התמלול לפרק זה נעשה באמצעות שירות AI, אם מצאת טעות, נשמח לקבל עדכון כאן

דריה ורטהיים : היי כולם, אני דריה ורטהיים ואתם הגעתם לסטארט אפ פור, סטארט אפ לסדרה שבה אנחנו מדברים על איך AI משנה ומעצב את מאנדיי מחדש. והיום אנחנו נדבר על השינוי המוצרי שאנחנו עושים והתהליך שעומד מאחוריו ובשביל זה נמצאים איתי כאן ערן זינמן Founder וקורסים במדעי היי ערן.

ערן : היי דריה.

דריה ורטהיים : ודניאל לריה שהרבה זמן לא היית כאן. היי לריה. אהלן. נגיד שאתה CPTO אני צריכה לראות את זה כתוב to Monday. כל יום מתווספת עוד אות זה מאוד מבלבל.

ערן : Chief product and technology.

דריה ורטהיים : בדיוק. זהו. יותר קל להגיד את זה אפילו בלי ראשי תיבות.

ערן : נכון?

דריה ורטהיים : אז היום אנחנו נדבר על איך בכלל ניגשנו לשינוי. המוצרי פה ב Monday נסביר גם ממש מה השינוי. מה עבד, מה לא עבד בדרך ואיפה אנחנו נמצאים עכשיו ומה עדיין מאתגר אותנו. נתחיל?

דריה ורטהיים : אז רק למי שהאזין או לא האזין לפרקים הקודמים. בעצם דיברנו על מה תכלס היה השינוי בהתבסס נכון. וגם למה קשה להשתנות? ערן? על מה אנחנו רוצים לדבר היום?

ערן : אז דיברנו. עשינו כבר שלושה פרקים עד עכשיו ודיברנו. אחרי המבוא דיברנו על מה השינוי בעצם מבחינת הערך של התוכנה נותנת לבני אדם. דיברנו על כמה קשה לשנות הרבה היבטים פסיכולוגיים, ארגוניים וכולי, והיום אנחנו רוצים להוריד את זה לקרקע ולדבר דרך הדוגמה שלנו. דרך הדוגמה של מאנדיי. על מה אנחנו שינינו? סופר. אבל אני חושב שמה שחשוב לי ודניאל לשקף היום לך ולכולם זה הרבה את תהליך המחשבה. שגיאות שעשינו לאורך הדרך. מה לא הבנו? מה כן הבנו. ואת כל האתגרים שהיו סביב השינוי. ואני אגיד אנחנו כל הפודקאסט הזה וכל ה building in public. באיזושהי רמה. אנחנו בתחילת הדרך. אנחנו משתפים תובנות תוך כדי תנועה ועושים הכל פתוח ובחוץ. אז זה סופר מעניין בעיניי.

דריה ורטהיים : כן, אפילו מגניב להגיד שחלק מהמוצרים שאנחנו מדברים עליהם לדעתי אפילו עוד לא השתחררו לכל היוזרים. נכון? כאילו וואי זה תכלס זה. זה ממש מרגש לדבר על זה כאילו בשלב כזה התחלתי. מגניב. אז דניאל אני לא יודעת אם אתה האזנת לפרקים הקודמים. אם לא אז כדאי לך ממליצה. מה שראוי וערן דיברו עליו. בפרקים הקודמים הם הזכירו את מה שג'ייסון לנקין הגדיר כ Air Dust כאילו מוצרים. עכשיו כל תוכנה יכולה להוסיף כזה קצת A איידס למוצר שלה. לפזר פה ושם איזה צ'אט ולהגיד אוקיי, אנחנו מוצר AI, אז בא לי לשאול אותך אם גם אנחנו חטאנו בפיצול הזה.

ערן : כמה אחורה את לוקחת את דניאל?

דריה ורטהיים : אני לא יודעת. כן.

דניאל לריה : אז קודם כל כמובן, אבל באמת, אם אני חושב על ההתחלה שלנו שזה נשמע לי, אני בדיוק אמרתי לערן שזה מרגיש לי כמו Lifetime כבר באמת שהתחילה כל המהפכה של Gunai. אז הדבר הראשון זה שאתה לא כל כך מבין. בהתחלה לא הבנו בדיוק איפה זה הולך להשתלב. מה? איך זה? איפה זה ישפר את המוצר שלנו? האם המוצר שלנו בכלל צריך להשתנות? זה משהו שלא היה לנו ברדאר באותה תקופה. אני חושב שהתקופה הראשונה הייתה כזה אקספרימנטלי עם הטכנולוגיה, ולנסות להבין מה הדבר הזה בכלל יכול לעשות. והשלב הראשון הזה מאוד התאפיין בזה שנורא התלהבנו מכל דבר. אני לא יודע אם זה נורא קשה לחזור לזה בראש, אבל רק לפני שנה נורא התלהבנו לשמוע AI שעושה שיחה. נורא התלהבנו מלראות סיכום ממש טוב של טקסט. זאת אומרת.

דריה ורטהיים : דברים שהם עכשיו בגלל דברים.

דניאל לריה : שהם היום כבר חלק מאוד שגור בדי. וי. די שלנו. אז בשלב הראשון באמת ניסינו להבין איך אנחנו מביעים את הכיוון של מאנדיי, שהוא תמיד היה לקחת טכנולוגיה, להנגיש אותה לאנשים, לתת להם את הכוח של הטכנולוגיה הזאת. ואיך אנחנו לוקחים בעצם AI ועושים את אותו הדבר, ואני יכול לשתף שבהתחלה לא כל כך ידענו איך לעשות את זה. אז התחלנו מכל מיני דברים שנראו לנו בזמנו, כמו קסם וטובים.

דריה ורטהיים : מה למשל?

דניאל לריה : סתם לדוגמה יש לנו עמודה של פורמולה במוצר. אפשר לחשוב על זה כמו על פורמולה באקסל. זאת אומרת זה משהו סופר Powerful, אבל גם מורכב לכתוב את הפורמולה. אז אמרנו טוב, יש לנו רעיון מטורף, מאוד חדשני ומהפכני. בואו ניתן. נבנה את הפורמולה הזאת באמצעות AI ואני זוכר שכל כך התלהבנו לראות לקוחות שלנו שעד אותו רגע בכלל לא חשבו שהם יכולים לעשות את זה. פתאום עושים דברים נורא מורכבים עם הפורמולות.

ערן : אני רק אסביר את האירוע. כן, אם משתמש באקסל פעם אז אפשר לעשות פורמולה נגיד שווה כן A5 או סתם If וכזה. אז יש לנו גם משהו כזה שאתה יכול לרשום sum או רול אפ או כל מיני דברים כאלה. ואנשים היה להם קשה עם ה Syntax. יש לנו הרבה לקוחות שהם non tech אז יכלת לרשום איזה נוסחא אתה רוצה וזה היה כותב לך את ה טקסט של הנוסחה.

דריה ורטהיים : יכלתי לרשום Summary או תעזרו.

ערן : לי לייצר Summary של העמודה הזאת והזאת. זה הייתה עושה את הנוסחה.

דריה ורטהיים : וזה היה כאילו.

ערן : וואו.

דניאל לריה : זה היה וואו. ואז עם זה בעצם התחלנו, זה היה התקופה של הפיזור האבק. אז פתאום ראית מערכת מתמלא במלא כפתורים של Summer is wifi extract wifi לעשות מלא מלא דברים.

דריה ורטהיים : כל מקום קטנים כאלה.

