עברו על הרשימה ובדקו אם משהו חסר בתכנית העבודה שלכם. כולן פעילויות שעזרתי לצוותי פאונדרים ליישם (המעורבות שלי היא hands on, אשמח לדבר עם מי שרלוונטי להם).

לרשימה יש נטיה לכיוון מיזמי B2B, כי הם אלו שלרוב יוצא לי ללוות, אבל כוללת הערות שיכולות לעניין גם מיזמי B2C.

מחקר שוק

הסבר: במונחי גו טו מרקט, הגדרת קהל היעד במונחים כלליים זה לא מספיק. יש לדאוג לבנות רשימות בעזרת דאטהבייסים יעודיים (סיילס נביגייטור, אפולו), לסרוק מקורות רלונטים (למשל רשימת משתתפי כנס + אנריצ'מנט בעזרת Clay) ובניית סיגנלים שעלולים להעיד על עניין (למשל סריקת האנשים שמגיבים על פוסטים של חברות מתחרות בעזרת N8N)

המלצת תיעדוף: נדרש ב-100% מהמקרים במיזמי B2B, ומלבד תעשיות ספציפיות יכול להועיל גל ברוב המקרים במוצרי B2C. דוגמא לתעשיה שבה זה יהיה פחות רלונטי: גיימינג או דרופשיפינג, שם נדרשת הוכחה מהירה של החזר השקעה מהיר ספציפית על פרסום ממומן

קמפיין חיבורים בלינקדאין

שליחת 100 חיבורים בשבוע מחשבון של כל פאונדר, חשבון פשוט 3 פאונדרים 300 בקשות בשבוע ובערך 1200 חיבורים בחודש ללקוחות (אפשר גם למשקיעים). חשוב לקחת בחשבון שהאוטומציה נעצרת כשמישהו מגיב ואז צריך לטפל בתגובה ידנית

המלצת תיעדוף: נחשב לערוץ הקל והמהיר ביותר להשקה ותפעול. תקבלו את המענה הכי גבוה במחיר הכי נמוך אם אתם פאונדרים. מומלץ לשלב יצירת תוכן, תגובות יום-יומיות על פוסטים של אחרים ואופטימיזציה של הפרופיל. הערוץ הראשון שכל מיזם B2B צריך להפעיל, ובעדיפות על ידי כל הפאונדרים במקביל כי לינקדאין מגביל ל-100 בקשות חיבור בשבוע.

קמפיין אימייל

בניית תשתית אימיילים, כתיבת הודעות ושליחת אלפי מיילים בחודש. חישוב תשתית: 10 דומיינים, 2 תיבות פר דומיין (סה"כ 20 תיבות), 10-15 מיילים מכל תיבה כל יום, 21 ימי עבודה = 4200-6300 מיילים בחודש (חלקי מספר המיילים שנשלחים לבן אדם, נגיד 3 מיילים, 1400-2100 לידים בחודש).

הערה חשובה:: כאשר מבצעים פניות קרות נהוג לא לצרף קבצים ואפילו לא להוסיף קישור בהודעה הראשונה, ואין דרך למדוד אחוזי פתיחת מייל (את אלה עושים לרשימות תפוצה שנרשמו כבר באתר, לא במיילים קרים). לכן, נדרש להיות מוכנים למענה לתגובות למיילים וטיפול ידני בתגובות. ישנם גם כלי אוטומציה לתגובות אבל לא מומלץ להפעיל אותם בשלב הראשוני.

המלצת תיעדוף: ערוץ יעיל במספרים גדולים בלבד. אם הקהל שלכם הוא כמה אלפי משתמשים (מה שקורה בסטרטאפים B2B שמוכרים לאנטרפרייז) מדובר בערוץ בעל יעילות נמוכה ושאינו מומלץ. אם אתם מתכננים בשנה הקרובה לפנות ל-100 אלף אנשים לפחות, שליחת מיילים קרים יכולה להיות זולה משמעותית ביחס לפרסום ממומן.  

כנסים

בצעו מיפוי של הכנסים הרלוונטים בשנת 2026 כבר עכשיו (רובם כבר פורסמו), לאחר פרסום רשימת הדוברים סרקו אותם כדי למצוא דוברים שיעניין אתכם להפגש איתם, חפשו מי האינפלואנסרים שדיווחו מהכנס בשנה שעברה והתחברו איתם. אם אתם ספונסורים - תכננו לא רק את העיצוב של הבות' אלא גם פעילויות גרילה (דוגמא לפעילות שעשינו: מיפינו את כל הסשנים הרלוונטים ומישהו עמד בחוץ עם מתנות לכל מי שיוצא)

המלצת תיעדוף: בתחילת הדרך, בצעו תיעדוף לכנסים קטנים וממוקדים על פני כנסים גדולים. ספונסורשים למיטאפ של קהילה ספציפית של קהל היעד שלכם עדיף להיות פי 10 יותר יעיל מאשר עמדה בכנס ענק כמו Web Summit צמוד למאות סטרטאפים אחרים, באותו התקציב.

