194: החיים כחברה ציבורית 01 – מסכמים שנה וחצי (עם ערן זינמן ואלירן גלזר)

משתתפים: דריה וורטהיים, ערן זינמן, אלירן גלזר

דריה: הי כולם, אני דריה וורטהיים ואתם הגעתם ל– Startup for Startup, והיום אנחנו מתחילים סדרה חדשה על החיים כחברה ציבורית. אז בכל פרק בסדרה ניגע בנושא אחר שלמדנו להכיר בתור חברה ציבורית ועל כל מה שלמדנו מאז ההנפקה שקרתה בעצם לפני שנה וחצי, ומי שיתארחו איתי פה בכל פרק בסדרה הם ערן זינמן, הי ערן.

ערן: הי ערן.

דריה: ואלירן גלזר, ה– CFO שלנו, הי אלירן.

אלירן: אהלן דריה.

דריה: אז נגיד שבמהלך הסדרה נדבר על עבודה עם אנליסטים, משקיעים ציבוריים, על דוחות רבעוניים ועל מחיר מניה, נרחיב על המשמעות של כל אחד מהמושגים האלה, מה למדנו עליהם, וגם מה השתנה בעקבות מה שקורה בשוק. ואת הפרק הראשון של הסדרה אנחנו נקדיש להסתכלות אחורה על השנה וחצי האחרונות, כדי להבין מה השתנה גם אצלנו מאז ההנפקה, ובעיקר מה השתנה בפרספקטיבה שלנו לגבי החברה וגם לגבי הקשר שלנו עם השוק. נתחיל?

ערן: יאללה.

[מוזיקת פתיח]

דריה: אז ערן, אולי נתחיל בלדבר על בכלל למה–

ערן: קודם כל נתחיל בזה שהיום אנחנו מקליטים את הפרק ב– 27.12? שהיום במקרה היום הולדת של דריה–

אלירן: הו–

דריה: ממש הפתעה, אתם לא ידעתם, כי הקירות פה מצופים בלונים.

ערן: כן, יש פה בלונים בקיר.

אלירן: הייתה גם עוגה.

ערן: הייתה עוגה, עוגת שוקולד.

דריה: הייתה עוגה שערן הביא, ככה בסוף הפרק.

ערן: מזל טוב.

דריה: תודה רבה. ועכשיו נעבור למה שמעניין באמת.

ערן: אוקיי אוקיי, כן. יאללה.

דריה: אז ערן, למה אנחנו עושים את הסדרה הזו בכלל?

ערן: סבבה, זה פרק הקדמה מבחינתי. למה אנחנו עושים את הסדרה? אז אם אני שניה אתחבר להתחלה, למה אנחנו עושים את הפודקאסט – כדי לשתף ידע. אני מרגיש שצברנו המון ידע בשנה וחצי האחרונות מאז שהנפקנו את החברה, וזה נושא מאד מעניין. אני חושב שזה נורא מאד מעניין לא רק כחברה – בטח כחברה שהיא ציבורית, לשמוע מה הפרספקטיבה של חברה אחרת, איך אנחנו רואים את הדברים, ולשתף קצת ידע מהניסיון שלנו – אבל גם לאנשים שהם לא בחברה ציבורית, או יזמים או עובדים בחברה שהיא פרטית, כי אני חושב שהרבה חברות יהפכו בסופו של דבר לציבוריות, וגם זה מאד מעניין להבין מה השוני. ואולי באופן כללי זה מעניין לשמוע על חברה ציבורית, כי אולי אנשים משקיעים בחברות ציבוריות, ואנחנו חברת הייטק ציבורית, אז מעניין לשמוע את הפרספקטיבה שלנו. אבל המטרה העיקרית מבחינתי היא לשתף כמה שיותר ידע וכמה שיותר ניסיון, כדי שאנשים ילמדו ויוכלו לעשות בעצמם.

דריה: נכון, ואנחנו נגיד שגם לגבי הסדרה שהקלטתם אז על תהליך ההנפקה, לא כל כך היינו בטוחים אם הקהל של זה זה רק חברות שמנפיקות, או שעוד אנשים יתעניינו בזה, ובסוף זו הייתה אחת הסדרות שקיבלנו עליהן הכי הרבה פידבקים, ואני חושבת שבאמת אנשים רוצים לקבל הצצה לעולם הזה, זה משהו שאנחנו באמת רואים יותר ויותר חברות מנפיקות, וזה משהו שהולך ונהיה יותר רלוונטי לאנשים כאן בארץ, אז אני חושבת שלתת הצצה לאיך הדברים נראים היום, ולא רק בזמן של ההנפקה, יכול ללמד על איך זה נראה.

ערן: כן, אני חושב שאלירן גם אמר לי, אני לא זוכר כמה חברות הנפיקו בשנתיים האחרונות, אבל היום חלק מאד מאד מכובד מעובדי ההייטק עובדים בחברות ציבוריות.

דריה: נכון. אלירן, כמה הנפיקו? אתה אמרת לנו את זה.

אלירן: אם אני זוכר נכון, המספר היה 72 חברות בישראל שנה שעברה, או בשנים האחרונות, אבל שנה שעברה היו 15 חברות Saas שהנפיקו. אגב, זו הייתה שנה וחצי מטורפת, היה Roller coaster, רכבת הרים משוגעת, זה פרספקטיבה הרבה יותר רחבה ואנחנו ניגע בזה בהמשך, אז הם הוסיפו עוד מורכבות לכל נושא ההנפקה והחברות הציבוריות – מאד מעניין מה שקרה בשנה וחצי האחרונות.

דריה: לגמרי, וזה השפיע עלינו, וזה השפיע על השוק באופן כללי, ואנחנו נתייחס לזה. אז אני באמת אגיד שגם היום בפרק אנחנו ננצל את הפרק הקדמה הזה כדי לעשות איזה שהיא רפלקציה, להסתכל אחורה על השנה וחצי האחרונות וגם להבין איך היום יום שלנו השתנה, איך התקשורת מול החברה ומול העובדים השתנתה, וגם איך הקשר שלנו מול השוק נראה, גם אם זה משקיעים, גם אם זה תקשורת, ואיך אנחנו מתנהלים מול זה. אז בואו נתחיל רגע בלדבר על היום יום שלכם. אני עשיתי שיעורי בית והקשבתי לכל הפרקים בסדרה של ההנפקה לפני הפרק הזה, ואני חייבת להגיד שזה היה לי מעניין, כי בלי שדיברתי איתכם על איך היום יום שלכם נראה היום, כבר הרגיש לי שבטוח דברים השתנו מאז. ערן, נגיד אתה אמרת שאתה לא ממש, שכאילו, אתה מרגיש שהיום יום שלך לא ממש השתנה. זה היה לפני שנה וחצי, משהו כזה. איך, איך זה נראה היום?

ערן: קצת יותר השתנה. לא תראי, עדיין אני חושב שאבסולוטית לא מאד השתנה. זה לא שהתפקיד שלי קיבל תפנית מקצה לקצה, אבל אין ספק שאז הייתה פרספקטיבה מאד צרה. אני חושב שהיום בדיעבד יש דברים שאני מרגיש אותם שהם השתנו במה שאני עושה ביום יום, בתפקיד שלי.

