר מייל, ולמלא טופס, וישאלו אתכם כמה חתולים יש לכם, ואז רגע, הפיצ׳ר הזה הוא בתשלום, חכה 24 שעות ויחזרו אליך מהמכירות. לפני הרבה זמן כבר עברתם לבדוק את התוצאה הבאה בדף. מבול כלי ה-AI ששוטף אותנו באחרונה העביר אותי דרך עשרות דוגמאות כאלה, ותמיד הכי קל והכי פשוט ינצח. תנו לי להתחיל, תנו לי להגיע מהר לתוצאה שאני רוצה, וסיכוי מצוין שאשדרג בעצמי בעוד חודש, או שאמליץ על המוצר לקולגה. 

אם במקרה עברתי אתכם בלי לשלם, בלי לתת לכם מייל, וואן-אנד-דאן וזהו, אתם צריכים לחשוב על הצעד השני שלכם יותר טוב. 

כי עכשיו הבעיה היא לא בפשטות, הבעיה היא בערך.

אין ולא תהיה גרסה מושלמת

זה לא יקרה. זה אף פעם לא קורה. אנחנו מתעכבים על ניסוחים, על פיקסלים, על "רגע, אולי נוסיף עוד שקף".
ובינתיים? הצוות מחכה, המשתמשים שוכחים, המומנטום מת. תוציאו משהו גס, מדויק ואמיתי, ותשפרו אחר כך. עדיף שיראו את זה עכשיו, מאשר שזה יהיה "מושלם" בחודש הבא. בחודש הבא אף אחד כבר לא יזכור למה זה היה חשוב. זה לפעמים כל ההבדל בין מוצר שראה אור למשהו שנשאר בחדר. 

אבל דברים לא יפים נזרקים הצידה

איזון בעייתי מאוד. לדעת מתי לשחרר. אם תחזיקו יותר מדי זמן, ראו למעלה, אם תשחררו אחרי כמה דקות של עבודה, זה ירגיש בדיוק ככה. אין לי כאן המלצה אמיתית, דעו איך לגרום לדברים להיראות מספיק משויפים במינימום זמן, הדרך הכי קצרה לגרום למשהו להיראות חשוב.

"מי בכלל קורא את זה?"
אני איש תוכן בעברי ועדיין חושב שתוכן טוב ימלוך, אבל גם תראו לי את הלקוח הפוטנציאלי שהולך לישון עם הסימניה תקועה באמצע ה-162 עמודים במדריך שכתבתם על עולם הקריפטו. אז למה אנחנו עדיין כותבים את כל זה? למה כתבתי בעצמי מאות אלפי מילים של מדריכים מסוגים שונים על מסעות לקוח, פלטפורמות שיווק, ואופטימיזציה של חנויות אפליקציות? הנה התשובות הכי כנות שעולות לי: 

• כדי לכסות את התחת. תראו כמה אני עושה! זה ארוך ועם גרפים, וגם מחלקת הגרפיקה היתה מעורבת, וזה בצבעי הברנד והשקענו בזה חודשיים, מה זאת אומרת מי קורא את זה?

• כדי להרשים את המנהלים. זה אותו דבר תכלס. לפעמים המדריך נכתב יותר בשביל ההנהלה הבכירה מאשר בשביל המשתמשים.

• כדי לטפל במורכבות במקום לפתור אותה. במקום לפשט, אנחנו אוהבים להסביר. זה הזמן שלנו על הבמה עם המיקרופון. ראיתם אי פעם מישהו שהרים יד כדי לדבר במהלך ישיבה ואמר רק משפט אחד מדויק? זה לא קרה מעולם. אני גם חוטא בזה. 

לא אומר לכם לוותר על כל המסמכולוגיה. זה דלק: יש לזה ערך עבור מנועי חיפוש, זה עוזר ליישר קו בחברות גדולות, זה דוחף ומקדם את הברנד, זו תחמושת מבורכת לאנשי מכירות, ועדיין בעולם של היום אין מישהו שמתייחס אליהם כאל קריאה אותנטית ומשהו שהלקוחות שלכם באמת מחפשים. תנו לזה מקום נכון בסדר העדיפויות שלכם.

תגידו את זה שוב. ואז שוב. ואז שוב. (ואז בעוד פורמט)

יש לנו נטייה לסיים, לסמן וי ולעבור לדבר הבא, לחדש ולהמציא. אבל האמת היא שהרוב המוחלט של האנשים לא פגשו אתכם בפעם הראשונה. אז בואו תנסו שוב. Repurposing היא אמנות ששכרה בצידה. כסף על הרצפה. יש לכם נכס מרקטיאלי שאתם מרוצים ממנו ועמלתם עליו? בטוחים שסחטתם אותו עד הסוף? הוצאתם ממנו את כל מה שאתם יכולים? מצוין, עכשיו תעשו את זה שוב מההתחלה. יש שם עוד המון. תנערו את המחשבה המיותרת שאתם מספימים מישהו. אם זה טוב, תדאגו שיראו את זה. אם זה עדיין רלוונטי, תזכירו את זה. ואם זה עבר מתחת לרדאר, תוציאו אותו שוב. עד שהוא עושה את העבודה.

קודם תעשו, אח״כ תתנצלו

זה תמיד נחמד שעוד עין תראה את הטקסט, שמישהו יפנש את המסר, שהכותבת שעלתה מקונטיקט תראה שהצלחת עם האוקספורד קומה, שהמעצב יבהיר את צבע הכפתור, ושכולם יישאו איתך בנטל. וכמה זה מעכב אותנו בדרך. ועכשיו ברצינות - מה כבר יכול לקרות? מה אי אפשר לתקן? כמה החלטות פשוטות, מהירות, כאלו שלא עולות אלפי דולרים או באמת מזיזות הרים, יש במהלך יום או שבוע, ואתם מתעכבים איתן לחינם, תאמצו את זה. תלחצו כבר send, הכל יהיה בסדר.

מרקטינג טוב הוא לתת שירות

השורה התחתונה והאני מאמין שלי: מרקטינג טוב לא מתאמץ לשכנע. לא עושה רעש. הוא בא לעזור. הוא ברור ובהיר. אין בו דרמה ודחיפות. וכשהוא באמת עובד – הוא לא רק משרת את הלקוח או את המשתמש. הוא משרת גם את הצוותים הפנימיים: את המכירות, את המוצר, את הפיתוח והתמיכה. הוא עוזר להם להישמע יותר ברור, להרגיש יותר מחוברים, להיראות יותר חדים. והפעילויות הרבות שלו והרבדים השונים בו נותנים במה, ומייצרים תחושת שייכות וערך אמיתית.