משהו גדול קורה, ואנחנו עדיין לא יודעים בדיוק איך זה ייגמר. גם בחברות גדולות כמו מאנדיי, כניסת ה-AI לא עברה חלק מהיום הראשון. זה התחיל מהתלהבות, עבר דרך טלטלה, ונגמר בהבנה שהמרחב נפרש מחדש ואי אפשר להמשיך לעבוד כמו שעבדנו קודם. בפרק הזה אנחנו פותחים סדרה חדשה שבה נשתף בתהליכים שקורים במאנדיי עכשיו, כשהתהליכים עוד לא לגמרי גמורים ואפויים. פשוט כי זה מה שהתקופה הזו מצריכה.

בפרק הראשון דריה ורטהיים מארחת את ערן זינמן קו פאונדר וקו-CEO במאנדיי, לשיחה אישית על האסימון שנפל – ועל צורת המחשבה שלנו במאנדיי סביב השינוי. ערן משתף בתחושה הלא פשוטה של "להיפרד" מאסטרטגיה שעבדה מצוין, כדי לטפס על הר הרבה יותר גבוה, ובשאלה למה דווקא עכשיו הוא מרגיש בשל מספיק כדי להתחיל לדבר על זה.

זה לא פרק של "הייתה בעיה ופתרנו אותה", אלא פרק על איך מתנהלים בתוך חוסר וודאות. נדבר על איפה כניסת ה-AI תפסה את מאנדיי, על הצוותים המיוחדים שהוקמו כדי להבין את הטכנולוגיה, ועל איך מחזירים את הברק לעיניים של 3,000 עובדים כשכל חוקי המשחק משתנים.

עקבו אחרינו בספוטיפיי ובאפל פודקאסט כדי לדעת בכל פעם שיוצא פרק חדש!

יש לכם שאלות על הפרק? דברים שתרצו שנדבר עליהם? כתבו לנו בתגובות או בלינקדאין של Startup for Startup

סטארטאפים בשלב הצמיחה מגיעים כמעט תמיד לנקודת המפנה הזו: המייסדים כבר לא יכולים לנהל הכל בעצמם. הצורך ב"מבוגר אחראי" - דוגמת סמנכ"ל פיתוח, מוצר או שיווק עם קילומטראז' – הופך מקריטי לדחוף. אבל כאן טמונה מלכודת. גיוס לא נכון של ה-VP הראשון הוא לא "עוד" טעות גיוס; הוא אירוע שיכול להסיט ספינה שלמה מהמסלול, לשרוף מיליוני דולרים ולפגוע ב- DNA מיוחד שנבנה מאז הקמת החברה. 

לכן, נקודה אידיאלית לגיוס האקזקיוטיב הזה תהיה כשהחברה מגובשת מספיק, יש אופרציה שעובדת (מספיק טוב לאותה הנקודה אך כנראה לא טוב מספיק בהסתכלות קדימה), היעדים והמטרות הופכים מאתגרים במיוחד וכעת הצורך באותה פרסונה עם קילומטראז' הופך לצורך קיומי של make or break. זה לא גיוס של "עוד ידיים למשימה", אלא אירוע אסטרטגי שנועד לקחת את מה שהמייסדים בנו עד כה ולהטיס אותו לשלב הבא. 

הצומת הזו היא משמעותית מאוד וכשליוויתי חברות וסטארטאפים בגיוס פונקציות מפתח בשכבת הניהול, ראיתי שוב ושוב כמה הדיוק בנקודה הזו הוא קריטי. הנה כמה תובנות שזיקקנו ב-Most Wanted על איך עושים את זה נכון.

תזמון וסבלנות

תביאו בחשבון שתהליך כזה לוקח זמן. אז נכון, צריך לצאת לדרך ברגע שהחברה מוכנה לזה (ולא לפני) אך מצד שני לא לחכות "לדקה התשעים". לא פעם חברה הגיעה אליי כשהיא כבר ב- over time. הצורך באותו אקזקיוטיב היה דחוף (שלא לומר בהול) ובעוד ש- sense of urgency זה דבר מצוין, דחיפות יתר יכולה לייצר לחץ לא חיובי בתוך התהליך שיפגע בקבלת החלטות נכונה. 