דריה: מה תופס את הכי הרבה פוקוס?

ערן: תראי, אנחנו נדבר על כל האספקטים מול החברה בהמשך, אבל אני מבלה היום יחסית יותר זמן מול משקיעים, באופן כללי. בואי נגיד שכשהיינו חברה פרטית אז זה היה בעיקר פיקים בסבבי גיוס, שאנחנו גם יזמנו אותם.

דריה: וגם היה את הפגישות Boards שהן קבועות פעם ברבעון.

ערן: כן. היום יש לנו עדיין את הפגישות Boards פעם ברבעון, אבל יש הרבה יותר אינטראקציה עם משקיעים כי יש הרבה יותר משקיעים וצריך לדבר איתם, והם שונים, הם משקיעים מאד מאד שונים. באמת, כל מי שמנפיק חברה כדי לחלום שהוא לא ידבר יותר עם משקיעים, אני מבטיח לו או לה את ההיפך, כן? וגם, אני אגיד עוד משהו שהוא חדש, ובואי נגיד יותר בפרספקטיבה של השנה וחצי האחרונות, זה שכאילו בעבר, כשעשינו סבבי גיוס בתור חברה פרטית, אז אני ורועי, היה לנו ציפיות מה יהיה שווי החברה בגיוס, ואמרנו אנחנו רוצים לגייס לפי שווי מסוים, שבעצם אנחנו הגדרנו אותו. אחרי זה יש שאלה אם המשקיעים חושבים אותו דבר, כן? אבל אמרנו, זה מה שאנחנו מאמינים, זה מה שנכון וכו'. פתאום בשנה וחצי האחרונות, זה משהו שיצא משליטתנו, לטוב ולרע.

דריה: קצת מחליטים בשבילכם.

ערן: פתאום השוק לוקח את החברה לראלי מטורף, כולם אומרים מה, Monday שווה, לא שווה, ואני כאילו, מה אתם רוצים? זה לא אני קובע, כן? אבל כן מייחסים את זה לחברה. שוב, לא אנחנו ספציפית, כל השוק עבר איזה שהוא ראלי, הוא עכשיו הפוך. זה משהו שאני חושב שהיה בעבר בשליטתי או בהכוונתי או בהכוונת רועי וההנהלה פה, אבל השתנה קצת.

דריה: וגם כנראה שמצפים ממך להסברים.

ערן: כמובן, אבל זה קצת מאתגר, כי זה הסברים על משהו שאני לא שולט בו.

דריה: ואלירן, אתה הצטרפת לחברה ממה כשיצאנו להנפקה.

אלירן: לא, ארבעה חודשים לפני ההנפקה, בפברואר.

דריה: זה עדיין מרגיש, זה היה תהליך כל כך ארוך שזה מרגיש רגע לפני זה.

אלירן: זה משהו שאמרתי בעבר, הנפקה – הרבה פעמים בחייה של חברה, הנפקה מסתכלים עליה כ– Main event, אבל זה לא ה– Main event, זה מכניס אותנו לעולם חדש. זה אירוע מאד חשוב בחיים של חברה, אבל ממנו מתחילה דינמיקה עם שוק ההון, לדווח כל רבעון, המספרים שלך חשופים לעיני כל, אתה מנהל חברה ציבורית, תקשורת עם המשקיעים – אז מבחינתי זה מסע שהתחיל רק כשהצטרפתי, וזה מסע שהוא מסע מתמשך. כל עוד אני אהיה ב– Monday – ואני מתכוון להיות פה עוד הרבה שנים יחד עם רועי וערן וכל ההנהלה וכל החברה בעצם – כחברה הציבורית, החיים שלנו הם תהליך של כל הזמן תקשורת עם משקיעים, ניהול חברה ציבורית, שקיפות, תקשורת עם עובדים – כל הדברים שדיברנו עליהם ועוד נדבר עליהם, מבחינתי זה, ככה נראה היום יום שלנו, ואנחנו צריכים לנהל את זה.

ערן: אני כן אבל אגיד כאילו עלייך, בעיניי, שאני חושב שאתה עברת שינוי מטורף. כאילו, אני לא מדבר אפילו ברמה האישית, אני חושב ש– Finance בוא נגיד בעבר, כשהיינו חברה פרטית, היה גוף שהוא מאד פונה פנימה לתוך החברה, והיום אתם גוף שמאד פונה החוצה. אני חושב שאתה את רוב הזמן מבלה–

אלירן: כן כן, זה הערה נכונה של ערן, 40% מהזמן שלי בערך זה בשיחות מול משקיעים ואנליסטים, מעבר לזה שיש לנו Earnings calls כל רבעון, אז זה ממש, כל הזמן צריך לנהל קשר שוטף, כי אתה בונה בעצם מערכת יחסים, וכל הזמן צריך להשקיע בה, וצריך לטפח אותה. אני רק אומר, השנה הצטרפו, אנחנו, כשיצאנו להנפקה ב– Monday, היו לנו עשרה בנקים שכיסו אותנו, הצטרפו בשנה האחרונה עוד שמונה בנקים מסוגים שונים שכולם נתנו לנו כיסוי ונתנו לנו המלצת קנייה לצורך העניין. אז זה עוד שמונה בנקים שצריך לנהל איתם תקשורת. יש לנו היום קרוב ל– 20 בנקים שמכסים אותנו, והזמן של רועי וערן–

דריה: ואל מול כל אחד מאיתם ממש צריך לנהל קשר ולחזק את זה.

אלירן: ממש ממש, לגמרי, זה מערכת יחסים שהיא מורכבת מפגישות, שיחות, הדרכות, נסיעות הדדיות, זה לגמרי Full time job.

דריה: כן, אז זה נגיד, אם משווים את זה לחברה שהיא לפני הנפקה, זה משהו שהוא חדש לגמרי.

ערן: כן, בעיניי, אני חושב שהתפקיד של ה– CFO הוא התפקיד שהכי דרמטית משתנה במעבר מחברה פרטית לציבורית.

דריה: היה משהו שחשבתם שיהיה מאד מאד חשוב אחרי ההנפקה וגיליתם שהוא לא? או דווקא ההיפך, דברים שגיליתם בפתאום צריך יותר לשים עליהם דגש?

ערן: שאלה טובה.

אלירן: שאלה מצוינת. אני חשב פונקציה של IR. IR זה Investor relation. יש חברות שברגע שהן הופכות להיות חברות ציבוריות, או חברות שהופכות להיות חברות ציבוריות חייבות לנהל את כל נושא מערכת היחסים עם המשקיעים, בדרך כלל בפונקציה שנקראת מנהל קשר משקיעים, Investor relation manager. אז יש חברות שמשתמשות בגופים חיצוניים, ויש חברות שמגייסות פנימה. אנחנו גייסנו בשלב מאד מוקדם מישהו, את ביירון, בספטמבר שנה שעברה, חודשיים לאחר ההנפקה, או שלושה חודשים. זה סופר סופר חשוב. הניהול של כל התקשורת עם המשקיעים. הוא לא רק בפגישות, הוא הכנה לפגישות, הוא הכנה אחרי הפגישות, הוא רישום של פידבקים שקיבלנו – אני חושב שזה אחד הדברים הכי מהותיים בנושא תקשורת, מבחברה פרטית לחברה ציבורית, ב– Magnitude מאד מאד משמעותי. זה פונקציה סופר קריטית בעיניי ואחת הכי חשובות לחברה ציבורית במהלך חייה.

