על שדה מוקשים ושמו Sales Tax

השקתם את המוצר, הגעתם לפרודקט מרקט פיט ויש לכם מכירות יפות בשוק הישראלי – אתם כבר סטארט אפ בשל. אבל עם כל הכבוד לשוק הישראלי, מרבית היזמים וחברות הסטארט אפ הישראליות חושבות ומכוונות לשוק הגלובלי וזה כמעט תמיד שם במוקד את השוק האמריקאי.

ההחלטה איך ומתי סטארט אפ מתחיל לפעול בשוק האמריקאי היא דילמה שמעסיקה יזמים ומייסדי סטארט אפ משלב מאוד מוקדם במיזם. האם מראש לרשום את החברה כחברה אמריקאית עם חברת בת ישראלית או להפך? בסופו של יום מדובר בהחלטה סבוכה שתלויה במשתנים הספציפיים של כל סטארט אפ וסטארט אפ, המאמר הזה לא יעסוק בדילמה החשובה הזו (ראו דיון פורה בנושא שהיה בקבוצת הפייסבוק), אלא דווקא בנושא שנתפס (בטעות) כטכני לחלוטין, אך הוא אלמנט קריטי שכל סטארט אפ שמתעתד למכור בשוק האמריקאי (וזה לא משנה עם המכירות נעשות תחת כובע של 'חברה ישראלית' או כובע של 'חברה אמריקאית) חייב לקחת בחשבון – Sales Tax (מס מכירה).

נכון, אף אחד לא אוהב להתעסק במיסים אבל כמו שאומרים – יש שני דברים בטוחים בחיים- מוות ומיסים. לכן, חשוב להכיר את ההשלכות השונות של המס הזה כשפועלים בארה"ב.

ברמה הבסיסית Sales Tax זו המקבילה האמריקאית למע"מ שאנחנו מכירים, או למס ה-VAT הנהוג באירופה. כלומר מדובר במס עקיף אותו אנו אחראים לגבות מהלקוח ולהעביר לרשויות המס ולכן חשוב לשקלל אותו במסגרת כל עסקה. אך בעוד בישראל מרכיב המע"מ הוא מוכר, ידוע וקבוע ולכן הוא גם פקטור שמאוד קל לשקלל. הסיפור של Sales Tax זו כבר אופרה אחרת לגמרי.

פה זה נהיה טריקי וקצת מסובך, כי העניין עם Sales Tax הוא שאלו חוקים מדינתיים ולא חוק פדראלי, מה שאומר שלכל מדינה ומדינה יש את החוקים שלה ואת שיעורי המס שלה.

ככלל, בכל עסקה מול לקוח אמריקאי, המוכר מחויב להוסיף Sales Tax לחשבונית. על מנת לענות על השאלה האם צריך להוסיף Sales tax לחשבונית צריך לבדוק היא האם יש לחברה זיקה לאותה מדינה והאם הזיקה הזו גוררת חבות מס על מכירת מוצר/שירות באותה מדינה.

כמו שאמרנו, לכל מדינה יש את הכללים שלה וכזכור אנחנו מדברים על 51 מדינות שלכל אחת מדיניות ורגולציה שונה לחלוטין כשזה מגיע ל-Sales Tax, ממספר קטן של מדינות בהן לא נהוג בכלל Sales Tax, עד מדינות בהם הרף ההתחלתי למיסוי הוא נמוך מאוד. אחרי שזה נאמר, ניתן לסמן  בגדול אלו הפרמטרים אותם צריך לבדוק:

האם יש לכם נקסוס (Nexus) במדינה בה את מוכרים?

 nexus זה בעצם הקשר שלכם למדינה בה מתבצעת המכירה, והוא יכול להיווצר על ידי רכיב פיזי (physical nexus) – עובדים, משרדים, מחסנים וכו' או על ידי רכיב כלכלי (economic nexus) – לרוב, רף של 100,000 דולר או 200 עסקאות בשנה. יש מדינות מסוימות שהרף גבוה יותר. כשמדברים על Nexus, בהקשר של חברות הייטק, העניינים יכולים אפילו להפוך ליותר מורכבים, משום שהרבה מאוד חברות טכנולוגיה מוכרות מוצרים במודל של  SaaS ברחבי ארה"ב מבלי שיהיה צורך בנוכחות פיזית במדינה (מטה, עובדים, מחסנים), הכול מתבצע אונליין, ובכך נוצרות חובות דיווח של sales tax במדינות רבות ומהר מאוד. 

האם המוצר/השירות חייב באותה מדינה?

