תשאלו אותנו הכל
25:12
פודקאסט
פודקאסט
בן ארז
פרודקטיבי 56: הפלייבוק לבניית קו-פיילוט (Ben Erez - English)
בפרק רן ארז ובן דנים בשאלה איזה יוסקייס מתאים לבניית קו-פיילוט, ואיך הידע הייחודי שיש לכם בראש הופך ל"נכס" החדש שלכם, כל עוד מצמידים אותו לתהליך עבודה קבוע שחוזר על עצמו.
האזנה לפרק
בלוג
בלוג
3 דק'
איילת דובקין...
בין איראן לוול סטריט: המבחן החדש של הסטארטאפים הישראלים הוא אמון
בזמן שהכותרות בעולם חוזרות לעסוק בעימות ישיר בין ישראל לאיראן ובהסלמה אזורית, סטארטאפים ישראליים נדרשים לנהל לא רק את המוצר והצמיחה שלהם אלא גם נכס פחות מוחשי אך קריטי: האמון של משקיעים ולקוחות מעבר לים.
בשנים האחרונות חברות טכנולוגיה ישראליות כבר למדו לפעול תחת מציאות ביטחונית מורכבת. מאז אוקטובר 2023 הן מתמודדות עם גיוסי מילואים רחבים, אי יציבות אזורית וכותרות בינלאומיות קשות. אך העימות הישיר עם איראן מחזיר את השיח הגלובלי לשאלה רחבה יותר: לא רק כיצד חברות פועלות בזמן מלחמה, אלא עד כמה הפעילות העסקית בישראל נתפסת יציבה בטווח הארוך. עבור יזמים שמנהלים חברות גלובליות, זו כבר לא רק שאלה תפעולית אלא שאלה של תפיסה ואמון.
העימות הנוכחי מחזיר את הכלכלה הישראלית למצב של כוננות מתמשכת. כותרות בינלאומיות מדברות על הסלמה אזורית, תקיפות הדדיות ואי יציבות גיאופוליטית. עבור סטארטאפים ישראליים שפועלים בשווקים גלובליים, הכותרות הללו אינן רעש רקע. הן משפיעות ישירות על שיחות עם משקיעים, על תהליכי מכירה ועל קבלת החלטות של לקוחות מעבר לים.
בימים האחרונים מנכ"לים ישראלים נשאלים שוב עד כמה הפעילות מושפעת, כמה עובדים נקראו למילואים והאם קיימת תוכנית ברורה לרציפות עסקית במקרה של התרחבות העימות. אלו אינן שאלות דרמטיות אלא שאלות ניהול סיכונים לגיטימיות. אך האופן שבו חברה עונה עליהן קובע הרבה מעבר למידע הטכני.
ברגע שהקשר גיאופוליטי נכנס לתמונה, החברה אינה נבחנת רק דרך המוצר והצמיחה שלה אלא גם דרך תפיסת היציבות שלה. לכן בניית הנרטיב של החברה אינה מהלך תקשורתי אלא החלטה ניהולית. ובעיקר, זו החלטה שהחברה חייבת לקחת עליה בעלות. אם היזם אינו מנסח את הסיפור של החברה, השוק יעשה זאת במקומו דרך כותרות, הערכות וספקולציות.
שתי חברות יכולות לדווח על אותם נתוני צמיחה ועל אותה חשיפה תפעולית, אך אחת תיתפס כמי שנמצאת בסיכון והשנייה כמי שמנהלת סיכון. ההבדל נעוץ באופן שבו הסיפור מסופר ובנקודת המוצא שממנה הוא נבנה.
חברות רבות מגיבות לאירועים ביטחוניים מתוך צורך להסביר ולהרגיע. אך דווקא ברגעים כאלה האחריות של הנהלת החברה היא לא רק לענות על שאלות אלא להגדיר את מסגרת השיחה. כאשר חברה מאפשרת לכותרות להוביל את הדיון, היא מוצאת את עצמה בעמדת תגובה. כאשר היא מגדירה מראש את הנרטיב, היא נשארת בעמדת ניהול.