ערן: אני אולי אגיד משהו שהפתיע אותי – אני חושב שהתרשמתי לחיוב מהמשקיעים בשוק הציבורי, שבהתחלה חשבתי שזה,לא אגיד Commodity, אבל אוקיי, יקנו מניות, ימכרו מניות, המשקיעים שלנו זה כבר ה– Board, מי שהשקיעו בתור חברה פרטית, אבל אני הופתעתי לגלות עולם שלם של משקיעים ציבוריים, שהם מאד שונים מהמשקיעים בשוק הפרטי.

אלירן: בהחלט.

דריה: באיזה אופן?

ערן: תראי, בשוק הפרטי, המשקיעים הם יותר משקיעים בחלומות. יש להם סיכון מאד גבוה – תלוי בשלב, בסדר? מן הסתם Seed, A, B-

דריה: בשלבי Growth זה פחות, נכון.

ערן: כן, ב– Growth פחות, אבל עדיין הרבה. תחשבי,יש פער מסוים ענק של איך אני, של ליקווידציה, איך אני מקבל את הכסף בתור משקיע, שהוא סיכון מאד גדול.

דריה: נכון, אגב, ראינו את זה השנה האחרונה במיוחד.

ערן: נכון, פתאום דברים שהיו נראים כמו Sure thing ו– Growth, ודווקא הקרנות Growth הכי נפלו בוולואציה. אבל משהו במשקיעים של השוק הציבורי מאד מאד שונה. הם מסתכלים עליך בפרספקיבה של כל החברות בעולם, לא רק חברות הייטק. הם מסתכלים הרבה יותר על PNL, על רווחיות, על דברים שהם יותר פונדמונטליים בהתנהלות של חברה. ויש להם גם הרבה דעות, פתאום הם אומרים לך תקשיב, החברה צריכה להתנהל ככה, החברה צריכה להתנהל אחרת – ויש שם המון חוכמה. כאילו, אני גיליתי שיש להם פרספקטיבה מאד מאד מעניינת שלא היה לי בשוק הפרטי בכלל, ואפשר ללמוד הרבה מהפרספקטיבה שלהם. זה משהו שאני לא ציפיתי לקבל ממנו ערך.

דריה: אז באמת ניקח כבר את הדיון באמת לקשר שלנו מול השוק ואיך זה השתנה, כי אמרת פה משהו שגם רציתי שנתייחס אליו – כל התפיסה בשוק השתנתה לגבי רווחיות וצמיחה בחודשים האחרונים, נכון? אז גם התפיסה שלנו כחברה, בטוח זה השפיע על זה, לא?

ערן: כן. 

דריה: אלירן צוחק.

אלירן: כן, בכי בדיוק הראיתי לערן כשנכנסתי לפה, שקיבלתי זימון לאיזה כנס שמדבר על כל מיני נושאים לדיון מבחינת סיכום שנת 2022, והנושא הראשון לדיון זה Growth at all cost, כלומר צמיחה בכל מחיר, לעומת Sustainable growth, efficient growth, כלומר צמיחה שהיא יעילה. ואנחנו כל הזמן מדברים על זה פנימית בחברה. זאת אומרת, זה לא בגלל שהשוק השתנה אנחנו עושים את זה, אלא ב– Monday כל הזמן אמרנו שאנחנו צריכים לצמוח ואנחנו צומחים יפה מאד, אבל גם צריכים להסתכל מאד על יעילות. אז זה משהו שבשנה וחצי האחרונות היה טרנספורמציה מאד משמעותית בעולם של החברות הציברויות, וגם משפיע גם על החברות הפרטיות. אז צריך לנהל את זה מול המשקיעים, ניהול ציפיות.

דריה: איך מתקשרים להם דבר כזה? או את איך שאנחנו רואים את הדברים?

אלירן: אז זה שוב, זה גם ברמת תיאום הציפיות, כל פעם שיש שיחה אז אנחנו כל הזמן חידדנו את זה. אז אנחנו כל הזמן מתקשרים שאנחנו מאד משקיעים בצמיחה, וזה ה– Priority מספר 1 שלנו, אבל בעת ובעונה אחת אנחנו גם מסתכלים על התרומה השולית של כל דולר בהכנסות לשורה התחתונה, וכל הזמן אתה חוזר למסרים הללו, אבל אתה צריך גם להוכיח את זה. אם אתה רק אומר דברים שלא קורים, אז אתה גם מאבד קרדביליות. אז הנושא הזה של תקשורת עם משקיעים, חייבים לבנות גם קרדביליות. תגיד דברים שקורים, או תן התראה מראש, או תהיה פרו אקטיבי. שקיפות מלאה. אנחנו מתנהלים – לא רוצה לתת ציונים לעצמנו – אבל אננו שמים כל מה שאפשר לשים על השולחן במגבלות היותנו חברה ציבורית, מה שמאד חשוב. גם בשיחות רבעוניות, וגם בין שיחות רבעוניות. יש מושג שנקרא Non deal roadshow, NDR, שזה מן פגישות עם משקיעים. אנחנו עושים הרבה כאלה, בטח שכמות המשקיעים וההבנקים שמכסים אותנו גדלה, כל הזמן אנחנו חוזרים על מסרים שהם מסרים אמיתיים, אנחנו לא אומרים דברים שאין מאחוריהם בסיס, אבל כל הזמן מתחזקים את זה בדוגמאות, במספרים, זה דברים שצריך לחזור עליהם כל הזמן.

ערן: אני חושב שכאילו, עברנו בשנה וחצי האחרונות ממש שינוי מטורף בגישה של משקיעים. תראי, אני לא חברה ציבורית הרבה זמן, אבל אני מרגיש, בואי נגיד עברנו Mileage, בסדר? כי יש חברות שהיו ציבוריות 5-10 שנים, אבל וולטיביות כמו שחווינו בשנה וחצי האחרונות אני חושב ש–

דריה: לא הייתה בשנים האחרונות בכלל, זה היה ממש בית ספר.

אלירן: לא, זה מטורף.

ערן: בית ספר.

אלירן: בהחלט.

ערן: אז יש לי פרספקטיבה אמנם קצרה, אבל משמעותית. אז תראי, אז אני יכול לתאר לך איך זה הרגיש מהצד שלי. אז בהתחלה כשרק הנפקנו, בטח ברבעון שניים הראשונים אני חושב, הייתה תחושה שבעיקר מה שמשקיעים מסתכלים עליו זה שורת ההכנסות, וכאילו תקשרנו להם גם, תקשיבו, נהיה רווחיים בשנה הזאת והזאת, זו התכנית – זה לא שלא היה אכפת להם, אבל היה להם מספיק טוב שנדבר על זה בתור משהו עתידי. בעיקר גם השיחות היו מתובלות בהרבה אופטימיות – צמחת, למה לא צמחת יותר?