דניאל לריה : מלא מלא מלא. עכשיו חלק מהם גם היו משמעותיים ללקוחות באותה תקופה כי הם נגעו באיזה משהו, אבל אני חושב שזה היה ממש תקופה שבה באמת ברטרוספקטיבה אני אומר יותר עשינו אקספלורציה של מה אפשר לעשות, וכבר אז אני זוכר את התחושה הזאת שאתה מוסיף את זה ברחבי כל המערכת, ואז אתה פתאום רואה אנשים משתמשים בזה, ואז היינו נורא מרוצים. ואז עבר שבועיים והבנו שאף אחד לא הולך להשתמש בזה שוב. זאת אומרת שזה לא מייצר איזשהו שינוי אמיתי. בערך. זה בעיקר הנגשה של ערך. זה בעיקר לעשות דברים שהחלק שלהם בעבודה הוא לא מספיק מהותי. ומצאנו את עצמנו את יודעת, עם המון המון דברים פזורים ברחבי המערכת והבנו שזה לא העניין. הבנו ששם, אני חושב התחיל להתחדד לנו העובדה שלא כל שימוש ב API זה גם קשור לאיך שאנחנו מודדים. בהתחלה מדדנו אנשים שמשתמשים באיי ושימושים בודדים ב API ורצינו לראות כמה שיותר כאלה. ואני חושב שבאותה נקודה התחדד לנו שלא כל השימושים הם זהים מבחינת הערך שהם נותנים. לא כל השימושים הם כאלה שיצרו pattern חדש של שימוש וערך שהוא Long lasting ולא איזה on off.

דריה ורטהיים : זה היה ברמת nice to have.

דניאל לריה : כן, היה את הסט הזה. זה היה בעיקר סביב מה היה אפשר ולא סביב חשיבה. בדיעבד אני יודע להגיד שהיא יותר עמוקה של איך אנחנו בעצם מייצרים ערך חדש שהוא לאורך זמן נשאר משמעותי.

ערן : זה השלב שגם עשינו את ה Columns. או שמבחינתך זה היה.

דניאל לריה : לפני.

ערן : אבולוציה של זה?

דניאל לריה : זה לפני? זאת אומרת באמת אני יכול להגיד שהיה איזה נקודה שעשינו נקרא לזה. פיזרנו את הידע טוב טוב, טוב באמת בצורה מאוד נרחבת. היינו מאוד יסודיים. גם זו היתה תקופה בקטע של הבנייה שהיא ממש הציתה את הדמיון של כולם. אני חושב שמה שכן הרווחנו מזה זה שפתאום החלטנו שאנחנו עושים את זה לא בצורה ממוקדת, אלא שכולם צריכים לעשות את זה. אז מצד אחד קיבלנו המון איידס ברחבי כל המערכת שלא בהכרח מדבר אחד עם השני, מצד שני כולם התחילו לחשוב על זה ולאט.

דריה ורטהיים : לאט להוביל.

דניאל לריה : ולהבין מה היכולות.

דריה ורטהיים : אני חושבת שזה בסוף. אנחנו מדברים פה גם על תהליך ארוך, נכון? כמה הדבר.

דניאל לריה : הזה זה לדעתי כמעט שנתיים אחורה, שנה.

דריה ורטהיים : וחצי, אבל אני חושבת שזה תהליך שהיינו חייבים לעבור.

ערן : כן, אני גם חושב שהוא לא היה ייחודי לנו. זאת אומרת, אני ראיתי את זה. Across the board, כל החברות, כל מוצר. אני חושב שמה שדניאל תיאר אם אני שנייה עושה Debugging לתהליך המחשבתי שלנו, שאני חושב שהוא היה משותף לכל מי שהיה באותה תקופה ביזמות של בנייה, כאילו נעלנו את מה המוצר עושה ומה הערך שלו. לא שלנו, לא אקטיב. התנהלתי, אבל כאילו לא, לא הייתי מסוגל להסתכל בפריזמה אחרת. כן, אז אמרתי, בהינתן מה שאנחנו עושים, הנה גיליתי איזו נקודה שאפשר לעשות טיפה יותר טוב, אבל שתגיע לאותה תוצאה, הנה עוד מקום שאפשר לייעל.

דריה ורטהיים : אגב, זה כמו זה בהמשך לפרקים הקודמים שלנו. זה באמת דיברנו על זה שעולם התוכנה לא השתנה המון במשך 20 שנה, אז היה קצת להסתכל על זה. ככה זה להוסיף עוד איזה התקדמות טכנולוגית כזה בדיוק קטנה, עוד איזה יכולת, אבל לא באמת להשתמש בה.

דניאל לריה : זה בעיניי לא לשנות שום דבר מהותי. בדיוק כן לחשוב על העבודה שלי, לקבל את העבודה שאני עושה היום ולראות איך אני יכול לעשות אותה טיפה יותר טוב. כן, זה לא טרנספורמטיבי. כן, אני גם רוצה ככה. עכשיו שאני מדבר על זה, אני נזכר שעוד משהו שנורא אפיין את השלב הזה, זה שבאותו שלב לא היה Conversion עדיין על AI. כלומר, הרבה מהתהליך שעברנו בתוך הארגון זה להגיד לאנשים שלמרות שזה עכשיו לא עושה בדיוק מה שהם רוצים ואיך שהם רוצים ובתוצאה טובה, זה הולך לשם, ובאותה תקופה הייתה היו תזות שונות. יש אנשים שאמרו זה ייקח עשור, היום. זה נורא ברור ברטרוספקטיבה שזה מתקדם.

דריה ורטהיים : כל כך.

דניאל לריה : כי זה התקדם כל כך מהר, אבל בתור טכנולוגיה זה משהו שהוא on parallel. אז אני, אז אני חושב שהרבה ממה שהתאפיין שם זה גם אנחנו. רצינו לתפוס כל מיני מקרים שהם אכן עובדים טוב ואנחנו מצליחים עם הטכנולוגיה לעשות Capture לערך אמיתי, כדי גם לקחת את הלבבות של כולם לכדי העתיד הזה. ומשהו שמאוד דיברנו. הפנמנו באותו רגע. זה שאנחנו רוצים לקחת ב על זה שזה ילך וישתפר ולא ידענו בדיוק באיזה קצב, ולא יכולנו לדמיין את הקצב המטורף שזה קרה. כן, אבל באותו רגע גם היה לנו איזה שיפט במוח שאנחנו צריכים לבנות גם דברים, לא ביחס למה שהיה עד עכשיו. יש עכשיו שזו איזושהי תובנה שבדיעבד היא נשמעת נורא פשוטה, אבל אני חושב שלנו היא שחררה המון המון דברים מחשבתיים, כי זה איפשר לנו לחשוב פתאום, לא מתוך ה Toolbox, וכפי שראינו אותו באותו רגע, אלא מתוך הבנה שטוב. אם זה ישתפר בטירוף, זה יכול להגיע לדברים אחרים לגמרי. ואז בעצם השלב הזה ניסינו. אני חושב שזה שלב גם נורא מבלבל, והוא מאוד קשה רגשית. כי מצד אחד יש רגעים שאתה אומר וואי, עושים דברים מגניבים ויש לנו גם באמת הרבה לקוחות. יש לנו 250 אלף חברות. מיליונים של אנשים שמשתמשים במדיה. אז מהשלב הזה כן. ראינו אנשים שפתאום מקבלים ערך. כשעושים פורמולה שעושים פורמולה ושהוא מדבר על זה עם עיניים בוהקות, הוא אומר וואו, נפתח לי עולם ועשיתי את זה ושיניתי את כל ה Workflow, ואני חושב שהשלב הזה מתעתע כי אתה מצד אחד רואה את הדברים האלו ומצד שני לאט לאט אתה מרגיש טוב, אבל זה לא. זה לא מספיק, זה לא זה.

ערן : אני כן אגיד שכאילו קשה להיזכר, אבל גם הטכנולוגיה לא הייתה שם. כאילו GPT אני חושב שבדיוק שלוש יצא או שתיים וחצי. לא זוכר בדיוק. וכאילו עכשיו אנחנו מסתכלים על על כאילו אופוס 46 והרבה דברים מאוד מתקדמים. אבל. אבל זה עוד לא היה שם. אז זאת אומרת, גם אם הבנו שדברים משתנים, עדיין הטכנולוגיה עוד לא הייתה שם. במקום שהיה לנו קונקשיין מלא שהיא תגיע למקום הזה, ידענו שהיא מתקרבת מאוד מהר, אבל אני חושב שיש פה איזה תהליך מקבילי שקרה לא רק אצלנו, אלא אצל כל החברות.

דריה ורטהיים : הטכנולוגיה שהתפתחה במקביל לאבולוציה שהחברות עברו.

ערן : כן, במקביל לאבולוציה של הבנה, של שינוי, של ההבנה.