תוכן

הדרך הפשוטה ביותר היא למחזר תוכן (למשל: הפכו רשימת נקודות ממאמר שכתבתם לפוסט בלינקדאין). תכנים נוספים שקל לייצר: מימז, שיתוף חדשות מהתעשיה מהזוית שלכם, ואם מתאים לכם לחשוף את היום יום של המיזם ושלכם, עקבו אחרי יזמים שעושים את אותו הדבר (למשל Adam Robinson מ- RB2B)

המלצת תיעדוף: אל תחכו "עד שיהיה מה להראות". שתפו את המסע שלכם מהרגע הראשון, כתבו על הנושא ובצעו פעילות שתתרום לאיסוף עוקבים ותתחיל למצב אתכם כמומחים בתחום. לדוגמא: בתהליך הבניה של Linkwiz פרסמתי מאמר ועשיתי שיתוף פעולה עם קהילת שיווק לפני שאפילו הייתה גרסה חינמית של המוצר להורדה.

שת"פים עם אינפלואנסרים

הכינו רשימה של מנהלי קהילות אונליין בפייסבוק, סלאק, דיסקורד, פודקאסטרים, אנשים עם מעל 10 אלף עוקבים בלינקדאין, יוטיוברים, מנהלי ארגונים מקצועיים, סאברדיטים רלונטים. המטרה" לקבל במה - הציעו להם וובינר עבור הקהילה בנושא מעניין. טיפ למתקדמים: שכרו את האינפלואנסר והריצו קמפיין חיבורים בלינקדאין ישירות מהחשבון שלהם ללקוחות פוטנציאלים.

המלצת תיעדוף: לרוב היזמים בתחילת הדרך אין תקציב לשלם לאינפלואנסרים על product review. אבל יש לכם משהו חשוב שהאינפלואנסרים צריכים: תוכן. באחד המיזמים שהקמתי, שיתופי פעולה לא היו בתקציב, ולכן בניתי בעצמי מצגת ופניתי למובילי דעה בתחום ושאלתי אם יעניין אותם לעשות סרטון יחד בנושא, לערוץ שלהם - התוכן עלי. ככה הגעתי למספר הופעות בחינם בערוצי יוטיוב. זה עבד כמובן רק עם ערוצים קטנים יחסית, הגדולים אפילו לא טרחו לענות להודעה ששלחתי.

פרסום ממומן בלינקדאין

התחילו מהתשתית: בניית הקהלים, בחירת הפורמט של הפרסומות (תמונה? וידאו? קרוסלה?), קריאייטיב (עקבו אחרי שלמה גנצ'ין, גאון קריאייטיב), ומעקב אחרי המרות בעזרת Google Tag Manager וכלי אנליטיקס. אין לכם אתר? התחילו עם כלי ה Lead form של לינקדאין.

המלצת תיעדוף: נוטה להיות יקר מאוד, לא מומלץ בתחילת הדרך ללא גיוס אלא אם אתם בונים אסטרטגיית ABM וצריכים שגורמים מסויימים בארגונים מסויימים ייחשפו אליכם. ואם כבר כן עושים פרסום ממומן - עדיף להתחיל מלעשות boost לפוסטים שלכם כדי לקדם את הפרופיל שלכם ולייצר יותר שיחות דרך הפרופיל, על פני לשלוח טראפיק לעמוד נחיתה ולקוות להמרות.

פרסום ממומן בגוגל

הקימו תשתית בדומה ללינקדאין, בצעו מחקר מילות מפתח בדגש על מילות מפתח בעלות Intent גבוה במיוחד - זה הקמפיין הראשון שאתם רוצים לבנות. הקמפיין השני הוא בדרך כלל ריטרגטינג למבקרי האתר.

רמת תיעדוף: ככל שהמוצר והטכנולוגיה שאתם בונים חדשנית יותר, יהיה יותר קשה למצוא ביטויים עם intent גבוה. טירגוט השמות של המתחרים יכול לעבוד (אבל לא תמיד נוח ליזמים כבר בתחילת הדרך) ובאופן כללי, עבור רוב יזמי ה-B2B, עדיף שיהיה לכם לפחות כמה אלפי דולרים שאתם מוכנים להשקיע לפני ההמרה הראשונה.