דריה: הפוקוס היה על צמיחה.

ערן: ממש, גם ממשקיעםי ציבוריים, ופתאום ביום בהיר אחד, כאילו, לא יודע אם זה היה יום, אבל בתקופה של כמה שבועות השתנה הסנטימנט. פתאום, אני זוכר פעם ראשונה שכאילו נופל לי האסימון היה מאירוע לא טוב, כאילו, היה לנו Earning call, אני לא זוכר אם זה היה הרבעון השלישי או הרביעי שלנו–

דריה: של שנה שעברה.

ערן: הודענו על התוצאות, וראינו שהמניה יורדת.

אלירן: התוצאות היו מעולות.

דריה: אני זוכרת את זה, אני זוכרת שגם היו שיחות אצל העובדים, שהייתה, כאילו שמחנו, כי ראינו תוצאות ממש טובות, ולצד זה רואים שהמניה יורדת, וזה משהו שקשה להסביר.

ערן: נכון, אבל את יודעת, ניסינו להבין. אז באמת הייתה קצת עצבנות בשוק, באמת כמעט כל Earning call היה ב-, התוצאה שלו הייתה ירידות, אבל כאילו ספציפית לדוגמא ב– Earning call  הזה, שוב, אני לא יודע, כן? אבל ממה שאני מבין היום בדיעבד, כל דבר הצחנו להוציא תוצאות טובות יותר ממה שצפינו, אבל בשורה התחתונה בהפסד, היה הפסד טיפה יותר גבוה, ואני חושב שהשוק הגיב לזה–

דריה: ואם אני לא טועה,גם הכותרות של העיתונים בסוף התמקדו בדבר הזה.

אלירן: נכון.

דריה: היו הרבה כותרות סביב הדבר הזה.

אלירן: למרות שהסברנו את זה, הסברנו את זה לחלוטין.

ערן: נכון, אבל שתביני את ה– Mindset, אני לא התייחסתי לזה בתור משהו מהותי לפני ה– Earning call, בסדר? זה ממש משהו שהרגשתי שהשתנה הסנטימנט, כאילו, לא עשיתי לו אופטימיזציה. אולי אם הייתי יותר Minded לזה היינו מנהלים את זה כבר אחרת, אבל לא יודע, זה היה נראה אוקיי, אז עוד טיפה העמקנו, אבל תראו איזה צמיחה ואיזה יופי ואיזה יעילות.

דריה: כן, אבל כשחושבים שלשם ילך הפוקוס, ואז זה ממש היה הפוך.

ערן: כן, ואז עשינו קליברציה, אוקיי? עבדנו. השוק מתעדף עכשיו פרמטרים אחרים, המשקל שלהם משתנים – ועשינו את ההתאמות. אלירן, האמת שהרבה קרדיט לו, כי אני חוש שהגבנו יחסית מהר. זאת אומרת, אני חושב שהחוכמה זה לקבל את ה– Inputs, אבל גם להגיב מהר בתור חברה.

דריה: אבל גם איך מגיבים? כי אם אתם בונים תכנית קדימה ואתם רוצים להשקיע המון בצמיחה, אז מה? צריך לשנות פתאום את התכניות שלנו?

אלירן: אז זה בדיוק המקום שבו אנחנו עושים תסריטים. אנחנו, אני חוזר למשהו שאמרנו – לא מפתיעים את השוק, וגם לא מופתעים. אנחנו כל הזמן, יש לנו בדינמיקה של ההנהלה של Monday הרבה מאד Scenario planning. תכנון קדימה. כשאתה מדווח על תוצאות רבעוניות, המשקיעים כבר פחות מעניין אותם מה דיווחת, הם יותר מסתכלים על מה אתה חוזה קדימה, לרבעון הבא, לשנה הקרובה. אנחנו עושים הרבה מאד ניתוחים שהם צופים קדימה, וכל הזמן לוקחים כל מיני Scenarios שונים, כל מיני תסריטים שונים של מה יקרה אם, What if Scenarios, וזה עוזר לנו מאד להתכונן לסיטואציות שהן פחות טובות או יותר טובות. זאת אומרת, יש לנו תמיד כמה Scenarios שלפיהם אנחנו מנהלים את החברה, ואז גם יודעים לנהל את ההוצאות של החברה ובכל מיני אספקטים שונים.

דריה: ועשיתם תסריטים? כי השוק היה יציב תקופה ארוכה, אז אני מתארת לעצמי שזה נורא נוח לא לחשוב על מקרי קיצון כאלו.

אלירן: אז זה בדיוק, אז צריך לחשוב, בדיוק כמו שאתה קונה ביטוח. אתה אומר, כשהכל טוב אז אתה לא צריך להפעיל את הביטוח, אבל צריך גם לחשוב על סיטואציות שבהן פחות טוב. דרך אגב, זה חוזר לכל הנושא של חברה ציבורית, בניית קשר עם משקיעים לטווח ארוך – כשהכל טוב הם הולכים איתך, זה בסדר. אבל כשיש תקופות מאתגרות, אם אתה יודע לתקשר את זה ולנהל את זה, הם רואים שאתה גם יודע לתקשר ולנהל את זה, הם נותנים לך קרדיט, וזה קרדיט שהולך איתך, ועובדה שאנחנו ראינו הרבה משקיעים ב– Monday שהעמיקו את הרכישה – יש חלקם שעשו, את יודעת, מכירה קנייה, אבל יש משקיעים מאד טובים, מאד חזקים בשוק שהעמיקו את הקנייה והרכישה של מניות של Monday ואמרו לנו את זה באופן חד משמעי שהם מאמינים ביכולת שלנו להמשיך, כי אנחנו קונסיסטנטים במה שאנחנו אומרים. הקונסיסטנטיות מאד חשובה. אתה לא רוצה להגיד משהו ורבעון אחר להגיד משהו אחר.

דריה: זהו, כי כשאתם מדברים על לעשות שינוי אני אומרת רגע, כאילו, אולי פתאום צריך לשנות את המסרים שלנו, אמרנו עד עכשיו שמאד חשוב לנו להשקיע בצמיחה ופתאום רבעון אחרי אנחנו אומרים משהו אחר לגמרי, זה בסדר, זה לא בסדר?

ערן: אני חושב שזה לא עניין של בסדר או לא בסדר, אבל אני חושב שזה כן, לא צריך להתאהב במה שעשית, אלא לקרוא את הסיגנלים מהשוק. ושוב, אני לא חושב שזה משהו שלילי. כאילו, אני חושב שבסוף זה מערכת יחסים של אמון, בסדר? בסוף זה מישהו משקיע בחברה או בך, כי הוא מאמין שהעתיד יהיה יותר חיובי, הוא מאמין שהחברה יכולה לצמוח. אני חושב שזה מערכת יחסים כמו בכל דבר, אבל שהרבה יותר מאתגר לנהל אותה, בסדר? כי זה, בניגוד לעבר, שהיה לנו שלושה ארבעה משקיעים, ויכלתי להרים שניה טלפון, לשלוח וואטספ, זה פה עם עשרות משקיעים ואלפי משקיעים. כאילו מחר את יכולה להיכנס לאינטרנט ולקנות מניות של Monday. היה לי תחביב כזה פעם להיכנס לטוויטר ולחפש מה אנשים אומרים על המניה. לא על Monday, אני מחפש $Monday. $MNDR, שזה הטיקר שלנו.