דריה ורטהיים : המחשבתית יותר קבלה.

דניאל לריה : של השינוי.

ערן : היום אנחנו מבינים כבר גם את הפונקציה של השינוי. אני חושב שאז היתה לנו נקודה. את יודעת שיש לך נקודה לפונקציה? את לא יודעת מה השיפוע כי את בנקודה אז את יכולה להסתכל ולדמיין, אבל שיש לך כבר כמה נקודות את יכולה לדמיין קדימה ואני חושב שזה משהו שישנה אצל הרבה מאוד אנשים.

דריה ורטהיים : אוקיי, אז אני רוצה לקחת אתכם לנקודה הזאת. בזמן שהבנתם כאילו אוקיי, שיחקנו, הבנו שזה מתחיל להיות שאפשר לעשות את זה יותר רציני. מתי הבנו שמה שיש הוא לא מספיק?

ערן : כן, שזה לא עכשיו. אגב.

דריה ורטהיים : האמת שהזכרת קודם את ה ai Columns נכון? זה מה שהיה אז זה מרגיש לי ששם יש איזו נקודה של התפתחות. כן נכון. אוקיי, אז מה? תספרו על זה קצת?

דניאל לריה : אז אני חושב שאני שוב פעם חוזר על הסטייט אוף מיינד כי זה נורא חשוב. אנחנו נמצאים בנקודה שעשינו משהו עם AI. יש לו שימוש כלשהו, אבל הוא לא טרנספורמטיבי. חלק מהאנשים חושבים שיהיה יהיה משהו טוב. חלק. הרוב אומרים, אמר אמרתי לך או כזה? זה חשוב כי זה כן ואנחנו מבינים ש. אני חושב שבנקודה הזו כן הרגשנו שאנחנו רוצים ללכת על זה וניסינו לחשוב איך. ואני חושב שזו נקודה נורא מבלבלת, כי פתאום כל העולם משתנה ואתה צריך רגע איזה עוגן להתחיל את החשיבה ממנו ומה שבאמת עשינו בו באותו רגע ואמרנו טוב, בוא נניח שזה באמת שינוי סופר טרנספורמטיבי שמשנה הכל, מה נשאר קבוע וחזרנו בחזרה לבעיות הכי יסודיות של הלקוחות שלנו. ניסינו לחשוב רגע, לא, איך אני משפר משהו ב CRM? איך אני משפר משהו ב work Management אלא. למה אנשים בכלל באים ל CRM ומה הם רוצים ואיך נראה היום יום שלהם? ובאותו רגע אחד הדברים שעשינו זה באמת לקחנו, ציירנו כזה. על מה אנשים מבלים את הזמן שלהם בכל מוצר? מה הם מנסים להשיג? מה הם מבלים את הזמן שלהם בעבודה כדי לנסות לחזור רגע לבעיות בסיס? ודבר שני שאמרנו זה איזה סוג של שינוי אנחנו מחפשים והבנו שאנחנו רוצים שינוי שאז לא ידענו לנסח את זה במילים של היום שזה Do the work for you. אבל כן אמרנו אנחנו רוצים שינוי שהופך בני אדם למולטי פלי, כאילו מולטי פלייר באפקט שלהם. זאת אומרת, לא נופים, לא Summary של הטקסט הספציפי הזה.

דניאל לריה : בסדר, זה נחמד, אבל זה לא משנה דרמטית את התמונה. ואז בעצם אמרנו טוב, מה אנחנו? מה החוזקה של מאנדיי בעצם? יש כל כך הרבה תהליכי עבודה שקורים ב Monday AI באותה תקופה היה משהו שהיה נשמע מאוד מפחיד, במיוחד לאנשים שהם non tech. בואו נראה איך מנגישים את הערך הזה ומצליחים להוסיף אותו בצורה כזאת שאנשים שהם תקנון תק לייק יכולים לקחת את ה use cases הקיימים שלהם וכבר לקבל את ה Benefit הזה מתוך AI ובעצם באותו רגע יצאנו במשהו שנקרא ai Columns שהמערכת של מאנדיי בנויה בעצם מ יש ישות מאוד מרכזית שזה ה board. זה טבלה כזאת מרכזית עם עמודות שונות שדרכם עושים את תהליכי עבודה. אז בעצם הוספנו קונספט של AI Column. כלומר יש לך תהליך עבודה. עכשיו לדוגמה, יש לך בורד שנכנס אליו קורות חיים של מועמדים, ויש מישהי שבעצם עוברת עליהם ומסננת אותם, מתייגת אותם, מחליטה למי לפנות, למי לא לפנות וכולי. כל הסיבי screening. בוא ניקח את היכולת הזאת להוסיף עמודה שלוקחת building blocks מאוד מאוד קטן של AI אבל שיכול להיות מאוד משמעותי בתהליך. אז יצאנו בעצם עם עמודות עמודה למשל, שיכולה לעשות קטגוריזציה. כן, לפי מה שאתה מגדיר, איך שאתה רוצה לעשות את זה עם שימוש ב AI עמודה שמנתחת סנטימנט מתוך טקסט. מה עושים עם הדבר הזה? בעצם יצרנו כל מיני עמודות כאלה כדי שאנשים ישלבו אותם בתוך כיס קיימים שלהם.

ערן : איזה פער! למה זה מצחיק אותי עכשיו? כאילו לא מצחיק.

דריה ורטהיים : מצחיק אבל מה זה נשמע לך קטן?

ערן : לא, זה כאילו לא לא נשי קטן. אני כאילו אני מספר את זה, אני נזכר. כן, וקפצו לי שני דברים למוח אחד. תראי איזה פער בין מה שהוא מגדיר שהבנו כמה זה קשה לשנות את התפיסה, כאילו הבנו שהעולם משתנה. הבנו שמה שאנשים יעשו עם המוצרים ישתנה כאילו אפילו בקצוות. בסדר, עוד לא נפל האסימון. ואז אמרנו אז נעשה. כלומר עם AI.

דריה ורטהיים : זה הבשורה.

ערן : כאילו כן עכשיו. עכשיו אני לא אשכח. לא הוצאתי את התמונה מהראש ואני שותף לזה. כן? זה כאילו זה לא שאני אומר לדניאל כן שאנחנו עולים ב. לא יודע אם אתה יודע כי קוף.

דניאל לריה : היה בקיק אוף.

ערן : של 2025, ודניאל אומר חבר'ה, פתחנו בשורת היי בעולם. אנחנו מציגים בפניכם את ה Columns.

דניאל לריה : אם אני רוצה אפילו להיות יותר טוב, אם אני רוצה להיות יותר קשוח עם זה, אז המצגת התחלקה בעצם לשני חלקים. חלק אחד הסברנו שזה מטורף לחזור לזה. היום זה היה לפני שנה ומשהו. הסברנו שהיה זה Infinite Work Force והסברנו שהיה יכול לייצר סטנדרטים אחרים של שירות וזה והדוגמה שהראיתי זה איך אתה עושה. אני לא זוכר אם זה היה service screening לדוגמא, שהוא אוטומטי באמצעות AI קולומבוס שזה באמת.

דריה ורטהיים : זה כאילו הבשורה.

ערן : כן, אני כאילו צוחק על עצמי בסדר, אבל.

דריה ורטהיים : לא על כולנו. כי הרי כולנו קולקטיבית. ישבנו וחשבנו אותו דבר כן, שכאילו מפה תבוא הבשורה.

ערן : כן, לא תראה, אני אגיד לך מה בדיעבד, וזה אולי לקח חשוב, כי אנחנו מדברים על הדוגמא הספציפית של מאנדיי וגם קצת מסתלבטים על עצמנו שזה טוב, אבל כאילו אני חושב שזה משהו שכן אפשר לקחת אותו למי שמאזין בסוף, לא משנה מה הבאנו על הטכנולוגיה, נעלנו איזשהו ממד של זה, מה שעושים עם המוצר שלנו, וכשאתה נועל את זה אז מה אתה יכול כאילו?

דריה ורטהיים : כאילו ככה אנשים מקבלים ערך? זה מה שאנחנו יודעים.

