תשאלו אותנו הכל
בלוג
בלוג
4 דק'
ירון יחזקאל ...
מחזון לעשייה: איך להפוך את תכנון השנה למהלך שמחזיק כל השנה
יזמים אוהבים לדבר על חזון, אבל מה שמכריע הוא היכולת להפוך אותו לעשייה יומיומית שמקדמת את החברה. רוב הכשלים שקורים לסטארטאפים נובעים לא מחוסר חזון, אלא מהקושי לתרגם כוונה טובה לפעולה מסודרת ולנהל משאבים בצורה ממוקדת. המסקנה הפרקטית פשוטה להבנה וקשה ליישום: צריך לקחת כיוון גדול ולהפוך אותו ליעדים מדידים, עם אחריות ברורה וקצב בדיקה קבוע. בלי זה, קשה לשמור על פוקוס, לתעדף נכון ולהתקדם מספיק מהר לאורך השנה.
תכנון מוצלח מתחיל בפשטות ובהירות. בעיניי, שלוש עד חמש מטרות מרכזיות לשנה זה המספר הנכון - מספיק כדי לשמור על כיוון ברור, אבל לא עד כדי עומס שמטשטש את הפוקוס. לכל מטרה יש בעל בית אחד, כמה מדדים ברורים ותאריך יעד מוגדר. המדדים נועדו לשקף את המציאות כמו שהיא, כדי לאפשר קבלת החלטות מדויקת ובזמן. אחד הספרים שהשפיעו עליי בהקשר הזה הוא Measure What Matters של ג׳ון דואר. דואר מתאר כיצד השיטה שנולדה באינטל אצל אנדי גרוב והוטמעה בגוגל הפכה לשפה ניהולית שמחברת בין חזון לביצוע, ובין הנהלה לשטח. היא לא עוסקת בתיאוריה אלא באיך גורמים לדברים לקרות, באופן מדיד, פשוט ויומיומי.
בעולמות של אופרציה, חשוב למדוד הצלחה לא לפי כמה עושים, אלא לפי הקצב, הדיוק והיכולת לשמור על עקביות. לא מדובר בשאלה כמה עובדים קשה, אלא עד כמה הארגון מצליח להתקדם באופן רציף וברור. כשנראה שתהליך מאט, עוצרים ובודקים איפה בדיוק נוצר החסם - האם חסר מידע? האם יש חוסר בתיאום בין צוותים? או אולי הסדר בתהליך כבר לא מתאים למציאות? לעיתים שינוי אחד קטן, כמו קיצור שלב מיותר או הבהרת תחומי אחריות, מספיק כדי להחזיר את המערכת לקצב.
גם בתחומים כמו Legal רואים את זה היטב. לא כל עיכוב נובע ממורכבות משפטית - לפעמים מדובר פשוט בתהליך מסורבל מדי. הפתרון הוא לשמור על פשטות: לעבוד עם תבניות מאושרות מראש, להגדיר זמני תגובה קבועים, ולצמצם מעברים בין גורמים. כך חוזים עוברים מטיוטה ראשונית לחתימה בצורה צפויה ומהירה, בלי לפגוע באיכות בדרך. המטרה באופרציה טובה היא לא להספיק יותר, אלא לוודא שכל מה שנכנס למערכת מתקדם בצורה חלקה, שקופה וברורה, בלי רעש ובלי בזבוז זמן.
כדי לשמור על קצב עבודה לאורך זמן, חשוב לקיים שגרה קבועה וברורה. פעם בשבוע הצוותים יושבים יחד מול אותו דשבורד, מסתכלים על הנתונים כמו שהם ושואלים שלוש שאלות ישירות: מה התקדם, מה תקוע ומה הצעד הבא. אין צורך במצגות או ישיבות ארוכות. אם משהו מתקדם, נותנים לו עדיפות ומשאבים. אם משהו תקוע, משנים גישה, מגדירים אחריות חדשה או מפנים מקום מדברים פחות חשובים. השגרה הזו שומרת על כיוון ברור, מונעת עומס מיותר ומבטיחה שכל החלטה מקבלת המשך פעולה בזמן הנכון.