דריה: ממש השיח על המניה עצמה.

ערן: זה עולם ומלואו. תיכנסי לזה, את תראי יש שם עשרה טוויטים בשעה. יש אנשים שמנתחים את מה שאמרנו ב– Earning call. יש אנשים שקוראים את המכתב שפרסמנו באתר. יש אנשים שעושים ניתוח טכני על הגרף שלנו, לראות, הוא ירד ככה, עכשיו הוא יעלה בצורת דאבל, ממציאים כל מיני שיטות וודו – אבל יש שיח. עכשיו, איך אני מתקשר עם הבן אדם הזה בטוויטר? איך הוא יודע?

דריה: זה לא משפיע עליך אישית גם לרצות לענות לו?

ערן: זה משפיע. אני יכול לספר שלפני שלושה רבעונים בערך היה לנו Earning call, אותו Earning call שסיפרתי עליו, שהמניה ירדה. ולאה, מי שאחראית על ה– PR אצלנו אמרה לי תקשיב ערן, השגתי לך ראיון ב– CNBC, תעלה ותדבר. אמרתי לה תשמעי לאה, אוקיי, עכשיו היה לנו Earning call, המניה קצת ירדה, קשוח לי הסיטואציה. היא אמרה לי תקשיב, זה חשוב אדרבא כי רוצים לשמוע אותך. ועליתי ודיברתי, זה היה סיטואציה מאד מלחיצה, כי זה משודר לייב ב– CNBC, אני לא ראיתי כלום, מסך שחור, ורק שמעתי באוזניות את השדר.

דריה: אולי עדיף.

ערן: אבל ראיתי אחרי זה, והייתה שיחה טובה. כאילו, שידרתי כן רוגע, מה שאני מרגיש בפנים. איפה כן חשוב, שהיינו מאד יעילים מבחינת Cash flow, אבל ראיתי אחרי זה אנשים מתייחסים לזה שאמרתי משהו בטלוויזיה לגבי המניה וזה נתן להם ביטחון לקנות את המניה. זה מטורף, כאילו, איך אני מתקשר?

דריה: יכול להיות איזה חשש שזה גם יכול להיות לצד השני.

ערן: לגמרי, כן.

אלירן: ותראי, את זוכרת שלפני שנה וחצי דיברנו על כמות ההנפקות, אני מקווה שאמרתי את המספרים הנכונים, וכשדיברתי עליהם, אני חושב שזה ה– Ball park, אבל תראו מה קרה בשנה וחצי האחרונות – יש לנו חברים בתעשייה, חברות שהנפיקו, מתמודדים עם אתגרים לא פשוטים. אז כשערן מופיע בטלוויזיה, מדבר על זה ב– CNBC, ורואים אותו, יש לזה מיד פידבק חיצוני שלא היה בעבר כחברה פרטית. עכשיו, רוב המשקיעים רוצים לדבר עם המנכ"לים של החברה, והם רוצים לדבר על Product, לא בהכרח תמיד על הביצועים הפיננסיים. אתה יודע מה? זה קשור להפתעה – ההתעמקות במוצר היא סופר משמעותית. כאילו, אנשים חכמים מנתחים את המוצר, מדברים עם הלקוחות, מדברים עם פרטנרים שלנו, ומדברים המון על המוצר, ומפתיע לדעת כמה הם יודעים. יש כמובן דברים שהם לא מכירים, אבל עדיין ,רמת העומק שהם יורדים אליה היא מפתיעה.

דריה: זאת אומרת, לא מסתכלים בהכרח רק על השורה התחתונה או על המספרים–

אלירן: ממש לא, ממש לא.

ערן: האמת שזו נקודה מעולה, זה גם הפתיע אותי ממש. כאילו, המשקיעים הציבוריים היום עושים מחקרים מטורפים שמשקיעים פרטיים לא היו עושים. על המוצר, על הפיצ'רים, מראיינים לקוחות – הפתיע אותי ממש.

דריה: ואז אתם גם צריכים לדעת בטח לענות על כל שאלה קטנה סביב הדבר הזה.

אלירן: אז זה עוד נקודה, שאנחנו מתכונניים לשיחות אנחנו לא מסתכלים רק על Monday, אנחנו מסתכלים על כל ה– Eco system. אנחנו מסתכלים גם על המתחרים שלנו. כי אם שואלים אותנו שאלה "רגע, מתחרה שלכם עשה מוצר כזה, איפה אתם מכירים?", אנחנו לא יודעים איזה מוצרים הוא הביא לשוק ולאיזה פלחים הוא פונה – קשה לנהל דיון. ולכן, יש לנו הרבה מאד עבודה עם ה– IR, עם ה– PR, על דברים שמקיפים את העולמות שאנחנו פועלים בהם – עולם של World collaboration software, Platform וכו', וגם עולמות משיקים אחרים. זה חלק מההיערכות שלנו. רק לא Monday, אלא ממש מסתכלים בפרספקטיבה הרבה יותר רחבה.

[מוזיקת מעבר]

דריה: עוד משהו שאתה אמרת ערן, באחד הפרקים האחרונים בסדרה של ההנפקה, זה כמה חשוב לשמור על מאזן בין משקיעים לטווח ארוך ומשקיעים לטווח קצר. איך אתה רואה את זה היום?

ערן: מה שנקרא, זה קיבל בוחן מציאות ממש רציני. תראי, מה שאמרו לנו התממש. כאילו, המשקיעים לטווח ארוך, למרות כל מה שקרה בשוק, לא רק שלא מכרו, הם רואים את זה בתור הזדמנות קנייה. זה מטורף, אני לא יודע איך יש להם את העצבי ברזל האלה, אבל הם כנראה חושבים מאד Long term, אבל אתה מבין את החשיבות של זה. כאילו, אם הם חלילה היו מוכרים את המניות או מפסיקים להאמין בחברה, המניה הייתה מתרסקת הרבה יותר. העובדה שהם לא רק מחזיקים את הפוזיציה שלהם אלא ממשיכים לקנות, אני חושב ששומרת את השווי של החברה, שומרת את הבריאות של המניה, ורואים איך כל המשקיעים שהיו יותר מוכוונים לטווח קצר–

דריה: באמת מכרו.

ערן: כן, מוכרים וקונים, אבל מחפשים לעשות את הרווח המהיר.