להגדיר בצורה טובה מי האדם שאנחנו מחפשים

גם ברמת ניסיון מוכח "על הנייר" וגם ברמת פרסונה, מיומנויות רכות ו- DNA. חשוב גם להגדיר מראש מה יהיו ה- KPIs עליו יימדד האדם שייכנס לתפקיד, כלומר זה יגדיר לנו גם מה תיחשב הצלחה. שני הדברים הללו מתכתבים כי הם משרטטים לנו לא רק מי האדם שאנחנו רוצים אלא איפה הוא יהיה טוב יותר בצורה מובהקת ממה שיש היום (כמו שנאמר: התחל כשהסוף בדעתך). כשפאונדר מסביר לי בדיוק מה חסר במי שמוביל אצלו היום את הפיתוח ונותן לי דוגמאות מפורטות של סיטואציות בהן אותו אדם לא צלח, אני מבינה טוב יותר מה "הכאב" ומה יצטרך להביא לשולחן המועמד המתאים.  

להגדיר מראש מה חובה ומה nice to have

הרעיון המהותי שנמצא בבסיס הדבר הוא שבגיוס לא מדברים על "שלמות". אין סינדרלה ואין נעל זכוכית עם התאמה מושלמת. מה שכן יש זו מציאת התמהיל הנכון, שטומן בחובו שילוב יכולות במינונים שונים שיעשה שכל בצורה הכי טובה. לא פעם ישבתי עם מנכ"ל שיצא לדרך עם רשימה בלתי נגמרת של פרמטרים למועמד ה"מושלם", בעודו חדור אמונה שהאדם שייבחר הוא מי שיענה על כל הפרמטרים כולם ובצורה מושלמת. אז כן, פאונדר ללא פנטזיה ושלא מכוון הכי גבוה הוא לא פאונדר (ואני מתה על זה!). אבל, באותה המידה, חשוב להבין שכדי לגייס בהצלחה, החוכמה היא למצוא אדם שמביא לשולחן משהו שלא בהכרח יהיה מושלם אלא יהיה שלם, שגדול מסך חלקיו. לדוגמה - אולי למועמד שעלה על הפרק אין ניסיון עמוק מספיק בטכנולוגיה מסוימת שחשובה לפאונדר, אבל הוא מביא  ניסיון ניהולי רחב שקריטי להצעדת הפיתוח קדימה, בשילוב ניסיון מוכח של עבודה בחברות בהן למד כל פעם מחדש להוביל טכנולוגיות חדשות במהירות ובהצלחה. יציאה לתהליך ממקום של הסתכלות מפוכחת ומורכבת תעזור לקצר את התהליך ולהביא בסוף את האדם הנכון. 

לבנות בצורה טובה את ה- USP למועמד

מה ה- USP של החברה/מוצר, כנראה שהפאונדרים מדקלמים מתוך שינה. מה ה- USP למועמד זה דבר רחב יותר. הוא יכלול את ה- USP של החברה/מוצר אבל גם יצטרך לכלול מענה לשאלה - למה כדאי לאותו אקזקיוטיב מנוסה (שכנראה מקבל לא מעט הצעות) לבחור דווקא בכם. כשאנחנו ב- MostWanted עובדים עם בכירים, אנו מאתרים את המוטיבציות הפנימיות שלהם (אשר משתנות מאדם לאדם) ומבינים איך התפקיד שעל הפרק ישתלב בנתיב הקריירה שלהם. כך קרה, לדוגמה, כשליויתי מועמד שהתלבט בין תפקיד בכיר בחברת סטארט-אפ צעירה שייצגתי, לבין תפקיד מעט פחות בכיר אך בחברה גדולה ומבוססת יותר. מהשיח איתו הבנתי, שהשפעה עסקית-מקצועית זה משהו שמניע אותו. כך, ייעצתי למנכ"ל להדגיש בשיח איתו שבמסגרת התפקיד שעל הפרק הוא יעסוק בטכנולוגיה מתקדמת ויוכל להוביל בנייה של קטגוריה חדשה בשוק (דבר שלא יקרה במסגרת התפקיד בחברה הגדולה יותר). 