קידום אורגני במנועי חיפוש ו-LLM

בצעו מחקר כדי ללמוד כיצד בנויים אתרים של מתחרים ושחקנים דומים. צרו מפה של כל העמודים שחסרים לכם באתר, האתגר הוא להגיע ל-50 (זה לא מעט! אפשר גם פחות) עמודים ובלוג פוסטים. והכי חשוב: אל תעתיקו, צרו תוכן חדש וייחודי שהאינטרנט עוד לא ראה מעולם, ומנועי ה AI כבר ידאגו להניע טראפיק לאתר שלכם.

המלצת תיעדוף: אם אתם לא בונים את הטכנולוגיה, ונמצאים כרגע בשלב שאין טעם עדין לפנות ללקוחות פוטנציאלים בצורה ישירה - זה ערוץ נהדר להשקיע בו. החיסרון המרכזי שלו הוא שלוקח הרבה זמן לבנות תדמית מול מנועי החיפוש ו-AI, אבל זה משתלם!

טיפ קטן: בתחום ה SEO יש מונח בשם "בקלינקים" כלומר אזכורים של החברה ברחבי הרשת. יש שוק שלם של קניה ומכירה שלהם ותורה שלמה בנושא, אבל האמת היא שבתחילת הדרך מספיק שתיצרו לעצמכם רשימה של עשרות אתרים שאפשר לפתוח בהם פרופיל חברה: רשתות חברתיות (לינקדאין, פייסבוק), אתרי בלוגים (מדיום), דירקטורי (crunchbase), אתרי דירוגים (trustpilot) וכו' - השקיעו בפתיחת חשבונות בכמה עשרות אתרים והמותג שלכם כבר יהיה מאוזכר ברשת באתרי ענק, בחינם, ויחסית בקלות.

אנליטיקות

השתמשו באקסל או ב monday.com לניהול משימות. הגדירו המרות ב Tag manager והקימו CRM, אפילו אם בהתחלה הוא מבוסס קובץ אקסל פשוט לפני מעבר לכלים כמו Hubspot ודומיהם.

רמת תיעדוף - יצא לי מספר פעמים להקים CRM ליזמים בתחילת הדרך בתוך טבלת אקסל, ובכלל אם אין לכם ניסיון באקסל אני ממליץ בחום להשקיע בלמידת התוכנה (קחו קורס!). בסוף, השאלה "מה הכלי שהכי נכון לנו להקים" היא פחות קריטית מהשאלה "איך נבנה תהליך נכון ונדאג כל יום לעדכן את הנתונים" כי את זה אפשר לעשות גרוע בשני המקרים. אני אישית אגב חסיד של מאנדיי כבר מ-2016, גם לניהול משימות וגם לניהול לקוחות.

--------

 על הכותב: כפיר שפירא, יועץ גו-טו מרקט לסטרטאפים בשלבים מוקדמים והיוצר של לינקוויז כלי לאופטימיזציה של נטוורקינג.  

כשהסטארטאפ קטן הכול עובר דרך היזם; כשהוא גדל, השליטה הולכת לאיבוד. שיטת EOS מציעה מסגרת פשוטה שמחזירה לחברות את הסדר, הבהירות והמשמעת הניהולית, בלי לפגוע בגמישות וביצירתיות.

הרגע הזה מוכר כמעט לכל יזם. החברה גדלה, ההכנסות עולות, מספר העובדים גדל, השווקים מתרחבים, ובכל זאת משהו מתחיל לחרוק. ההחלטות נערמות, האנרגיה מתפזרת, והתחושה היא שהארגון רץ מהר, אבל בלי אחיזה מלאה בהגה. לא משבר, אלא שחיקה שקטה של שליטה.

כך בדיוק זה הרגיש אצלנו. כשהסטארטאפ שלנו גדל במהירות והתרחב לפעילות רחבה שכללה 18 שווקים שונים בארצות הברית, על הנייר זו הייתה הצלחה. בפועל, חלק מהשווקים צרכו משאבים בלי להצדיק את ההשקעה, הפוקוס הניהולי התערער, והפער בין החזון לבין היכולת הארגונית ליישם אותו הלך וגדל. לא היה חוסר מוטיבציה, היה חוסר מבנה.

כמייסד החברה פעלתי באופן טבעי כאיש חזון. הראש היה כל הזמן קדימה: הזדמנויות חדשות, מהלכים אסטרטגיים, פיתוח עסקי, “מה הדבר הבא”. זה יצר תנועה מתמדת, אבל גם עודף יוזמות וקצב שלא תמיד התאים ליכולת הביצוע של הארגון. במשך שנים ניהלתי כך, מתוך אינטואיציה, תחושת בטן וחריצות, וזה עבד, כל עוד היינו קטנים. כשהמערכת גדלה, זה הפסיק להספיק.

