אחת הסוגיות שצצות במסגרת עסקת מכירה היא אופן חלוקת התמורה הכספית לזכאים. על פניו, שלב פשוט, כזה שעשוי להצטייר כחלק המהנה בתהליך. אלא שזה לא בדיוק כך. עד מהרה מתברר שישנן לא מעט מורכבויות והסתעפויות שנלוות לשלב החלוקה ואלה מחייבות בחינה קפדנית ביחס לתגמול ההוני של כל ניצע, תוך התייחסות לספקטרום רחב של היבטים – מיסויים, פיננסיים ומשפטיים – הנדרשים לטיפול מקצועי שיבטיח מיצוי מיטבי של התמורה הכספית. 

מכיוון שיש כאמור גם עיסוק בענייני מיסוי, לא בדיוק הנושא המרתק ביותר שתיתקלו בו היום, רצוי שלא נלאה ביותר מדי פרטים וניגש לעניין. 

היבטי מס החלים על אופציות בעת מכירת חברה

בעת מכירת חברה, האופציות שהוקצו לניצעים נחלקות לשני סוגים: אופציות בשלות, כלומר אופציות שהגיע מועד ההבשלה (Vesting) בגינן, ואופציות שטרם הבשילו (Unvested). האופציות שהבשילו מזכות כמובן את הניצעים בתמורה הכספית ביחס לחלקם, אולם מה דינן של האופציות אשר טרם הבשילו והחברה נמכרה? במקרה כזה ישנן ארבע דרכים אופציונליות לטיפול בסוגיה:

1. ביטול כל האופציות שלא הבשילו עד למועד המכירה. במקרה כזה, העובדים אינם זכאים לשום תמורה בגין האופציות האמורות.  

2. ביצוע אקסלרציה מלאה של תקופת ההבשלה. המשמעות הינה שהחברה מבינה שלעובדים לא מתאפשר להמשיך ולצבור אופציות בשל אירוע המכירה, ולכן כדי שייהנו מההטבה, מבצעים אקסלרציה (האצה) לכל חבילת האופציות או לאותו חלק יחסי שטרם הובשל במועד המכירה. למעשה, רשות המיסים דורשת כי האקסלרציה תתבצע באופן רוחבי לכלל הניצעים, מבלי יוצא מהכלל, או לחילופין רק לעובדים לגביהם קיימת התחייבות חוזית במסגרת הסכם ההענקה לביצוע אקסלרציה, על מנת שתמשכנה לחול הוראות סעיף 102 הוני על אותן האופציות. 

3. Roll Over - החברה הרוכשת מחליפה את האופציות הלא בשלות למניות החברה הנרכשת, לאופציות לא בשלות למניות החברה הרוכשת. במילים אחרות, נכנסת בנעליה. יחס ההחלפה ותוספת המימוש נקבעים בהתאם לפרמטרים העסקיים בין החברות ובעיקר כנגזרת השווי הכלכלי של החברות במסגרת העסקה.

4. Cash Out - החברה רוכשת את נתח האופציות שלא הבשילו, אבל את התמורה עבורן מקבלים העובדים רק במועדי ההבשלה העתידיים, וזאת בכפוף לכך שהעובד עדיין מועסק בחברה. במידה והעובד מסיים את עבודתו, הזכאות לקבלת התמורה נגרעת ממנו. 

במקרה זה רשות המיסים דורשת להחיל נוסחה לשם חישוב חבות המס מהעסקה. הסיבה לכך נעוצה ברציונל שרשות המיסים מחילה את העקרון של Roll Over, כך שהנוסחה מקשרת בין מחיר המניה של החברה הרוכשת במועד ה-Closing Date (במידה והחברה ציבורית ונסחרת, אז לפי מחירה בבורסה ובמידה ומדובר בחברה פרטית אז בהתאם להערכת שווי A409) למחיר המניה בכל מועד הבשלה העתידי. 

אם מחיר החברה הרוכשת עלה, הרי שמלוא התשלום באותה נקודת זמן (מועד ההבשלה) ממוסה בשיעור של 25% מס רווח הון. לחילופין, אם מחיר המניה של החברה הרוכשת ירד ביחס למחירה במועד ה'קלוזינג' – הרי שחלק ההכנסה בגובה ירידת מחיר המניה יסווג כהכנסת עבודה החייב בשיעור המס השולי, כאשר יתרת הרווח תסווג כרווח הון החייב במס בשיעור של 25%. 

לצורך המחשה, אם עובד זכאי במועד ההבשלה לתמורה בסך 100 ש"ח, אולם מחיר המניה נפל בשיעור של 20%, 80 ש"ח מהתמורה ייגבה ממנו מס רווח הון, וה-20 ש"ח הנותרים יסווגו כהכנסת עבודה עם חבות מס שולי.

יש לציין כי במקרים בהם החברה נמכרת ועדיין לא הסתיימה תקופת החסימה לפי סעיף 102 (חסימה של 24 חודשים ממועד הענקה), ניתן לפנות לרשות המיסים על מנת לקבל החלטת מיסוי ספציפית, המאפשרת להשאיר את המזומן נטו, עד תום חלוף השנתיים, ולהנות ממס רווח הון בשיעור של 25%. ככלל, רשות המיסים דורשת שאותם כספים יפקדו עד תום פרק הזמן בפיקדון שקלי או מט"ח בלבד.