לעבוד עם הפרטנר הנכון

גיוס של אקזקיוטיב זה תהליך מורכב, יותר דומה לתפירת חליפה אצל מעצב נחשב מאשר לרכישת ז'קט בקסטרו - גם אם יש להם מחלקה של "בגדי ערב". התהליך הזה דורש מומחיות, היכרות עמוקה עם שוק הבכירים (המחוזר והפאסיבי), תירגום מסרים מתוך הארגון החוצה, החזקה של תהליך תוך וידוא שהוא מתקדם כמו שעון שוויצרי לעבר המטרה וכדאי גם שיהיה לכם trusted advisor בכל רגע ורגע, מי שיתמוך וייעץ אבל גם ישאל, יאתגר ויעשה לכם reality check. מישהו שזה מה שהוא/היא עושה כל יום כל היום. 

גיוס ה-VP הראשון הוא לא רק איוש פונקציה, אלא זו הנחת התשתית לעתיד החברה כולה. כשהתהליך נעשה מתוך הבנה עמוקה של הצרכים האסטרטגיים ובליווי מקצועי נכון, הוא הופך מהימור מסוכן למנוע הצמיחה החזק ביותר שלכם. אל תתפשרו על הדיוק בנקודה הזו – זה ההבדל בין חברה ששורדת לחברה שמובילה שוק.

פיינלי! יוצאים לעולם. אחרי שהסתיים שלב החשאיות - המעט שהיה בחוץ עכשיו זוכה להישאר נחלת העבר. בבלוג הקודם התייחסתי לנכסים הדיגיטליים העיקריים ששימשו את החברה כל עוד היא במצב stealth והם בעיקר אתר זמני, עמוד לינקדאין זמני ומצגת משקיעים. עכשיו סוף סוף כל העבודה יוצאות לאור והמותג מתחיל את הדרך שלו בצבירת קהל ובעיצוב התפיסה שלו באינדסטרי. 

כמובן שחייו של כל סטארטאפ הם הפכפכים והדברים משתנים כל הזמן, וכך גם השלב הבא שאחרי היציאה הוא מעין שלב ביניים. כל האסטים הם הבסיס להמשך, פשוט לא צריך להתייחס אליהם כאילו הם יישארו לנצח, זה רק מוסיף יותר לחץ וגם לעולם לא ייתכנסו לשום מסגרת זמנים. כנראה שתוכנית היציאה תשתנה תוך כדי תנועה, וכל זמן עבודה ייראה כלא מספיק, ולכן הנכסים האלו משמשים את החברה ליצירת ההייפ סביב היציאה וחשיפת המוצר, וכך הם גם יסיימו את התפקיד שלהם בשלב מסוים. אז צ׳יל. 

לינקדאין 

העמוד מתחיל לצבור חשיפה ועוקבים, ולכן בשלבים המוקדמים אין סיבה ״להספים״ וצריך לתת ערך מוסף לעוקבים החדשים, גם מבחינה ויזואלית וגם מבחינת התוכן. אחרי פוסט ההשקה זה הרגע להתחיל לבנות את השפה הויזואלית בחלוקה לקטגוריות של פוסטים: חדשות, אירועים ומיילסטונים, חברי צוות חדשים, שותפיות /  לקוחות חדשים. שמירה על שפה אחידה עם נגיעות קטנות בכל פעם עוזרת להתחיל לבנות את הנוכחות של המותג ולהבליט את השפה הייחודית לו. כמובן שיש גם הפתעות ודברים לא מתוכננים, למשל אחד המשיקעים הראשונים שלנו במונשוט כתב עלינו בלוג מרגש במיוחד על למה הוא בחר להשקיע בנו וכמובן שפרסמנו את זה באופן מיידי בעמוד שלנו, למרות שזה לא היה בתוכנית. 

כולם בשביל אחד- כדי להעלות חשיפה שולחים כל פוסט בקבוצה של החברה וכולם עושים לייק, מגיבים, משתפים ומתייגים! 