לעומת זאת, נרטיב אסטרטגי מתחיל במנגנונים. תשתיות ענן מבוזרות, צוותים גלובליים, תוכניות גיבוי ויכולת עבודה מרחוק אינם פתרונות חירום שנולדו השבוע. עבור רבות מחברות הטכנולוגיה הישראליות, אלו עקרונות עבודה בסיסיים.
כך למשל, סטארטאפ שמפעיל צוותי פיתוח בישראל לצד צוותים בארה"ב ובאירופה יכול להמשיך לעבוד כמעט ללא הפרעה גם כאשר חלק מהעובדים בישראל נקראים למילואים. חברה אחרת שמפעילה תשתית ענן במספר אזורים גיאוגרפיים יכולה להראות ללקוחות שלה שהשירות אינו תלוי בנקודה פיזית אחת. כאשר המסר בנוי סביב המנגנונים הללו, השיח משתנה: לא עוד "איך אתם שורדים את ההסלמה", אלא "כך אנחנו פועלים בסביבה משתנה".
שתיקה מוחלטת אינה אסטרטגיה. בעולם עסקי תחרותי, ואקום תקשורתי מתורגם במהירות לספק. כאשר לקוחות אמריקאים רואים כותרות על עימות עם איראן ואינם מקבלים מסר יזום מהחברה, הם משלימים את הפער בעצמם.
האיזון הנדרש מורכב אך הכרחי. אין צורך להפוך כל הופעה תקשורתית לדיון ביטחוני, אך גם אי אפשר להתעלם מהקשר שממנו פועלת החברה. שוק אמריקאי מצפה ליציבות, בהירות תפעולית ושקיפות. שוק אירופי רגיש יותר להקשר הרחב, אך גם הוא בוחן בראש ובראשונה אמינות. בכל מקרה, המסר חייב להיות מקצועי, מדוד ומגובה בעובדות.
יש כאן גם הזדמנות עמוקה יותר. בעולם שבו אי יציבות הופכת לנורמה גלובלית, היכולת לפעול תחת לחץ ולקבל החלטות במהירות אינה חולשה אזורית אלא יתרון תחרותי. סטארטאפים ישראליים שפועלים שנים במציאות מורכבת מחזיקים במיומנות הסתגלות שמעט ארגונים בעולם נדרשו לפתח באותה עוצמה. כאשר המיומנות הזו מתורגמת לנרטיב ברור, היא מייצרת ערך תדמיתי ועסקי כאחד.
גם קרנות הון סיכון נבחנות דרך אותה עדשה. קרן שממשיכה להוביל השקעות, לפרסם תזות ולהיות נוכחת בשיח גם בעיצומו של עימות אזורי ממצבת את עצמה כגוף בעל אופק ארוך טווח. לעומת זאת, היעלמות מהשיח עלולה לשדר הססנות דווקא כאשר יזמים מחפשים שותפים יציבים.
העימות הנוכחי עם איראן אינו רק אתגר ביטחוני. עבור ההייטק הישראלי הוא גם מבחן תודעתי. מי שמסתפק בהסברים נקודתיים יישאר בעמדת תגובה. מי שמבין שנרטיב הוא כלי ניהולי, יגדיר לעצמו מסגרת ברורה שבתוכה גם המציאות המורכבת מקבלת משמעות.
העולם ימשיך לשאול שאלות כל עוד האזור אינו יציב. השאלה האמיתית איננה רק מה התשובות, אלא מי מגדיר את המסגרת שבה הן נשמעות. יזם שממתין לשאלות פועל בעמדת תגובה. יזם שלוקח בעלות על הנרטיב מגדיר מראש כיצד החברה שלו נתפסת. בעולם שבו אמון הוא תנאי לצמיחה, שליטה בסיפור אינה מהלך תקשורתי. היא החלטה ניהולית.
לקריאת הבלוג
פודקאסט
פודקאסט
רועי מן וערן זינמן
339: עדכון גרסה | נבואות הזעם: האם SaaS באמת מת?
אנחנו צוללים אל תוך נבואות האימה המדוברות בעולם התוכנה ביותר בחודשים האחרונים כדי להבין מה כאן אמת, מה פנטזיה ומה יצא מפרופורציה.