ערן : זה מה שאנשים עושים עם Monday. זה מה שהם רוצים לעשות עם Monday. זה מה שהם יעשו עם Monday בעידן AI. ועכשיו אנחנו ממקסמים את הנקודה הקטנה הזאת ונותנים להם את הווליום באינטרנט בלי בעיה. הם יכולים לקבל.

דריה ורטהיים : כל רגע, כי באמת, אם נחשוב על זה רציונלית, אתם שנים שנים רבות בתוך המוצר הזה. כאילו זה כן בלי שאתם רוצים. יש פה איזה חייב להיווצר פה, איזה קיבעון.

דניאל לריה : יש פה גם נקודה מתחת.

דריה ורטהיים : רגע.

ערן : שנייה, והלקוחות אומרים לנו מדהים.

דריה ורטהיים : יש איזה רגע שאתם מצליחים לחזור אליו, שהצלחתם להתנתק מחשבתית מהדבר הזה, כי כי זה נשמע שהרבה זמן לא הצלחתם וגם לא יודעים אם ידעתם בכלל שאתם צריכים כאילו נראה לי אולי זה העניין. אז מה כן עשיתם שיאפשר לכם פתאום לחשוב אחרת.

ערן : אני אגיד לך את הטיימליין בסדר. מהרגע שבוא נגיד דניאל לקח אותנו שנתיים אחורה שנה וחצי, לא זוכר שהוספנו את הפורמולה בילדר ואת כל האבק הזה של AI עד לרגע שלא היה כל אונס שזה בגדול שנה אחורה בסדר התקופה מאז פברואר מרץ עד ללפני ארבעה חודשים, חמישה חודשים. בעיניי זו אחת התקופות הכי קשות שהיו לי. וואו, כי פתאום נפתח פער בין ההפנמה של השינוי לבין איפה שהיינו במוח עם המוצר ונוצר פרנק. באמת. זה כאילו תקופת הגריד ספייר. אני מרגיש שאתה מרגיש שכל יום התהום הזה נפתח ואתה תקוע במחשבה.

דריה ורטהיים : כי אתה כבר הבנת.

ערן : כאילו שזה הבנתי ולא הבנתי כאילו הבנתי את הפער שנפתח. אבל לא הבנתי מה זה אומר עליי. כאילו לא הבנתי, זה כאילו לא אני אישית אלא על החברה. ודווקא אני חייב להגיד קרדיט לדניאל פה שהוא די חבט בי ורועי בתקופה הזאת. כן כן, כאילו, כי אני קצת הרגשתי שהיינו בנוק אאוט. כאילו כזה. כאילו פתאום זה תפס אותי. וואו וואו, מה קורה פה? כאילו פתאום הרבה נקודות התחברו? דיברנו קצת על זה שפתאום נפל לי האסימון. אני מרגיש שהם קולקטיבית, נכון, אבל כאילו בנינו לא היה כלום. כאילו אני לא. אני לא מבין שנייה מה? מה אני לא מבין בתרגום של הדבר הזה?

דריה ורטהיים : Monday כאילו אנחנו עושים משהו.

ערן : ודניאל ממש ברמה השבועית. תקשיבו אנחנו מפספסים פה משהו. אנחנו צריכים לחשוב מחדש. אנחנו לא בכיוון. ופתאום אחרי כמה פעמים שהוא חפרנו על זה ואמרנו אוקיי, שנייה, אתה צודק. כאילו זה זה, פתאום נפל האסימון.

דריה ורטהיים : זה בטח גם מאתגר לריב, כי אתה כאילו צריך קצת להתנגח בשביל האסימונים ייפלו.

דניאל לריה : אני חושב שזה א. זה מאוד מאתגר. אני חושב שזה מאתגר באופן כללי בתוך החברה וזה מאתגר 360 וזה קודם כל זה מאתגר כל בן אדם עם עצמו, כי ה Conversion שיש היום לגבי זה הוא לא ה Conversion שהיה נכון וצריך לזכור את זה.

ערן : שוכחים את זה.

דניאל לריה : שוכחים את זה. זאת אומרת, את יודעת, באותה תקופה אפילו ברמה הפרקטית אומרים אתם משקיעים יותר מדי בעיה. עם מה עם הלקוחות הקיימים? יש להם ככה יש Arr צריך לעשות להם דברים. יש להם דברים שהם רוצים, הם יש דברים שאנחנו האמנו בהם עד אותו רגע והם Movements מאד מאד גדולים ויש אינרציה מאד מאד גדולה ובדבר חדש יש סיכון AI ספציפית במשך אני חושב עד ממש recently. היית שואלת לקוחות, היית שואלת אנשים client Facing, היית שואלת אנשים אפילו ב product Engineering וכו. בואו תשמעו, יש בזה אין סוף ריסק. ואני זוכר שהיתה לי נקודה אחת בזמן. אישית אני מאוד מאמין שצריך לחיות את הכלים וצריך להפוך בעצמך להיות הכי קיצוני בשינוי הזה כדי להרגיש את זה. All the way כל בן אדם שמנתק את עצמו מזה זה הרבה פעמים קורה גם רגשית. יש משהו נורא קשה רגשית בלהגיד אוקיי, זה אמיתי ואני מתמסר לזה והכל. אבל ברגע שאתה עובר את קו פרשת מים הזה חושב שבתור אנשים טכנולוגיים יש לנו יתרון, כי אנחנו ממש יכולים להעריך את השינוי בידיים שלנו ואני זוכר. היתה לי דוגמה אחת ספציפית שלי אישית בחיים האישיים שלי, שעשיתי צילום לברך והיו לי כאבים וכזה. קבעתי תור לרופא וזה לקח זמן ואחרי זה פשוט שמתי את זה בצ'אט GPT וקיבלתי את האבחנה ובאותו רגע אמרתי טוב, זה זהו אין אין יותר סימן שאלה, זה רק סימן קריאה. זה הולך וזה יהיה מטורף. זה ההבדל. זה כאילו זו אותה נקודה. ואני חושב שאז במקביל לזה גם קורים הרבה דברים באקוסיסטם ואנחנו גם אני, גם ערן, גם רועי, ואני חושב הרבה הרבה אנשים ממני חיים את זה, נושמים את זה רואים מאוד מאוד אוהבים להסתכל כל הזמן החוצה ולראות איך זה קורה, ופשוט הרגשנו שאנחנו צריכים משהו יותר גדול ולעבור לשלב שיותר משמעותי.

דריה ורטהיים : אז אנחנו מגיעים לשלב הבא במדרגה שמוביל אותנו לאיפה שאנחנו היום.

ערן : נכון, אבל לפני זה היה לנו בתוך האירוע הזה. אמרנו? שנייה לפני שקופצים לאיפה שאנחנו היום. אז אמרנו אוקיי, נפל לו האסימון קולקטיבית. ממש דיברנו על זה שכנראה לכולם, איכשהו, באותו טווח זמן נפל האסימון. אתה זוכר אפילו מי הביא לך את האסימון? אני לא זוכר מה הפיל לי את האסימון, אבל נפל האסימון לכולם, כולל ה product market כולל אתה יודע את כל ה ריפל אפקט של האירוע הזה. אנחנו באנו מתוך הנקודה הזאת. אני חושב שזה מאוד טוב. מתוך המקום הזה הבנו שני דברים אחד מה הבעיה שאנחנו מנסים לפתור ללקוחות שלנו? למה הם רוצים לפתור את הבעיה הזאת? מה אנחנו ניסינו לפתור ב CRM? למה הם רוצים לפתור את הבעיה הזאת? מנסים לפתור? למה הם רוצים לפתור את הבעיה הזאת בהינתן הבעיה הזאת שהם רוצים לפתור? מה אפשר לעשות היום בעידן של AI? את יודעת כאילו מההתחלה ואני חושב שזה אקסטרה סייז, חשוב שכל אחד יעשה בחברה שלו. כן חובה כי אם אתה רק עובד מתוך הפריזמה של זה, מה שבניתי עכשיו בוא נבין איך אני מתאים. את הדבר הזה לתוך המקום הזה זה פשוט לעבוד.