אתר

לרוב בשביל סטארטאפ צעיר, אתר הוא הנכס הדיגיטלי הכי משמעותי, זוהי הדרך העיקרית להסביר לעולם מה הוא עושה, מי עומד מאחוריו, ולנתב פניות של לידים ומתעניינים. אין דרך אחת נכונה לייצר אתר ראשון, אפשר להיעזר במעצב אינהאוס, או לקחת סטודיו חיצוני, אפשר להיעזר בטמפלייטים ובתוכנות ללא קוד, זה תלוי בתקציב ובלוחות הזמנים. למזלנו אנחנו כרגע בשנת 2026 ולא בשנות ה-90 והאתרים שאנחנו בונים הם דינאמיים ומשתנים בקצב מהיר, זהו תהליך ongoing שמשפר ומחדש בכל פעם את הUX ואת כל הויזואליזציה. אתר ראשוני יכול להיות מאד lean, כל עוד הוא מצליח להעביר בצורה ברורה את החברה, אחרי שיש את זה כבר הכל אפשרי!

חומרי PR

כל החומרים שיכולים לשרת את המטרה, והיא לתקשר את מה החברה עושה ומי עומד מאחוריה. תמונה קלאסית של הפאונדרים, תמונת אווירה של הצוות הראשוני במשרד (כן, עם הכלבים), מוקאפים של המוצר, דשבורדים ומסכים, חומרים טכניים, אנימציות קצרות, אינפוגרפיקות, באנרים…

תוכן  

בסוף חשוב לזכור שהחברה היא חדשה, ולקהל היעד ייקח זמן להכיר ולהתרגל אליה. צריך לשמור על כל אלו שהביעו עניין בהתחלה כדי שירצו להמשיך לעקוב אחרי הפעילות וההתפתחות של החברה. כאן בדיוק נכנס הערך המוסך שאפשר להעביר באמצעות תוכן איכותי שמלווה בתוצרים ויזואליים. בלוג עם כמה מאמרים קצרים שמשלב אינפוגרפיקות מושכות, סרטוני הסבר קצרים, פרקי פודקאסט (ממותג) בתחום שבו החברה פועלת או ראיונות עם הצוות. בנוסף לתכני מקור אפשר להתארח בפודקאסטים ולהתראיין בכל מיני פלטפורמות וכך להגיע לקהל רחב יותר. בהטמעת תוכנית thought leadership אפשר לגייס את כל הצוות למשימה ולעודד אותם להעלות חוויות אישיות, תמונות מהמשרד, הצצה לפרויקטים שהם עובדים עליהם ותובנות מהדרך…

פרינט ו- SWAG

לא משנה באיזה תחום החברה נמצאת ובאיזה תקציב היא פועלת, עדיין היכולת לייצר גם סחורה מוחשית משפיעה על כל החוויה. אם זה SWAG box לעובדים / פרטנרים / משקיעים ואם זה הדמיות של מוצרים עתידיים שיכולות לשמש בינתיים לסושיאל ולייצר התלהבות… כל אלו עוזרים לייצר אמינות ותחושה שהחברה היא אמיתית, גם אם היא רק עכשיו נחשפה לעולם. במונשוט, בהיותנו חברה צעירה אנחנו מחלקים Safety Buckle ייחודיים לעובדים, משקיעים ודמויות מפתח מהתעשייה שהפכו לאייקונים בשבילנו. הם פשוטים אך חכמים ועוזרים לנו להפיץ את הבשורה שלנו באלגנטיות. 

לסיכום, הכי חשוב חמלה עצמית. להתחיל לבנות את המותג והתפיסה שלו כלפי חוץ זה תהליך ארוך שלוקח זמן, והסיטואציה משתנה תוך כדי. לא משנה כמה מתכננים, תמיד יצוצו דברים חדשים שצריך להתאים אליהם את השפה הויזואלית כל הזמן - וזה בסדר, כי ככה בדיוק היא נבנית. יש הזדמנות לייצר בסיס טוב באמצעות ההתמקדות בהשקה, אבל זוהי רק ההתחלה… בהצלחה !!! 

------

על הכותבת: מעל ל־6 שנים של ניסיון בסצנת הסטארטאפים הישראלית בתחומי המיתוג, השיווק, עיצוב מוצר, מחקר ותוכן. הובילה פרויקטי מיתוג גלובליים בחברת SignatureGlass עבור לקוחות כמו קוקה-קולה ומקדונלדס. אפיינה ועיצבה מערכת מורכבת וזהות מותגית בסטארטאפ Topicx. הובילה תהליכי מיתוג hands-on ובניית assets לכל צורכי המוצר והשיווק בסטארטאפ mize, בדגש על תקשורת חזותית ובידול בתעשייה.