ברגע שהבנתי שאני מגיב לעסק, במקום להוביל, זו הייתה גם הנקודה שהתחלתי לחפש פתרונות. שם נחשפתי לשיטת EOS - Entrepreneurial Operating System.

פילוסופיה של סדר בעולם דינמי

EOS צמחה מתוך ההבנה שחברות צומחות נוטות לאבד בהירות ככל שהן גדלות. כשהעסק קטן, הכול עובר דרך היזם; כשהוא גדל: מתווספים שכבות, צוותים, תהליכים, והכול נעשה מורכב. EOS מציעה אנטיתזה לבעיה הזו. היא מציעה מסגרת תפעולית שמחזירה בהירות, עקביות ואחריות.

הליבה שלה בנויה משישה רכיבים:

• חזון (Vision) – להבין לאן הולכים, ומה מטרת הארגון ומה הכוח הייחודי שלו ויותר חשוב מזה, מה לא הכוח הייחודי שלו.
• אנשים (People) – שיש לנו את האנשים הנכונים, עם הערכים הנכונים שיושבים במקום הנכון.
• נתונים (Data) – לבסס החלטות על עובדות, לא על תחושות.
• בעיות (Issues) – לטפל בסוגיות באופן סיסטמטי לפני שהן מתפוצצות.
• תהליכים (Process) – לבנות שפה אחידה שמאפשרת לכולם לעבוד באותו קצב.
• ביצוע (Traction) – להפוך חזון לפעולות מדידות וברורות.

כשהמבנה הזה מוטמע, נוצרת תחושת יציבות. הארגון חד, ממוקד, ואפשר לזוז מהר בלי לאבד שליטה.

EOS בפעולה: המעבר לארגון מבוסס מבנה

חזון מול אינטגרציה

EOS מבדילה בין שני טיפוסים הכרחיים לכל ארגון: איש החזון (Visionary) ו-הרכז של המערכת (Integrator). האחד מסתכל קדימה, יוצר, שואל “מה הלאה”. השני מתרגם את הרעיונות למעשים, מנהל, מתאם ומודד. ברגע שהבנתי את ההבחנה הזו, הצלחתי לשחרר. לא כל החלטה חייבת לעבור דרכי. לא כל רעיון צריך לצאת לפועל מחר בבוקר. האיזון הזה בין חשיבה אסטרטגית לביצוע, הוא כנראה אחד הדברים שהצילו אותי משחיקה. אצלנו, מינויו של אור, אחי, שותפי והמנכ״ל, לתפקיד ה־Integrator יצר שינוי משמעותי. תפקידו אינו לרוץ קדימה, אלא לעצור בזמן, לבנות תהליכים, לנהל מנהלים ולהחזיק את הארגון בתוך גבולות היכולת האמיתית שלו.

אנשים לפני תפקידים

EOS מלמדת עיקרון פשוט אך מהפכני: קודם מגדירים מה החברה צריכה, ורק אחר כך מי האדם הנכון לתפקיד. זה אולי נשמע קר, אבל בפועל זו הדרך הכי אנושית לנהל. כשאדם נמצא במקום שמתאים לו באמת, הוא לא צריך שמישהו “ינהל אותו”. הוא פשוט פורח.

כך עשינו מעבר מניהול אינטואיטיבי לניהול מבוסס תשתית. הבנו שאנחנו לא צריכים “לעבוד קשה יותר”, אלא לעבוד בתוך מערכת שמייצרת הרגלים נכונים. כך, למשל, בתפקידי ה־Acquisition, אליהם גויסו אנשים עם רקע מכירתי אך ללא ניסיון רב בנדל״ן אמריקאי, נבנתה תוכנית הכשרה סדורה שנמשכת כשלושה חודשים. לא חפיפה מאולתרת, אלא מסלול מקצועי שמייצר שפה אחידה, סטנדרט ויכולת חיזוי.

במקביל קיבלנו החלטה להחזיק כ-90 עובדים בישראל, כאשר עיקר הפעילות בשטח מתבצעת בארה״ב. כל תפקיד שאינו מחייב נוכחות פיזית הועבר לאופרציה בישראל, תוך בניית תהליכי עבודה שמאפשרים ניהול מרחוק בקנה מידה גדול. כך נוצרה שכבת אנשים יציבה, שמאפשרת לארגון לצמוח בלי תלות בכוח אדם מקומי יקר ומוגבל.