דריה: אבל כמה השפעה יש לזה, אתם מדברים פה באמת, אלירן, אתה הזכרת 20 משקיעים שאתם בקשר איתם, ויש באמת את המשקיעים לטווח ארוך וקצר – בסוף באמת יש את כל השוק, אני באמת לא יודעת כמה זה בכמויות, כמה אנשים שמשקיעים במניה, אבל זה כמויות מטורפות, אז איך דואגים גם לשמור על קשר עם הציבור באופן כללי? זה משהו שבכלל צריך לעשות? או שאתם אומרים, יש את ה– Earning calls פעם ברבעון ו–

אלירן: תראי, אנחנו לא רואים נגיד את גברת כהן שקונה מניות של Monday, את מר דן שקונה מניות של Monday. זה אתה פחות חשוף, הם גם לא בהכרח המשקיעים המתוחכמים. זאת אומרת, זה יותר אנשים שיקנו אולי כטרנד, יש לי כמה מאות דולרים פנויים, אני אקנה מניה כזו או אחרת, ותלוי בי לעשות את ה-, זה מה שנקרא Retail, זה משקיעי Retail. המשקיעים הגדולים, הם בעצם מחזיקים, פלוס המשקיעים הפרטיים שיהו לפנו לפני ההנפקה, ה– VC's, והמשקיעים המשמעותיים הגדולים בעולם הציבורי, הם מחזיקים בחלק הארי של המניות של Monday, זאת אומרת שהם בעצם משפיעים. זה מה שמשפיע בעיקר, בהחלט. אני רק רוצה להתייחס עוד פעם למה שערן אמר, כמה נקודות – היכולת לעמוד בלחצים היא, את יודעת, השנה וחצי האחרונות היו מורכבות, אז תחשבי, צריך להתמודד עם משקיעים שחלקם יכולים להיות מתוסכלים כי את יודעת, הם השקיעו במחיר כזה, עם עובדים שחלק מהם ראו את השווי יורד או עולה וזה מאד משפיע על המצב רוח שלהם, יש הרבה מאד פסיכולוגיה בעולם הזה, הרבה מאד פסיכולוגיה סביב טרנדים, סביב סנטימנטים, שגם יכולה להגדיל את רמת הלחץ שיש לך כמנהל. חשוב מאד בעצם לשמור על עמידות, Resilience, ולהיות קונסיסטנטי במה שאתה עושה, תוך כדי שינויים שמתאימים למצב בשוק.

ערן: אני אוסיף, ואני מאמין שנעמיק בזה תוך כדי שנעשה את הפרק של מחיר מניה וכו', אבל סתם נגיד, שאלת שאלה כאילו, כמה אנשים קונים ומוכרים, ודברים כאלה זה Retail, אבל רק כדי לתת לך פרספקטיבה. אם את תיכנסי עכשיו – מקווה שאת עם אייפון?

דריה: לצערי לא.

ערן: אני פשוט לא יודע איך נראית האפליקציה של אנדרואיד. אבל אם תיכנסי לאפליקציית – אני מאמין שאותו דבר – מניות, תלכי נגיד למניה של Monday, יש שם, רשום Volume ו– Average Volume. Volume זה כמות המניות שנקנו ונמכרו באותו יום, ו– Average זה אותו דבר רק על ממוצע של תקופה, נגיד שנה או חודש, לא משנה. אז נגיד ממה שאני זוכר, היום ה– Average Volume, הממוצע היומי זה 600 אלף מניות בערך שמחליפות ידיים, כאילו קנייה ומכירה. עכשיו בואי נבין מה זה אומר, 600 אלף מניות, נגיד מחיר ממוצע, נגיד 100 דולר ניקח – היום אנחנו יותר – 60 מיליון דולר שמחליפים ידיים כל יום.

דריה: פסיכי.

ערן: תכפילי את זה ב– 30 ימים בחודש, סיבכתי את עצמי, ב– 183, זה 1.8 מיליארד דולר שמחליפים ידיים בחודש, שלא נדבר על בשנה. יש המון קניות ומכירות, בסדר? עכשיו, איך אתה, קראת לזה הגברת כהן? איך אתה מתקשר עם הגברת כהן שקנתה אתמול בבנק, כי האנליסט בבנק המליץ לה לקנות מניה? איך היא מקבלת ביטחון על החברה? זה מאד מאתגר. אז אולי חלק מהם רואים CNBC, כאילו, למרות שלא רציתי לעשות את הראיון הזה, אל זה חשוב. אולי חלק מזה נכנסים לאתר שלנו ורוצים ללמוד.

דריה: ואולי חלק בטוויטר כמו שאמרת.

ערן: ואולי חלק בטוויטר – כאילו, זה מאד מורכב.

דריה: כאילו, זה קצת להיות בכל מקום כל הזמן.

ערן: כן, ואז כאילו כשאתה מפספס משהו, אז זה לא שהם מבינים בהסבר שלי ושל אלירן מה קרה. [לא ברור 29:37], כי אין לנו שום תקשורת אחרת, אז מסיקים את המסקנות. אז כאילו אני אומר, זה לעשות מערכת יחסים מאד מאד מורכבת עם המון אנשים.

דריה: ובאמת בתוך הדבר הזה גם יש את כל התקשורת שלי תמיד מעבירים את המסרים כמו שהיינו רוצים שיעבירו.

אלירן: האמת לי בדיוק לנקודה שרציתי להתייחס אליה כדי להשלים את ערן – העיתונות. עכשיו העיתונות הכתובה והמדיה הדיגיטלית, בשנה וחצי האחרונות היו הרבה מאד כתבות – תחשבי מה היה פה בעצם בשנים האחרונות. היה פה הרבה מאד גיוסים, היה פה Secondary, היה פה הרבה מאד כסף שהושקע בחברות ישראליות, הרבה מאד מהחברות האלו יצאו להנפקה, היו פה חגיגות שנה שעברה מצד כל התכניות סאטירה כמו הייטקס וכו' של ארץ נהדרת, והסנטימנט השתנה. מכתבות מחמיאות, חברה א' הונפקה לפי שווי כזה, חברה ב' הונפקה לפי שווי כזה, פתאום לכתבות של קיצוצים, לא עמדו בתחזיות, פספסו את התחזיות, וואליואציה ירדה, ויש ויזיביליות מאד גבוהה לזה, וזה משפיע, זה משפיע על כולם כי אנשים קוראים, רואים ושומעים, וזה הופך להיות שיחה בקפה, בברזייה.

דריה: זה נגיד הצד שאני הרבה יותר חווה. דווקא לא כ– CFO של משהו, אלא כמישהי שקוראת את הכתבות האלו, אז באמת זה הרגיש שהייתה איזה תקופה של גאווה מטורפת, שכל יום קוראים בעיתון על חברה ישראלית אחרת שמנפיקה, וכל פעם שווי יותר גדול, וזה היה וואו, ועכשיו פתאום נורא נואר טרדני לדבר על נפילה של חברות, וכתבות על הנה כל החברות שפיטרו השבוע או הנה כל החברות שהתרסקו להן המניות, ואותי לפעמים זה ממש מכווץ, כי אני אפילו זוכרת מקרים שאפילו חברים כותבים לי כזה "אה, התרסקה לכם המניה", כל מיני דברים כאלה, ואני יודעת מבפנים שדברים נראים אחרת, ואני רואה את המוצר, ומהצד שלי הכל מרגיש בסדר, ותיכף נדבר באמת על איך מתקשרים את זה לעובדי החברה, אבל יש את כל המסביב שזה הרבה יותר צהוב והרבה פחות מעמיק.