כיום מובילה את תחומי העיצוב והתוכן בחברת Moonshot הישראלית, שבה אני בונה את הזהות המותגית והמוצרית, יחד עם הנרטיב והטון, כחברה ייחודית בתחום החלל.

חוקרת וכותבת על עיצוב בטק, ועל הפילוסופיה של העיצוב.

תחומי התמחות עיקריים: בניית זהות מותגית, עיצוב נכסים דיגיטליים, אפיון ועיצוב מערכות מורכבות, כתיבה טכנית וחומרי מוצר ומשקיעים.

נניח שעשיתם את העבודה השחורה מהבלוג הקודם. ישבתם עם 15-20 לקוחות פוטנציאליים, שאלתם שאלות על העבר, ולא הזכרתם את הרעיון שלכם אפילו פעם אחת. יש לכם ערימה של תמלולים, הקלטות ומחברת מלאה בנקודות.

עכשיו מגיע השלב שבו רוב הסטארטאפים נכשלים: שלב ה"תרגום".

אתם לוקחים את כל הכאב האנושי, המלוכלך והאמיתי ששמעתם, ומעבירים אותו דרך "מסנן השיווק" שלכם. התוצאה היא אתר שנראה כמו עוד אלף אתרים אחרים ב-SaaS, עם משפטים גנריים כמו: "אנחנו עושים אופטימיזציה של ה-Workflow בעזרת AI ותובנות הוליסטיות".

בדיוק ברגע הזה איבדתם את הלקוח. הלקוח שלכם לא קם בבוקר ואומר לעצמו: "הלוואי שהיה לי פתרון הוליסטי". הוא אומר לעצמו: "נמאס לי שהבוס שלי צורח עליי כי הנתונים באקסל שוב לא מעודכנים".

בפוסט הזה נלמד איך להפסיק לנחש מה הלקוח רוצה לשמוע, ואיך להשתמש ב-AI ובמתודולוגיות שיווק עמוקות כדי לבנות קמפיין שמרגיש ללקוח כאילו צנחתם לו לתוך המוח.

1. שיווק הוא לא "לספר סיפור", אלא להקשיב לסיפור הקיים

סת' גודין כתב משפט שמשנה חיים ליזמים: "Marketing is the generous act of helping someone solve a problem." כדי לעשות את זה, אתם חייבים לראות את העולם דרך העיניים של הלקוח.

שיווק אפקטיבי הוא לא מניפולציה; הוא אמפתיה. אם אתם לא יודעים מה משאיר את הלקוח שלכם ער בלילה, על מה הוא חושב ב-3 לפנות בוקר כשהוא לחוץ, אתם לא יכולים למכור לו. אתם צריכים להבין לא רק מה הוא עושה, אלא מה הוא מרגיש כשהוא עושה את זה.

הבעיה היא שאנחנו כיזמים מאוהבים בטרמינולוגיה שלנו. אנחנו מדברים בפיצ'רים, הלקוח מדבר בחרדות. הפער הזה הוא המקום שבו סטארטאפים מתים. המטרה שלכם היא להפוך ל"מראה" של הלקוח. כשהוא קורא את האתר שלכם, הוא צריך להגיד: "זה בדיוק מה שאני מרגיש!".

2. המקרה של חברת הסייבר: איך מילה אחת שינתה הכל

עבדתי עם חברת אבטחת מידע שרצתה לחדור לשוק האמריקאי. השוק שם רווי במפלצות שצועקות "Protection", "Security" ו-"Zero Trust". המייסדים היו בטוחים שהם צריכים לצעוק חזק יותר באותן מילים.

עצרנו. לקחנו את כל תמלולי שיחות הוולידציה שעשינו וזרקנו אותם ל-AI. ביקשנו ממנו דבר אחד: "מצא לנו את המילים הרגשיות שחוזרות על עצמן כשהלקוח מדבר על תסכול".

התוצאה הייתה מדהימה. המילה שחזרה על עצמה הכי הרבה לא הייתה "Security". היא הייתה "Audit". המנהלים שם לא פחדו מהאקרים מצפון קוריאה; הם פחדו לצאת מטומטמים או לא עקביים מול הבוס או הדירקטוריון שלהם בביקורת הבאה.