דאטה, לא תחושות

ה־Scorecard של EOS הוא אולי הכלי הכי חזק בארגז הכלים שלה. מדובר בלוח מדדים שבועי: חמישה עד חמישה עשר מדדים קבועים, שמאפשרים לראות את מצב העסק בזמן אמת. במקום ויכוחים אינסופיים על “איך הולך”, יש תמונה אמיתית: כמה לידים נכנסו, כמה עסקאות נסגרו, מה זמן התגובה, ומה שיעור ההמרה. 

בעבר, אנשי הצוות שלנו נדרשו להזין ידנית נתונים לאחר שיחות עם מוכרים, תהליך איטי וחשוף לטעויות. כחברת פרופטק, הטמענו מערכת מבוססת AI שמאזינה לשיחות בזמן אמת ומזינה אוטומטית את הנתונים הרלוונטיים ל־CRM. במקביל, יצרנו ביצוע (Traction) מונע דאטה: כדי לשמור על קצב מהיר, פיתחנו כלים פנימיים המשתמשים ב-AI כדי לנתח את הדאטה הרלוונטי לשיערוך נכסים וקבלת החלטות.

התוצאה: Scale דרך חזרתיות: השינוי לא היה דרמטי ביום אחד. הוא היה שיטתי. זמן שיערוך עסקה, שבעבר עמד על כשעה, התקצר לעשר דקות. היכולת לקבל החלטות השתפרה, קצב הביצוע התייצב, והארגון הפסיק לרוץ “פול גז בניוטרל”. היכולת לנהל עשרות עסקאות בחודש נשענת על חזרתיות תהליכית: בניית מערכת שעובדת גם כשהיזם אינו מעורב בכל החלטה.

EOS כמסגרת להחלטות אסטרטגיות

1. בחירת שווקים מבוססת דאטה: אחת ההחלטות הקריטיות בצמיחת החברה הייתה בחירת השווקים לפעילות. ההתרחבות לא בוצעה מתוך רצון “להיות בכל מקום”, אלא נשענה על ניתוח שיטתי של דאטה: דמוגרפיה, רמות מחיר, נזילות ופוטנציאל פעילות. כך נבנתה פעילות בשווקים כמו סנט לואיס, קנזס סיטי ודטרויט - שווקים בעלי מאפיינים דומים שמאפשרים סטנדרטיזציה תפעולית.
2. החלטות אסטרטגיית יציאה של עסקה (Data + Traction): ב-ZOOM REI אין “אסטרטגיית יציאה אחת”. כל עסקה נבחנת בנפרד : האם לבצע פליפ, למכור את האופציה (Wholesale) , או להחזיק את הנכס לטווח ארוך (Buy and Hold). ההחלטה אינה מבוססת על תחושת בטן אלא על ניתוח דאטה: רמת סיכון, היקף שיפוץ, ותשואה צפויה.

מערכת שחושבת על אנשים

שנים של ניהול לימדו אותי דבר אחד: מערכות לא נוצרו כדי להחליף אנשים, אלא כדי לשחרר אותם ממה שמעכב אותם.  כשעובדים בתוך שיטה קבועה – עם שפה משותפת, כלים עקביים ומדדים ברורים, כל אחד יכול להתמקד במה שבאמת חשוב. EOS לא נועדה לנהל אנשים; היא נועדה לאפשר להם להצליח.

EOS היא לא “שיטה לעסקים”, אלא דרך חשיבה. היא לוקחת את הכאוס היזמי ומתרגמת אותו לשפה של בהירות, אחריות ופעולה. היא מזכירה לי בכל יום שהצלחה לא נמדדת רק בכמות ההחלטות שאתה מקבל, אלא במהירות שאתה מקבל אותן, באיכות שלהן והכי חשוב - בכמה מהן באמת מיושמות.

---------

על הכותב: יואב קירשנבוים, בן 33, יזם טכנולוגיה ונדל״ן, מייסד-שותף ויו"ר הפרופטק ZOOM REI.
גדל בקריית טבעון ועבר לארה״ב ב-2015, שם פיתח הבנה עמוקה של נדל״ן דרך עבודת שטח לצד ניתוח נתונים.
לפני יותר מ-8 שנים, הקים את הפרופטק ZOOM REI, שבנתה פלטפורמה קניינית מבוססת דאטה, בינה מלאכותית ואוטומציה, המחליפה תהליכי נדל״ן מסורתיים. המערכת מנתחת שווי, סיכון והיתכנות עסקאות ומאפשרת קבלת החלטות בצורה מהירה ויעילה ומשפרת כל שלב בתהליך.
החברה פועלת ללא גיוס הון חיצוני, בשישה שווקים בארה״ב, והשלימה עד היום מעל ל-2,500 עסקאות בהיקף מצרפי של מעל מיליארד דולר.