ערן: אז בואו באמת נדבר על הצד של עובדי החברה, אבל אני לא יודע אם את מרשה לי לחרוג מהפורמט ולשאול אותך שאלה.

דריה: יאללה.

ערן: אז איך זה מרגיש מהצד שלך? כאילו, זה מאד מעניין אותי לשמוע איך זה מרגיש, כאילו, מהפרספקטיבה שלך. אנחנו שנה וחצי חברה ציבורית.

דריה: נכון, אז אני יכולה להגיד שזה ממש, אני חושבת שזה משתנה בתקופות. כאילו, בתקופות שהמניה הייתה מאד מאד גדולה זה הופך להיות איזה שהוא מקור גאווה, וקצת משהו שבא להשוויץ בו, וכאילו, זה נורא נחמד להתגאות בדבר הזה גם מבחוץ, וגם זה משהו שפתאום חברים שלי שהם גם לא בהייטק יכולים לדבר איתי על Monday. יש פה משהו גם חיובי, וזה מרגיש שעוד אנשים שותפים להצלחה של החברה. מהצד השני, כשזה יורד, אז אני, אז שוב, זה בדיוק הדיסוננס הזה, כי בתור עובדת חברה אני תמיד גם שמעתי מכם מסרים שמסבירים למה המניה יורדת ואיך כדאי להתייחס לזה ואיך המשקיעים רואים את זה, ומהצד השני צריך כזה להדוף תגובות מבחוץ של "הנה, הנה התרסקתם, ובטח זה ירד עוד, ועל הפנים". עכשיו לי זה לא הרגיש שזה עשה לי משהו, אבל זה כן, זה לא נעים, וגם לא כזה בא לי להסביר עכשיו לכל אחד, לשלוח להם מכתב על איך המשקיעים רואים את זה. זה נגיד המקומות שאנשים פחות מתעניינים ונשארים במקומות הצהובים. אז זה כיף כשזה עובד, וכשזה לא עובד, אני משתדלת פשוט להתרחק מזה.

ערן: אני חושב שהטריק זה להתרחק מזה גם כשזה עובד.

דריה: כן, אבל יש בזה משהו ממכר. ולא אמרתם גם אם אתם בודקים כל יום את המחיר מניה.

אלירן: כן, אני מסתכל בימי מסחר, כן, מסתכל כל יום. כן, זה חשוב לי.

דריה: זה, יש בזה משהו כאילו–

אלירן: תראי, צריך שזה לא יעלה לראש בתקופות טובות, ושזה לא יוריד לרצפה בתקופות רעות. בסוף אנחנו, אני חוזר למה שאמרתי מקודם – אנחנו קונסיסטנטים, ואנחנו, אני אולי אוסיף לשאלה של ערן, או אחדד את זה – אנחנו גם מתקשרים לעובדים כל חודש את הדברים האלו. זאת אומרת, אנחנו כל חודש בישיבת חברה, מתייחסים, מקדישים הרבה מאד זמן ואנרגיה גם פנים מול פנים וגם בהודעות, להסביר את מצב השוק, מצד החברה, זה הסבר שהוא הסבר ענייני וישיר. אנחנו לא מחפשים תירוצים או הסברים כאלה מפולפלים.

דריה: ומה אתם עושים כשזה, כאילו שוב, אני אולי יכולה לענות על זה אחר כך מהכובע של העובדת, אבל מה אתם עושים כשהמחיר מניה יכול להשפיע ישירות על מוטיבציה של עובדים? גם, בפרק האחרון שהקלטתם על זה, אז המצב בשוק היה אחר לגמרי, והיה מאד גבוה, והיה הרגשה שכולם בעננים. אז מה קורה כשיש נפילה?

ערן: אני חושב שכאילו, גם מתחבר לשאלה הראשונה שלך, של איך השתנה התפקיד שלנו, אז הכל מתחבר. כי משהו שנוסף לתפקיד שלי ושל אלירן ושל רועי ושאר ההנהלה פה, זה בצעם לתווך את האינפורמציה הזאתי, ופתאום אנשים יש להם שאלות לגבי זה. זה משהו שלא היה לנו כאן בתור חברה פרטית, קיבלנו וולואציה פעם אחת בסיבוב, ופתאום יש את ה– Real time monitoring הזה, אז אני חושב שזה הרבה תדרוכים והרבה פרספקטיבה, ואני חושב שגם אחד הדברים שהיה לנו מאד חשוב לתקשר לכל העובדים בחברה, זה שזה לא נכון להסתכל על משהו בצורה רגעית, אלא להסתכל עליו לטווח ארוך, ואם אתה כל פעם עושה, לוקח מחיר מניה ומכפיל אותו בכמות המניות או אופציות שיש לך, זה יכול להיות מאניה דפרסיה. אבל אם אתה ממצע את זה על פני תקופה מאד ארוכה, אני חובש שזה מציג תמונה אחרת. אז אלא אם כן אתה צריך את כל הכסף כאן ועכשיו, ומסתכל על זה בצורה כזאתי – הדרך הנכונה היא יותר להסתכל על זה לטווח הארוך, וראינו כבר עכשיו איזה וולוטיביות הייתה, כבר היינו הרבה יותר נמוך ועלינו חזרה, ואני חושב שהיום אנחנו במקום הרבה יותר טוב וגם אפילו חיובי, בסדר? לעומת מה שראינו מסביבנו. אני חושב שהמון זה תלוי בפרספקטיבה וכמה Confidence מייצרים סביב הסממן החיצוני הזה שכל הזמן קיים לחברה.

דריה: ודבר אחד שאני זוכרת אותך אלירן עושה, באחת מהפגישות חברה, יש גם פגישה שנקראת Leadership Q&A, שאתם באמת עונים על שאלות שעובדי החברה שואלים, ותמיד יש שאלות שמתעסקות בשוק. תמיד יש לפחות שאלה אחת או שתיים, אין מה לעשות, והייתה איזה פגישה אחת שאתה אלירן באת ואמרת, "כאילו תשמעו, המצב כרגע הוא לא טוב בשוק, וזו הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה", והיה משהו טוב לרגע לשמוע מישהו מה– Leadership אומר "שמעו, המצב כרגע לא משהו ואנחנו מודעים לזה, אנחנו לא מנסים To sugar coat it, ולא הכל טוב". זו הסיטואציה וככה אנחנו מתמודדים איתה. ויש בזה גם משהו מרגיע, לדעת שאנחנו מודעים למה שקורה ואנחנו עובדים סביב זה. מתנהלים עם זה ולא מתעלמים. 