האזנה לפרק
בלוג
בלוג
4 דק'
ליאת פלד
הזרעים של A Series נזרעים כבר בשלב ה- Seed
יזמים/ות רבים בשלבי ה-Seed-Pre וה- Seed נוהגים לומר: "כשנגדל ויהיו לנו 30 עובדים, נתחיל לדאוג לנהלים ולמבנה ארגוני. עכשיו אנחנו בסטטוס של יחידת קומנדו".
זו טעות עסקית. בדיוק כמו בבנייה של מגדל, היסודות והתשתיות הם אלו שקובעים כמה קומות נוכל להעמיס על הבניין. אם תנסו לבנות את הקומה השנייה והשלישית (שלבי הצמיחה המואצת) על תשתית רעועה של "כיבוי שריפות", הארגון יתקע, או גרוע מכך, יקרוס תחת העומס.
הנה 7 דגשים לבניית תשתית ארגונית יציבה כבר מהשלבים הראשונים:
1. צוות הנהלה: לא תמיד אלו המייסדים
צוות הנהלה נכון הוא לא בהכרח מי שהיה שם ביום הראשון. לפעמים נדרש גיוס מבחוץ כדי למלא פערים עסקיים או ניהוליים. כשמגייסים להנהלה, הניסיון המקצועי הוא רק חצי מהמשוואה – אתם חייבים לבחון התאמה תרבותית, התאמה לשאר חברי ההנהלה ויכולת עבודה בתנאי אי-ודאות. מנהל מצוין מחברה גדולה עלול להיכשל בסטארטאפ אם הוא לא מסוגל להיות on-Hands ולייצר סדר מתוך כאוס.
2. הגדרות תפקיד וממשקים: העלאת פרודקטיביות
בצוות קטן, כולם עושים הכל. אבל ככל שצומחים, חוסר בהירות בהגדרות התפקיד הופך למתכון בטוח לכפילויות, חורים בעשייה ופוליטיקה ארגונית מיותרת. הגדרות תפקיד ברורות מאפשרות לאנשים להתמקד בעבודה ונותנות להם את הביטחון ש"רואים אותם". כשעובד יודע בדיוק מה תחומי האחריות שלו ואיך הוא מסתנכרן עם האחרים, הצורך בחיכוך פוחת והפרודוקטיביות עולה.
3. Onboarding: גיוס עובדים לא מסתיים בחתימה
הטעות הנפוצה היא לחשוב שהגיוס נגמר בחתימת החוזה. זריקת עובד למים ללא הכוונה ברורה, הגדרת תפוקות וממשקי עבודה, היא פגיעה ישירה ב - ROI שלכם. עובד שלא מוצא את הידיים והרגליים יעזוב כשיתאפשר לו. הנזק יבוא לידי ביטוי גם בכסף (עלויות גיוס, אובדן זמן פיתוח, בזבוז שוב על זמן למידה של עובד) וגם במשאבי זמן שלכם (השקעת זמן בחיפוש עובד, בראיונות, בהכשרה). בנוסף כל שינוי בסטארטאפ קטן, משפיע ומעביר מסר שלילי לכל העובדים.
4. פיטורין: לחתוך הפסדים בזמן
כבר פיטורין? כן. חלק מהטעויות הרבות שנעשות בתחילת הדרך הן גיוסים לא נכונים. חלק אי אפשר היה למנוע וחלק אפשר היה, אבל זה לא משנה. אמנם פיטורין זה לא נעים, אבל זה חלק מבניית תשתית ארגונית מתאימה. אם זיהיתם שעובד או מנהל מייצר תרבות רעילה או שהביצועים לא תואמים את קצב הצמיחה - בצעו את התיקון מוקדם. זה קריטי לשמירה
על יציבות הצוות שנותר. גיוס לא מתאים הוא טעות יקרה, אבל לדחות את הפיטורין, יקר בהרבה.
5. מעבר מאינטואיציה למערכות (Scalability)
בצוות של 3-4 אנשים, הכל עובר בשיחות מסדרון. בצוות של 10 ומעלה, המידע מתחיל ללכת לאיבוד. בנייה וכתיבה של נהלי עבודה היא לא בירוקרטיה, אלא הבסיס ל - Scale.