דריה ורטהיים : לא נגיד, אתה פועל בתוך איזו מסגרת מסוימת, אז אתה יכול טיפה להרחיב אותה? אולי, אבל אתה לא יכול לבנות. אתה פועל בתוך עיגול. אתה לא יכול לבנות עכשיו ריבוע אחר. כן, זה קשה.

ערן : זה קשה, כי אתה צריך גם פסיכולוגית שנייה להתנתק ממשהו.

דריה ורטהיים : כאילו אתה צריך.

ערן : המון.

דריה ורטהיים : ביטחון.

ערן : המון ביטחון. הלקוחות, המומנטום, הפיצ'רים, הפידבק מהלקוחות, כל מה שדיברנו עליו בין היתר. דילמה? כן, עכשיו כאילו, אז ממה אתה נתלה?

דריה ורטהיים : כאילו לא רק זה, גם איך אתה באמת מצליח לשחרר את כל מה שאתה מכיר? כן, זה קשה.

דניאל לריה : כן, וביום יום זה כאילו גם גם אחרי שנגיד אנחנו עוברים את זה בין זה לבין שאנחנו כארגון של מעל 3000 איש, נעבור את זה קולקטיבית. כן, זה סופר סופר קשה ובמיוחד שהתוצאות טובות.

דריה ורטהיים : כן. שכל הזמן התוצאות טובות.

דניאל לריה : כל הזמן אתה עושה קומבו בין משהו שהוא טוב עכשיו לבין משהו שרוב האנשים או בוא נגיד ככה חלק מהאנשים חושבים שזה טוב. חלק מהאנשים חושבים שזה לא טוב. זה עוד המון המון המון המון המון ריסק קדימה וזה מאוד מאוד קשה ואני חייב להגיד אני אגיד ככה וידוי אישי. זה לא שזו נקודה בזמן שעברנו את זה וזהו. אני הרבה פעמים חוזר אחורה ואני צריך שיחזירו אותי קדימה. וואי כן, כי כי בסוף אני חושב שזה קודם כל משהו רגשי, שזה לקבל ביטחון ממשהו ממה שעשית עד היום זה היה הכי קל ובמיוחד כשהוא מוצלח, ובמיוחד כשיש לך כל כך הרבה לקוחות שאומרים לך כן, רק זה עובד.

דריה ורטהיים : תביא עוד, תביא עוד.

דניאל לריה : ובאמת זה תרגיל מאוד מאוד משמעותי שצריך לעשות, ואני חושב שאז באמת הלכנו לשלב הבא שאצלנו הרבה פעמים ליפס כאלה מאוד מאוד גדולים קורים סביב אירועים מסוימים. אנחנו זה Pattern שאנחנו חצי במכוון חצי לא במכוון. היום יותר במכוון אני אגיד, אבל אני חושב שאני חושב שלכל אחד לכל אחד מאיתנו זה מגיע בצורה אחרת, אבל אנחנו הרבה פעמים שיש איזה אירוע מאוד גדול. זה יכול להיות Investor day זה יכול להיות כנס משקיעים. זה יכול להיות של החברה כנס לקוחות.

ערן : לחול כמו בספטמבר שזה הכל ביחד.

דניאל לריה : כן כן.

דריה ורטהיים : הכי טוב כאילו עושים את כל הדדליין בעולם. אולי לא, אבל נראה לי פסיכולוגית. בסוף זה עובד על רוב האנשים. כאילו יש לך איזה דדליין, איזה משהו להתכוונן אליו ואז דברים קורים.

דניאל לריה : זה גם, אבל קודם כל עוזר לנו כי הרבה פעמים בתהליכים כאלה אחד הדברים הכי קשים זה לשים נקודה ספציפית בזמן. בטח, ואתה תמיד כזה נע בין. אנחנו עושים את השינוי. ברור. הנה כולם AI ותראה. ויש דוגמאות. הנה לעומת להגיד זה לא מספיק וזה בולט פרק אחר לגמרי. זה מאוד קשוח להגיד את זה לעצמך, במיוחד כשאתה רואה שדברים מסוימים מצליחים. אז אני חושב שיש פה איזה משהו שמאוד אני חושב שלי הוא מאוד עוזר ואני חושב שהוא יכול לעזור לאחרים. זה לנסות לייצר נקודות ספציפיות שהם סופר ברורות, שהם מהפך. גם שינוי, אגב, לתקשר אותו לארגון, ללקוחות, לעצמך במוח זה מאוד מאוד קשה לעשות את זה בשיטת סלאמי. אתה מדבר על זה כל יום, מדבר ומדבר ומדבר, אבל מה? ומה קורה ומתי משהו משתנה ואיך קושרים את ההפנמה לשינוי בפועל? אז אנחנו באמת היה לנו Company קיק אוף לא לפני.

ערן : לפני האוניברסיטה הראשונה.

דריה ורטהיים : שמתי Investor ספטמבר.

ערן : לפני חמישה חודשים.

דריה ורטהיים : כן, אז חשוב להגיד זה לא. זה באמת לא סתם דדליין זה זה. זה נקודה. בזמן שבה אתם צריכים להציג משהו לאנשים אחרים, כאילו אתם צריכים להיות מאוד Account Table על מה שאתם מדברים עם מתקשרים החוצה.

ערן : אני בתחושה. מאז ועד היום עברו בערך 20 שנה כאילו זו התחושה שלי. כן, למרות שזה היה חמישה חודשים כי הכל השתנה. אבל כמו שדניאל אומר באוניברסיטה די אמרנו טוב, עשינו את כל התרגיל הזה. מה אנחנו עושים? מה הבעיה לפתור? וגם טוב. בוא נגיד עשינו את המצגת של אי. די. של שלוש פעמים כאילו שינינו אותה.

דריה ורטהיים : אה וואלה אוקיי.

ערן : כי אני מרגישה שהתקדמנו. סיימנו את המצגת. אמרנו לא לא לא לא.

דריה ורטהיים : וואי.

ערן : את השנייה. לא לא לא לא את השלישית. עשינו ממש את כל התהליך של השינוי.

דריה ורטהיים : עוד פעם כאילו מחדש.

דניאל לריה : בכל שלב היינו מרוצים, אבל אז הבנו עוד דברים וזה היה נראה שזה מתיישן נורא מהר. זה מתיישן תוך דקה.

ערן : מטורף ובגדול מה שבאנו ב10 בספטמבר ואמרנו את זה מול כל המשקיעים ופתחנו את השקף על הפלטפורמה שלנו. קודם כל לפני שדיברנו על care service אמרנו מאנדיי change from managing work to do in the work. כאילו עד היום הגעתם לזה. לא דיברנו עדיין על איך, אבל כאילו פתחנו ואמרנו עד היום המישהו שלנו תמיד היה כאילו לעזור לחברות לנהל את העבודה, כמובן לגרום להם להצליח על ידי ניהול העבודה. השמטתי את החלק הראשון ואנחנו היום מבינים שכדי לגרום לחברות להצליח אנו צריכים לעשות בשבילם את העבודה. עכשיו, ברגע שאת מקבלת את זה ופותחת את המוצר, זה מוצר אחר לגמרי בגדול. נכון? לא, לא, אני בכוונה אני מקצין כי יש המון דברים שעשינו שהם מעולים, אבל הם חלק מהפתרון.

דריה ורטהיים : כי הם לא. הם לא בהכרח המהות. כן, הם לא הקורס.

דניאל לריה : ובכל נקודה כזאת שוב יש את ההפנמה. ואז אומרים רגע, אבל היה קל. תכלס, כן עושים את העבודה. עכשיו זה נכון, אבל יש פה עניין גם של מגנטיות, של שינוי.

דריה ורטהיים : בדיוק.