התמורה לפאונדרים ודמויות המפתח בחברה

בשונה מהעובדים, היזמים והמייסדים מקבלים לרוב את התמורה במתכונת אחרת, כאשר לעיתים מושתים עליהם מספר מנגנוני שימור – השכיח ביותר נקרא Holdback. מנגנון זה קובע כי היזם, הנושא בתפקיד מפתח בחברה, יזכה לתמורה כספית אם כי באופן הבא: בשלב ראשון יקבל נתח מהתמורה, בעוד היתרה תשולם במספר פעימות, עד להשלמת מלוא התמורה כפי שנקבע בהסכם המכירה ובכפוף לכך שימשיך לעבוד בחברה עד תום תקופת ההתחייבות. 

מטרת המנגנון היא כמובן לשמר את המייסד\יזם, כדמות מפתח, בתוך החברה ולהבטיח את מעורבותו הפעילה לכל  אורך תקופת ההתחייבות החוזית. בעניין זה קובע חוזר של מס הכנסה (5.2017, 'מנגנוני שימור') את סיווג המס לפיו ממוסה מנגנון ה-Holdback.

למעשה, תמורת הHoldback- המשולמת למייסדים, זאת עד למחיר המניה וכפי שנקבע בעסקת הרכישה, תתחייב במס רווח הון לכל דבר ועניין, זאת בתנאי ומדובר במניות אשר אילו היו נמכרות טרום קביעת מנגנון זה, היה הרווח ממכירתן מסווג כרווח הון. 

כמו-כן, החוזר קובע מספר תנאים מצטברים לפיהם תסווג תמורת ה-Holdback כחלק מהתמורה בעד המניות ותחויב במס רווח הון, בין היתר, המניות בידי המייסדים הן מניות רגילות, המסווגות כמכשירים הוניים (לא כהתחייבות); מניות אלה הוחזקו בידי המייסדים במשך תקופה של 12 חודשים לכל הפחות טרם מועד חתימת העסקה; מניות המייסדים נמכרות במסגרת עסקת מכירה של כלל הזכויות בחברה, לרבות במסגרת שינוי מבנה. תנאים אלו ואחרים נדרשים כדי שיחול מס רווח הון על תמורת ה-Holdback.

הכסף נחת בחשבון הבנק. לאן מכאן?

הכסף הגדול שנוחת בחשבון הבנק אמנם מייצר רוגע כלכלי ומעצים בן רגע את היכולות הפיננסיות, אך מציף במקביל גם לא מעט שאלות הנוגעות באופן הניהול, ההשקעה ומינוף הכספים. לרוב, מדובר בפער המאפיין רבים בענף ההיי-טק, אמידים ככל שיהיו, שאמנם הרוויחו לא מעט כסף כתוצאה מאקזיט או מימוש אופציות, אך העולם הפיננסי ומנעד אפשרויות ההשקעה והחיסכון כמעט ואינם מוכרים להם. 

למעשה, אם עד השנים האחרונות הסתמן שהפתרון האידיאלי לכסף הנזיל נעוץ בהשקעה בשוקי ההון הסחירים, שנהנו מאקלים כלכלי אידיאלי וסביבת ריבית אפסית, מצבור האתגרים באחרונה הביאו לנקודת מפנה בתנאי הפיננסיים, בראשם הזינוק בסביבת הריבית, שמצד אחד העלתה את פרופיל הסיכון בחלק מהמכשירים הפיננסיים, בעוד נכסים אחרים חזרו בעקבותיה לקדמת הבמה ונהנים מפוטנציאל תשואה אטרקטיבי בפרופיל סיכון נמוך. 

תנאי השוק המאתגרים מחייבים חשיבה יצירתית ודינאמית לטובת בניית אסטרטגיה מתוחכמת מזו שהייתה נהוגה עד כה. זו אינה מסתכמת רק באיתור אפיקי השקעה וחיסכון אטרקטיביים, אלא גם בהתמודדות עם היבטים רחבים יותר, הנוגעים בניהול הוליסטי של ההון והנכסים הכלכליים בהתאם לפונקציית המטרה.

בשורה התחתונה, סביב מכירת חברה מתקבלות החלטות כלכליות קריטיות, בין השאר ביחס לאופן חלוקת התמורה הכספית לזכאים. אלו מחייבים ידע, ניסיון וסט כלים מתאימים שיספקו מענה מדויק לשורה ארוכה של אספקטים ויבטיחו מיצוי אופטימלי של מלוא התמורה הכספית. בהצלחה.

**האמור מובא למטרות אינפורמטיביות וכלליות בלבד ואין לראות בו מידע שלם ו/או ממצה של כל ההיבטים הכרוכים בתמורה ממכירת חברה. האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי, פיננסי, מיסויי, כלכלי או תחליף לייעוץ מקצועי ופרסונאלי כלשהו. 

האזינו לפרק עם אסף רפופורט על מכירה של חברה לחברה אחרת