6. פגישות ו'טקסים': יותר מסנכרון טכני
פגישות צוות וחברה הן לא רק כלי לעדכונים מקצועיים. הן ה"טקסים" שמייצרים חיבור, שייכות ושותפות למטרה. אל תדברו רק על טכנולוגיה; צרו זמן ללמידה, לעצירה ולחיבור אישי. זה מה שמחזיק את הצוות יחד כשהלחץ עולה.
7. המסע המואץ: מיזם למנכ"ל
בעולם התאגידי, המעבר מניהול ביצועי להנהגה לוקח 15 שנה. בסטארטאפ, יש לכם 15 חודשים. המיינדסט שלכם חייב להשתנות: מהיזם שחולם ומבצע, למנהיג שבונה מערכות ומנהל מנהלים. הצמיחה של הארגון נעצרת בדיוק במקום שבו נעצרת הצמיחה האישית שלכם.
בשורה התחתונה :המוצר שלכם אולי פורץ דרך, אבל האם הארגון שלכם בנוי לתמוך בהצלחה שלו? תשתית ארגונית היא לא Nice to have , היא המנוע שיאפשר לכם לצלוח את קפיצות הגדילה הבאות.
על הכותבת: ליאת פלד היא יועצת ארגונית אסטרטגית עם מעל ל- 20 שנות ניסיון בייעוץ למנהלים בסטארטאפים ובחברות גלובליות בתהליכי שינוי וצמיחה. מרצה ומנטורית במרכז היזמות באוניברסיטת תל אביב.
לקריאת הבלוג
54:22
וידאו
וידאו
54 דק'
אמיר שבט
איך נראה גיוס וניהול בזמן מלחמה?
מפגש שאלות ותשובות שבו דיברנו על כל מה שמעסיק אתכם.ן בימים אלה – האם משהו השתנה באסטרטגיית ההשקעה של אנג׳לים או קרנות מאז כניסת הAI?
מה הציפיות כיום מפאונדרים.ות שמגייסים סיבובים מוקדמים? ואיך משקיעים מצפים שפאונדרים.ות יתנהלו בזמן המלחמה? בסשן השתתף אמיר שבט, משקיע ויזם.
צפייה בוידאו
20:55
פודקאסט
פודקאסט
ניר גלאון
פרודקטיבי 55: לשבור את חוקי המוצר - האם הלקוח הגדול הבא שלכם הוא הזדמנות או מלכודת?
מתי נכון לשבור את חוקי הגנריות ולפתח פיצ'ר ייעודי עבור לקוח אסטרטגי אחד? האזינו לפרק.
האזנה לפרק
46:00
פודקאסט
פודקאסט
ערן זינמן ודניאל לריה
338: עדכון גרסה | איך AI משנה את המוצר של מאנדיי מבפנים?
אנחנו מדברים על על השינויים המוצריים שקורים בעת הזו במאנדיי: על מוצרי ה-AI החדשים, על התהליכים עם מוצרי הבסיס - ועל והתובנות האתגרים והטעויות שהובילו אותנו לדרך שאנחנו מאמינים בה.
האזנה לפרק
23:08
פודקאסט
פודקאסט
עדי קייזר
פרודקטיבי 54: איך מתרגמים תוצאות AI מעולות לחווית משתמש מצויינת?
אנחנו נוטים להאשים את האלגוריתם שלנו כשהתוצאות לא טובות - אבל יכול להיות שאנחנו לא פוגשים את המשתמשים שלנו מתי ואיפה שהם צריכים אותנו? האזינו
האזנה לפרק
45:42
פודקאסט
פודקאסט
רועי מן וערן זינמן
337: עדכון גרסה | הדילמה של מאנדיי, ולמה קשה להשתנות
מה קורה כשחברות מצליחות פוגשות טכנולוגיה שמשנה את חוקי המשחק? פרק שלישי בסדרה על איך AI משנה ומעצב את מאנדיי מחדש.
האזנה לפרק