ערן: בהחלט, אני חושב שלהיות אותנטיים וכנים, וזה לא רק אני, זה כל ההנהלה, אנחנו עובדים בצורה כזאת, זה משהו שגם בונה קרדביליות ואמון אצל העובדים. אם נגיד שהכל מדהים, אז יגידו אוקיי, הכל מדהים אבל לא באמת. אז אנחנו אומרים תקשיבו, לפעמים יש קשיים – ואני גם אמרתי אם את זוכרת, שיכול להיות שיהיו עוד ירידות בהמשך, לא רק ירידות במחיר המניה. זה Up and down. אבל בסוף יש לנו תכנית סדורה – פחות או יותר, לפעמים נצטרך לשנות – שאנחנו עובדים לפיה, ואנחנו מאמינים שהתכנית הזאת תיקח אותנו למקומות שבהם אנחנו נהיה במקום טוב, אבל כן, יהיו טלטלות בדרך. זה מאד חשוב בעיניי להגיד את זה. גם העובדים הם אנשים חכמים, אנחנו מעסיקים את העובדים הכי טובים, כמו בכל חברה, הם אנשים חכמים, הם יודעים לעשות את החישובים שלהם, כאלה ואחרים אני אומר. אבל מאד חשוב להיות אותנטי וכן במסרים שאנחנו מעבירים, ולא לעטוף את זה בסוכר.

[מוזיקת מעבר]

דריה: אולי נדבר על מה האתגר הכי משמעותי עבורכם כרגע, בתקופה הנוכחית?

ערן: אני חובש שמבחינתי בואי נגיד בתור מנהל, האתגר הכי גדול זה מימד גדול של חוסר וודאות שלא היה קיים בעבר. בואי נגיד בעבר, כשניגשתי לשנת עבודה מסוימת ותכננו תקציב, ידעתי מה ההנחות שלי. הרגשתי גם שרוב הפרמטרים נמצאים בשליטתי. זאת אומרת נגדיל את אנשי המכירות, נגדיל את ה– Marketing, נעשה ככה וככה שיפורים במוצר, יכולנו להעריך מה יהיה ה– Impact שלהם.

דריה: לזהות את ה– Risks אולי.

ערן: כן, להבין את ה– Risks, להניח מה יהיה ברבעונים שונים, איך השוק יתנהג. אני חושב שמה שקרה בחצי השנה האחרונה זה שקצת מזה נלקח. היום שאנחנו נמצאים פתח של 2023, אני מרגיש שהמימד של חוסר הוודאות הוא גבוה, ואנחנו צריכים להיערך לזה. אז אני יכול להגיד לך שכשאני חושב על שנה הבאה, אני משאיר הרבה יותר מקום לשינויים, ומנסה להיות קצת זהיר בהערכות שלי. כאילו, כשאנחנו [לא ברור 38:35]. אגב, זה יכול גם להפתיע לחיוב, זה העניין. אנחנו צריכים כל הזמן לא לחנוק את הארגון מצד אחד, מצד שני להקדים איפה שנכון ולהתנהל באחריות. אז אני חושב שזו שנה מאד מיוחדת בהקשר הזה, זה מאד השתנה.

אלירן: כן, אני מסכים מאד עם ערן, אני אגיד להמשיך להתנהל באי וודאות, אבל גם לשמר את מקומך כחברה צומחת, מובילה, אטרקטיבית, זה משמעותי.

דריה: ואני גם אוסיף מהצד של העובדת שגם לנו לעובדים, היה פה שיעור בגמישות השנה. כאילו, אנחנו ראינו איך השוק משתנה לאורך הזמן, ואיך זה משפיע על החברה, ואיך אנחנו נדרשים לשנות גם דפוסי חשיבה או דפוסי עבודה, וגם באמת לשנות תכניות. זה יכול להיות גם מעכשיו לעכשיו, כדי להתאים את עצמנו למה שקורה, וזה היה ממש שיעור. כאילו, אני חושבת שגם אפשר ממש לשמוע את זה בשיחות מסדרון, של פעם היה אפשר לדבר על הרבה תכניות קדימה, ועכשיו זה מאד כזה להגיד אלה התכניות, אבל אנחנו יודעים שהכל יכול להשתנות, ונעשה התאמות. וזה הפך להיות גם למשהו שהוא הרבה יותר שגרתי, מאשר למשהו שעכשיו מנחיתים עליך ואתה עכשיו צריך ללמוד להתמודד איתו. משהו שאתם רוצים לסיים איתו? משהו משמעותי שלמדתם בשנה וחצי הזאת?

ערן: תראי, אנחנו בסדרה הזאת ניגע בהרבה נושאים לעומק, זה היה כזה פרק פתיחה שנתנו Overview, נגענו בהרבה מאד תחומים. אני מאמין שאנחנו נעמיק בהרבה מאד דברים, אבל אני חושב שזו הייתה הזדמנות טובה ככה לשתף את המסע שעברנו, וכאילו All in all, לא שאלת אותי, אבל אני מאד שמח שהנפקנו את החברה. אני חושב שזה מאד ביגר אותנו בהמון דברים, ולצד האתגרים וכל מה שהשוק מציב בפנינו, אני חושב שזה הפך אותנו ליותר טובים. אני חושב שיש משהו במנגנון הזה של שוק ציבורי והתנהלות מול משקיעים, האחריות והבגרות שאתה מצופה לנהוג, שעושה טוב. אז אני מאד שמח שזה קרה, ולמדנו מזה הרבה, וזה באמת מפתיע כמה מכל דבר כזה אפשר ללמוד. זה די מטורף. אז זה הסיכום שלי.

אלירן: כן, אני מסכים עם ערן, יש הרבה חלקים נעים בעולמות של חברה ציבורית, והרבה מאד מורכבויות, וצריך להתנהל בתוכן וצריך לנהל אותן, אז זה מרתק. לי זה מסע, כאילו, אני, שאלת אותי כשהצטרפתי ל– Monday לפני ההנפקה – אני בשנתיים תיכף של כיף גדול. כיף, יש עליות ומורדות.

דריה: לא משעמם.

ערן: לא, לא משעמם.

אלירן: אני תמיד אומר ש– Finance, אנחנו צוחקים על זה, זה מרכז העצבים של הארגון. אני צוחק, אבל כן. לארגון הכספים בחברה ציבורית יש הרבה מאד אתגרים–

דריה: לא אפור כמו שאתם חושבים.

אלירן: ממש לא, ממש לא.

ערן: גם ה– CFO לא אפור, זה טוב.

אלירן: לא, אני לא אפור. נורא, זה כיף גדול. כן, יש הרבה, I'm looking forward, יש הרבה מעניינים שהולכים לקרות.

דריה: מדהים. אז אנחנו נסיים את הפרק בזאת, ורגע לפני אני אזכיר שאם אתם רוצים לדעת כל פעם שיוצא פרק חדש, אם מוזמנים לעקוב אחרינו בכל אחת מהאפליקציות, ואם יש לכם עוד שאלות או דברים שתרצו שנגיע בהם בסדרה, אז אפשר לשאול אותן או בקהילה שלנו או באתר, ושם גם תוכלו למצוא את כל התכנים הקודמים שלנו בנושא הנפקה, רווחיות, וכל הנושאים האחרים. אז תודה אלירן, תודה ערן.

ערן: תודה דריה.

אלירן: תודה דריה.

דריה: תודה שהאזנתם.

[מוזיקת סיום]