ניהול אפקטיבי נמדד ברצף פעולות קטנות שמתרחשות בזמן. האתגר האמיתי הוא לא להציב יעדים, אלא לשמור עליהם חיים לאורך השנה. כשהמדידה קבועה, האחריות אישית והצוותים רואים את אותה תמונה, הארגון מתיישר מעצמו. כולם מבינים מה חשוב עכשיו ומה הצעד הבא שמקרב למטרה. כך חזון הופך לשיטה, ושיטה לתוצאות. חזון הוא רק נקודת ההתחלה. ההבדל בין ארגון שמדבר על שינוי לבין ארגון שמייצר שינוי נמצא במשמעת, במדידה ובקצב. חברה שיודעת למדוד, לתעדף ולשמור על קצב קבוע היא חברה שמתקדמת באמת. מי שמחזיק קצב, אחריות ובהירות - מצליח.
לקריאת הבלוג
43:42
פודקאסט
פודקאסט
אור מי-פזוגל סרף...
הפרקים האהובים: איך לנהל את את המנהל שלי (Managing up)
האזנה לפרק
בלוג
בלוג
5 דק'
חן יחיאל ושירי ק...
מאחורי הקלעים של קורות החיים: איך מגייסות באמת קוראות אותם
אם לינקדאין היא הזירה שבה בונים מיתוג מקצועי, קורות החיים הם עדיין כרטיס הביקור הראשון שמגייסים נחשפים אליו. הפעם שוחחנו עם חן יחיאל (מגייסת בכירה, מאנדיי) ושירי קונטס גילגון (מגייסת ו-HR עם עשור של ניסיון בעולם העבודה מסטארטאפים)
כדי להבין איך הן מסתכלות על קורות חיים - מה באמת מושך את העין שלהן, מה גורם למסמך לבלוט מבין מאות אחרים, ואיך אפשר לספר את הסיפור שלנו גם על הנייר.
השאלות שנאספו מהקהילה נוגעות בדיוק בנקודות שמעסיקות את כולנו: איך לכתוב כשאין הרבה ניסיון, איך להסביר פערים, מה לשים בקדמת הבמה, ואילו טעויות קטנות עלולות לעלות לנו בראיון.
עד כמה באמת ניתן להתרשם ממועמד על בסיס קורות החיים שלו?
מה אפשר להבין מהמסמך על הבנאדם שמאחוריו, והאם ניתן ללמוד ממנו על soft skills?
קורות חיים הם המידע היחידי שיש לנו על המועמד בשלב הראשון – וזה אומר הרבה.
אנחנו מתייחסים לנראות של המסמך, לסדר הכרונולוגי, ולמקומות העבודה.
לגבי soft skills – אני לא בעד להכניס אותם לקורות החיים כי זה דיווח עצמי. אלו תכונות שנבחן בתהליך הגיוס עצמו.
עדיף להתמקד ביכולות מקצועיות – כמו שליטה בתוכנות, שפות תכנות, או כלי עבודה רלוונטיים.
עבור משרת פיתוח – האם כדאי לציין בקורות החיים שליטה בכלי AI המיועדים לתכנות, כמו לדוגמה Cursor ואחרים?
אם מדובר בדרישה בתפקיד, כן – זה רלוונטי מאוד. אבל אם זה לא חלק מדרישות התפקיד, רק במידה וזה מוסיף ערך ממשי או מציג יכולת טכנולוגית ייחודית שיכולה לתרום למשרה.
איך ההשפעה של מחסור או נוכחות של שימוש והבנה ב-AI בקורות החיים משפיעה על הערך של המסמך?
היום בהרבה מאוד תפקידים – אפילו ברובם – חשוב לראות שלמועמדים יש גישה טכנולוגית ושליטה בכלי AI. עם זאת, אני לא בטוחה שזה מוסיף ערך אם זה לא חלק מדרישות התפקיד.
אם עשית משהו ייחודי עם AI שמשרת את דרישות התפקיד, בהחלט שווה להוסיף.
על מה שמים דגש בקורות חיים לתפקידי מטה (כמו ניהול קהילה, אופרציה ודומיהם), שבהם יש דגש על soft skills?
הדגש הוא על הניסיון בפועל והתרומה שהבאת בכל תפקיד.
מומלץ להדגיש כותרות – אנחנו קוראים קורות חיים בערך 10 שניות, אז חשוב שהתפקיד הנוכחי ומקום העבודה יבלטו.
אם מדובר בתפקיד כמו ניהול קהילה – כדאי גם להוסיף קישור לקהילה עצמה.
אני מגיעה מעולם הסטארטאפים – יש משהו שכדאי לשים לב אליו כשמגישים קורות חיים לחברה גדולה כמו מאנדיי?
כן. מומלץ להוסיף משפט-שניים על החברה שעבדת בה והמוצר שלה.