לרוב התשובה לשאלה הזו קלה אבל צריך לשים לב שמסווגים את המוצר נכון לצורכי Sales tax. בהמשך לסוגיה שכבר הזכרתי, שירותי SaaS למשל פטורים ממס בקליפורניה אבל חייבים בניו יורק. כלומר, גם אם יש לכם nexus בקליפורניה, אין צורך לגבות sales tax  כי המוצר פטור; מצד שני בניו יורק, שירותי SaaS חייבים ב-Sales Tax כמו כל מוצר אחר. 

מה שיעור המס?

אחרי שהבנתם שיש לכם nexus במדינה בה אתם מוכרים וגם המוצר שלכם חייב במס, צריך להוסיף את שיעור המס. צריך לזכור ששיעור המס עשוי להשתנות על פי קטגוריית המוצר וגם פה לכל מדינה כללים שלה. אם נחזור לדוגמה של SaaS (שהיא גם מודל רלוונטי להרבה מאוד חברות הייטק) יש מדינות שיש להם הקלות ספציפיות בקטגוריה הזו. למשל, קונטיקט מחייבת שירותי SaaS רק במס בשיעור אחיד של 1%; ואילו טקסס מחשבת sales tax בעסקאות SaaS רק על 80% מהעסקה.

עוד דבר שצריך לזכור הוא שבעסקת SaaS שיעור המס נקבע לפי הכתובת המדויקת של הלקוח. גם כאן העניינים מסתבכים כי ההבדלים בשיעור המס אינם רק ברמת  ה-State (מדינה) אלא ברמה המוניציפאלית המקומית. למשל, שיעור המס במנהטן יהיה 8.875% אשר מורכב מ4% מס מדינה, 4.5% מס מחוז ו0.375% מס אזורי.

תשלום ודיווח

אחרי שגביתם את ה-Sales Tax מהלקוחות שלכם, יש להעביר את התשלום למדינה הרלוונטית יחד עם הגשת דוח. גם פה הכללים משתנים ממדינה למדינה ויש מדינות שמבקשות תשלום ודיווח בתדירות חודשית, אחרות עובדות במודל רבעוני ויש כאלה שמסתפקות בדיווח שנתי.

לכל זה צריך להוסיף שלל 'מקרים מיוחדים' של עסקאות פטורות אבל חשוב שגם במקרים כאלה תבקשו שהלקוח ימציא לכם סימוכין בצורה של פטור רלוונטי (exemption certificate).

כמו שהבנתם סוגיית ה-Sales Tax היא סוג של סיוט במושגים של compliance, כשמצרפים לזה את תחושת ה'יהיה בסדר' שמאפיינת את האופי הישראלי מבינים למה לסוגיה שהיא בעיקרה טכנית, יש פוטנציאל להפוך לשדה מוקשים. כישראלים, אנחנו רגילים להפגין גמישות ולא תמיד לייחס חשיבות לנהלים. הגמישות המחשבתית הזו היא חלק ממה שהפך אותנו ל'סטארט אפ ניישן', אבל יש לה מחיר. בישראל כשיש אי הבנה או טעות במיסוי ניתן הרבה פעמים לפתור את הבעיה באמצעות דיאלוג עם הרשויות. האמריקאים הרבה יותר מרובעים וקשוחים, אם בשגגה לא תשלמו Sales Tax כחוק, אתם יכולים למצוא את עצמכם בחוב לרשויות ולעיתים גם בהליך משפטי פלילי שעלול להיות בעל השלכות מרחיקות לכת על החברה ויכול לייצר קשיים בגיוס הון והנפקות עתידיות וזה נושא שעולה בדיו דיליג'נס שמשקיעים עושים לפני השקעה ויוצר קשיים ועיכובים. לכן, קחו בחשבון שלא מדובר בדיון תיאורטי, כי חברות ויזמים ישראלים כבר נכוו בגלל שהזניחו את הטיפול ב-Tax Sales.    

הבשורות הטובות הן שיש היום פתרונות טכנולוגיים אוטומטיים שיודעים לעשות עבורכם את כל העבודה ללא שום מרווח טעות. חשוב להתנהל עם Sales Tax כבר מהיום הראשון כי התנהלות נכונה לא עולה לכם כסף (כי אתם מהווים בסך הכול צינור בין הלקוח למדינה), אך אם לא טיפלתם בזה ורק אחרי תקופה תתחילו לדווח, תידרשו לשלם גם על העבר ואז זה כבר ייצא מהכיס שלכם.