דניאל לריה : שהוא מאוד מאוד חשוב ואנחנו גם לאוניברסיטאות. אני חושב שזה מאוד עזר לנו, כי גם אני אגיד באופן אישי לי ואני חושב לכל הקבוצה של ה Builder שזה Product engineering product design, כי אמרנו טוב, יש לנו את ה investor data. אנחנו גם רוצים לייצר מציאות בשטח. אנחנו תוך כדי הבנייה של הדברים האלה. ממש הקמנו צוותים חדשים, בנינו מוצרים חדשים ובנינו, עמדנו שם והראנו דברים שקורים בפועל. והלקח שאני לוקח מזה, שאני חושב שאפשר ככה, שהוא יכול להועיל לכולם. יש משהו נורא קשה בשינויים האלה של לעבור את השלב של מדיבורים למעשים. בשלב הזה בעיניי זה השלב גם הכי מדכא, כי אתה כל הזמן מרגיש שאתה לא עושה מספיק. אתה כל הזמן מרגיש תסכול כי אתה מבין משהו ומישהו אחר לא מבין. הוא מבין משהו והוא חושב שאתה לא מבין. וזה שלב שאתה במרחב של זה ממש המרחב של הייאוש הזה שערן דיבר עליו. וברור לכולם שיש שינוי. כולם מדברים על השינוי. כולם אומרים צריך להיות והיה כל כך הרבה שיחות. צריך לעשות שינוי וצריך להיות אגרסיביים וצריך וצריך. ואתה מסתכל.

דריה ורטהיים : על זה בפועל כלום.

דניאל לריה : לא קורה.

ערן : וזה כמו כוכב שביט. השינוי הזה כל הזמן מתרחק ממך כאילו זה כן.

דניאל לריה : ואני חושב שמה שהשתנה באוניברסיטאות זה שעברנו זה השינוי, זה התאריך. זה קורה. רוצים לעשות את המקסימום אליו? ומה שראינו זה פשוט מדהים. כל האנרגיה הזאת שהושקעה בדיונים ובמחשבות והתלבטויות, הפכה להיות אנרגיה של עשייה. וקודם כל לי באופן אישי זה נתן דלק מטורף כי יש לך מטרה. ברור לך מה אתה רוצה להשיג עכשיו. האם פתרנו את העולם עם זה? לא. אבל אתה מרגיש פתאום שליטה.

דריה ורטהיים : ואתה מרגיש בעשייה כאילו שאתה מרגיש בעשייה. יש איזשהו מושן שאתה.

דניאל לריה : ודבר שני זה פתח לכולם את הראש.

ערן : רק אני רוצה להגיד משהו היום? דניאל אמר לי משהו מאוד יפה, כאילו שהכרתי אותו, אבל הוא ניסח את זה מאוד יפה, כי היום שמנו עוד מיילסטון מאוד משמעותי לצוות ואמרתי כן, הם בטח לחוצים וזה. והוא אמר לי כן, אבל. אבל יש חרדה של אני מרגיש שאני לא עושה והדברים מתקדמים ויש חרדה של אני מאמין בכיוון, אני עושה ועדיף את החרדה השנייה כי זה נכון כי אתה עושה ואתה מתקדם לעבר הדבר. אז יש קושי אבל זה קושי שהוא אתה בשליטה. אבל בסדר, זה כאילו הצלחה ואתה מגיע ואין לי ספק שנגיע אל מול קושי שאתה מרגיש שאין לך שליטה כי אתה לא מבין את הדברים. אתה לא עושה ואתה לא מתקדם. אז זה לא שזה לא קשה עכשיו, אבל אנחנו יודעים מה אנחנו עושים ואנחנו עושים.

דריה ורטהיים : בא לי להקביל את זה למשהו שהוא באמת לא רלוונטי לכם, לעולם שלכם בשום צורה, אבל הרבה סביב. לקראת הלידה שמעתי הרבה שיחות על זה שכאילו כאבים של כאב זה דבר שהוא לא כיף לאף אחד, אבל כאבים של צירים זה אחד הכאבים היחידים בחיים שזה כאב טוב. למה? כי זה כאב שמקדם כאילו זה זה כאב שבסוף מקדם אותי לכאילו תוצאה. מה זה תוצאה לילד כאילו אבל אבל זה. זה קצת מרגיש לי. יש פה לידה של מוצר חדש. אוקיי, זה כאילו זו חרדה. נכון, יש פה חרדה של ביצוע, אבל זו חרדה שמקדמת אותי נכון, כאילו בסוף יצא מזה משהו שיכול להיות מדהים לגמרי.

דניאל לריה : אני חשבתי שאת הולכת להגיד משהו אחר על הלידה, שזו החוויה שיש לי. אני זוכר שעם הילדים שלנו, כל פעם שהיינו ממש בישורת האחרונה אז אתה מגיע ליום מסוים ואתה אומר יואו, הלוואי שזה יקרה עוד יום, כי היום ספציפית זה משהו שפשוט יגרום לה.

דריה ורטהיים : כנראה יש פה הרבה הקבלות שאפשר לעשות לזה.

ערן : אבל כן.

דניאל לריה : אני רוצה, אבל עוד משהו אחד על הנקודה הזאת. פה אני רוצה גם להרים לצוותים אצלנו ולאנשים שפשוט מאותו רגע שאנחנו אמרנו זה מה זה מה שאנחנו רוצים לעשות. ויש פה מימד של לקחת סיכון ולתת ביטחון ולקחת את הסיכון. אבל באותו רגע פשוט אני עם האנשים, הדברים שנוצרו פה והמחשבות של האנשים והמעשים והמוצרים וההתגייסות והיצירתיות. זה היה פשוט mind blind. כלומר זה הנקודה שהרגשתי שפתאום כולנו שוב ביחד ואני חושב שזה גם נקודה מאוד מאוד משמעותית לא להסתובב עם האתגרים האלה לבד יותר מדי זמן. להיות מאוד מאוד ביחס לכיוון לעשות. אבל אני.

דריה ורטהיים : רוצה.

דניאל לריה : לשאול אותך על זה גם. הרבה אנשים סופר חכמים ומדהימים שחושבים ועושים ביחד איתך.

דריה ורטהיים : אבל בזמן שאתם מתחילים לחתור לביצוע של השינוי הזה. כמו שאמרתם, יש עדיין גם דברים שהבטחנו ללקוחות ויש רוב. ואז מה אתה אומר לצוותים? טוב, תפסיקו עכשיו לעבוד על מה שאתם אמורים לעבוד עליו כאילו זה לא זה.

דניאל לריה : זו שאלה מאוד מאוד טובה. אני חושב שגם בכל רגע נתון היא התשובה עליה היתה קצת שונה. בסדר. אני חושב שבאותו רגע הדבר הראשון שאמרנו. תראו, אני זוכר ממש היו כמה שיחות שנפגשנו עם צוותים. אמרנו להם לדוגמה, אנחנו מאוד מאמינים בעולם של ווייב Coding. אנחנו רוצים לייצר את מאנדיי ווייב. זה פתרון ליצירת אפליקציות באמצעות AI בביזנס. ואז התחיל כל מיני טוב מה priority nation. המון המון דברים כאלה. אני חושב שאחד הדברים שעשינו בהתחלה זה להגיד תראו, ביום ראשון אנחנו רוצים להתחיל. אנחנו רוצים שזה יהיה אתם. בואו נחשוב אחרי זה מה קורה. ואני חושב שזה משהו שמאוד מאוד עזר, כי זה גם באיזשהו מקום אלמנט של לקיחת אחריות ולבוא ולהגיד אנחנו מאחורי השינוי הזה ולא נבוא אליכם ונגיד לכם למה בחרתם ככה או אחרת, או למה לא עשיתם את מה שהלקוחות רוצים. עכשיו שמעבר לזה זה דורש שינוי שאנחנו בו עד היום. השאלה שאת שואלת היא רלוונטית גם עכשיו. פשוט התמהיל הוא כבר מאוד מאוד השתנה. יש המון המון דברים שהם Oriented כלפי הדברים האלה. זה הרוב של של העשייה, אבל אני חושב שיש פה אלמנט מאוד משמעותי של א. לייצר מציאות חדשה, כי ההתעסקות בפחד וההתעסקות בחשש וההתעסקות בהשלכות היא משתקת הרבה פעמים. אז לייצר תחילת תנועה? ומצד שני אני חושב שזה עידן שבו Leadership צריך להיות הרבה יותר down to earth.

דריה ורטהיים : ונוכח.