בעולם הסטארט-אפים, שבו קצב הגדילה מהיר, המשאבים מוגבלים והטעויות הן חלק בלתי נפרד מהלמידה, תרבות ארגונית מבוססת פידבק היא לא מותרות. היא מנוע צמיחה.  

בעוד שבארגוני קורפרייט יש לעיתים תהליכים מסודרים, מחלקות ייעודיות וזמן רב יותר ללמידה ותיקון, בסטארטאפים המשחק שונה לגמרי. שם פועלים בתנאי אי ודאות, עם משאבים מצומצמים, עומסים גבוהים וצורך אינטנסיבי לזוז מהר ולקבל החלטות מדויקות. כל טעות שלא לומדים ממנה בזמן אמת עלולה להתגלגל למחיר תפעולי או עסקי. תרבות פידבק בריאה מאפשרת לזהות כשלים מוקדם, להאיץ תהליכי למידה, לחזק עבודת צוות ולוודא שכל אחד בארגון מכוון לאותן מטרות, גם כשדברים משתנים מהר. יזמים שמבינים את זה בונים לא רק מוצר טוב, אלא גם ארגון לומד וגמיש, כזה שיודע להתמודד עם משברים, לגדול נכון ולשמר טאלנט לאורך זמן. 

 
אבל כדי שפידבק באמת יניע שינוי - הוא חייב להיות חלק מתרבות ולא רק אירוע נקודתי.  

פידבק מתחיל בתיאום ציפיות

אי אפשר לצפות מעובד להשתפר אם הוא לא יודע למה בדיוק הוא נמדד. 
כדי שמשוב יהיה אפקטיבי, הוא חייב להתבסס על יעדים ברורים ומוגדרים מראש, עם מדדי KPI ברי מדידה, ותיאום ציפיות שוטף. 
זה הבסיס לדיוק בשיח, לאמון, ולהבנה של מה מצופה מהעובד.

פידבק זו לא רק שיחה, זו אסטרטגיה

אחת הטעויות הנפוצות של מנהלים היא לעצור אחרי מתן המשוב, אבל פידבק בלי תכנית פעולה הוא בגדר הערה ולא תורם להתפתחות של העובד. אם משוב ניתן אבל לא נוצרה סביבו פעולה, הארגון לא השתפר, הוא רק סימן בעיה.

על המנהל לקחת אחריות ולבנות יחד עם העובד:
- מטרות ברורות לשיפור
- אבני דרך מדידות (כולל דד-ליינים)
- תוכנית פעולה (Action Plan) קונקרטית
- לבצע מעקב רציף

רק כך הפידבק הופך לתהליך אקטיבי של שינוי!

ישנן שיטות וכלים שונים למתן פידבק אפקטיבי. השימוש בשיטות ובכלים שונים מאפשר להפוך את הפידבק ליעיל ומבוסס, לייצר שיח ברור וממוקד ולחזק את תרבות הלמידה בארגון. כל שיטה מוסיפה נקודת מבט או מימד חדש שמעשיר את ההבנה של העובד ומסייע בקידום השיפור האישי והמקצועי. בסופו של דבר, השילוב בין הכלים השונים יוצר מערכת משוב עקבית שמקדמת תהליכי למידה ושיתוף פעולה בצורה טבעית ואפקטיבית. 

 
שיטת  SBI – Situation, Behavior, Impact

תאר את הסיטואציה (למשל: "בישיבת צוות ביום שני..."), תאר בדיוק מה ראית או שמעת ("הצגת את הנתונים מבלי לפרט את ההקשר העסקי..."), והסבר מה הייתה ההשפעה ("זה גרם לחלק מהצוות לא להבין את החשיבות של הפרויקט..."). 

שיטת  Feedforward

במקום להתמקד במה שהעובד עשה לא טוב, מתמקדים בהצעות לשיפור קדימה. לדוגמה: "בפעם הבאה אולי תוכל לפתוח עם הקשר עסקי קצר שיעזור לכולם להתחבר לנושא". 

שיחות 1:1 קבועות

מפגש קבוע מאפשר בניית אמון ושיח פתוח. 

360° Feedback

בעיקר לעובדים ותיקים או מנהלים. איסוף פידבק ממספר מקורות (מנהלים, עמיתים, כפיפים) מעניק תמונה מלאה יותר ומצמצם הטיות. 