שינינו את כל הקופי של הקמפיין מ-"Protect your critical data" ל-"Be Audit-ready in 24 hours". לא המצאנו שום דבר חדש - פשוט "גנבנו" את המילים מהפה של הלקוחות שלנו. אחוזי ההמרה זינקו פי 3 בתוך שבוע. זוהי העוצמה של "שפה סודית".

3. איך להפוך את ה-AI לשותף המחקר הכי טוב שלכם (Workflow פרקטי)

היום, עם כלים כמו Claude או ChatGPT, אין לכם תירוץ לעבוד לפי "תחושות בטן". הנה איך עושים את זה תכלס, שלב אחרי שלב:

1. הקלטה ותמלול: אל תסמכו על הזיכרון. השתמשו בכלים כמו Fireflies או TimeOS בכל שיחה. 
2. ניתוח סנטימנט לשוני: תנו ל-AI את כל התמלולים (תמחקו שמות לפרטיות) ותנו לו הנחיה (Prompt) ספציפית: "נתח את הטקסט ומצא 'סמנים לשוניים של כאב'. אילו ביטויים ספציפיים מתארים תסכול? אילו שאלות הלקוח שואל את עצמו? באילו מילים הוא משתמש כדי לתאר את המצב הקיים? אל תשתמש במילות שיווק, תביא לי את הציטוטים הכי גולמיים".
3. זיהוי ה"טריגר הפנימי": נמה הטריגר שגורם לנו לפעול. מוצרים מצליחים מתחברים לרגש שלילי. בקשו מה-AI לזהות את הרגש הזה. האם זה פחד? שעמום? בדידות? חוסר אונים?
4. בניית ה-Hook: עכשיו בקשו מה-AI לנסח 5 כותרות לעמוד נחיתה שמשתמשות אך ורק במילים שנמצאו בתמלולים. בלי מילות באז. התוצאה תפתיע אתכם בפשטות ובדיוק שלה.

4. שיטת "מותג הרפאים": איך לבדוק שוק בלי לסכן את השם שלכם

לפעמים אתם רוצים לבדוק שוק חדש (גיאוגרפי או קטגוריה חדשה) אבל מפחדים שהמותג הקיים שלכם יפריע לוולידציה נקייה. אולי אתם מוכרים בגרמניה כחברה של X, ורוצים לבדוק אם יקנו מכם Y?

כך עשינו עם לקוח שרצה להיכנס לשוק הגרמני: במקום לעשות לוקליזציה רשמית, הרמנו "מותג רפאים". בנינו עמוד נחיתה תחת שם גנרי, עם המיתוג הכי בסיסי בעולם, אבל עם קופי שהיה "קריאת מחשבות" של המנהלים בגרמניה (אחרי מחקר השפה המהיר שעשינו עם AI).

הרמנו קמפיין לינקדאין וגוגל ממוקד ב-500$ בלבד. המטרה לא הייתה למכור מוצר - המטרה הייתה לראות אם אנשים מוכנים להשאיר פרטים ולבקש דמו תחת השפה הזו. כשהגיעו פניות מחברות Fortune 500 בגרמניה, ידענו שיש לנו "בינגו". לא בזבזנו חודשים על לוקליזציה; ידענו מה השוק רוצה לפני שהשקענו יורו אחד בתרגום רשמי.

5. משימות לביצוע: הפכו את האתר שלכם למראה

כדי ליישם את זה כבר היום, עשו את התרגיל הבא:

1. מבחן ה"אדם ברחוב": קחו את הכותרת הראשית של האתר שלכם. תגידו אותה לבנאדם ברחוב שלא מכיר אתכם. אם הוא שואל "מה זה אומר?", הכותרת שלכם גרועה. היא "פלאף".
2. משימת התמלול: קחו את 3 שיחות הלקוח האחרונות שלכם. מצאו משפט אחד - רק אחד - שבו הלקוח תיאר את הבעיה שלו בצורה הכי כנה ומלוכלכת. שימו את המשפט הזה ככותרת המשנה באתר שלכם.
3. זיהוי האויב: מי האויב של הלקוח שלכם? זה לא המתחרה שלכם. זה בדרך כלל "האקסל המעצבן", "חוסר הוודאות בבוקר", או "הזמן המבוזבז על ישיבות". תתקפו את האויב הזה בקופי שלכם.