דניאל לריה : ונוכח ולתת את העזרה שצריך ולתת את הגב. וזה לא בגלל שאני יש לי איזשהו רעיון לפתרון שאין לאף אחד אחר. זה הצוותים יודעים פי מיליון יותר טוב מאיתנו. זה יותר כדי באמת לתת גיבוי ולא לשים אותם גם בקו האש מול day Today, בטח וגם מול המציאות הזאתי. ולהגיד לך שאנחנו עושים את זה בצורה מושלמת. ממש לא. אני חושב שזה מאוד מאוד קשה, אבל אני כן מאמין שעם זה שיצרנו כמה שינויים בפועל, זה יצר איזה מומנטום ובשנייה השיחה משתנה ואז פתאום גם מוצאים פתרונות. ובסוף לסיטואציה הזאת יש גם המון המון המון אפסייד. גם לכוחות הקיימים שלנו הם גם עברו צ'רני ביחד איתנו. אז אם בתחילת הדרך הם אמרו למה אתם מתעסקים ב AI? תעשו לי פיצ'רים כאלה שהם לא קשורים. היום הם רוצים לשמוע על זה וזה הדבר שהם הכי מתלהבים ממנו וזה מה שהם רוצים לראות. אז זה גם מתדלק את עצמו.

ערן : אני רוצה שנייה אולי שדיברנו הרבה על התהליך ועל החשיבה, ועל זה אני חושב על שנייה. מחשבה שנייה נקראת לאנשים את.

דריה ורטהיים : איפה אנחנו נמצאים היום?

ערן : אנחנו נמצאים היום וטיפה להסביר את הכיוון חשיבה. אז דווקא אני אתחיל מהדברים היותר ורטיקלי ואני אלך החוצה למוצרים היותר גדולים. אז בגדול אנחנו לפני השינוי ב AI. הקמנו מוצרים של CRM סרוויס ואנחנו בעצם הולכים. אם אני אחבר לתהליך שדיברתי עליו שהסתכלנו בעידן של אייל CRM אז לא אמרנו טוב. יש CRM עם קונטקסט ו Deals בדשבורד. עכשיו נחשוב איך מוסיפים לזה AI. אמרנו? אוקיי, למה נולדה תוכנה שנקראת CRM? נולדה תוכנה שנקראת CRM כי ארגונים צריכים למכור את המוצרים שלהם והסרט עזר להם לנהל את האנשים, את הדילים וכולי. אז עדיין ארגונים רוצים למכור את המוצרים שלהם. עכשיו בואו נחשוב בעניין של AI איך היא טכנולוגיה. אפשר לעזור לארגונים למכור את המוצרים שלהם בלי CRM ואמרנו אוקי, AI יכול לעזור לנו לייצר לידים. Ai יכול לעזור לנו לעשות פולו אפ? אתה יכול לעזור לעשות הרבה מאוד מהעבודה שבני אדם עשו. אתה יכול לעשות כן. ובעצם מה שאנשים רוצים לקנות זה לא CRM או תוכנה של Revenue generator בסדר? תוכנה שאני אקנה שתייצר לי הכנסות שתעזור לי למכור את המוצר שלי, וסביב זה עשינו שיפט מאוד מאסיבי במוצר של CRM, שחלק מזה אנחנו גם משנים זה שיפט מאוד משמעותי את מה שהמוצר הזה עושה, את איך שהוא ממוצב, את המסכים שלו, את המוטיבציה שלו, את הוולוו שלו, את המודעות שלו, הכל כאילו זה כבר לא מערכת שיש בה קונטקט. זה מערכת שאמורה לייצר לך רבנו. אותו דבר.

דריה ורטהיים : עשינו מוצר שעושה את העבודה בעצמה. זה בדיוק ההבדל. כן כן.

ערן : אותו דבר עשינו ב service. אנשים קנו כלי סרוויס כי הם רצו עד היום כאילו היה שם ניהול טיקטים. אנשים עשו Submit Ticket, בנו פורטלים, עשו ניהול טיקטים פריוריטי טיקטים היה בן אדם מהצד השני שקרא את טיקטים. אבל למה עשו את כל זה? כי יש בעיות בארגון. אנשים צריכים את התמיכה. אנשים צריכים שירות. אוקיי, אולי בעידן של היה אפשר לפתור את כל זה בלי טיקטים אז זה כבר לא מעניין כי כל ה value הזה, כל האקוסיסטם שנבנה סביב זה. אז היום כל המוצר של Service בונה עם AI מערכת שפותרת. אני קורא לזה מערכות בעיות בארגון אנושיות It לא משנה מה. והרבה מאוד מזה לא המתיק איתם ולא עם בני אדם וזה במוצרים ורטיקלי שזה טיפה יותר פשוט כי הוא לא יותר פשוט.

דריה ורטהיים : אבל הם גם מאוד.

ערן : מבינים למה קנו אותם ועכשיו הם מגיעים לפלטפורמה הרחבה שלנו. ה work management שתמיד הסתדרנו בזה שמה שמיוחד ברוקמן היה תמיד שזה תמיד בשוק. היה מוצרים מאוד ורטיקלי Work Management הוא מוצר מאוד רחב שהוא משמש הכוס, החברה, תהליכים, הכוס, החברה. הדברים מאוד מורכבים, לא ורטיקלי ואז אמרנו טוב מה אנחנו מנסים לעשות שם. וזאת שאלה טובה באמת.

דריה ורטהיים : איך מתחילים לפצח את הדבר הזה? כי זה בעצם.

ערן : כי זה הרבה דברים להרבה אנשים והרבה תיירים, ושם אני חושב שאנחנו היום במצב הרבה יותר מתקדם שאנחנו מבינים היום שמה שניסינו לפתור בעבר זה איך בני אדם עובדים אחד עם השני ואיך מנהלים תהליכים קרוס ארגון ואיך בונים מערכות מורכבות. ונכון שיש איזה ספסל קטן של אנשים שישתמשו במדריך לניהול משימות, אבל זה לא מה שכיוונו אליו. אז אמרנו טוב, בעולם החדש שבו הווידג'טים עושים הרבה מאוד מהעבודה שהיא לא מוגדרת כמו נגיד ב Sdr או ליד כל application, אלא כל החברה. תחשבי כמה דברים אנחנו עושים בחברה שהם לא ורטיקלי מאוד ספציפי, אלא מיליון דברים שקורים פה, מתוך נקודת הנחה שרוב העבודה על ידי Agent ים. הבנו שמה היא צריכה להיות מקום שבו אנשים יבנו את הדבר הזה, את ה agent גם בארגון שלהם.

דריה ורטהיים : שיעזרו לתת את הוורסטיליות הזאת.

ערן : אבל כן, אבל בשביל Agent, לא בשביל בני אדם.

דריה ורטהיים : כן.

ערן : אני אגיד את זה אחרת, גם בשביל איינשטיין וגם של בני אדם, כי אני חושב שנגמר העידן שבו בני אדם עובדים רק עם עצמם.

דריה ורטהיים : חד משמעית.

ערן : כן. ויש פה עידן חדש. אנשים רוצים לעבוד עם בני אדם, עם ג'נטים, ג'נטים, עם אייג'נט, עם בני אדם, עם ג'נטים ויש שם המון כלים שמאפשרים לי בתור אינדיבידואל לעבוד עם עצמי עם AI. אבל מפה ועד לעבוד כחברה עם Mi אנחנו רחוקים שנות אור.

דריה ורטהיים : כן, מי שנשמר שאנחנו בסוף נותנים ערך בעולם העבודה. אנחנו לא פונים ליוזר עם פרטיים שבאמת רוצים לרשום לעצמם איזו רשימת משימות. אז פה אנחנו יודעים שהערך שלנו צריך להגיע, ועכשיו צריך לשאול מחדש מה המשמעות של זה בעצם?

ערן : כן, סביב זה אנחנו עושים עכשיו השקה מחודשת של מאנדיי באמת, עם כל המשמעויות של זה שבו הערך יהיה שאתה תבוא, אנחנו נפתור לך בעיות עסקיות בקרוס כל המחלקות HR דרך השיווק דרך ארגון המכירות. ממש ניקח ערך על נקח אחריות על הוואלי שאנחנו נותנים ונעזור לך לבנות עם אייג'נט ועם אנשים תהליכים שיעשו לך אוטומציה לדברים שבני אדם עשו לפני כן בעזרת הפלטפורמה.