שאלות במקום הצהרות

לעיתים שאלות כמו "איך הרגשת שדיברת מול הלקוח?" או "מה יכול היה להשתפר בפרזנטציה?" מובילות לתובנות עמוקות יותר מאשר אמירה חד־צדדית. 

חשוב לזכור שתרבות פידבק חזקה אינה נוצרת ביום אחד. היא מתפתחת דרך התמדה. דוגמה אישית של מנהלים, ונכונות של הארגון כולו להקשיב באמת. יותר מכל כלי או שיטה, מה שמאפשר לפידבק להפוך לחלק מהDNA  הארגוני הוא מחויבות מתמשכת ללמידה הדדית ולשקיפות. 

כאשר ארגון מטפח סביבה שמאפשרת תקשורת פתוחה וסקרנות מקצועית, הפידבק מקבל משמעות חדשה: הוא הופך לכלי שמחזק את האחריות ההדדית ומעמיק את הקשר בין העובדים לבין המטרות המשותפות. לאורך זמן, תהליך כזה יוצר ארגון שמקבל החלטות טוב יותר, מגיב מהר יותר לשינויים ומבסס תרבות שמקדמת חשיבה ביקורתית והתפתחות אמיתית, לא רק ברמת הפרט, אלא ברמת הארגון כולו. 

אסטרטגיית המרקטינג של סטארטאפים הנמצאים במצב Stealth היא להתחיל לבנות סקרנות ועניין סביב הפיתוח והמוצר, וברגע השיא, היציאה עצמה מאפשרת לחברה ליצור הייפ סביבה וסביב החידוש שהיא מציעה לעולם. מזווית הברנד והאסטים הדיגיטליים, על פניו נראה שאין יותר מידי עבודה במשך בתקופת החשאיות, אבל יש דווקא לא מעט. לרושם הראשוני ותפיסת המותג הראשונית יש חשיבות רבה להמשך הדרך. המותג המייצג את החברה נמצא למעשה ממש בחודשים הראשונים שלו, והוא מתחיל לבסס את התפיסה של המשקיעים, הלקוחות העתידיים, מתחרים, וכל אלו שמתעניינים בתחום הפיתוח. 

Stealth Mode - יתרונות בבניית הברנד

* מייצר סקרנות, משיכה, ואניגמטיות סביב הפעילות של החברה. באמצעות פעילות דיגיטלית, אפילו המינימלית ביותר אפשר להתחיל לבנות את העניין (פוסטים מועטים, השתתפות בכנסים, כתבות שעושות טיזינג ועוד). 

* מאפשר לכסות בוילון את מאחורי הקלעים. במידה והחברה עוד לא התקדמה מספיק עם הפיתוח או שהיא מתעסקת בתחום רגיש, היא יכולה לקחת קצת יותר זמן לפני החשיפה. למשל פיתוחי Deep Tech ארוכי טווח, צריכים הרבה יותר זמן כדי להציג תוצרי פיתוח ראשוניים מאשר פיתוחי תוכנה. אם אין עדיין הדמיות, שרטוטים וחומרים שיווקיים אחרים המתמקדים במוצר, יהיה מתאגר לצאת לעולם ולבנות מותג סביבו. 

* מספק זמן ליצירת בידול משמעותי בשוק ויצירת יתרון על פני המתחרים. 

Stealth Mode - חסרונות בבניית הברנד

* החיסרון המשמעותי ביותר למצב זה, הוא הסיכון לפגוע באמינות של החברה בעיקר כלפי משקיעים, פרטנרים ולקוחות פוטנציאליים. מצב זה יקשה עליהם לקבל את התמונה השלמה לגבי מה החברה עושה ומי עומד מאחוריה. הברנד הוא רק בתחילת דרכו ולכן הרושם הראשוני הוא קריטי. 

* הרצון להמשיך בפיתוח ללא לחץ מבחוץ עלול להתארך וכך לאבד את המומנטום של החשיפה.  

* גיוס עובדים יכול להיות מאתגר בתקופה כזאת כשאין למועמדים פוטנציאליים אפשרות לקבל מידע אודות החברה. מועמדים יכולים לחשוב שהחברה אינה אמיתית (כן, זה קרה לי) ולהתקשות בלהתכונן לראיון עם מעט מאד מידע. 

אז מה בעצם קורה בגזרת הברנד? 

