על החשיבות של האצלת סמכויות

אתם אולי מכירים את הביטוי באנגלית - ״It takes a village״,  שאם תשאלו אותי, נכון במיוחד לבנייה של מיזם חדש. בניית חברה דורשת מחקר ופיתוח, השקת מוצר, מימון, גיוס עובדים, ניתוח התחרות, מכירות, שיווק ועוד. כל זאת בתהליך מואץ מ-0 ל-100 תוך שנתיים-שלוש. כמות האתגרים שעומדים בפני החברה היא כל כך גדולה וכל כך מגוונת שאין ברירה אלא להבין מוקדם ככל האפשר ש״דרוש כפר״. או במילים אחרות, דרוש צוות מנצח עם מגוון של כישורים ויכולות שמוכנים בראש ובראשונה לעבוד ביחד למען מטרה משותפת.

יזמים רבים מתייחסים למיזם שלהם כאל ה-״בייבי״ שלהם, ומתקשים לשחרר. מבחינתם, מי עוד יודע לעשות זאת טוב כמוהם? אך המציאות מלמדת אותנו שגם אם אתם מומחים ב״רעיון״ והמאמינים הגדולים ביותר שלו, אף אחד לא יכול להיות מומחה בכל התחומים הנדרשים. הכישורים וההתמחויות הנדרשים למכירות, למחקר ולניהול כספים כל כך שונים זה מזה שאף אחד לא יכול לעשות הכל הכי טוב.

הגדרת תפקידים

שלב ראשון ומכריע בחיי הסטארטאפ קורה כבר בין היזמים עצמם (כאשר יש יותר מאחד) בהגדרת התפקידים. מומלץ מאוד לא לברוח מהשאלה ולהתפשר על מנכ״לות משותפת (Co-CEO), ומי שמקבל על עצמו את תפקיד המנכ״ל חייב להפנים מהר מאוד שלמרות שיש לו אחריות מיניסטריאלית על ״הכל״, הוא יהיה חייב לשחרר ולסמוך על השותף שלו לרוץ קדימה. לדוגמא, אצלנו בקרדינלאופס דאגנו להגדיר כבר מהיום הראשון את חלוקת התפקידים: CEO (אני) ו-CTO (יאיר מנור), ולמרות שאני בא מרקע טכני הקפדתי לתת ליאיר אחריות מלאה בתחומו.

מכאן והלאה כל גדילה מחייבת חלוקה מחדש של תחומי האחריות ושינוי המאזן בין אחריות ישירה לבין אחריות ניהולית. אם מודל קבלת ההחלטות ישאר ריכוזי, התלות ביזמים תלך ותגדל והם יהפכו מהר מאוד לצוואר הבקבוק של החברה. כמו כן, עובדים טובים מצפים ליכולת השפעה ובעלות - Ownership - בתחומם. ניהול ריכוזי יתסכל וישחק אותם והם ימצאו את עצמם בחוץ תוך מספר חודשים.

אצל מי האחריות

האצלת סמכויות לא חייבת להיות בשיטת הכל או כלום. נסו להתאים את היקף ותחום האחריות ליכולות ולכישורים. היו קשובים על מנת לזהות מקרים בהם האצלתם יותר מידי אחריות וזה ״גדול עליהם״, או פחות מידי אחריות וזה ״קטן עליהם״. המצב האידיאלי הוא כאשר רוחב האחריות הוא גדול ״בקצת״ באופן שנותן למקבל האחריות לגדול לתוכה באמצעות הכוונה במקומות הנכונים.

חשוב לי להבהיר שתי טעויות נפוצות לגבי האצלת סמכויות (דלגציה):

1) האצלת סמכויות היא לא ״סמוך על סמוך״. מדובר בהסכם דו-צדדי שבו מקבל או מקבלת האחריות מתחייבים לעדכן את המנהל או המנהלת באופן שקוף לגבי מידע חיוני לגבי התקדמות הפרויקט וקשיים שעולים באופן המאפשר התערבות והתמודדות עם הקשיים (מיטיגציה של סיכונים) לפני שהמצב בלתי הפיך.

אי ״הרמת דגל״ בזמן היא כישלון של מקבלי האחריות אשר פוגע באמון שניתן בהם. כמו כן, אם אתם מרגישים שהמנהל או המנהלת שלכם שואלים אתכם לעיתים תכופות מידי לגבי סטטוס של פרויקט, תאמו ציפיות מולם לגבי תכיפות העדכונים אליה הם מצפים והפכו את העדכונים ממשיכה לדחיפה.

2) האצלת סמכויות היא לא תירוץ של מנהלים לאי ביצוע משימות. המנהל או המנהלת ממשיכים להחזיק באחריות הניהולית לביצוע המשימה וצריכים לתת דין וחשבון. מחובתם של המנהל או המנהלת להיות מעודכנים ולהתערב כשצריך כדי למצוא פתרון לקשיים וסיכונים שמתממשים (כאלו שהצוות לא הצליח לפתור בעצמו). האצלת סמכויות בשיטת ה״שגר ושכח״ אולי נשמעת כמו הרמה הגבוהה ביותר של האצלת סמכויות, אך היא מתאימה רק במיעוט של המקרים. במקרים רבים האתגרים הם גדולים וזריקה למים העמוקים תסתיים בטביעה. יש מרחק גדול בין הכוונה והתערבות באופן ממוקד ברגעי משבר לבין התערבות בכל צעד וצעד (הידועה גם כ-Micro Management).

לסיכום: האצלת סמכויות (דלגציה) היא כלי חיוני והכרחי בכל מיזם כבר מהיום הראשון ולכל אורך חיי החברה! ואיך תדעו שהצלחתם? אתם תדעו כאשר תוכלו לצאת לחופשת סקי עם המשפחה בראש שקט. בהצלחה!

—----------

שמי מיכאל מומצ'וגלו, ואני מנכ״ל ומייסד שותף בקרדינלאופס (CardinalOps), לשעבר מייסד שותף בלייטסייבר (LightCyber). קרדינלאופס הוקמה לפני כשנתיים במטרה לעזור לארגונים להתמודד עם איומי סייבר על ידי ניצול מירבי של כלי אבטחת המידע הקיימים בארגון, באמצעות שימוש באוטומציה וכלי אנליטיקה מתקדמים.