דריה ורטהיים : וכבר לא בצורה שאנחנו מכירים שכזה עם ישר. כשאני חשבתי על מאנדיי או נראה לי הרבה אנשים חשבו ישר על בורד מול העיניים, אז פתאום זה משנה צורה לגמרי.

דניאל לריה : זה אחד השינויים הכי גדולים שעשינו. עכשיו שבאמת וזה שינוי מאוד גדול, בסדר, זה גם זה שינוי שלוקח זמן להפנים אותו ולקחת אותו. All the way, אבל אנחנו. אחד הדברים שרצינו היה לנו עכשיו ממש לא מזמן company kick off, ואנחנו ניצלנו את ההזדמנות. שוב פעם ואמרנו שאנחנו רוצים להיות בולד על הכיוון הזה. ומה זה בעצם הכיוון הזה? זה להגיד שכשאתה פוגש את Monday בתור לקוח? אם בעבר רצית, הדבר הראשון שרצית זה לראות איך אתה מנהל את העבודה שלך עם עוד אנשים, זה אומר לייצר את הבורד שלך. לייצר את ה Workflow וכולי. ה. בעידן החדש של מאנדיי, שבו מאנדיי עושה את העבודה עבורך, הדבר הראשון שאתה צריך לראות זה איך אתה עושה את העבודה עם Agent ים. איך אתה בעצם לוקח את הכוח הזה של AI כדי לייצר את העבודה עבורך, והמורדים הופכים להיות קצת יותר ברקע ואתה יכול.

ערן : שאפילו תראה אותם.

דניאל לריה : ואפילו לא תראה אותם בתחילת הדברים, ואני חושב שעשינו שינוי מאוד מאוד דרמטי בלב של המוצר. זה בעצם החלק הראשון שאתה פוגש. החלק המרכזי זה מה ששמים פרונט אנד סנטר מול הלקוחות, ואני חושב שהשינוי הזה, אפילו שהוא ככה, נשמע טריוויאלי, הוא שינוי מאוד מורכב, כי יש כל כך הרבה חששות סביב זה. כל כך הרבה פחדים, וגם זה מייצר פתאום פוקוס חדש. אבל באמת, כמו שערן אמר, אני חושב שאם אני מסתכל על הפורטפוליו של ההשקעות שלנו, אז אחד אנחנו מבינים שבאזורים שהם יותר, בוא נגיד, הם אמנם אוריינטליים יותר ורטיקלי כמו ה CRM, כמו הסרוויס. אנחנו צריכים לחזור בחזרה, להבין מה ניסינו לפתור עם המוצר הזה, לעשות את זה היום עם AI. זה אומר, אגב, דברים אחרים לבנות זה אומר שה agency פתאום הם המוצר?

דריה ורטהיים : אנחנו כן בונים מוצר שמאפשר בנייה של אייג'נט. זה משהו שלא היה קרוב למה שעשינו לפני זה לא.

דניאל לריה : וצריך להיכנס עמוק מאוד ולהבין. ויש המון המון עומק ופתאום לעשות שיחת מכירה הכי טובה עם אייג'נט זה הופך להיות המוצר שלך. שזה המון המון שינויים לגבי המוצר בפלטפורמה שזה ה work management. אז אנחנו בעצם רוצים לתת לך את כל היכולת לעשות עבודה מגוונת בכל אחת מהמחלקות בחברה על פני כל Industry בעצם, ולהנגיש את הערך הזה של Agent ים ואת הכוח של הדבר הזה לאותם אנשים. ועוד משהו חשוב שאני חושב שהיה לנו מאוד משמעותי, זה שגם התחלנו קטגוריה חדשה של מאמצים בשפה הפנימית שלנו. זה משתמשים במילה הנדושה המון shots. אבל מה זה בעצם אומר כשאנחנו מסתכלים על המוצרים שלנו? יש לנו work Management. דוגמה זה מוצר עם מעל מיליארד דולר Revenue.

דריה ורטהיים : כן.

דניאל לריה : אז השינוי הוא קורה בצורה מסוימת. הוא קורה יותר בצורה של עם risk management. בפנים הוא.

דריה ורטהיים : חייב לקרות בצורה הדרגתית.

דניאל לריה : והדרגתית ואנחנו רצינו לקחת גם כמה בתים על העתיד. בוא נגיד. To the full text. אז יש לנו מספר צוותים שהקמנו, שהם למעשה כמו סטארט אפים ומתנהלים כמו סטארט אפ. הם עצמאיים לגמרי, אין להם תהליכים, ארגונים אין להם. הם עובדים צוותים נורא קטנים והם באמת לוקחים אחריות מקצה לקצה מאיך משווקים את זה? מה המחיר? הכל בונים את המוצר כמובן. ולקחנו כמה בתים לגבי העתיד הזה. סתם לדוגמה בעולם של CRM אמרנו טוב, CRM שלנו בסדר או CRM של העתיד שלנו שבעצם עושה עסקאות עבורך. בוא נדמיין את זה לאקסטרים ואמרנו אוקיי, אנחנו יש לנו יוזמה שנקראת הר במוד shots שזה בעצם לקחת ולהגיד אופרציות מסוימות אנחנו יכולים לתת לך את כל הצוות Go to market ואת כל הצוות מכירות בלי אף בן אדם וזה המוצר הזה.

דריה ורטהיים : אז אמרנו כאילו יש את איך Monday עובדת ומוכרת ועובד טוב, ויש לנו גם עוד כמה סטארטאפים שאנחנו עושים איתם ניסיונות קצה.

ערן : כן, שזה. היי היי ריס הארוורד. כן, אני רק רוצה להגיד משהו קטן על השינוי בפלטפורמה שאנחנו עושים וכל מה שדניאל דיבר זה לא שינויים שעושים באייבי טסט כי זה יפסיד כאילו הווריאנט החדש. כן, זה לא יכול לנצח כי כל הלקוחות שמגיעים, מי שכבר משתמש במוצר המתיקות, מה שנתן לנו ביטחון עד היום לעשות הכל בטסטים, בבדיקות ומה שמנצח נשאר וכולי. הוא לא רלוונטי כי מתקיים. עכשיו אנחנו מנווטים את הכיוון, את הסירה לעבר הלא נודע, אבל אנחנו מאמינים בכיוון וזה שינוי קשה של מאיפה הביטחון בתהליך קבלת ההחלטות. אבל מה שלי נותן הרבה ביטחון, זה שאם אני מסתכל בלב פנימה ואני חושב שגם דניאל נמצא שם וגם רועי, אני מרגיש שאנחנו עושים את הדברים הנכונים, הקשים, אולי המאתגרים בחוסר ודאות, אבל באמת כל אלה שאני הולך לישון אני אומר אני יודע מה שאני יודע כרגע ואנחנו עושים את הדבר הנכון כרגע.

דריה ורטהיים : כאילו הפער הזה כבר לא קיים.

ערן : כן, הפער הזה.

דריה ורטהיים : שדיברתי.

ערן : עליו, של התהום הזאת, שעלתה לי חצי שנה או פחות. ארבעה חודשים שהרגשתי שהעולם מתקדם ואנחנו לא. אני מרגיש שעכשיו אנחנו באותו כיוון. עכשיו זה לא אומר שהכל פתור ולא יהיו אתגרים ודברים לא ישתנו, אבל אנחנו פועלים.

דריה ורטהיים : נראה לי זה זה הדבר החשוב. טוב, נראה לי שעם זה אנחנו זה אנחנו. נסיים. אפשר לדבר כאילו עוד שעתיים, אבל נשאיר לפעמים הבאות. אני מזכירה שיש כבר עוד שלושה פרקים שהוצאנו בנושא, אז מי שלא האזין מוזמן לחזור אחורה ולהשלים. ואם אתם רוצים לדעת כל פעם שיוצא פרק חדש אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בכל אחת מהאפליקציות. אז תודה לריה.

דניאל לריה : תודה רבה.

דריה ורטהיים : תודה ערן.

ערן : תודה דריה.