פנימי:

באופן כללי, הזמן בתקופת החשאיות הוא מושלם להנחת התשתית של המותג. אפשר להתמקד בנחת במוצר החשוב ביותר לתקופה זו- מצגת המשקיעים ובעוד חומרים שיווקיים נלווים שהם בעצם אחראיים לקדם את הגיוס. בגלל שאין לחץ מבחוץ יש את הפריבילגיה לתכנן את כל ה Brand Guidelines ולהכין אסטים שונים: אתר, סושיאל, חומרים על המוצר, סרטונים וכל מה שעולה על הדעת. כל אלו יוכלו לשמש את החברה בזמן ההשקה, ומשם להמשיך להתאמות לאחר בדיקה וניתוח. 

גולת הכותרת היא כמובן תכנון ההשקה, הקדשת זמן לבניית אסטרטגיית מותג ואסטים. העיצוב, המרקטינג, היח״צ וגם הפאונדרים - כולם למעשה מתכנסים כדי לתכנן את ההשקה הטובה ביותר מאחורי הקלעים. כאן גם נכנס תכנון הטיימינג הנכון, השקה יש רק אחת 🙂

חיצוני:

אתר זמני הוא עולם ומלואו. מבחינת משקיעים, לקוחות, ומועמדים האתר הוא כל מה שיש להם להיאחז בו, ונכון שהוא עדיין לא יצא באופן רשמי אבל מומלץ להשתמש בעמוד אחד זמני. בגישה המאד חשאית יתאים עמוד כמעט חלק לגמרי בלי שום טקסט או הסבר אבל עם יכולת ליצור קשר, ובגישה קצת פחות מחמירה אפשר לחשוף פרטים מינימליים כמו התחום שבו החברה פועלת, מי הם הפאונדרים והצצות קטנות למה שיהיה בהמשך.  

עבור מונשוט בניתי עמוד מאד בסיסי מבלי לחשוף שום פרט על החברה ועל המוצר, הוא נתן לי שקט להמשיך ולעבוד על האתר הבא. 

עמוד לינקדאין זמני יכול לעזור בבניית קהל עוקבים רלוונטיים ויצירת עניין סביב החברה. לפי הגישה המחמירה אין אפילו שיוך של העובדים לעמוד של החברה, או פוסטים בכלל. 

לפי גישות יותר מקלות, זאת הפלטפורמה המתאימה ביותר להתחיל לייצר מתח ולהכין את הקרקע לפוסטים שכבר יחשפו את החברה והמוצר לקראת ההשקה. ובעיקר מהזווית של משקיעים, זו הפלטפורמה היחידה להבין מי הן הנפשות הפועלות (הנכס העיקרי של סטארטאפ בתחילת הדרך). 

במונשוט הלכנו על עמוד נקי במיוחד, אפילו מבלי לשייך אליו עובדים. חשפנו רק את התעשייה שבה אנחנו עובדים, ואת מספר העובדים. הקריצה היחידה היא השימוש במונח Launching Soon שעל פניו מתייחס להשקת החברה, אבל גם מרמז על היותנו חברה המתעסקת בשיגור לחלל 😉

לסיכום

stealth mode הוא מגניב כלפי חוץ אבל מלחיץ כלפי פנים, יש לא מעט הכנות שנדרשות לטובת היציאה וההשקה. במקביל יש לעבוד על אסטים מינימליים שהם כבר בחוץ ועל מצגת המשקיעים שמשרתת את המשך הגיוס. צריך להיות זהירים לא להישאב ל״נוחות״ ולהישאר יותר מידי זמן במצב זה כדי לא לפגוע באמינות החברה ובסיכויים שלה לצבור פופולריות. Just do it. 

בבלוג הבא - תכנון אסטים ליציאה מ-Stealth. 

על הכותבת: מעל ל־6 שנים של ניסיון בסצנת הסטארטאפים הישראלית בתחומי המיתוג, השיווק, עיצוב מוצר, מחקר ותוכן. הובילה פרויקטי מיתוג גלובליים בחברת SignatureGlass עבור לקוחות כמו קוקה-קולה ומקדונלדס. אפיינה ועיצבה מערכת מורכבת וזהות מותגית בסטארטאפ Topicx. הובילה תהליכי מיתוג hands-on ובניית assets לכל צורכי המוצר והשיווק בסטארטאפ mize, בדגש על תקשורת חזותית ובידול בתעשייה.

כיום מובילה את תחומי העיצוב והתוכן בחברת Moonshot הישראלית, שבה אני בונה את הזהות המותגית והמוצרית, יחד עם הנרטיב והטון, כחברה ייחודית בתחום החלל.

חוקרת וכותבת על עיצוב בטק, ועל הפילוסופיה של העיצוב.

תחומי התמחות עיקריים: בניית זהות מותגית, עיצוב נכסים דיגיטליים, אפיון ועיצוב מערכות מורכבות, כתיבה טכנית וחומרי מוצר ומשקיעים.