השורה התחתונה

אל תנסו להיות חכמים, תנסו להיות קשובים. הקמפיין הראשון שלכם לא נועד להראות כמה אתם מדהימים; הוא נועד להראות ללקוח שאתם מבינים אותו יותר טוב ממה שהוא מבין את עצמו. כשהלקוח קורא את האתר שלכם ואומר "וואו, זה בדיוק מה שאני מרגיש", הוולידציה נגמרה והמכירה התחילה.

בבלוג הבא: נדבר על ה-MVP. איך בונים ניסוי שמוכיח היתכנות כלכלית תוך 48 שעות, ואיך סיפור אחד על בוט בטלגרם הציל מיזם שלם משריפת מאות אלפים.

לקריאת הבלוג הראשון - איך לבנות סטארטאפ שמבוסס על שוק ולא על אגו (מדריך לוולידציה כואבת).

--------

הכותרות צועקות את זה כבר תקופה: גוגל ו-Anthropic טוענות שבעתיד הקרוב, 90% מהקוד יכתב על ידי בינה מלאכותית. התעשייה כולה נמצאת בתזוזה טקטונית לעבר פיתוח מונחה AI. אבל בין ההבטחות הגדולות לבין היומיום ב-R&D, יש פער. ב-Evinced החלטנו לא לחכות לעתיד, אלא להנדס אותו. יצאנו למסע הטמעה של כלי AI בכל תהליכי הפיתוח והמוצר שלנו. לא מדובר רק על השלמת קוד אוטומטית, אלא על שינוי פרדיגמה מוחלט, במעבר מכתיבת קוד לניהול קוד.
כך עשינו את זה, אלו הכלים שבחרנו, וזו האמת על עקומת הלימוד שצריך לצלוח בדרך.

הסוף ל-Vibe Coding: הכירו את מודל ה-Senior-Junior

הטעות הכי גדולה שאפשר לעשות עם AI היא מה שאנחנו מכנים Vibe Coding- מצב "YOLO" שבו אתה זורק הנחיה ל-AI, לא בודק את התוצאה, ואם זה עובד, זה עובד. הגישה הזו אולי נחמדה לפרויקטי צד, אבל היא לא מחזיקה מים בפרויקטים גדולים וקוד Production. קשה לקחת בעלות על תוצר כזה. במקום גישה זאת, אימצנו את מודל ה-Senior-Junior. תחשבו על ה-LLM (המודל) כעל מפתח ג'וניור מוכשר בטירוף, מהיר ויצירתי, אבל כזה שצריך הכוונה מדויקת. אם תתנו לו משימות מופשטות ללא הגדרת Done ברורה, הוא ילך לאיבוד ויבצע הזיות (Hallucinations).

כחלק מכך התפקיד של המפתח האנושי משתנה. הוא הופך ממבצע לדירקטור. וכיאה למנהל, עלינו לפרק את המשימות שאנחנו מעניקים לעובדים שלנו, במקרה הזה,מודלים, Agents או כלי AI, לחלקים קטנים ומוגדרים היטב, לתכנן לפני שמממשים, ולבצע Code Review קפדני לכל שורה שה-AI מייצר.

ארגז הכלים שלנו: למה בחרנו ב-Cursor?

בחנו שלושה מתחרים עיקריים: VSCode עם CoPilot, הכלי Windsurf ו-Cursor . את CoPilot סיננו מהר יחסית כי התוצאות לא היו מספקות. עם Windsurf הסיפור היה שונה: הכלי תפקד היטב, אך הדיווחים על כך שהוא עומד להירכש על ידי OpenAI יצרו אצלנו חוסר ודאות עסקית לגבי עתיד המוצר, והעדפנו שלא להסתמך על כלי שנמצא בערפל.

Cursor, לעומת זאת, ניצח בנוק-אאוט. הוא סיפק את השילוב המדויק שחיפשנו: מצד אחד, חוויית משתמש (UX) מעולה ועבודה אינטואיטיבית במצב Agent . מצד שני, והכי קריטי לארגון שמגן על ה-IP שלו, הוא הציע פתרון אבטחה ברור. ה-"Privacy Mode" של Cursor הבטיח לנו טכנית שהקוד וה-Prompts שלנו לא נשמרים ולא משמשים לאימון המודלים, דבר שאפשר לנו לאמץ את הכלי בלב שקט.