אנחנו אוהבים לראות ניסיון מחברות סטארטאפ, אבל חשוב להבין את סוג המוצר – למשל אם זה מוצר SaaS או מוצר ענן. זה עוזר לנו להבין את ההקשר.
אם לא עשיתי תואר – זה דיל ברייקר?
ממש לא דיל ברייקר! יש הרבה מקצועות שלא דורשים בכלל תואר.
אם יש קורסים רלוונטיים שעשית – תצייני אותם.
ניסיון מקצועי משמעותי הרבה יותר מתואר, אלא אם מדובר בתפקיד שמצריך הכשרה ספציפית.
אני סטודנט ולא יודע על מה לשים דגש בקורות החיים – לציין פרויקטים אישיים וקורסים, או ניסיון תעסוקתי אחר?
הייתי מתאימה את קורות החיים לפי כל משרה. אם יש קורסים רלוונטיים למשרה – תציין את היכולות שלמדת שם ואת הציון.
פרויקטים אישיים – תלוי עד כמה הם רלוונטיים למשרה.
חשוב גם לציין יתרת לימודים, כי במקומות מסוימים יש דרישה ליתרה מסוימת.
בהמשך, כשיהיה לך ניסיון תעשייתי – כבר לא חובה לציין ציונים.
איך להעביר את מי שאני מעבר לתפקידים הקודמים והרקע שלי? אולי דרך פסקת פתיחה?
לרוב נסתכל ישר על הניסיון.
אם את עושה שינוי כיוון – כדאי להוסיף פסקת פתיחה קצרה שתסביר את הכיוון החדש.
וטיפ חשוב: לבדוק שתיאורי התפקידים והזמנים בלינקדאין תואמים לקורות החיים. חוסר התאמה ביניהם עלול לפגוע באמינות.
מה הקריטריונים הכי קריטיים בקורות חיים למשרת מנהל מוצר במאנדיי? האם ניסיון בחברת ענק מבטיח ראיון?
אין מערכת אוטומטית שמסננת קורות חיים – אנחנו המגייסות עוברות עליהם ידנית.
במשרות סניוריות, לפעמים יש העדפה למועמדים שבאו מחברות עם מוצרים דומים (למשל מוצר תוכנה SaaS).
במשרות אחרות נהיה יותר גמישים.
ניסיון בחברות גדולות יכול לעזור, אבל זה לא מבטיח ראיון.
אם סיימתי תפקיד לפני כמה חודשים אבל עדיין לא עדכנתי בקורות החיים – איך זה נתפס?
ומתי כבר לא כדאי להשאיר את זה כך?
אם מדובר בטווח של חודש-חודשיים – זה לגמרי סביר.
אבל אם עברו כבר כמה חודשים (נגיד חצי שנה) וזה עדיין רשום שאת עובדת שם – זה נראה פחות מקצועי.
חשוב לעדכן את קורות החיים והלינקדאין בהתאם לסיום בפועל. בנוסף אפשר לציין בקצרה מה עשית בתקופה הזו – קורסים, התנדבות, פרויקטים אישיים – כדי לשמור על רצף.
האם נכון לכתוב בקורות החיים “Career break”?
זה לגמרי מקובל, במיוחד אם התקופה ארוכה. אפשר גם להוסיף שורה שמסבירה מה נעשה בזמן הזה (“למידה עצמית בתחום X” או “עבודה על פרויקטים עצמאיים”), זה משדר המשכיות ומודעות.
מה לעשות אם הייתי עצמאי תקופה ארוכה ועכשיו רוצה לחזור להיות שכיר?
כדאי לרשום בקורות החיים שהיית עצמאי, עם שם העסק או תחום העיסוק. תתאר בקצרה את הלקוחות, סוג הפרויקטים או ההישגים – בדיוק כמו תפקיד שכיר. בראיון אפשר להדגיש את היתרונות שצברת: אחריות, יוזמה, ניהול עצמי ויכולת למידה.
איך לגרום לקורות החיים לבלוט?
מגייסים מסתכלים על קורות חיים כ־10 שניות, לכן חשוב להבליט את התפקיד האחרון, שמות חברות מוכרות, והישגים כמותיים. תדאגו לנראות נקייה, שימוש בכותרות ברורות, ושפה תמציתית.
איך לכתוב על קורסים או פרויקטים כשאין לי עדיין ניסיון מעשי?