עקומת הלימוד: הירידה לצורך עלייה

צריך לשים את הדברים על השולחן: המעבר ל-Agentic IDE הוא שינוי משמעותי שיוצר חיכוך. ישנה תקופת הסתגלות טבעית המלווה בחוסר נוחות ראשוני. יותר מזה, בהתחלה ראינו ירידה בפרודוקטיביות (Velocity Dip). זהו שלב האטה קצר אך הכרחי, שמוביל בסופו של דבר לעלייה דרמטית במהירות הפיתוח.

כדי לצלוח את השלב הזה, בנינו תוכנית הטמעה מסודרת:

1. פיילוט: התחלנו עם צוות אחד, למדנו את הכלי וכתבנו קבצי חוקים (Rules files) מותאמים לצוות .
2. סדנאות: יצרנו סדנת Onboarding לצוותים האחרים, ושיתפנו את הלקחים וה-Do's and Don'ts מהפיילוט .
3. תוכנית Champions: מינינו מובילי AI בתוך הצוותים.

מעבר לקוד: ארצ'י, דייב ומהפכת ה-MCP

הכוח האמיתי התגלה כשיצאנו מגבולות ה-IDE. השתמשנו ב-MCP כדי לחבר את ה-AI לכלים ארגוניים כמו JIRA, Confluence ו-Figma . הנה דוגמה ששינתה לנו את תהליך הפרוטוטייפינג: יצרנו צוות של שני Agents מבוססי Cursor: ארצ'י (Archie): ארכיטקט תוכנה מומחה בבניית תוכניות פיתוח. ודייב (Dave): מפתח פרונט-אנד מומחה בבניית UI.

הזנו לארצ'י את ה-PRD וביקשנו תוכנית פיתוח. לאחר מכן, חיברנו את Cursor ל-Figma באמצעות MCP, ודייב קיבל את העיצובים וההנחיות. דייב חילץ צבעים, CSS וסגנונות ישירות מהתמונה , ומימש את התוכנית של ארצ'י צעד אחר צעד. התוצאה? פרוטוטייפ עובד מלא, כמעט Pixel Perfect, בזמן שיא.

לא רק למתכנתים: AI בניהול מוצר

המהפכה לא פסחה על מנהלי המוצר שלנו.

• Gemini Gems: יצרנו את דיוויד, סוכן לכתיבת דוקומנטציה טכנית. הזנו לו לוגים של שינויים ב-SDK (שבירת תאימות), והוא ניסח Release Notes מושלמים ללקוחות, תוך שמירה על ה-Tone & Style של החברה.
• NotebookLM לניתוח דאטה: במקום לנחש מה לקוחות רוצים, הזנו הקלטות של פגישות לקוחות ל-NotebookLM וביקשנו ממנו לסכם את הכאבים המרכזיים ולהשוות אותם ל-PRD של פיצ'ר מתוכנן .

כמעט אפשר להגיד שהעתיד כבר כאן

תהליכי הפיתוח שלנו לא השתנו בבסיסם, אבל המיקוד השתנה. ב-Sprint Planning אנחנו מזהים מראש משימות שמתאימות ל-AI , ומשקיעים יותר בתיאור טכני מדויק של כרטיסי JIRA כדי שמכונה תוכל לצרוך אותם. אנחנו הופכים להיות יותר Reviewers ופחות Coders , אבל הבעלות על הקוד נשארת שלנו. ה-AI הוא מנוע שמאיץ אותנו, אבל ההגה והאחריות, עדיין בידיים שלנו.

על הכותב: בן הוא CTO ב-Evinced,המפתחת כלים טכנולוגיים להטמעת נגישות דיגיטלית באפליקציות ווב ומובייל. מנהל טכנולוגי בעל רקע עשיר בפיתוח Hands-on והובלת צוותי R&D. מגיע מרקע טכני עמוק בארכיטקטורה ופיתוח תוכנה, וכיום מוביל את אסטרטגיית ה-AI בחברה תוך התמקדות בבניית מודלים היברידיים של עבודת צוות-מכונה, הטמעת סוכנים חכמים ואוטומציה לייעול תהליכי הפיתוח והמוצר.