אם למדת קורס רלוונטי למשרה – תציין את היכולות שרכשת ולא רק את שם הקורס. אפשר גם לכלול פרויקטים אישיים שממחישים את הידע, במיוחד בתחילת הדרך. ככל שהניסיון גדל, אפשר לוותר על פירוט ציונים או קורסים ספציפיים.
איך להראות את האישיות שלי בקורות החיים?
עדיף להימנע מלהוסיף “soft skills” כמו “עבודת צוות” או “ראש גדול” – זה דיווח עצמי שלא באמת אומר הרבה. תנו לתוצאות שלכם לדבר במקומן: הישגים מדידים, יוזמות שיצרתם, או פרויקטים מיוחדים.
האם חשוב שקורות החיים והפרופיל בלינקדאין יהיו תואמים?
כן מאוד. חוסר התאמה בין השניים – בטייטלים, בתאריכים או בתיאורי תפקיד – עלול לשדר חוסר אמינות. תוודאו ששניהם מספרים את אותו סיפור מקצועי.
האם לשלוח קורות חיים כ־PDF או Word?
PDF הוא הפורמט המועדף. הוא נראה מקצועי, לא משתבש במעבר בין מערכות, ושומר על העיצוב שלך בדיוק כפי ששלחת.
לקריאת הבלוג
39:00
פודקאסט
פודקאסט
ד״ר אלדד רום ...
324: לנצח את הלופ - הפסיכולוגיה של הפאונדר.ית
בפרק זה על חוסן נפשי ליזמים, ד"ר אלדד רום מנתח את הפסיכולוגיה של הפאונדר. למדו על התמודדות עם שחיקה, עצירת לופים מנטליים וכלים לשפיות.
האזנה לפרק
24:00
פודקאסט
פודקאסט
אלירן זגביב...
פרודקטיבי 47: איך בונים מוצר ויראלי
אלירן זגביב מ-Riverside מדבר על איך פיצחו את הויראליות והפכו אורחים למשתמשים.
האזנה לפרק
33:32
וידאו
וידאו
33 דק'
11/2025
מיפוי המסע של המשתמש - מהקליק הראשון ועד התשלום
צפייה בוידאו
29:07
וידאו
וידאו
29 דק'
11/2025
How to validate design early?
צפייה בוידאו
וידאו
וידאו
11/2025
כשהפתרון קודם לבעיה: איך בונים מוצר שאנשים עוד לא יודעים שהם צריכים?
צפייה בוידאו
בלוג
בלוג
3 דק'
לי בן גל
גוגל הסירה פרמטר קטן, והשפיעה על מיליוני סטארטאפים
מהלך שנראה שולי הוא הסלמה בקרב על הדאטה, שחוסם סטארטאפים בתחום ה-AI ומייצר מגרש משחקים לא הוגן.
בעולם ההשקעות בטכנולוגיה, אנו מורגלים ברעידות אדמה- ממהפכת הענן ועד ה-GenAI. אך לעיתים, השינויים הטקטוניים ביותר מגיעים במסווה של עדכון טכני שולי, כזה שכמעט אף אחד לא מבחין בו. לאחרונה, גוגל שלחה סיגנל כזה בדיוק: במחיקה שקטה של פרמטר ה-&num מ-URL החיפוש שלה, היא ביטלה את היכולת הוותיקה לבקש מספר מותאם אישית של תוצאות חיפוש.
על פניו, זהו שינוי זניח, אך במציאות, זהו אירוע מכונן. המהלך הזה לא נועד לשפר את חווית המשתמש, אלא לחזק את מעמדה של גוגל בתחרות האסטרטגית על עתיד ה-AI, או במילים אחרות- לא מדובר בשיפור טכני תמים, אלא בצעד תחרותי מחושב בקרב על השליטה בתחום.
במשך שנים, היכולת לשלוף 100, 200 או 500 תוצאות בבת אחת לא הייתה פיצ'ר נוחות, אלא כלי עבודה קריטי. היא שימשה מפתחי AI, חוקרים וסטארטאפים בתחילת דרכם לאיסוף דאטה רחב היקף לצורך אימון מודלים, הערכתם (evaluation) ובניית מערכות RAG -Retrieval-Augmented Generation. גוגל, למעשה, סיפקה את צינור החמצן המרכזי לאיסוף מידע מהרשת. המהלך של גוגל סוגר את הצינור הזה.
המשמעויות עבור מודלי AI מתחרים וסטארטאפים בתחום הן מיידיות ועמוקות:
- איסוף נתונים איטי ויקר יותר: מה שדרש בעבר בקשת חיפוש אחת, דורש כעת 10 בקשות נפרדות (כדי להגיע לאותן 100 תוצאות). זהו מכפיל של פי 10 בזמן, בעלות החישובית, בשימוש בשרתי פרוקסי ובסיכון לחסימה. עבור סטארטאפ AI צעיר שצריך לסרוק מיליוני דפים כדי לכוונן מודל, העלות והמורכבות הפכו כעת למחסום כניסה משמעותי.
- פחות הקשר, יותר הטיה: כאשר הגישה הקלה מוגבלת רק ל-10 התוצאות הראשונות, מה שנחשב לניתן ללמידה (learnable) הופך להיות שטחי ומצומצם יותר. מודלי AI שייאלצו להסתמך על דאטה-סט מצומצם זה, יקבלו תמונת עולם פחות עשירה, פחות מגוונת, ומוטה באופן מובנה לטובת השחקנים הגדולים שכבר שולטים בעמוד הראשון. גוגל לא רק מגבילה את הגישה, היא מגבילה את ההקשר, ובכך מגנה על היתרון המרכזי שלה- הדאטה סט העשיר שמאמן את שכבת ההיגיון של Gemini.
- שער סגור למוניטיזציה (Monetization Gatekeeping): המסלול החינמי והיעיל לאיסוף דאטה נסגר. כעת, הדרך היחידה שנותרה לגישה סקיילבילית היא דרך ה-API הרשמי והיקר בתשלום של גוגל, בכפוף לתנאים של גוגל, למגבלות של גוגל ולתמחור של גוגל. זהו מהלך קלאסי של "Gatekeeping": גוגל הופכת את עצמה מאינדקס המידע ל-OPEC של המידע. היא שולטת בברז, וכעת היא גם קובעת את המחיר.
הסיפור כאן גדול יותר מפרמטר בודד. זהו מקרה בוחן קלאסי של שימוש במונופול קיים כדי לבצר דומיננטיות בעידן הבא. גוגל משתמשת במונופול החיפוש שלה, שנבנה במשך עשרות שנים, כדי להבטיח את הניצחון שלה במירוץ החימוש של ה-AI.
ראינו זאת בעבר עם שינוי מדיניות הפרטיות (IDFA) של אפל, שריסק מודלים עסקיים של חברות פרסום. כעת, גוגל מהדקת את שליטתה על שער הכניסה הראשי לאינטרנט. היא כבר לא רק קובעת מה אנחנו מוצאים אונליין; היא קובעת מה הדור הבא של מערכות ה-AI יוכל ללמוד, להבין ולבצע עליו מוניטיזציה.
על פניו, אלו חדשות רעות ליזמות וקל לראות זאת כסוף לעידן החדשנות, אך כמשקיעה, אני רואה תמונה הפוכה לחלוטין. אנו לא צופים בסגירת השוק, אלא בארגון מחדש שלו. המהלכים הללו הם איתות ברור לכך שענקיות הטכנולוגיה מבצעות ניהול סיכונים אסטרטגי. הן מבינות שהן גדולות מכדי לפעול באזורים אפורים הדורשים רגולציה הדוקה ואחריות מקצועית. הן חוששות, ובצדק, מרגולטורים ומתביעות.
בנסיגתה לאחור גוגל למעשה משרטטת את גבולות הגזרה ומייצרות מה שמכונה ״שטח לבן״ (White Space) עצום ומוגדר היטב עבור סטארטאפים. היא אומרת לנו: אנחנו ניקח את השוק הכללי, ההמוני והבטוח. אתם, היזמים, קחו את השווקים הוורטיקליים, המורכבים והרווחיים. וכאן נולדת ההזדמנות הגדולה הבאה של תחום ה- Vertical AI, מודלי בינה מלאכותית ייעודיים, הבנויים תחת מסגרות רגולטוריות מחמירות.
כמשקיעים, אנחנו נצטרך לתמחר מחדש את סיכון הגישה לדאטה עבור כל סטארטאפ AI. כיזמים, אתם תצטרכו לחשוב מחדש על התלות שלכם בפלטפורמות סגורות.
החדשות הטובות? יצירתיות ואדפטיביות תמיד היו הנשק הסודי של סטארטאפים. עכשיו, יותר מתמיד, הן יצטרכו להיות מופנות לא רק לפיתוח אלגוריתמים, אלא גם למציאת דרכים חדשות ללמוד על העולם.
לקריאת הבלוג